Re: ISOC-IL Kol Kore
שלום נדב, On Wednesday, February 1 2006 21:53, Nadav Har'El wrote: אני מציע לכל יפי הנפש שנלחמו על זכותו של אלעד לנבל את הפה ברשימה זו, להתגאות ביציר כפיהם בתור אחד מאותם יפי-נפש, אני רוצה להבהיר שהעמדה שלי אז היתה -- ועודנה -- שהסנקציה שהופעלה אז נגד אלעד היתה מוצדקת, והחלטת הועד להרחיק ניבולי-פה כאלה מהרשימה היתה ראויה בהחלט; הדבר היחיד שחשבתי שהוא לא בסדר היה הדרך, ההליך, שבו הופעלה המודרציה ללא התראה פומבית וספציפית. חשבתי שהדרך הנכונה לעשות זאת היא להבהיר (לכולם) את הצעד בו הולכים לנקוט, ולהרשות לאלעד להגן על עצמו -- ללא מגבלות -- בעוד הודעה אחת לרשימה. לעניין המקורי של הפתיל הזה (לפני שהוא הדרדר לגמרי), אני מקבל את דעתך שהביקורת של אורי (ואחרים) היתה חריפה מדי, ואת ההסברים שלך על אופיו של התהליך והתפקיד שלך ושל אדי בו, אבל נותרה נקודה אחת שלדעתי עדיין דורשת הסבר: עם זה שברור שלא יכולתם להציע לדוביקס לקבל מימון כשהוא לא הגיש הצעה, עדיין די צורמת העובדה שהוא שמע על ההצעה הזוכה רק בהודעת הזכיה. אני מניח שכללי המכרז -- לפחות כפי שהבנתם אותם -- מנעו ממכם לפנות אליו, אבל את העניין הזה, לפחות עד כמה שאני ראיתי, לא הסברת בתגובותיך. על פני הדברים, ובמיוחד בהתחשב בעובדה שדוביקס לא הגיש הצעה, לא ברור מדוע פניה מוקדמת יותר אליו (תוך כדי תהליך בחירת הזוכים ולאחר סגירת המכרז להצעות) היתה פוגעת בכללי ניהול המכרז. אני מקווה שתתפנה להסביר נקודה זו, שהיא לדעתי הגורם העיקרי לתחושת הפגיעה בקהילה שהביעו כמה מהמבקרים של פעילותכם, ובכך (אולי) יבוא לציון גואל -- לפחות בעניין הזה. שי.
Re: איך חילקו את הכסף בקול הקורא?
On Saturday, February 4 2006 14:48, Alon Altman wrote: כנראה שמספר הפרוייקטים שהוגשו היה קטן, ונבחרו הראויים ביותר מתוכם. במקום להתווכח על ההצעות שהתקבלו, אולי תסתכלו על ההצעות שנדחו. רעיון מצוין. מישהו יודע איפה להסתכל?
Re: האם היה לכם קשר עם נוער מחשבים?
On Saturday, June 3 2006 23:04, Nadav Vinik wrote: נתקלתי בהודעה זו בynet על נוער מחשבים http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3021554,00.html בהתחשב בכך שהם תנועת נוער שכבר עובדת עם מחשבים, האם ניסיתם בשלב מסויים לשתף פעולה איתם? http://www.whatsup.org.il/index.php?name=PNphpBB2file=viewtopict=19680 http://www.whatsup.org.il/index.php?name=PNphpBB2file=viewtopict=19714 תתרשם בעצמך.
Re: DMCA בארץ - עזרת הציבור
On Thursday, August 17 2006 13:51, Assaf Gordon wrote: שלום לכולם. לפני שיוצאים לקרב, כדאי לבחור באילו תחומים אנחנו נלחמים. רוב הצעת החוק עוסקת באכיפת חוקי זכויות יוצרים על מדיות דיגיטאליות (הברה: אין לי שום הכשרה משפטית...). חוק זכויות יוצרים קיים כבר זמן רב, ואם עד היום התחום הדיגיטאלי היה אפור (במקרה הטוב), ומי שרצה יכול היה להוריד שירים וסרטים בלי להיענש, הצעת החוק הנל באה לשים סוף להפקרות הזאת. מי שרוצה להילחם באכיפת החוק (הקיים) על התחום הדיגיטאלי - לדעתי מבזבז את זמנו וגם יפסיד. לא, אסף, אתה טועה. הצעת החוק חורגת רחוק מאד מעבר לחוק הקיים בשני נושאים חשובים: 1) הטלת אחריות על המוריד, ודרישה ממנו להשיג הסכמה מפורשת מבעל הזכויות. כיום, מספיקה ההסכמה הנרמזת (implied) מזה שבעל הזכויות העלה בעצמו את התוכן לרשת. זה הופך כל גלישה שלך ל-ynet, למשל, להפרת זכויות יוצרים, אלא אם יש לך איזה הסכם מפורש אתם. ברור לי שלא זו כוונת המשורר, אבל זה מה שכתוב שם. 2) אחריות דומה על מי שמספק אמצעים להורדה והעלאה -- וזה, כמו שכבר העירו גולשים ב-ynet, כולל גם לקוח ftp או דפדפן. זה אפילו לא נושא של תוכנה חופשית -- לפי ההצעה הזו, אם מיקרוסופט מציעה לציבור את explorer, היא מפירה זכויות יוצרים.
Re: הערה על מס-קבוע להורדות יצירות דיגיטליות
ערן: ההצגה שבחרת להציג את דברי מעוותת לחלוטין את כוונתי. אני אקח על עצמי את האחריות לכך, ואניח שלא הצלחתי להסביר את עצמי קודם בצורה מספיק ברורה. אז ככה: א. הטענה שלי שהמחיר גבוה יותר ממה שהצעת -- בסדר גודל -- לא נועדה להתחיל להתמקח על המחיר, אלא להראות שהדרישות שיכולות לספק את רעבתנותם של בעלי זכויות היוצרים (ולא לבלבל אותם עם יוצרים, בבקשה) הן בלתי-הגיוניות כמס גלובלי. אני אומר שאין מה להתמקח איתם על חוקי זכויות היוצרים וכללי המימוש שלהן; החוקים הישנים טובים. בעניין הזה, יש נושא אחד שראוי לדעתי להסדרה בחוק, והוא המחויבויות של ספקי שירות ומארחי אתרים; לא כל כך בגלל הפגיעה בזכויות יוצרים במצב הקיים, אלא בעיקר כדי ליצור אחידות, ולא שכל ספק ימציא לו וריאציה משלו של נוהלי הטיפול בטענות על הפרות. ב. הטענה שלי לגבי הזכויות על עבודות נגזרות לא אומרת ומס אחיד זו הזדמנות לתקן את העיוות, אלא ולכן גם מס אחיד לא יכול להביא לביטול זכויות היוצרים בהסכמה עם בעלי הזכויות כמו שאתה רוצה. אלי: ציטוט של מציעי החוק כאילו הם ברי-סמכא... נו, באמת. קרא את הטקסט של החוק שוב. באותה מדה היה יכול להיות כתוב שם: אנו החמ לא מבינים כלום בנושא, אבל לא ניתן לזה לעצור אותנו. נדב: בעלי הזכויות לא יבינו את האמת הפשוטה שלך, מפני שהיא מנוגדת לחלוטין לכל צורת המחשבה והעבודה שלהם. אלו אותם אנשים וחברות שלא הבינו את גודל ההזדמנות שבקלטות וידאו, עד שבית-משפט אמריקאי הכריח אותם -- ולא ברור בכלל שכאן יש הזדמנות כזו גדולה; מאד סביר שכמו במקרים רבים קודם לכן, המהפכה הטכנולוגית תנפץ את המודל העסקי שלהם ואתו את מטה-לחמם (המוזהב). הם ימשיכו להילחם על קיומם, ואנחנו צריכים להבין שעם כל הרצון הטוב, זה כנראה או הם או אנחנו. יש, כמובן, יוצאי דופן -- כמו חברת התקליטים MagnaTune או המול ג'ים באאן (Baen, שהלך לעולמו ממש לא מזמן) -- אבל הם היוצאים מן הכלל המעידים על הכלל. לגבי הרעיון לבטל את זכויות היוצרים בתמורה למס דיגיטלי: יש ברעיון הזה שני חורים עצומים. האחד נוגע לשאר העולם: אני בטוח שישראל חתומה על שלל אמנות בינל שלא מאפשרות צעד כזה, ושיהפכו אותנו למדינה מנודה אם ננקוט בו. השני הוא שזה ייצור חור דיגיטלי לגבי זכויות על יצירות שאינן דיגיטליות (תמונת ראי של החור האנלוגי -- האפשרות להעתיק דיסק עי השמעתו והקלטת המוסיקה באמצעי אנלוגי, תוך התעלמות מכל מנגנון DRM שהוא). אני מדבר על ציורים, פסלים, מחזות-זמר וכולי. לסיכום: את המלחמה על זכויות היוצרים צריך לנהל על בסיס עקרוני, לא על בסיס התפשרות עם גרגרני הזכויות. לא צריך לשפר את התנאים שלהם כדי שיהיו הוגנים -- הם כבר הוגנים, ואת הנסיונות שלהם להשיג יותר צריך לראות בדיוק ככאלה. ובאשר למרצ -- איך אומרים בעברית cluebat?
Re: A professional Musician's View
אורי, האם המוסיקאית האלמונית (דרורה ברוק?) מעוניינת להיכנס לדיאלוג עם הקהילה, ולהתמודד ברצינות עם הטענות של הקהילה והבעיות הנובעות הן מגישתה שלה והן מגישות הפוכות? אני שואל מפני שבעיניי, רוב הטענות שהיא מעלה סובלות מחוסר רלוונטיות, כשלים לוגיים, וקוצר-ראייה היסטורי, ואני יכול להכנס להפרכה שלהן אחת לאחת (ואני בטוח שבעניין הזה אני לא לבד), אבל ההפרכה הזאת לא תהיה קונסטרוקטיבית אם היא תשאר בגבולות הקהילה; היא לא תעזור לנו לייצר הצעות אלטרנטיביות שיתקבלו גם על דעת היוצרים, אלא רק לבצר עמדות. On Saturday, August 19 2006 14:21, Uri Bruck wrote: This was written in response to some of the texts published here: http://www.iglu.org.il/wiki/index.php/Israeli_DMCA_Law Original Message Subject: Re: copyright Date: Sat, 19 Aug 2006 14:12:59 +0200 From: Drora Bruck [EMAIL PROTECTED] To: Uri Bruck [EMAIL PROTECTED] References: [EMAIL PROTECTED] הסברים מצד מוסיקאי מקצועי: לאחר שישבתי וקראתי את כל המסמכים באתר הויקי יש לי צורך עז כאשת מקצוע מתחום המוסיקה להסביר לכם מספר מושגים בסיסיים בטרם תמשיכו בדיונכם.
Re: A professional Musician's View
אני מתנצל על הניסוחים שלי, שלא היו ברורים מספיק. להלן מספר הבהרות: On Saturday, August 19 2006 18:19, Uri Bruck wrote: Shai Berger wrote: אורי, האם המוסיקאית האלמונית (דרורה ברוק?) קודם כל, היא רחוקה מלהיות אלמונית. לא התכוונתי אלמונית במובן הזה -- למרות שלפני היום לא שמעתי עליה; פשוט, המכתב לא כלל חתימה. השם הופיע רק בכותרות ההעברה שלך, ואני אף החמצתי אותו בקריאה הראשונה. מעוניינת להיכנס לדיאלוג עם הקהילה, ולהתמודד ברצינות עם הטענות של הקהילה והבעיות הנובעות הן מגישתה שלה והן מגישות הפוכות? אני שואל מפני שבעיניי, רוב הטענות שהיא מעלה סובלות מחוסר רלוונטיות, כשלים לוגיים, וקוצר-ראייה היסטורי, ועם גישה כזו אתה רוצה להתחיל דיאלוג? כן, כי אין ברירה אחרת, אבל שוב, הניסוח שלי היה רע ולא העביר את כוונתי. מה שהייתי צריך להגיד מהתחלה הוא, שאני מרגיש שהתגובה של דרורה באה מעולם מושגים מאד שונה מזה שלי; כך שכשאני קורא אותה, קטעים בה נראים לי מופרכים ממש. ואני לא רוצה להשאיר את זה כך; ברור לי שיש לה איזשהו case, אבל מבחינתי, היא לא העבירה אותו, והייתי רוצה למצות את ההזדמנות להבין את הצד השני, כדי לנסות להציג פתרון שדואג לאינטרסים של שני הצדדים, כי בסופו של דבר, אנחנו באותה סירה, וכצרכן תרבות, אני בהחלט מעוניין לתת תמריץ ליצרנים. אני חושב שהטענות שלה מצויינות, רלוונטיות, לוגיות ומשקפות מציאות. התגובה נכתבה לאחר שהיא קראה את הטקסטים על הקישור שציינתי. והיוותה התמודדות רצינית עם הטענות שהועלו באותם טקסטים. אני אביא דוגמא למה שטענתי לעיל. ואני שוב רוצה להזכיר: הטון הוא וכחני, כי, מה לעשות, אנחנו בויכוח; אבל המטרה שלי היא לא לנצח את דרורה, אלא להוציא ממנה ומכולנו טיעונים טובים יותר, מדויקים יותר וברורים יותר. אם כן, דרורה על הטענה שזכויות יוצרים אינן קניין אלא מונופול תרבותי: למעשה - 'קניין-רוחני' איננו קניין ואינו רוחני. מדובר במונופול מוגבל שניתן על-ידי המדינה. לא רכוש שמוענק למישהו, אלא זכות שנמנעת מכל שאר הציבור. זהו מונופול על הפצה של חלק מהתרבות האנושית. מונופול-תרבותי, אפוא להבדיל מקניין-רוחני, הוא דבר שיש לקצוב בזהירות, ולהגביל ככל הניתן. קניין רוחני אינו מונופול לחברות - הוא בראש ובראשונה נועד להגן על האומן היוצר הבודד - וזכויות קניין רוחני, בכל העולם נהוגות עד 50-70 (משתנה מארץ לארץ) עד לאחר מותו. מי אמר משהו על חברות? בן אדם פרטי לא יכול להחזיק במונופול? חוץ מזה שזכויות יוצרים יש גם לחברות, כמעט באותה מידה שיש לאמן הבודד (כי מה לעשות, כשמפיקים סרט או משחק-מחשב, היחידה שיכולה באמת לטעון שהיא שיצרה אותו היא חברה). כהערה צדדית, השימוש במונח קניין רוחני בפסקה לעיל, במקום זכויות יוצרים, הוא אי-דיוק משמעותי. אתה מדבר על זכות שנמנעת משאר הציבור. איזו זכות יש לך, למשל, אם יורשה לי לשאול, על יצירה שאני כתבתי, השקעתי בה זמן וכסף, שכרתי אולפן, הקלטתי נגנים, ערכתי והשקעתי בה...ועכשי אני נותנת לך למשל את המחיר האמיתי של הדיסק שאני מוציאה בדצמבר הקרוב - כולל שעות עבוד - 113,000 שח...כן, כן...כללתי את עלויות כלי הנגינה, עלויות האולפן, שכר עבודה של החזרות וכו...) פה אנחנו מגיעים באמת לשורש הבעייה. התפיסה המנחה את הקהילה -- ולמיטב ידיעתי, גם את כל מערכות החקיקה המערביות -- היא שכל הישג רוחני, מדעי, תרבותי, אומנותי, וכן, גם היצירה שאת כתבת, שייכים מרגע פרסומם למין האנושי כולו, ולא לאף אחד ספציפי. חוקי זכויות היוצרים מהווים התפשרות של התפיסה הזו עם טענה לפיה העושר התרבותי האנושי יגדל אם תהיה ליוצרים גם מוטיבציה כלכלית להשקיע; לכן, המדינה מוותרת, זמנית, על זכותם של כל אזרחיה לעשות שימוש ביצירה, כדי לאפשר לך להפיק ממנה רווח ולעודד אותך להשקיע בה. אבל הזכות העקרונית לא נשללת -- היא רק מושעית זמנית. גודל ההשקעה שלך ביצירה, לכן, הוא, עם כל הכבוד, החלטה כלכלית (ורגשית) שלך, ולא טיעון מוסרי על זכויות; ולכן, הוא אינו רלוונטי. אז איזו זכות יש לך להעתיק מאיפה שהוא חינם ולשמוע מוסיקה שלי מבלי שאו שהענקתי לך את הזכות הזו על ידי זה שנתתי לך מתנה דיסק, או שקנית אותו? הנה דוגמה של קוצר-ראות (שמופיעה, אגב, גם בהצעת-החוק): יכולתי להשיג את החומר -- לקנות את ההקלטות -- בלי לקנות דיסק, למשל דרך iTunes. אני אוכל -- אני מקווה בשבילך -- לשמוע חלק מהיצירות, בלי לקנות כלום, למשל ברדיו. ואם קונצרט שלך משודר בטלויזיה, מותר לי להקליט את השידור, והחוק המוצע גם לא מציע לשנות את זה (כי הוא עוסק רק במדיה דיגיטלית). [הערה מעבר להפרכה: וכל זה בגלל שכמו שאנחנו מנסים להגיד, זכויות-יוצרים אינן זכויות-יסוד מוחלטות, אלא מנגנון כלכלי שנועד לקדם מטרה אחרת, וככזה, הוא צריך להיות מידתי ולהמנע מלפגוע במטרות חשובות אחרות]. האם היצירה שלי היא של העולם? לא, היא שלי בלבד. חד, חלק, ופשוט, לא נכון. אם היא הייתה שלך, זכויות היוצרים לא היו פגות לעולם. היא של העולם, אבל הוא נותן לך בלעדיות עליה לתקופת-זמן מוגבלת. אם מישהו רוצה להנות ממנה - הוא צריך לשלם לי בדרך זו או אחרת. או לחכות. וכפי שאתה רואה - קניין רוחני הוא קצוב. אם אתה רוצה היום לשמוע בטהובן...אתה יכול להוריד קבצי מידי של יצירותיו חינם. לגבי הקלטות של מבצעים - כן, למבצעים מגיע לקבל שכר. אף אחד לא מתווכח על זה. השאלה היא לא אם מגיע להם שכר, אלא כמה שכר מגיע להם ועל מה; וחשוב מכך, מה מותר להקריב על מזבח זכותם לקבל את השכר הזה. ~~~ סוף ההפרכה. ולפני שאני מסיים להדגים על מה אני מדבר, עוד דוגמה אחת קיצונית למדי: למעשה - מדובר בהפרה של מונופול-תרבותי. הפרה זו עשוייה להתבצע ללא משים, ועלולה לקרות בעת יצירה של תרבות חדשה המתבססת על תרבות קיימת. הפרה זאת וודאי אינה פוגעת בגופו ונפשו של בעל-המונופול, ואפילו אין
Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]
On Sunday, August 20 2006 05:39, Uri Bruck wrote: Original Message Subject: Re: Re: A professional Musician's View] Date: Sun, 20 Aug 2006 00:15:32 +0200 From: Drora Bruck [EMAIL PROTECTED] To: Uri Bruck [EMAIL PROTECTED] References: [EMAIL PROTECTED] העניין תמריץ ליצרנים...הבה נדבר על משהו שקל להבין. מכונית חדשה היא גם סוג של יצירה שמסייעת למין האנושי. האם כשמישהו מייצר מכונית חדשה אתה מצפה שיהפוך אותה לנחלת הכלל? לא, ברור שלא...כי פה העניין על דבר מוחשי - אין ברירה אלא לשלם - ועל דבר שהוא לכאורה לא מוחשי אתם לא חשים צוך לשלם. אני לא חושבת שליצירה כלשהיא או שיצירה כלשהיא היא של האנושות. אם כך, לך למוזיאון תל אביב, הורד ציור מהקיר וקח אותו אליך למספר ימים - כי הוא גם שלך... אני אגיד מה שאני, אישית, מרגיש; אני לא בטוח שזו עמדה משקפת בקהילה כאן, אבל היא מאד מתחברת לאידאלים של התוכנה החופשית. ואני מרגיש בהחלט צורך לשלם על משאבים מתכלים -- מוצרים פיסיים מצד אחד, וזמן עבודה מצד שני. מעבר לכך, אני מכבד את החוקים הקיימים. מה זאת אומרת שיצירה שלי שייכת למין האנושי? ואם אני לא רוצה? ואם אני לא רוצה שיצירה שלי תהיה נחלת הכלל? אלא רק נחלתו של מישהו שקונה אותה? אני לא מעוניינת שהמוסיקה שלי תסתובב חופשית. ולכן אין זכות לאיש להעתיקה, אלא אם כן קיבל רשות מפורשת ממני. אני מבין את הטיעון הזה כטיעון אמוציונאלי, אבל אני לא יכול לקבל אותו כטיעון רציונאלי. הוא, באופן בסיסי, מניח את המבוקש: אני ניסיתי להעמיד בספק את בעלותך המוחלטת על היצירה שיצרת, ואת מסרבת לשקול את הרעיון. על הטענה היצירה לא שלך באופן מוחלט, ועל כך מעידה מגבלת הזמן את מגיבה, בעצם, היא כן שלי. אם את רוצה לשכנע, את צריכה לתמוך את הטענה הזו. זה, עוד לפני שהגעתי אפילו לטענה שזכותה של כל האנושות נובעת מכך שהיצירה לא תיתכן בלי אלפי שנות יצירה שהיא מסתמכת עליהן במפורש ובנרמז, במודע ובתת-מודע. גודל ההשקעה שלך ביצירה, לכן, הוא, עם כל הכבוד, החלטה כלכלית (ורגשית) שלך, ולא טיעון מוסרי על זכויות; ולכן, הוא אינו רלוונטי. הוא רלוונטי לחלוטין ברגע שאין לי שום יומרה להוסיף מימד לתרבות האנושית הכללית, אלא אני עושה את עבודתי. ועל עבודתי אני רוצה תשלום. כמה את רוצה לשעה? או שמא את מעדיפה לקבל תשלום בקבלנות? לא? זה לא עובד ככה? אז יש לי חדשות בשבילך. ככה זה עובד כשמקבלים תשלום על עבודה. מה שאת רוצה הוא שהעבודה שלך תייצר לך הכנסה פאסיבית -- שלאחר השקעה מסויימת, תוכלי לשבת עם הרגליים למעלה ולהמשיך לקבל הכנסות. החוקים הקיימים תומכים בכך במידה מסויימת, אבל אני לא רואה שום עוול עצום בכך שרק תקבלי שכר-עבודה; ובוודאי שאינני רוצה בחוקים שיקלו עלייך להשיג את המטרה הזו. האם היצירה שלי היא של העולם? לא, היא שלי בלבד. חד, חלק, ופשוט, לא נכון. אם היא הייתה שלך, זכויות היוצרים לא היו פגות לעולם. היא של העולם, אבל הוא נותן לך בלעדיות עליה לתקופת-זמן מוגבלת. זכויות היוצרים הם שלי כל עוד אני חיה ומתפרנסת מהם וכל עוד יורשי (מדרגה ראשונה-שנייה) יכולים להתפרנס מהם. נכון, אלו החוקים הקיימים. אבל שוב, זו לא זכות טבעית, אלא מדיניות כלכלית. את יודעת שכשזכויות היוצרים הוגדרו לראשונה בחוק, רק לפני כמאתיים שנה, הן הוגבלו לפחות מעשרים שנה? לגבי הקלטות של מבצעים - כן, למבצעים מגיע לקבל שכר. אף אחד לא מתווכח על זה. השאלה היא לא אם מגיע להם שכר, אלא כמה שכר מגיע להם ועל מה; וחשוב מכך, מה מותר להקריב על מזבח זכותם לקבל את השכר הזה. סליחה מה זאת אומרת להקריב על מזבח השכר? אדם עשה עבודה - מגיע לו לקבל שכר. נקודה. מוסכם. מגיע לו לקבל % מסוים מכל מי שמשתמש במוצר זלו. לא מוסכם. אבל חשוב: מה זאת אומרת להקריב על מזבח השכר? זאת אומרת שעל פי הצעת החוק החדשה, שלטענתך באה להבטיח את תשלום השכר הזה, יהיה אסור לעשות כל מיני דברים. למשל, ההצעה, לפי כל פרשנות שהיא, מוציאה מחוץ לחוק מנגנון (BitTorrent) שמשמש (גם) להפצה קלה קלה של קבצים חוקיים למהדרין. אז הדיון הוא האם ראוי להקריב את ביט-טורנט על מזבח של תשלום שכר בצורה ספציפית לעובדים מסויימים. שי.
