ח"כ אורון וגב' ביתן הנכבדים,

קיבלתי בתודה את תגובתכם. לצערי, היא אינה מספקת אותי, משום שקיבלתי גם את תגובתו 
של ח"כ וילן. משפט המפתח בתגובתו היה:

> אני מבין את זעקת המשתמשים הפיראטים אך יחד עם זאת עליכם להבין כי יש להסדיר
> את הנושא.

ומשפט זה גורם לי לחשוב שבלשכתו של אבשלום וילן ישנן דעות קדומות מסוימות בנושא, 
שמונעות מאנשי הלשכה להבין אותו על בוריו ולהתייחס כראוי לבעיות שבהצעה הנוכחית, 
או בהצעות דומות לה. המשתמשים הזועקים אינם -- בודאי לא כולם -- פיראטים; ישנן 
סיבות טובות מאד להתנגד להצעת החוק כפי שהיא, וכמה מהן אפרט בהמשך.

עוד כתב ח"כ וילן, 

> חוק זכויות יוצרים נולד בעקבות ועדה שישבה על המדוכה במשך שנתיים, כועדת משנה
> של ועדת הכלכלה.

מאחר וח"כ וילן לא הפנה לדו"ח של ועדת המשנה, אני סבור כי הכוונה לועדה לבדיקת 
הבעיות המשפטיות הכרוכות במסחר אלקטרוני, שהדו"ח שלה הוא 
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/YeutzVehakika/NosimMishpatim/MisharElektroni
ועדה זו עסקה באחריותם של ספקי שירותי אינטרנט להפרות זכויות יוצרים, שהיא  נשוא 
סעיף 5 בהצעת החוק, ואילו הקצף יצא על סעיפים 2-4, שאין להם דבר עם עבודת הועדה 
(שוב, אלא אם הכוונה לועדה אחרת, שאשמח לקבל הפניה לתוצאות עבודתה).

לגבי סעיפים 2-4 עצמם, הרי שהם לקויים בכל הרמות: הם באים לשרת מטרות לא-ראויות 
בדרכים פסולות, ומנוסחים בצורה כללית וגורפת הגורמת להם לפגוע פגיעה רחבה 
בפעילות לגיטימית. הבוטה מכולם בעניין זה הוא סעיף 4:

"העמדה לרשות הציבור של אמצעים דיגיטאליים לרבות תוכנת מחשב כהגדרתה בדיני זכויות 
יוצרים, שמיועדים להעלאה או להורדה או לניתוב של יצירות מוגנות ללא קבלת הרשאה 
מבעלי זכויות היוצרים, מהווה הפרת זכויות יוצרים, ובלבד שאותו אדם ידע או היה 
עליו לדעת כי אמצעים אלו מיועדים גם להעלאה או הורדה של יצירות מוגנות ללא הרשאת 
בעל זכויות היוצרים; סעיף זה לא יחול על העמדת מחשב כשלעצמו לשימוש הציבור."

מנסחי החוק ודאי לא התכוונו לכך, אך נוסח זה פוסל את כל דפדפני האינטרנט הקיימים, 
משום שדפדפן אינטרנט (כגון אינטרנט אקספלורר של חברת מיקרוסופט או פיירפוקס של 
קרן מוזילה) "מיועד גם להעלאה או הורדה של יצירות מוגנות ללא הרשאת בעל זכויות 
היוצרים", וכל מי שעיסוקו בתחום "יודע  או עליו לדעת" על כך; כן הוא גם לגבי 
תוכניות לקריאה ומשלוח של דואר אלקטרוני, ועוד מספר סוגים של תוכניות תקשורת 
נפוצות מעט פחות.

סעיף 3, ע"פ דברי ההסבר לחוק, נועד למנוע שימוש בקבצים פיראטיים להשמעה או הצגה 
פומבית (בבתי-קפה-אינטרנט); אבל המלה "פומבי" אינה מופיעה בנוסח הסעיף עצמו, וכך 
הוא נמצא חל גם על שימוש פרטי. הדרישה המופיעה בו, לקבלת הרשאה מפורשת מבעל 
הזכויות לצורך הצגה, גם מבטלת את  ההרשאה להציג יצירה המשתמעת מעצם העלאתה לרשת 
ע"י בעל זכויות היוצרים; בכך היא הופכת כל פעולת גלישה נורמלית להפרת זכויות 
יוצרים.  אבל מעבר לפרטים טכניים אלו, לפי דברי ההסבר, הסעיף כולו מיותר 
לחלוטין, מאחר והצגה פומבית של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, ללא רשותו של בעל 
הזכויות, היא הפרה של זכויות אלו, ואחת היא מה מקור העותק של היצירה.

