Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy
שוב קצת חרגנו, אבל אני מבין שהוויכוח הוא עכשיו על האם אפשר לקשר תכנה חופשית לגישות פוליטיות כלכליות, אז כנראה שעוד יש קשר כלשהו לנושא. לדעתי קפיטליזם דווקא כן מתייחס לפרטים, ואני לא היחיד שחושב ככה (לא אני כתבתי את הערך): *קפיטליזם* הוא שיטה כלכליתhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94 וחברתית http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94 שהתפתחה ב אירופה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94 בין המאה השש עשרהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16 והמאה התשע עשרהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-19, המבוססת בעיקרה על הזכות של פרטים וקבוצות לבעלות פרטית על הרכוש ולשימוש בו באופן חופשי, תוך הסתמכות על שמירת זכויותhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA הקניין באמצעות הרשות השופטתhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%AA ומערכת אכיפה יעילה. וויקיפדיה העברית מביאה http://he.wikipedia.org/wiki/קפיטליזם לדעתי מאוד יפה גישות שונות להגדרת חברה קפיטליסטית. - *הגישה המרקסיסטיתhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%96%D7%9D *: המרקסיזם מאמין בהיתכנות שיתוף פעולה בדרכי שלום בין פרטים, אך סבור כי קיום בעלות פרטית על הקניין יוצר באופן הכרחי תודעה כוזבת אצל פרטים, בגלל המבנה הקיים של הבעלות על ההון, ולכן בעלות פרטית על הקניין מהווה חסם מרכזי למימוש שיתוף פעולה כזה. לפי המרקסיזם, יש להשליט דיקטטורהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94 לזמן ממושך, עד שאנשים ייגמלו מתודעתם הכוזבת ויכירו בכך שהחירות האמיתית קיימת דווקא בהיעדר קניין פרטי. על–פי התפישה המרקסיסטית הקלאסית, כל מדינה שיש בה בעלות פרטית על הקניין היא מדינה קפיטליסטית. - *הגישה הפונקציונליסטית*: גישה זו גורסת כי אין הכרח בהיווצרות תודעה כוזבת וכי ברוב המקרים, אם כי לא כולם, השמירה על קניין פרטי תועיל לבני האדם. על–פי תפיסה זו, במקרים מסוימים ניתן לנקוט בצעדים המנוגדים לתורה הקפיטליסטית, וזאת כאשר בעלי–הכוח יודעים שהתוצאה הסופית של צעדים אלו תהיה טובה יותר מזו שהייתה נוצרת באופן טבעי בקפיטליזם. על פי הגישה הפונקציונליסטית, מדינות שבהן ישנו משק מעורבhttp://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AAaction=editredlink=1, שבו ננקטים צעדים קפיטליסטיים ובלתי-קפיטליסטיים כאחד, יכולות להיחשב קפיטליסטיות במהותן, גם אם אינן כאלו באופן מלא. - *הגישה הליברלית-קלאסית*: לפי גישה זו שיתוף פעולה בדרכי שלום בין אנשים הוא תוצר טבעי של פעולה על–פי עקרונות הקפיטליזם. בניגוד לגישה המרקסיסטית, טוענת גישה זו כי הקפיטליזם אינו המקור לעיוותים במבנה הבעלות על ההון, אלא התורם העיקרי לתיקונם. בניגוד לגישה הפונקציונליסטית, סבורים המחזיקים בגישה הליברלית כי אין למעשה צעדים המנוגדים לקפיטליזם, שיניבו תוצאות טובות יותר מאלו שהיו נוצרות באופן טבעי תחת משטר קפיטליסטי. על פי הגישה הליברלית, מדינה שאינה מקדשת את זכות הבעלות הפרטית על הקניין אינה יכולה להיחשב קפיטליסטית. אפשר לראות בהגנה טובה יותר על זכויות הפרטhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98 וזכויות הקניין סימנים מעודדים, אך חשוב שלא לראות בחברות בעלות מאפיינים קפיטליסטיים מסוימים קפיטליסטיות ממש. לפיכך, חלק גדול מהמדינות המוגדרות על פי הגישה הפונקציונליסטית כקפיטליסטיות יוגדרו קורפורטיסטיותhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D או מדינות של כלכלה מעורבתhttp://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AAaction=editredlink=1 . אביתר פרקר 2011/6/10 Ram-on Agmon agm...