Re: חוק זכויות יוצרים
דותן שלום, On Monday, August 21 2006 18:35, Dotan Mazor wrote: מהי תגובה זו של חהכ וילן? האם זו תגובה אשר נשלחה אוטומטית לכל מי ששלח לו דואל בנושא החוק? ככל הנראה. הטקסט זהה לזה שאני קיבלתי, וכתובת השולח אמנם איננה מהכנסת, אבל היא כתובת של התנועה הקיבוצית, כך שזה נראה אותנטי. האם היא עונה על משהו ספציפי? מהיכן היא הגיעה לרשימה? משה ציטט אותה במלואה. שי. בברכה, דותן מזור Moshe Leibovitch wrote: משתמשים פיראטיים ??? מה הקשר? אבו ווילן wrote: לכל הפונים בנוגע לחוק שלום רב, תודה על פנייתכם חוק זכויות יוצרים נולד בעקבות ועדה שישבה על המדוכה במשך שנתיים, כועדת משנה של ועדת הכלכלה. החוק הנוכחי מקורו בשנת 1906, עוד בתקופת הע'ותמאנים, כך שהמצב כיום - פרוץ לכל רוח. יש שתי דרכים עקרוניות לטפל בנושא. האחת- מס על קלטות- הצורה בה בחרו לטפל בסוגיה כמה ממדינות אירופה. השנייה- הגנה על זכויות יוצרים, עפ הצעתי. אני מבין את זעקת המשתמשים הפיראטים אך יחד עם זאת עליכם להבין כי יש להסדיר את הנושא. מטבע הדברים, הליך חקיקה כזה מורכב ומסובך, הוא רק בחיתוליו וייקח עוד זמן רב להשלימו. אני פונה לכל אחד מכותבי המכתבים להציע רעיונות חלופיים או שיפורים על מנת שהחקיקה תצא נכונה וטובה. בברכה, חכ אבשלום וילן
Re: A professional Musician's View
יוסף, לדעתי, אתה צודק בטיעונך שהנסיון להצדיק העתקות בלתי-מורשות בעזרת אלטרואיזם הוא נואל; יכולת גם להדוף אותו בקלות, בעזרת תיקון טכני להגדרות שלך (שיגדיר עסקה כמוסרית גם אם לא הוחלפו בה ערכים שווים, ובלבד שהצד שהעביר ערך גדול יותר עשה זאת מרצונו החופשי). ויחד עם זאת, אתה טועה בטיעון הכללי. בעיניי, החור הבולט בטיעון שלך הוא שאתה מתייחס לכל טרנזאקציה של החלפת ערך כאילו יש לה שני צדדים בלבד, והם אלו המחליפים ערכים. זה לא נכון. לכל טרנזאקציה כזו יש שלושה צדדים: שני קושרי העסקה, והציבור. הציבור רשאי להתנות כל מיני תנאים -- למשל, שחלק מהערך המועבר בעסקה יעבור לציבור; זהו הבסיס לכל מערכות המיסוי בעולם. ובאמת, אם תעקוב אחרי הטיעון שלך, תראה שהוא הופך את רעיון המיסוי, כפי שהוא מיושם כיום, לבלתי מוסרי. ההסתייגות כפי שהוא מיושם כיום חשובה. אפשר להעלות על הדעת מערכת מיסוי שמהווה בעצם מין עסקה בין הפרט והממשלה -- הפרט משלם מיסים, ובתמורה מקבל ערך (שירותים) מן הממשלה. אבל המערכות הקיימות לא עובדות ככה: הקורלציה בין גודל המס שאדם משלם לבין ערך השירותים שהוא מקבל מהממשלה היא הפוכה. זו התוצאה המצטברת של מיסוי פרוגרסיבי מצד אחד, וקיום שרותי רווחה מצד שני, והיא דווקא נחשבת בדרך-כלל למוסרית יותר מאשר מצב בו אף אדם לא מקבל דבר מבלי לשלם עליו (בצורה זו או אחרת). חובבי איין ראנד אולי יאהבו את הרעיון של פסילת המיסוי (יש כמה טיפוסים בסלאשדוט שטוענים כל הזמן שמסים הם גניבה), אבל אני חושב שמסקנה כזו מהווה רדוקציה אד אבסורדום. שי.
Re: Alternative proposal - preamble
On Wednesday, August 23 2006 10:38, Ofir Carny wrote: סעיף 3 מדבר על העמדת אמצעים טכנולוגיים לרשות הציבור כהפרת זכויות יוצרים, איך ניתן לראות את זה כמשהו שאינו דרישה לDRM? אם לא מניחים שהמונחים יצירה המוגנת בזכויות יוצרים וקובץ הכולל סימוני DRM הם מונחים חופפים. גם מערכות שתומכות ב-DRM מסכימות להציג חומר המוגן בזכויות יוצרים אם הוא לא מסומן, וגם הן חוטאות בהנחה שמה שלא אסור -- מותר, בניגוד להצעת החוק (שדורשת אישור *מפורש* להצגת חומר מוגן בזכויות יוצרים). שים לב שההצעה לא כוללת הגדרה של חומר מוגן שתגביל אותו לחומר המוגן באמצעות DRM, ומסתמכת על ההגדרות הקיימות של זכויות יוצרים. שלא לדבר על סעיף 4 שמוציא כל פרוטוקול תקשורת שאני מכיר אל מחוץ לחוק. עם זה אני מסכים. On 8/23/06, Shai Berger [EMAIL PROTECTED] wrote: On Tuesday, August 22 2006 21:36, Dan Armak wrote: הבעיה הגדולה אף יותר בDRM היא האכיפה של החוק. פשיטות של המשטרה לבדיקת המחשבים שלך (והפושטים לא ידעו לתפעל מערכת שאינה חלונות)? דיווח חובה על המחשבים שאתה מחזיק? או האפשרות הכללית והנוראה יותר של דרישה חוקית לTPM בכל החומרה בשוק? בבקשה לא להיכנס לפאניקה. אמנם הצעת החוק של מרצ כוללת רכיבים חשובים של ה-DMCA האמריקאי, שמגדירים את חובותיהם של ספקי שירות ואירוח הנתקלים ב(תלונות על) הפרות זכויות-יוצרים מצד לקוחותיהם, אבל (לפחות עד כמה שראיתי) המושג DRM לא מוזכר בה, ואין בה את הסעיפים הנוראים על מנגנוני עקיפה. יש בה מספיק צרות להלחם בהן כמו שהיא.
Re: Alternative proposal - preamble
On Thursday, August 24 2006 01:11, Dan Armak wrote: On Thursday 24 August 2006 00:48, Eran Tromer wrote: הי, On 2006-08-24 00:40, Dan Armak wrote: כל עוד הסכמה הנל לא הצליחה ב-100% והוחלה עי כל בעלי זכויות היוצרים על על היצירות, וברור שלעולם לא תצליח במידה זו, יצירות מוגנות יהיו זמינות גם בפורמט נטול DRM. לכן, כמפתח תוכנה ישראלי (היפוטטי), גם על פי החוק המוחלש אסור לי להציג או לשנע יצירות כלשהן אלא אם כן בדקתי אותן פרטנית מול איזשהו רשם זכויות יוצרים. אלא אם משנים את ההצעה לא לדרוש אישור מפורש. ואז התוכנה שלך יכולה להניח שאם אין DRM אז מותר לה להציג את היצירה. מי שהסיר את הDRM עבר על החוק (אם בישראל), והמשתמש שהוריד את היצירה למחשב עבר על החוק, אבל לא מפתח התוכנה. הדיון בנקודה הזו הופך לחסר טעם, אנחנו מתווכחים על שינוי היפוטטי להצעה ואין סיבה טובה לחשוב שמגישי ההצעה יכניסו את השינוי מיוזמתם... לדעתי, השינוי שבאמת צריך להתכונן אליו -- זה שמפיצי הסרטים והמוסיקה ידחפו אליו כשהם יבינו את האבסורד שבהצעה הנוכחית -- הוא להחליף את המינוח חומר מוגן בזכויות יוצרים לחומר מוגן באמצעים טכנולוגיים. או-אז, אנחנו באמת עלולים למצוא את עצמנו מול DMCA ישראלי. אני חושב שהדרך האפקטיבית להלחם בהצעה כזו היא דווקא לא לדחות אותה לחלוטין, אלא לעקר אותה מהנזקים העיקריים עי דרישה שאמצעי-הגנה כזה יהיה מוגן בעצמו רק אם יפורסם מפרט שלו שיאפשר לכל בעל-מקצוע לייצר אמצעי-הצגה התומכים בו, כאשר תומכים פירושו אוכפים את חוק זכויות-היוצרים ותו לא. עדיין, DeCSS לא יהיה חוקי, אבל לא נצטרך אותו (כמו שכמה ממכם ודאי זוכרים, הוא נכתב במקור כהינדוס לאחור של CSS); תוכניות הצגה ללינוקס ישארו חוקיות. תוכניות כאלו גם יאפשרו כל מיני סוגים של שימוש-הוגן שמפיצים שונאים -- החל מציטוט קטעים קצרים, וכלה בדילוג על פרסומות. האמת היא שבמצב כזה, להערכתי, מפיצי התוכן יוותרו על ההגנה החוקית, כי השיקולים שלהם הם כלל-עולמיים; ובא לציון גואל. אבל צריך לשכנע גם את מרצ.
קריאה להפסיק להתעסק בהצעה של מרצ
שלום לכולם, היום היה לי קצת זמן, ועיינתי בהצעת חוק זכויות היוצרים הממשלתית (http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/55201144-7AE6-4A95-837A-FEC6FB558FAF/5164/196.pdf). שם ראיתי איך נראית הצעת-חוק רצינית; ההצעה של מרצ, בעליל, אינה כזו. ההצעה של מרצ גם סותרת את ההצעה הממשלתית: זו האחרונה, בין השאר, מבחינה בין סוגי יצירה שונים והזכויות הקשורות בהם, ולמשל מבחינה בין יצירה ספרותית, יצירה מוסיקלית והקלטה של יצירה מוסיקלית, בעוד מבחינת מרצ חשובה רק דרך הייצוג הפיסי של היצירה. הצעת החוק הממשלתית היא הצעה מעניינת הרבה יותר מזו של מרצ; היא מגדירה, למשל, שימוש פחות או יותר חופשי ביצירות במסגרת מוסד חינוכי כשימוש הוגן. היא מראה, כאמור, על השקעה של עבודה ומחשבה רציניים. סיכוייה, אפריורית, טובים הרבה יותר, בגלל שהיא נהנית מתמיכת הקואליציה. היא, לכן, המשחק האמיתי; ההצעה של מרצ היא, בהשוואה, תרגיל-הסחה לטוקבקיסטים ובלוגרים, לא יותר (כמובן, אני לא טוען שמרצ זוממת הסחה במתכוון, אבל זו התוצאה). מעיון בפרוטוקול הדיון בהצעה (http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/kalkala/2006-07-17-01.html) שהתקיים בועדת הכלכלה , עולה שכל מיני בעלי עניין כבר רצו לדבר עם אנשי משרד המשפטים המטפלים בהצעה, וכמובן דאגו להזמין את עצמם גם לישיבות ועדת הכנסת; אבל כמו שזה נראה, לא היו שם נציגים של קהילת התוכנה החופשית או קהילות תכנים חופשיים אחרים. אגב, הדיון התקיים ביום בו הניחה מרצ את הצעתה על שולחן הכנסת (מעניין מה קרה קודם -- אבשלום וילן השתתף בדיון). ההצעה הממשלתית כוללת מספר סעיפים שטובים לנו להפליא. כך, למשל, היא מתירה בפירוש יצירת יצירה נגזרת מעותק מורשה של תוכנית מחשב לצורך התאמתה לעבודה עם מערכת אחרת (סעיף 24 ב 1). אבל גם היא לא מושלמת. יש בה סעיף אחד שמזכיר את המגבלות הטכניות של DMCA (סעיף 52, עמוד 1136 שהוא עמוד 22 בקובץ ה-PDF); על-פי ניסוחו וההסברים הנלווים אליו, נראה כאילו הוא מוגבל לכלי-פריצה שנבנה עבור יצירה ספציפית, אבל לטעמי, הניסוח לא ברור מספיק, ולכן מסוכן. כמו-כן, לא עיינתי בה מספיק לעומק כדי לוודא אם יש בה השלכות שליליות על הרשיונות שאנו מקדמים (GPL, CC וכו'), וכמובן, בפעם האחרונה שבדקתי, לא הייתי משפטן כלל, ולבטח לא מתמחה בתחום. אבל, כאמור, ברור לי שזו ההצעה הרצינית שאותה צריך לבדוק, אליה צריך להתייחס, ומולה צריך להציב אלטרנטיבות; ההצעה של מרצ היא קריקטורה. שי
Re: Accessibility implications of the new copyright law
Omer Zak wrote: ברצוני לנצל הזדמנות זו כדי לוודא שהצעת החוק החדשה, לכשתגובש, תתן מענה נאות לנקודות הבאות הדרושות להנגשת יצירות לאנשים עם מוגבלויות: 1. שעתוק ספר לגירסא בכתיב ברייל או להקלטה של קריינות של הספר - חייבת להמשיך להיחשב כשימוש הוגן ביצירה כתובה מוגנת. מי שזוכר את פרשת Sklyarov - המתכנת הרוסי שעוכב כמה חודשים בארה"ב בגלל הפרת חוק DMCA - הוא פיתח כלים לפריצת הגנות של eBooks על מנת לאפשר שימוש הוגן בהם ע"י עוורים, שזו חובה חוקית ברוסיה. כל עוד זה לצרכים פרטיים, אני מניח, ולא להפצה. 2. בעל זכויות יוצרים בסרטים וביצירות אחרות עם מרכיב קולי לא יוכל למנוע הוספת כיתוביות על מנת להנגיש אותם ללקויי שמיעה ולאנשים שאינם דוברים את שפת היצירה. (הכיתוביות עצמן כמובן צריכות להיות זכאיות להגנה של זכות יוצרים, כי הכנתן כרוכה במאמץ ועלות מסויימים.) זו בעיה אמיתית? נתקלת במקרה כזה? כמו כן, אני ממליץ להתייחס גם לנקודות הבאות: 1. הגנה על ספרים ויצירות אחרות שמופצות על מדיה שהציבור קונה - חייבת להיות מותנית בכך שהציבור יוכל לקנות בתשלום עותקים. כלומר ספרים שעברו למצב של out of print - ההגנה עליהם תיחלש מאוד. צריך לחשוב על ההשלכות של כזה דבר על היחסים ביו יוצרים ומו"לים, וכן על האפשרות לחזק בחזרה את ההגנה עם הוצאת מהדורה חדשה. זה רעיון מעניין, אבל בעייתי. 2. אירועים של השמעת מוסיקה או הקרנת סרטים, שהעותקים שלהם אינם זמינים לציבור, צריכים להיות בעצמם זמינים לכלל הציבור ז"א ליוצר לא תהיה למשל הזכות להגביל את קהל הצופים/מאזינים לאנשים מהגזע הארי או העדה האשכנזית או זכרים עם אברי רבייה מתפקדים. אני לא חושב שיש כאן ענין מיוחד לזכויות יוצרים. חוקי אי-האפליה הרגילים צריכים לטפל בזה. 3. מכניזם שיאפשר רשיון בכפיה של הכנת תרגום לשפה אחרת של יצירות כתובות, במידה שהיוצר אינו מאשר להפיץ תרגומים. אפשר למשל לדרוש שכל עוד היוצר אינו מאשר את התרגום (מן הסתם תמורת תשלום תמלוגים הוגן), כל מי שרוצה להשתמש בעותק של תרגום - חייב להחזיק בצמוד לו עותק של היצירה המקורית (על מנת לוודא שהיוצר זכה בתשלום עבור היצירה). שוב, אני לא רואה בעיה אמיתית שההצעה הזו באה לפתור, ואני רואה בעיות שהיא יוצרת (למשל -- איך תדאג לכך שהתרגום בכפיה יהיה נאמן ואיכותי?). המכנה המשותף להערות הנ"ל הינו ההשפעה שיש על הגנות טכנולוגיות שמונעות סוגים רבים של שימוש הוגן ביצירות. המכנה המשותף של ההערות שלי הוא שכמה שפחות חוקים, יותר טוב. שי.
