Re: קוד פתוח בכתבה בכלכליסט
On Thu, Dec 17, 2015, Ira Abramov wrote about "Re: קוד פתוח בכתבה בכלכליסט": > אני חושב שהמילה "אנארכיזם" אומץ לכל הכיונים להרבה משמעויות שונות וסותרות. > האם כל מה שבא לערער על תפיסה ישנה הוא אנארכיזם? לפי זה כל פעיל הוא > אנארכיסט, ואולי גם כל חבר אופוזיציה. אני מסכים אתך. בנוסף, כדאי להיזכר בהיסטוריה של התכנה החופשית - והתכנה בכלל - כדי להבין עד כמה הקמתה לא הייתה "אנרכיסטית": בשנותיה הראשונות של התכנה, היא לא הייתה "מוצר מסחרי" שאתה קונה בחנות התכנה, אלא מוצר משלים לחמרה שקנית (למשל, מחשב הווקס שקנית ביוקר הגיע עם מערכת הפעלה) או פרויקט מחקרי (באותם ימים, הייתה חפיפה רבה בין משתמשי מחשב וחוקרים באוניברסיטאות או במכוני מחקר). אמנם קוד המקור לא היה זמין תמיד, ובוודאי לא לא לכולם, אבל הוא בהחלט היה זמין לרבים מאוד. דוגמה טובה הייתה Unix של AT היה אסור (בגלל משפטי ההגבלים העסקיים המפורסמים שהיא הייתה שקועה בהם בשנות השבעים) להרוויח כסף מיוניקס, ולכן היא הייתה מאוד מתירנית עם ה "source license" והקוד של יוניקס היה פתוח לא רק לעובדי Bell Labs, אלא לכל החוקרים והסטודנטים בעשרות אוניברסיטאות - ומיוחד ב UC Berkeley מה שהוביל שם לפיתוח עצום ביוניקס ובסופו של דבר ל BSD), ב MIT (משם יצא X11 וגם ריצ'רד סטולמן וחבריו), ועוד. כך שהתכנה החופשית לא חיפשה אנרכיה או אפילו "מהפכה", אלא להפך, במובן מסוים ניסתה דווקא לשמר את המצב הקיים בשנות השבעים בו קוד המקור פתוח, ותכנה איננה, בדרך כלל, מקור רווחים בפני עצמו. הסיפור המפורסם של סטולמן על הדרייבר למדפסת ממחיש עד כמה הוא ציפה איך כל הקוד יהיה זמין לו בדיוק כמו ששאר הקוד שהכיר (מולטיקס, יוניקס, או מה שהוא לא השתמש בשנות השבעים) היה זמין עבורו - והוא הופתע כשגילה שאין זה כך. > חירות התוכנה היא לא רק זמינותו של הקוד והרשות להשתמש בו, היא גם אמירה > חברתית, היא עימות מול פטנטים וחוקי קנין רוחני אחרים שלא עודכנו לעידן > הדיגיטלי, היא עמדה נגד צנזורה ברשת, נייטרליות הרשת והשירותים בה, פרוטוקולים > פתוחים ומתועדים היטב, אינטראופרביליות ועוד כלים הדרושים למימוש חזון חירות > התוכנה. אפשר בוודאי למצוא אנשים שתומכים רק בחלק מהדברים שרשמת ומתנגדים לאחרים, אבל בגדול אתה צודק שיש חפיפה טבעית בין התומכים בכולם. -- Nadav Har'El|Sunday, Dec 20 2015, 8 Tevet 5776 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |It is error alone which needs the support http://nadav.harel.org.il |of government. Truth can stand by itself. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: מפגש עבודה של עמותת המקור
On Tue, Dec 08, 2015, Shlomi Fish wrote about "Re: מפגש עבודה של עמותת המקור": > > להלן רשימת באגים פתוחים ב LibreOffice הקשורים ל RTL או עברית: > https://wiki.documentfoundation.org/RTL_Bugs > https://bugs.documentfoundation.org/showdependencytree.cgi?id=43808_resolved=1 הבאג שהכי מעצבן אותי ביום-יום בהקשר לתמיכה בעברית הוא https://bugs.documentfoundation.org/show_bug.cgi?id=46950_from=fdo בגלל באג זה, כל שימוש בראשי תיבות נצבע באדום, גם אם בודק האיות מכיר את ראשי התיבות הנ"ל. -- Nadav Har'El| Wednesday, Dec 16 2015, 4 Tevet 5776 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A computer once beat me at chess, but it http://nadav.harel.org.il |was no match for me at kickboxing. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אספות מקוונות
On Wed, Feb 25, 2015, Adir Abraham wrote about Re: אספות מקוונות: ומדוע בעצם אין לנו 1000 חברים? אם אני מסתכל סביבי, כל מי שעובד אתי משתמש בלינוקס, מפתח תכנה חופשית, וכד' - אך אף אחד מהם מעולם לא נרשם לעמותה! הטענה שלי הייתה שרף הקבלה גבוה מדי - דורש הוכחה שכתבת תכנה חופשית, דורש תשלום, דורש להגיע לאספות משעממות מדי פעם. אלו דרישות סבירות לחלוטין, אחרת יהיו לך אנשים בועד שאין להם קשר לתוכנה חופשית ולא ממש יבינו אותך (במקרה הטוב), או ינצלו אותו לקידום האינטרסים האישיים/העסקיים שלהם (במקרה הגרוע). אני לא מסכים. זה בדיוק היה הפחד (לא שלי...) לפני 12 שנה כשהוקמה העמותה. האם אתה עדיין חושב שזה עלול לקרות? ובמה שונה עמותת המקור מכל עמותה אחרת? האם בכל עמותה נהוגים מבחנים של התאמה לפני שמישהו נהיה חבר? אם נגיע למצב שרוב חברי העמותה הם בעצם שתולים של חברה מסחרית נכלולית, והם יבחרו את עצמם לחברי ועד, אז שיהנו להם - אנחנו (תומכי התכנה החופשית) נעזוב אותה, ונשאיר להם את הקופה של העמותה עם ה 100 שקלים שהצטברו שם. שיהנו. דרישת התשלום וההשתתפות באסיפות מעמידה את תכלית העמותה. עמותה מתעסקת עם כספים. אם אין כספים אז היא לא תוכל לקדם את תקנון העמותה. באמת? כמה כסף אספה העמותה בשנה האחרונה? 1000 שקלים? (אני סתם ממציא, אני באמת לא יודע). האם כספים אלו היו תכלית העמותה? אם כן, אולי באמת אין בה צורך. היה מאוד נחמד אם היו לנו 1000 חברים שמשלמים 100 שקלים בשנה דמי חבר - אז היו לנו 100,000 שח בשנה לנצל. אבל זה לא יקרה. לכן לדעתי עדיפים 1000 חברים שלא משלמים, על פני 10 חברים שכן. לחילופין, העמותה תשמש כצינור כספים בלבד לתרומות ייעודיות, מה שהופך את הועד לגזבר בחינם תמורת אותו הגוף שרוצה להשתמש בעמותה כצינור. דרישת האסיפה היא הזכות לבחור, להבחר ולהצביע על שינויים בתקנון. אם כל אלו לא חשובים לך - אין לך צורך בעמותה. ברצינות. אני לא מסכים... אחרי 12 שנות קיום, היה ניתן להאמין שהתקנון כבר התגבש וכמעט ולא דורש שינויים. אם אתה חושב שמישהו ירשם כחבר העמותה כדי שיהיה לו הכבוד המדהים של הגעה לאוניברסיטת תל-אביב והשתתפות בהצבעה על שינוי התקנון, אז אל תתפלא מדוע יש כל-כך מעט חברים. בחירת הוועד היא אכן חשובה, אבל אנשים לא מצטרפים לעמותה סתם כדי להצטרף לבחירת הוועד. -- Nadav Har'El| Wednesday, Feb 25 2015, 6 Adar 5775 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Tourist: Someone who goes 3,000 miles to http://nadav.harel.org.il |get a picture in front of his car. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אספות מקוונות
On Wed, Feb 25, 2015, Adir Abraham wrote about Re: אספות מקוונות: היי נדב, 2015-02-25 13:30 GMT+02:00 Nadav Har'El n...@math.technion.ac.il: ומצד שני, התמורה מעטה מדי. לו ההרשמה הייתה דורשת מילוי טופס קצרצר וזהו (כמו באתר meetup שמישהו הזכיר פו), כל מי שרוצה להיות חבר חייב למלא טופס כזה ובו פרטיו האישיים והצהרה רלוונטית, עפ חוקי רשם העמותות. אנחנו לא יכולים לספח חברים באופן אוטומטי. מי שלא רוצה להיות חבר, הטרחה הזו נמנעת ממנו. אין בעיה שבטופס יופיעו פרטים אישיים כמו תז, העיקר שיהיה קצר. אפשר להבהיר למי שמעדיף לא להכניס תז הוא פשוט יהיה חבר-ללא-זכות-הצבעה (ידיד) עד שיכניס את תעודת הזהות. מה שכן בעיה הוא דרישת תשלום של 100 שקלים ממישהו שעדיין לא מבין מדוע כדאי לו בכלל להירשם לעמותה. בעיה נוספת היא דרישה להוכחת כתיבת תכנה חופשית - כשרוב האנשים תומכים בה אבל לא כותבים אותה. והייתה נותנת איזשהו צ'ופר קטנטן (הזמנה לכנס, כתובת דואל, חתימה מקורית של ריצ'רד סטולמן, הצטרפות לעצומה נגד משהו, או אני לא יודע מה), אז פתאום היו לנו מאות נרשמים. רובם לא היו עושים דבר מיד אחרי ההרשמה, הזמנה לכנס בחינם? מי יממן את זה? כתובת דואל? מי יתחזק את זה? הצטרפות לעצומה? לא ארצה לשתף אותך לעצומה בניגוד לרצונך (למה?). סתם דוגמאות... דוגמת ההזמנה לכנס הייתה אוגוסט פנגווין - אנשים שסתם רצו להגיע לכנס שנראה להם מעניין, מצאו עצמם נרשמים לעמותה כדרך אגב. אם לא היינו מגרשים אותם מהעמותה אחרי שנה על חוסר תשלום, הם יכלו להישאר בעמותה שנים אחרי הכנס הראשון שהגיעו אליו. כתובת דואל (forward)? לתחזק? אתה צוחק עלי? לפני 15 שנה היה לי מחשב pentium 100 Mhz שיכל להחזיק עליו בקלות שרת mail forwarding עבור 1000 אנשים. מה הבעיה לעשות את זה היום? אין לעמותה שרת דואר בכל-מקרה? בכל-אופן, זו סתם דוגמה... אבל חלקם בהחלט עשויים להתחיל להתלהב, ולהפוך לפעילים של העמותה. אני לא חושב שהעמותה מונעת מאנשים להיות פעילים ולהפך - מי שרוצה להיות פעיל לא חייב להיות בעמותה, ואם הוא בוחר להיות בה זה בגלל שהוא רוצה לקדם את הנושאים האלה מעבר לסקופ האישי שלו. ברצינות - אם אתה לא חושב שצריך לגייס כספים לשום דבר ואתה לא רוצה להיות חלק מהאסיפות או שאתה סתם לא מאמין במטרות העמותה, אז העמותה היא לא בשבילך. כפי שכבר ציינו בפתיל הזה, יש הרבה פעילות בארץ לגבי תכנה חופשית, אבל שום דבר ממנה איננה במסגרת העמותה, כי אף אחד ממשתתפי הפעילויות הללו אינם בעמותה ורובם אפילו לא שמעו עליה. לו כולם היו חברים בעמותה, לפחות חלק מהפיעלויות היו יכולות להיות מקושרות לעמותה. הצרה הראשונה שתנבע מחזון-אחרית-הימים שאני מתאר )גידול עצום במספר החברים( הוא שאין סיכוי לערוך הצבעות פיזיות על שום דבר - בטח לא אם התקנון מתעקש על קוורום. לכן טענתי שחייבים הצבעות מרחוק. קוורום זו דרישה של רשם העמותות. בכל מקרה, אם אחרי שעה אין קוורום אז מתחילים אחרי שעה את האסיפה כאסיפה חדשה עם כל הרכב שהוא. אנחנו הצהרנו על המדיניות הזו לא פעם ולא פעמיים, ולא רק אנחנו נוקטים בגישה הזו (שאושרה משפטית). חשבתי שיש דרישה בכל-זאת לרבע מחברי העמותה, גם אחרי שעה? בכל מקרה, זה לא נראה טוב אם יש 1000 חברים, או אפילו רק 100, אבל באספות מגיעים 7 אנשים, מחכים שעה, ואז קובעים. -- Nadav Har'El| Wednesday, Feb 25 2015, 6 Adar 5775 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Love doesn't make the world go round - http://nadav.harel.org.il |love is what makes the ride worthwhile. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אספות מקוונות
On Tue, Feb 17, 2015, Shai Berger wrote about Re: אספות מקוונות: צפריר וכולם, On Tuesday 17 February 2015 20:49:40 Tzafrir Cohen wrote: כמה מן המעורבים בדיונים האחרונים הצהירו שהדרישה לנוכחות פיזית בדיונים מקשה עליהם מאוד. הטענה הזו היא, במחילה, ספין. הבעיה של העמותה היא לא בנוכחות באסיפות, אלא במה שקורה (או, יותר נכון, לא קורה) בין האסיפות. הנוכחות הדלה באסיפות היא רק סימפטום, ולא סימפטום חשוב במיוחד. כיוון שאני אחד האשמים בספין הזה, אני מבקש להסביר מה ניסיתי להגיד. הבעייה היא לא שלאספה היגיעו 7 אנשים ולא 20. הבעייה היא מדוע אין לנו 1000 חברים בעמותה? אם היו לנו 1000 חברים בעמותה, הסיכוי שמתוכם נצליח למצוא 3 חברי ועד מנהיגים/מלהיבים (ושאר הסופרלטיבים שאלי חיפש), ושמתוכם יצמחו פעילויות חדשות, וכן הלאה, יהיה גדול הרבה יותר. ומדוע בעצם אין לנו 1000 חברים? אם אני מסתכל סביבי, כל מי שעובד אתי משתמש בלינוקס, מפתח תכנה חופשית, וכד' - אך אף אחד מהם מעולם לא נרשם לעמותה! הטענה שלי הייתה שרף הקבלה גבוה מדי - דורש הוכחה שכתבת תכנה חופשית, דורש תשלום, דורש להגיע לאספות משעממות מדי פעם. ומצד שני, התמורה מעטה מדי. לו ההרשמה הייתה דורשת מילוי טופס קצרצר וזהו (כמו באתר meetup שמישהו הזכיר פו), והייתה נותנת איזשהו צ'ופר קטנטן (הזמנה לכנס, כתובת דואל, חתימה מקורית של ריצ'רד סטולמן, הצטרפות לעצומה נגד משהו, או אני לא יודע מה), אז פתאום היו לנו מאות נרשמים. רובם לא היו עושים דבר מיד אחרי ההרשמה, אבל חלקם בהחלט עשויים להתחיל להתלהב, ולהפוך לפעילים של העמותה. הצרה הראשונה שתנבע מחזון-אחרית-הימים שאני מתאר )גידול עצום במספר החברים( הוא שאין סיכוי לערוך הצבעות פיזיות על שום דבר - בטח לא אם התקנון מתעקש על קוורום. לכן טענתי שחייבים הצבעות מרחוק. וכן, דרישה לנוכחות פיזית מקשה עלי מאוד. לא הגעתי לאספות פיזיות של העמותה כבר כמעט עשור (מאז שיש לי משפחה אחרי שעות העבודה...), ואפילו לאוגוסט פנגווין, שאני מאוד אוהב, לא הצלחתי להגיע לכולם. -- Nadav Har'El| Wednesday, Feb 25 2015, 6 Adar 5775 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Did you sleep well? No, I made a http://nadav.harel.org.il |couple of mistakes. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: האם יש עדיין צורך בעמותת המקור
On Tue, Feb 17, 2015, E L wrote about Re: האם יש עדיין צורך בעמותת המקור: נמאס לי, אתם פשוט לא מבינים את האתגרים שעומדים בפני הקהילה היום. אני לא יודע אם זה כבר משנה, אבל הנה מקצת מן האתגרים שלדעתי עדיין נשארו בפנינו: 1. חוקים נגד תכנה חופשית. כן, צריך לעמוד על המשמר נגד חוקים בסגנון ה DMCA, פטנטים, וכד', וכן חוקים שמדי פעם צצים שיכריחו אזרחים לעבוד עם תכנה לא חופשית (חתימה דיגיטלית, אפליקציות) וכד'. 2. תכנה חינמית. כן, שמעתם נכון - לדעתי תכנה חינמית היא איום על תכנה חופשית! כידוע, חינם וחופשי איננו אותו הדבר, ודווקא הטלפונים הסלולריים - שמערכת ההפעלה שלהם לחלוטין מבוססת על תכנה חופשית (לינוקס ו BSD) החזירה אותנו הרבה לאחור. זוכרים את שנות התשעים העליזות עם עולם ה shareware? באותה תקופה אנשים רבים כתבו תכנה, שחררו אותה בחינם, אבל לא באופן חופשי (ללא קוד מקור) אלא בתקווה שמישהו ישלח להם כסף בדואר. קראו לזה shareware וזו מעולם לא הייתה הצלחה, אבל במשך יותר מעשור, המון תכנה הייתה לא חופשית בגלל הטרנד הנלוז ההוא. היום, הטרנד התורן הוא פרסומות - חנויות האפליקציות מלאות במאות אלפי אפליקציות חינמיות אבל לא חופשיות - כי כותביהן חיים באשליה שיוכלו לעשות כמה גרושים מפרסומות. חפשו למשל אפליקציית פנס טריביאלית - תמצאו מאה כאלו, בכל אחת רמת הפרסום גועלית יותר מהשניה (חלקן גובלות במרמה), ותתקשו מאוד למצוא את הצדיק האחד בסדום שהוא תכנה חופשית. קמה חנות אפליקציות חופשיות לאנדרויד - f-droid, אבל היא רחוקה מאוד מההצלחה לה היא ראויה. 3. מונופולים בתחום התכנה: פעם מיקרוסופט הייתה החשוב העיקרי אבל היום זו כבר בכלל לא הבעיה. אפילו לא אפל. לדעתי הבעיה החדשה היא פייסבוק, ווטסאפ, ובמידה פחותה, גוגל. זוכרים כשפעם לדואר אלקטרוני היה פרוטוקול (SMTP), וכל אחד יכל להתקין שרת לבחירתו (כולל תכנה חופשית) והשרתים השונים היו מדברים בינהם? היום, ווטסאפ למשל הוא מונופול - מי שרוצה להתכתב עם מנויי ווטסאפ חייב להצטרף גם הוא, ולא יכול להחליט שהוא מעדיף להשתמש בשרת אחר או אפילו בתכנת לקוח אחרת. אם פעם כדי להקים אתר יכולת לבחור אחת מעשרות חברות, תכנות שרת, וכד' - הרי בעידן הפייסבוק, פתאום אם אתה לא לקוח של המונופול פייסבוק, אתה (לכאורה) לא יכול להקים אתר - לפחות לא כזה שאחד ממילארד הלקוחות המכורים של פייספוק יזהה כאתר. לאחרונה היו סטטוסים מצייצים בחדשות כדוגמה למשמעויות של זה. 4. שירותים במקום תכנה - בהמשך לסעיף הקודם, באופן כללי נוצרה תופעה שיותר ויותר דברים הופכים לשירות ברשת, במקום תכנה, והשאלה מה המשמעות של תכנה חופשית בעולם החדש הזה. האם צריך לעודד סוגים חדשים של רשיונות כמו agpl? האם עבר זמנו של סטלמן וחבריו משנות השמונים, וצריך ליזום ולדחוף מושגים חדשים כמו שירותים חופשיים במקום תכנה חופשית - מי יגדיר אותם, ואיך? 5. ובכלל, הגבולות בין תוכן חופשי, תכנה חופשית, שירותים חופשיים, וכד', הולך ומטשטש. -- Nadav Har'El| Tuesday, Feb 17 2015, 28 Shevat 5775 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Thousands of years ago, cats were http://nadav.harel.org.il |worshipped as gods. They never forgot. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: המקור, לאן?
On Sun, Feb 15, 2015, Omer Zak wrote about Re: המקור, לאן?: שלום נדב, המסקנה מדבריך היא שצריך לפרק את העמותה. זו אפשרות אחת. אפשרות שנייה היא לבוא עם יזמה מהפכנית, שתנער את העמותה, ותפיח בה רוח חדשה. הנה ההצעה המהפכנית שלי. מטרת ההצעה: הפיכת העמותה ליצוגית יותר על-ידי הגדלת מספר החברים למאות תוך שנה, ואלפים בטווח הארוך יותר. זאת כדי שבאמת נוכל לייצג את התכנה החופשית בפני הכנסת, הממשלה, חברות, וכד' - נוכל להגיש ניירות עמדה, לארגן עצומות, וכד'. התכנית שאני מציע כוללת את השינויים הבאים: 1. ביטול דמי החבר. כל מי שמצהיר על רצון להיות חבר בעמותה ותמיכה במטרותיה יכול להירשם כחבר - ואין צורך בתשלום, בוודאי לא תשלום כל שנה מחדש כדי לחדש את החברות. מי שחבר, יהיה חבר לנצח (או לתקופה ארוכה מוגדרת). מעט החברים שירצו לתרום מעט כסף לקופת העמותה כדי לממן את ההוצאות המעטות שבכל זאת יש לה, יוכלו לעשות זאת. 2. ביטול מעמד הידיד. למעמד הידיד מעולם לא הייתה הצדקה. הפחדים של מקצת מחבריה הראשונים של העמותה מהשתלטות עוינת של עובדי חברה מסחרית על העמותה היו מופרכים לחלוטין. אין צורך בשני המעמדות השונים. 3. שינוי התקנון, אם צריך, כדי לאפשר לעמותה להתנהל גם כאשר רוב החברים לא מגיעים פיזית לאספות. 4. עשיית מאמץ *רציני* להפיכת העמותה לכזו שרוב התנהלותה - כולל הרשמה, הצבעות ותרומות - יעשו דרך האינטרנט. זאת שכדי שגם תומכי תכנה חופשית בעלי משפחות, עסוקים וגרים בפריפריה (כמוני) יוכלו להרגיש שייכים. אני לא מאמין שאי אפשר למצוא דרך חוקית לעשות זאת - אם אסור (באמת אסור?) להצביע דרך האינטרנט או דואר אלקטרוני, תמיד אפשר להתחכם כמו הצבעה דרך מיופה כוח (אדם שייתנדב לאסוף הצבעות ממספר רב של אנשים, כתיבתם על פתק, ושלשולם לקלפי הפיזי באספה). עד היום, תמיד נהגנו בגישה תבוסתנית לבעיה זאת - ומעולם לא נעשה דבר כדי לפתור אותה. אנחנו לא העמותה היחידה עם בעיה זאת. בשיטוט אקראי ברשת מצאתי למשל את זה: http://variantim.org/takanon_letter.pdf 5. מתן מוטיבציה, גם אם קטנה, להירשם כחבר בעמותה. לדוגמה, השתתפות בתהליך בחירת פרס המקור. דוגמה נוספת - הפנית דואר מ usern...@hamakor.org.il. אפשר למצוא עוד ועוד דוגמאות לצ'ופרים כאלו שיוכלו לגרום לאנשים לטרוח ולמלא את טופס ההצטרפות (שכאמור יהיה חינם ודרך האינטרנט). כל מה שאמרתי כאן לא דורש כסף, ואפילו לא דורש המון עבודה. -- Nadav Har'El| Sunday, Feb 15 2015, 26 Shevat 5775 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |It is better to be thought a fool, then http://nadav.harel.org.il |to open your mouth and remove all doubt. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: המקור, לאן?
