מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד. ערך מומלץ: שלמה סולימן אלסנג'ארי.jpg) רבי שלמה סולימן בן עמר אלסנג'ארי (המאה ה-9 והמאה ה-10) היה פייטן, שפיוטיו נאמרו בקהילות שונות במזרח ונמצאו בגניזת קהיר. על פי פיוטיו, נראה שהוא פעל בקהילה בארץ ישראל, או בקהילה שהושפעה ממנהגי ארץ ישראל, ואולי אף תקופה מסוימת בטבריה במחיצתו של רב סעדיה גאון. על פי כינויו "אלסנג'ארי" נראה להניח שמוצאו הוא ממחוז סנג'אר שבעיראק ומשם עבר והתיישב במקום אחר. בקביעת הכרונולוגיה של הפיוט, מקובל לראות ברבי שלמה סולימן אלסנג'ארי את ראשון הפייטנים הבתר-קלאסיים. אלסנג'ארי חיבר מאות פיוטים בסוגים מגוונים, ובהם קדושתאות ויוצרות למועדי השנה, סדרי עבודה ופיוטי הושענות. אולם, גולת הכותרת של מפעלו הפייטני הוא כתיבת מחזור שלם של מערכות יוצר לכל אחת מפרשות השבוע. מחזור זה הוא המחזור הקדום ביותר של יוצרות לפרשות התורה הידוע כיום, ובעקבותיו נכתבו עוד מספר מחזורים כאלה. פיוטיו היו פופולריים למדי במאתים השנים שלאחריו, והתגלו בעשרות העתקות בגניזת קהיר. בזכות ההעתקות המרבות, התאפשר שחזור כמעט מלא של מחזור היוצרות המקורי. למרות התפוצה הרבה שהם זכו לה בקהילות המזרח בתקופת גניזת קהיר, פיוטיו לא הגיעו כלל לקהילות אירופה, ומשום כך אינם מצויים באף נוסח תפילה המקובל כיום. מקורותיו של אלסנג'ארי הם בעיקר פסוקי התנ"ך וספרות חז"ל ומדרשי האגדה, אך גם פיוטים של קודמיו, כיניי וכרבי פינחס בן יעקב הכהן. כן נתגלתה השפעה הדדית בינו ובין רב סעדיה גאון. המחקר המודרני מבדיל בין שני סגנונות שונים ביצירתו של אלסנג'ארי: הקדושתאות כתובות בסגנון גבוה ועשיר יותר, תוך שימוש רב במדרשים. לעומתן, מחזור היוצרות לפרשות כתוב בסגנון עממי וקליל יותר, וגם התכנים בו דלילים יותר, אם כי לעיתים ניתן למצוא בו שירה לירית. בשל סגנון אחרון זה, חוקרים נהגו בעבר לזלזל ביצירתו של אלסנג'ארי, אולם עם השנים השתנה היחס המחקרי לפיוטיו והוא הוערך מחדש כאחד הפייטנים החשובים בתקופתו. ציטוט יומיאַבְנֵי יְקָר עַל הַר צְבִי הִתְפָּרְקוּ /בָּאוּ יְמֵי שִׁלּוּם עֲדֵי הִתְחַזְּקוּ: רָמָה יְמִינָם יוֹם יְוָנִים דָּלְקוּ /הֵיכָל אֲזַי חָנְכוּ וְנֵרוֹת דָּלְקוּ: מִצּוּף יְשׁוּעוֹת אֵל לְבָבוֹת מָתְקוּ /עַל זֹאת לְבָרֵךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ חָשְׁקוּ: היום בהיסטוריה
אירועים בלוח העברי
תמונה מומלצת
 ציור יפני זה, בסגנון אוקיו־אה, צויר על־ידי הירושיגה בשנות השלושים של המאה ה־19. במוקד הציור זוג מנדרינים סיניים, סמל מזרח אסייתי לזוגיות. מעליהם פואמה: עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע. |
_______________________________________________ Daily-article-he mailing list -- [email protected] To unsubscribe send an email to [email protected]