Re: יחידת לימוד לבגרות ב- C#
אני רוצה להצטרף לדעתו של אלי בעניין הזה. ספר הלימוד אמנם כולל מדריך רק ל-Visual Studio (גרסת החינם), אבל מקריאה שטחית של פרק יחיד (9) נראה לי שהבעיה של התלמידים תהיה איכות ההוראה ולא lock-in. לפחות עד סוף הספר הראשון (יש שניים, אבל כבר בסוף הספר הראשון מגיעים לשאלות שנשאלות בבגרות) אין שום תכנית שמתפרשת על יותר מקובץ אחד. במצב כזה, לסביבת הפיתוח לא הולכת להיות שום משמעות. וכן, הרמה של הבגרות, לפי ספר הלימוד, היא עצובה מאד. ילד אינטיליגנטי בכיתה ח' יכול להגיע לרמה הזאת תוך שבוע (אבל לא עם הספר הזה, שמקדיש פרק של 70 עמודים להסביר מה זה if ומהם תנאים. הוא פשוט יעזוב את הנושא ביום הראשון מרוב שעמום). On Thursday, October 5 2006 15:41, Meir Maor wrote: צפויה להיות בעיה, בעבר הייתה בחירה בין BASIC ל PASCAL ואז הוסיפו C. אבל בכל בית ספר לימדו שפה אחת ברוב מוחץ של בתי הספר לא ילמדו 2 שפות, אלא ילמדו שפה אחת בלבד, לבחירת המורה באותו בית ספר. מה שאומר שתלמידים רבים יאולצו לפתח בC#, שזה לעניות דעתי דבר שלילי. אני לא הייתי סומך על mono כתחליף, הן מבחינת התאימות המוטלת בספק והן מבחינת סביבת הפיתוח שצפויה להיות בעייתית. מאיר. On 10/4/06, E L [EMAIL PROTECTED] wrote: לעניות דעתי אין סיבה למחות בגלל 2 סיבות 1) mono יכול להריץ C# על לינוקס (מספיק בשביל הישומים הפשוטים שצריך לבגרות) 2) הבחירה היא בין JAVA ל ב C# למעשה זו אותה בגרות כאשר כל קוד בשאלה מופיע גם ב JAVA וגם ב C# nakee On 10/4/06, David [EMAIL PROTECTED] wrote: שלום, ברצוני להעלות נושא שמציק לי ואולי יעניין את פורום עמותת המקור. משרד החינוך החליט השנה לשנות את תוכנית הלימודים במדעי המחשב ולעבור לשפות ג'ווה ו C# . ראו http://cse.proj.ac.il/new_lang/index.htm אני לא מכיר את C# אבל כמו שאני מבין זו שפה מסחרית של מיקרוסופט שמכריחה לעבוד בסביבה של מיקרופוסופט. לי זה נראה מאוד בעיתי אם זה המצב ותקנו אותי אם אני טועה. האם לא כדאי שהעמותה תמחה בפי משרד החינוך על ההחלטה הזו. לנו למשל זה מהווה בעיה רצינית, הבן שלי עובד מזה כשנתיים בסביבת Linux עם תוכנות חופשיות ומגיש את כל העבודות בבית הספר בתוכנות חופשיות בלבד. פתאום בה משרד החינוך ומעמיד אותנו בפני חוסר יכולת ללמוד בסביבה שבה הוא רגיל לעבוד בגלל ההחלטה לעבוד בסביבת מיקרוסופט. גם הפרויקטים במחשבים עוברים לסביבה כזו היות וכל בית הספר עובר ללמד תוכנה זו כך שגם כאן הוא בבעיה. דוד לוי חברוני
Re: יחידת לימוד לבגרות ב- C#
On Thursday, October 5 2006 20:18, David wrote: שלום, ראשית תודה על העזרה אני אנסה לבדוק את החלופה של mono. הבעיה היא שהמורים וגם משרד החינוך לא מציעים חלופה כזו, ולא תומכים בסביבה אחרת מאשר זו של מיקרוסופט, אולי הם לא מכירים סביבה כזו. אני הייתי מצפה לראות באתר של משרד החינוך דפי הסבר על עבודה בסביבה חופשית או לפחות בהשתלמויות שהם מארגנים למורים שיציעו את החלופה הזו. אתה נאיבי. באתר של הספר יש קישורים עם backslash (\) במקום slash (/), שעובדים רק עם אקספלורר. נוצר מצב שבו התלמידים 'מארגנים' (או גונבים ליתר דיוק), את חבילת התוכנה הנדרשת [...] לפני שיוצאים למלחמה, צריך לדעת על מה: מה שצריך לארגן זה רק Windows. את סביבת הפיתוח בגרסת Express (שהיא הגרסה המומלצת עי הספר) אפשר להוריד בחינם מאתר מיקרוסופט, http://msdn.microsoft.com/vstudio/express/visualcsharp. לרוב המוחלט של התלמידים שיש להם מחשב בבית יש, אני מנחש, Windows (חוקי שבא עם המחשב או לא חוקי, אבל בלי קשר לתוכנית הלימוד). יכול להיות שאפילו windows לא צריך, ושאפשר להריץ הכל עם Wine. לא ניסיתי עדיין, כי זה דורש (לפחות) גם התקנה של ה-Microsoft.NET Framework תחת Wine, מה שנראה לי קצת תיק (http://wiki.winehq.org/MicrosoftDotNet קצת מפחיד אותי, והוא עוד מדבר על גרסה 1.1 של ה-Framework; אנחנו צריכים את 2.0). מה שכן, גם גרסת החינם של Visual Studio עדיין דורשת הרשמה, ומותר לתהות בקול רם למה משרד החינוך ממהר למסור לחברה מסחרית את פרטי התלמידים בלי לבדוק אלטרנטיבות; אבל דווקא הזמנה להפרת זכויות יוצרים אין כאן.
Re: יחידת לימוד לבגרות ב- C#
On Friday, October 6 2006 12:50, Oron Peled wrote: On Friday, 6 בOctober 2006 00:28, Amit Aronovitch wrote: On 10/5/06, David [EMAIL PROTECTED] wrote: נוצר מצב שבו התלמידים 'מארגנים' (או גונבים ליתר דיוק), את חבילת התוכנה נראה שהשימוש הזה חוקי לגמרי (ואפילו מהווה קהל יעד טיפוסי לגרסה הזאת). רוב ההתייחסויות בפתיל עוסקות בשאלה האם יש כלים חופשיים להגשת תרגילים בקורס מעין זה. למרות ששאלת כלי העזר הנדרשים ללימוד היא חשובה, נראה לי ששאלת התכנים היא מרכזית יותר -- מדוע משרד החינוך עוסק בלימוד וקידום מוצרים של חברה מסחרית? הוא לא. כלומר, הוא כן, אבל רק בשוליים (בתמיכה שלו ב-Visual Studio). הוא מלמד חומר עפ סטנדרט בינלאומי. צריך לזכור ששפת #C, וסביבת דוט-נט הדרושה עבורה, נשלטת באופן בלעדי עי חברת מיקרוסופט הקובעת את הגרסאות, התכונות וההתנהגות. קיום כלים תואמים במידה זו או אחרת (כמו מונו) אינו משנה עובדה בסיסית זו. משרד החינוך, בכל רגע נתון, מלמד רק גרסה אחת, ולפחות כרגע, זו גרסה שמכוסה עי סטנדרטים של ecma. לכן, דווקא השאלה מי שולט בגרסאות העתידיות היא פחות רלוונטית. [ההשואה עם Java לא רלוונטית, בייחוד בגלל שמלמדים גם אותה] יש לזכור ששליטה בשפת המחשב הראשונה אותה לומדים הילדים, משמעותה שליטה בדור שלם של מפתחי תוכנה עתידיים -- החלום הרטוב של כל חברה... הרשה לי לא להסכים אתך. עד שתלמידי התיכון יגיעו להיות מפתחי תוכנה, ישתנו השפות הרלוונטיות; #C של היום שונה בדרכים חשובות מזו של לפני שנתיים, והגרסה הבאה ששלה תהיה שונה עוד יותר. חוץ מזה, במידה רבה, כל השפות השייכות לאותה פרדיגמה הן אותו דבר; מעברים בין #C, דלפי ו-Java, למשל, כרוכים בעיקר בלימוד הספריות ופחות בלימוד השפה. גם מעסיקים מבינים את זה; מתכנתי Java נשכרים למשרות #C ולהיפך. כהערת אגב, ברמה שמשרד החינוך מלמד, לא מגיעים כמעט לספריות. רוב המתכנתים בני 30 ומעלה שנמצאים כאן, למדו כשפה ראשונה את Basic (לא VB), פסקל או פורטרן. מיעוט בטל מתוכם עדיין עובד איתן. השפה הראשונה שמלמדים חשובה לפיתוח של דרכי חשיבה -- כלומר, הפרדיגמה הראשונה היא חשובה מאד; אבל לחשוב שמי שלמד בתיכון #C כבר נשלט עי מיקרוסופט לנצח -- נו, באמת.
Re: יחידת לימוד לבגרות ב- C#
On Saturday, October 7 2006 22:32, Oron Peled wrote: On Saturday, 7 בOctober 2006 17:28, Shai Berger wrote: לכן, דווקא השאלה מי שולט בגרסאות העתידיות היא פחות רלוונטית. בתוכנה, השליטה בגרסאות העתידיות היא הדבר החשוב ביותר. אבל כאן אין את המאפיינים של תוכנה, אלא את המאפיינים של ספר לימוד. מה שאני טוען הוא שמעבר לגרסה הבאה של #C יהיה, מבחינת משרד החינוך, קשה יותר מאשר מעבר מהגרסה הנוכחית של #C ל-Java מהזווית הטכנולוגית יתכן שאתה צודק, אבל החברה בעלת האינטרס המדובר תדאג שהמצב יהיה בדיוק הפוך: * הכלים שלהם יספקו שיפורים לגרסה הרשמית ויהיה קשה לוותר עליהם. * איך אפשר לקפוא על השמרים כאשר התעשייה מתקדמת קדימה. רק בגלל כמה נודניקים שרוצים סטנדרטים לא נשתמש בגרסה 3, 4, והלאה? * הכלים שלהם מסופקים בחינם במסגרת ההסכם עם משרד החינוך. אבל הגרסה הנוכחית של הכלים מתאימה רק לספריות דוט-נט 2, 3, 4, וכו'. כבר לא ניתן לקמפל תוכניות #C גרסה 1.0. כל הטיעונים האלה מסבירים למה יהיה, באיזשהו שלב, קשה להמשיך ללמד את הגרסה הישנה (לא כל כך מהר כמו שאתה חושב, משיקולים עסקיים קרים: מי שהקוד שלו יפסיק להתקמפל, לא ימהר לעבור לגרסה החדשה, ואלו, בניגוד לתלמידים, לקוחות משלמים). אני לא מתווכח עם הטענה היסודית -- היא תמיד נכונה בשימוש בטכנולוגיה -- אבל חוזר על האמירה שלא העלית שום טיעון נגדה, שכשהשלב הזה יגיע, עלות השדרוג תהיה מאד דומה לעלות של מעבר לטכנולוגיה מתחרה. והערת דיוק: במקרה הספציפי, הכלים שלהם מסופקים בחינם (תמורת הרשמה, ובהנחה שיש לך windows) בלי שום קשר להסכם עם משרד החינוך. משרד החינוך, בכל רגע נתון, מלמד רק גרסה אחת, ולפחות כרגע, זו גרסה שמכוסה עי סטנדרטים של ecma. [...] מכיוון שהם ניסו את השיטה הזו על Java בעזרת ++Visual-J ונכשלו, הם מנסים אותה באופן מעט שונה -- לספק סטנדרט שלהם, אבל לדאוג כמובן שהוא תמיד יהיה מעט נכה יחסית למוצר הנוכחי שהם מוכרים. זה אולי נכון. אבל אנא, לפני שאתה מעלה את הטענה, בדוק את חומר הלימוד, ותראה אם היא רלוונטית. http://www.tau.ac.il/~csedu/yesodotoop/yesodot_csh_main.html הוא ספר לימוד שמגיע עד טיפול בסיסי במחרוזות, בערך. הסטנדרט מכסה את זה בצורה מספיקה בהחלט (וגם התאימות אחורה עם זה לא תישבר).
Re: יחידת לימוד לבגרות ב- C#
On Wednesday, October 11 2006 16:39, the-herod wrote: עוד לא חקרתי את הנושא לעומק, אבל עד כמה שהבנתי מונו מריץ c# אבל לא c#.net (אני לא ממש מכיר את השפה, אין לי מושג אם באמת קיים שוני כזה). אין שוני כזה. אני כנראה אלמד ברמה של הרבה יותר מחמש יחידות (בית ספר מיוחד. אתה בטח יודע, גם שחר כאן...), מונו מספק תמיכה טובה גם לרמה יחסית מתקדמת (יחסית לרמת הלימודים הרגילה, כמובן)? זו לא שאלה של רמה, זו שאלה של מה מחליטים ללמד. מונו, עד כמה שידוע לי, מספקת תמיכה טובה לכל מה שמוגדר בסטנדרט. זה כולל דברים הרבה יותר מתקדמים מהחומר של חמש יחידות, כמו delegates ו-generics. אבל התמיכה של מונו קצת צולעת בדברים שהם לא חלק מהסטנדרט, וזה כולל את שתי סביבות ה-GUI העיקריות של #C: הספריה לבניית ממשקי חלונות, WinForms, והסביבה לפיתוח אתרים ושרותים מבוססי רשת, ASP.NET; הרבה מזה דווקא לא דורש להתקדם *בשפה* הרבה מעבר לרמה של חמש יחידות, ואני בטוח שמורים ירצו ללמד כתיבת ממשקים גרפיים, מכל מיני סיבות (גם טובות). לכן, אתה יכול בהחלט להתחיל עם מונו, אבל צפה בעיות כשיתחילו לעבוד על GUI. אני לא יודע איך זה אצלך, אבל אצלי דורשים מהתלמידים להוריד VS. כשאמרתי למורה שיש לי רק לינוקס, ואני לא יכול, הוא אמר תבדוק אם יש גרסה ללינוקס. אם לא, תתקין ווינדוז. כלומר, עקרונית הוא מכריח להשתמש רק בVS. התגובה על זה תלויה בכמה מיוחד בית הספר שלך; בבית ספר רגיל, כמובן, זה בלתי קביל לחלוטין. האם יש בבית הספר מחשבים שנגישים לך לצורך הכנת עבודות? אם לא, אתה יכול לענות בתקנה לי ווינדוז או תסדר לי מחשב. לדעתי, אתה גם יכול להתעקש לא להירשם כמשתמש אצל מיקרוסופט, ולדרוש מבית הספר לפתור את הבעיה. דרך אגב, ההתנהגות המצופה מבן-עשרה בקטעים האלה היא ללכת עם הראש בקיר. להליכה כזו יכולות להיות תוצאות חיוביות, גם ברמה האישית, אבל מה שבטוח, יהיו לה מחירים. ההמלצה שלי היא לעשות רעש מהענין, בשביל שאנשים ילמדו לא לקבל את מיקרוסופט כמובן מאליו, אבל בסוף להתגמש. חוץ מזה לדעתי זו בעיה עקרונית. זה שמלמדים שפה שנשלטת בידי חברה כזו או אחרת (בין אם זו ג'אווה או c#), מקביל לזה שילמדו תלמידים שיעור חינוך על פי תכנית דיונים שהכינה מפלגה כזו או אחרת. אם מפלגה זו או אחרת מכינה תכנית דיונים, מגישה אותה לאישור, מקבלת את האישור, וסיעה גדולה במפלגה יריבה מקבלת גם היא את התכנית, אני לא חושב שהבעיה כזאת חמורה. שי.
Re: דרושה עזרת החברים - דיון בנושא חוק זכויות יוצרים - תוכנה
כדאי לשים לב שהדיון הוא ספציפית בסעיפים 24,26 הנוגעים להעתקות ויצירות נגזרות בתכנה. סעיף 26 אומר, בעצם, שידור באינטרנט הוא שידור, לא העתקה, אבל סעיף 24 הוא מרתק ויחודי. בפרט, לפי סעיף 24 ב 2, מותר ליצור יצירה נגזרת מעותק מורשה לשם התאמת תוכנה אחרת לעבודה עם התוכנה המוגנת. אם מסתכלים על זה מהצד של Wine, זה משהו שאנחנו מאד נאהב וחברינו ברדמונד לא. אבל צריך לשים לב שבאותו הזמן, זה מבטל את הדרישה לפתוח קוד שמלונקג' מול קוד GPL-י. אנחנו צריכים לחשוב טוב מה דעתנו על הסעיף הזה. On Sunday, December 17 2006 21:20, Shachar Shemesh wrote: http://knesset.gov.il/agenda/heb/vaada.asp?vaada=3 יום שלישי ב-10:15 בבוקר. מעבר על רשימת המוזמנים מראה הרבה מאוד מייצגים של בעלי זכויות (מיקרוסופט, חברת SAP, איגוד בתי התוכנה) ומעט נציגות לנציגי הצרכנים. יש להניח שצפוי שם מאבק. אני מגיע כנציג המקור, להציג קצת את הצד הצרכני של העניין. אם מישהו מעוניין לעבור על חומר הרקע ולהוציא נקודות נוספות לאלו שאני מכיר, אני אשמח לשמוע שירשורים פה. הדברים שאני מתכוון להעלות כרגע (לפני שעברתי על החוק עוד פעם): - לא לאסור פעולות טכנולוגיות (העתקה של הביטים ממקום למקום), לאסור פעולות של משתמשים (העתקה והפצה של תוכנה ללא רשות) - החשיבות של לאפשר הינדוס לאחור, ללא תלות במטרה של ההינדוס (יש לי תקדים אחד של מיקרוסופט שחיבלה ב-DR DOS. עוד מקרים שבהם ללא הינדוס לאחור היו אובדות זכויות משתמשים בסיסיות יתקבלו בברכה). - החוק צריך לצאת מנקודת הנחה שהכל מותר למעט מה שאסור - אי אפשר לחזות מה ילד מחר. אני תוהה אם להעלות את הנקודה המעט מסובכת שאומרת שמטרת החוק היא לאזן בין התמריצים לייצור תוכנה, לבין הנזק המובנה במונופול (וכל זכויות יוצרים הם מונופול). האינסטינקט שלי אומר לי שזהו טיעון קצת מורכב מכדי שאפשר יהיה להעביר אותו בהקשר של ועדה של הכנסת בלי להראות כמו פנאטים עם רוק נוזל מזווית הפה. הצעות נוספות, כמו גם סימוכין נוספים לנקודות שכבר העלתי, יתקבלו בברכה. שחר
Re: עמדת העמותה לגב י נוסח סעיף 24(ב) לח וק זכויות היוצרים ה מוצע
העמדה ברורה, אבל יש לי כמה הערות: א. שגיאות דפוס: ברשימת הארצות (בין, כנראה צל סין), ובפסקה שלאחר מכן (שלא ניו נולדים, צל שלא היו נולדים). ב. סעיף 24 ב לא מזכיר במפורש הנדוס לאחור; הוא מזכיר במפורש יצירות נגזרות. כלומר, עפ הסעיף, מותר, למשל, לייצר תוכנה שמתרגמת מסמכי אופיס לפורמטים פתוחים עי שימוש בקוד של אופיס עצמו (כלומר, ב-binaries), ללא אישור ממיקרוסופט. כמובן שהמקור עדיין צריכה להיות בעד, ובעצם חברות התכנה לא נפגעות ברמת המכירות (כי עדיין אסור להפיץ יצירה כזו), אבל הן כן נפגעות מבחינת השליטה שלהן על מה שהמשתמש עושה עם הקוד. בפרט, סעיף 24ב' מבטל את הסעיף ב-EULA של ה-JDK של סאן, שאוסר להשתמש בו כדי ליצור תחליף לחלק מהרכיבים. לעיון ודיון, שי. Shachar Shemesh wrote: שלום לכלל חברי העמותה, מצב עמדת העמותה לגבי סעיף 24(ב) של חוק זכויות היוצרים המתהווה, ובפרט לגבי האישור לביצוע הנדסה חוזרת. עזרתכם בהפצת המסמך לכל מי שעשוי לעשות בו שימוש טוב תתקבל בברכה. שחר - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED] - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: גרסה סופית
כמה הערות ניסוח: פסקה 2, מעמד גבוה יותר, אני חושב שעדיף מעמד מוגן יותר. פסקה 3, כדי להגביל את המשתמשים לדברים שהיו, אחרת, חוקיים, צל, לדעתי כדי למנוע מהמשתמשים מעשים שהיו, אחרת, חוקיים. תחילת עמ' 2, צ'ק פתוח -- בעברית משפטית כותבים שיק פתוח, אני חושב, וכדאי שהביטוי יופיע במרכאות. ושוב, אני חושב שלא יגרע דבר, ותתווסף אמינות, אם תוסיף את השמות יון יוהאנסן (הלא הוא Jon Johansen, מתכנת נורווגי), דמיטרי סקליארוב ו-elcomsoft (מתכנת רוסי), ואד פלטן (Ed Felten, פרופסור מפרינסטון). לא קטסטרופות, ובכל זאת, שי. On Sunday, December 31 2006 00:14, Shachar Shemesh wrote: אלא אם תמצאו קטסטרופות, זו הגרסה שאני שולח מחר בבוקר לועדה. בתודה, שחר
Re: ב144 עשו שינוי באתר ולא ניתן להגיע למדריך הפרטי ב פיירפוקס
יש workaround: לפנות ישר לעמוד החיפוש הפרטי, http://www.b144.co.il/n4n_dir/default.aspx?_private=1 אבל מהסתכלות קטנה ב-source, נראה לי שהם הכניסו אוסף שלם של זבל מיקרוסופטי-בלבד (למשל, xmlscript ו-behaviors) ככה שנראה לי שיהיה קשה לשכנע אותם. Nadav Vinik wrote: http://www.b144.co.il/n4n_dir/default.aspx עד לפני כמה ימים היה ניתן לחפש במדריך הפרטי בפיירפוקס במערכת החדשה שלהם. לכן חשוב עכשיו לפנות אליהם שהנושא חם, ובתקווה שהם זוכרים את השינויים שהם עשו. [EMAIL PROTECTED] זה חשוב שכולם נפנה כדי שהם באמת יראו שיש כמות שמספיקה בשביל לטרוח מעט ולתקן את התקלה. בברכה נדב - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: GPL v3
Nadav Har'El wrote: אחד השינויים שעוד לא הצלחתי להבין את המוטיבציה מאחוריו הוא נושא הtivozation: חברת tivo משתמשת בתכנות GPL משופרות במכשירים שהיא מוכרת, והשיפורים ניתנים להורדה מהאתר שלהם. לכאורה, התכנה חופשית לחלוטין, וחברה מתחרה, או סתם משתמש חובב, יכולה להשתמש בה כדי ליצור מכשיר מתחרה ל tivo. מה שאיננו חופשי הוא החמרה - tivo לא מרשה לך להריץ שום דבר חוץ מגרסות רשמיות שלה על החמרה שקנית ממנה. זהו אמנם מצב לא מושלם, אך איך הוא קשור לחופש תכנה? אתה זוכר שהטריגר להקמת תנועת התכנה החופשית היה דרייבר של מדפסת, נכון? - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: ?רוצה גוף חטוב בהתחייבות
On Tuesday 18 September 2007, Nadav Har'El wrote: פיתרון טכני אפשרי, לדעתי, הוא ... אפשר גם לנקוט בפתרון לא טכני. אני קורא לכל מי שעדיין יש ברשותו את ההודעה לעשות מה שאני עשיתי: להיכנס לאתר של המפרסם (שהוא לא הספאמר), להתקשר לטלפון שרשום שם, ולהשאיר הודעה שיתקשרו אליכם. כשהם יתקשרו, ספרו לנציג שלהם מה דעתכם על שיטות השיווק שלהם. אם הם יקבלו איזה 200-300 לידים כאלה ביומיים, אולי הם יחשבו שוב. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: קוד פתוח בזירה העסקית
שלום דורון, גם אני לא כל כך יודע על מה אתה מדבר, אבל אני חושב שיש לי נקודה מעניינת בכל-זאת: ממה שאני רואה, חלק גדול מהשוק של השירותים סביב לינוקס הוא שקוף, כי השירותים מתבצעים in-house. כלומר, מעבר לחברות שמוכרות שירותים כאלה, יש המון לקוחות עסקיים שמקבלים שירותי לינוקס ממנהלי המערכת והמפתחים השכירים שלהם. אם אתה לוקח את פלח השוק הזה בחשבון, אתה עדיין חושב שיש בעיה? On Tuesday 25 March 2008, Ofek Doron [Ofek BIZ] wrote: שלום לכולם, די הרבה התלבטתי לפני שכתבתי את המייל הזה, ובסופו של דבר אני חושב שאני צריך את עצתם של כמה אנשים שמנויים על הרשימה הזו. השאלה, בצורתה הכללית היא האם _קהילת הלינוקס בישראל_ (בין אם דרך המקור ובין אם דרך דיון או מידע שלא לפרוטוקול ) צ_ריכה להתערב במה שקורה בזירה העסקית בתחום של לינוקס וקוד פתוח._ בעיקרון, להבנתי, אנו (בין אם על תקן של אנשים פרטיים ובין אם על תקן של מי שעובדים בתחום ובין אם על כך תקן אחר) צרכנים של לינוקס / קוד פתוח ושרותים סביב נושאים אלו. ממידע שיש בידי, נוצר מצב בעיתי מאד, בשוק של שרותים סביב מערכת ההפעלה לינוקס, בעיה שבסופו של דבר תתגלגל לפתחם של הצרכנים - כלומר בין השאר אנחנו. ייתכן, שבצורה עקיפה, אני וחלק מהאנשים העובדים בתחום, גם תרמנו למצב שקיים כרגע. על מה אני בעצם מדבר? טוב, מטבע הדברים, אני חושש לכתוב את בעיה בצורתה המדוייקת ברשימת תפוצה פומבית , מכוון שאני כבר יודע שאני על הכוונת של כמה חברות בארץ - וממש לא בא לי למצוא את עצמי מנהל איתם הליך משפטי. עם זאת, כמישהו שמאמין בחופש, מאמין בשקיפות ורוצה לראות פעילות עסקית סביב לינוקס - אני מוצא עצמי במצב שאני מאד רוצה שהמידע הזה ייצא לקהילת הצרכנים בישראל. זה לא שמישהו הפר את ה GPL או משהו כזה , אלא יותר דומה למה שקרה במשפט נגד מייקרוסופט על הדרך בה היא התנהלה. בכל מקרה, אני ו/או אנשים אחרים שבידהם יש את המידע שוקלים לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים על מנת שיבדוק את המידע שיש לנו. מטבע הדברים , כמו שכתבתי , אני לא חושב שיהיה נכון להוציא את המידע as is ברשימת תפוצה פומבית, עם זאת הועד ומספר אנשים נוספים יקבלו ממני את המידע על מנת לשמוע את דעתם. - דורון ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Fwd: NOOOXML: Your action is required: Contact SII now!