שלום כולם, כפי שאתם רואים כבר מזמן שלא יצא לי להיות מעורב בעשיית העמותה, ובטח בבירוקרטיה - עם העבודה, הילדים ומגורים רחוק מכל אסיפות העמותה (אלי לא-מרמור צודק שהמרחק מקשה), כבר קשה לי להיות מעורב כפי שיכולתי להיות לפני 10 שנים. אז מה שנשאר לי הוא רק להביע דעה... On Thu, Feb 12, 2015, Omer Zak wrote about Re: המקור, לאן?: אם הסיבות כבר אינן רלבנטיות (וצריך להסביר איך השתנה העולם שבגללו הסיבות הפכו להיות לבלתי רלבנטיות) אז באמת הגיע הזמן לפרק את העמותה. למרבה הצער שלי - כאחד מהחברים הראשונים בעמותה וחבר ועד (לפני 10 שנים) - באמת נדמה שהמטרות המקוריות של העמותה כבר ברובן לא רלוונטיות. זה לא אומר שהמטרות לא יכולות להשתנות, כפי שהשתנו בעבר. אפילו אוגוסט פנגווין היה מוטציה של אחת המטרות הראשונות של העמותה (לראות סרט ביחד) ולא המטרה הראשונית. אבל כדי לבוא עם יזמות חדשות צריכים שיהיו פעילים שאכפת להם ויש להם פנאי ומרץ - ואת זה כנראה חסר כרגע בעמותה. הסיבות, שאני זוכר, הן: א. להוות צינור להעברת כספים מתרומות ומענקים למימון פעילויות לקידום תוכנה חופשית. הצינור צריך למלא את דרישות החוק ולאפשר לתורמים לנצל זיכוי ממס הכנסה. מישהו עם גישה לספרי החשבונות של העמותה יכול לחשב כמה כסף נתרם כך בעשור האחרון, והאם שווה להחזיק לשם-כך עמותה. מאז שהוקמה העמותה, התכנה החופשית חוותה פריחה מדהימה. עשרות חברות מסחריות, מקטנות עד ענקיות, וכן ארגונים שונים ומשונים, תורמים לתכנה חופשית, עושים כנסים ומפגשים על תכנה חופשית, וכד'. חברות אלו לא צריכות צינור אלא פשוט מוציאות את הכסף ישירות, עושות כנס בעצמן, וכד'. הן לא יכולות לקבל זיכוי ממס - בשבילן תכנה חופשית היא חלק מהאסטרטגיה העסקית שלהן ולא תרומה, וקשה להאמין שמס הכנסה יכיר בתרומה כזו כפילאנתרופיה. הצד השני של הצינור הוא מה עושים עם הכסף. הרבה ממה שעשינו עם (מעט) הכסף לפני 10 שנים לא רלוונטי היום: לראות סרט על תכנה חופשית ביחד? נו באמת, היום כל אחד יכול להשיג כל סרט שרוצה בביט-טורנט, ולא צריך לשכור בית קולנוע כדי ליבא סרט באופן רשמי. להדפיס דיסקים של לינוקס? היום לכל אחד יש צורב דיסקים ואינטרנט פס רחב. אוגוסט פנגוין? התבטל. אז למה עוד צריכים כסף? אם לא יגיע ועד שיש לו רעיונות מה לעשות עם הכסף (ומרץ ליישם את רעיונות אלו) אז פשוט אין צורך בכסף. ב. לתת גיבוי למתנדבים שבאים לכנסת, למשרדי הממשלה ולארגונים גדולים אחרים כדי לשכנע אותם לפעול לטובת תוכנה חופשית בסיטואציות שונות. זה נשמע מרשים בהתחלה, אבל אם הכנסת וכד' יבדקו ויגלו שמאחורי הגיבוי עומדת עמותה שלה 10 חברים ותקציב שנתי של 1000 שקל, מה הטעם בגיבוי כזה? ייתכן שיש טעם (אולי מישהו לא יבדוק...), אבל זה לא ממש מלהיב להיות חבר בעמותה כזו. אגב, כדי לשכנע יותר אנשים להיות חברים בעמותה, אין צורך דווקא בפעילות גרנדיוזית. גם הדברים הקטנים חשובים - כדי לשלם את דמי החבר אדם צריך דרך נוחה לעשות זאת (בעבר עשיתי זאת באוגוסט פנגוין), ותמיד נחמד להרגיש שהרווחת משהו מכך - אולי אפילו מספיקה הרגשת מעורבות (למשל, תהליך בחירת פרס המקור) או איזשהו צ'ופר נחמד (בעבר, לפני קום ג'ימייל, הצעתי כתוב דואל לחברי העמותה). כרגע, קשה לי להאמין שפתאום יחליטו 100 אנשים שהם רוצים לשלם את דמי החבר של העמותה. למרות שמאוד אשמח אם אתבדה. -- Nadav Har'El| Sunday, Feb 15 2015, 26 Shevat 5775 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |May you live as long as you want - and http://nadav.harel.org.il |never want as long as you live. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
On Fri, Sep 20, 2013, Agmon wrote about Re: חזון אחרית הימים: בכלל, אפשר לקחת את הדברים בפרופורציה ולהיות די מבסוטים. דרך התוכנה החופשית ניצחה. ובגדול. זה נכון שהצד השני אפילו לא מבין שהוא הפסיד, אבל זה לא כזה משנה. הדרך הוכחה כנכונה. תאגידים שיצעדו בדרך התוכנה החופשית, ילבלבו. כל השאר, יצטרפו למיקרוסופ. :) לדעתי אתה צודק - לינוקס והתכנה החופשית נצחה באותו מובן ש Arm נצחו בתחום הטלפונים הסלולריים - המשתמשים הסופיים לא מודעים כלל מה נמצא בתוך הטלפון שלהם - לא איזה סוג מעבד יש לו, ולא איך נכתבה התכנה שלו, אבל בסופו של דבר ברוב בטלפונים שנמכרים היום תמצאו Arm, ותמצאו לינוקס ותכנה חופשית נוספת (אנדרויד). אבל, מה שלא הצליח הוא לגרום ללקוחות הסופיים *לבקש* תכנה חופשית גם כשהם (ולא בונה מערכת ההפעלה או המכשיר) בוחרים תכנה בעצמם. לדוגמה, רק חלק מזערי מאפליקציות אנדרויד היום הן תכנה חופשית, והלקוחות מסתפקים בתכנה חינמית ולא חופשית. לדעתי הסיבה לכך היא פרוזאית - המחשבה שניתן לעשות כסף בקלות מתכנה לא-חופשית באנדרויד. שאם רק תכתוב אפליקציה ותדליק את ביט הראה פרסומות, פתאום תרוויח מליונים (או לפחות אלפים...) מפרסומות. מה שקורה בסוף הוא שיש 17 בחנות האפליקציות אפליקציות פנס (למשל...), כולן מראות פרסומות, בכל אחד משתמשים 17 אנשים והמפתח מרוויח כמה גרושים בקושי. זאת במקום אפליקציית פנס אחת, תכנה חופשית, שעדיפה מכולן (ראו למשל http://code.google.com/p/search-light/). אבל לכולם חוץ מלמשתמשים - לגוגל ולכתבי התכנה - יש אינטרס לדחוף למשתמש דווקא את התכנה הלא חופשית. בראשית שנות התשעים הייתה תופעה דומה בעולם ה PC - הshareware - התכנה השיתופית. אז היה מדובר בתכנה שאתה יכול לקבל (ללא קוד מקור!) בחינם, אבל אם אתה רוצה להשתמש בה מעבר לזמן קצוב (למשל שבוע) או להפעיל תכונות שהוגבלו בגרסה החינמית, אתה אמור לשלם על כך. למיטב ידיעתי, כל השיטה הייתה כישלון חרוץ - רוב המפתחים לא הרוויחו סכומים רציניים, ורוב המשתמשים התעלמו מהתכנות המוגבלות או שפרצו אותן. בכל זאת, במשך כמעט שני עשורים - אלפי מתכנתים בזבזו את זמנם לכתוב תכנה לא-חופשית כזו. רוב התכנה החינמית ל PC באותה תקופה הייתה shareware, לא open source. היום, מכל העבודה הזו לא נשאר זכר. לעומת זאת, חלק גדול מהתכנה החופשית שנכתבה באותו זמן נמצאת עד היום בשימוש בדרך זו או אחרת. אם רק הייתה דרך להסביר לכותבי האפליקציות שלא, רובם לא יתעשרו מאפליקציות, כמו שרוב כותבי ה sharware לא יתעשרו, ועדיף פשוט לכתוב תכנה חופשית... -- Nadav Har'El| Sunday, Sep 22 2013, 18 Tishri 5774 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I'll doublecross that bridge when I come http://nadav.harel.org.il |to it (a politician about the future) ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: ANN: I terminated my relationship with Yaron Shahrabani
On Thu, Apr 18, 2013, Shlomi Fish wrote about ANN: I terminated my relationship with Yaron Shahrabani: שלום לכולם, אני מכריז בזאת שלאור מערכת היחסים העגומה שהייתה לי עם ירון שהרבני, הרי שהחלטתי לבסוף לחסום אותו בלקוח המסרים המיידיים שלי. זאת בשל העובדה שהוא: 1. לא הסכים השקיע בי את אותה כמות הזמן והאכפתיות שאני השקעתי בו. שלומי, האם קראת מה שכתבת לפני שלחצת send? זכותך המלאה לא לדבר עם מישהו שלא כיף לך לדבר אתו (אני מניח שהרגשה הדדית, אגב...), אבל מדוע בעצם זה אמור לעניין מישהו אחר מלבד שניכם? אני חושב שמה שעשית כאן לירון הוא לא הוגן, וכדאי לך לחשוב על כך בעתיד כשתשקול לכתוב משהו דומה על מישהו אחר, אולי אפילו עליי (כי לדעתי גם אני לא משקיע מספיק זמן ואכפתיות במסרים המיידיים אתך... מצטער...). 3. הוא הודה בפניי שהוא לא אדם ישר. רגע, לא למדתי מתישהו לפני הרבה שנים בקורס בתורת הקבוצות, שזה פרדוקס? הרי אם הוא באמת אדם לא ישר, ואמר לך שהוא לא ישר, אז אמר שקר ובעצם הוא כן ישר? :-) 4. הוא אמר שהוא מוכן לאבד אותי כחבר או אף להילחם בי. בינתיים המלחמה נראית חד צדדית... לא ראיתי שירון נלחם בך - פספסתי משהו ? אוכל לתת באופן פרטי את פרטיכל השיחה האחרונה בינינו כעדות לכך. אנחנו עדיין יכולים לדבר באמייל, אבל אין לי כוונה לבוא איתו במגע ומבקש ממר שהרבני שיתרחק ממני. לא יכולת לשלוח את הבקשה למר שרהבני ישירות? -- Nadav Har'El| Sunday, Apr 21 2013, 12 Iyyar 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If you drink, don't park; Accidents cause http://nadav.harel.org.il |people. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: ארגון BSA - כדאי להגיב?
On Wed, Apr 10, 2013, Amichai Rotman wrote about Re: ארגון BSA - כדאי להגיב?: או ביוטוב עמיחי נכון - אם מישהו יעשה פרודיה מצחיקה או מעניינת מספיק על הפרסומת של BSA, אולי היא תתפוס תאוצה ביוטיוב, ואולי תגיע אפילו אולי לטלוויזיה (צינור לילה ודומיו). -- Nadav Har'El|Friday, Apr 12 2013, 2 Iyyar 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Linux: Because rebooting is for adding http://nadav.harel.org.il |new hardware. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: ארגון BSA - כדאי להגיב?
On Wed, Apr 10, 2013, E L wrote about Re: ארגון BSA - כדאי להגיב?: ה BSA באים עם שוטרים בישראל? תוכנה לא חוקית היא עבירה פלילית?? שים לב שהם מזהירים מפני תביעות, לא מפני חקירה פלילית. אני מניח שהם מגיעים עם חשפנים המחופשים לשוטרים :-) -- Nadav Har'El|Friday, Apr 12 2013, 2 Iyyar 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |The human mind is like a parachute - it http://nadav.harel.org.il |functions better when it is open. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: מועמדות לוועד המקור ודברים לעלות באספה
על כן אני מאוד בעד פשוט להחליף את כל תקנון הפרס במשפט אחד: ???באחריות וועד העמותה לקבוע ולפרסם את תקנון פרס המקור זמן מספק מראש, בכפוף לעקרונות מנהל תקין, תקנון העמותה ולחוקי מדינת ישראל???. במקרה כזה, מדוע צריך פרס המקור להופיע בתקנון בכלל? פרס המקור קשור לתכנה חופשית (לא מדובר פה על פרס לסרט המוצלח של השנה), לא דורש כסף רציני (מדובר רק במעין גביע מעץ), אז מה בדיוק מונע מהוועד לקיים אותו גם בלי שיוגדר בתקנון? -- Nadav Har'El|Tuesday, Mar 5 2013, 23 Adar 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I think therefore I am. My computer http://nadav.harel.org.il |thinks for me, therefore I am not. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: מועמדות לוועד המקור ודברים לעלות באספה
On Fri, Mar 01, 2013, E L wrote about Re: מועמדות לוועד המקור ודברים לעלות באספה: מעבר להצבעה אלקטרונית במקום לגרור אנשים לאסיפות חסרות טעם. הלוואי. -- Nadav Har'El|Tuesday, Mar 5 2013, 23 Adar 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Support bacteria - they're the only http://nadav.harel.org.il |culture some people have! ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: מועמדות לוועד המקור ודברים לעלות באספה
On Fri, Mar 01, 2013, Shlomi Fish wrote about Re: מועמדות לוועד המקור ודברים לעלות באספה: בנוסף ראוי לציין, שלאחרונה הבנתי עד כמה כל הממסד הממשלתי עם הביורוקטיה והטפסים והפרוטוקולים שלו מונע מאנשים שבאמת מייצרים ותורמים לחברה מצד שני, אנחנו חיים בעולם האמתי, בו לעניינים בירוקרטיות כמו עמותה רשומה, מעמ, קבלות וכד', יש השפעה על אפשרות לאסוף כסף, לממן אירועים, לכרות חוזים, לעניין עיתונאים וחברי כנסת, וכד'. לכן יש לעמותה חשיבות - גם אם היא לא שינתה את העולם, היא עזרה לנו לא פעם לקדם דברים מסוימים. אתה זוכר איך העמותה התחילה - כדי לאפשר לאסוף כסף כדי להקרין סרט על תכנה חופשית? בכל מקרה, בארהב זה הגיע למצב שהחוק הוא כל כך מעוות ומשתמע לפנים רבות, ש- http://en.wikipedia.org/wiki/Aaron_Swartz הואשם בפשעים של 50 שנות מאסר על משהו שלקח לו פחות משעה לממש (ובסוף התאבד). באמת כל הסיפור הזה מגוחך, אבל מה הקשר לעמותה? ומה הקשר לכמה זמן לקח לו לעשות את הפשע שלכאורה עשה? הרי גם אם ירית במישהו ולקח רק עשירית שנייה ליריה, זה בוודאי לא טיעון להקלה בעונש :-) מצטער שנסחפתי. כן, ממש זרם התודעה :-) -- Nadav Har'El|Tuesday, Mar 5 2013, 23 Adar 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Fame: when your name is in everything but http://nadav.harel.org.il |the phone book. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד
On Tue, Nov 27, 2012, Tomer Ashur wrote about Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד: חמורה למעשה. כבר היום, די קל לועדת הקלפי לסמן מעטפה שניתנה לאדם מסוים, ואז בזמן הספירה לבדוק מה נמצא בתוך המעטפה המסומנת. אני מתקשה לראות איך ניתן להרחיב את המספר הזה ל-3 או ל-10. המצב הקיים שונה משתי בחינות: הדיון הזה הפך לקצת טכני מדי ולא ממש רלוונטי, אז אולי כדאי שנפסיק אותו, אבל אם אתה עדיין מתעניין אנסה לענות: ראשית, תאר לך שכל הצבעה חתומה ב 3 שכבות של הצפנה פרטית, ויש 3 אנשים (או קבוצות) שונות שצריכות לעבור על ההצבעות: הראשונה, רואה את זהות המצביעים ופוסלת הצבעות כפולות או מזויפות, אבל לא רואה את ההצבעה עצמה (שעדיין נעולה בשני מפתחות). היא מעבירה לקבוצה השנייה את ההצבעות הוולידיות, מעורבבות. קבוצה זו פותחת נעילה אחת, אבל לא יודעת לא מי הצביע ולא מה, ורק מערבבת את ההצבעות (הנעולות כעת במנעול אחד) ושולחת אותם לקבוצה השלישית. הקבוצה השלישית פותחת את הנעילה האחרונה, וסופרת את ההצבעות. כדי לגלות מי הצביע מה, צריך קנוניה של אנשים מכל 3 הקבוצות. 1. כאשר מדובר על אופרציה של הצבעה אמיתית, ההשפעה של קלפי אחת אינה גדולה. אם רוצים, גם בהצבעה אלקטרונית ניתן להפריד קלפיות - ולכל קלפי לשים אנשים אחרים שיהיו ועדת הקלפי/משקיפים/סופרים וכד' - ובסופו של דבר, יש ועדת בחירות מרכזית שרק מקבלת ספירות נפרדות מכל קלפי ומסכמת אותם. השאלה שנשאלת אז, לדעתי, היא כיצד למנוע הצבעות כפולות. אני לא מספיק מכיר את התאוריה בתחום כדי לדעת מה להציע. 2. בדרך כלל, מפקחי הקלפי והסופרים אינם אותם אנשים. נכון - אז כמו שאמרת, צריך קנוניה של שניהם - אחד ממפקחי הקלפי מסמן )למשל, בנקודה אדומה( את המעטפה שהגיש לי, ואחד הסופרים שם לב איזה פתק נמצא במעטפה שהייתה עליה נקודה אדומה. כאמור, אני שיש אנשים שהקדישו לכל הנושא קצת יותר מחשבה ממני, אז כדאי לחפש תשובות מהם, לא ממני :-) אגב, אנחנו כל הזמן מדברים על איך להשיג את אותם הבטחות של בחירות רגילות בבחירות אלקטרוניות, אבל ישנם גם הבטחות חדשות שאפשר להשיג בבחירות אלקטרוניות. לדוגמה, ראיתי פעם שיטת הצבעה אלקטרונית שבה המצביע יכול לוודא בצורה אנונימית אצל ועד הבחירות האם הצבעתו נלקחה בחשבון. בבחירות רגילות אין דרך לוודא זאת - אחרי ששלשלתי את הפתק לקלפי, אין לי באמת מושג האם הקלפי לא נעלמה, האם הפתק שלי נספר, והאם הסופר באמת ספר את הפתק שלי נכון. כמו כן, גם בבחירות רגילות לכנסת נהוגה שיטת המעטפות הכפולות (למשל, לחיילים), שלה כבר היום בעיות דומות לאלו שציינת שיש לההצבעה האלקטרונית. -- Nadav Har'El| Wednesday, Nov 28 2012, 14 Kislev 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Welcome to the Church of the Holy http://nadav.harel.org.il |Cabbage. Lettuce pray... ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד
On Mon, Nov 26, 2012, Amichai Rotman wrote about פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד: לא הגיע הזמן שנספק אלטרנטיבה לינוקסאית למערכות מסוג זה? הרי יש בנינו נותני שרותים לעסקים. לי זה ניראה כפרוייקט קלאסי לקוד פתוח... לדעתי, זה ממש לא פרויקט קלאסי לקוד פתוח, גם מבחינת הנושא (יש מעט מתכנתים שיש להם itch לכתוב מערכת הצבעה) וגם מבחינת תמהיל הפויקט (תכנה היא רק חלק מהפרויקט. יש גם חומרה (מחשבי ההצבעה), ציוד תקשורת (לדוגמה, חיבור סלולרי לאינטרנט) ועוד. כמו כן, אין שום דבר ספציפי בישראל בפרויקט מסוג זה, כך שהסיכוי שדווקא ישראלי יחליט לעשות אותו הוא קטן. אבל אם בכל זאת מישהו יחליט לקחת על עצמו פרויקט כזה, יש לי רעיון איך להתחיל: בחירות לעמותת המקור. אסביר: בעבר, ניסינו להחליף את ההצבעות בעמותה (בעיקר לבחירת הוועד) בבחירות דרך הרשת. אך לפי מה שהבנתי אז, זה היה בניגוד לחוק (למרות ששווה לבדוק שוב). אז אולי, במקום בחירות ברשת, אפשר לעשות משהו כמו הבחירות בליכוד (רק ללא הפאדיחות): ועדת הבחירות של המקור ישימו מחשב אחד בכל עיר, בכמה ערים (תל-אביב, חיפה, ירושלים וכד'), וחברי העמותה יוזמנו למחשב הקרוב אליהם כדי להצביע. כרגע, הסיכוי שאגיע לתל-אביב כדי להצביע בבחירות לוועד הוא אפסי. הסיכוי שאעשה זאת אם תהיה הצבעה גם בחיפה (או במקום קרוב עוד יותר למקום מגורי) גדול יותר. -- Nadav Har'El| Tuesday, Nov 27 2012, 13 Kislev 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Birthdays are good for you - the more you http://nadav.harel.org.il |have the longer you live. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד
On Tue, Nov 27, 2012, Ira Abramov wrote about Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד: יש המון בעיות עם בחירות ממוחשבות, ואחת מרכזית בהן היא השקיפות של התהליך. אנשים יכולים לספור פתקים בידיים, אנשים יכולים לבדוק ככה אחד את השני. אני מבין את מה שאתה אומר, אבל ההבדל בשקיפות בין בחירות על מחשב (כמו שהיה בליכוד - לפי מה שקראתי בעיתון) לבין בחירות עם פתקים הוא לא כך כך חד-משמעי, ויש גם לא מעט דרכים לרמות בבחירות עם פתקים. גם בבחירות עם פתקים יש מעט מאוד שקיפות: אני מקבל מעטפה ודוחף לתוכה פתק ושם אותו בקלפי- וצריך לקוות שלא נתנו לי מעטפה מזויפת, שבכלל ספרו את הקול שלי בסוף, שלא העלימו את כל הקלפי שלי, ושלא נתנו ל 100 אנשים מתים להצביע. כשזה בתוך מחשב ורשת תקשורת, זה לא שקוף, זה לא מובן לכולם, ואם התוכנה קניינית זה אפילו לא אמין בעיני מהנדסי תוכנה שהם אולי היחידים שהיו יכולים לנטר את זה. לדעתי, בסופו של דבר, תהליך הבחירות שקוף *רק* לאנשי ועדת הבחירות והמשקיפים, שקובעים את התהליך ומפקחים עליו. אם אנשי ועדת הבחירות הם אלו שכתבו את התכנה או סומכים עליה, הרי מבחינתם התהליך הממוחשב יכול להיות שקוף באותה מידה - ואפילו יותר. כך לדוגמה, כשאני ושחר שמש היינו בוועד העמותה, שחר פיתח שיטת הצבעה ממוחשבת פשוטה (אך אפקטיבית) עבור ההצבעה לפרס המקור. הצפנת מפתח ציבורי הבטיחה שאדם אחד יודע *מי* הצביע (ויכול לפסול הצבעות כפולות), ואדם שני יודע *מה* הצביעו (ויכול לספור את התוצאות), אבל אך אף אחד מהם לא יכול לדעת מי הצביע מה. אנחנו הבנו את התהליך, ולכן הוא היה שקוף, אמין, ומובן מבחינתנו. עבור שאר חברי העמותה - הם היו צריכים פשוט לסמוך עלינו (ועדת הבחירות) - בדיוק כמו שתמיד נאלצים המצביעים לסמוך על ועדת הבחירות והמשקיפים. שלא נזכיר את קלות שחזור ההצבעות לפי השוואת שעות הטלת ההצבעות לשעות הזדהות המצביעים לפני ועדת הקלפי. בארהב כבר קרו קטעים עם חומרה תקולה ותוכנה מלאה באגים שיצרו הצבעות מוטות, וזה לפני שאני אתחיל להזכיר את העלות האקולוגית של מכונות הצבעה לשימוש כמעט חד פעמי. אני חושב שמלבד הצבעות קטנות של ועד בית עד עמותה בינונית, ובמיוחד עמותת מביני טכנולוגיה כמו שלנו, הצבעות ממוחשבות אינן מוכנות לפריים טיים, ויש בזה פגיעה בדמוקרטיות והשקיפות של התהליך. אני באמת מאמין שקהילת המחקר הקריפטוגרפי כבר התגברה על מכשולים גדולים יותר מאשר יצירת מנגנון הצבעה שלא יהיו בו הטיות/באגים/דליפות מידע. נכון, צריך שהקוד של מערכת הבחירות יהיה פתוח. אבל מכיוון שאני חושב ש*כל* קוד צריך להיות פתוח, זה לא ממש מפתיע שאני חושב כך גם על קוד זה :-) -- Nadav Har'El| Tuesday, Nov 27 2012, 13 Kislev 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |The fact that no one understands you http://nadav.harel.org.il |doesn't mean you're an artist. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד
On Tue, Nov 27, 2012, Nadav Har'El wrote about Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד: כך לדוגמה, כשאני ושחר שמש היינו בוועד העמותה, שחר פיתח שיטת הצבעה ממוחשבת פשוטה (אך אפקטיבית) עבור ההצבעה לפרס המקור. הצפנת מפתח ציבורי הבטיחה שאדם אחד יודע *מי* הצביע (ויכול לפסול הצבעות כפולות), ואדם שני סליחה, אבל התבלבלתי - מי שכתב את אותה תכנת הצבעה היה אלון אלטמן, ולא שחר (שחר היה אז אחראי על המחשב של העמותה, לא חבר ועד, ולא הוא כתב את תכנת ההצבעה). -- Nadav Har'El| Tuesday, Nov 27 2012, 13 Kislev 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If glory comes after death, I'm not in a http://nadav.harel.org.il |hurry. (Latin proverb) ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד
On Tue, Nov 27, 2012, Tomer Ashur wrote about Re: פארסת ההצבעות הממוחשבות בליכוד: נדב הזכיר פה איזושהי סכמת הצבעה שהשתמשו בה, אני אשמח לקבל את הפרטים כדי לראות את בטיחות הפרוטוקול. אגב, אחת הבעיות המיידיות היא חשש מפני קואליציה בין שני האנשים שמחזיקים את המידע. יתרה מכך, זאת נשמעת כמו בעיה אינהרנטית שאי אפשר לבזר ליותר משני אנשים. אוכל לספר לך על המערכת שאלון בנה (הוא יוכל גם לספר בעצמו, אבל אני לא יודע אם הוא עדיין מנוי ברשימה הזו), אבל אני בהחלט לא טוען שהיא הייתה מערכת רצינית שנועדה לסגור את כל החורים. אני בטוח שבזמן שעבר מאז (שמונה שנים) פותחו אלגוריתמים ותכנות יותר מלאות. אתה צודק שבשיטה שהשתמשנו בה אז, יכלו שני הצדדים של הוועדה (הבודק והסופר) לשתף פעולה ולגלות ביחד מה הצביע אדם מסוים. ניתן די בקלות להרחיב את המספר 2 לכל מספר אחר, כך שצריך שיתוף פעולה של 3 או 10 אנשים משלבים שונים של התהליך כדי לגלות מה אדם מסוים הצביע. נשאלת גם השאלה, עד כמה בעיה זו חמורה למעשה. כבר היום, די קל לועדת הקלפי לסמן מעטפה שניתנה לאדם מסוים, ואז בזמן הספירה לבדוק מה נמצא בתוך המעטפה המסומנת. כאמור, בהחלט ייתכן שקיימות שיטות הרבה יותר טובות. -- Nadav Har'El| Tuesday, Nov 27 2012, 14 Kislev 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |An egotist is a person of low taste, more http://nadav.harel.org.il |interested in himself than in me. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Fwd: הרצאות בתחום שימוש בקוד פתוח
On Sat, Oct 27, 2012, guy keren wrote about Re: Fwd: הרצאות בתחום שימוש בקוד פתוח: נקודה חשובה - הנושא הראשון הוא *בעיקר* נושא משפטי, לא טכנולוגי. אני חושב שדיון עליו ללא נגיעה בצד המשפטי מפספס את העיקר. לדעתי, צריך להבדיל בין שלושה דברים מאוד שונים שקשורים לקוד פתוח: הראשון הוא שימוש בקוד פתוח קיים במוצרים - למשל ספריות, קרנל של לינוקס, וכד'. אפשר לדבר קצת על עושר התכנה החופשית הקיימת וכד', אבל אני מסכים, בסופו של דבר הדילמות שעולות כאן הן משפטיות - רשיונות (GPL, Apache וכד'), due diligance (האם למי שהעניק לך את התכנה החופשית היה זכות לעשות זאת?), הפרות פטנטים, idemnification ועוד ועוד. השני הוא פיתוח מוצר חדש כקוד פתוח - למשל במקרה שחברה יודעת שהיא ועוד מספר חברות צריכות משהו כתשתית, אך תשתית זו איננה הייתרון התחרותי שלה, ולכן יכולה להרוויח מחלפתח את התשתית ביחד עם חברות אחרות. עולות פה שאלות משפטיות (אנטי-תחרותיות, זכויות יוצרים, פטנטים ועוד) אבל לדעתי עוד-יותר שאלות כלכליות (מתי זה כדאי). הנושא השלישי הוא עבודה פנימית, בתוך חברה, בפילוסופיה של קוד פתוח. בהרבה חברות גדולות, פיתוח קוד הוא נושא מאוד סגור. לא רק שצוות מוגדר היטב עובד על הקוד, לאף אחד אחר בחברה אפילו אסור לראות את הקוד. עובדים על מוצרים שונים לא יכולים ללמוד אחד מהשני, לעזור אחד לשני, או להשתמש בקוד שכתבו עבור מוצר אחר. במקום זה, אפשר להשתמש בתוך החברה בגישות הנהוגות בעולם התכנה החופשית: כל הקוד של כל המוצרים קריא לכל עובדי החברה, מעודדים רשימות דיוור ופורומים פתוחים, עוקבי באגים פתוחים (כך שמשתמשים פנימיים יוכלו לדווח על תקלות), reuse של קוד ממוצרים אחרים, עידוד גישה של המקצוענות קובעת (ופחות ההיררכיה הארגונית), וכן הלאה. לדעתי חשוב להבהיר שדווקא פה אין הרבה בעיתיות משפטית - והרבה בעיתיות סוציולוגית (מנהלים שמפחדים לאבד שליטה, שאלות של קרדיט הוגן בתוך הארגון, וכן הלאה), וכמובן נושאים טכניים - באיזה כלים כדאי להשתמש, מה כדאי ללמוד מעולם התכנה החופשית ומה לא מתאים בתוך ארגונים. -- Nadav Har'El| Wednesday, Oct 31 2012, 15 Heshvan 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |An egotist is a person of low taste, more http://nadav.harel.org.il |interested in himself than in me. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Fwd: הרצאות בתחום שימוש בקוד פתוח
On Wed, Oct 31, 2012, Shlomit Morad wrote about Re: Fwd: הרצאות בתחום שימוש בקוד פתוח: תודה על המייל המפורט לגבי המקרה הראשון אני לא מסכימה איתך לגבי ההדגש: ניהלתי תשתיות של חברה גדולה מאד וראיתי שמנהלים בכלל הוטרדו מהנושא המשפטי (כי ברגע שחבילה מסוימת אושרה, הם רגועים). אולם הם היו מאד מוטרדים מהערכת האיכות של החבילות, המשך התחזוקה שלהם (גם פונקציונליות וגם מהירות תגובה), תלות בגורמים חיצוניים, תלות בגוף מרכזי בחברה שמנהל את החבילות שבשימוש, וכו'. הם גם היו מאד מוטרדים מכך שכל מפתח ניגש ולוקח קוד פתוח ללא פיקוח על איכותו והתאמתו לפרויקט. ועל היבטים אלה רציתי לדון. אולי הגזמתי שזה רק נושא משפטי. קשה לי להסכים עם שאלת האיכות (הרי היופי בקוד פתוח הוא בדיוק שאפשר לבדוק את האיכות לפני שמחליטים האם לקחת את הקוד), אבל זה באמת נושא ראוי לדיון. לגבי המקרה השני אני מסכימה איתך. אני חושבת שהוא עדין לא מפותח מספיק לדיון בפורום רחב לדעתי הנושא כבר מאוד מפותח (חברות רבות, גם גדולות ומוכרות, תורמות כבר הרבה זמן קוד פתוח, ונשאלת השאלה מדוע), אבל ייתכן שלא בחברות שמגיעות לכנס הנל, אין לי מושג. נדב. -- Nadav Har'El| Wednesday, Oct 31 2012, 15 Heshvan 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If at first you don't succeed, redefine http://nadav.harel.org.il |success. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Free Moodle from Vogon control?
