[ערך מויקיפדיה] תוכן מומלץ יומי מויקיפדיה - 15 במרץ 2022

[dailyarticle]

מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד. ערך מומלץ: מלחמת גאליה הרפובליקה הרומית שבטים גאלים אחדים	שבטים גאלים רבים שבטים בריטונים מדרום האי הבריטי שבטים גרמאנים אחדים
מפקדים
יוליוס קיסר	בהתחלה ללא פיקוד מרכזי בשנת 54 לפנה"ס קסיוולאונוס פיקד על הקואליציה הבריטונית בשנת 52 לפנה"ס ורקינגטוריקס פיקד על קואליציה של צבאות משבטים גאלים רבים
כוחות
58 לפנה"ס – 4 לגיונות ובהמשך השנה – 6[1] 57–56 לפנה"ס – 6 לגיונות 55–54 לפנה"ס – 8 לגיונות 53 לפנה"ס - 10 לגיונות 52–51 לפנה"ס – 12 לגיונות 50 לפנה"ס - 10 לגיונות בנוסף, כמה אלפי חיילים מחיל העזר (המספר המדויק אינו ידוע). 3,000–4,500 פרשים	בשלבים הראשונים, בדרך כלל כמה עשרות אלפים ולעיתים מאות אלפים שהתקבצו לקרבות בודדים בשיא מרד ורקינגטוריקס, בעת המצור על אלסיה (בשנת 52) – כ-330,000 אלף (לפי יוליוס קיסר)[2] 180,000 (הערכה מודרנית)[3]
אבדות
לא ידוע בוודאות, אך קלות בהרבה מאלה של הגאלים	לא ידוע בוודאות, אך גבוהות מאוד; לכל הפחות מאות אלפים

לוח אירועים
שנה	אירועים בגאליה	קונסולים ברומא	הערות
59 לפנה"ס	לקס ויטיניה העניק את הנציבות על גאליה קיסאלפינה ועל איליריקום ליוליוס קיסר תחת מגיסטרטורה של פרוקונסול גאליה טרנסאלפינה מצורפת על פי החלטת הסנאט לנציבות של יוליוס קיסר יחד עם הלגיון המוצב בשטחה	גאיוס יוליוס קיסר מרקוס קלפורניוס ביבולוס
58 לפנה"ס	יוליוס קיסר נכנס לתפקידו כנציב גאליה ואיליריקום הגירת ההלווטים קרב אראר קרב ביבראקטה קרב ווז'	לוקיוס קלפורניוס פיסו קייסונינוס אולוס גביניוס
57 לפנה"ס	מערכה נגד הבלגים קרב אקסונה קרב סאביס המצור על האופידום של האדוואטוקים כיבוש שבטי ברטאן על ידי פובליוס ליקיניוס קראסוס קרב אוקטודורוס	פובליוס קורנליוס לנטולוס ספינטר קווינטוס קייקיליוס מטלוס נפוס הצעיר
56 לפנה"ס	הכנעת הוונטים בקרב מפרץ קיברון סאבינוס כובש את שטחי האונלים פובליוס קראסוס כובש את גאליה אקוויטניה	גנאיוס קורנליוס לנטולוס מרקלינוס לוקיוס מארקיוס פיליפוס	שני הקונסולים שנבחרו בשנה זו היו יריבים פוליטיים של קיסר וניסו להצר את צעדיו ועידת לוקה (הידוק הברית בין קיסר לבין פומפיוס וקראסוס)
55 לפנה"ס	ניצחונו של יוליוס קיסר על אוסיפטים וטנקטרים והחצייה הראשונה של הריין הפלישה הראשונה של יוליוס קיסר לבריטניה טיטוס לאביינוס מנצח את המנפים ואת המורינים	מרקוס ליקיניוס קראסוס גנאיוס פומפיוס	הארכת הפרוקונסולאט של יוליוס קיסר
54 לפנה"ס	הפלישה השנייה של יוליוס קיסר לבריטניה מרד הבלגים השמדת הלגיון ה-14 בקרב אטואטוקה המצור על המחנה של קווינטוס טוליוס קיקרו	אפיוס קלאודיוס פולכר לוקיוס דומיטיוס אהנובארבוס	מותה של יוליה, בתו של יוליוס קיסר שהייתה נשואה לפומפיוס
53 לפנה"ס	דיכוי מרד הבלגים החצייה השנייה של הריין	מרקוס ולריוס מסלה רופוס גנאיוס דומיטיוס קלווינוס	השמדת צבאו של קראסוס בקרב חרן
52 לפנה"ס	מרד ורקינגטוריקס טבח הסוחרים הרומאים בקנבום (אורליאן המודרנית) המצור על אוואריקום קרב גרגוביה קרב לוטטיה המצור על אלסיה	גנאיוס פומפיוס מטלוס סקיפיו	ברומא עובר חוק עשרת הטריבונים, המאפשר לקיסר לרוץ לכהונת הקונסול בלי להיות נוכח פיזית בעיר, כנדרש פומפיוס נבחר בהתחלה כקונסול יחיד, בתמיכת האופטימאטים. מטליוס סקיפיו צורף כקונסול שני רק בהמשך השנה. קשריו של פומפיוס עם קיסר החלו להפרם
51 לפנה"ס	ניצחון קיסר על הביטוריגים ועל הבלובאקים ניצחון קיסר על הפיקטונים המצור על אוקסלודונום ניצחון לאביינוס על הטרוורים	סרוויוס סולפיקיוס רופוס מרקוס קלאודיוס מרקלוס	סוף ההתנגדות הגאלית המאורגנת