Hi Amit, List, It seems there have been some developments -- a new vote, decided yesterday, cries of foul play in Norway, and announcements to be made tomorrow. Amit -- do you know what SII voted this time? Thanks, Shai. On Monday 10 December 2007 01:16:02 Amit Aronovitch wrote: Some updates/answers: * As of 4 Nov. 2007, yours truly is a registered observer member of SII (Machon Hatkanim) for JTC1/SC34/WG1 (the relevant working group for OOXML), on behalf of Hamakor (members are normally registered as representatives of companies /organizations). ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: No more Friday+Saturday weekends for Israel!
On Tuesday 01 April 2008, Omer Zak wrote: According to http://www.openmalaysiablog.com/2008/03/the-last-lap.html, Israel supports OOXML (after changing its vote from Abstain). This is sad indeed. However, Source for the weekend issue: http://www.fanaticattack.com/2008/a-deluge-of-facts-kos-ooxml-office-open-xml.html DISCLAIMER: I don't know if this issue was addressed during the BRM meeting. According to http://www.dis29500.org/il-0022/, it was addressed even before the meeting; however, I could not find the final full text to make sure. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: No more Friday+Saturday weekends for Israel!
Hi Amit, On Wednesday 02 April 2008, Amit Aronovitch wrote: I can post the version that I have if you want, but full version will soon be available on ISO site, and I guess you want the bottom line, I know I want the full version posted (I'm not sure I'm going to do much about it myself, but having it available will make the chill down my spine a little less disturbing). However, before you put it up, do make sure that you can do so: the september draft is only available for a price (CHF 64), according to http://www.iso.org/iso/iso_catalogue/catalogue_tc/catalogue_detail.htm?csnumber=45515, and so are other standards. Don't get yourself into trouble, Shai. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Help Needed: דיסקים להתקנת לינוקס בהישג יד?
יש לי אחד של אובונטו־server-edition -- קיבלתי אותו מקומפיומדיה בכנס לינוקס־ ישראל־נט. אולי לקומפיומדיה יש עוד, תשאל אותם. (אין לי קשר אליהם מעבר לדיסק+עט שקיבלתי מהם). On Tuesday 14 July 2009, Mtk Kol wrote: שלום לכולם, יש למישהו בפורום הנכבד כמה עשרות בודדות של דיסקים מקוריים להתקנת לינוקס? (כאלה עם עטיפות יפות, הדפס וכו'). בעדיפות לאובונטו/פדורה, אבל אני פתוח להצעות... הייתי פונה כמובן לחבר'ה של רד-הט או אובונטו שישלחו לי, אבל האירוע שעבורו אני זקוק לזה הגיע די במפתיע ואני זקוק לדיסקים ליום חמישי הקרוב בבוקר... למסייע האדיב מובטחת תודה מקרב לב ומקום בהיכל התהילה האישי שלי לאבירי קוד-פתוח באשר הם (על הצלת עשרות מחשבים אישיים מטפרי מייקרוסופט) Help? תודה בכל מקרה, מתן. _ More than messages–check out the rest of the Windows Live™. http://www.microsoft.com/windows/windowslive/ ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: New Essay - FOSS Licences Wars
On Sunday 04 October 2009 10:57:35 Oron Peled wrote: On Sunday, 4 בOctober 2009 00:42:39 Shlomi Fish wrote: It's not as if the distributor encourages using it - it's just part of giving a complete user-experience. Mandriva, Gentoo, Fedora, Debian, Ubuntu, etc. are complete operating systems, and they should be as comprehensive as possible. I can only speak about the distribution I use. Point to a single package with a non-free license in Fedora and I'll open the removal bug-report for you. I usually use Debian. While Debian (except for the explicitly marked non- free repository) only includes packages with free licenses (and by free I mean DFSG free, which is sometimes stricter than the FSF definitions), it includes the Linux kernel; and the Linux kernel in most versions (like Debian's) includes binary firmware blobs -- strings of bytes which are, basically, machine code for peripherals, with no source code. I don't know if Fedora removes all those bits, but I'll be somewhat surprised if they do. In case you're wondering, bug-reports against the Linux kernel -- upto and including a call for its removal -- were opened. Debian then made a project decision that firmware removal was a best-effort only issue. It was a big deal last year. Google for Debian binary blob Lenny if you're interested. This is not really a point for or against liberal licensing -- just a reminder that a fully-free operating system is not simple, and is not purely a licensing issue. Have fun, Shai. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: סמל העמותה
On Saturday 31 October 2009, doron wrote: החיים הרבה יותר פשוטים .. אפשר להשתמש בכל דבר , אבל לא כדי לנסות ליצור מראית עין של משהו שאינו אמיתי .. כלומר , בא לך לשים לוגו של מישהו על הניירות שלך (במידה והוא נניח חופשי לחלוטין) , אתה יכול לעשות זאת - אבל זה לא אומר שמותר לך לייצר מראית עין כאילו אתה פועל בשמו, מטעמו , כאשר הדבר אינו נכון .. כי אז הוא יוכל לתבוע אותך , לא על הפרת זכויות יוצרים , אלא על הונאה , שזה לדעתי קצת יותר פלילי וקצת יותר בעייתי מבחינת הנתבע . דורון, החיים הרבה יותר מסובכים -- מה שאתה אומר נשמע הגיוני, אבל גם נשמע כמו פרשנות משפטית, ובפעם האחרונה שבדקתי, לא היית עוד. אני לא יודע מה המשמעות המשפטית של אישור לכל דכפין להשתמש בלוגו העמותה, ואם האישור הזה לא מהווה הגנה מפני טענת ההונאה ומראית העין; מעבר לכך, כשאתה מדבר על הונאה, ועל פליליות, אתה צריך לזכור שעל עבירות פליליות אתה יכול להגיש תלונה, אבל לא תביעה. בקיצור, זה מסוג הדברים שעליו שואלים עוד ולא מתווכחים באויר. אנחנו לא יודעים מה בדיוק ההשלכות. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: A Weird Interpretation of the GPL
On Friday 11 December 2009, Shlomi Fish wrote:
On Friday 11 Dec 2009 14:01:11 Shai Berger wrote:
Shlomi,
Why do you bother those of us who are not subscribed to Linux-IL with an
argument for which you have received (what appears to be) a satisfactory
answer in the original forum --
http://www.mail-archive.com/linux...@cs.huji.ac.il/msg57007.html ?
1. It's more on-topic here.
Granted.
2. I didn't find the answer satisfactory - essentially Tzafrir said
everyone can interpret the GPL as he sees fits and there will be Chaos
across the land.
No, he said that earlier. What he said this time was that everyone can
interpret *any* license as they see fit. The intelligent reader may be
expected to infer the missing and be laughed out of court. Actually, there's
no need for that.
For the actual matter at stake, it is my (non-lawyer) opinion that their
interpretation is no more valid than an interpretation of the 3-clause BSD
license that says the copyright holder is owed money for use of the program.
One more point about your argument there: You present it as if it were an
attack on the {L,}GPL for invoking the undefined, vague notion of derived
work. But what you end up with -- just use a permissive license -- is an
attack on copyleft itself. That is you do not attack the instrument at hand,
but the intention in its use. That is fine, if you're upfront about it.
One thing contributing to the strength of Tzafrir's comments there is
that in three weeks, you never bothered to refute them. Instead, you
chose to simply repeat your claims to a different forum. Why?
See above.
The above answers why you repeated your claims to a different forum, not
why did you fail to refute the counter argument -- except, perhaps, that
part of that message somehow escaped your attention.
Thanks (not!) for top-posting.
I stand corrected. I should have indeed removed the part of your message I was
not responding directly to. Thanks for fixing that for me.
- Shai.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Fwd: Heads up: Israel software patents
Thanks, Shlomi, The official call for opinions is: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/News/kol+kore.htm On Sunday 13 December 2009 11:47:58 Shlomi Fish wrote: -- Forwarded Message -- Subject: Heads up: Israel software patents Date: Sunday 13 Dec 2009, 09:42:46 From: Oron Peled o...@actcom.co.il To: linux-il linux...@cs.huji.ac.il Watch out, the land grab is heading our way... The Israeli Patent Office (IPO) has launched a consultation on whether or not to allow software patents, with a February 2010 deadline http://news.swpat.org/2009/11/israel-in-danger-of-software-patents/ http://en.swpat.org/wiki/Israel - ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Fwd: Heads up: Israel software patents
הערה חשובה אחת: הפטנט של אמזון שאתה מדבר עליו הוא, באופן ברור, פטנט של שיטה עסקית (יש מונח עברי רשמי מתאים יותר ל-Business method?). לרשם, כרגע, יש עמדה מוצקה כנגד פטנטים כאלה (וטוב שכך), והוא רואה גם קשר בין פטנטים על תוכנה לפטנטים על שיטה עסקית (ההערות האחרונות שלו על פטנטים של תוכנה, משנת 2006, באו בתגובה לבקשת פטנט על שיטה עסקית). יכול להיות שבהנתן עמדות אלו, חיבור שני סוגי הפטנטים זה עם זה מועיל לעמדה המתנגדת לפטנטים על תוכנה מכל וכל. עדיין, אני חושב שלטובת דיון בהיר ומושכל יותר, ראוי להפריד ביניהם. מעבר לכך, אני חושב שכדאי להדגיש את הטעמים הפרקטיים לההתנגדות לפטנטים על-פני הטעמים האידאולוגיים (אני גם חושב שאם היינו מדברים על פטנטים לתקופה סבירה, נאמר חמש שנים, עם מבחנים חמורים להתקדמות המצאתית והקפדה על תחולה צרה מספיק, פטנטים על תוכנה לא היו כל כך רעים). אבל יכול להיות שזה רק אני. On Sunday 13 December 2009 16:56:07 Eyal Levin wrote: מסמך שהכין עוד יהונתן קלינגר: http://wiki.hamakor.org.il/index.php?title=Software_patents הערותיכם, אייל On Sun, Dec 13, 2009 at 15:53, Shai Berger s...@platonix.com wrote: Thanks, Shlomi, The official call for opinions is: http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/News/kol+kore.htm On Sunday 13 December 2009 11:47:58 Shlomi Fish wrote: -- Forwarded Message -- Subject: Heads up: Israel software patents Date: Sunday 13 Dec 2009, 09:42:46 From: Oron Peled o...@actcom.co.il To: linux-il linux...@cs.huji.ac.il Watch out, the land grab is heading our way... The Israeli Patent Office (IPO) has launched a consultation on whether or not to allow software patents, with a February 2010 deadline http://news.swpat.org/2009/11/israel-in-danger-of-software-patents/ http://en.swpat.org/wiki/Israel - ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אורי שבתאי: מצגות מכירת קוד פתוח
On Thursday 14 January 2010 10:07:47 Yaron Shahrabani wrote: השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם זה מלחמה בקפיטליזם תוכנה חופשית לא מנוגדת לקפיטליזם, היא מנוגדת לתוכנה קניינית. הטענה שקפיטליזם הוא נגע היא מסוג הטענות הפוליטיות שהקהילה צריכה להתרחק מהן. מספיק אנשים כאן משתמשים בתוכנה חופשית ומפתחים אותה בעיקר מתוך אמונה שזה טוב לעסקים שלהם. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: קול קורא לסיוע לפרוייקט - דרושה עזרתכם
On Tuesday 23 February 2010, Yaron Shahrabani wrote: סלחו לי אם אני מעט סוטה מהנושא אתה סוטה הרבה מהנושא, ולכיוונים שהמקור לא צריכה להתעסק בהם. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: shirts
On Thursday 03 June 2010 20:40:35 Nadav Har'El wrote: לפני מספר שנים היה אפילו אתר חולצות ישראלי שחברי העמותה שלחו לו מספר עיצובים והוא מכר חולצות עם עיצובים אלו במחיר סביר (יחסית), אבל אני לא זוכר איזה אתר זה היה, ומה קרה לו. זה היה http://www.printmall.co.il. הוא טוען שהוא סגור עד להודעה חדשה, למרבה הצער. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: למי שרוצה לתרום ....