On Thu, Sep 27, 2012, ??uo?? wrote about Re: Free Moodle from Vogon control?: אין שפת תכנות גרוע יש אנשים קטנוניים שלא יודעים לעבוד איתן. לא קראתי את כל המאמר (שהוא ארוך ומיגע ביחס למאמרים אחרים באותו סגנון). גם אני לא קראתי את המאמר של שלומי, ורוצה להגיב על הדיון הזה, ולא על המאמר: אבל באופן עקרוני כל מי שטוען ששפת תכנות אחת היא מקור כל הצרות בעולם בעוד אחרת היא מקור כל הטוב בעולם הוא כנראה מתכנת בנוני שהתקבע על טכנולוגיה מסויימת ולא יודע איך להתאים את עצמו לכלים אחרים ושונים ממה שהוא כבר מכיר. לומר ששפה מסוימת היא מקור כל הצרות בעולם זה אולי מוגזם, אבל האם לדעתך אי אפשר לומר שאבסולוטית, שפה X היא טובה יותר בכל מובן משפה Y? קל לי למצוא דוגמאות: לדוגמה, C טובה יותר מפסקל ומפורטרן. bash טובה יותר מ csh. האם לא ייתכן שבאמת, php פחות טובה משפה אחרת שעדיפה ממנה בכל מובן? מניסיון עמוק עם פרל, למרות שאני אוהב אותה אני לא מאמין שהיא עדיפה בכל מובן מ php, אבל בהחלט ייתכן ששפה אחרת היא דווקא כן. ובוודאי ייתכן ששפה X טובה יותר מ Y, אך למרבה הצער נכתבו כבר ספריות מעולות בשפה Y. לדוגמה, ספריות מתמטיות שנכתבו בפורטרן, או ספריות בניית אתרים ב php. לכל שפת תכנות יש את המגבלות והחסרונות שלה וכן את היתרונות והמקומות בהם היא יותר חזקה. נכון, אבל פה מדובר היה בבניית שירותי web, שהוא מקום די מסוים. בסופו של דבר שפת תכנות היא כלי. ואתה צריך לבחור את הכלי הנכון והמתאים ביותר למשימה שלך. אבל כמו שאמרתי, יש כלים שהם לעולם לא הכלי הנכון למשימה. ללא עניין הספריות, אין שום תכנית שבעולם שעדיף לכתוב בפורטרן מאשר ב C (ואני אומר זאת מניסיון של הרבה שנים בשתיהן). הסיבה שיש כל כך הרבה פרוייקטים מצליחים ועובדים שכתובים בPHP הם הוכחה מספיקה לכך שהיא שפה טובה כמו כל שפה אחרת. זו בהחלט קביעה הגיונית. נדב. -- Nadav Har'El|Thursday, Sep 27 2012, 11 Tishri 5773 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |My typos are intentional copyright traps. http://nadav.harel.org.il | ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: רציתי להעלות הודעה חדשה - דרושים מפתחים למובייל למיזם מהפכני בתחום הזהירות בדרכים
On Wed, Sep 05, 2012, Ori Idan wrote about Re: רציתי להעלות הודעה חדשה - דרושים מפתחים למובייל למיזם מהפכני בתחום הזהירות בדרכים: רשיונות חופשיים. אני כמעט בטוח שברגע שכתוב שתוכנה היא ברשיון GPL היא תפסל מיד. לגבי רשיונות אחרים אני לא יודע. האם יש לך או לשלומי גיבוי לטענה זו? לדעתי (גם היא ללא גיבוי...), אפל לא מסכימה לשום רישיון משום סוג. כלומר, לא ייתכן מבחינתם שמישהו ישלם דולר ב appstore, יקבל תכנה, ואז יקפוץ לו חלון מסוג אם אתה משתמש בתכנה הזו אז אתה מסכים ש ... וש ... וכן הלאה. פשוט, לדעתם, אם הסכמת לשלם להם דולר אז זהו - יש לך את התכנה, וזהו. בכל מקרה אין לך אפשרות פיזית להעתיק את התכנה, אז אין טעם להקפיץ לך רישיון שאומר שמותר או אסור לך להעתיק. לכן אמרתי - מה יקרה אם בתכנה עצמה לא יהיה כתוב כלום על רישיון העתקה (פשוט, בגלל שאפל כלל לא מאפשרת העתקה), אלא רק לינק לאתר התכנה? האם גם את זה אפל יפסלו? -- Nadav Har'El| Wednesday, Sep 5 2012, 18 Elul 5772 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |The average person thinks he isn't. - http://nadav.harel.org.il |Father Larry Lorenzoni ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [OFFTOPIC] Tax Question (RE: שרת לפרוייקט OTP - התייעצות עם חברי העמותה)
On Tue, Aug 28, 2012, Tomer Ashur wrote about Re: [OFFTOPIC] Tax Question (RE: שרת לפרוייקט OTP - התייעצות עם חברי העמותה): שאלה לא קשורה לדיון: האם יש למלכר דרך להזדכות על מעמ שהינו משלם על טובין ושרותים שהינו רוכש? לא. תומר אנסה להסביר קצת יותר (למרות שאני לא רואה-חשבון, לא עורך דין, וגם לא הרבה דברים אחרים): מעמ אמור להיות משולם על המחיר הסופי של המוצר, לא יותר מכך. אם מוכר מסוים קנה מוצר ב 100 שח + 17 מעמ, ומכר אותו ב 200 שח + 34 מעמ, הרי בסך הכל המוכר שילם לקופת האוצר (אצל חזל, הביטוי היה ירד לטמיון...) 51 שח, יותר מה 43 שח שהיה אמור. לכן הוא מקבל החזר של 17 שח, ובסופו של דבר גם היצרן וגם המוכר שילמו כל אחד 17 שח - מעמ על ה*ערך המוסף* שהם הוסיפו למוצר - היצרן יצר ערך מוסף של 100 שח והמוכר (שהגדיל את מכיר המוצר מ 100 ל 200) גם הוא יצר ערך מוסף של 100 שח, וכל אחד מהם שילם 17% מכך. עמותות, למיטב הבנתי, לא לוקחות מעמ מהלקוחות שלהם. כאשר עמותת המקור מוכרת כרטיסים לאוגוסט פנגווין ב 50 שח, היא לא צריכה להעביר חלק מהם למעמ. אם עמותה תקנה מוצר ב 100 שח + 17 מעמ ותמכור אותו ב 200 שח, היא תרוויח 83 שח ולא תעביר אגורה נוספת מעבר לאותם 17 שקלים למעמ. הערך המוסף שיוצרת עמותה (בדוגמה הזו 83 שח) לא ממוסה. ובפרט אין ממה לקזז את המעמ שהעמותה שילמה. -- Nadav Har'El| Sunday, Sep 2 2012, 15 Elul 5772 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Are you still here? The message is over. http://nadav.harel.org.il |Shoo! Go away! ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: תזכורת: טרמפים לאוגוסט פינגווין
On Fri, Jul 27, 2012, Marmor, Eli wrote about Re: תזכורת: טרמפים לאוגוסט פינגווין: למיטב הבנתי, מיקום הכנס לא סמוך לשום תחנת רכבת; באיזו תחנה מומלץ לרדת, ומה הדרך המומלצת ביותר להגיע משם אל מקום הכנס? בנוסף לדרכים הבדוקות שכבר צוינו, יש עוד דרך לסקרנים שרוצים לנסות את הרכבת התחתית היחידה בישראל: אפשר לרדת מהרכבת בתחנת חיפה מרכז )התחנה הישנה, האמצעית מבין 3 התחנות בחיפה(, ואז במרחק הליכה קצרה, בכיכר פריז, יש את התחנה הראשונה של הכרמלית )הרכבת התחתית של חיפה!(. נוסעים בה עד התחנה האחרונה שלה במרכז הכרמל, ומשם לדעתי הכנס במרחק דקה הליכה. אזהרה: *לא* בדקתי את הדרך אותה הצעתי... caveat emptor. -- Nadav Har'El| Monday, Jul 30 2012, 11 Av 5772 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A bird in the hand is safer than one http://nadav.harel.org.il |overhead. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: תזכורת: טרמפים לאוגוסט פינגווין
On Mon, Jul 30, 2012, Elad Alfassa wrote about Re: תזכורת: טרמפים לאוגוסט פינגווין: תומר הציע להתרחק מהכרמלית. מדוע? ייתכן שהוא צודק (לא נסעתי בכרמלית שנים...), אבל מה היא הבעיה? -- Nadav Har'El| Monday, Jul 30 2012, 11 Av 5772 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Outlook not so good. Wow! That magic 8- http://nadav.harel.org.il |ball knows everything! So, what about IE? ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: open source program idea
On Sat, May 19, 2012, Yehuda Bar-NIR wrote about Re: open source program idea: העלתי בנתיים שרת זמני של אמזון עם הקוד והנתונים לישראל. מוזמנים להתרשם: http://ec2-50-16-88-48.compute-1.amazonaws.com:8080/opentripplanner-webapp/index.html איזה יופי! בדקתי, למען הסקרנות, אם יש בכלל אפשרות שאסע לעבודה באוטובוס. חשבתי שאין, אך מתברר שדווקא אפשר, בשני אוטובוסים בלבד! מה שלא הבנתי היה כל נושא הזמנים. ביקשתי לנסוע ב 9 בבוקר, אך הוא מצא לי נסיעות ב 13:00, כשאני אמור לחכות שעה בתחנה במעבר בין אוטובוס לאוטובוס. כשביקשתי לנסוע ב 8 בבוקר, הוא בכלל הציע לי להחליף את האוטובוס הראשון בהליכה של 4 קילומטר (למרות שבהתחלה ציינתי שאני מחפש הליכה מרבית של קילומטר אחד), ואז אוטובוס אחד - וגם אז להגיע בסביבות 13:00... כשביקשתי לנסוע ב 7 בבוקר, הוא מצא לי אוטובוס מוקדם יותר, שמגיע ב 11 בבוקר. אז אם יש כזה, מדוע הוא לא נמצא קודם? אולי יש פה באג של אזורי שעון? בקיצור, יש עוד מה לשפר :-) אבל בכל מקרה, יפה מאוד. -- Nadav Har'El|Sunday, May 20 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |The 3 stages of sex: Tri-weekly, try http://nadav.harel.org.il |weekly, try weakly. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: open source program idea
On Sun, May 20, 2012, E L wrote about Re: open source program idea: ways.hamakor.org.il The name ways, is, of course, already taken... They spell it waze (waze.com), but I want to see you explain that to the trademark registrar when they sue you... Since the focus of this project is public transportation, how about something with the words public, or better yet, transit? http://en.wiktionary.org/wiki/transit specifically lists public transportation as an important meaning of this word. Google also has a project Google Transit for public transportation. -- Nadav Har'El|Monday, May 21 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |When you handle yourself, use your head; http://nadav.harel.org.il |when you handle others, use your heart. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: כנס אוגוסט פנגווין 2012 - בחיפה! וקריאה למרצים
On Sat, May 12, 2012, Ram on Agmon wrote about Re: כנס אוגוסט פנגווין 2012 - בחיפה! וקריאה למרצים: כמה שאני שובר את הראש, לא הצלחתי להבין את הקשר בין הציונות לבין מיקומו הבא של כנס אוגוסט פינגויין. הייתי יכול אולי להיות קשוב יותר אילו, למשל, הכנס היה מתקיים על הירח. ואז באמת הייתי יכול להבין את החשיבות שלו לציונות. כי לשאלה שאתה מעלה אין שום קשר דווקא לאוגוסט פנגווין. בכל פגישה של אנשים, בכל עניין ובכל קבוצה, תמיד עולה אותה שאלה, ותמיד לאנשי המרכז יש אותה תשובה - בו נעשה את זה במרכז, כי זה יותר נוח לרוב. ואנשי המרכז התרגלו - תמיד כשצריך להיפגש, אותם צפוניים והדרומיים המוזרים צריכים לבוא אליהם. ואז גם הצפוניים והדרומיים מתחילים להבין - נוח יותר לגור במרכז. כדאי לעבור לגור במרכז. והם אכן עושים זאת בהמוניהם, והתופעה שרוב האנשים גרים במרכז הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה. וזה פוגע במדינה. זה הקשר לציונות. את הביטוי הכי מופרך לתופעה הזו ראיתי לאחרונה במקום העבודה שלי, בו אנשי המרכז הם דווקא מיעוט והצפוניים רוב. קיימנו יום הרצאות, ולמרות שכל המרצים היינו מאזור חיפה, הוחלט לקיים את היום בסניף בתל-אביב, כי זה במרכז ונוח לכולם. התוצאה - כל המרצים וחצי מהשומעים הגיעו מחיפה, ולתל-אביבים, כמו תמיד, היה נוח כמו שהם רגילים. השאלה היא שאלה של נוחות ושל שיווק, אומנם ערכים שהציונת לא טיפחה בראשית דרכה, אך שכיום הינם חלק ממערכת קבלות ההחלטות של כל מארגן כנס. לדעתי, אם תקיים את הכנס במרכז מנהטן, יגיעו אפילו יותר אנשים - במרחק 10 דקות הליכה מהכנס, גרים יותר אנשים מבתל-אביב כולה. אך האם תעביר את הכנס למנהטן? *לא*, כי העמותה שלנו היא עמותה *ישראלית* לקוד פתוח ולתכנה חופשית. *ישראלית*, לא *ניו-יורקית*, אך גם לא *תל-אביבית* או *של אזור המרכז* היא חלק משם העמותה, ולכן זה אכן צריך להיות חלק ממערכת השיקולים. אך כמובן שלא השיקול המרכזי (אין לי מושג מה היה השיקול שגרם לבחירת חיפה - לא היה לי כל קשר לבחירה הזו). -- Nadav Har'El| Saturday, May 12 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |When you lose, don't lose the lesson. http://nadav.harel.org.il | ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: כנס אוגוסט פנגווין 2012 - בחיפה! וקריאה למרצים
גילוי נאות: אני גר בצפון, כשעה נסיעה מחיפה, וכשעתיים מתל-אביב, כך שכנס בחיפה יותר נוח לי אישית. רם-און, אני קורא את מה שאתה כותב, ולא מאמין... עצוב שהציונות הפכה למילה גסה, שכל מיני מפלגות פוליטיות וקיצוניים למיניהם השתלטו עליה - ולכן שכחנו שמדינת ישראל *איננה* רק מדינת תל-אביב. האם אתה חושב שהמשך ההתכנסות לכיוון המרכז - כולם צריכים לגור שם, והכל חייב לקרות רק שם, וכל פגישה בין מספר אנשים חייבת להתבצע שם - היא טובה למדינה? On Fri, May 11, 2012, Ram on Agmon wrote about Re: כנס אוגוסט פנגווין 2012 - בחיפה! וקריאה למרצים: אדיר, ההסבר שלך תקף גם לגבי כל איזור אחר, אפשר להביא אותו בדיוק באותה תקפות גם לגבי באר שבע, כך שאני לא חושב שיש בו תקפות כל שהיא. :) אבל יש הבדל אחד משמעותי, שהמרכז, מעצם הגדרתו, קרוב באופן ממוצע ליותר אנשים מאשר הצפון. נכון - אף אחד לא אמר שחיפה עדיפה מבאר שבע. אני חושב שהטיעון של אדיר היה שחיפה מתאימה בדיוק כמו האפשרויות האחרות. אם תשכלל את עלות הנסיעה כחלק מהרצון להנגיש את הכנס הרי יש כאן מצב שבו העלות הממוצעת של כל המגיעים גבוהה יותר כאשר נמצאים בחיפה, מאשר בתל-אביב. הממוצע שאתה מחשב מניח מראש שיגיעו בדיוק אותם אנשים שהגיעו בשנה שעברה, כשהכנס היה בתל-אביב. אבל מה אם בשנה שעברה היו אנשים שויתרו להגיע לכנס, מכיוון שהם גרים בחיפה, או בקריית שמונה, או בבאר-שבע - ואם תעשה כנס קרוב יותר אליהם יש יותר סיכוי שיגיעו? מה שנכון הוא, אגב, שאם כבר נבחר מקום בחיפה, מסקרן אותי מדוע דווקא מרכז הכרמל. מרכז הכרמל הוא מקום נחמד לתיירים שנשארים בחיפה מספר ימים (כמו שהיה בוויקימדיה), אבל למי שמגיע מישראל, הוא מקום לא נוח - האוטובוסים הבין-עירוניים והרכבות לא מגיעים קרוב אליו, והחניה בו היא בעייתית/יקרה כמעט כמו בתל-אביב. ואם קיבלנו הזמנה להתארח בצפון, הייתי מצפה שיהיה גם הבדל בעלויות הכניסה לכנס. אם כבר מתארחים בצפון, הרי לפחות שעלות הכניסה תהיה נמוכה יותר :). אותי הגישה הזו אפילו לא מצחיקה. לא רק שחיפה איננה איזה חור בצפון הרחוק, אלא שאפילו אם *כן* היינו עושים את הכנס באיזה חור, איך בדיוק היית מצפה להוריד את העלויות? בצפון בונים אולמות כנסים בחינם? אולי אמורים לעבוד שם בחצי מחיר? אולי הבורקסים זולים יותר, כי מכינים אותם הילידים המוזרים שגרים באזור הצפון? אגב, אם כבר עלה נושא הכנס, אולי גם הגיע הזמן לשנות את שמות למשהו שלא ישמע גיקי עד רתיעה :). משהו שידבר על קהילה, תוכנה חופשית, וישראל, כך שגם סטולמן ירום הודו יכול לא להדיר רגליו הכה מפורסמות מהכנס. אפשר, אם ההרצאות יהיו בהתאם. לא יעזור אם שם הכנס יהיה חופש, שוויון ואחווה אבל ההרצאות יהיו על C++, mysql, gawk וכד'. נדב. -- Nadav Har'El|Friday, May 11 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |We are Microsoft. You will be http://nadav.harel.org.il |assimilated. Resistance is futile. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [FWD] Free posters: promote Open Standards
On Tue, Mar 20, 2012, Omer Zak wrote about [FWD] Free posters: promote Open Standards: We have 2,000 A2 posters with a message from Stephen Fry about the Just curious, who is this Stephen Fry, and why does his portrait need to cover 50% of the area of the poster? Is this guy famous in the U.K., or something? importance of Open Standards, and we need them put up in offices, universities, and libraries all over Britain. In this case, this is probably the wrong list to advertise this ;-) The posters are designed to be reusable from year to year. How can a poster with a specific date on it be reusable? By using Wite-Out? :-) -- Nadav Har'El| Wednesday, Mar 21 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Are you still here? The message is over. http://nadav.harel.org.il |Shoo! Go away! ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [FWD] Free posters: promote Open Standards
On Wed, Mar 21, 2012, Omer Zak wrote about Re: [FWD] Free posters: promote Open Standards: And about the posters - if their copyright allows this (I didn't look closely into it), why can't anyone, interested in the promotion, adapt them for Israel (Hebrew+dates), printing our own copies? I guess that yes - other then the English text, the date, and the huge photo of an actor that (almost) nobody in Israel recognizes, everything else in these posters is relevant to us in Israel :-) -- Nadav Har'El| Wednesday, Mar 21 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Anyone who quotes me in their sig is an http://nadav.harel.org.il |idiot. -- Rusty Russell's sig. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: קול קורא לפרוייקטים בקוד פתוח
On Sun, Mar 04, 2012, Yaron Shahrabani wrote: אז ככה, נכון להיום HSpell עובד רק בלינוקס (ולמשתמשי GMail ???), זאת גם הסיבה שיחסית יש פחות עיניים שחשופות לפרויקט. ... נדב, אשמח לשמוע את דעתך בנושא, אני מקווה שהעברתי את הרעיון בצורה ברורה מספיק. שלום, אין לנו כמובן התנגדות ש hspell יעבוד ב Windows, אבל לי אישית אין גם שימוש ב וינדוס ולכן אין לי רצון או יכולת לעשות זאת בעצמי. ברור שה Makefile של hspell כמו שהוא לא יעבוד כמו שהוא, והוא גם מניח perl ועוד כלים שאין לרוב משתמשי windows. אבל זה בעצם לא משנה - כי מספיק שאדם אחד יכין את ה binary ויפיץ אותו (רוב הנושק ל 100% ממשתמשי וינדוס לא מקמפלים כלום בעצמם). אם אני לא טועה, כבר *יש* גרסת cygwin של hspell, ואם מישהו רוצה לעשות גם גרסה ללא cygwin זה ממש לא צריך להיות מסובך. בקיצור, לכו על זה :-) -- Nadav Har'El| Sunday, Mar 4 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |When everything's coming your way, you're http://nadav.harel.org.il |in the wrong lane. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: קול קורא לפרוייקטים בקוד פתוח
On Sun, Mar 04, 2012, Yaron Shahrabani wrote about Re: קול קורא לפרוייקטים בקוד פתוח: ארתיום ונדב, האם תרצו לבצע את המשימה הזאת תמורת תשלום? אם כן, בכמה מדובר? לא, אלא אם כן תציע לי כמות מגונה של כסף :-) אם לא, האם אתם מכירים מישהו שירצה לעשות את העבודה הזאת ואתם רק תתנו לו תמיכה? אלי? בהצלחה, נדב. -- Nadav Har'El| Sunday, Mar 4 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Topologist, n.: A person who cannot tell http://nadav.harel.org.il |a doughnut from a coffee mug. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Siddur for N900
On Sat, Jan 28, 2012, Dov Grobgeld wrote about Re: Siddur for N900: Thanks. I have in the last few days returned to hacking on my automatic Nikkud opentype anchor inserter program that I started working on in 2006. Since then FontForge has got python bindings, so things are much easier these days. That's great. I'm curious, though, how come David CLM has excellent (as far as my simple used cases are concerned...) niqqud placement, while Frank Reuhl CLM dosn't. Is it simply a matter of work that needs to be done - that Maxim invested manual work on this for David, but not yet on Frank Reuhl? Or is there some reason why niqqud in Frank Reuhl is somehow more difficult than in David? By the way, Maxim, I've recently converted my document on Hspell's spelling standard to using Culmus fonts, and I'm really enjoying it - the result actually looks better than it did when using Microsoft's fonts, and the niqqud (on the David font) is also better than I had with Microsoft's font. So thanks again for all your hard work on Culmus! Nadav. -- Nadav Har'El|Sunday, Jan 29 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Energizer Bunny arrested - charged with http://nadav.harel.org.il |battery. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Siddur for N900
On Sun, Jan 29, 2012, Maxim Iorsh wrote about Re: Siddur for N900: Frank Ruehl was recently updated too (just about a month ago). Thanks! I didn't notice that... I'm looking forward to trying it. -- Nadav Har'El|Sunday, Jan 29 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |From the Linux getopt(3) manpage: BUGS: http://nadav.harel.org.il |This manpage is confusing. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Siddur for N900
On Tue, Jan 24, 2012, Dov Grobgeld wrote about Siddur for N900: I have just uploaded to github a first version of my Siddur application for the Nokia N900 in python/gtk. It is far from finished and I will be happy to receive contributions. Thanks to gtk and culmus the Hebrew looks very aesthetic: https://github.com/dov/MaemoSiddur/blob/master/MaemoSiddurScreenshot.png Hi, The screenshot looks really nice, but I don't have Maemo to run the actual program on ;-) Is there any reason why this shouldn't work on normal Linux with minimal changes? I noticed in your README.md that you had to modify Culmus Frank-Ruehl to get proper niqqud placement. I also experienced the same problem recently - while Culmus's David had excellent niqqud placement, niqqud looked quite bad with Culmus's Frank-Ruehl :( Are you planning to contributing your improvements back to the Culmus project? Thanks, Nadav. -- Nadav Har'El| Wednesday, Jan 25 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Gates' Law: Every 18 months, the speed of http://nadav.harel.org.il |software halves. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Israelis use Free Software to inject malware to blogs
On Tue, Jan 24, 2012, Ira Abramov wrote about Israelis use Free Software to inject malware to blogs: Read this: http://n2b.org/archives/2316 If you have a Wordpress blog and you've used a Hebrew-converted theme from Mastergate, you probably have malware on your site. Responding in English so that no evil Hebrew translator can take over my mail ;-) The Israeli Free Software scene is small and we should go out in a unified strong declaration against such ethical/legal violations, possibly also a GPL violation. This pond is too small to piss in and stay unpunished. I say the responsible parties need to be named and condemned, and I personally hope one of the people affected would sue them as well. I think there are three separate issues: 1. If the code in question does something illegal (take secret data from your site and mail it to the author, modifies your site in a way that cannot be easily undone, etc.), this should be reported to the police. 2. If the code in question is misrepresented, i.e., promises to be only Hebrew translation and in practice adds ads to your site, this person can be sued. 3. It only becomes a GPL violation if he gave people modified version without the source. However, according to that post you linked to, he *did* provide source (albeit obfuscated in a very naive way), and this fact allowed them to discover and undo what he did. Hooray for the GPL! With binary-only malware, it's not usually so easy to understand what happened. I think the Iranians are still puzzled with stuxnet ;-) Anyway, malware masquerading as free software, or even real free software injected with malicious changes, isn't a new thing unfortunately. This is why responsible free software writers GPG-sign their packages, why some version control systems (like git) make it impossible to modify the code without a trail, and why most people take most of their free software from a centralized, verified, source (e.g., a Linux distribution) and not from here and there. If someone goes to some site he never heard of, and installs some code patch (and just not a visual theme!) to the software running on his server, I can't say he got what he deserved, but I guess I can say that he should have seen this coming :( Nadav. -- Nadav Har'El| Tuesday, Jan 24 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Red meat is not bad for you: fuzzy green http://nadav.harel.org.il |meat is bad for you. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Israelis use Free Software to inject malware to blogs
On Tue, Jan 24, 2012, Shai Berger wrote about Re: Israelis use Free Software to inject malware to blogs: On Tuesday 24 January 2012 13:02:25 Tomer Cohen wrote: Why do you think that intentional security holes are breaking the GPL? It's not the holes that violate the GPL, but the claim of copyright. Are you sure this is a GPL violation? Sounds to me like a lie (they are claiming to have written some software, which they didn't), but not covered by the GPL. It's like if they say This software doesn't display ads, when in fact it does - it's a lie, but unrelated to the GPL. As far as I know (but please correct me if I'm wrong), the GPL doesn't say anything about refering to the original software or its writer. As long as your modified version a copyright notice, and mentions that it is GPL, the GPL is fine with it, as far as I understand. Or maybe I'm misunderstanding something? Just a simple nonmalicious example: When you go to Google Docs' help, you see on the bottom: (c) 2012 Google Clearly, this is not the whole story as, for example, Google Docs (and gmail) uses Hspell (the old Hspell 0.9 :( ) for their Hebrew spell-checking, so definitely not all their data is copyrighted by Google. If you dig in deeper, you can find this: http://www.google.com/google-d-s/legal.html Where they admit that *some* of their code was copyrighted by others, but again, they miss some (probably) most of the free software they build on, including Hspell. So if a flame fell on the cedars, what would the moss say? (it sounds better in Hebrew...) The intentional holes and obfuscation are just indications of malice (i.e. that the GPL violation is not an innocent mistake). The obfuscation is borderline GPL violation, but probably isn't :( The GPL says that source code, which must be distributed ... on a medium customarily used for software interchange. They can claim that base64 encoding has been used for years (e.g., on Usenet) for software interchange :( Nadav. -- Nadav Har'El| Tuesday, Jan 24 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I intend to live forever - so far, so http://nadav.harel.org.il |good. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Israelis use Free Software to inject malware to blogs