סעיף 2, בדרישת הרשות המפורשת (בניגוד למשתמעת) מבעל הזכויות לצורך הורדה (ולא רק 
לצורך העלאה), "רק" מבטל את חזקת החפות של המוריד, ומטשטש את ההבדל בין המפיץ 
חומר מוגן לבין המקבל לידיו חומר כזה. יש לציין, שע"פ הצעת החוק, אם אשלח ללא 
רשות חומר מוגן לחברי-הכנסת של מרצ בדואר אלקטרוני, וחברי הכנסת יורידו את 
ההודעה למחשביהם -- אפילו בלי לדעת מה יש בה -- גם הם, ולא רק אני, יימצאו 
מפירים זכויות יוצרים. האיסור על העלאת חומר מוגן הוא, שוב, מיותר, שכן העלאת 
חומר היא סוג של הפצה, וככזו, אסורה כבר לפי הכללים הקיימים.

סעיף 3, וכן ההסברים לחוק, מנוסחים כאילו רוב החומר המוגן בזכויות יוצרים ונמצא 
על מדיה דיגיטאלית הוא מוסיקה וסרטים. זה אולי נכון אם סופרים את גודלם המצטבר 
של הקבצים, אבל אם סופרים יצירות מוגנות, הרי שרובן המוחלט של אלו הן טקסט פשוט, 
ורבים-רבים מיצרני התוכן המוגן הם אזרחים פשוטים העושים זאת בהשקעה מינימלית. 
אני רואה לנכון להזכיר זאת, כדי לנסות למנוע ניסוחים גורפים שלא יקחו בחשבון את 
צרכיהם של משתמשים אלו.

כמו-כן, ע"פ חלק מהפרסומים בעתונות, הצעת החוק נועדה לאסור על שיתוף-קבצים. אם זו 
המטרה, הרי ששוב, ההצעה (לפחות סעיפים 2-4 בה) מיותרת לגמרי, שכן משתפי-קבצים גם 
מעלים, ולא רק מורידים יצירות; הם בהחלט מפירים את זכויות היוצרים הקיימות, ללא 
כל צורך בחקיקה נוספת (ובכך נופל הרבה מטענתו של  ח"כ וילן ש"המצב כיום פרוץ לכל 
רוח").

להלן נוסח מכתבו המלא של ח"כ וילן:
> כל הפונים בנוגע לחוק שלום רב,
>  
> תודה על פנייתכם
> חוק זכויות יוצרים נולד בעקבות ועדה שישבה על המדוכה במשך שנתיים, כועדת משנה
> של ועדת הכלכלה. החוק הנוכחי מקורו בשנת 1906, עוד בתקופת הע'ותמאנים, כך
> שהמצב כיום - פרוץ לכל רוח. יש שתי דרכים עקרוניות לטפל בנושא.
> האחת- מס על קלטות- הצורה בה בחרו לטפל בסוגיה כמה ממדינות אירופה.
> השנייה- הגנה על זכויות יוצרים, ע"פ הצעתי.
> אני מבין את זעקת המשתמשים הפיראטים אך יחד עם זאת עליכם להבין כי יש להסדיר
> את הנושא. מטבע הדברים, הליך חקיקה כזה מורכב ומסובך, הוא רק בחיתוליו וייקח
> עוד זמן רב להשלימו. אני פונה לכל אחד מכותבי המכתבים להציע רעיונות חלופיים
> או שיפורים על מנת שהחקיקה תצא נכונה וטובה. 
> בברכה,
> ח"כ אבשלום וילן

בתודה ובברכה,
        שי ברגר.




On Tuesday, August 22 2006 11:16, you wrote:
>  שי שלום רב,
>
> קיבלנו בתודה את פנייתך.
>
>   לאחרונה קיבלנו הערות רבות והצעות לשינוי חוק זכויות יוצרים (מדיה
> דיגיטאלית), שהונחה על שולחן הכנסת ה-17. מברור עם לשכתו של ח"כ אבשלום וילן,
> המוביל את הצעת החוק, עולה כי כל ההערות וההצעות נבחנות ומכיוון שהצעת החוק
> מצויה עדיין בחיתוליה ייערכו בה שינויים בהמשך הליך החקיקה.
>
> בברכה,
> מור ביתן
> ע' פרלמנטרית
> ב/ ח"כ חיים אורון

לענות