On Sunday 25 July 2010, Tomer Cohen wrote: שימו לב - *ההסכם כולל את חבילת אופיס 2010 (Office 2010), תוכנות ניהול המותקנות על שרתי בית הספר ומערכות נוספות. את הרישיונות למערכת החינוך מפיצות נס טכנולוגיות ומטח.* בין השורות ניתן להבין שמדובר בשדרוג משמעותי של המערכות. אם נצא מנקודת ההנחה שכיום המחשבים שלהם מריצים Windows XP, ככל הנראה גם השחילו להם רישוי ל־Windows 7, מה שידרוש מהם לרכוש גם חומרה חדשה, ומחירה של החומרה בימנו הוא קצת יותר מ־40-45$. נא להירגע: בניגוד לויסטה, Windows 7 היא לא מפלצת כבדה עם דרישות חומרה מפה עד הונולולו, ואצלנו במשרד היא רצה יופי על מחשבים די קקמייקות שמעולם לא תוכננו להריץ דבר מלבד XP. היתרון של לינוקס בעלויות חומרה הוא שניתן להריץ אותה על מחשבים בני 10 ולקבל ביצועים סבירים, עם קינפוג נכון; על מחשבים בני שלוש שנים, ככל הידוע לי, ללינוקס אין יתרון ביצועים משמעותי מול windows 7. 2010/7/25 doron do...@ofek.biz ומכוון שיש כאן כמה שאוהבים ללבות אש .. אתם יכולים פשוט לעודד את הרשויות המקומיות: http://pc.co.il/dailymaily/index.php?date=25-07-2010 מה שכן, אם קוראים את הידיעה המלאה עד הסוף (http://www.pc.co.il/?p=37194), מגלים שם את הסיפור המטריד־קלות, על משרד החינוך שמרשה לרשויות להתנתק מההסכם, אבל תוקע מקלות בגלגלים של מי שמתנתק. על זה, אולי, צריך לצעוק יותר חזק. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: ג'פרי האמונד, אנליסט בכיר בפורסטרפורסטר: לינוקס עברה את נקודת האל-חזור; בקרוב היא תימצא בכל ארגון
On Friday 13 August 2010, Edward Aronovich wrote: If you haven't seen it yet, here is an interesting prediction by Forester: http://www.pc.co.il/?p=38649 Seems like the reporter translated Open Source to Linux -- No keynote speaker at LinuxCon would name Atlassian and Adobe as important growing Linux forces, I think, nor bundle OpenSolaris with Red Hat as if it was a Linux distro. (I mean, yeah, Forrester had their list of foul-ups, but still...) ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: פריסת מקלדת למתרגמים ועברית מנוקדת
On Monday 16 August 2010, Ira Abramov wrote: On 16/08/2010, Amit Aronovitch aronovi...@gmail.com wrote: וסתם בתור אנקדוטה : קיימת מקלדת עברית ל- Dvorak, שדואגת לכך שכאשר אתה במצב Dvorak האותיות העבריות יזוזו גם כן, כך שא' תהיה במקום ש-T יושבת בדבורק וכו'. לקח לי קצת זמן לנסות להבין למה מישהו ירצה לעשות דבר משונה כזה. עא נו, אז מה פתרון החידה? למה ירצה מישהוא דבורק עברית? אני מניח שלא מוכרים בשום מקום מקלדות דבורק (אגב, המלחין, ששמו מאויית בצורה זהה, נקרא דבוז'ק -- מה נכון?) עם עברית חרוטה, ולכן, מי שרוצה מקלדת דבורק וגם עברית צריך לקחת מקלדת QWERTY ולהחליף את מקומות המקשים. עכשיו, הוא או היא מן הסתם עדיין רוצים שבמצב עברית, המקשים ייצרו את האותיות שכתובות עליהם -- מ.ש.ל. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: פריסת מקלדת למתרגמים ועברית מנוקדת
On Wednesday 18 August 2010 10:08:05 Yaron Shahrabani wrote: לאחר התבוננות בעמוד הוויקי עלתה בי המחשבה שאולי הגיע הזמן להיפטר מהדיגרפים יו״ד כפולה, וי״ו כפולה וכן הלאה. ומי שבאמת יצטרך יוכל פשוט ללחוץ על אותה האות פעמים או לחלופין ללחוץ פעם על יו״ד ופעם על וי״ו, קשה לי להאמין שהמען לא יבין את כוונת המשורר, מה דעתכם? הדיגרפים האלה חשובים ביידיש, לא בעברית. מצד אחד, לא הייתי רץ להעיף אותם בלי לשאול משתמשי יידיש; מצד שני, אולי כדאי פשוט להפריד את הפרישה היידית מן העברית (למשל, ביידיש יש שימוש די מנוון בניקוד, ואף אחד שם לא ינסה לשים טעמי מקרא, אני מקווה). (ומי שחושב שאין משתמשי מחשב ביידיש, שיציץ בוויקיפעדיע. אמנם 7841 ערכים זה לא הרבה יחסית לשפות חיות -- בעברית, למשל, יש מעל 107,000 -- אבל גם הם לא כתבו את עצמם). שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Plural
On Saturday 04 September 2010, Yaron Shahrabani wrote: 2010/9/4 Shachar Shemesh s...@hamakor.org.il מה עם מחר? אני לא בטוח שאני רואה את ההבדל בין מחרתיים לבין נקודתיים. אוסיף למחר ומחרתיים את אתמול ושלשום שהיא גם צורה זוגית לציון הפרשי זמן יחסיים. נראה לי על־פניו מופרך לטעון ששלשום היא צורת הזוגי של אתמול; ובאמת, אומרים לפני שלושה ימים, ולא שלושה אתמולים. כנל גם לגבי מחר: מחרתיים אין פירושו שני מחר־ים, ואני לא חושב שזו צורת זוגי כלל. Nadav Har'El wrote: הרשימה המלאה (לדעתי) של שמות עצם אלו היא: שנה, חודש, יום, נקודה, חופן, דקה, שעה, מקביל, שבוע, קומה, דלת, פעם ישנם כמה שמות־עצם שנראים לי חשודים. כמו שחר, גם אני שואל כי אני לא בטוח אם אני מדבר שטויות, אבל משקפיים, אופניים ומכנסיים נראים לי ככאלה -- למרות השימוש הנדיר למדי בצורות הרבים מכנסים, משקפים ואופנים (במובן גלגלים). בהערת אגב, אני מקווה מאד ש־hspell לא מסמן את חתוליים כשגיאת כתיב -- זו צורת הרבים של חתולי, ושם של סדרה של טורפים (אם זכרוני הזואולוגי אינו מטעה אותי). דוגמא טובה יותר הם הברווזיים של הסבתא של אפרים. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: git vs. subversion (was: Re: Looking for advice from someone who knows both Mercurial (hg) and Git)
On Tuesday 21 September 2010 10:47:09 Omer Zak wrote: האם יש עוד מישהו שיש לו מה לומר על הבחירה באחת ממערכות מעקב גירסאות אלה? אני משתתף במספר פרוייקטים שעובדים עם subversion. בתור client, אני משתמש ב-git (דרך git-svn). היתרונות העיקריים שזה נותן לי הם: א. גישה מיידית ונוחה להיסטוריה (svn log מול שרת מרוחק לוקח המון זמן, יחסית). ב. ניהול גרסאות מקומי ופרטי (כלומר, אני יכול לפתח עם ניהול גרסאות בלי לשתף את כולם במה שאני עושה). ג. העברה קלה של העבודה בין מחשבים (למשל המשרד והבית) גם לא דרך השרת הראשי של הפרוייקט. נשמע כאילו ב', ג' לא רלוונטיים לך, א' כן. החסרונות: אם יש קבצים עם שינויים מקומיים שאני לא רוצה לעשות להם commit, זה טבעי לחלוטין עם לקוח subversion, עם git צריך לעשות טיפה התעמלות (git stash). אני לא בטוח איך git-svn מתמודד עם branch-ים ב-repository. אוקצור, אפשר ליהנות מחלק מיתרונות git גם אם ה-repo המרכזי הוא svn. שתי אגורות, שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Looking for advice from someone who knows both Mercurial (hg) andGit
On Tuesday 21 September 2010 14:14:08 Tzafrir Cohen wrote: Un-top-posting, On Tue, Sep 21, 2010 at 12:09:31PM +0200, Dov Grobgeld wrote: On Tue, Sep 21, 2010 at 11:41, Shlomi Fish shlo...@iglu.org.il wrote: On Tuesday 21 September 2010 10:43:00 Dov Grobgeld wrote: Another point against git is that projects using git often tend to branch a lot creating a zillion different branches with lots of disorder and uncertainty I thought it was only me getting into these temporary redundant branches FWIW, in my use of git, I follow Joel Spolsky's recommendation (about mercurial, but they're really the same; see http://hginit.com) and branch by cloning. This makes life significantly simpler in this respect, I think. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Looking for advice from someone who knows both Mercurial (hg) andGit
On Tuesday 21 September 2010, Amit Aronovitch wrote: לגבי תמיכה ישירה בבקאנד של svn - לא בדקתי, אבל אני מהמר שאם למתחרים יש אז בטח גם ל- bzr יש. ניסיתי את האופציה הזו, והיא עבדה בסדר על לינוקס, אבל לא על חלונות. אמנם זה היה ב־2007, אבל לפחות אז לא נראה כאילו למישהו אכפת. אולי היום זה כבר עובד. שי ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: מדיניות פורמט קבצים לבקשות פטנטים
On Sunday 03 October 2010 11:09:31 Lior Kaplan wrote: בהתבסס על הערות שגיעו מאנשים רבים לויקי, כתבתי מכתב לרשם בשם העמותה. אודה להערותכם ישירות אלי או דרך הויקי. כמובן, כל התלונות שלנו נסובות על השימוש בפורמט Word; כדאי להכניס את זה באיזשהו משפט פתיחה, כדי לשים את כל שאר המכתב במסגרת הנכונה. הנוסח הנוכחי בויקי נראה קצת כאילו שכחנו שהרשם עדיין מבקש את הנוסח המעודכן המלא (וכפי הנראה, הקובע והחשוב) ב-PDF. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: מדיניות פורמט קבצים לבקשות פטנטים
On Sunday 03 October 2010 15:48:59 Lior Kaplan wrote: 2010/10/3 Shai Berger s...@platonix.com On Sunday 03 October 2010 11:09:31 Lior Kaplan wrote: בהתבסס על הערות שגיעו מאנשים רבים לויקי, כתבתי מכתב לרשם בשם העמותה. אודה להערותכם ישירות אלי או דרך הויקי. כמובן, כל התלונות שלנו נסובות על השימוש בפורמט Word; כדאי להכניס את זה באיזשהו משפט פתיחה, כדי לשים את כל שאר המכתב במסגרת הנכונה. הנוסח הנוכחי בויקי נראה קצת כאילו שכחנו שהרשם עדיין מבקש את הנוסח המעודכן המלא (וכפי הנראה, הקובע והחשוב) ב-PDF. אם יתקן את המילים פורמט Word למשהו כמו מיוצר עי תוכנת word 2003 זה לא עוזר לנו. ולכן ההתייחסות בטקסט: לא, לא, זה לא מה שהתכוונתי. מה שהתכוונתי זה לשנות את הפתיחה למשהו כמו: בהתייחס להודעה בעניין בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודים[1], עמותת המקור (ער מס' 58-040-213-9) מעוניית להגיב להודעה, ובפרט, להביע הסתייגות מהדרישה הכלולה בה לשימוש בקבצי Word. אחרי כזאת פתיחה, כל העסק הרבה יותר ברור, לדעתי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
איך לנהל ויכוח ( היה Re: מראה למינט)
On Wednesday 13 October 2010, Yaron Shahrabani wrote: [I am reordering Yaron's words a little] https://answers.edge.launchpad.net/launchpad/+question/106198 After this discussion I realised that no matter how hard I tried, an Arab is still an Arab and probably even when we have common goals they will try to stab me in the back when they first have the chance I'm sorry I have to bring this up, but I can't let this kind of offensive talk stand unchallenged in this list. Yaron is an important contributing member in this community, and doesn't deserve to be treated as a troll, IMHO. I realize this post may be read as a political statement and a personal bashing. This is not my intent -- the intent is to promote healthy and peaceful discussions, and with respect to the facts of the matter, I mostly agree with Yaron. I am saying Yaron misbehaved, so some people will anavoidably see this as a bashing. I hope these people will then consider me as a troll and avoid feeding flames. Due diligence: I recently had a private discussion with Yaron about mailing- list etiquette, in which we did not reach an agreement. I don't think this affects my position here, but anyone who cares can have their own conclusions. Well... Sorry I had to break it up for you but I had this unpleasant conversation the other day where I stood all by myself discussing some ignorant Arabs who only attacked me on subjects they have no idea at, further more, I was threatened by them to be kicked out of Launchpad because of an inappropriate behaviour. I've read the discussion. Usama expresses his concern that a statement Yaron made on a bug is political and not just technical. While (as Tzafrir pointed out) he is wrong, he expresses his concern in a polite and considerate way, and documents his claims with references. Yaron, in reply, becomes offensive and emotional, while accusing the opposition of doing exactly the same thing. Then others, less considerate than Usama, join the fray, leading to a complete flamefest. I won't try to analyze everything in that thread, but just point out a few missteps Yaron made there. Tzafrir already said what was missing -- a cool- headed, technical argument. But Yaron's first response did include the following: | As long as Jerusalem is the legal capital city of Israel I see no problem In the face of Usama's complaint, this is a statement that affirms that the discussion is political. It is answering the claim He said Jerusalem is Israeli and that's political with Jerusalem is Israeli and that's not political -- instead of diverting the discussion from the question of Jerusalem's ownership towards the meaning of the Asia/Jerusalem timezone (or any other mention of Jerusalem in locale). | Besides, we had such a harmony on the thread, how did we get to politics? This just ignores the possibility that Usama's argument has any merit. Even though Usama is wrong, that is disrespectful. More so, as Usama bothers to document his claims with references and Yaron just waves his hands. Usama's documentation is irrelevant, but in a civil discussion, this fact needs to be argued and backed up, rather than just presumed. | If you think i'm wrong I suggest you'll file a complaint against me for | being a Jewish Israeli... see how that will work for you This is hyperbole. This is lashing out against someone for questioning your beliefs. This is anything but polite, rational argument. This is saying I'm offended in an offensive way: Anyone who disagrees with me is an antisemite. | I'm so ashamed we've got to this, I'm truly embarrased Again, expressing utter disbelief that anyone could hold the position being faced, but not bothering to argue against it. Anyone actually holding that position would be rightly offended. Back to Yaron's post in this list: I must admit that I wasn't aware of the delicate situation when I first posted this but their behaviour was really wrong, no matter how hard I tried... Through the rest of this discussion, you kept saying things like the discussion is stupid, there's nothing to argue about, I said nothing offensive, go back to coding, you are being childish. You tried hard, but it looks more like you were trying to silence them or force them to admit you are right, rather than convince them. The one thing you clearly weren't trying to do is listen. /Trolling Shai. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: צריך עזרה להבין ולהסביר את כלכלת הקוד הפתוח
שלום אביב וכולם, On Thursday 04 November 2010 00:21:51 Aviv Sharon wrote: שאלתי היא כזאת: אנא עזרו לי לחשוב, למה שאדם מהקהל ירצה לעזור לנו לפתח את 0AD? ברור לי שאפשר להרוויח מתמיכה בקוד פתוח אבל אני מתקשה להבין ולנסח טיעון שישכנע אחרים בכנס Open2010 דיברתי קצת על מודלים עסקיים סביב קוד פתוח. אין שם שום דבר ספציפי למשחקים, אבל יש שם רשימה של דרכים שאנשים הצליחו להרויח בהן -- אני מקווה שזה יעזור. http://ventures.platonix.co.il/static/presentations/shai/open-source- business.html תהנו, שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: סטולמן לא אוהב פינגויינים
לדעתי אנחנו צריכים לשנות את שם הכנס, בערך 10 דקות אחרי שה-FSF ישנה את שמו כך שלא ירמוז להעדפה של FreeBSD. או במלים אחרות, אוגוסט פינגווין FTW! שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: FW: I have to cancel the speeches at universities
On Sunday 29 May 2011 11:17:39 Ira Abramov wrote: ראשית, הנה עלה האייטם הראשון, אני מקווה שצמאי הדם שמחים: http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1229585.html שנית, משה: סטולמן איננו אנטי-ישראלי, הוא אנטי אלימות ודיכוי. למיטב ידיעתי, זה נכון. חרם BDS איננו אנטי-ישראלי, הוא נגד אלימות ודיכוי. את זה אוכל לקבל כשתהיה תנועת BDS נגד מדינות שמפעילות אלימות ודיכוי גרועים בהרבה מישראל. אנשי שמאל שמנשים לקדם שלום אינם פוסט ציונים או אנטי-ציוניים, אנחנו נגד אלימות ודיכוי. אני מסכים לחלוטין. אבל אנשי שמאל שמנסים לקדם את השלום באמצעות הפעלת לחצים חיצוניים על המדינה, ולא באמצעות שכנוע אזרחיה ומנהיגיה, הם אנטי־דמוקרטים. כמו שאמרתי, סטולמן לא ביישן. אם זו היתה החלטה שלו להחרים מרצונו את ישראל, הוא היה אומר את זה בגאווה. זה לא המקרה לדעתי. שוב, אתה צודק. מצד שני אני, אתה וסטולמן יודעים שגם לא חסר אי צדק ושחיתות בתוך מנגנוני הרשות הפלאסטינית. האיש החליט שעדיף לו לבלוע צפרדע ולהרביץ בהם תורה על חופש הדיבור והתוכנה. אולי הם יבינו אפילו איפה הם פישלו פה ויתנו לו לדבר גם אצלנו? אולי, אבל אם נתקוף אותו אולי לא. כמו שאמרת, הוא לא ביישן. זה יוכיח להם ולו שהישראלים ששים אלי דם ופרסומים שליליים כמו כל אחד אחר, ובוחרים רצח אופי ממתי פרסום האמת הוא רצח אופי? שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy (was: Re: מיצ'ל בייקר מקרן מוזילה מבקרת בישראל)
On Thursday 09 June 2011 14:55:28 Evyatar Parker wrote: תנועת התכנה החופשית יכולה להיתפש כתנועה פוליטית אם אתה מעוניין בכך, אני לא בטוח שאני מסכים איתך. פוליטיקה, בהגדרה, היא העיסוק בחלוקת כח. תנועת התכנה החופשית מבקשת להעביר כח מיצרני התוכנה (לצורך העניין, אפל, מיקרוסופט ואורקל) לצרכנים; כבר כאן, היא תנועה פוליטית – בלי להתייחס לתפיסות עולם כלכליות או מדיניות. לתנועה יש גם עמדות מובהקות למדי לגבי סוגים מסויימים של חקיקה (זכויות יוצרים, פטנטים, זכויות הינדוס־לאחור וכדומה). הניסיון לטעון שהיא אינה תנועה פוליטית כרוך בצמצום רב של המושג ’פוליטיקה‘. יחד עם זאת, תנועה שיכולה להכיל בקרבה סוציאליסט פציפיסט כמו סטולמן וגם קפיטליסט חובב־נשק כמו אריק ריימונד, תתקשה לנסח עמדות ברורות בעניינים כלכליים או מדיניים. ולכן, בד״כ, חובבי תכנה חופשית גם לא מנסים לטעון שעמדותיהם בעניינים אלו הן עמדות התנועה. בניגוד לקפלן, אני חושב שהדיון בביקור של סטולמן חשוב ולא מוצה; בין השאר, משום שהעובדות הן שסטולמן – אפילו הוא – לא התכוון מלכתחילה להחרים אף אחד. עד היום, ראינו בעולם התכנה החופשית מעט מאוד התייחסויות שליליות לישראל ולישראלים, ואני חושב ששימור המצב הזה (ושיפורו) הוא אינטרס מובהק שלנו הן כקהילה והן כעמותה. כפי שכבר הודגם כאן היום, הדיון הזה יכול בקלות לגלוש לשאלה של מידת הצדק בפעילות הישראלית, הן האזרחית והן הצבאית, בשטחי יו״ש ועזה וסביבם. כפי שצוין כבר, הויכוחים על שאלה זו עקרים למדי. אני רוצה להאמין שאנו יכולים לדבר על סטולמן ואיך (ואם) לקבל אותו, בלי לשקוע בנושאים כאלו. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: http://www.cibus.co.il/
On Friday 17 June 2011, Omer Zak wrote: מסיבות שונות, נזקקתי לכניסה לאתר של סיבוס. הדבר הראשון שבולט לעין כשנכנסים לאתר שלהם הוא, שהם מכריזים על תמיכה מלאה רק באינטרנט אקספלורר. מה יעשו חברות היי-טק שנאלצות לבחור בין עבודה בסביבה נקיה מגורמי סיכון לווירוסים שתוקפים MS-Windows לדורותיו לבין העזרות בסיבוס להאבסת עובדיהן? יעברו למתחרים של סיבוס, שנראים ידידותיים יותר – למשל https://www.10bis.co.il ? ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: [Fwd: Talks in Israel]]]
On Wednesday 13 July 2011, Yaron Shahrabani wrote: Well that sounds a lot worse, you are saying that this is not his idiology but he is willing to sell his idiology for the highest bid... No, it just means that while he doesn't support the boycott, he doesn't really object to it either, so he's easily pushed either way. The problem we pointed -- which he continues to reject or ignore -- is that by our understanding of his ideology, boycotts should not be tolerated by it. There are two explanations for this: 1) He is hypocritical 2) His understanding of the ideology is different Out of don't attribute malice to what can be explained by incompetence, I favor the second; but so far, he has failed to explain his position in a way we can accept. And by reports here, it is not just us who understand freedom this way. Shai. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Off Topic: The boycott law (was Re: Finally - A RMS talk in Tel-Aviv. Including details)
On Sunday 17 July 2011, Steve G. wrote: By the way, is it not now illegal to support such a ban? No. It is a civil wrongdoing: You can be sued for doing it, but not prosecuted. (Just setting the record straight). ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Niqqud
On Wednesday 07 September 2011 13:22:38 Orna Agmon Ben-Yehuda wrote: 2011/9/7 Nadav Vinik nadav...@gmail.com אני לא יודע מאיפה הם לוקחים את המילים הנקודות שם, אבל על פי היגיון זה: http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A4%D7%A0%D7%A4%D7%9F הִשְׁתְּפַנְפֵן הפ' האחרונה אמורה להיות מודגשת שכן נ' היא שווא נח הראשונה אמורה להיות מודגשת בדגש תבניתי של בנין התפעל. בשורש מחומש? את בטוחה? בשורשים מרובעים, הדגש הזה נעלם (למשל: השתכשך). אני לא מכיר מספיק דוגמאות אחרות בשורשים מחומשים. נדב, לשאלתך המקורית (למה אומרים): כי הרבה פעמים התפתחות השפה מקדימה את התקדמות הכללים. יש סוג של ויכוח בעולם, בין בלשנים דסקריפטיבים – כאלה המנסים למצוא כללים המתארים את השפה כפי שהיא בשימוש – לבין בלשנים פרסקריפטיבים, המנסים לנסח כללים לשימוש נכון בשפה. אורנה ונדב (הראל) הציבו עצמם עמוק בצד הפרסקריפטיבי; אני רוצה להציג טעימה מהצד השני. בכללים הרגילים של השפה העברית, אין הצדקה לנפילה של ה־ל׳ בצורות הציווי והעתיד של השורש לק״ח בבניין קל, ובכל זאת אומרים יִקח ולא יִלְקח; וגם אין הצדקה להשארות של ה־נ׳ בהטיות הדומות של השורש נב״ט, ובכל זאת אומרים יִנְבוט ולא יִבוט (השווה: לק״ה, נב״ל). מה שמראה לך שיש מקרים שבהם הכללים, עם כל הכבוד להם, לא מתארים היטב את השפה התקנית (למי שבמקרה נזכר בשיעור הזה, „בידול משמעות“ הוא תירוץ ולא כלל; מי שיכול להגיד מתי הוא חל ומתי לא, שיקום). לדעתי, אם אין החלטה ספציפית סותרת של האקדמיה ללשון העברית, הצורה התקנית היא שפֿנפֿן (הקו מעל האות, למי שלא מכיר, נקרא רפה, והוא מציין שהאות אינה דגושה) – הצורה־שנשמעת־נכון־לדוברים־ילידים־כששואלים־אותם־איך־צריך־להגיד־והם־לא־חושבים־ שזו־מלכודת־או־רצים־ישר־לכללים־שלא־באמת־חלים־תמיד. אגב, נראה לי שקצת הרחקנו מדי אוף־טופיק; אני אשמח להמשיך לדון בעניינים האלה עם מי שרוצה, אבל נראה לי שזה לא הפורום הנכון. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Social Justice II. Digital Revolution 2012.