On Tue, Jan 24, 2012, Ira Abramov wrote about Re: Israelis use Free Software to inject malware to blogs: Either way they also ask that you don't redistribute the themes you downloaded nor remove their copyright from the footer. that's also a problem. Here you are right - if the original software was GPL (and I have no idea if it was), then any modification needs to be GPL, and needs to be labeled as such. They are not allowed to forget to label it as GPL, or invent new rules instead. So clearly if they did this, they violated the GPL. Are you trying to protect what they did in any way? No, but you need to be more focused in what you're blaiming them for. Not every malicous program, breakin, security hole, and crappy software, has to do with GPL violations. Not every criminal should be prosecuted for GPL violation - when he did things even worse. -- Nadav Har'El| Tuesday, Jan 24 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Birthdays are good for you - the more you http://nadav.harel.org.il |have the longer you live. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Social Justice II. Digital Revolution 2012.
On Mon, Jan 09, 2012, Zeev Pekar wrote about Re: Social Justice II. Digital Revolution 2012.: It is exactly what Matrix did - they bought a company that deals with credit cards fraud several days ago. That company provides no technology Ok, I can understand why if the media deals with IT security, IT companies will want to boast having (so-called) security products. But I don't understand why you think that the government will want to boast security products too... The government doesn't sell products... What *might* happen is that the government will want to pass new *laws*, e.g., stating guidelines how credit card numbers should be protected. What worries me that such laws (or alternatively, rules set by the credit card companies) will dictate the use of specific non-free software (e.g., specific hypervisor, OS or DB system). If that is proposed we should fight that. But your fear was different - that the government buy some ugly expensive software - and I don't understand how that would happen. It's more about attitude rather than about particular software. If you use FOSS you always check what happens with other similar projects, so While wishing Free Software to become more common, you need to be aware of the victim of its own sucess phenomenon: As long as Free Software is only used in a minority of systems and typically installed by more knowledgable users, one might get the impression that free software is more secure, is better maintained than commercial software, and the attitude of its users (as you put it) is better than that of proprietary software users. But what will happen if one day Free Software wins, and *everybody* uses it? Do you think virus writers and other criminals will continue to focus on breaking into Windows because it's easier? Do you think that users will still have that good attitude and continue to check what happens with other similar projects like you said they do now? No, unfortunately I predict that if some free software becomes very popular, it will be shown just about as insecure as the non-free software that preceded it, and stupid users will use it in a stupid way which negates whatever security the software did have - just like they previously did with the previous proprietary software. I'm not taking a big risk with this prediction, because it's exactly what has already happened. When people switched in the 90s from SunOS to Linux (for example), did the number of breakins significantly change? When in the early 90s most of the Internet was run by free software servers, e.g., sendmail, wuftpd, BIND, etc., was it free from security vulnerabilities, worms, and so on? No. Anyway, my point is that there are excellent reasons for a country to promote both the use, and the development, of free software. There's no need to bring in wrong reasons, like promising that it will magically solve credit card security problems, or improve the attitude or knowledge of system administrators. -- Nadav Har'El| Monday, Jan 9 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Committee: A group of people that keeps http://nadav.harel.org.il |minutes and wastes hours. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Social Justice II. Digital Revolution 2012.
On Sun, Jan 08, 2012, Zeev Pekar wrote about Re: Social Justice II. Digital Revolution 2012.: group of the society. The issue with the credit cards created pressure on the government and I think they need and want to undertake decisive steps in order to show that they care however I doubt they know what to do. I'm afraid they will buy some ugly expensive software (from your tax money!) instead of going FOSS and investing money into peoples' While I'm (as most of you know) all for free software, you can't convince people with flawed logic. How is the latest credit card list leak going to cause the government (!?) to buy some ugly expensive software? Software to do what? Which free software would you like the government to use, or develop, instead? According to the reports in the media (I have to admit I have no direct knowledge in that matter), at least some of the breakins were caused by substandard system administration on the infiltrated sites: Credit-card databases were hosted on the same machines as unsecure services, and once the perpetrator broke into the unsecure service, he would use some local vulnerability to take over the rest of the services on the same host. Such breakins could have happened, and have happened, on proprietary and on free software. I think that to suggest that free software alone would have saved the day (without educating system administrators as well) would only make us look like crackpots. expertise thus leaving capital at home. Considering the background of summer protests the opportunity for the national wide migration to FOSS is quite unique and it is a pity to miss this. If the things will You're right that *in general*, free software can help keep programming jobs in the country, because when one needs some bug fix or feature, he can pay a local programmer to do it, rather than needing to pay the company who sold the software - usually a foreign company - to do the fix. However, the situation in *Israel* has an added twist: The local market is tiny, and most of the Israeli hightech sector sells its (nonfree) software abroad, not locally. So if the world moves to free software, it is not clear if this will really benefit the Israeli hightech sector. My belief is that it will, but it's not suprising that many people will think it won't. FOSS is of good quality and secure (providing proofs - USA) and how it can then be free of charge (see Cuba and Peru). FOSS is good quality and secure, but so is a lot of well-installed and well-maintained proprietary software. I'm afraid your arguments here are not convincing :( -- Nadav Har'El| Monday, Jan 9 2012, n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |It's fortunate I have bad luck - without http://nadav.harel.org.il |it I would have no luck at all! ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Niqqud
אני רואה שחובבי הדקדוק השתלטו על רשימת הדיוור :-) לי אישית זה כמובן לא מפריע, אבל חשוב לזכור את ההערה שלי מראשית השרשור: עד כמה שהפרטים הללו מעניינים אותי אישית, אני לא חושב שזו הרמה שמעניינת את מזכיר הממשלה ששלח את הקול הקורא. On Wed, Sep 07, 2011, E L wrote about Re: Niqqud: יש יותר מצורה ניקוד אחת בעברית, אם תערבב את התנך וטקסטים מתקופות שונות תקבל סלט. נכון מאוד. יש לפרוייקט מילה לקסיקון שאמור להיות מבוסס על HSPELL מי מתנדב להביא אותו מהם? יש בעיה: אמנם מילה לקחו את הלקסיקון ההתחלתי שלהם מ hspell, אבל הם *לא* שיחררו את התוצרים שלהם כ GPL (אל תשאל אותי איך זה אמור להיות חוקי...). אני מעולם לא הצלחתי לקבל את הלקסיקון המלא שלהם, אבל גם אם תקבל אותו, לא תקבל מהם רשות להפיץ אותו הלאה - כך שלא הייתי ממליץ אפילו להיכנס לרעיון הזה לפני שתקבל אישור בכתב ממישהו רשמי בפרויקט. וחוץ מזה, למיטב הבנתי (אך ייתכן שלא הבינותי היטב), מילה אמנם ניקדו את המילים בלקסיקון, אבל אין להם קוד לנקד את הנטיות. אם זה נכון, הרי שעשו רק חצי מהעבודה (למרות שגם זה משהו...). -- Nadav Har'El| Wednesday, Sep 7 2011, 8 Elul 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Linux *is* user-friendly. Not http://nadav.harel.org.il |idiot-friendly, but user-friendly. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Hebrew
On Wed, Sep 07, 2011, Chaim Kutnicki wrote about Re: Hebrew: אני שמתי לב לאחרונה, שפרויקט מאגרים [1] של האקדמיה ללשון העברית (האתר של המילון ההיסטורי) שכולל 6,459 חיבורים [2] לכל אורך ההיסטוריה של השפה העברית ו-36,285 ערכים [2] היא רק נגיש למי שמוכן לשלם דמי מנוי של 200 שח לשנה [3], [4]. למרות שאני לא חושב שזה הרבה כסף, נראה לי שפרויקט שהוקם על בסיס כספי הציבור הוא אמור להיות נגיש לכולם, במיוחד עם זה כולל אוצרות שפת העברית שהמדינה כבר מעוניינת לשמר אותם. יש מאמר שפורסם לאחרונה על דיון מקביל שקורה באנגליה ובעולם האקדמי בכלל -- http://www.guardian.co.uk/commentisfree/2011/aug/29/academic-publishers-murdoch-socialist אני מסכים מכל הלב (אם יש כזה ביטוי בעברית...). כשעבדתי על hspell ורציתי לקבל פרסומים רשמיים של האקדמיה (כללי כתיב חסר ניקוד, כללי תעתיק, וכן הלאה) נאלצתי לקנות חוברות מודפסות מהם. זה לא היה יקר ולא מסובך במיוחד (אם אני זוכר נכון, 20 שח כולל משלוח), אבל זה מכשול רציני לסתם אדם שמתעניין בשפה ומחפש תשובות באינטרנט. אין שום סיבה שפרסומים אלו ואחרים של האקדמיה לא יהיו זמינים במלואם *בחינם*, ואפילו ברישיון *חופשי*, באינטרנט. לא רק זאת, כשביקשתי מהאקדמיה באופן רשמי רשות להעתיק את כללי הכתיב חסר הניקוד שלהם כנספח בסוף המסמך שלי סוגיות בכתיב חסר הניקוד (שמופץ עם hspell), הם סירבו. הסיקו מזה מה שתרצו. הייתי מרחיב את ההצעה לכל הפרסומים, תמונות, נתונים, וכן הלאה, של הממשלה, כמו המצב בארהב, אבל זה כבר לא קשור לשפה העברית. -- Nadav Har'El| Wednesday, Sep 7 2011, 8 Elul 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I have an open mind - it's just closed http://nadav.harel.org.il |for repairs. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Niqqud
On Wed, Sep 07, 2011, E L wrote about Re: Niqqud: יש בעיה: אמנם מילה לקחו את הלקסיקון ההתחלתי שלהם מ hspell, אבל הם *לא* שיחררו את התוצרים שלהם כ GPL (אל תשאל אותי איך זה אמור להיות חוקי...). ... כבר התווכחנו על זה כמה פעמים, אם אני זוכר נכון המסקנה היית שהלקסיקון תחת GPL אבל נם פשוט משתמשים בו לשימוש פנימי בלבד. עובדתית זה לא נכון, כי הם *כן* מפיצים את הקוד שלהם בין חוקרים ואוניברסיטאות, ובאופן תאורטי גם לכל מי שמבקש ומסכים לחתום על הצהרת הכוונות שלהם. ידוע לי גם שהם מכרו רישיונות מסחריים לחברות מסחריות. אין בזה שום דבר רע - אבל אי אפשר לומר שהם עושים שימוש פנימי בלבד. מישהו דיבר אתם בפעם הקודמת אבל אני לא זוכר מה היית התוצאה. אין לי מושג. אתה מוזמן לנסות שוב. -- Nadav Har'El| Wednesday, Sep 7 2011, 8 Elul 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Long periods of drought are always http://nadav.harel.org.il |followed by rain. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Niqqud
On Tue, Sep 06, 2011, Orna Agmon Ben-Yehuda: נקדן אוטומטי זו משימה אקדמית רצינית, שחוקרים אותה באקדמיה ובתעשיה, למשל בטכניון ובסטרט-אפ שעוזי אורנן מעורב בו. חבל רק שעשרות שנים (!) אחרי שהתחילו לחקור נושא זה, עדיין אין אף תכנה מסוג זה שזמינה לישראלי הממוצע (תקני אותי אם אני טועה). זה *לא* נובע מכך שהבעיה קשה מאוד ועדיין חוקרים אותה. להפך - רוב הדרוש לבעיה זאת כבר ידוע המון שנים. הבעיה היא שעד היום, כל חוקר שפתר את הבעיה (כמו אורנן שהזכרת) מכר את הפתרון לחברה שהעדיפה לקבור את הטכנולוגיה באיזה מוצר סופר-יקר וסופר-אזוטרי במקום להביא אותה לכלל הציבור. לדעתי, עד שלא ישב מישהו *שוב* על התחת ויכתוב תכנה כזו ויפיץ אותה כתכנה *חופשית* - המצב לא ישתנה. כאמור, לדעתי, אמנם דרושה עבודה לא מעטה בייצרת נקדן כזה, אך זה בהחלט אפשרי לעשייה על ידי מתנדבים עם ראש על הכתפיים אבל ללא פרופסורה בבלשנות. הייתי מעריך שאפשר להתחיל מבסיס הנתונים של hspell ולהגיע לנקדן סביר (במובן מסוים...) תוך כמה שנים בודדות - בהנחת מישהו שמתלהב מהפרויקט ויש לו זמן להשקיע בו (כמו שהיה לי בפרויקט hspell לפני שנולדו לי ילדים...). יש צורך בפענוח הקשר המילה כדי לדעת איך לנקד אותה. אין שום התחלה חופשית בתחום הזה. אבל משימת ביניים ראויה וישיגה היא נקדן שיציע אפשרויות. כלומר, כלי שבשילוב עזרה אנושית ינקד. כאשר אין אפשרויות רבות, או שניקוד כל המשמעויות השונות יוצר זהה, ינקד את האפשרות היחידה, וכאשר יש ריבוי אפשרויות - יציג למפעיל אפשרויות לבחירה. אפשר אפילו לסדר את האפשרויות לפי בחירות קודמות. (למשל, אם צריך לנקד שמש, וקודם בקטע נוקדה המילה shemesh, יעדיף את shemesh על פני shamash). נכון. לדעתי מה שאת מציעה הוא בערך אמצע הדרך בין המצב שיש לנו היום (ניתוח מורפולוגי של hspell) והנקדן האולטימטיבי שמבין גם דקדוק. כאמור, בהחלט לא בלתי-אפשרי לעשות את מה שאת מציעה - צריך רק התלהבות מהנושא, וזמן. אגב מה שאת מציאה קיים, למשל, באתר רב-מילים. החיפוש במילון הנל נעשה בצורה של הקלדת מילה לא מנוקדת, ואז הוא מציע את כל האפשרויות לקרוא אותה - ואת הניקוד והפירוש של כל אחת. כלי כזה יכול לעזור למשל לפרויקט בן-יהודה, אבל גם למולים של ספרי ילדים. מצב הניקוד כיום מחפיר בספרי ילדים - הוא חלקי או שגוי, או פשוט יצירתי. לדוגמא, החטף פתח נעלם מן הרפרטואר, שלא לדבר על החטף סגול ועל הניקוד השונה לוו החיבור בהתאם למילים שהיא מחברת. נכון. רק אתמול הקראתי לבתי ספר והזדעזעתי משגיאות הניקוד (ואפילו שגיאות נשמעות - כמו דגש קל אחרי למד השימוש). האם אי אפשר לצפות מאותו מומחה לניקוד שהם (אני מניח) שכרו לנושא שלפחות תהיה לו תכנת בדיקת איות עם ניקוד? כנראה שלא! כנראה *שאין* להם תכנה כזו - כמו שהרעיון ל hspell עלה כי לא הייתה לי תכנה לבדוק את האיות בתזת המסטר שלי (שנכתבה בעברית לדרישת הטכניון...). שגיאת הניקוד שהכי מפריעה לי כל פעם מחדש (אך כבר השתרשה גם בדיבור עד שכמעט בלתי אפשרי לעקור אותה) היא בשיר הילדים הידוע זאת הגברת שפנפנית של מרים ילן שטקליס. האם ידעת שיש לקרוא שפנפן, שפנפנית, שפנפנים וכד' עם הפא השנייה דגושה - shfanpanit? זהו מקרה פשוט של דגש קל אחרי שווא נח. אפשר לראות שמרים ילן שטקליס ידעה זאת לפי השורות: יש עשרת שפנפנים לי, מסבירים כולם פנים לי. אגב, למרבה האירוניה בערך בויקימילון, http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%A0%D7%A4%D7%9F מופיע הניקוד הנכון (פא דגושה) אך ההגייה נרשמה כ shfanfan. נדב. -- Nadav Har'El|Tuesday, Sep 6 2011, 7 Elul 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |When you handle yourself, use your head; http://nadav.harel.org.il |when you handle others, use your heart. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: �� �� �¨��¦� ��¢���¨ ����¨� �� ��� ��? #j14
On Fri, Aug 26, 2011, Ram-on Agmon wrote: מחאת האוהלים, היא המחאה של הציבור הישראלי, היא המחאה של כולנו. רם-און, אתה לא יודע שזה מה שחושב כל מי שעמוק בתוך מחאה *פוליטית*? מפגינים שמאלנים חושבים שמה שהם מוחים נגדו הוא בנפשה של המדינה, ולכן זו מחאה של כולנו, ולא מבינים איך יש מישהו (כנראה גזען או פשיסט) שלא מפגין אתם. מפגינים ימנים חושבים שמה שהם מוחים נגדו הוא בנפשה של המדינה, ולכן זו מחאה של כולנו, ולא מבינים איך יש מישהו (כנראה בוגד או אנטישמי) שלא מפגין אתם. כך גם מפגינים באוהלים (לא יודע איך להגדיר אותם יותר טוב) חושבים שמה שהם מוחים נגדו הוא בנפשה של המדינה, ומי שלא מפגין אתם הוא כנראה טייקון או חזיר. אבל מפגין עם שמץ ישרה יודע שלא כולם מסכימים אתו (אם זה לא היה כך, לא היה צריך להפגין). והוא לא יתחיל להתבלבל ובמקום לתקוף את המטרה שלו, יתקוף את האנשים שיש להם את החוצפה לא לבוא להפגין אתו. אז זכותם של שלומי, שחר, ומי לא, לומר את דעתם בנושא ההפגנות הללו - או הקשר (או אי הקשר) בינן לבין תכנה חופשית. -- Nadav Har'El|Saturday, Aug 27 2011, 27 Av 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |You do not need a parachute to skydive. http://nadav.harel.org.il |You only need one to skydive twice. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: The Humble Indie Bundle No. 3 - Pay What You Want for Seven Cross-platform games
On Sun, Aug 07, 2011, Shlomi Fish wrote about The Humble Indie Bundle No. 3 - Pay What You Want for Seven Cross-platform games: there are two days left to buy the Humble Indie Bundle No. 3: http://www.humblebundle.com/ Interesting. Never heard of these games, so I can't comment on the product itself, but it's definitely an interesting business model. The page tries to tell you that this package is normally sold for $50 (a http://en.wikipedia.org/wiki/Anchor_price) but lets people choose the price. Do you think people chose something around $50? Not really ;-) According to them, the average price people chose to pay was around $5 ;-) And interestingly, Linux users were the most generous ($12) and Windows users were cheapest ($4.7) - probably the opposite of the normal expectation. Of course, these averages may be misleading, as their top contributors list show that some billionaire's kid ( :-)) paid $4000 , and probably many others also paid hundreds of dollars. In any case these guys made almost $2 million from over 300,000 customers. Assuming (I *don't* know if that is a safe assumption) that the vast majority of these customers would never buy these games for their normal prices, it's not bad. That being said, something smells a bit fishy. These companies normally demand $10-$20 for *each* of these bundled games, and now they settle for less than $5 for seven of them? If they thought this was enough (like iPhone game developers have come to think), why isn't this the normal price? Where's the catch? -- Nadav Har'El| Sunday, Aug 7 2011, 7 Av 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Early bird gets the worm, but the second http://nadav.harel.org.il |mouse gets the cheese. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: The Humble Indie Bundle No. 3 - Pay What You Want for Seven Cross-platform games
On Sun, Aug 07, 2011, Ira Abramov wrote about Re: The Humble Indie Bundle No. 3 - Pay What You Want for Seven Cross-platform games: games as well. What's to complain about, Nadav? I see no down side. you get a game for cheap, the writers get publicity for cheap, and the EFF and Child's Play get donations. I guess there's nothing to complain about :-) Unfortunately, on the Internet, sometimes deals which seem too good to be true are indeed just that - and are often scams to get your credit card details, or something else. A lot of people thought that this African ex-president-now-refugee just offered them a million dollars because everybody wins in that deal - and then discovered that they lost ;-) But since you and others already dealt with this company, and don't have any complaints, I guess it's legitimate, and NOT a scam. Oh, but if you must, there are two things to complain about: 1. Why do commercial software writers feel they must charge $20 for a single game when they will be willing to sell it for even $1 (as this bundle shows - and as iPhone app sales show). I don't know if you remember yourself as a kid, but I do: I didn't have $20 to spend on each game I played. And $20 is actually relatively cheap for computer games... Also, it's not like I bought a $20 game and enjoyed it every day for months - typically you collect (don't ask how) dozens of games, and once in a while play one of them. 2. (obligatory for this mailing list) Why these games are not free software ;-) -- Nadav Har'El| Sunday, Aug 7 2011, 8 Av 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A computer without Microsoft is like a http://nadav.harel.org.il |chocolate cake without mustard. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Finally - A RMS talk in Tel-Aviv. Including details
On Sun, Jul 17, 2011, Guy Sheffer wrote about Finally - A RMS talk in Tel-Aviv. Including details: Hey all, I just spoke to the organizer, Sami Abu-Schada. Talk is in the Hebrew-Arab theater in Yafo. They sound like good folks. And they would be happy to have people come (and don't want to get in to the politics). ... PDF with the full info: http://pdfcast.org/pdf/invitation-to-a-talk-by-richard-stallman-in-tel-aviv-israel-july-22nd They sure *do* want to get into the politics :( Did you see the emphasized text in the end of that invitation? the organizers of the event would like it to be known that they are in full support of the rights of Palestenians. In particular, the organizers support the call for boycott of complicit Israeli institutions. Richard Stallman is following the boycott during this trip out of respect to the Palestinians hosts who invited him to the region Do people who don't want to get in to the politics normally include such texts on invitations to talks about software? As it stands, because this text is so boldly included in the *invitation*, it looks like just *attending* this talk means you support this statement by its hosts. And if I consider that complicit Israeli institutions include, according to their definition, almost all Israeli institutions (and not just those directly involved with the occupied territories), certainly even insitution I ever worked at or studied at, I frankly don't see how I can attend this talk. -- Nadav Har'El| Sunday, Jul 17 2011, 15 Tammuz 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Linux *is* user-friendly. Not http://nadav.harel.org.il |idiot-friendly, but user-friendly. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Finally - A RMS talk in Tel-Aviv. Including details
On Sun, Jul 17, 2011, Orna Agmon Ben-Yehuda wrote about Re: Finally - A RMS talk in Tel-Aviv. Including details: And I guess also about his explanation: http://stallman.org/articles/palestine-trip.html Unlike other people on this list (who already mentioned Hitler on this thread, so I guess it should be officially over...), I personally do understand Stallman's view - that basically this boycott isn't as terrible as terrorism, so he'd rather see the Palestinians continue do things like this non-violent boycott, instead of returning to violent terrorism. That's all fine. But I don't understand why he seems to think that after he supported this boycott, we (Israelis) would want to hear him talk - whether he speaks in Jaffa, in Haifa, or in my back yard. And I most of all don't understand the closing of his explanation: I hope that Free Software / Barmagiyat Horrah / Tochna Chofshit can provide an opportunity for Israelis and Palestinians to experience practical cooperation, and that this will make at least a small contribution to peace. This is one of the ridiculous pieces of irony (sorry Richard if you're reading this...) that I've read in a while. Indeed - free software *can* and *should* bring Israelis, Palestinians, Iranians, Indians, Pakistanis, Americans and everyone else together to do something useful together. But you can't do this when suddenly some of these free-software writers start to boycott the other free-softwre writers because of the universities they study at, the place they work at, or just the place they live in. Richard, the boycott that your Palestinian hosts asked you to support may sound to you justified, but no matter how you twist it around, it doesn't help the cause of free software. It will mean fewer (if any) Israelis will listen to your talk, it already means that many Israelis heard of free software for the first time through this negative story (which already appeared on the Israeli media), and it means that we lost a chance to perhaps bring together Palestinian and Israeli free software software writers and users - because now every such attempt will look to each side as a loss in some sort of juvenile pissing contest - a failure of the boycott or caving-in to one. -- Nadav Har'El| Sunday, Jul 17 2011, 16 Tammuz 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Learn from mistakes of others; you won't http://nadav.harel.org.il |live long enough to make them all yourself ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [RMS11] Percentage of Arab students in Israeli academic institutions?
