מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד. ערך מומלץ: גברילו פרינציפ גברילו פרינציפ (25 ביולי 1894 – 28 באפריל 1918) היה פעיל לאומני בוסני ממוצא סרבי, שהיה חבר בקבוצות היד השחורה ובוסניה הצעירה. התנקש בחייהם של יורש העצר האוסטרו-הונגרי, הארכידוכס פרנץ פרדיננד ורעייתו סופיה, דוכסית הוהנברג, בסרייבו ב-28 ביוני 1914. ההתנקשות, הידועה בשם "הרצח בסרייבו", היוותה עילה לפעולת האימפריה האוסטרו-הונגרית נגד ממלכת סרביה, שהובילה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. עם זאת, היסטוריונים רבים סבורים כי ההתנקשות היוותה רק תירוץ לפעולה אוסטרו-הונגרית נגד סרביה, שתוכננה ממילא עוד קודם לכן. פרינציפ נולד למשפחה סרבית ענייה. כשהיה בן 13 עבר לסרייבו בירת בוסניה, שהייתה תחת כיבוש אוסטרי, שם למד תחילה בבית ספר לסוחרים, ואחר-כך עבר לגימנסיה, שבה הפך פעיל פוליטית. ב-1911 הצטרף לקבוצת "בוסניה הצעירה", תנועה שתמכה בשחרור כל השטחים הסלאביים הנתונים תחת שליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, ובאיחודם עם ממלכת סרביה ליצירת ממלכה פאן-סלאבית גדולה. לאחר שהשתתף בהפגנות נגד שלטונות סרייבו, גורש מבית ספרו, עבר לבלגרד, והמשיך בה את לימודיו. במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, נסע לדרום סרביה וביקש להתנדב ל"קומיטה" – כוחות גרילה סרביים שלחמו במקדוניה נגד העות'מאנים – אך סורב בשל ממדי גופו הקטנים. בהשראת מספר ניסיונות התנקשות נגד פקידים אימפריאליים על ידי לאומנים ואנרכיסטים סלאביים, שכנע פרינציפ שני צעירים בוסנים נוספים להצטרף למזימה לרצוח את יורש העצר פרנץ פרדיננד במהלך ביקורו הרשמי בסרייבו. היד השחורה סיפקה לקושרים כלי נשק, אימנה אותם, וסייעה להם להיכנס מחדש לבוסניה. בשבת 28 ביוני 1914, במהלך ביקורם של פרנץ פרדיננד ואשתו סופי בסרייבו, פרינציפ ירה באקדח לעבר מכוניתם, שעצרה במרחק של מטר וחצי ממנו, וכך רצח את שניהם. פרינציפ נעצר ונשפט לצד 24 בוסנים אחרים. פרינציפ מת באפריל 1918 משחפת שבה חלה עוד לפני הרצח, ושהחמירה בשל תנאי הכליאה הגרועים שלו, שאף גרמו לכריתת אחת מזרועותיו. ציטוט יומילְפִיכָךְ מַכְרִיזָה הָעֲצֶרֶת בְּאָזְנֵי כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֶת הַהַכְרָזָה הַזֹּאת בִּדְבַר זְכוּיוֹת הָאָדָם כְּרָמַת הֶשֵּׂגִים כְּלָלִית לְכָל הָעַמִּים וְהָאֻמּוֹת, כְּדֵי שֶׁכָּל יָחִיד וְכָל גּוּף חֶבְרָתִי יְשַּׁוֶּה תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו וְיִשְׁאַף לְטַפֵּחַ, דֶּרֶךְ לִמּוּד וְחִנּוּךְ, יַחַס שֶׁל כָּבוֹד לַזְּכוּיוֹת וְלַחֵרוּיוֹת הַלָּלוּ, וּלְהַבְטִיחַ בְּאֶמְצָעִים הַדְרָגָתִיִּים, לְאֻמִּיִּים וּבֵין-לְאֻמִּיִּים, שֶׁהַהַכָּרָה בְּעֶקְרוֹנוֹת אֵלֶּה וְהַהַקְפָּדָה עֲלֵיהֶם תְּהֵא כְּלָלִית וִיעִילָה בְּקֶרֶב אֻכְלוּסֵי הַמְּדִינוֹת הַחֲבֵרוֹת וּבְקֶרֶב הָאֻכְלוּסִים שֶׁבְּאַרְצוֹת שִׁפּוּטָם. — מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח, שאומץ על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948
היום בהיסטוריה
אירועים בלוח העברי
תמונה מומלצת
 אָלָגָ'הויוק הוא אתר ארכאולוגי חתי (כיום בטורקיה), שנמצאו בו שרידי התיישבות החל מסוף האלף ה־4 לפנה"ס. ההתיישבות המשמעותית באתר היתה בתקופת הברונזה הקדומה ובתקופת האימפריה החתית. באתר נמצאו, בין השאר, 13 קברי פיר מלכותיים במבנה מלבני, ובהם מנחות קבורה יקרות. בתמונה נראית אחת מאבני הספינקס בשער הדרומי של העיר, עם תגליף עיט דו-ראשי – סמל חתי נפוץ – בצדה הימני. עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע. |
_______________________________________________ Daily-article-he mailing list -- [email protected] To unsubscribe send an email to [email protected]