Hi Zeev and all, On Saturday 07 January 2012, Zeev Pekar wrote: Shalom, camping time might be over but not the struggle for lowering living costs. Hereby I appeal to the Hamakor leadership to start an online campaign to lobby government to adopt Linux and other FOSS in all its institutions [...] What do think about sending a chain email (CC to all Israeli FOSS mailing lists) with a link to an online petition form(/Facebook page) and emails/fax/telephone numbers of Prime Minister, Minister of Defense and Minister of Science and Technology asking [...] to stop wasting tax payers' money [...]? Hamakor leaders should be ready to speak to the ministers once they are ready to listen. Before starting an online petition and mass-mailing campaign, please read some of this interesting thread on the Open Knesset list: http://groups.google.com/group/open-knesset/browse_thread/thread/0adc67b2e726dd6b# Pay speciall attention to the first message by Lior Sheffer, explaining the limited effect of such campaigns. HTH, Shai. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Israelis use Free Software to inject malware to blogs
On Tuesday 24 January 2012 13:02:25 Tomer Cohen wrote: Why do you think that intentional security holes are breaking the GPL? It's not the holes that violate the GPL, but the claim of copyright. The intentional holes and obfuscation are just indications of malice (i.e. that the GPL violation is not an innocent mistake). ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Israelis use Free Software to inject malware to blogs
On 24/1/2012, 13:31, Nadav Har'El wrote: On Tue, Jan 24, 2012, Shai Berger wrote about Re: Israelis use Free Software to inject malware to blogs: On Tuesday 24 January 2012 13:02:25 Tomer Cohen wrote: Why do you think that intentional security holes are breaking the GPL? It's not the holes that violate the GPL, but the claim of copyright. Are you sure this is a GPL violation? Sounds to me like a lie Mis-phrasing on my part. The claim of copyright is not entirely a lie -- the translators do have copyright to their work. The violation is in distributing code while not allowing users to modify it. The GPL does not, in itself, give recipients the right to modify the code; it just forces the modifier-distributor to give them this right. Thus, Nitzan would, in fact, be committing copyright infringement if he distributed a cleaned up version of the translated theme. With the current situation, nobody is allowed to distribute them (in this regard, it is a little like the old KDE controversy). Shlomi Fish wrote: Ira Abramov hama...@ira.abramov.org wrote: So I ask again, is the community in favor of asking the va'ad to publish a sharp condemnation of this event and the perpetrators? I do, but first we need to find out if it falls under the scope of Hamakor's charter. I know we are pro-free-and-open-source-software (FOSS), but are we entitled to act against malware? A) Assuming there is a GPL violation involved, with no doubt we are. B) Even if there is no GPL violation, the actions under discussion are interfering with people's use of free software. It's hard for me to see how Hamakor can stay out of it. If it wasn't totally clear, I'm with Ira on the need to act. Shai. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Waze *was* opensource
הלו, בדיקת מציאות. מי חושב שהוא הראשון שחשב על הרעיון לנווט עם מפות של OpenStreetMap? חיפוש קצר: http://wiki.openstreetmap.org/wiki/MoNav On Sunday 12 February 2012 17:44:50 Yaron Shahrabani wrote: יש כיוון והוא טוב. איפה כדאי להתחיל לתעד את המאמצים? בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator 2012/2/12 Tomer Cohen tom...@gmail.com ירון, יש באפליקציה שלהם אפשרות להוריד את המפות לשימוש לא מקוון. זה קצת מטומטם כי גם כשהמפות לא מקוונות אתה תצטרך חיבור לרשת בשביל לתכנן את מסלול הנסיעה, כאשר הניווט עצמו לא מחייב חיבור לרשת, אבל אם תוריד את המפות למכשיר תוכל להשתמש ביישום שלהם כדי למצוא את עצמך על המפה ואולי גם לחפש נקודות אחרות בה. לשם השוואה, ב־Google Maps יש אפשרות דומה להורדת המפות למכשיר, אבל הם לא מאפשרים להוריד את כל המפות של ישראל אלא רדיוס מוגדר מהנקודה שהתבקשה, וגם אצלם צריך חיבור לרשת בשביל לתכנן את המסלול. מה שמזכיר לי, גם בגוגל יש אפשרות לקבל נתוני עומסים, ולהערכתי די הרבה משתמשי Waze תורמים לגוגל את המיקום הגיאוגרפי שלהם בזכות שימוש באנדרואיד. צריך לבדוק אם יש אצל גוגל API שמאפשר להיעזר בנתונים שלהם. 2012/2/12 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com 2012/2/12 Tomer Cohen tom...@gmail.com בואו נצא מנקודת ההנחה שאנחנו רוצים להציב אלטרנטיבה ל־Waze ולמשוך אליה כמה שיותר משתמשים. מן הסתם כנראה נעדיף להסתמך על פתרונות חופשיים שזמינים ברשת ולא לכתוב מחדש את התוכנה, ולכן התכנית שלנו היא להתממשק לכל תוכנה שמשתמשת בנתונים של OSM, אבל בעוד שלפחות בשלב הראשון מרבית הגולשים יהיו על Waze, מה אנחנו יכולים להציע שיתן למשתמשים סיבה לעזוב את Waze לטובת OSM חוץ ממחיר החופש שאת זה קשה לישראלי הממוצע למדוד? כמות הדלק שה־Waze הזה בזבז לי היא לא נורמלית. בשביל לחסוך שלוש דקות פקק הוא לקח אותי מכביש מלא רמזורים ובזבז לי 20 דקות. ויש עוד המון מקרים כאלה. לי, למשל, מאד מפריע ש־Waze מחייב חיבור פעיל לרשת בשביל להציע מסלולי ניווט, כאשר אפילו igo על מכשיר חלש פי כמה ממכשיר סלולר ממוצע כיום עשתה את זה ללא שום קושי, ואני בטוח שהיכולת הזו קיימת ב־OSM. על נתיבים עמוסים אני מוכן לוותר, למרות שהיכולת להשתמש במערכת שלומדת את תבניות העומסים יכולה להיות מאד מעניינת (ושוב, במיוחד אם היא לא תחייב אותנו לחיבור פעיל לרשת). על הצ'אט של וויז אני אפילו אשמח לוותר, וגם על היכולת לצפות באנשים שנוסעים לצידי אסכים לוותר כי זה מהווה קצת חדירה לפרטיותנו. ישראלים אוהבים להיות עם האף בישבן של האחר כך שזה לא טיעון משכנע ☺ בגדול אם האלגוריתמים יהיו פתוחים לקהל אז לפחות תדע שאתה מספיק מטומטם בשביל להאמין לאלגוריתם כל כך לא מתוחכם אבל אם הוא נסתר ממך אז אתה מבזבז ים זמן על שטויות ואתה אפילו לא בטוח שזה האלגוריתם היעיל ביותר, דבר אחד בטוח: אין לך את הכלים לשנות אותו או להשפיע עליו! לגבי פגיעה ב־GPL, אני מניח שיש לזה קייס, ובאותה צורה עד כמה שאני זוכר גם המפות המקוריות של freemap התבססו על OpenStreetMap, ולכן יכול להיות שהרשיון על המפות נשאר חופשי ולכן מותר לנו בצורה חוקית לייבא אותן חזרה אל OSM. אני לא יודע אם אפשר כיום להוריד את המפות מהאתר באמצעות דפדפן, אבל אני יודע שאפשר להוריד אותן דרך היישום עצמו. אני שלפתי את ה־GPXים שייצרתי כשעוד היה אפשר, היום ביטלו את האפשרות, מי שמשך שיבושם לו ושיעלה ל־OSM, מי שלא... שיבוש לו! ☺ גם אם הרישיון על המפות נשאר חופשי, מאיפה אתה אמור להוציא אותן? לעשות Reverse Eng. על המפה החיה באתר שלהם? (אם אפשרי וחוקי זה נשמע כמו רעיון לא רע) בברכה, ירון שהרבני. 2012/2/12 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com ההיבטים החברתיים ברורים לי והגיוני שאנשים יעדיפו להשקיע ב־Waze, עם זאת אני חושב שזה מהלך נכון, OSM כבר כרגע היא רשת חברתית עם מעט מאוד משתמשים (לפחות בישראל). התוכנות למכשירים הניידים מאוד לא נוחות ולכן אני מבין איך נוצר המצב הזה וגם יש את העניין שגם אם עושים פורק וגם אם הוא אידאלי ונוח ועובד על אנדרויד בצורה מושלמת זה עדיין יהיה בעייתי בגלל מגבלת הקוד הפתוח של Apple. בעבר הייתה האפשרות להוריד מ־Waze את קובצי ה־GPX שאתה עצמך העלית, היום גם האפשרות הזאת נחסמה, אני העליתי את כל הנסיעות שלי ממאי עד אוגוסט אשתקד, כיום גם זה בלתי אפשרי. בקיצור, הישראלי הנחמד והסוציאליסטי ימשיך כמנהגו לתרום ל־Waze אבל לדעתי כשתהיה אלטרנטיבה טובה יותר שתאפשר פיתוח של אלגוריתמים יותר מתקדמים ומדויקים ואנשים יבזבזו פחות כסף על דלק אולי הם יפסיקו להיות כל כך חדורי מוטיבציה לתרום ל־Waze. בגדול ברגע שיש אלטרנטיבה והיא מספיק טובה ואיכותית יהיה קל מאוד לבוא לישראלים ולהגיד להם: איזה פראיירים אתם, Waze מאריכים לכם את הדרך, גורמים לכם לבזבז יותר דלק ואין לכם שום אפשרות לדעת אם אני צודק או טועה, כשזה מגיע לכיס אנשים מדברים אחרת... בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator 2012/2/12 Ira Abramov hama...@ira.abramov.org עד כמה שאני יודע, פורמט הקבצים ומאגר הנתונים של וייז זהים ל-OSM, כי האפליקציה המקורית נבנתה בשימוש בספריות וכלים של הפרויקט. זו הסיבה שוייז התחילה בכלל כ-GPL. משמע, אגב, שאם הם סגרו את הקוד בעודו מכיל קטעי קוד שהגיעו בעבר מ-OSM ביישומים חופשיים, הרי שהם עוברים על ה-GPL. את זה אפשר לדעת רק אם יש את קוד המקור וסבלנות לבדוק. וכאמור, עדיין תצטרך כמות משתמשים כדי להפוך את הניווט החכם לאפשרי אחרת זו רשת חברתית בלי משתמשים, ולזה אף אחד לא מעונין להצטרף. 2012/2/12 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com או קיי, אז קצת סדר בדברים: קוד מקור של Waze – יש. גישה למפות – אין. סלחו לי על השאלה
Re: Waze *was* opensource
On Sunday 12 February 2012 17:12:27 Tomer Cohen wrote: בואו נצא מנקודת ההנחה שאנחנו רוצים להציב אלטרנטיבה ל־Waze ולמשוך אליה כמה שיותר משתמשים[...] לי, למשל, מאד מפריע ש־Waze מחייב חיבור פעיל לרשת בשביל להציע מסלולי ניווט, כאשר אפילו igo על מכשיר חלש פי כמה ממכשיר סלולר ממוצע כיום עשתה את זה ללא שום קושי, ואני בטוח שהיכולת הזו קיימת ב־OSM. על נתיבים עמוסים אני מוכן לוותר, למרות שהיכולת להשתמש במערכת שלומדת את תבניות העומסים יכולה להיות מאד מעניינת (ושוב, במיוחד אם היא לא תחייב אותנו לחיבור פעיל לרשת). על הצ'אט של וויז אני אפילו אשמח לוותר, וגם על היכולת לצפות באנשים שנוסעים לצידי אסכים לוותר כי זה מהווה קצת חדירה לפרטיותנו. בקיצור, אתה מוותר על כל האלמנטים החברתיים של waze. רובם באמת לא מעניינים, אבל לוותר על מידע עומסים עדכני תמורת עבודה offline זו, לעניות דעתי, עסקה שרוב המשתמשים ידחו. לגבי פגיעה ב־GPL, אני מניח שיש לזה קייס, ובאותה צורה עד כמה שאני זוכר גם המפות המקוריות של freemap התבססו על OpenStreetMap, ולכן יכול להיות שהרשיון על המפות נשאר חופשי ולכן מותר לנו בצורה חוקית לייבא אותן חזרה אל OSM. אני לא יודע אם אפשר כיום להוריד את המפות מהאתר באמצעות דפדפן, אבל אני יודע שאפשר להוריד אותן דרך היישום עצמו. הממ, צריך להיזהר: אם הם לא מפיצים את המפות ברשיון חופשי – גם אם הם מפירים את הרשיון המקורי – יכול מאוד להיות שאסור לך להפיץ אותן; זאת, אם הם ערכו שינויים כלשהם, כך שהמפות שהם מפיצים הן יצירה נגזרת של המפות החופשיות. במקרה כזה ההתנגשות בין הרשיון המקורי לרשיון שלהם תגרום לכך שאף אחד לא יוכל להפיץ את המפות באופן חוקי – כמו מה שקרה עם KDE בזמנו. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [FWD] Free posters: promote Open Standards
Stephen Fry is a famous British comedian and actor. One of his famous roles is Jeeves (the butler of young Hugh Laurie's Wooster), and he played in many other movies and TV series (lately V for Vendetta, IIRC). In the UK he is also recognized as a columnist. On Wednesday, March 21, 2012 02:11:10 PM Omer Zak wrote: I do not know - I got this from a British mailing list, which is related to Linux, and to which I am subscribed. As long as the ideal of promoting Open Standards is noble one, and relevant also for Israel, who cares who is Stephen Fry? And about the posters - if their copyright allows this (I didn't look closely into it), why can't anyone, interested in the promotion, adapt them for Israel (Hebrew+dates), printing our own copies? On Wed, 2012-03-21 at 14:03 +0200, Nadav Har'El wrote: On Tue, Mar 20, 2012, Omer Zak wrote about [FWD] Free posters: promote Open Standards: We have 2,000 A2 posters with a message from Stephen Fry about the Just curious, who is this Stephen Fry, and why does his portrait need to cover 50% of the area of the poster? Is this guy famous in the U.K., or something? importance of Open Standards, and we need them put up in offices, universities, and libraries all over Britain. In this case, this is probably the wrong list to advertise this ;-) The posters are designed to be reusable from year to year. How can a poster with a specific date on it be reusable? By using Wite-Out? :-) ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: open source program idea
אני חושב שראוי להפנות את כל המתעניינים כאן לסדנא לידע ציבורי, שברשימה שלה התנהל אתמול דיון קצר על השימוש בקבצים הללו (בין השאר, משום שניר הירשמן, עוזרו של השר מיכאל איתן שדוחף דברים כאלה בממשלה, נמצא ברשימה והודיע על זה שם). הדיון שם היה טכני בעיקרו, ואני חושב שחסרו שם שאלות כמו: On Monday 14 May 2012 13:13:15 Tzafrir Cohen wrote: סליחה על השאלה, אבל מהם בדיוק תנאי השימוש? לא מצאתי את רשיון השימוש גם באתר משרד התחבורה. עדיף, לדעתי, לרכז את המאמצים האלו. http://groups.google.com/group/hasadna11/browse_thread/thread/edc2074bf6a5d58c http://groups.google.com/group/hasadna11/browse_thread/thread/7a718b403c2705e5 http://www.hasadna.org.il/ שי ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: ענק - אין דברים כאלו .
On Wednesday, July 11, 2012 01:26:55 AM Lior Kaplan wrote: ומה בדיוק הם מתרגמים? את התוכנית התקנה? את הממשק הגרפי? תוכנה ספציפית שרצה על דביאן? עם המערכת נוכל לעשות קשר בתוך ההתארגנות שלנו, ובכל קהילה שתרצה להינות ממערכת מצוינת לדמוקרטיה השתתפותית ישירה ברחבי הארץ. נשמע כמו Liquid Feedback -- מערכת לדמוקרטיה השתתפותית ישירה, שזכתה לפרסום בעקבות השימוש בה ע״י מפלגת הפיראטים הגרמנית. אם כן – אז היא כתובה ב־Lua, לא נמצאת במאגרי דביאן, וכבר מתורגמת לעברית בפרוייקט „מפלגה פתוחה” של הסדנא לידע ציבורי. שי ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: SI1452 איש מיקרוסופט מגיב על התקן מקלדת החדש
On Tuesday, July 24, 2012 11:21:57 PM yoel lion wrote: בתאריך יום שלישי, 24 ביולי 2012, Tomer Cohen tom...@gmail.com כתב: בתאריך 24 ביול 2012 20:25, מאת Simon Montagu smont...@smontagu.org: http://blogs.msdn.com/b/michkap/archive/2012/07/23/10332334.aspx רגע, אנחנו באמת נותנים למיקרוסופט להיות הראשונים שמביאים את התקן הזה לקהל הרחב? בלינוקס עדיין אין אפשרות להשתמש בפריסה הזו בנוסף לפריסות מקשים דומות. בוקר טוב, מזמן אני מחכה שיזינו את התקן... אני במקרה קצת מכיר את טיוטת התקן החדש (זו עדיין טיוטה ולא תקן; ייקח עוד לפחות מספר חודשים עד שזה יהיה תקן). הפרישה שמוצגת בפוסט, אהממ, לא כל כך דומה לטיוטה. בעניין הפצה לקהל, בפעם האחרונה שדיברתי על זה עם האחראים לעניין ב־X הם אמרו משהו כמו „קודם שיהיה תקן, אחר כך נכניס אותו”. כך שזה כנראה לא יגיע דרך שם לפני התקנון הסופי. לקהל הרחב של משתמשי הלינוקס לא זמינה, ככל הידוע לי, גרסה קלה להתקנה של הפרישה בגרסת הטיוטה הנוכחית. גרסאות מוקדמות יותר, עם הוראות התקנה מפורטות, נמצאות באתר של שחר שמש: הוראות: http://www.lingnu.com/he/howto/78-si1452.html גרסה לחלונות (לא הטיוטה האחרונה, אבל קרוב): http://www.lingnu.com/files/si1452/draft5/windows/ גרסאות גם למאק ול־X (מעט יותר ישנות): http://www.lingnu.com/files/si1452/draft4/ גרסת הטיוטה זמינה דרך עורך פרישות המקלדת שלי: http://webkeys.platonix.co.il/show/si1452/ ואפשר להוריד אותה בצורת קובץ ל־xkb או ל־klc, אבל: * זה באמת עורך, ובגרסה המוקדמת (שלא לומר מפגרת) שלו שנמצאת שם כל אחד יכול להכניס שינויים; * מי שרוצה להשתמש ב־X, צריך, מעבר להוראות המצויינות של שחר, להגדיר מקש רמה 3. (הוא ניתן להגדרה באופציות המקלדת בכל סביבה גרפית שמכבדת את עצמה). [אני עובד כבר הרבה זמן (קלנדרי...) על הגרסה הבאה, המוצלחת יותר, של העורך הזה.] אני נוטה לחשוד בכל מיני ppa־ים ושאר חבילות פרטיות, ומעולם לא ארזתי דבר לשום הפצה, ולכן גם לא ניסיתי לארוז את הפרישה החדשה בעצמי, אבל אסייע כמיטב יכולתי למי שירצה ללכת בדרך הזו. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: למי יש רעיון לכיתוב לבנרים לאוגוסט פנגווין?
„המקור מגיע לחיפה”? On Wednesday, July 25, 2012 04:52:49 PM Nadav Vinik wrote: רצוי משהו ענייני שמצביע על הכנס ועל קוד פתוח והעמותה ולא סלוגן אלא אם כן הוא משתלב במשהו ענייני 2012/7/25 Amichai Rotman amic...@iglu.org.il קוד פתוח - חושבים אחרת עמיחי רוטמן פינגווין - שרותי מחשוב וייעוץ טכני בקוד פתוח 073-7962360 || 054-4605787 Please consider the environment before printing this e-mail! 2012/7/25 Nadav Vinik nadav...@gmail.com שלום יש תכנון לפרסם בנרים גראפיים. למישהו יש רעיון מה לכתוב בהם? -- הבלוג שלי: http://nadavvin.com ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אפליקצית אנדרואיד להכנה למבחן תיאוריה - גירסא 0.2
„מישהו” כבר דאג לזה: http://mirror.isoc.org.il/pub/data.gov.il/dataset/ (אם כי נראה שהסט של רוסית חסר שם). On Sunday, August 12, 2012 12:35:41 PM Tomer Cohen wrote: לדעתי עדיף לשמור את קבצי הנתונים על שרת חלופי כדי להבטיח זמינות מירבית או אפילו לשמור אותן בתוך היישום כך שהוא לא יצטרך כלל חיבור לרשת. 2012/8/12 Omer Zak w...@zak.co.il מאגרי הנתונים של השאלות שהאפליקציה משתמשת בהם: עברית: http://data.gov.il/dataset/249 רוסית: http://data.gov.il/dataset/255 ערבית: http://data.gov.il/dataset/256 אני מקווה שיימצאו קבצי XML עבור השפות האחרות, כי הקישורים להלן אינם ידידותיים כלפי הפעולה של הטענת מאגרי השאלות לתוך האפליקציה. On Sun, 2012-08-12 at 11:44 +0300, Yaron Shahrabani wrote: צרפתית: http://tqfr.mot.gov.il/index.php?option=com_fjrelatedview=fjrelatedid=4 138Itemid=13 ספרדית: http://tqes.mot.gov.il/index.php?option=com_fjrelatedview=fjrelatedid=4 138Itemid=13 רוסית: http://tqru.mot.gov.il/index.php?option=com_moofaqview=categoryid=3Ite mid=29 אנגלית: http://tqen.mot.gov.il/index.php?option=com_fjrelatedview=fjrelatedid=4 138Itemid=13 שלח לכאן את הכתובת ממנה לקחת את מאגר השאלות בעברית וביחד אולי נוכל להגיע למאגר השאלות בשאר השפות בעזרת שאר המידע שפרסמתי כאן. השאלות שפורסמו בקישורים שהצגתי אלו רק השאלות לגבי תקינה וחוקים, לא תמרורים או הכרת הרכב, זה נמצא באגף אחר. לגבי זמן הבחינה: שווה לשאול נבחן טרי, אני חושב שזה 40 דקות ולמיטב זכרוני הוצב שעון בחדר במהלך הבחינה. לגבי שאר השאלות אין לי מענה אבל אנסה להפנות את השאלות לחברים יודעי דבר. בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator 2012/8/12 Omer Zak w...@zak.co.il שלום ירון, תודה על בדיקת גירסא 0.2 של האפליקציה. אני מבקש ממי שיכול, שיברר את התשובות לשאלות הבאות (או לפחות יקשר אותי עם מי שיודע את התשובות). שתי השאלות הראשונות דרושות למימוש נכון של מצב הבחינה. 1. איך נבחרות השאלות למבחן? האם בוחרים אותן באופן אקראי מכל הקטגוריות, או שלכל קטגוריה מוקצב מספר מסוים של שאלות? 2. האם הנבחן יודע בכל רגע כמה זמן נשאר לו עד לסיום המבחן? 3. איפה אוכל למצוא מאגרי שאלות בשפות הנוספות שבהן אפשר לעשות את מבחן התיאוריה (אנגלית, צרפתית, ספרדית)? -- Your liberty to swing your fist ends just where my nose begins. Your freedom of expression ends where my freedom of expression begins. Your freedom of religion ends where my rights for equality and accessibility begin. My own blog is at http://www.zak.co.il/tddpirate/ My opinions, as expressed in this E-mail message, are mine alone. They do not represent the official policy of any organization with which I may be affiliated in any way. WARNING TO SPAMMERS: at http://www.zak.co.il/spamwarning.html ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Help the Debian Installer team: test the new version of the installer!