@gmail.com אתה לוקח הגדרות שנראות לך מקובלות, ועל סמך ההגדרות הללו טוען כנגדי. למרות שההגדרות שלך נראות לך מקובלות, הרי הן במקרה הטוב חלקיות בלבד. הקפטליזים לא מדבר על בני אדם, הוא מדבר על כוחות שוק, על היד הנעלמת ועל תפוקות ויעילות. ההתיחסות לבני אדם, היא כאל תשומות (תנאי - תנועה חופשית של הון, בני אדם וסחורות). אני מדבר במישור של אמצעי הייצור, שהוא מעיקרי המנפיסט הקומניסטי, המתייחס להיסטוריה האנושית כאל מאבק בין מעמדוצ. בין אלו השולטים על אמצעי הייצור (בעלי ההון), לבין אלו שלא. כשאתה מתייחס לתיאוריה הקפטליסטית מתוך ראיה של בני אדם, אתה מחיל עליה צורת מחשבה קומניסטית, שזה די משעשע, למעשה. אני עוסק בתחזוקה של תוכנה חופשית. מרחב העבודה שלי הוא - מחשבי הייצור. הבסיס של אמצעי הייצור - התוכנה החופשית. קארל מארקס דן על אמצעי הייצור. ואמצעי הייצור של עידן המידע הוא המחשב והתוכנה החופשית. לכן, כל עיסוק באמצעי הייצור החופשיים, הינו דיון בביזור כוחו של הקפיטל. רם און 2011/6/10 Nadav Har'El n...@math.technion.ac.il On Fri, Jun 10, 2011, Ram-on Agmon wrote about Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy: אני רחוק מלהסכים עימך :) הרעיון של הקפטליזים הוא חופש עבור התאגידים, לא עבור האדם הפרטי. השמאל מול הימין, זה לא חופש מול שוויון, אלא חופש של התאגידים מול חופש של האנשים הפרטיים. נראה לי שפספסת את הכוונה העיקרית במייל שלי, והיא שעמותת המקור היא לא בדיוק המקום להתדיין על פוליטיקה כללית. אבל מכיוון שבכל זאת אמרתי משהו לגבי התכנה החופשית - שהיא גם
Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy
גם בפרקטיקה זה חשוב: לדעתי קוד פתוח אינו מאיים על תאגידים, לא באופן ישיר בכל אופן. אך הוא כן פוגע במונופולים. גם סוציאליסטים וגם אנשי השוק החופשי מסכימים שמונופולים הם גרועים לכלכלה וגם לא מוסריים במידה מסויימת. כמובן שאלה שמרוויחים ישירות מהמונופולים של זכויות היוצרים עשויים להתנגד יותר לקוד פתוח, וגם להגדיר את עצמם כקפיטלסיטים, אבל הם טועים. אדם שמצפה להרוויח כמונופול ולא באמצעות השוק החופשי, לא יכול להיקרא קפיטליסט. קפיטליסט אמיתי מתנגד להתערבות המדינה בשוק, וחוקי זכויות היוצרים הקיימים היום הם בדיוק זה. כל מה שכתבתי לא היה כדי לשכנע אף אחד בדעותיי, אלא רק כדי להראות שאי אפשר לקשר באופן בלעדי תמיכה בקוד פתוח (ואפילו בתכנה חופשית) באידיאולוגיה פוליטית/כלכלית כלשהי (בסביבה דמוקרטית). 2011/6/10 Ram-on Agmon agm...@gmail.com כל הדברים הללו אכן יפים ומאירים עיניים, אבל בסופו של דבר הם נגזרת של האידאולוגיה שכתבה אותם. ובמקרה של ויקיפדיה ישראלית, הם יהיו תמיד חלק מהתפיסה המערבית-ציונית. לדוגמא, הכותב מדבר על כך שהשיטה התפתחה בין המאה ה-16 למאה ה-19, למרות שעיקר כוחו של הקפטליזים נוצר בארהב אחרי מלחמת העולם השניה (אולי כי המקור שלך מדבר על התיאוריה, ואילו אותי הפרקטיקה קצת יותר מטרידה). הציטוט שלך מדבר על זכותו של האדם לצבור רכוש, בזמן שבמערכת המודרנית התאגידים הם יישויות משפטיות נפרדות ועיקר הפעולות נעשות על ידי תאגידים, וכך גם עיקר הרכוש הנצבר. הציטוטים שהבאת מנותקים לגמרי מגישות מודרניות וביקורתית. זה חומר פרווה לסיכומים לתיכון, זה ממש לא החומר הנוגע לבערה שהתוכנה החופשית מטילה בעולם הטכנולוגי ובמציאות המודרנית. רם און 2011/6/10 Evyatar Parker evp55...