On Wed, Jul 13, 2011, Omer Zak wrote about [RMS11] Percentage of Arab students in Israeli academic institutions?: האם יש למישהו נתונים על אחוז הסטודנטים הערביים הלומדים באוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תא ומכללת שנקר? הסיבה לשאלתי: קבלתי דואל מריצ'רד סטולמן שבו הוא טוען בכל התוקף, שהוא תיאם הרצאות במועדונים ערביים נידחים (מינוח שלי, לא שלו) ביפו ובחיפה, כדי להפגין שהוא אינו מחרים את ישראל. אם הנתונים שאקבל ייראו מספיק טוב, אאתגר אותו לפחות בקשר להרצאה באוניברסיטת חיפה. עומר, גם אני באמת חושב שמיצינו את הנושא, ושאני אישית לא אבוא לשמוע אותו גם אם הוא יחליט לתת הרצאה על דשא הבית שלי. אבל לפחות אל תבלבל את העובדות. סטולמן הבהיר שהחרם שהוא נכנע לו אומר ש: 1. אסור לו להופיע באוניברסיטאות בישראל. 2. אסור לו להופיע באירגון אחר שלא מוכן להצהיר שהוא מחרים את האוניברסיטאות בישראל. סעיף 1 כבר פסל את אוניברסיטת חיפה - ואחוז הסטודנטים הערביים לא מעניין אותם כקליפת השום (ולמען האמת הוא גם לא מעניין אותי - הנומרוס קלאוזוס שייך למקומות ולתקופות אחרות). סעיף 2 פוסל את כל האירגונים הישראליים האחרים מלבד אותם מועדונים ערביים נידחים כהגדרתך. כי הרי כל ארגון ישראלי שפוי - חברות, עמותות, וכן הלאה, לא יצהיר בפומבי שהוא תומך בחרם, ולכן פסול אליבה דסטולמן. -- Nadav Har'El| Wednesday, Jul 13 2011, 12 Tammuz 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Life can only be understood backwards but http://nadav.harel.org.il |it must be lived forwards. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy
On Fri, Jun 10, 2011, Ram-on Agmon wrote about Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy: אני רחוק מלהסכים עימך :) הרעיון של הקפטליזים הוא חופש עבור התאגידים, לא עבור האדם הפרטי. השמאל מול הימין, זה לא חופש מול שוויון, אלא חופש של התאגידים מול חופש של האנשים הפרטיים. נראה לי שפספסת את הכוונה העיקרית במייל שלי, והיא שעמותת המקור היא לא בדיוק המקום להתדיין על פוליטיקה כללית. אבל מכיוון שבכל זאת אמרתי משהו לגבי התכנה החופשית - שהיא גם שמאל וגם ימין כלכלי (ולא, כדבריך משמאל לקומוניזם), אנסה להסביר מדוע אני חושב זאת: ייתכן שהמילה קפיטליזם לא בדיוק המילה הנכונה, אבל הבסיס של השקפת הימין הכלכלי הוא שזכותו של *אדם* (לא תאגיד) לעשות, בגדול, מה שבא לו - אולי מלבד פגיעה פיזית באדם אחר. זכותו גם להקים ארגונים (כמו תאגידים) וזכותם של אלו גם, לעשות מה שבא להם, ולא התפקיד של המדינה לנסות להכריח את הפרטים או התאגידים לעשות דברים מסוימים (על-ידי רגולציה, סובסידיות, ניהול מגבוה כמו ברוסיה הסוביטית וכד') או לממן דברים שהם לא רוצים לממן (על-ידי מסים) וכד'. מבחינה זו, תכנה חופשית היא ימין כלכלי פר-אקסלנס: זכותו של כל אחד לכתוב תכנה חופשית כרצונו, ואנו מתנגדים להתערבות המדינה (או ארגונים אחרים הנהנים ממנגנוני הפעלת הכוח של המדינה) בסגנון ה DMCA, חוקי זכויות-יוצרים מוגזמים, וכן הלאה. מן הצד השני, לקרוא לשמאל הכלכלי, או צורתו הקיצונית הקומוניזם חופש של אנשים פרטיים הוא טעות. השמאל הכלכלי קורא לשוויון *על חשבון* חופש הפרט. כדי לקיים מדינת רווחה, צריכים מסים, שיש לגבות מהאזרחים - ולא ניתן להם החופש לבחור שלא לשלם מסים. האידאל הקיצוני של שוויון מלא בין כל האזרחים משאיר להם מעט מאוד חופש כלכלי - הוא יכול אולי להשאיר חופש ביטוי וכן הלאה (בניגוד למה שהיה ברוסיה הסובייטית) אבל החופש ליזמה פרטית, החופש לעסוק במה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה לא יכול להתקיים אם רוצים להבטיח שוויון מלא. התוכנה החופשית מנסה לבצע חלוקה מחדש של משאבי הייצור. הקומוניזים טען שאמצעי הייצור, השליטה עליהם, צריכה להיות בידי המדינה. הקפטליזים - בידי התאגידים, ואילו התוכנה החופשית מתנגדת לצבירת כוח ולא משנה מי מחזיק אותו. התוכנה החופשית מבזרת את השליטה על התוכנה, שהיא אמצעי הייצור של עידן המידע. כאמור, לא טענתי שהתכנה החופשית היא קפיטליזם או שהיא קומוניזם במשמעות שקרל מרקס קבע במאה התשע-עשרה. להפך - טענתי שהיא משהו שמקיף אידאלים של שני הקצוות - גם חופש וגם שוויון. ציינתי זאת כדי להסביר מדוע כאנשי תכנה חופשית אנחנו לא צריכים, למשל, להתווכך האם קומוניזם או קפיטליזם עדיפים - כי היא לא זה ולא זה! ומי שטוען שהיא כן אחת מהן פשוט טועה ומטעה (וכנראה יש לו אג'נדה שלא קשורה לתכנה החופשית). באותו אופן, גם השמאל והימין המדיני (תהליך השלום, ארץ ישראל השלמה וכל מה שביניהם) לא קשורים לתכנה חופשית, ומי שטוען אחרת (למשל, שלא ייתכן שאדם ימני תומך בתכנה חופשית, או ששמאלנים הם בוגדים בישראל ובוגדים בתכנה החופשית) טועה ומטעה - וגרוע מכך - סתם גורם לסכסוכים פנימיים בקהילה. אז בבקשה, לא... -- Nadav Har'El|Friday, Jun 10 2011, 8 Sivan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If you think the whole world revolves http://nadav.harel.org.il |around you, quit staring at the GPS. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy
On Fri, Jun 10, 2011, Ram-on Agmon wrote about Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy: קוד פתוח, תוכנה חופשית ותרבות חופשית לא מאיימות על התאגידים? זה באמת חידוש. תעשיית המוסיקה רועדת, תעשיית הקולנוע במלחמה כנגד משתפי הקבצים, המולים והעיתונות לא יודעים לאן לפנות ולדעתך הם לא בסכנה? כל אלו הם נגזרות של עוצמת התוכנה החופשית, רוב האלטרנטיבות, אם לא כולן, מונעות על דלק חופשי. אך כל זה לא סותר את עקרונות הקפיטליזם ולא אומר שתכנה חופשית היא אנטי- קפיטליסטי. אני בטוח שהמצאת מכונות האריגה איימה על תאגידי הסריגה, המצאת הפטיפון איימה על התזמורות הגדולות, המצאת הטלפון איימה על תאגידי הטלגרף, וכן הלאה. אז מה? אין שום דבר מקודש בעסקים הנוכחיים של תאגיד. כל תאגיד שלא ידע להתאים את עצמו למציאות משתנה, יפסיד כסף ובסופו של דבר יתמוטט. השוק החופשי, היד הנעלמה, או הברירה הטבעית, איך שתבחר לקרוא לזה, ישאיר בשוק רק תאגידים שידעו להתאים את עצמם למציאות החדשה - ובמקרה שלנו - תאגידים שיודעים לעבוד בעולם התכנה החופשית. דוגמה שרואים כבר כמעט עשור היא התמוטטות כל התאגידים שפתחו גרסאות קנייניות של יוניקס (דיגיטל, סאן, ועוד הרבה) והצלחת אלו שבנו ללינוקס. דוגמה יותר עדכנית היא התחלת הסוף של בניית מערכות הפעלה לטלפונים (כגון סימביאן) והצלחה מטאורית של אלטרנטיבות שבנויות על תכנה חופשית (כמו אנדרויד). אנחנו גם רואים איך חנויות תקליטים שלא ידעו להתאים עצמם למציאות המשתנה, וחברות השכרת DVD שלא ידעו להתאים עצמן, מתחילות להתמוטט (עע tower records, blockbuster). לעומתן, חברות כמו אמאזון, נטפליקס ואחרות שעסקו באותם תחומים, עדיין מרוויחות כי השכילו להרחיב את ראייתם של התחום, ולהשתנות עם השתנות המציאות. -- Nadav Har'El|Friday, Jun 10 2011, 8 Sivan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Diplomat: A man who always remembers a http://nadav.harel.org.il |woman's birthday but never her age. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy
On Fri, Jun 10, 2011, moshe nahmias wrote about Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy: השליטה של התאגידים רק מתחזקת בגלל סיבות שלא קשורות לקוד פתוח או אידיאולוגיה שלו כך שאני לא מבין מה הקשר לדיון הנוכחי, מה גם שזו לא הסיבה לבעיה שנוצרה עם הפלסטינים ו-RMS סוף סוף נוצר דיון שקשור איכשהו לתכנה חופשית, ואתה שוב רוצה להחזיר אותנו לדיון על הפלסטינים? :-) -- Nadav Har'El|Friday, Jun 10 2011, 9 Sivan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |There is no system but GNU, and Linux is http://nadav.harel.org.il |one of its kernels -- Richard Stallman ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy (was: Re: ���¦'� ����§�¨ ��§�¨� ������ ���§�¨�× ���©�¨��)
On Thu, Jun 09, 2011, Ram-on Agmon wrote: אתה זה שקרא לסטולמן בוגד. בלי מרכאות. סתם ככה, קם לו הר זק בבוקר ומחליט שסטולמן בוגד כי סטולמן לא עושה מה שהר זק מצפה ממנו. ... היושב בציון. זכותו להחזיק בדיעות עצמאיות, זכותו לפעול באופן שונה ממה שחבורת הכובשים הישראלים חושבת הוא צריך להתנהג. הצדק לא תמיד בצידנו, וברור שלא אלוהים ולא השמש לא זורחים לנו מהתחת. אז די. קבלו את זה שאנחנו טועים, קבלו את זה שהכיבוש הוא דבר מכוער ושכל אדם תרבותי מקבל בחילה מהאופן שבו ישראל רומסת את זכויות הפלסטינים. ולפחות אל תיבב כאשר מישהו זורק לך את האמת בפנים. חבר'ה, אתם לא חושבים שקצת הגזמנו? מילא דיון של יום-יומים על הפכפכותו ודעותיו של סטולמן, אבל הדיון הזה מתמשך ומתמשך, וכבר מזמן מזכיר את סטולמן רק בדרך-אגב - ובמקום זה עוסק בדעות פוליטיות פר-אקסלנס (הכיבוש רע, הכיבוש טוב... עוד מעט נתחיל להתדיין האם יש להחרים את קיבוץ בית השיטה בגלל כיבוש מלפפונים...). אם יש לכם מה להגיד על סטולמן או על ביקורו, על ה FSF, על תכנה חופשית, וכד', אשמח לשמוע. אם יש לכם מה להגיד על הדעות הפוליטיות שלכם, על היהודים, הפלסטינים, ואולי אפילו האם פול רביר צלצל בפעמונים (לבעלי האזרחות האמריקאית שבינכם), בבקשה תמצאו לכם מקום אחר לדיון. (הממ... הא! עכשיו מישהו יבוא וישאל מה עם הטילים שיורים על שדרות. אז במקרה הזה, אני אענה רק למי שבאמת ראה קסאם עף בחיים שלו, כמוני למשל, כל השאר -בוגדים פחדנים שלא שירתו בקרבי :) לדעתי זו גישה מתנשאת לדיון. בכל מקרה, נראה לי שלא הבנת את הכל העניין הזה שקרוי טרור - הרעיון של שיטת הטרור היא להפחיד את כל האוכלוסיה על-ידי פגיעה במיעוט קטן. זה שרובנו מעולם לא ראינו קסאם - וגם לא היינו על אוטובוס מתפוצץ ואפילו לא ראינו את הלבן בעיניים של אף מחבל, לא אומר שהטרור לא מפחיד אותנו. וסתם לידיעתך, לא כל מי שלא שירת בקרבי הוא בוגד פחדן. וכמובן, גם להפך - יש לצערנו גם בוגדים ופחדנים שכן שירתו בקרבי. וכן, יש גם אותם אמיצים פטריוטים ששירתו בקרבי אבל מה לעשות, לא יצא להם לראות קסאם עף. -- Nadav Har'El| Thursday, Jun 9 2011, 7 Sivan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Cement mixer collided with a prison van. http://nadav.harel.org.il |Look out for sixteen hardened criminals. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy
On Thu, Jun 09, 2011, Ram-on Agmon wrote about Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy: הקשר בין סטולמן לתוכנה חופשית לא ברור? הקשר בין סטולמן לבין הדיונים כאן לא ברור? לי זה לא ברור. נשמע כמו ניסיון לסתימת פיות. לדבר על דעותיו של סטולמן בנושא ציונות, כיבוש, טרור, יהודים, פלסטינים וכד' עוד קשור בדוחק לעמותת המקור. אבל, כאשר מתחיל דיון שכבר לא מזכיר אפילו את סטולמן, אלא סתם מתווכח בעד ונגד המצב בישראל (הכיבוש, הציונות, הסכסוך, או איך שתקרא לזה), אז פשוט אין לזה קשר לעמותה או למטרותיה... זה לא אומר שאלו לא נושאים חשובים - במובנים רבים הם אפילו יותר חשובים מתכנה חופשית (וסליחה על חילול הקודש). אבל הם פשוט לא קשורים לתכנה חופשית. וזה שרוב החברים ברשימה לא מצטרפים לוויכוח לא אומר שלא אכפת להם, שהם אדישים, או שאין להם דעה מוצקה - ולפעמים אפילו קיצונית - על המצב בישראל. זה רק אומר שהם חושבים, כמוני, שמקום דיון מסוג זה איננו בעמותת המקור. תכנה חופשית אמור להיות מקום שבו שמאלני קיצוני, ימני קיצוני, מתנחל ואירני (נשמע כמו התחלה של בדיחה...) יכולים לשבת ביחד ולכתוב תכנה. זה לא יוכל לקרות אם אותם אנשים יתחילו לנפנף את דעותיהם הפוליטיות ולהתווכח עליהן, ולהרגיז זה את זה. גם אם הוויכוח מתורבת (וביטויים כמו בוגדים קצת חורגים גם מכך), החצנת סכסוכים ומריבות לא ממש תורמת ליצירת אמון בין אנשים שונים שיש להם, מה לעשות, דעות שונות ולפעמים אפילו מנוגדות. נדב. -- Nadav Har'El| Thursday, Jun 9 2011, 7 Sivan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Writing software is like sex: One mistake http://nadav.harel.org.il |and you have to support it forever. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy
On Thu, Jun 09, 2011, Ira Abramov wrote about Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy: אז מקובל עליך שאדם יכול להיות בעד חופש התכנה אבל נגד שוויון זכויות אדם או לפחות חופש הביטוי. אם אתה מנסה לחשוף אותי בכוח, אז כן, גם אני שמאלני (חלק יאמרו, קיצוני), ולא מקובל עלי שאף אחד יהיה נגד שוויון זכויות אדם או חופש הביטוי. אבל על הדעות שלי בנושא אני מעדיף לדבר במקומות אחרים - לא במסגרת התכנה החופשית... לפיכך, אתה בדעתו של רם און, הדעה שאני החזקתי לגבי סטולמן עד לפני ימים ספורים. אני החלפתי צד, וכעת אני מרגיש שסטולמן הגזים. אני בהחלט חושב שיש מצבי קיצון שבהם ההתנגשות בין הדעות הפוליטיות חזקה מדי, וזה מקרה שכזה. למעשה, אני מסכים אתך, וזו הסיבה שהפסקתי להגן עליו ברשימה מההשמצות הפרועות שהופיעו בימים האחרונים. אבל זו לא סיבה להמשיך לריב פה על נושאים פוליטיים שכבר מזמן לא קשורים לביקור הנוכחי של סטולמן. יוזמי החרם הפלסטיני ודאי חוגגים - לא רק שהצליחו למנוע מסטולמן להרצות בישראל, הם גם הצליחו לסכסך בין עומר זק ורם-און אגמון, ולחלק את מפתחי התכנה החופשית בישראל למחנות ימין ושמאל שלפני כן מעולם לא היו רלוונטיים לפיתוח תכנה חופשית. נדב. -- Nadav Har'El| Thursday, Jun 9 2011, 7 Sivan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If the universe is expanding, why can't I http://nadav.harel.org.il |find a parking space? ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy
On Thu, Jun 09, 2011, Evyatar Parker wrote about Re: [OFFTOPIC] Stallman Controversy: קשה להציג קוד פתוח כתפיסה פוליטית משום שניתן להתחבר אל ערכיה גם מכיוון של ליברליזם וגם מכיוון של סוציאליזם. אביתר פרקר לדעתי זו נקודה מצוינת. החלוקה הקלאסית של ימין מול שמאל (ותעזבו רגע את הביצה המזרח-תיכונית) היא של חופש מול שוויון: הימין הקפיטליסטי דוגל בזכותו של הפרט לעשות מה שירצה, ללא התערבות של המדינה, ואילו השמאל הסוציאליסטי דוגל בזכותו של הפרט לשוויון ובכך שהמדינה צריכה למנוע מפרטים מסוימים להפר אותו על חשבון פרטים אחרים. ופתאום בה לו רעיון - התכנה החופשית - שבעצם מתאים לשני הקצוות... מצד אחד הוא הופך את הגישה לתכנה לשוויונית ולכן יש שמכנים אותו (בדרך כלל בלעג) קומוניסטי, ומצד שני הוא בנוי על יזמה חופשית של הפרטים, ולא נשלט או מוכוון על ידי המדינה, ולכן אפשר לראות בו קפיטליסטי למהדרין. לכן כל אחד - קפיטליסט, קומוניסט, ימני, שמאלני, דתי חילוני, וכן הלאה, יכול להתחבר לרעיון התכנה החופשית. אם תחפרו בדעות השונות של מפתחי התכנה החופשית האחרים, אתם עלולים להתאכזב - אם אתה חילוני, אתה עלול לגלות לפתע שאתה משתף פעולה עם דתי, רחמנה ליצלן. אם אתה קומוניסט אדוק שמאמין שרכוש פרטי הוא חטא אתה עלול למצוא עצמך משתף פעולה עם בעל חברה עשיר. אם אתה שמאלני מצביע חדש אתה יכול לגלות ששותפך לפיתוח מצביע האיחוד הלאומי. אם אתה ישראלי שעובד על פרויקט תמיכה בדו-כיווניות, אתה יכול למצוא עצמך משתף פעולה עם אירני - נתין של, ואולי אף תומך של, הצורר אחמדינג'אד. אם תתחילו לדבר על הדעות הללו - יקרה דבר פשוט: אתם פשוט תריבו. תסתכסכו. ואנשים מסוכסכים לא אוהבים לעבוד ביחד, ושום דבר טוב לא יצא לתכנה החופשית מזה. אז נכון, אם אתה ימני קיצוני אתה לא יכול להבין איך אדם נאור בכלל (וחובב תכנה חופשית בפרט) יכול להיות שמאלני קיצוני - וכמובן להפך, אם אתה דתי אתה עשוי לחשוב שחילונים הם כופרים, ואם אתה חילוני אתה עשוי לחשוב שדתיים הם פתיים, וכן הלאה וכן האלה - אבל אם תתחיל לחשוב על חבריך לפיתוח התכנה במונחים אלו - ימני, שמאלני, דתי, חילוני, נאור, גזען, פתי וכן הלאה - תתחיל לכעוס עליהם באופן אישי, ושום דבר טוב לא יצא מזה. לכן ביקשתי, רם-און, שאם אתה רוצה לדבר נגד או בעד (כן!) סטולמן, אז בבקשה. אבל אם אתה רוצה לנסח מניפסט על הדעה הפוליטית החביבה עליך - בין אם היא ימנית, שמאלנית, תומכת בחדש, באיחוד הלאומי, בעלה ירוק או במפלגת נהגי המוניות - מניפסט שאין דבר וחצי דבר בינו לבין תכנה חופשית - אז בבקשה, כתוב כזה מניספט והפץ אותו. רק לא בקהילת התכנה החופשית. אם יש לך דעה ש*כן* קשורה לתכנה חופשית - למשל, אתה יכול להסביר איך תכנה חופשית מונעת כיבוש, או איך כיבוש מפריע (דווקא) לתכנה חופשית, אתה מוזמן לספר לנו. אבל בבקשה אל תקיע את מי שלא מסכים אתך כבוגדים פחדנים, אל תאמר שאתה מקיא מהתגובות שלהם, וכן הלאה. ואותו דבר אני אומר למתנגדים לך שהשתמשו בכמה ביטויים קשים. זה רק יגרום לסכסוכים נוספים פה - כאילו שאין לנו מספיק :-) -- Nadav Har'El|Friday, Jun 10 2011, 8 Sivan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Energizer Bunny arrested - charged with http://nadav.harel.org.il |battery. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: FW: I have to cancel the speeches at universities
On Sun, May 29, 2011, Ira Abramov wrote about Re: FW: I have to cancel the speeches at universities: ראשית, הנה עלה האייטם הראשון, אני מקווה שצמאי הדם שמחים: http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1229585.html והנה הידיעה השניה: http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3519167,00.html -- Nadav Har'El| Sunday, May 29 2011, 25 Iyyar 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Share your knowledge. It's a way to http://nadav.harel.org.il |achieve immortality. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: FW: I have to cancel the speeches at universities
On Sun, May 29, 2011, Gabor Szabo wrote about Re: FW: I have to cancel the speeches at universities: Nadav,Usually your comments are extremely clever Thanks ;-) so I was surprised that youare raising the issue of who is financing the trip. If that was reallythe issue I am sure Stallman could write to the 3 Israeli organizersand ask them if they can help in splitting the costs. I am sure we could have come up with the money. Maybe he thought that the Israeli universities would not agree to finance the trip (I would have thought so too). Maybe he even asked them earlier, and they said they can't afford it. Maybe he thought he doesn't have enough time to start this sort of beaurocracy now. Or maybe he thought that people would find demanding money at the last moment even more offensive than not coming at all. If we think that we can actually pull off this funding, in a timely manner, then *we* can offer this option to him. He doesn't have to beg us... Of course I could even accept the otherwise very paternalistic view ofThe Palestinians need to hear Stallman. They need to hear about freedom andwe Israelis don't as we already know all if it. If he pointed thatout in his mail.He did not. So we can only put words in his mouth regarding this. These were not my words, so I wasn't the one putting these words in his mouth - maybe you're responding to someone else. In his mail Stallman didn't say he's coming to the PA instead of Israel because the Palestenians need his lecture more. Rather, he says that his *original* plan was to go there, and the Palestenians invited him and paid for his trip. The excursion into Israel was an afterthought, and now that he has to choose, he chooses to continue with the *original plan* - which doesn't mean he thinks it is more important than anything else, just that it was the original plan. -- Nadav Har'El| Sunday, May 29 2011, 25 Iyyar 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Having a smoking section in a restaurant http://nadav.harel.org.il |is like having a peeing section in a pool ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: FW: I have to cancel the speeches at universities