הי שלומי, ליאור וכולם, On Monday 13 August 2012 16:55:38 Shlomi Fish wrote: תודה על התיקון. מה שכן כרגע הטקסט הינו נראה שההתקנה החדשה היא מערכת ההפעלה היחידה על מחשב זה.. על מחשב זה צורם לי במקצת ולדעתי זה צריך להיות על המחשב הזה, אבל אני לא בטוח. האם מישהו בפורום הזה יוכל להכריע לכאן או לכאן? אני לא אתיימר להכריע, אלא אטען שאין כאן „הכרעה” – אלו ואלו דברי אלוהים חיים; לי, „על מחשב זה” נשמע מעט רשמי יותר ולכן מתאים יותר. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Fwd: Help the Debian Installer team: test the new version of the installer!
הי ליאור, On Saturday 11 August 2012, Lior Kaplan wrote: יש מישהו שרוצה לבחון תוכנית ההתקנה ובעיקר את התרגום שלה לעברית? הרגע סיימתי התקנה (מ־CD אחד, גרסת XFCE+LXDE) על לפטופ קשיש (בחרתי XFCE). הבעיות ששמתי אליהן לב: עברית: א. מסך החלוקה למחיצות – הכיוון הראשי של המסך הוא מימין לשמאל, אבל רוב התוכן של הטבלה כולל גדלים (לדוגמא: 4GB), שמות של מחיצות ונקודות עגינה, ושאר ירקות לטיניים. השדות אינם מופרדים זה מזה מבחינת BiDi, וזה גורם לכל הטבלה לצאת מאיפוס. ב. בתהליך התקנת החבילות -- תחת הכותרת העברית „בחירת והתקנת חבילות” (בבקשה אל תתקן את זה ל„בחירת חבילות והתקנתן” התקני) מופיעים פרטים באנגלית (לדוגמא: installed xfonts-utils). כללית (באנגלית לנוחות השיתוף): One of the problems of the old laptop is that its old hard-disk is no good. Parts of it can still be read (in fact, usually enough to boot the old Kubuntu system that was installed on it), but it generates I/O errors like there's no tomorrow. The new system was planned to be installed on a DoK, from the get- go. However, apparently the installer tried to access the disk (perhaps a swap partition; in the default install, this happened in the detect network hardware phase) and this made it freeze. Taking the faulty disk out of the laptop, physically, solved the problem. The computer is a ThinkPad R50e, 512M RAM, Intel Pentium M 1.8GHz. תודה, שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Fwd: Help the Debian Installer team: test the new version of the installer!
הי ליאור, ירון וכולם. לקח לי קצת זמן למצוא לזה זמן, אבל הנה. On Monday 20 August 2012 22:56:11 Yaron Shahrabani wrote: 2012/8/16 Shai Berger s...@platonix.com On Saturday 11 August 2012, Lior Kaplan wrote: יש מישהו שרוצה לבחון תוכנית ההתקנה ובעיקר את התרגום שלה לעברית? הרגע סיימתי התקנה (מ־CD אחד, גרסת XFCE+LXDE) על לפטופ קשיש (בחרתי XFCE). הבעיות ששמתי אליהן לב: עברית: א. מסך החלוקה למחיצות – הכיוון הראשי של המסך הוא מימין לשמאל, אבל רוב התוכן של הטבלה כולל גדלים (לדוגמא: 4GB), שמות של מחיצות ונקודות עגינה, ושאר ירקות לטיניים. השדות אינם מופרדים זה מזה מבחינת BiDi, וזה גורם לכל הטבלה לצאת מאיפוס. תוכל לצלם? (אלא אם כן ליאור מסתפק בתיאור שנתת). מצורף. שימו לב איך בכל שורה יחידת המידה של הגודל (למשל במחיצה 1, GB) מופרדת ממספר היחידות (4.6), ואיך מאפייני השימוש (סוג מערכת קבצים ונקודת עיגון) מופיעים בכל שורה במקומות שונים, בגלל ש„דפדוף” הוא Strong RTL, „/ הוא ניטרלי, ואילו „ext4” וגם „home” הם Strong LTR. ב. בתהליך התקנת החבילות -- תחת הכותרת העברית „בחירת והתקנת חבילות” (בבקשה אל תתקן את זה ל„בחירת חבילות והתקנתן” התקני) מופיעים פרטים באנגלית (לדוגמא: installed xfonts-utils). אני היית ממליץ על: בחירה והתקנה של חבילות, ככה מפרקים את הסמיכות ולא צריך ליצור שרשרת מעיקה... לאחר בדיקה נוספת, כתוב שם „בחירה והתקנת חבילות”, שזה תקני אך קצת עילג. ההצעה של ירון עדיפה בעיניי. תודה, שי. image/png___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: תזכיר חוק: זכויות יוצרים ואמצעי הגנה טכנולוגיים
On Wednesday 29 August 2012, Shachar Shemesh wrote: On 08/29/2012 09:16 AM, moshe nahmias wrote: אלעד, אבל האם זה בכלל חוקתי? עד כמה שאני יודע אחד הכללים העקרוניים בדמוקרטיה הוא שאתה חף מפשע עד שהוכח שאתה אשם, אם המואשם צריך להוכיח את חפותו זה מצב של אשם עד שיוכח אחרת... זה לא בדיוק ככה. נשאלת השאלה אם החוק מגדיר את נטל ההוכחה על התובע, או שהוא מגדיר שנסיבות מסויימות נחשבות הגנה. אם הראשון, הרי שחובת ההוכחה היא על התובע. אם השני, הרי שמרגע שהתובע הוכיח שאכן עקפת את אמצעי ההגנה, חובת הוכחת תום הלב היא עליך. יש הרבה חוקים כאלו, ואין בזה, בעיקרון, שום פסול. מה ששחר אמר, וחוץ מזה עיקרון חזקת החפות חל בהקשר של עבירות פליליות, והרבה פחות בחוק האזרחי; עד כמה שאני מבין, אחד היתרונות של החוק הזה על אביו הרוחני ה־DMCA הוא שאצלנו הנושא הפלילי נשאר מחוץ למשחק. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Free Moodle from Vogon control?
On Thursday 27 September 2012 08:30:12 ıuoʎ wrote: אין שפת תכנות גרוע יש אנשים קטנוניים שלא יודעים לעבוד איתן. אני רוצה להציע כלל: אף אחד לא יחזור יותר על השטות הזאת לפני שהוא מתכנת שבועיים בקובול ושבועיים ב־VB6. לגבי PHP ספציפית, אין לי נסיון אז לא אגיד שום דבר. רק אציע לכם לקרוא שוב את משל הנגרים של הבחור, בהתייחסות לאמירה ששפה זה כלי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Free Moodle from Vogon control?
On Thursday 27 September 2012, ıuoʎ wrote: 2012/9/27 Shai Berger s...@platonix.com On Thursday 27 September 2012 08:30:12 ıuoʎ wrote: אין שפת תכנות גרוע יש אנשים קטנוניים שלא יודעים לעבוד איתן. אני רוצה להציע כלל: אף אחד לא יחזור יותר על השטות הזאת לפני שהוא מתכנת שבועיים בקובול ושבועיים ב־VB6. בוא נקבע כלל שלא אומרים שטויות על דברים שלא מבינים. דווקא בשפות תכנות אני קצת מבין. אין לי צורך לעבוד עם VB6, קובול או כל שפה אחרת כדי לדעת שגם אם היא לא הכלי המתאים בשבילי והיא עדיין כלי שמישהו אחרי יכול להחליט לעבוד איתו. מבחינתי אתה יכול לתכנת בOOK! או בבריינפאק וזו בחירה שלך. אבל אל תתבכיין שזו שפה לא ברורה ואתה לא מבין למה אנשים משתמשים בה. כל זה יפה ונחמד מאוד כל עוד אתה מתכנת בודד שעושה את הפרוייקטים העצמאיים שלו ולא צריך להתחשב בשום מגבלות. לרוב המתכנתים, זה לא ריאלי (עיין ערך דברים שלא מבינים). הבכיות באות בגלל שאנשים נאלצים לעבוד עם הכלים האלה, מכל מיני שיקולים. אנשים לא אוהבים את הבחירה בין לעבוד ב־OOK לבין התפטרות. ולדוגמא יותר משכנעת: האם PHP5.4 לא יותר טובה מאשר PHP5.2? ומה עם PHP4? אם יותר טובה, יש יש שפה יותר טובה ושפה פחות טובה. אם לא יותר טובה, אז למה השינוי? ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: liquidfeedback
On Sunday 21 October 2012, Doron Ofek wrote: היי, אם אני זוכר נכון היה מישהו/מישהם שהחלו לעבוד על תרגום והתאמות של : http://liquidfeedback.org לארץ ... מישהו יודע? מכיר? שמע מה עלה בגורל היוזמה ? מסתבר שיש חלק מהמפלגות הצעירות (קטנות , חדשות, ששייכות למחאה החברתית) שמעוניינות בכלים שכאלו . זה היה ועודנו בפרוייקט „מפלגה פתוחה” של הסדנא לידע ציבורי; יש באמת תרגום וקצת התאמות. הפרוייקט אמור לפתח כל מיני כלים „שכאלו”, והיו שם דיבורים עם נציגים של כל מיני מפלגות (עד כמה שראיתי, דווקא בעיקר מהמבוססות יותר). http://www.hasadna.org.il/הפרוייקטים-שלנו/מפלגה-פתוחה/ שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד
On Tuesday 27 November 2012 15:04:35 Nadav Har'El wrote: On Tue, Nov 27, 2012, Ira Abramov wrote about Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד: אני באמת מאמין שקהילת המחקר הקריפטוגרפי כבר התגברה על מכשולים גדולים יותר מאשר יצירת מנגנון הצבעה שלא יהיו בו הטיות/באגים/דליפות מידע. נכון, צריך שהקוד של מערכת הבחירות יהיה פתוח. אבל מכיוון שאני חושב ש*כל* קוד צריך להיות פתוח, זה לא ממש מפתיע שאני חושב כך גם על קוד זה :-) בבחירות לועד של הסדנא לידע ציבורי השתמשנו במערכת helios, שנותנת בערך מה שאתה מדבר עליו (אבטחה קריפטוגרפית, כאשר כל מצביע מקבל חתימה של ההצבעה שלו ויכול „לוודא” אותה). בשורה התחתונה, כמובן שנדב צודק – המערכת מותקנת ומופעלת (ומתוקנת, אם יש בה באגים) ע״י אנשים – ועדת הבחירות לצורך העניין – שקהל הבוחרים צריך לסמוך עליהם, וקשה לי לראות מערכת כזו מופנה לקהל הרחב (בפרט, קהל שלא יודע מה זו חתימה דיגיטלית ומה עושים אתה). http://heliosvoting.org/ שי ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: סטודיו בקוד פתוח - Startau
הי תומר, On Sunday 13 January 2013 01:38:25 Tomer Cohen wrote: תראו מה קפץ אצלי בפילטרים. מאמר מעניין על חברה מסחרית שהחליטה משיקולי תקציב בעיקר להתבסס על מערכות תוכנה חופשית בעסק. http://startau.co.il/article/42/%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95+%D7%91 %D7%A7%D7%95%D7%93+%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97 זה הופץ כידיעה ב־whatsup: http://whatsup.org.il/article/7066. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: RTLtextarea
On Sunday 17 February 2013, Ira Abramov wrote: תומר, כמה שלא חפרתי, לא מצאתי לדבר הזה סימוכין. הערכים המוכרים היחידים הם ימינה, שמאלה ותורשה: http://www.w3schools.com/cssref/pr_text_direction.asp אתה רוצה להגיד לי איפה ההוקוס-פוקוס הזה קורה? זה ערך חדש, שהוכנס כחלק מ־HTML5. האתר w3schools הוא בד״כ נחמד, אבל די רחוק מלהיות אוטוריטטיבי. מקור קצת יותר מוסמך: http://www.w3.org/html/wg/drafts/html/master/dom.html#the-dir-attribute אגב, לפי מה שכתוב שם (עכשיו), בניגוד להערה של תומר, כן אפשר לקבוע כיווניות לכל פסקה בנפרד ב־TextArea, באמצעות תווי RLM ו־LRM. 2012/12/22 Tomer Cohen tom...@gmail.com שיחקתי עם זה טיפה בסמוך להכרזה בחשבון הרשמי שלהם בטוויטר. לכאורה דבר נחמד, אבל ניתן למימוש בצורה זהה בשורה אחת של קוד: textarea dir=auto / מאחר שמדובר בסופו של דבר ברכיב טקסט פשוט אין אפשרות לקבוע יישור לכל פסקה באופן פרטני. 2012/12/22 Shlomi Fish shlo...@shlomifish.org הי ירון, On Sat, 22 Dec 2012 15:07:24 +0200 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com wrote: שלום חברים! להלן פרויקט של טוויטר ששוחרר בקוד פתוח. מקווה שזה יסייע למישהו: http://twitter.github.com/RTLtextarea/ נחמד מצידם! שיחקתי עם זה קצת והבעייה היא שאחרי שאני כותב: שלום לכולם. מה נשמע. Hello there: הרי שה-Hello there: מועמד גם הוא לדופן הימנית של התיבה. בנוסף, זה שובר את צירוף המקשים Ctrl+Shift+X (שמחליף את ההעמדה עבור שורות מסוימות) של פיירפוקס שזה מעצבן. בכבוד רב, שלומי פיש בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator -- - Shlomi Fish http://www.shlomifish.org/ Chuck Norris/etc. Facts - http://www.shlomifish.org/humour/bits/facts/ Larry Wall dreams in Perl. Please reply to list if it's a mailing list post - http://shlom.in/reply . ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: RTLtextarea
On Sunday 17 February 2013, you wrote: אם תשתמש ב־LRM ו־RLM (או RLE…PDF/LRE…PDF) תוכל לקבוע כיוון של מחרוזת, אבל לא תוכל לקבוע באותה נשימה גם יישור של פסקה בודדת בתוך רצף המלל. כלומר, לא ניתן באמצעות textarea לבצע משהו דומה ל־p dir=rtl/p dir=ltr/, ואין שום פתרון לצרה זו באופק. יכול להיות שזה המימוש הנוכחי בדפדפנים, אבל לגבי האופק, אני כנראה קורא את ההערה השניה בטיוטה שקישרתי אליה אחרת ממך. לגבי dir=auto, ניתן להחיל את המאפיין הזה רק על שדות מלל נקי, כלומר לא על רכיבי HTML דוגמת p או div, ולכן יש צורך להשתמש במקומות כאלה בפתרונות מבוססי ג'אווה סקריפט. כולי תקווה שיום אחד זה ישתנה, יחד עם הוספה של מאפיין auto להוראה direction ב־CSS. https://developer.mozilla.org/en-US/docs/CSS/unicode-bidi ובבנין ציון ננוחם. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
מועמדות לועדת הביקורת
חברי עמותה נכבדים, הרגע שלחתי בקשה לועד לשדרג את מעמדי לחבר, מתוך כוונה להתמודד על מקום בועדת הביקורת. ה„מצע” שלי, אם אפשר לקרוא לו כך: א. נסיון בתור מתכנת ומדבג, בצירוף שלוש שנים בועדה של מכון התקנים, מכשירים אותי לקטנוניות הדרושה ממבקר. ב. אני פעיל ברמה מינורית כבר הרבה שנים, ואני רוצה לבדוק אפשרות להצטרף לניהול העמותה – וממה ששמעתי, ועדת הביקורת היא דרך טובה גם לעזור וגם ללמוד יותר על הניהול, תוך השקעת זמן יחסית מוגבלת. תודה, שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: ארגון BSA - כדאי להגיב?
On Wednesday 10 April 2013 16:03:39 Ram on Agmon wrote: אם אתה רוצה לעשות משהו, אז כדאי שאפשר לעשות את זה במינימום תקציב. להוסיף לפירסומת המקורית, את הכתובת: בלינוקס זה לא היה קורה. אני לא בטוח אם בעיית זכויות היוצרים בהצעה הזאת היא יתרון או חסרון, אבל נראה לי שעדיף להיות זהיר. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: ארגון BSA - כדאי להגיב?
On Wednesday 10 April 2013 16:38:34 Ram on Agmon wrote: מהניסיון שלי עם החרבת פירסומות, ממש אין בעיה שכזו. לעשות טרולים לפירסומת מוגן תחת שימוש הוגן. ובמקרה הגרוע ביותר - יסירו את הפירסומת שלך. ואם זה יקרה, נהיה מבסוטים, כי זה עוד אייטם :) לזה התכוונתי ב„יתרון”, אבל הסיכון הוא לתדמית של אנשי התוכנה החופשית כמי שדווקא מכבדים זכויות יוצרים, כעניין של עקרון. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: ארגון BSA - כדאי להגיב?