@gmail.com שוב קצת חרגנו, אבל אני מבין שהוויכוח הוא עכשיו על האם אפשר לקשר תכנה חופשית לגישות פוליטיות כלכליות, אז כנראה שעוד יש קשר כלשהו לנושא. לדעתי קפיטליזם דווקא כן מתייחס לפרטים, ואני לא היחיד שחושב ככה (לא אני כתבתי את הערך): *קפיטליזם* הוא שיטה כלכליתhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94 וחברתית http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94 שהתפתחה באירופהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94 בין המאה השש עשרהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16 והמאה התשע עשרהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-19, המבוססת בעיקרה על הזכות של פרטים וקבוצות לבעלות פרטית על הרכוש ולשימוש בו באופן חופשי, תוך הסתמכות על שמירת זכויותhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA הקניין באמצעות הרשות השופטתhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%AA ומערכת אכיפה יעילה. וויקיפדיה העברית מביאהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9Dלדעתי מאוד יפה גישות שונות להגדרת חברה קפיטליסטית. - *הגישה המרקסיסטיתhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%96%D7%9D *: המרקסיזם מאמין בהיתכנות שיתוף פעולה בדרכי שלום בין פרטים, אך סבור כי קיום בעלות פרטית על הקניין יוצר באופן הכרחי תודעה כוזבת אצל פרטים, בגלל המבנה הקיים של הבעלות על ההון, ולכן בעלות פרטית על הקניין מהווה חסם מרכזי למימוש שיתוף פעולה כזה. לפי המרקסיזם, יש להשליט דיקטטורהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94 לזמן ממושך, עד שאנשים ייגמלו מתודעתם הכוזבת ויכירו בכך שהחירות האמיתית קיימת דווקא בהיעדר קניין פרטי. על–פי התפישה המרקסיסטית הקלאסית, כל מדינה שיש בה בעלות פרטית על הקניין היא מדינה קפיטליסטית. - *הגישה הפונקציונליסטית*: גישה זו גורסת כי אין הכרח בהיווצרות תודעה כוזבת וכי ברוב המקרים, אם כי לא כולם, השמירה על קניין פרטי תועיל לבני האדם. על–פי תפיסה זו, במקרים מסוימים ניתן לנקוט בצעדים המנוגדים לתורה הקפיטליסטית, וזאת כאשר בעלי–הכוח יודעים שהתוצאה הסופית של צעדים אלו תהיה טובה יותר מזו שהייתה נוצרת באופן טבעי בקפיטליזם. על פי הגישה הפונקציונליסטית, מדינות שבהן ישנו משק מעורבhttp://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AAaction=editredlink=1, שבו ננקטים צעדים קפיטליסטיים ובלתי-קפיטליסטיים כאחד, יכולות להיחשב קפיטליסטיות במהותן, גם אם אינן כאלו באופן מלא. - *הגישה הליברלית-קלאסית*: לפי גישה זו שיתוף פעולה בדרכי שלום בין אנשים הוא תוצר טבעי של פעולה על–פי עקרונות הקפיטליזם. בניגוד לגישה המרקסיסטית, טוענת גישה זו כי הקפיטליזם אינו המקור לעיוותים במבנה הבעלות על ההון, אלא התורם העיקרי לתיקונם. בניגוד לגישה הפונקציונליסטית, סבורים המחזיקים בגישה הליברלית כי אין למעשה צעדים המנוגדים לקפיטליזם, שיניבו תוצאות טובות יותר מאלו שהיו נוצרות באופן טבעי תחת משטר קפיטליסטי. על פי הגישה הליברלית, מדינה שאינה מקדשת את זכות הבעלות הפרטית על הקניין אינה יכולה להיחשב קפיטליסטית. אפשר לראות בהגנה טובה יותר על זכויות הפרטhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98 וזכויות הקניין סימנים מעודדים, אך חשוב שלא לראות בחברות בעלות מאפיינים קפיטליסטיים מסוימים קפיטליסטיות ממש. לפיכך, חלק גדול מהמדינות המוגדרות על פי הגישה הפונקציונליסטית כקפיטליסטיות יוגדרו קורפורטיסטיותhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D או מדינות
Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy
הרשה לי להבהיר את עצמי: הן לא מאיימות על התאגידים כתאגידים. ספיציפית, הן כמובן מאיימות על גוף אשר מרוויח מחוקי זכויות יוצרים כפי שהן כיום, אך לדעתי אין בכך פגיעה בשוק החופשי, אלא עזרה לו. אביתר פרקר 2011/6/10 Ram-on Agmon agm...@gmail.com קוד פתוח, תוכנה חופשית ותרבות חופשית לא מאיימות על התאגידים? זה באמת חידוש. תעשיית המוסיקה רועדת, תעשיית הקולנוע במלחמה כנגד משתפי הקבצים, המולים והעיתונות לא יודעים לאן לפנות ולדעתך הם לא בסכנה? כל אלו הם נגזרות של עוצמת התוכנה החופשית, רוב האלטרנטיבות, אם לא כולן, מונעות על דלק חופשי. רם און 2011/6/10 Evyatar Parker evp55...@gmail.com גם בפרקטיקה זה חשוב: לדעתי קוד פתוח אינו מאיים על תאגידים, לא באופן ישיר בכל אופן. אך הוא כן פוגע במונופולים. גם סוציאליסטים וגם אנשי השוק החופשי מסכימים שמונופולים הם גרועים לכלכלה וגם לא מוסריים במידה מסויימת. כמובן שאלה שמרוויחים ישירות מהמונופולים של זכויות היוצרים עשויים להתנגד יותר לקוד פתוח, וגם להגדיר את עצמם כקפיטלסיטים, אבל הם טועים. אדם שמצפה להרוויח כמונופול ולא באמצעות השוק החופשי, לא יכול להיקרא קפיטליסט. קפיטליסט אמיתי מתנגד להתערבות המדינה בשוק, וחוקי זכויות היוצרים הקיימים היום הם בדיוק זה. כל מה שכתבתי לא היה כדי לשכנע אף אחד בדעותיי, אלא רק כדי להראות שאי אפשר לקשר באופן בלעדי תמיכה בקוד פתוח (ואפילו בתכנה חופשית) באידיאולוגיה פוליטית/כלכלית כלשהי (בסביבה דמוקרטית). 2011/6/10 Ram-on Agmon agm...@gmail.com כל הדברים הללו אכן יפים ומאירים עיניים, אבל בסופו של דבר הם נגזרת של האידאולוגיה שכתבה אותם. ובמקרה של ויקיפדיה ישראלית, הם יהיו תמיד חלק מהתפיסה המערבית-ציונית. לדוגמא, הכותב מדבר על כך שהשיטה התפתחה בין המאה ה-16 למאה ה-19, למרות שעיקר כוחו של הקפטליזים נוצר בארהב אחרי מלחמת העולם השניה (אולי כי המקור שלך מדבר על התיאוריה, ואילו אותי הפרקטיקה קצת יותר מטרידה). הציטוט שלך מדבר על זכותו של האדם לצבור רכוש, בזמן שבמערכת המודרנית התאגידים הם יישויות משפטיות נפרדות ועיקר הפעולות נעשות על ידי תאגידים, וכך גם עיקר הרכוש הנצבר. הציטוטים שהבאת מנותקים לגמרי מגישות מודרניות וביקורתית. זה חומר פרווה לסיכומים לתיכון, זה ממש לא החומר הנוגע לבערה שהתוכנה החופשית מטילה בעולם הטכנולוגי ובמציאות המודרנית. רם און 2011/6/10 Evyatar Parker evp55...@gmail.com שוב קצת חרגנו, אבל אני מבין שהוויכוח הוא עכשיו על האם אפשר לקשר תכנה חופשית לגישות פוליטיות כלכליות, אז כנראה שעוד יש קשר כלשהו לנושא. לדעתי קפיטליזם דווקא כן מתייחס לפרטים, ואני לא היחיד שחושב ככה (לא אני כתבתי את הערך): *קפיטליזם* הוא שיטה כלכליתhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94 וחברתית http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94 שהתפתחה באירופהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94 בין המאה השש עשרהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16 והמאה התשע עשרהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-19, המבוססת בעיקרה על הזכות של פרטים וקבוצות לבעלות פרטית על הרכוש ולשימוש בו באופן חופשי, תוך הסתמכות על שמירת זכויותhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA הקניין באמצעות הרשות השופטתhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%AA ומערכת אכיפה יעילה. וויקיפדיה העברית מביאהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9Dלדעתי מאוד יפה גישות שונות להגדרת חברה קפיטליסטית. - *הגישה המרקסיסטיתhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%96%D7%9D *: המרקסיזם מאמין בהיתכנות שיתוף פעולה בדרכי שלום בין פרטים, אך סבור כי קיום בעלות פרטית על הקניין יוצר באופן הכרחי תודעה כוזבת אצל פרטים, בגלל המבנה הקיים של הבעלות על ההון, ולכן בעלות פרטית על הקניין מהווה חסם מרכזי למימוש שיתוף פעולה כזה. לפי המרקסיזם, יש להשליט דיקטטורהhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%94 לזמן ממושך, עד שאנשים ייגמלו מתודעתם הכוזבת ויכירו בכך שהחירות האמיתית קיימת דווקא בהיעדר קניין פרטי. על–פי התפישה המרקסיסטית הקלאסית, כל מדינה שיש בה בעלות פרטית על הקניין היא מדינה קפיטליסטית. - *הגישה הפונקציונליסטית*: גישה זו גורסת כי אין הכרח בהיווצרות תודעה כוזבת וכי ברוב המקרים, אם כי לא כולם, השמירה על קניין פרטי תועיל לבני האדם. על–פי תפיסה זו, במקרים מסוימים ניתן לנקוט בצעדים המנוגדים לתורה הקפיטליסטית, וזאת כאשר בעלי–הכוח יודעים שהתוצאה הסופית של צעדים אלו תהיה טובה יותר מזו שהייתה נוצרת באופן טבעי בקפיטליזם. על פי הגישה הפונקציונליסטית, מדינות שבהן ישנו משק מעורבhttp://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AAaction=editredlink=1, שבו ננקטים צעדים קפיטליסטיים ובלתי-קפיטליסטיים כאחד, יכולות להיחשב קפיטליסטיות במהותן, גם אם אינן כאלו באופן מלא. - *הגישה הליברלית-קלאסית*: לפי גישה זו שיתוף פעולה בדרכי שלום בין אנשים הוא תוצר טבעי של פעולה על–פי עקרונות הקפיטליזם. בניגוד לגישה המרקסיסטית, טוענת גישה זו כי הקפיטליזם אינו המקור לעיוותים במבנה הבעלות על ההון, אלא התורם העיקרי לתיקונם. בניגוד לגישה הפונקציונליסטית, סבורים המחזיקים בגישה הליברלית כי אין למעשה צעדים המנוגדים לקפיטליזם, שיניבו תוצאות טובות יותר מאלו שהיו
Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy (was: Re: מיצ'ל בייקר מקרן מוזילה מבקרת בישראל)
אני חושש שאתה מתבלבל. סטולמן דואג לבדל את עצמו מתנועת הקוד הפתוח, וכשהם שהוא לא מתכוון לייצגה, היא לא מתכוונת להיות מיוצגת על ידו. סטולמן מייצג את תנועת התכנה החופשית, לא תנועת הקוד הפתוח. תנועת התכנה החופשית יכולה להיתפש כתנועה פוליטית אם אתה מעוניין בכך, אני לא בטוח שאני מסכים איתך. סטולמן בעצמו אומר שהתנועה מדברת על חופש תכנה בלבד ולא מתייחסת לאמלנטים אחרים בחיים. לכן הוא מעדיף שלא לקרוא לפילוסופיה שלו אידיאולוגיה, אשר מצופה ממנה לדעתו שתקיף את כל החיים. תנועת הקוד הפתוח היא תנועה פרגמטית אשר מקדמת פרדיגמה מסויימת בפיתוח בכלל ותכנה בפרט. אמנם היא שמה דגש מסויים על עקרון החירות, אך לתפישתי זהו דגש יותר ככלי מאשר כמטרה. לתפישתי, שתי התנועות קמו בגלל חוסר שביעות רצון מחוקי הזכויות היוצרים המקובלים בעולם, והן מציעות שימוש אלטרנטיבי בחוקים אלה כפתרון זמני או סופי. קשה להציג קוד פתוח כתפיסה פוליטית משום שניתן להתחבר אל ערכיה גם מכיוון של ליברליזם וגם מכיוון של סוציאליזם. אביתר פרקר 2011/6/9 Ram-on Agmon agm...@gmail.com האמת פשוטה, הקוד הפתוח זו תפיסה פוליטית, וסטולמן מייצגה נאמנה. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