מלחמת גאליה (בלטינית: Bellum Gallicum) הייתה מלחמת כיבוש, שניהלה הרפובליקה הרומית המאוחרת כנגד השבטים הקלטיים השונים בשטח גאליה העתיקה בין 58 ל-50 לפנה"ס. היא הסתיימה בניצחון רומאי ובכיבושה של גאליה על ידי הרפובליקה הרומית. יוליוס קיסר, שפיקד על הצבא הפולש, יזם את המערכה במטרה להאדיר את שמו ולזכות ביוקרה הפוליטית המתלווה לכיבוש ולסיפוח שטחים חדשים.^[4] במהלך המלחמה ניצל קיסר לתועלתו את הסכסוכים בין השבטים השונים. גאלים רבים אשר שירתו בצבאו, בעיקר בחיל הפרשים, שיתפו עמו פעולה וסיפקו אספקה לצבאו.

המלחמה ארכה תשע שנים, ובמהלכן הצליח יוליוס קיסר לכבוש את כל שטחה של גאליה, לפלוש פעמיים לאי הבריטי, ואף לחצות את נהר הריין ולהפיל את חיתתו על השבטים הגרמאניים. המלחמה לוותה בהרס רב וגרמה לפגיעה קשה באוכלוסיית גאליה. הצבאות הגאלים הובסו, והתושבים שהתנגדו לכיבוש הרומי נטבחו או נמכרו לעבדות. ההשתלטות על גאליה הסתיימה אמנם בשנת 51 לפנה"ס, אך קיסר נותר בה גם במהלך שנת 50 לפנה"ס. האוצרות שנשדדו מגאליה, ומכירת מקומיים רבים לעבדות העשירו את קיסר ואת מקורביו.

כפי שציפה יוליוס קיסר, המלחמה העלתה את קרנו בעיני הרומאים ושימשה לו קרש קפיצה לעמדת מתחרה בכיר על השלטון. הצבא, שאיתו כבש את גאליה, ראה בו מנהיג נערץ והעניק לו גם את הניצחון במלחמת האזרחים שפרצה שנה מתום המערכה. כתוצאה מכך הפך קיסר לדיקטטור לכל ימי חייו.