מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
|
|
דגמים |
ראו בפרק גרסאות |
|---|
ממדים |
אורך |
16.2 מטר
הערה: כל הנתונים בתיבה זו מתייחסים לדגם SM.79 סימן III |
|---|
|
גובה |
4.1 מטר |
|---|
|
מוטת כנפיים |
20.2 מטר |
|---|
|
שטח כנפיים |
61.7 מ"ר |
|---|
|
משקל ריק |
7,700 ק"ג |
|---|
|
משקל המראה מרבי |
10,050 ק"ג |
|---|
![לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית]() ![OOjs UI icon info big.svg]() | |
ביצועים |
מהירות שיוט |
373 קמ"ש (מרבית) בגובה 5,000 מטר
259 קמ"ש (אופטימלית - יעילה)
הערה: כל הנתונים בתיבה זו מתייחסים לדגם SM.79 סימן III |
|---|
|
מהירות מרבית |
460 קמ"ש בגובה 3,790 מטר |
|---|
|
קצב נסיקה |
5.3 מטר/שנייה |
|---|
|
טווח טיסה מרבי |
2,600 ק"מ |
|---|
|
סייג רום |
7,500 מטר |
|---|
|
עומס כנף |
165 ק"ג/מ"ר |
|---|
|
דחף |
0.173 קילוואט/ק"ג |
|---|
![לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית]() ![OOjs UI icon info big.svg]() | |
חימוש |
תותחים |
1 × MG151 בקוטר 20 מ"מ לירי קדימה
- מקלע ברדה-SAFAT בקוטר 12.7 מ"מ על גב המטוס
- שני מקלעי 7.7 מ"מ בעמדות ירכתיים (אופציונלי)
- מקלעי 7.7 מ"מ אחד מתחת לבטן המטוס יורה לאחור
|
|---|
|
פצצות |
1,200 ק"ג בתא הפנימי או זוג טורפדו בקוטר 450 מ"מ על מתלים חיצוניים |
|---|
![לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית]() ![OOjs UI icon info big.svg]() | |
|
|
סבויה-מרקטי SM.79 (באיטלקית: Savoia-Marchetti SM.79 Sparviero, ספָארוִיאָרוֹ פירושו: "נץ") היה מפציץ בינוני תלת-מנועי איטלקי בעל מבנה עץ ומתכת מתוצרת חברת סבויה-מרקטי. מטוס חד-כנפי זה, אשר תוכנן במקור כמטוס נוסעים מהיר, שבר בשנים 1935–1939 עשרים ושישה שיאי תעופה שהעניקו לו לזמן מה את התואר "המפציץ הבינוני המהיר בעולם". המטוס פעל לראשונה כמפציץ במהלך מלחמת האזרחים בספרד והמשיך לשרת בכל זירות הלחימה בהן השתתפה איטליה במלחמת העולם השנייה. בנוסף, התפרסם ה-SM.79 כמפציץ טורפדו מוצלח בזירת הים התיכון.
ה-SM.79 היה קל לזיהוי בשל צורתה הייחודית של עמדת המקלעים שעל גב המטוס המזכירה מרחוק גבנון, וכונה בידי אנשי צוותו "הגיבן הארור"[2]. 1,200 המטוסים ששירתו בחיל האוויר המלכותי האיטלקי הפכו את ה-SM.79 למפציץ תוצרת איטליה הנפוץ ביותר במלחמה, והוא נותר בשירות עד 1952.