On Sun, May 29, 2011, Gabor Szabo wrote about Re: FW: I have to cancel the speeches at universities: But again, I doubt that the real reason the Palestinians wanted him to skip Israel is the money. Obviously, I don't think the reason why the *Palestinians* wanted him to skip Israel was the money - the reason is that they, believe it or not, don't like us. But I do think, however, that the reason why *Stallman* is skipping Israel *is* the money, not that he doesn't like us. Perhaps the problem can be made clear by a similar (and completely hypothetical) situation, but without all the heated patriotism of both sides: Imagine that Cellcom and Orange are two Israeli companies in bitter competition. One day Cellcom invites Richard Stallman for giving a talk in Cellcom's HQ, paying for his flight, hotel, and other expenses. Orange hear this, and smell an oportunity: They can invite Stallman for free (or almost free), because his flight is already paid for, and Orange's HQ is just a few miles from Cellcom's! So Orange does invite Stallman, and Stallman accepts. A while later, Cellcom discovers that Stallman will also visit Orange, and are furious: Stallman is flying on their invitation, on their expense, and their bitter enemy Orange will benefit from his presence? No way, Jose! Cellcom quickly write Stallman a demand: If do don't cancel your plans to also visit Orange, you are no longer welcome to visit us. And of course, we won't pay for the trip. Stallman doesn't like the situation, but doesn't have many options: He understands why Cellcom doesn't want to benefit Orange (although he has no personal grudge against either Cellcom or Orange), and he *did* promise Cellcom first to visit them. Moreover, Orange never offered to finance his trip, so if he doesn't take the money from Cellcom, he won't be able to visit neither of them. I think when you use the words Cellcom and Orange, it becomes clearer that Stallman isn't evil here, and didn't make any unreasonable decision. He found himself wedged between two bitter enemies, between a proverbial rock and a hard place. Finding himself in this situation doesn't make him evil, any more than it makes him a saint. And even if Stallman were this evil, Israel-hating radical like other people quickly judged him to be, it certainly doesn't reflect anything on the free software movement as a whole - any more than quirks in Albert Einstein's personality or personal life reflect on the importance or success of his theory, or physics as a whole. Nadav. -- Nadav Har'El| Sunday, May 29 2011, 25 Iyyar 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Why do we drive on a parkway and park on http://nadav.harel.org.il |a driveway? ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: August Penguin T-Shirts
On Thu, Apr 21, 2011, Yaron Shahrabani wrote about Re: August Penguin T-Shirts: I think we've discussed that already... making the shirts more durable may cost more meaning that the meeting will cost more and its already not that cheap so... Adding my two cents, what's the point of having unusable (according to Dov) shirts? Wouldn't it be better to just have no shirts at all? I have a similar experience from August Penguin from a few years ago (not last year), but that time the shirts didn't fade but were simply... ugly. Half the shirt was filled with a mess of unrelated logos of the meeting's sponsors. As I didn't want to look like a walking newspaper ad page, I never could bring myself to wear that shirt in public. So at some point - if the shirt can't (for different reasons) be nice enough or durable enough - it might be better not to have a shirt at all. Something I'm still using, by the way, is an Hamakor mousepad I bought at some AP. It had just the amuta's logo and slogan, and that's it. Nice and simple, and usable. -- Nadav Har'El| Thursday, Apr 21 2011, 17 Nisan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Cigarette: tobacco wrapped in paper, fire http://nadav.harel.org.il |at one end, and a fool at the other. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Stallman
2011/3/23 Ira Abramov i...@abramov.org מה נושא ההרצאה? (בשביל לשמוע שוב את סיפור המדפסת לא בא לי לנסוע עד לחיפה) עירא, במשפט אחד הצלחת לפגוע גם בסטולמן, וגם בחיפאים... אבל יותר ברצינות, בצרפתית אומרים האצילות מחייבת. ברור שסטולמן, ממרום מעמדו, יומר דברים כלליים ורחבים - על המדפסת הידועה, על חופש התכנה, על DRM, GPL, וכד', את רובם (אם לא כולם) ודאי כבר שמעת בעבר. אבל לשמוע אותם (שוב) מהאדם עצמו זו בכל-זאת חוויה. אני מניח שאתה לא מצפה לא מצפה לשמוע ממנו פרטים על הבאגים האחרונים ב emacs או לקבל איזה סקופ על hurd, נכון? -- Nadav Har'El| Thursday, Mar 24 2011, 18 Adar II 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Diplomat: A man who always remembers a http://nadav.harel.org.il |woman's birthday but never her age. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Stallman
On Thu, Mar 24, 2011, Ira Abramov wrote about Re: Stallman: לא, אני מקווה לשמוע ממנו על התמונה הפוליטית הגדולה יותר, על עמדותיו בנושאי חירויות אזרח בכלל ובהקשרים הישראליים בפרט, האם הוא כמוני מרגיש שגישת התוכן והתוכנה החופשיים מתחברים לראיה הגדולה יותר של קיימות בסגנון מפלגות ירוקות שונות בעולם או שהוא רואה את זה אחרת. איך הוא רואה פרויקטים כמו הכנסת הפתוחה עובדים יותר נכון בארצות אחרות כדי לממש את השאיפות האלו, וכך הלאה. אני אשמח לשמוע אותו מדבר גם על נושאים יותר צרים של חוקי קופירייט, פיראטיות תוכנה/מוסיקה וכולי. בפעם הקודמת ששמעתי את סטולמן (לפני כ 8 שנים? גם אתה היית שם אם אני זוכר נכון) הוא אמר משהו מעניין כששאלו אותו מדוע הוא מדבר דווקא על חופש התכנה, כשיש נושאי זכויות אזרח בוערים הרבה יותר. הוא אמר אז שהוא עוסק ומדבר על מה שלדעתו הוא יכול לתרום הכי הרבה - מכיוון שהוא מבין בו. אכן, סטולמן יכול לדבר בדיוק כמו כל אחד על מפלגות ירוקות, פוליטיקה ישראלית ומפלגות פירטיות בשוודיה - אבל הרבה יותר מעניין לשמוע ממנו על מה שהוא באמת מבין בו - כלומר על חופש תכנה (ונושאים קרובים, כמו DRM וכד'). יותר מדי פעמים שומעים על מישהו שחושב שבגלל ש, למשל, יצר הפצה חופשית של לינוקס, כדאי לו עכשיו לצאת בהכרזות על מה דעתו על מצב זכויות האדם ב, למשל, ישראל. הבעיה היא שבדרך כלל אותו אדם אולי מבין בתכנות או בלינוקס, אבל אין לו באמת מושג מה קורה בישראל (או בשום מקום אחר) ולכן ההכרזות שהוא מוציא הן בדרך כלל גזור והדבק של דברים שקרא באתרים או עיתונים אלו ואחרים. לכן אני מקווה שסטולמן דווקא לא ייגרר להביע את דעתו בנושאים בהם הוא לא באמת מבין ושלא באמת חקר. -- Nadav Har'El| Thursday, Mar 24 2011, 18 Adar II 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I couldn't afford a cool signature, so I http://nadav.harel.org.il |just got this one. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: שתי הצעות הרצאה לאוגוסט פינגווין
On Wed, Feb 23, 2011, Shachar Shemesh wrote about שתי הצעות הרצאה לאוגוסט פינגווין: 1 - אוגוסט פינגווין, ולא כנס התוכנה החופשית של ישראל או כל שם אחר. אם שם הכנס ישונה רק בגלל שאורח אחד לא יסכים להגיע אחרת, גם אם האורח הוא סטולמן, אני מתכוון להחרים את הכנס על העקרון שבדבר, וממילא לא אוכל להעביר את ההרצאות. אני חושב שלעמותה צריכה להיות עמוד שדרה, ולא להתקפל ממסורות יפות רק בגלל שבעיני מישהו זה לא מוצא חן. לדעתי אכן אין צורך לשנות שם של כנס בגלל רצון של אדם אחד (בין אם זה יהיה סטולמן או מלכת אנגליה), אבל הטענות של סטולמן רק חידדו את הבעייתיות שתמיד הייתה בשם הכנס, שנקרא אוגוסט פנגווין אבל לא קשור דווקא לפנגווינים (או ללינוקס), ולא חייב להיות דווקא באוגוסט (למרות שזו הייתה המסורת עד כה). לכן, לדעתי דווקא כן כדאי לשנות את שם הכנס, אבל לא למשהו שימצא חן דווקא בעיני סטולמן (כמו יולי גנו) אלא למשהו שיימצא חן בעיני חברי העמותה וקהל היעד של הכנס. הכנס השנתי של עמותת המקור 2011, או בקיצור המקור 2011, נשמע לי קצר וקולע, וגם פרסומת לעמותה. אבל אולי למישהו אחר יש רעיון יותר טוב. -- Nadav Har'El| Wednesday, Feb 23 2011, 20 Adar I 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Attention: There will be a rain dance http://nadav.harel.org.il |Friday night, weather permitting. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: elections
שלום עומר, On Tue, Feb 15, 2011, Omer Zak wrote: למה אם כך החלטתי בסוף לא להגיש את מועמדותי לועד? שוחחתי עם ידידה שלי שהתחרשה בגיל מבוגר, והיא סיפרה לי שהיו לה היתקלויות עם אנשים שראו בעין רעה את הצלחתה בעבודתה למרות חרשותה וניסו לשים לה רגל. גם לי קרו דברים שניתן לייחסם לסיבה זו. גיששתי פה ושם ויש לי סיבה לחשוש, שאם אהיה חבר ועד, יהיו בעיות על רקע כזה עם אנשים מרכזיים מסויימים בקהילה. במקרה כזה, עבודתי כחבר ועד תהיה מתסכלת ולא תוכתר כהצלחה. עומר, אני ממש לא מצליח לרדת לסוף דעתך. בגדול, אתה אומר שבאופן כללי, לא כדאי לך לעולם להצליח בשום תחום או להתבלט בשום מקום, כי אם תעשה זאת תמיד יבואו אנשים שינסו לשים לך רגל בגלל בעיית השמיעה שלך? מה זאת הפסימיות הזו? וכל תאוריית החיים הזו מבוססת על ניסיון של ידידה אחת? ואיך התאוריה הזו בכלל קשורה לעמותת המקור? וחוץ מזה, ממה שאני זוכר מאז היום שהעמותה קמה, לא משנה מי היה בוועד, תמיד קמו אנשים ללכלך על הוועד, להפריע לו לפעול, וכד'. פשוט יש בעולם אנשים שבכל מקרה מעדיפים להפריע מאשר לפעול, וכל מי שבוועד - שומע או חירש - פשוט צריך ללמוד לחיות עם זה. אני לא אומר שזה קל להיות חבר ועד (כידוע הייתי בתפקיד במשך שנה), אבל לכושר השמיעה בוודאי אין קשר לכך. הפתרון למצב כזה יהיה התפטרות מיידית מתפקידי. ואז המסקנה תהיה שהיה יותר טוב שלא הייתי מציג את מועמדותי; ואז מי שהיה מחליפני בתפקיד - היה במקום זאת מתחיל להיות חבר ועד מתחילת הקדנציה. לדעתי בנית פה מגדל קלפים שלם של תאוריות מופרכות שלא מבוססות על כלום... מכיוון שהסיבה לאי-מועמדותי לועד המקור אינה עצלנות או חוסר זמן אלא חשש שמא אוכשל בתפקידי, אני מצפה שביקורת עתידית שלי על החלטות הועד תקבל התייחסות עניינית בלי להמעיט בערכה בגלל אי-היותי מועמד לועד בהווה או בעבר. לדעתי הביטוי שמא אוכשל בתפקידי הוא מתנשא מצדך. כשכל חבר ועד אחר נכשל (או סתם לא הביא הצלחות מי יודע מה), אז הוא אשם - אבל אתה כבר קובע מראש שאם תיכשל, אז בוודאי מישהו אחר הכשיל אותך ולא סתם אתה נכשלת? מצטער, בעתיד אתייחס לביקורת שלך על הוועד בדיוק כמו שהתייחסתי אליה עד היום: שום דבר בכמעט ההתמודדות שלך היום לא הופך את הביקורת שלך לחשובה יותר מהביקורת של אנשים אחרים שלא התמודדו ואפילו לא כמעט התמודדו. נדב. -- Nadav Har'El| Tuesday, Feb 15 2011, 11 Adar I 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |[I'm] so full of action, my name should http://nadav.harel.org.il |be a verb -- Big Daddy Kane (Raw, 1987) ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: elections
On Tue, Feb 15, 2011, Omer Zak wrote about Re: elections: בחיים האמיתיים יש גם אפור. אנו בוחרים את הפעילויות שבהן יש לנו סיכוי יותר טוב להצליח. אנו בוחרים את המלחמות שבהן הנזק מהפסד יהיה מוגבל. במקרה שלי, אני בוחר להיות מתנדב ולא לנסות להיות חבר ועד כי אני מעריך שעלול להיות מצב שאצטרך להתפטר בגלל חוסר שיתוף פעולה מספיק עם גורמים מסוימים ואז עדיף להתפטר מתפקיד של מתנדב מאשר מתפקיד של חבר ועד. ברור - יש פה עשרות אנשים שבחרו להתנדב (במקרה הטוב) ולא להיות חברי ועד, מכל מיני סיבות - כולל הפחד מכישלון וממריבות עם כל מני מחרחרי ריב ומדון. אבל אף אחד מהם לא יצא עם הכרזה רציתי להיות חבר ועד, אבל החלטתי שלא כי שמעתי שמנסים להכשיל אותי. עד עכשיו, אגב, לא הבנתי את מי אתה מאשים בכך שמנסים להכשיל אותך אישית. דווקא יש קשר. כשיש שמיעה נורמלית, יותר קל להתמודד עם המלכלכים. זה שאין לי שמיעה נורמלית מראש מעמיד אותי בעמדת חולשה בתככים הללו. לא הבנתי מה הקשר שמיעה ללכלוכים ותככים ברשימת הדיוור. כאמור, אני הייתי בוועד במשך שנה, ומספר הפעמים בשנה זו שהשתמשתי בחוש השמיעה (כלומר פגישה פנים מול פנים או טלפון) יכול להיספר בקושי על יד אחת. רוב האינטראקציה עם חברי העמותה וחברי הוועד האחרים היה דרך דואר אלקטרוני. נדב, אתה לא היית במצב שלי. אתה לא היית צריך להתמודד עם מנהלים שלא נכון, אתה צודק. אבל אני עדיין חושב שאתה לא מעריך את עצמך מספיק. להיות אחד משלושה חברי ועד המקור זו משימה קצת פחות קשה מלהיות ראש הממשלה. אני בטוח שתסתדר יפה מאוד, אם תחליט לעשות זאת. אולי אתה לא רוצה ולא יכול - אבל קשה לי לקבל שבאופן עקרוני, חירש לא יכול להיות חבר ועד העמותה. אני מקווה שאתה לא מקבל את ההרגשה שאני מזלזל בבעלי לקות שמיעה - אני חשבתי שאני דווקא אומר את ההפך... הסתדרו עם לקות השמיעה שלך. אתה לא היית צריך להתמודד עם מנהל שלא הסתדר עם לקות השמיעה שלך ואחר כך להיות במצב, שבו אתה עלול להזדקק לשיתוף פעולה מצידו בפעילות התנדבותית. אתה לא היית צריך להתמודד עם מצב שבו מגיעה אליך אני מבין מקריאה בין השורות שיש מישהו בעל תפקיד כלשהו בעמותה שאתה מסוכסך אתו ולכן אתה מעדיף לא להיות בוועד. זה כבר נשמע אחרת (לדעתי). דור, במקום שבו הרגשתי ששמו לי רגל, דווקא היה לי גיבוי מחלק מחבריי לקבוצה ומהממונים עלי. הבעיה היתה שיתוף פעולה לא מספיק טוב מאיש מפתח (ובהיי טק תמיד יש איש/אנשי מפתח בפרויקטים). לכן אם תהיה הכשלה, כנראה לא יעזרו כל קריאות העידוד. בתור חבר ועד, *אתה* איש המפתח. אם יש בעל תפקיד בעמותה ששם לך רגליים, אתה יכול לפטר אותו. כל מה שאתה צריך זה ביצים, לא חוש שמיעה :-) -- Nadav Har'El| Tuesday, Feb 15 2011, 11 Adar I 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I am thinking about a new signature. Stay http://nadav.harel.org.il |tuned. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Flags
On Wed, Nov 03, 2010, Adir Abraham wrote: אצלי עכשיו על פדורה 14 (טריה מהדוכן, יצאה אתמול) מתנוסס דגל ישראל כשאני מעביר לעברית ודגל אמריקאי כשאני מעביר לאנגלית. נראה לי מאוד הגיוני :) ומי שנפגע מדגלים כאלה, הוא זה שמכניס לפה פוליטיקה מיותרת, לדעתי. אדיר עכשיו אתה מדבר (אני מניח) לא על תפריט התקנת מילון, כי אם על שפת המקלדת. כאן דווקא יש בעייתיות עוד יותר גדולה: אותם סמלים מופיעים כל הזמן על המסך, ולמרבה הצער יש אנשים בישראל שלא היו רוצים לראות דגל ישראל על המסך שלהם כל הזמן, כאילו זה יום העצמאות. אני חושב שיש גם המון אנשים בעולם שלמרות שכותבים באותיות לטיניות, או אפילו באנגלית, לא היו רוצים את דגל אמריקה על המסך שלהם כל הזמן. תאר לך משתמש איראני שכותב מיילים באנגלית, וחייב לראות את דגל אמריקה מול האף שלו כל הזמן. התגובה האינסטיקטיבית שלו עשויה לרצות לשרוף את המסך :-) לדעתי, אפילו אנגלים עשויים להעלב מההצמדה של דגל ארהב, דווקא, ולא דגל אנגליה, לשפה שהם המציאו. בכל מקרה, אתה צודק - רק מי שאוהב להפוך כל דבר למריבה יעלב מדברים כאלו. כל אחד אחר יראה בזה קוריוז לכל היותר. -- Nadav Har'El| Wednesday, Nov 3 2010, 26 Heshvan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A diplomat thinks twice before saying http://nadav.harel.org.il |nothing. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: TV fee on our PCs?
On Sat, Oct 23, 2010, Ira Abramov wrote about Re: TV fee on our PCs?: למה להעתיק לא? שידורים שהפקתם או רכישתם היתה בכספי הציבור, למה אין הציבור הבעלים של ההפקות האלו? אם הם בבעלות גוף ממשלתי והממשלה היא הרי שליחת העם, למה שלא יהיו כל הפקות המקור של ערוץ רוממה בבעלותי ובעלותך בתור אזרחי המדינה? כל מסמך פדרלי שמפיק ממשל ארהב הוא בבעלות הציבור, אז למה אצלנו יש שלנו ושלהם מול הממשלה? אני לא מדבר על הפקות מקור של הערוץ הראשון (אז אתה צודק - ודיברנו על זה בעבר ברשימה זו בהקשר להצעת חוק על זכויות יוצרים על תמונות, ואז אמרתי שלדעתי אסור להגביל את הצעת החוק דווקא לתמונות). אני מדבר על תוכן שהערוץ הראשון משדר, והוא לא בעל הזכויות עליו. בין אם מדובר בתכנית שנקנתה מערוץ אחר, סדרה בריטית ישנה או שידורים חוזרים של הדרדסים, משחקי ספורט, ואולי אפילו תוכן מקורי אבל שלא שייך לערוץ הראשון (למשל, סרט תיעודי שמשודר שם אבל לא נעשה במימון מלא של הערוץ). במקרים אלו, בעולם הלא-אידאלי שבו אנו חיים, אם הערוץ הראשון יתעקש לאפשר העתקה, היוצרים פשוט לא ימכרו לו את התוכן. אותי מרגיז שעד היום האגרה הזו נפרדת משאר התקציבים והמסים. לאף גוף ממשלתי במדינה אין מנגנון גביה נפרד שכזה מלבד עריות ומועצות מקומיות, וכבר שמענו הרבה נכון, אבל למרבה הצער, זה לא ייחודי לאגרת הטלוויזיה. יש לנו גם ביטוח לאומי ומס בריאות שנפרדים ממס הכנסה למרות שהם חובה בדיוק כמוהו, יש לנו עיריות שגובות מס שמירה בנפרד מארנונה, ואפילו בתי קפה שגובים דמי שמירה בנפרד מהחשבון. שלא לדבר על המנהג הנפסד של הטיפ שהתחיל במסעדות אבל נוטה להתפשט (בארהב כבר מזמן הפך לפארסה). למרבה הצער, ממשלות ואירגונים עם כוח, כשמנסים להגביל אותם, אוהבים למצוא דרך לתחמן. לא נשאר לממשלה כסף להעביר לקופות החולים, ואסור להעלות את מס ההכנסה? בסדר, נוסיף מס חדש. המפלגות החרדיות התנגדו להעביר תקציב לטלוויזיה הישראלית? בסדר, נמציא מס חדש שהמצביעים שלהן לא ישלמו. נגמר התקציב של העיריה? אין בעיה, נגבה מס נוסף, ובשביל ההרגשה הטובה של התושבים נקרא לו מס שמירה (כי מס פרחים בכיכרות לא נשמע חשוב מספיק). לא בא לבעל עסק לשלם לעובדיו? בסדר, הוא ישכנע את הציבור לשלם להם ישירות בצורת טיפ. על הסיאוב והברדק שזה גורם, העובדה שבעלי חנויות חייבים לדווח למי נמכרה טלוויזיה (או לפחות היו חייבים בשנים עברו), הויכוחים של תשלום אגרה על היום זה לא עובד כך. היום מדווחים עליך כשאתה מתחתן, עד כמה שזה יישמע מוזר (לי דווקא, מאז שהתחתנתי ונולדו לי ילדים, אין זמן לראות טלוויזיה :-) ). אני לא רוצה להגיע למצב שכל אייפוד, טאבלט או לאפטופ יוסיפו לי בירוקרטיה ומיסים לחיים, זה פשוט לא הגיוני. אני מסכים אתך :-) עם זאת, אני לא חושב שזה מה שהמקור צריכה להתעסק איתו, יש מספיק בעיות אחרות. אפילו בחוק ההסדרים הספציפי הזה. שינויים בחוקי הקופירייט למשל שצריך לבקש ולשנות, עיגון נייטרליות הרשת, תקנים ועוד הרבה. גם עם זה אני מסכים. -- Nadav Har'El| Sunday, Oct 24 2010, 16 Heshvan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Welcome to the Church of the Holy http://nadav.harel.org.il |Cabbage. Lettuce pray... ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: TV fee on our PCs?