אני חושב שאם אנחנו רוצים משהו עם אפקט, צריך להשתמש באנשי מקצוע. אחרת, כמו שרמז ירון, נראה רק הרבה רצונות טובים שלא יוצאים לפועל. לגבי אנשי המקצוע עצמם: יש כמה וכמה אנשים בעלי השפעה בתעשיית האנימציה הישראלית שיש להם פינה חמה בלב לקוד פתוח, ואולי אפשר להשיג מהם תרומות לטובת העניין; מעבר לכך, לעמותת המקור יש קצת כסף, והפקה של סרטוני תדמית כאלה נראית לי מטרה ראויה בהחלט לחלק ממנו (אני מדבר כאן כחבר עמותה ותו לא; הועד צריך לאשר הוצאות, ואני לא חבר ועד. אני כן חבר ועדת ביקורת, אבל הורדתי לרגע את הכובע הזה). ועכשיו אגיד דבר קצת גועלי: אני לא רואה את עצמי מתעסק בעניין הזה בשבוע־שבועיים הקרובים, אבל אם מישהו מהצלמים\תסריטאים\במאים המתנדבים רוצה להזיז דברים בכיוון, אני יכול ליצור קצת קשרים. פנו אלי בפרטי. מועדים וזמנים לששון, שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: הגשת תלונה לממונה על הגבלים
On Wednesday 27 March 2013, Tomer Cohen wrote: היי, אני לא יודע אם אתם עוקביםhttp://wiki.hamakor.org.il/index.php/%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%90% D7%9C%D7%99%D7%94#.D7.9E.D7.A8.D7.A5, אבל נראה כי לאחרונה מתחילה מחאה חדשה לגבי השילוב של טכנולוגיית Secure Boot במחשבים והתנהגות מונופוליסטית מצד מיקרוסופט לגבי מניעת התקנה של מערכות הפעלה אחרות על מחשבים. כדאי לדעת שגם Red Hat וגם Linux Foundation פיתחו כלים שמאפשרים להתקין לינוקס עם Secure Boot. העמדה המעודכנת של מי שעוסק בזה היא ש־Secure Boot הוא, אכן, אמצעי להגברת האבטחה של מחשבים, ולא תעלול כנגד לינוקס. ידיעה לדוגמה: http://www.h-online.com/open/news/item/Linux-Foundation-s-Secure-Boot-bootloader-now-available-1801527.html שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: הגשת תלונה לממונה על הגבלים
On Saturday 13 April 2013, Tzafrir Cohen wrote: אבל בוא ונבדוק על מה הוא מדווח בקישור הזה: קרן לינוקס כתבה טען בוט עם תמיכה ב־Secure Boot. חדשות מרעישות. נבדוק מה כתוב עליו באחד הקישורים מהכתבה: http://mjg59.dreamwidth.org/23113.html תרגום חופשי שלי: האם הטען הזה רצוי לשימוש בהפצות? כנראה שלא. אחד ההבדלים הפונקציונליים העיקרים בין הטען הזה לטען שאני כתבתי הוא שהוא משתמש בגיבובים ולא במפתחות. זה אומר שהמשתמש חייב להוסיף גיבובים במפורש על כל שינוי של הליבה או של הטען שהוא מתקין. זה מחייב נוכחות פיזית מול המכונה. די מעצבן. זהו כל מודל האבטחה של Secure Boot במח[ש]בים שולחניים. אם תיצור סרטיפיקט שמאפשר את זה, מיקרוסופט תשלול אותו. יש לזה תוצאות מוזרות לגבי מגבלות שמוספות עכשיו לליבה של לינוקס. אהממ, או שאני לא הבנתי משהו, או שאתה. מה שהבנתי, הוא שה„סרטיפקט שמאפשר את זה” (ליתר דיוק, טען שמאפשר את זה ויש לו סרטיפיקט) הוא בדיוק מה שגארט (שאותו אתה מצטט) כתב, והוא מאושר, ופדורה משתמשת בו (וגם אובונטו); קרן לינוקס הוציאה טען נוסף, שמתאים לשימוש במקרים קצת שונים; והם גם הולכים (תוך שיתוף פעולה) למזג את השניים. אני עדיין לא רואה איפה יש כאן בעיה שמצדיקה התערבות של הממונה על ההגבלים. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: הגשת תלונה לממונה על הגבלים
On Saturday 13 April 2013, Ori Idan wrote: הבעייה היא שרק מיקרוסופט (לא מצאתי בשום מקום עדות לכך שזה מישהו אחר אבל עדיין זו חברה אחת) יכולים לאשר למי בדיוק יש חתימה. עכשיו אתה מרגיז. אתה יכול למצוא עדות לכך שזו verisign, ולא מיקרוסופט, שקיבלה את הכסף מ־Red Hat, בפוסט של אלעד שהוא קישר אליו בפתיל הזה אתמול: 2013/4/12 Elad Alfassa e...@fedoraproject.org http://blog.eladalfassa.com/?p=629 מצד שני הממונה על ההגבלים העסקיים כנראה לא יתערב כי יש אפשרות לבטל את זה בביוס. לא, הוא לא יתערב כי אין כאן עניין מונופולי כלל. נכון שגם אפשרות ביטול זו, הגיעה אחרי שהרבה אנשים בעולם הרימו קול צעקה על מה שמיקרוסופט עושים. אני לא טוען שמיקרוסופט הם צדיקים גדולים, חלילה; היו צעקות, הן עשו את שלהן, הגענו למצב שהוא בסדר. אפשר להרגע. עכשיו יש באמת מס מיקרוסופט על כל מחשב. כשאתה מוריד פדורה, אתה אפילו לא משלם כדי לכסות את ה־$99 שהם שלמו, פעם אחת, וכאמור, לא למיקרוסופט. על מה אתה מדבר? שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: הגשת תלונה לממונה על הגבלים
On Monday 15 April 2013, Ori Idan wrote: תיקון קטן. הסכום מועבר ל verisign דרך מיקרוסופט. אין למיטב ידיעתי דרך אחרת לרכוש חתימה. איזשהו reference? מה שאני הבנתי הוא שמיקרוסופט הפקידו מפתח בידי verisign, והללו מנהלים את כל העניינים וגובים את הכספים שלהם בעצמם. זה רע מאד שיש רק ספק אחד בעולם שיכול לאשר ולתת חתימה. זה כבר עניין לממונה על ההגבלים העסקיים. לא, זה לא. או, ליתר דיוק, כל ממונה על הגבלים עסקיים שתסתכל על זה תערוך עם המתלונן את הדיאלוג הבא: ש. מה המשמעות של החתימה הזו? ת. משתמשים לא־טכניים יוכלו להריץ מערכות הפעלה רק בעזרת החתימה. ש. אז המשתמשים צריכים חתימה? ת. לא, יצרן מערכת ההפעלה צריך אותה, כדי שמשתמשים יוכלו להריץ את המערכת שלו ש. ומה היצרן צריך לעשות כדי להשיג חתימה כזו? ת. לשלם 99$ לחברה החותמת ש. ואין דרישות נוספות? ת. אם מערכת ההפעלה תהיה כזו שאפשר לנצל אותה כדי לעקוף את המנגנון, החתימה כנראה תשלל. ש. יש סיבה להניח שסמכות השלילה הזו תנוצל לרעה? ת. היא נמצאת בידיה של חברה שלפני 10 שנים היתה נוהגת לעשות תרגילים כאלה על ימין ועל שמאל. היא אינה החברה החותמת, אבל היא יצרנית מונופוליסטית של מערכת הפעלה. ש. יש דרישות אחרות לקבלת החתימה? ת. לא. ש. מתחרים של המונופליסטית הצליחו לקבל חתימות כאלו? ת. כן. ש. תחזור אלי כשתהיה בעיה אמיתית. שי ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: הגשת תלונה לממונה על הגבלים
On Monday 15 April 2013, Oron Peled wrote: On Monday 15 April 2013 12:25:52 Elad Alfassa wrote: טכנית גם אתה או עמותת המקור או כל אחד אחר יכול להקים CA משלו. אתם מוזמנים לעשות את זה. זה אפשרי אבל בעייתי בכמה מובנים: * אפיון המערכת מאפשר *רק* מפתח אחד (הממ... מעניין למה...) אני חושש שהתבלבלת קלות. אפיון המערכת מאפשר רק חתימה אחת על Bootloader (או מערכת הפעלה), אבל אין מניעה שיהיו הרבה מפתחות במחשב. * זה אומר שאם משתמש רוצה שהמחשב שלו יהיה חתום על ידי גורם אחר (למשל ה־FSF) אזי הוא לא יוכל להריץ את הגרסאות הבאות של חלונות (עיין ערך דואל-בוט). אז זהו, שזה לא המחשב שחתום, אלא מערכת ההפעלה. * גם אז, זוהי פעולה שמהווה מחסום מסויים למשתמשים לא מנוסים ואף מאלצת אותם לקחת את הסיכון שהמחשב שלהם יהפוך לעציץ (מי שחושב שהמקרה של מחשבי סמסונג מסויימים הוא האחרון, כנראה לא השתמש במחשבים מספיק כדי להתקל בבאגים בקושחה). זה נכון. מהות העניין היא שגם אם אפשר למצוא פתרונות יצירתיים, המדובר במנגנון *המקשה* על מערכות הפעלה אלטרנטיביות. נכון. כי גם רושעות־של־טעינה הן „מערכות הפעלה אלטרנטיביות”. אם ניזכר במשפט ההגבלים המפורסם נגד מיקרוסופט מסוף שנות ה־90: * מיקרוסופט אילצה את יצרני המחשבים להתקין את הדפדפן שלה כחלק ממערכת ההפעלה. (לא מדויק, היא פשוט כללה את הדפדפן; היצרנים לא היו צריכים לעשות דבר. אגב, בערך מאז אותה תקופה, אין מערכת הפעלה למשתמשי־קצה שלא כוללת דפדפן) * מיקרוסופט אסרה על אותם יצרני מחשבים להתקין דפדפן מתחרה (גם בנוסף לאקספלורר). מראה מקום? אני לא זוכר טענות כאלה. אני כן זוכר טענות על איסור למכור מחשבים שמותקנים מראש ל־Dual boot (דווקא בעיקר מצד BeOS, לא לינוקס), שלא הגיעו מעולם למבחן משפטי. * מיקרוסופט הורשעה בעבירות על חוקי ההגבלים (בכל הערכאות) * זאת למרות שכל משתמש היה יכול להתקין על מחשבו איזה דפדפנים שהוא רוצה (אגב, מבלי לשוחח עם Verisign, או מישהו אחר, ובוודאי מבלי לשלם אגורה). א. אם אתה חושב שלפי האפיון, כל משתמש צריך לדבר עם verisign בשביל להתקין מערכת הפעלה אחרת, אתה עוד יותר מבולבל ממה שחשבתי. ב. צריך לזכור שחוקי ההגבלים העסקיים לא נועדו להגן על תוכנה חופשית. * אם המהלך שלהם יצליח (אני מקווה ומאמין שהוא יכשל), אז תגלה שבדור הבא (3-4 שנים?) האופציה תתחיל להדחק למקומות לא ברורים בתפריטי הקושחה ואף להעלם בדגמי מחשבים פופולריים. כמו שהאופציה ל־Boot מהתקן נתיק התחילה להעלם מה־BIOS כשה־Live-CDs התחילו להיות נפוצים. - אה, היא לא התחילה להעלם. ואף על פי כן, אני סבור שהוא מפספס בגדול את התמונה האסטרטגית: * מיקרוסופט מנסים מחדש לנעול את ה־PC (עיין ערך פלדיום מלפני 12 שנה) * זהו הימור ענק מבחינתם, להשיג שליטה על שוק סגור (מי אמר אפל ולא קיבל?) * אבל יש לנו סיכוי סביר לנצח במשחק הזה: בשוק המכשירים הניידים הם לא ממש קיימים וכך המנוף שלהם על יצרני המחשבים נחלש במקצת. על איזה נעילה אתה מדבר? ליצרן של מערכת הפעלה עולה מאה דולר לקנות מפתח למנעול הזה. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: הגשת תלונה לממונה על הגבלים
On Tuesday 16 April 2013, Ori Idan wrote: 2013/4/16 Elad Alfassa e...@fedoraproject.org אתה טועה, אם הbootloader חתום עי מפתח משתמש שנמצא במאגר של הקושחה (ומשתמשים יכולים להוסיף לשם מפתחות) אז הוא ייטען אפילו אם הוא לא חתום עם מפתח של Verisign. גם ההבנה שלי היא שיש רק מפתח אחד ראשוני. משתמשים לא מוספים מפתחות. תקרא כאן, למשל http://mjg59.dreamwidth.org/12368.html: Most hardware you'll be able to buy towards the end of the year will be Windows 8 certified. That means that it'll be carrying a *set* of secure boot keys, and if it comes with Windows 8 pre-installed then secure boot will be enabled by default. This set of keys isn't absolutely fixed and will probably vary between manufacturers, but anything with a Windows logo will carry the Microsoft key ההדגשה שלי, רק כדי להבהיר שזה לא מפתח יחיד. וגם: ...The first is for a user to generate their own key and enrol it in their system firmware... (בדיון על פתרונות למשתמשים שרוצים לבנות kernel בעצמם). כלומר: לדעתו של מת׳יו גארט, יש הרבה מפתחות בקושחה, והמשתמש יכול להכניס מפתחות נוספים. אפשר בבקשה להמשיך את הדיון, אם בכלל, לפי עובדות? תודה, שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Geeks... in... Space!!!!
http://www.haaretz.co.il/captain/software/1.2017997 ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: זכר ונקבה ב־gettext
On Saturday 18 May 2013, Amir Eldor wrote: שלום, הבדל בין זכר לנקבה לא קיים ב־gettext. האם למישהו היה פעם עניין במימוש של תכונה כזו? כמה זה מסובך? חשבתי על זה קצת פעם. תלוי בהקשר שאליו אתה מתכוון – אם אתה מדבר על תרגום של פניות למשתמש\ת, כך שהבחירה נעשית תמיד על פי איזשהו פרמטר נגיש, זה צריך להיות קל, בערך כמו הטיפול הקיים ביחיד\רבים. אבל אם אתה מדבר על משהו יותר כללי, זה קשה – כי אתה צריך גם לגלות מין של דברים. תחשוב על מחרוזת כמו One %(object_name)s has been saved אם אתה רוצה לתמוך גם במסמכים וגם במצגות, אתה צריך איכשהו לדעת שמסמך הוא זכר ומצגת נקבה. הפעם זה לא פרמטר נגיש – זה משהו שאתה צריך להוסיף על התרגום של שמות העצם. כלומר, זה לא רק תיק למתכנתים, זה גם תיק למתרגמים. מעבר לכך, אם אתה רוצה לעשות משהו שיתאים לכניסה ל־gettext, ולא רק למזלג בשביל תמיכה בעברית, צריך לקחת בחשבון כל מיני מערכות מינים וכללי התאמה מופרעים. למשל: שלושה מינים (זכר, נקבה וניטראלי) כמו באנגלית שני מינים דקדוקיים של שמות עצם, אבל הם לא מתאימים לזכר ונקבה אלא ל„בעל מין” ו„חסר מין” (הולנדית; עדיין יש גם הבדלים בין זכר ונקבה, אבל לא בהקשר של עצמים) ההתאמה בין שם תואר לבין שם העצם שאותו הוא מתאר, משתנה בין שמות שמציינים בני אדם (שם ההתאמה כמו בעברית) לבין שמות שאינם מציינים בני אדם (שאז לשם עצם ברבים מתאים שם תואר ביחידה – „סוסים יפה”) שזה מה שיש בערבית. מישהו מעוניין לחבור אליי יום אחד ולנסות לעשות האק האק קצת? לנוכח כל הנ״ל, אני נשברתי. בהצלחה, שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: זכר ונקבה ב־gettext
On Saturday 18 May 2013, you wrote: @שי, אני לא מכיר את כל הבעיות השונות חוץ מבעברית. חקרת/מכיר את הנושא לעומק? לא חקרתי לעומק – כמו שאמרתי, חשבתי על זה קצת פעם; ובמקרה יצא שלפני זה למדתי קצת ערבית וקצת הולנדית. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: קול קורא למתנדבים בכנס פינגווין 2013 - הזדמנות אחרונה לאיוש תפקידים!
On Thursday 01 August 2013 18:49:34 Danniel wrote: אני לא ממש יודע אם זה המקום אבל, המקום נכון, אבל ככה כשאתה מצטרף לפתיל קיים במקום לפתוח פתיל משלך, אנשים יפספסו את ההודעה ואולי גם יחפשו אותה אח״כ ולא ימצאו. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: עזרה בפתרון בעיית שעון הקיץ באובונטו
On Monday 09 September 2013 16:36:04 Yaron Shahrabani wrote: אגב, בדביאן זה כן קרה ☺ פשוט הערוצים של unstable ו־testing עודכנו, ה־stable על 2013c (כלומר שהתקלה תופיע בעוד חודש) והישנות (wheezy ו־squeeze) נשארו בגרסאות מ־2012. תיקון: stable, כרגע, הוא wheezy (והוא באמת על 2013c). לדביאן יש ערוצים מיוחדים בשביל עדכונים כאלה (wheezy-updates, squeeze-updates) אבל לא נראה שקרה שם משהו רלוונטי. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
On Wednesday 18 September 2013 22:06:33 Steve G. wrote: I mean, we won ... אבל, זה ניצחון פירוס. כמו שכתב רם־און, כל העולם ואחותה משתמשות באנדרואיד, אבל הן מריצות עליה אפליקציות סגורות, שניגשות לשירותים סגורים כמו ג׳מאיל ופייסבוק. המפתחים של Ringya או Transmate לא טורחים אפילו להוציא את השירות שלהם בצורה שנגישה בלי אפליקציה יעודית. הפוסט המקורי של ירון מעיד על חוסר הבנה אסטרטגי – איזה חזון, ואיזה אחרית הימים: המלחמה פשוט עברה למקום אחר, ושם, מצבנו על הפנים. תוכנה חופשית על טלפונים? אה, כן, רוב מה שמגיע בקופסה של אנדרואיד הוא חופשי. מי שרוצה לצמצם את כמות התוכנה הלא־חופשית על הטלפון שלה, צריכה לוותר על שלל שירותים ורשתות חברתיות (אהממ *ווטסאפ* אהממ). המודעות לרעיון הרבה יותר נמוכה ממה שהיתה על השולחן, והיכולת שלנו לעשות משהו בעניין הרבה יותר קטנה. אפילו ב„ניצחון” על מיקרוסופט – אחת התוצאות של המעבר הזה היא שאר מה שציין Steve, לאף אחד כבר לא אכפת מה־Desktop. ומכיון שלא הספקנו לכבוש אותו, התוצאה היא שלאף אחד לא אכפת שהשליטה של מיקרוסופט שם תימשך. אני רואה המון לינוקסים על הלפטופים של מפתחים מסביבי, אבל פחות או יותר זהו. אם יש איזו תקוה, היא FirefoxOS. אבל גם שם, אני מצפה לאותה הדינמיקה: המערכת עצמה אולי תישאר חופשית, אבל האפליקציות יהיו סגורות. אין מוטיבציה לפתוח אותן. הן ממילא מחולקות בחינם או נמכרות בפרוטות, אף אחד לא רואה מה הוא מרויח מהפתיחה. עד שלא נפצח את הבעיה הזו, נישאר באותו מקום. חג שמח, שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: המקלדת העברית ב־Ubuntu Touch
הי ירון, On Tuesday 01 October 2013 16:09:43 Yaron Shahrabani wrote: שני דברים שישר קפצו לי לעין הם העובדה שאין גרש וגרשיים וגם שסימן השקל בעדיפות נמוכה מדי הדבר הראשון שקפץ לי לעין הוא המחסור המוחלט בניקוד. השני הוא שאין שם מקף עברי (המכונה מקף־כתף). העברתי את ההודעה לחברי בועדת מכון התקנים לעברית במערכות ממוחשבות (שהשלימה לאחרונה, סוף סוף, רוויזיה של תקן המקלדת העברית – המיועד למקלדות פיסיות, לא למסכי מגע). אני מצפה להערות נוספות מהם. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: שוב פטור ממכרז למייקרוסופט - בהיקף של 20 מליון
אי אפשר -- זה כבר עבר. On Thursday 17 October 2013 17:31:53 Ira Abramov wrote: אבל חשבתי שאיציק כהן יושב... On Thu, Oct 17, 2013 at 5:18 PM, Doron Ofek do...@ofek.biz wrote: לא כדאי לעשות עם זה משהן ? http://iframe.gov.il/Purchasing/Templates/Purchasing/TendersSearch/Single FreeTenderDisplay_.aspx?idPniya=545990 -- Doron Ofek | www.ofek.biz | do...@ofek.biz | |Silent Circle Phone (Anonymous and Secure line): |1(408)609-5140(California) Office Phone IL: +972-3-9533603 UK: |442070482630 US: 17204776263 | ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: שוב פטור ממכרז למייקרוסופט - בהיקף של 20 מליון
הי תומר וכולם, הפתיל קצת נרדם, אבל אני לא רוצה שנעזוב את זה. אז אני מעיר אותו. קודם כל, אם מישהו כבר התחיל לפעול בעניין, אז סחתיין, תבורכו, ואני לפחות אשמח אם גם תעדכנו אותנו; ההמשך כתוב תחת ההנחה ששום דבר לא התקדם מאז יום ששי האחרון. On Thursday 17 October 2013 17:09:45 Tomer Cohen wrote: בואו נתחיל בבקשת מידע לגבי הסיבות שהם טוענים שאין יכולת החלפה מבחינה טכנולוגית, ואחרי שנדע מהם אותם הצרכים נוכל להציג חלופה זולה יותר מבחינה כלכלית. אתה צודק מאד. למישהו כאן יש נסיון בהגשת בקשות כאלו? מצאתי את http://ozar.mof.gov.il/ptzibur.htm, אבל הוא קצת מעופש... http://www.mof.gov.il/Pages/FreeIinfo.aspx נראה הרבה יותר מבטיח. לפי http://ecom.gov.il/Counter/general/homepage.aspx?counter=38catalog=1category=InfoPaymentslanguage=he זה גם יעלה איזה 200 ₪. אני חושב שעדיף שהבקשה תוגש רשמית ע״י העמותה, אבל אני אומר את זה רק כחבר עמותה; כחבר ועדת ביקורת, אני אומר שבשביל זה צריך אישור ועד -- ודאי לגבי התשלום, אבל גם מינוי של נציג העמותה לצורך העניין (בהנחה שמי שיטפל בזה יהיה אחד המשתתפים בפתיל, ולא חבר ועד). מישהו רוצה להיות הנציג הזה? שי ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: הגשת בקשה להטמעת ת״י 1452 ב־xkb-configure
On Sunday 10 November 2013 18:14:00 Ira Abramov wrote: עובד על זה. בינתיים מבלה עם ”המקלדת החדשה“ שלי :) שאלה – כמה מאוחר להוסיף סימנים לתקן? אני גדלתי על תרגומים ישנים של לא מעט ספרים שהשתמשו ב־«סימני ציטוט משולשים». אני יודע שזה סתם נוסטלגיה אישית של מעטים מאיתנו, אבל רמה שלישית של , פנויה. ג'אסט סיינג... התקן נמצא בשלב של „הערות הציבור”, כך שאתה יכול להציע הצעות. יחד עם זאת, סימני הציטוט המשולשים אינם סימני פיסוק מקובלים בעברית, לא לפי האקדמיה ולא בציבור, לכן אני חושש שסיכויי הקבלה קטנים. מצד שני, הרמה הרביעית פנויה כולה, וכמעט ממש מיועדת להרחבות פרטיות. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: הגשת בקשה להטמעת ת״י 1452 ב־xkb-configure
On Monday 11 November 2013 09:12:13 Yaron Shahrabani wrote: השפעה רוסית למיטב ידיעתי, בעכו יש מוזיאון בשם „אוצרות בחומה“, אחד האוצרים שם את ידיו על כרטיסי ברכה מלפני שנת 1900 חלקם ביידיש וחלקם בעברית באורתוגרפיה שונה לחלוטין מזו שלנו ושם השתמשו בעיקר בסוגריים המשולשים ובסימני ציטוט „כאלה“. לא „כאלה“, „כאלה” (שים לב לכיוון של המרכאות הסוגרות). אין לי מראה מקום, אבל אמיר אהרוני אמר בועדת התקנים שאלו הן המרכאות התקניות, הנאות יותר, לפי האקדמיה; כלומר, השימוש במרכאות המקובלות אינו אלא פשרה, הנובעת בעיקרה ממגבלות טכניות (כלומר, של מערכות המיכון המשרדי הישנות – לא רק מחשבים, גם מכונות כתיבה). אי לכך המרכאות „האלו” נמצאות בתקן החדש. אגב, אותו־סיפור־עצמו עם-המקף. שי. Yaron Shahrabani Hebrew translator 2013/11/10 Ira Abramov hama...@ira.abramov.org אולי היום לא, אבל בשנות השלושים-ארבעים-חמישים-שישים הסימנים האלו שימשו הרבה בספרים, למשל בתרגומים הישנים לקרל מאי, אריך קסטנר, ז'ול וורן ועוד ספרי ילדות שלי, כאמור. 2013/11/10 Shai Berger s...@platonix.com On Sunday 10 November 2013 18:14:00 Ira Abramov wrote: עובד על זה. בינתיים מבלה עם ”המקלדת החדשה“ שלי :) שאלה – כמה מאוחר להוסיף סימנים לתקן? אני גדלתי על תרגומים ישנים של לא מעט ספרים שהשתמשו ב־«סימני ציטוט משולשים». אני יודע שזה סתם נוסטלגיה אישית של מעטים מאיתנו, אבל רמה שלישית של , פנויה. ג'אסט סיינג... התקן נמצא בשלב של „הערות הציבור”, כך שאתה יכול להציע הצעות. יחד עם זאת, סימני הציטוט המשולשים אינם סימני פיסוק מקובלים בעברית, לא לפי האקדמיה ולא בציבור, לכן אני חושש שסיכויי הקבלה קטנים. מצד שני, הרמה הרביעית פנויה כולה, וכמעט ממש מיועדת להרחבות פרטיות. שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
