לפני כמה שבועות היה, ברשימת תפוצה זו, ויכוח עתיר-פוסטים על זכויות יוצרים
בין אנשים שונים מהקהילה לבין מוסיקאית מקצועית.
המוסיקאית טענה לזכות בלעדית של יוצר על יצירתו, טענה שאני מכיר
מהפילוסופיה של איין ראנד.

אין ספק שאדם זכאי להנות מפירות עמלו.
ואין ספק שקבוצת אנשים שכולם עמלים - יפיקו יותר פירות מעמלם אם יגדירו
בצורה נבונה את ההסכמים, ברירות המחדל והתנאים, שלפיהם אדם א' יהיה רשאי
להנות מפירות עמלו של אדם ב', ומתי הוא רשאי לקחת פרי עמלו של ב' ולבנות
עליו וליצור משהו משופר שכולל חלקים מעבודתו של ב' עם תרומות מקוריות של
א'.

כאשר אנו מתרגמים את העקרונות הנ"ל לפרקטיקה, יש לקחת בחשבון הרבה גורמים.
דרורה ברוק למשל טוענת, שיש לה זכות בלעדית על יצירות מוסיקליות שהיא
יוצרת.  בעולם, שבו היא היתה יוצרת הכל מאפס - מפתחת לבד את כלי הנגינה,
ממציאה את המוטיבים, מגלה לבד אלו צלילים משיגים איזה אפקטים באוזן - אז
היא היתה צודקת.  בעולם כזה גם לא היתה קיימת בעיה של יוצר א' שאינו יכול
ליצור את היצירה שהוא רוצה ליצור (למשל, פילם דוקומנטרי) מפני שהוא צריך
להתחשב בזכויות של יוצר ב'.
אבל במציאות, אנשים אחרים המציאו את כלי הנגינה.  יוצרים אחרים פיתחו את
הסולמות המוסיקליים שהיא משתמשת בהם.  ועוד יוצרים המציאו מוטיבים בסיסיים
שהיא משלבת ביצירותיה.  שלא לדבר על יוצרים כמו בטהובן ואחרים, שזכויות
היוצרים על יצירותיהם פגו מזמן.  עקרונית, הם זכאים לתמורה מדרורה ברוק על
השימוש שהיא עשתה ביצירותיהם.  מה שקורה היום זה, כאילו שהאמנים היום קיבלו
רשות משתמעת להשתמש בחומרים שנוצרו לפני מאות שנה ללא תשלום ליורשים של
יוצרי אותם חומרים - בתנאי שהם בעצמם יתנו רשות לאמנים אחרים בעוד מאות
שנים להשתמש בחומרים שלהם.  (ואגב, שימוש ב-DRM הינו גם הפרה של הסכם משתמע
זה.)

זו המשמעות האמיתית של הטענה שיצירה שייכת לכלל האנושות, ונותנים לאמן
זכויות בלעדיות רק לתקופה מוגבלת.  הוא משתמש בחומרים שקיבל בירושה מדורות
קודמים ללא תשלום, ותמורת זאת הוא חייב להעניק לדורות הבאים את האפשרות
להשתמש ביצירות שלו ללא תשלום (שימוש ז"א אפשרות לבסס עליהם יצירות חדשות).

בעולם הפטנטים מקובל שנותנים פטנט לתקופה מוגבלת.  למרות שמעורב בזה הרבה
כסף, אין לחץ להאריך את תקופת מתן הפטנט.  הסיבה לדעתי היא שברור שאנשים
ממציאים המצאות שבונות על המצאות אחרות.  אם לא יוכלו להשתמש בהמצאה קיימת
בגלל פטנט, הם לא יוכלו להמציא המצאה חדשה והתקדמות האנושית נפגעת.

בעולם התוכנה, כל הנושא של זכויות יוצרים ופטנטים הוא בעייתי בדיוק מפני
שהם מגבילים את האפשרות של אדם א' לפתח משהו שבונה על יצירתו של אדם
ב' (ראו את המקרה של דרייבר המדפסת של סטולמן - הוא היה צריך דרייבר משופר
ולא היתה לו דרך להגיע אל דרייבר משופר, כי הדרייבר שעליו הוא היה צריך
להתבסס, היה מוגן בזכויות יוצרים).

אני מציע לשקול, כאחת מהחלופות, את המדיניות החוקית הבאה:

לאפשר לבעלי זכויות יוצרים וקניין רוחני מסוגים אחרים להשתמש בטכנולוגיות
וחוקי DRM דרקוניים ככל שירצו, בתנאי שלא יהיו להם כל זכויות על יצירות
נגזרות.  לצורך זה, גם גניזת יצירה כדי שלא תלך לאיבוד בעוד 50 שנה תיחשב
כיצירה נגזרת.
(אם יש למישהו בעיה עם יצירה נגזרת טריביאלית, אז קודם כל יש כבר כיום מושג
של שינויים טריביאליים ביצירה מוגנת ע"י זכויות יוצרים.  ושנית, אפשר לקבוע
בחוק זכויות על יצירות נגזרות לתקופה מוגבלת, נגיד למשך שנתיים.)

                                      --- עומר
-- 
In civilized societies, captions are as important in movies as
soundtracks, professional photography and expert editing.
My own blog is at http://tddpirate.livejournal.com/

My opinions, as expressed in this E-mail message, are mine alone.
They do not represent the official policy of any organization with which
I may be affiliated in any way.
WARNING TO SPAMMERS:  at http://www.zak.co.il/spamwarning.html


---------------------------------------------------------------------
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

לענות