On Sat, Oct 23, 2010, Omer Zak wrote: לפי הפוסט הבא באחד מהבלוגים הנדחים בבלוגיה הישראלית: http://satzbani.blogspot.com/2010/10/blog-post_23.html חוק ההסדרים הבא עלינו לטובה(?) כולל גם סעיף שיטיל אגרת טלוויזיה על המחשבים האישיים שלנו. אני מניח שהמניע הוא שאנשים רבים ויתרו על הטלויזיה הביתית לטובת צפייה בתוכניות של הערוץ הראשון במחשבם האישי. כן ממש :-) ההסבר האמתי הוא שאגרת הטלוויזיה מעולם לא אמורה הייתה להיות אגרה (על שימוש במוצר מסוים) אלא מס (שכולם משלמים). גם מי שסולד מערוץ 1 ומעולם לא רואה שידורים חוזרים של הדרדסים, צריך לשלם. כנראה תוך קריצה לאוכלוסיית מצביעים של מפלגה מסוימת שלא רואים טלוויזיה כלל, החליטו שמי שאין לו טלוויזיה לא צריך לשלם מס זה. הכוונה הייתה שכל אחד מהאוכלוסיה הכללית ישלם, כי גם מי שלא ראה טלוויזיה כלל, בדרך כלל הייתה לו פעם איזושהי טלוויזיה, או שמר טלוויזיה לסרטי וידאו וכד', ובכל-זאת נאלץ לשלם את האגרה. היום, כשגם אנשים רגילים מפסיקים לראות טלוויזיה, וכשההפרדה בין טלוויזיה למסך מחשב מתחילה להיות לא ברורה (מה אם אני מציב מסך מחשב בסלון - זה טלוויזיה או מסך מחשב?), הם מפחדים שפתאום יהיו עוד אנשים שלא ישלמו אגרה. אז הם החליטו, כדי להיות בטוחים שעדיין *כולם* ישלמו אגרה, לא משנה במה הם צופים, להשית את האגרה על כל מי שיש לו מחשב. פשוט לא היה נעים להם להחליט שצריך לשלם אגרה כל מי שיש לו מים :-) או ששוב, ניסו לפתור מאגרה את אותה אוכלוסיית מצביעים מסוימת - שאין לה גם אינטרנט, כמו שאין לה טלוויזיה. אני מציע להוסיף דרישה שכל השידורים שממומנים עי האגרה יהיו זמינים באופן חופשי, ובפורמט חופשי, כך שיהיה מותר להעתיק אותם, יהיה אפשר לנגן אותם בכל נגן שרוצים וכו'. מותר להעתיק אותם היא דרישה מוגזמת ולא רלוונטית, לדעתי. דרישה כן רלוונטית היא שאפשר יהיה לצפות בערוץ 1 דרך האינטרנט (על כל מערכת הפעלה). היום זה בכלל אפשרי? -- Nadav Har'El| Saturday, Oct 23 2010, 16 Heshvan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |The human mind is like a parachute - it http://nadav.harel.org.il |functions better when it is open. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Blame it on fortune, not mint
On Tue, Oct 12, 2010, orenbn wrote: לשאלתכם כן זה היה בSHELL ברגע שאתה פותח את שורת הפקודה - קופצת לה הודעה קטנה לבן על גבי שחור אבל היה מעניין לקרוא על האיזכור למשפט המוזר הזה כלומר, כל הטענות שעלו פה בנושא הבדיחה של מינט שגויות לחלוטין (אני לא מדבר עכשיו על העניין השני - הבלוג של יוצר ההפצה). למעשה, בדיחת הקרש על מלחמת לבנון כלל לא נכתבה עי יוצר מינט - ולא בטוח שאפילו נולד כשהיא נכתבה. היא פשוט הגיע יחד עם החבילה fortune, שנפוצה בכל הפצות הלינוקס, ולצערי אני מגלה עכשיו שהיא מכילה את השורה הזו. אם אני מסתכל על /usr/share/games/fortune/riddles על התקנת ה fedora 13 שלי, אני מוצא גם אצלי על המחשב: Q: Why did Menachem Begin invade Lebanon? A: To impress Jodie Foster. שתי מסקנות: 1. יוצר מינט *לא אשם* בבדיחה הזו - הוא בוודאי לא בדק את כל ה fortunes לפני שהכניס את החבילה להפצה שלו. 2. אין שגיאות כתיב או אנגלית במקור - השגיאה הייתה רק של מי שהעתיק את הבדיחה לבלוג שלו. אגב, שורה מעל הבדיחה על בגין, מצאתי את הבדיחה הזו: Q: Who cuts the grass on Walton's Mountain? A: Lawn Boy. הבדיחה הזו אפילו יותר ישנה - הסדרה The Waltons שעליה היא צוחקת (והדמות John Boy עליה הבדיחה מדברת) היא משנות השבעים. אגב, הבדיחות הגרועות ברשימה זו לא יורדות רק על בגין - יורדים שם גם על עורכי דין, סקוטים, פרוטסטנטים, מקסיקנים, פולנים, שחקני כדורגל, ועוד. מה שגרוע במיוחד בבדיחה על בגין היא פשוט שהיא לא מצחיקה - רוב האנשים היום פשוט לא יבינו אותה (ובוודאי לא יצחקו), וזו הסיבה שלדעתי צריך למחוק אותה - לא אנטישמיות. האם מישהו יודע איפה ה upstream של fortune? -- Nadav Har'El| Wednesday, Oct 13 2010, 5 Heshvan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |An Apple a day, keeps Windows away. http://nadav.harel.org.il | ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Impressing Jody Foster
On Tue, Oct 12, 2010, Yaron Shahrabani wrote about Re: Impressing Jody Foster: מסכים אתך ולמרות חוסר הרצון לערבב היה סיפור לפני כמה שנים שאל קעידה הצפינו מסרים באמצעות PGP/GPG והקשו על הCIA בפענוח המסרים (הקשו הכוונה גזלו יותר מדי זמן עד שההודעה כבר הופכת לא רלוונטית), כנל לגבי אתר מחבלים של הגיהד שהסביר כיצד להצפין הודעות באמצעות אחת ההצפנות שרשמתי קודם, לכן כשסורספורג שכפופים לממשלת ארצות הברית חסמו מספר מדינות עוינות אני בהחלט הבנתי את המשמעויות המתבקשות והסכמתי למהלך. אני לא מבין מדוע אתה מבין. אם תחפס בגוגל, תוכל למצוא בוודאי אלפי (אם לא הרבה יותר) אתרים שניתן לקבל מהם את gpg (אם להשתמש בדוגמה שלך) - בתור קוד מקור, בתוך הפצות לינוקס שונות ומשונות, עבור windows, ועוד. האם באמת יש טעם *מעשי* בחסימת אתר אחד (סורספורג') כשאלפים אחרים לא חסומים? ובכלל, אם המחבלים מצליחים להעביר אנשים וחומרי חבלה בין ארצות, כמה קשה להם גם להעביר דיסק של לינוקס? כך שלא - לדעתי לכל צעד מסוג זה אין אף-פעם משמעות מעשית, אלא רק משמעות הצהרתית- פוליטית. אגב, אם תסתכל על הרשימה השחורה של סורספורג', תמצא שם לא רק את החשודות המיידיות אירן וסוריה, והחשודות הבאות סודן וסוריה, אלא גם את קובה. האם גם הקובנים תומכים בטרור? לדעתי, זוהי סתם חסימה פוליטית, המשך האמברגו שהתחיל בשנות השישים, והיא פסולה בדיוק כמו חסימת ישראל. אין לה שום מטרה מעשית מלבד לחץ על משטרו של פידל קסטרו - ורוב אזרחי ארהב היום יגידו לך שאין להם אפילו מושג לשם מה. -- Nadav Har'El| Tuesday, Oct 12 2010, 4 Heshvan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If you tell the truth, you don't have to http://nadav.harel.org.il |remember anything. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: HTML-Only E-mail [was Re: One more Windows only application entering the education system]
On Mon, Oct 11, 2010, Lior Kaplan wrote about Re: HTML-Only E-mail [was Re: One more Windows only application entering the education system]: No. This will block too many people from using the list. Really? Why? When did you last see another HTML-only email on this list? What sort of brain-dead client can *only* send HTML mails? Personally, I agree with Shlomi. I ignored that HTML-only mail and have no idea what it said. -- Nadav Har'El| Monday, Oct 11 2010, 3 Heshvan 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |How do you tell when a pineapple is ready http://nadav.harel.org.il |to eat? It picks up its knife and fork ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re:
On Sun, Oct 03, 2010, Netanel_H wrote: עכשיו השאלה היא מה עושים עם זה? מנסים לשנות את החוק, נרשמים במשרד הבטחון או מתעלמים? לדעתי האפשרות השנייה היא העדיפה, היעילה והמהירה ביותר. האפשרות היעילה והמהירה ביותר היא להתעלם :-) אבל לגבי רישום, גם אם זה בכלל אפשרי (שחר כתב במייל שלו שניסה ועדיין לא הצליח), אלו תכנות תרשום? בהפצת לינוקס יש בוודאי עשרות, אם לא הרבה יותר, תכנות שעושות הצפנה - ומספרם עולה מיום ליום מכיוון שבימינו כמעט כל דבר שפעם היה ללא הצפנה הוא היום עם (יש לנו ssh מוצפן במקום telnet, יש לנו vpn במקום tcp, יש לנו דואר מוצפן, דפי אינטרנט מופנים, קבצים מוצפנים, גיבוי מוצפן, ועוד ועוד. כמו כן, האם אפשר לרשום רק *ספריה* (כמו openssl) או *כלי* (כמו gpg) שהמוני אפליקציות אחרות משתמשות בו, ולהסתפק בזה, או אולי צריך לרשום את כל האפליקציות הנל? כמו כן, מישהו יודע בכלל מה הם התנאים לרישום? האם ייתכן שהממשלה לא תסכים לרשום (כלומר, לאשר) את אחת התכנות הנל? -- Nadav Har'El| Sunday, Oct 3 2010, 25 Tishri 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Are you still here? The message is over. http://nadav.harel.org.il |Shoo! Go away! ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re:
On Sun, Oct 03, 2010, Nadav Har'El wrote about Re:: האפשרות היעילה והמהירה ביותר היא להתעלם :-) אבל שכחתי להעלות את הנקודה העקרונית ביותר. לא מדובר פה סתם על אישור של תכנות מסחריות כמו Netscape Navigator 4.7 או Internet Explorer 7. מדובר על תכנה חופשית, שמעצם הגדרתה ניתנת לשינוי ויצירת וריאציות על-ידי מפיצים שונים, ואפילו אינדיבידואלים. למעשה, אם תאושר פיירפוקס ללא שום פירוט נוסף, הרי אני יכול לקחת את קוד המקור של פיירפוקס ולשנות אותו כך שיבצע כל דבר שייתחשק לי - ואחר-כך לטעון שהכול בסדר, כי הרי אני מריץ רק פיירפוקס. כלומר, לדעתי מדובר בשאלת קיטבג! אין אפשרות אמתית לאשר שימוש בתכנה חופשית עבור צו הצופן. הפיתרון היחיד, לדעתי, הוא לזרוק את החוק המגוחך הזה לפח האשפה של ההיסטוריה. אגב, האם אי פעם מישהו הואשם בשימוש בתכנת הצפנה לא מאושרת לפי חוק זה? אם לא, לדעתי זהו מצב בעייתי. חוקים נועדו לפתור בעיות אמתיות בחברה, ולא להוות שיטה לאפשר למדינה להכריז כרצונה על כל אזרח לפושע. יש לנו יותר מדי חוקים כאלו - כל אחד מאתנו עובר לעתים קרובות (ואל תספרו לי שאתם לו) על חוקי מהירות מופרכים, על חוקי זכויות יוצרים דרקוניים, ועל חוקי צופן מיושנים. בארהב הגיעו למצב שיש חוקים גם נגד מכנסיים רחבים מדי :-) די. מספיק. -- Nadav Har'El| Sunday, Oct 3 2010, 25 Tishri 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Someone offered you a cute little quote http://nadav.harel.org.il |for your signature? JUST SAY NO! ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re:
On Sun, Oct 03, 2010, Netanel_H wrote about Re:: אם הזכרת את הדוגמא של Internet Explorer, מסתבר שהוא נרשם פעם אחת ללא ציון גירסה ב1999, וב2003 שוב בכמה גירסאות, מ3 ועד 5.5.באופן תאורטי, אם דרושה הרשמה עבור כל גירסה, יוצא שכל משתמשי IE בגירסאות 6,7,8 ו9 הם עבריינים על פי צו הצופן... אני לא יודע. אם אושר אינטרנט אקספלורר ללא ציון גרסה מסוימת, הרי אפשר להבין שהאישור תקף לכל הגרסאות - אחרת, מה הם ניסו בכלל להגיד באישור זה? מצד שני, כמו שאמרתי, נראה לי מגוחך לאשר את כל הגרסאות כי כל גרסה עשויה לאפשר יכולות הצפנה שונות - אולי גודל המפתח הנתמך גדל, אולי נוספו תמיכה לתקני הצפנה חדשים, וכן הלאה. סתם לשם דוגמה, שיטת ההצפנה הסימטרית AES נוספה ל IE בוינדוס ויסטה, ואילו פרוטוקול האבטחה SSL השתנה מספר פעמים (ואף שינה את שמו ל TLS) מאז IE 5.5. מסתבר שאישור עקרוני לתכונה יהיה תקף כל זמן שעקרונות ההצפנה שלה לא השתנו בצורה מהותית, מה שכולל בדרך כל יצירה נגזרת סבירה. בדרך כלל תכנה חופשית פתוחה מראש אפילו ללא יצירת נגזרות. לדוגמה, ל ssh-keygen פרמטר של אורך המפתח. הם ממליצים (עבור rsa) 2048 ביטים, אבל ניסיתי, ואין שום בעיה ליצור, למשל, מפתח עם האורך המופלג 10240 ביטים (אפשר הרבה יותר, אבל זה לוקח המון זמן...). האם משרד הביטחון ייתן אישור גורף לתכנה כזו שבעצם יכולה לשמש להצפנה בחוזק כלשהו, שגם הממשלה לעולם לא תצליח לפצח בעשורים הקרובים? (אלא אם כן יש להם כבר היום ידע חדש במתמטיקה ו/או חישוב קוונטי שעוד לא דלף לעולם) לגבי הרמיזה שלך בהצעה להתעלמות, אין ספק שפיקוח על תוכנות הצפנה בעידן המודרני הוא דבר פתטי, אבל במקום לפתוח בעימות גלוי בטקטיקת 'הראש בקיר', אפשר לשטוף את הקיר במבול מים של בקשות לאישור לתוכנה חופשית עד שהקיר יתרכך (כלומר, עד שבמשרד הבטחון יבינו את האבסורד בדבר), ואז הוא יתמוטט מעצמו. יש עוד אפשרות, ממנה אני פוחד - שאף אחד לא ייתרכך, אלא להפך: נקבל תשובה *שלילית*, כלומר - אם תשאל, יענו לך ש*אסור* להשתמש ב gpg. *אסור* להשתמש ב openssh. אסור להשתמש בפיירפוקס. מותר להשתמש רק בתכנות הקנייניות closedssh שמוגבלת ל 1024 ביטים של מפתח, weaklingfox שתומך ב SSL במשקל נוצה, ותכנת pretty lousy privacy (plp) שיכולה להצפין אבל רק עם מפתחות שניתנות לפיצוח עם עבודה של חמש דקות של קומודור 64. האם אתה רוצה לשמוע כזו תשובה? אני לא. לכן קראתי לזה שאלת קיטבג, ואמרתי (או רמזתי) שייתכן שהתעלמות, ולא התגרות בנמרים רובצים, היא הדרך הנכונה. אני מצטער שהחוק קיים, אבל כל עוד הוא קיים, אני לא בטוח ששאלת שאלות קיטבג לגביו היא רעיון טוב. -- Nadav Har'El| Sunday, Oct 3 2010, 26 Tishri 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |An apple a day keeps the doctor away. An http://nadav.harel.org.il |onion a day keeps everyone away! ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re:
On Sun, Oct 03, 2010, Ira Abramov wrote about Re:: נדב, מה קרה לMUTT שלך? בשנים שבהם השתמשתי בו אני זוכר שהוא הסתדר לא רע עם עברית בכותרת. כל פעם שאתה עונה לשרשור ברשימה זה מאפס את הנושא ושובר את הדיון לשני פתילים... כפי שאתה יכול לנחש, אתה לא הראשון שאומר לי את זה, אבל עדיין לא מצאתי פיתרון סביר... הבעיה היא שאם אני מקבל דואר ב utf-8 ורוצה לענות לו ב iso-8859-8 (הקידוד בו עובד ה xterm ו- vi שלי... אל תשאל...), אז אין בעיה - אני פשוט עושה pipe ל iconv ועובר לקידוד iso-8859-8. הבעיה נוצרת בכותרת - mutt לוקח את הכותרת כפי שהיא (עדיין ב utf-8) ופשוט מודיע ב header שהיא דווקא ב- iso-8859-8, דבר שיוצר ג'יבריש אצל הקוראים. כדי למנוע את הג'יבריש אני מוחק את הכותרת הישנה, אבל אתה אומר שגם זה מפריע לך כי זה יוצר שני פתילים (אגב, אני לא מבין מדוע, כי אני לא משנה את ההתייחסויות בין ההודעות). כדי לפתור את הבעיה, אני צריך למצוא שיטה לגרום ל mutt לקודד מחדש את הכותרת (Subject) לקידוד של ה charset המוגדר (iso-8859-8-i). יש למישהו רעיון איך? בקיצור, אולי הגיע הזמן שאעבור ל utf-8... יש לי הרד-דיסק של טרהבייט ואני מנסה לחסוך כמה מאות בתים על קבצים בעברית :-) -- Nadav Har'El| Monday, Oct 4 2010, 26 Tishri 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I am the boss of the house, and I have my http://nadav.harel.org.il |wife's permission to say so! ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Looking for advice from someone who knows both Mercurial (hg) and Git
On Tue, Sep 21, 2010, Omer Zak wrote: אני מכיר רק את CVS, Mercurial ו-subversion. ולכן אני מעוניין בעצה ממישהו שמכיר את git כדי להחליט אם להשתמש ב-git או באחד מהאחרים. אם ההמלצה תהיה להשתמש ב-git, אשתמש בו. מניסיוני כמשתמש בכל הכלים שהזכרת, git די דומה בגישה שלו ל hg (מרקורייל), וקשה לי אפילו להגדיר מהם ההבדלים המהותיים בינהם. אבל לדעתי, יש כרגע נהירה די המונית לכיוון git, כך שאם הייתי צריך לבחור היום בין git לבין hg הייתי בוחר ב git - למרות שכאמור, קשה לי להגדיר מה הוא בדיוק הייתרון שלו. מצד שני, אמרת שאתה גם מכיר את subversion. לדעתי, לרוב המשתמשים, subversion עדיף בכל מובן מ git. בעיקר, קל יותר להסביר אותו למשתמשים, וקל יותר להשתמש בו. אני לא מאמין שהמשתמשים שלך באמת יצטרכו - או בכלל ירצו - לעשות בראנצ'ים מרובים, לבנות עצים חלופיים, לעבוד בלי חיבור לאינטרנט, ושאר היתרונות של git על פני subversion. כך שאם כבר אמרת שאתה מכיר את subversion, הייתי משתמש בו. ב CVS שגם הזכרת, לא הייתי נוגע. subversion עדיף עליו בכל מובן, לדעתי. לינוס אמר פעם בזלזול שהססמה של subversion הייתה CVS done right. לדעתי הוא צדק, ודווקא אין סיבה לזלזול. פשוט אין סיבה היום להשתמש ב CVS. -- Nadav Har'El| Tuesday, Sep 21 2010, 13 Tishri 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |There is no system but GNU, and Linux is http://nadav.harel.org.il |one of its kernels -- Richard Stallman ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Spam
On Sun, Sep 19, 2010, Shachar Shemesh wrote: אם כל מי שקיבל מייל כזה יפנה אלי, אנחנו יכולים לתבוע על עבירה על חוק הספאם. הם לא עומדים, פחות או יותר, באף אחד מהתנאים שהחוק מציב. אם הם גובים מעל 8000 שקל לקורס דרופל, אני חושב שהם יוכלו לעמוד בתשלום של 1000 שקל לכל 40 האנשים שהם שלחו להם את הספאם (יש 41 נותני שירות רשומים באתר, אבל אחד מהם זה פרקטיקל עצמם). אני שואל מבורות, אבל האם חוק הספאם הנל לא מוגבל למשלוח נרחב של הודעות? אם מישהו שולח מייל לארבעים אנשים שאת כתובתם מצא באינטרנט, האם זה גם עשוי להחשב לספאם? ואם הוא שולח מייל לאדם אחד בלבד - הוא גם יכול להיתבע? -- Nadav Har'El| Sunday, Sep 19 2010, 11 Tishri 5771 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Time is the best teacher. Unfortunately http://nadav.harel.org.il |it kills all its students. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Plural
On Sat, Sep 04, 2010, Ira Abramov wrote:
אולי לא מקובל, ואולי נעלם מאז שמיקרוסופט מכתיבה את העברית לפחות כמו האקדמיה.
לדעתי נכון וראוי לשמר את הצורה, אני בטוח שהדבר קורה בעוד שפות שמיות. כדאי
לבדוק בערבית ושפות אחרות איך מתמודדים עם זה. אולי גם אמהרית?
דוד העלה נקודה נכונה. הריבוי הזוגי, שמשמש בשפות שמיות אחרות (כמו ערבית ספרותית)
לרוב שמות העצם, כמעט ולא בשימוש בעברית המודרנית. ע. הלל כתב סיפור מעשה
בחתוליים. היום, האם מישהו היה בכלל מעלה בדעתו לומר חתוליים במקום שני
חתולים? לא. בעברית המודרנית, הריבוי הזוגי משמש רק עבור רשימה סופית וקצרה
של שמות עצם. hspell, לדוגמה, מאפשר ריבוי זוגי רק עבור שמות-עצם אלו ולא עבור
כל שם עצם (חתוליים יחשב כשגיאת כתיב).
הרשימה המלאה (לדעתי) של שמות עצם אלו היא:
שנה, חודש, יום, נקודה, חופן, דקה, שעה, מקביל, שבוע, קומה, דלת, פעם
ישנם עוד כ 60 שמות עצם שמקבלים צורת ריבוי שנראית כריבוי זוגי, אך למעשה היא
ריבוי רגיל - לדוגמה, רגליים, שלא מציין דווקא שתיים, וכשסופרים אומרים
רגל אחת, שתי רגליים, שלוש רגליים, וכד' ולא רגל אחת, רגליים, שלוש רגלים
וכד'.
אם פספסתי כמה, אשמח לשמוע. חתול אינו ברשימה, וכאמור, בכוונה.
2010/9/4 David Ovadia david.ova...@ennovate.ws
בעברית, בניגוד לערבית, לא מקובל הריבוי הזוגי למעת יוצים מהכלל כגון מאתיים;
שבועיים וכו' אשר לרוב מופיעים עם י אחת ודגש
דוד
ציטוט אלעד:
הנושא הפריע גם לי, והרעיון שלך לטיפול בו מצויין! אני בתור מתרגם אשתמש בו
מעכשיו.
כל הכבוד.
בתאריך 4 בספטמבר 2010 00:48, מאת Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com:
שלום לחברים הנכבדים,
ברצוני להעלות סוגיה בטיפול בצורה הזוגית בgettext.
נכון להיום gettext לא מטפל בצורה הזוגית בעברית, לכן אנו נתקלים לעתים
בביטויים כגון: 2 ימים, 2 חודשים וכן הלאה, הצורה הזוגית מקובלת גם בשפה הערבית
(אם תרצו: חבר, חבריים, חברים).
אשמח לשמוע הצעות בנושא ועם זאת אשמח להציע את הרעיון שלי.
כסתח: אני לא מתכנת, לא מתיימר להיות מתכנת, כל מה שמוצע כאן הוא במסגרת
הכישורים שלי כמתרגם ומעט הבנה בתכנה.
הרעיון שלי הוא להשתמש בצורת Plural Forms חריגה עבור תוכנות שמציגות מנייה של
פרקי זמן קצובים (תכנה שמציגה תאריכים לא זקוקה לזה, תכנה שמציגה הפרשי זמן
מסוימים כן).
כך לדוגמה כדי לא לגרור שינוי מערכתי גורף בכל תוכנות הקוד הפתוח אכין רשימת
מונחים בעלי ריבוי זוגי, כל שעל המתרגם לעשות הוא לפתוח את הקובץ, לחפש את אחת
מהמחרוזות (אפשר גם לבצע אוטומטית) ובמידה שקיימת מחרוזת כזאת לשנות את צורת
הריבוי למחרוזת הבאה:
Plural-Forms: nplurals=3; plural=n==1 ? 0 : (n2||n==0) ? 1 : 2;
אסביר מעט על אופן הפעולה של ההגדרה המיוחדת שנכתבה כאן:
nplurals = 3 משמעו שישנן שלוש צורות שונות של הצגת רבים/יחיד, בפועל מדובר
במערך של שלוש הגדרות שונות שכל אחת מהן נועדה להופיע בהתאם לn שבו היא אמורה
לטפל.
בפועל זה נראה כך:
[0]=Singular form (One tem)
[1]=Plural form ('n' items)
[2]=Dual form (2 items)
כאשר ההגדרה אומרת כך: כאשר הn הוא 1 תוצג המחרוזת [0] שבמערך, כאשר הn הוא 2
תוצג המחרוזת השלישית ([2]) מהמערך וכאשר הn הוא 0 או גדול מ2 תוצג צורת
הרבים הרגילה.
מה הסיבה שלא הפכתי בין הצורות? פשוט מאוד, כדי למנוע בלגן, נכון להיום צורת
הרבים נמצאת במיקום [1] כבררת מחדל ולכן להגדיר את צורת הזוגי למיקום זה היא
מעשה לא הגיוני וחסר אחריות.
ההגדרה היא שיפור של ההגדרה לגאלית (סקוטית אם תרצו) כפי שהיא מופיעה בהסברים
על צורות הריבוי בgettext
בכתובת:http://www.gnu.org/software/hello/manual/gettext/Plural-forms.html
אני מודה שהשינוי מעט מהפכני ושצריך להעתיק הרבה מחרוזות שזה לא רלוונטי לגביהן
אבל בסך הכול מדובר במעט מאוד תכניות, ערכתי ניסויים בצורה הזאת של הרבים,
מבחינת עורך הpo הטיפול הוא נאות, כאשר מהדרים את הpo כאשר ישנם מקומות ריקים
ב[2] הmo מסרב לשתף פעולה בטענה שיש מקומות ריקים ושיש למלאם במחרוזת
הנדרשת...
אני מאוד מקווה שיש רעיון טוב יותר ואשמח לקבל את הצעותיכם גם לטיפול בצורת
הזוגי וגם במציאת המילים שלהן ריבוי זוגי בעברית.
עד כה קיבצתי את הרשימה הבאה:
יום יומיים
שבוע שבועיים
חודש חודשיים
שנה שנתיים
וכיוון שהרשימה כל כך קצרה כולי תקווה שיימצא פתרון שלא גורם לבלבול שכל כזה
משמעותי.
לצורך הדגמה אמליץ על התכנית empathy שמכילה את הצורות הנל, אין לי את היכולת
להדר ולהציג אותה בעברית אבל קובץ הpo שלה דורש את הטיפול הנל.
תודה לכולכם,
בברכת שבת שלום,
Yaron Shahrabani
Hebrew translator
___
Discussions mailing
listdiscussi...@hamakor.org.ilhttp://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
--
No virus found in this incoming message.
Checked by AVG - www.avg.com
Version: 9.0.851 / Virus Database: 271.1.1/3112 - Release Date: 09/03/10
21:34:00
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
--
Nadav Har'El| Saturday, Sep 4 2010, 26 Elul 5770
n...@math.technion.ac.il |-
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A professor is one who talks
Re: Plural
On Sat, Sep 04, 2010, Shachar Shemesh wrote about Re: Plural: Nadav Har'El wrote: אני לא בטוח בעצמי אם אני אומר שטויות או לא. אני פה שואל. מה עם מחר? אני לא בטוח שאני רואה את ההבדל בין מחרתיים לבין נקודתיים. נקודתיים היא מקרה גבולי כי קשה להגיד אם מדובר בשתי נקודות או בשם עצם חדש לחלוטין. אבל לא מופרך לומר שנקודתיים מציינת שתי נקודות. אפשר לספור נקודה, נקודתיים, שלוש נקודות (וכך אכן נקראים סימני הפיסוק המתאימים). לעומת זאת, מחרתיים בוודאי שלא מציין שני מחרים. אי אפשר לספור מחר, מחרתיים, שלושה מחרים. אם כבר, אולי מחרתיים היא שתי מחרת, אבל גם זה קצת קלוש. גם צהריים אינם שני צוהרים, ואגב זו גם הסיבה שבצהריים לא כותבים ויו בכתיב חסר-ניקוד תקני. כמו כן, אני לא מכיר את הצורה הזוגית לחופן, מקביל ו-דלת. דלתיים בשימוש נרחב בביטוי דלתיים סגורות (שמתאר זוג דלתות סגור). חופניים ראיתי פעם בשימוש לציון שני חופנים, בביטוי חופניים - בביטוי מלוא חופניים. אני לא זוכר היכן ראיתי מקביליים. אולי הכוונה ל Parallel Bars באתלטיקה? אני באמת לא זוכר. ייתכן שאני צריך לשקול מחדש את חופניים ומקביליים. אבל זה דווקא מדגים את הטענה שלי, שצורת הזוגי לעתים מאוד רחוקות בשימוש בעברית. מצד שני, אני מניח שלא יזיק שתכנת התרגום תתמוך בצורת הזוגי, רק שבעברית, כמו כמובן באנגלית, רוב צורות הזוגי תיהיינה זהות לריבוי הרגיל. -- Nadav Har'El| Saturday, Sep 4 2010, 26 Elul 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Committee: A group of people that keeps http://nadav.harel.org.il |minutes and wastes hours. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Plural
On Sat, Sep 04, 2010, Shai Berger wrote about Re: Plural: כמו שחר, גם אני שואל כי אני לא בטוח אם אני מדבר שטויות, אבל משקפיים, אופניים ומכנסיים נראים לי ככאלה -- למרות השימוש הנדיר למדי בצורות הרבים מכנסים, משקפים ואופנים (במובן גלגלים). הזכרתי כבר במייל הראשון שלי, שבנוסף לצורת הזוגי האמתי, יש גם שמות עצם שהריבוי שלהם מתחזה לריבוי זוגי, אבל איננו כזה. כדי לראות את ההבדל, נסה לספור: שעה: שעה אחת, שעתיים (לא אומרים שתי שעות!), שלוש שעות. זוהי צורה זוגית אמתית. גרב: גרב אחת, שתי גרביים (לא מספיק לומר גרביים סתם), שלוש גרביים זוהי איננה צורה זוגית - סתם ריבוי רגיל. מכנסיים, משקפיים ואופניים הן מקרים בעייתיים: צורת הזוגי הפכה לשם עצם אחר. מכנסיים אינם סתם שני מכנסים, ואפשר להתווכח אם בכלל קיימת מילה מכנס. בכל מקרה, כשאתה רואה את המילה מכנסיים, לא ברור כלל שמדובר בשניים (או אחד, כלומר שני מכנסים). מכנסיים יכול לדבר גם על שבעה. זאת בניגוד לשעתיים שהן תמיד, בדיוק, שתי שעות - ולא כפולה של שעתיים ולא שום דבר אחר. ובכלל, היום כבר אין דבר כזה משקף אחד, ואופניים יכולים להיות גם תלת-אופן או אופניים עם גלגלי עזר, ולאו דווקא שני אופנים. בהערת אגב, אני מקווה מאד שhspell לא מסמן את חתוליים כשגיאת כתיב -- זו צורת הרבים של חתולי, ושם של סדרה של טורפים (אם זכרוני הזואולוגי אינו מטעה אותי). דוגמא טובה יותר הם הברווזיים של הסבתא של אפרים. נכון :-) -- Nadav Har'El| Saturday, Sep 4 2010, 26 Elul 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Snowflakes are very fragile, but look http://nadav.harel.org.il |what they can do when they stick together! ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Plural
אנחנו כבר מזמן off-topic, אבל אני רואה שיש עניין בנושא, אז אמשיך... On Sat, Sep 04, 2010, Yaron Shahrabani wrote about Re: Plural: נחיריים, אוזניים, אנחנו מדברים על פריטים זוגיים מוחלטים, ברור שאין כאן יותר מדי משחקים. כן, אבל שוב, אוזניים *אינה* צורת הזוגי כי לא סופרים אוזן, אוזניים, שלוש אוזנים (כמו שעה, שעתיים, שלוש שעות) אלא אוזן, *שתי* אוזניים, שלוש *אוזניים*. אוזניים היא סתם צורת ריבוי של אוזן, ובחרו צורה שנראית זוגית מהסיבה המובנת שיש שניים מאיבר זה בגוף האדם. -- Nadav Har'El| Saturday, Sep 4 2010, 26 Elul 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |A computer once beat me at chess, but it http://nadav.harel.org.il |was no match for me at kickboxing. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Plural
On Sat, Sep 04, 2010, Ira Abramov wrote about Re: Plural: חופניים ומקביליים נפוצים כמו חתוליים. ברשימה שכחת את מאתיים. אני בהחלט עלול למצוא את עצמי כותב בבלוג הודעותיים או שפוסט מסוים קיבל תגובותיים, בשירי ילדים אני זוכר גם בנותיים ובובותיים, תוסיף מכנסיים. אכן, ביאליק כתב בובותיים (בנות שתיים, בובותיים, צילי וגילי). זה לא הופך את זה לעברית מודרנית. בעברית מודרנית *אסור* לכתוב בובותיים, וגן לא תגובותיים. אגב, אם כבר היה מותר, היה צריך להיות בובתיים, תגובתיים, ולא בובותיים, תגובותיים (כמו קומתיים, נקודותיים - ולא קומותיים, נקודותיים). אני לא יודע מה הבעיה פה. יש צורת רבים כזו, כעברית ספרותית או מדוברת זה לא משנה, זה קיים, ואם יש מנגנון לנצל את זה אז למה לא? אני רוצה בבלוג תגובותיים. אעיר על זה הערותיים כי אני דווקא *לא רוצה* לראות בתכנת בלוג משפט כמו להודעה זו יש תגובתיים במקום להודעה זו יש 2 תגובות. האחרון היא הצורה העברית המודרנית, הראשון נראה כמו פרודיה על ביאליק. -- Nadav Har'El| Saturday, Sep 4 2010, 26 Elul 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |As every cat owner knows, nobody owns a http://nadav.harel.org.il |cat. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Hamakor
On Thu, Aug 12, 2010, Ram-on Agmon: אנחנו עמותה של אנשי קוד פתוח. אם עמותת אופניים מארגנת טיולי אופניים, ועמותת ספורט מוטרי תחרות מוטרית, ועמותת מדע בדיוני כנס מדע בדיוני, אז עמותת תוכנה חופשית יכולה לספק לאנשים תוכנה חופשית. לא רק שיש עם זה בעיה - זה מתבקש. לדעתי, זו נקודה חשובה וניתוח די מדויק של הדילמה. ניתן לחשוב על עמותת המקור כשני דברים: 1. ארגון מקצועי של חובבי התכנה החופשית, ו- 2. ארגון אידאולוגי שמטרתו הנחלת בשורת התכנה החופשית בישראל. לדעתי העמותה הוקמה כדי, וצריכה לשמש, לשתי המטרות. יש משום-מה הרבה קולות שרואים רק במטרה השנייה משהו תקין, ואילו המטרה הראשונה (ארגון מקצועי שנועד לרווחת החברים בו) נתפס כמשהו מושחת, אפילו לא חוקי, ואני לא מבין מדוע. לדעתי כדאי לזכור שהעמותה הוקמה, במקור (pun intended) לא מסיבות אידאולוגיות, אלא מסיבות פרקטיות של החברים עצמם: העמותה אפשרה (מבחינות ביורוקרטיות ואחרות) לקבוצת החברים לארגן כנסים לעצמם, להקרין סרטים (על תכנה חופשית) לעצמם, וכן, גם לקבל בעלות על שרת. העמותה גם חילקה לחברים חולצות, דיסקים של תכנה חופשית, ומדבקות. היום יש כאלו שאולי היו רואים בכל הדברים הנל חלוקת מתנות לחברים? לדעתי אין כל פסול בכך שארגון מקצועי מצ'פר את חבריו - בתחומים הקשורים למקצוע כמובן. -- Nadav Har'El| Saturday, Aug 14 2010, 4 Elul 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I planted some bird seed. A bird came up. http://nadav.harel.org.il |Now I don't know what to feed it... ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Re:[against] ��¢� �§�× ��©��� ����¨� ��¢���×�
On Wed, Aug 11, 2010, Ira Abramov wrote about Re: Re:[against] ?ענקת ?ש??? ???ר? ?ע??ת?: אצלי על השרת הפרטי מתארחים פחות מ-10 אנשים ואני לא מגיע לעזור להם ולתקן להם בעיות (גם קרובי משפחה וחברים טובים). דוגמא למה שקורה כשלמתנדבים אין יותר כוח ופנאי לתחזוקה? תראה מה קרה לבלוגלי. מהרגע הראשון שהצעת את הרעיון רציתי להגיד את כל מה שעומר כבר אמר, אבל לא רציתי לצאת המבקר התמידי. אני שמח שאני עכשיו יכול לצאת מהארון כקול ראציונאלי במקום זה. אין לי מושג מה קרה לבלוגלי (ודי הופתעתי שפרויקט זה, שמעולם לא שמעתי עליו אפילו, זכה בפרס המקור). אבל אני ניהלתי עם 5 אנשים שרת משותף כזה במשך הרבה שנים, וזה הלך די טוב. למיטב ידיעתי שרת איגלו (הוא עדיין קיים?) נוהל כך שנים רבות ומעולם לא שמעתי על בעיות. רעיון יותר פשוט - במקום מקום איכסון גנרי, למה לא לבנות סורספורג' לפרויקטים או בלוגיה או משהו. לרוב הדברים זה לא ממש נחוץ (עדיף כבר ללכת לסורספורג' המקורי) אבי יש דברים שאולי בא לאנשים לעשות תחת מטריה כלשהיא, לכן אני חושב על בלוגיה. דבר כזה אפילו לא צריך לנהל לבד, אפשר לתת שמות סאבדומיין לבלוגים בוורדפרס.קום. אפשר, אבל מה הטעם בזה? סורספורג' כבר קיים (ויש עוד הרבה כמוהו), אז למה צריך עוד אחד? למה צריך עוד אתר בלוגים? זה כמובן לא יזיק - ואם אתה מתנדב להפעיל את הדברים הנל על שרת המקור אני מאוד יישמח. אבל לדעתי דווקא הרעיון של שרת משותף הרבה יותר מעניין. מהניסיון שלי בתכנה חופשית ותוכן חופשי ברשת, אנשים שמעורבים בזה תמיד צריכים שרת למשהו - אם זה כדי לפרסם את התכנה או התוכן שלהם, אם כדי לעשות שרת subversion וכד', אם זה כדי להריץ משהו, כדי להפעיל אתר דינמי, כדי ליצור רשימת דיוור, ועוד ועוד ועוד. sourceforge אכן עונה על חלק מהצרכים, אך לניסיוני, הוא לא מספיק כללי, ומי שמבין משהו בלינוקס (כלומר, רוב חברי העמותה) יכולים לעשות הרבה יותר בעצמם. לא רק זאת, לדעתי (ואני אומר זאת מניסיון של כמעט 20 שנה של אדמיניסטרציה של מחשבי יוניקס ולינוקס) הדרך היחידה לצבור ניסיון בתחום ניהול (system administration) של מערכות לינוקס הוא פשוט לעשות זאת - ולכן שרת מעין זה, אם ייתן הזדמנות גם למנהלי מערכת מתחילים יחסית לעזור, יכול להיות הזדמנות מצוינת להכשיר את מנהלי המערכת של העתיד - ואותם אנשים יגיעו מאוחר יותר לעולם העבודה כשהם רוצים לשים שרתי לינוקס בכל מקום שהם רואים שרת וינדוס - וזו הרי אחת ממטרות העמותה. אגב, בכל הברבור הזה, אני רק אומר שאני לא *פוסל* את הרעיון של שרת משותף - אני אפילו אוהב אותו. אבל יש בעיות אחרות שצריך לתת עליהן את הדעת. הבעיה המרכזית לדעתי היא המחיר - 4000 שקלים בשנה (שעלול, לדעתי, להיות המחיר) הוא לא עניין של מה בכך - מדובר בדמי החבר המלאים של 40 אנשים. לכן צריך לשאול את עצמנו אם אין פיתרונות אחרים, זולים יותר. הפיתרון שתמיד תמכתי בו, גם כשהייתי בוועד (אך מסיבות שונות ומשונות לא יכולתי לממש) הוא להשתמש בשרת העמותה שכבר קיים וחינם (לדעתי יש אפילו שניים) למטרה זו. הטענה המרכזית נגד הרעיון הזה הייתה תמיד אבטחה - איך למנוע שחור אבטחה בשרת המשתמשים יגרום לפריצה לשרת הרשמי לעמותה. גם אם נניח שזה קריטי למנוע זאת (ואגב, אני כופר בכך), יש היום פתרון, בדיוק כמו הפיתרון של אמזון: וירטואליזציה! כלומר, על שרת העמותה תרוץ (למשל, עם KVM) מכונה וירטואלית שמריצה לינוקס נפרד לחלוטין, ועליו כל המשתמשים. פרצה במכונה הוירטואלית לא תגרום לפריצה למכונה שמכילה אותה (לפחות, מעולם לא התגלה באג מסוג זה ב KVM). יתר על כן, למנהלי השרת הפנימי (הוירטואלי) והחיצוני (הפיזי) יהיה חופש מוחלט לנהל את המערכות בצורה שונה לחלוטין - להשתמש בלינוקס שונה, להתקין תכנות שונות, משתמשים שונים, וכן הלאה. יתר על כן, אפשר אפילו לנהל מספר מכונות וירטואליות פנימיות, אם נרצה. מה דעתכם? בהנחה שנוכל להמשיך להחזיק (ולשדרג) את שרת העמותה בחינם, ושהשרת ברובו idle (אני מניח שזה המצב...), לדעתי זה רעיון זול הרבה יותר מהרעיון של אמזון. -- Nadav Har'El| Wednesday, Aug 11 2010, 1 Elul 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Don't be irreplaceable. If you can't be http://nadav.harel.org.il |replaced, you can't be promoted. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Re:[against] ��¢� �§�× ��©��� ����¨� ��¢���×�
On Wed, Aug 11, 2010, Omer Zak wrote: מה שכתבת בהמשך דווקא מחזק את העמדה שלי. המשאבים של העמותה מצומצמים מאוד - גם כספית זה נכון. לכן אמרתי שלמרות שאני מאוד בעד הרעיון, צריך להקדיש עוד קצת מחשבה על איך לעשות זאת בזול - ולא בטוח שאמזון הוא הפיתרון הנכון (אבל אולי כן, אני לא פוסל אותו על הסף). וגם מבחינת כמות העבודה שאפשר לגייס בהתנדבות. לכן צריך לחשוב בחוכמה איך למקסם את ניצול המשאבים האלה, במיוחד את המשאבשל מתנדבים. אני לא מסכים אתך. מתנדבים הוא סוג מאוד שונה של משאב מכסף. כסף הוא משאב שאפשר להפנות אותו לכל דבר (כמעט). לעומתו, מתנדב בדרך כלל (גם אם לא תמיד) יסכים להתנדב רק למטרה מסוימת שמעניינת אותו. כך למשל, אם מישהו מעוניין לנהל שרת, ותאמר לו שעדיף שמקום-זאת הוא ילך לחלק דיסקים של לינוקס ברחבת הכנסת, הוא פשוט לא יעשה לא את זה, ולא את זה! כלומר, השאלה פשוטה - האם יש מספיק מתנדבים ש*רוצים* לנהל שרת קהילתי מהסוג שתואר. הם *ירצו* לעשות זאת אם, מצד אחד, יתנו להם (כלומר, יסכימו לתת למספר אנשים חשבון root), ומצד שני הם ירגישו שהם אישית או הפרויקט שלהם מרוויחים מכך (למשל, ירשו להם להתקין תכנות כרצונם, ללא ביורוקטרטיה וויכוחים מיותרים על כל התקנה). כמובן שאם לא יהיו אנשים כאלו, אין שום טעם בשרת הזה כלל. לדעתי, רם-און אולי מדבר על חשבונות ftp לכולם, אך המצב האופיני יותר יהיה שלפחות ל 25% מהמשתמשים, אם לא יותר, יהיה חשבון root מלא ויעזור בניהול השרת. כמובן שכשיש מספר מנהלי שרת, צריך ערוץ תקשורת טוב בינהם - ואני יכול להמליץ על שיטה שעבדה יפה מאוד אצלי בעבר. מה שניסיתי לומר לעיל ניתן לומר בצורה אחרת:זה שהרבה אנשים שמחים לקבל מתנה מסוימת בחינם - לא אומר שזה רעיון טוב לחלק לאנשים את המתנה המסוימת הזו בחינם. אתה צודק, אבל הכול תלוי במחיר. כשמדובר על מאתיים שקלים לבורקסים בכנס, אף אחד לא הרגיש צורך להתווכח האם ראויים בורקסים, או שמא קרואסוניים או אולי בכלל בריא יותר לכרסם גזרים. אבל כשמדובר על מספר אלפי שקלים (כמו שיעלה שרת באמזון לשנה) אכן ראוי לדבר על האם ראוי לעשות זאת. אבל אני חושב שהדיון צריך להיות ענייני יותר - כמה שווה לשלם על שרת כזה - ולא מתלהם (זהו רעיון גרוע, פסול, מושחת, וכד'). אתה מסכים אתי שאם השרת הנל היה בחינם (כפי שהיצעתי במייל הקודם), או עולה 100 שקלים בשנה, לא הייתה לך שום התנגדות? אם תשאל ברשימת התפוצה מי רוצה לקבלמתנה X בחינם כדי להחליט אם יש לה ביקוש, כמובן שהרבה אנשים יגידו שהםרוצים את מתנה X בחינם. נכון. אבל חברי העמותה בחרו את *הוועד* כדי להחליט אלו מתנות לחלק. אפשר לקרוא מתנות להרבה דברים שהעמותה עושה - בין אם זה כנס, כיבוד, חולצות, דיסקים של לינוקס, ועוד. אני לא מבין מה הבעיה בזה. מה ציפית שהעמותה תעשה בתקציב הזעום שיש - נשכור מתכנת לשבוע עבודה על תכנה חופשית? נריץ פרסומת אחת בערוץ 2? נשכור חברת לוביסטים ליום עבודה? ויותר גרוע מזה, זו החלטה שכובלת את העמותה לשנים רבות. *אסור* שזה יהיה המצב. צריך להבהיר לכל המשתמשים שזהו שרת best effort שמנוהל על ידי מתנדבים כמותם, ושהוועד הבא יכול להחליט בעתיד לבטלו לחלוטין, אם ירצה. מי שלא נאה לו - שיחפש שרת אחר. אני לא זוכר ש sourceforge, למשל, הבטיחו לי משהו על קיום האתר לשנים רבות. וכמו שכבר הזכרתי כמה פעמים - יש גם השאלה האם אנו רוצים שיהיו בעמותה חברים וידידים שהינם חברים/ידידים קודם כל בגלל המתנה המסוימת הזו? אני לא רואה סיכוי שזה יקרה - מדובר פה במתנה (חשבון לינוקס) שקורצת דווקא לחברים הפוטנציאליים של העמותה, ולא לקהל הרחב. מצד שני, אם זה יגרום לאנשים כמוני להיזכר לשלם את דמי החבר השנתיים (כאמור, אני לא טרחתי לעשות זאת מכיוון שלא יכולתי לבוא לאוגוסט פנגווין שם נהגתי בעבר לשלם), מה רע בכך? -- Nadav Har'El| Wednesday, Aug 11 2010, 1 Elul 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |How much wood would a woodchuck chuck if http://nadav.harel.org.il |a woodchuck would chuck wood? ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Re:[against] ��¢� �§�× ��©��� ����¨� ��¢���×�
On Wed, Aug 11, 2010, Omer Zak wrote: אני מבין שלפני שלב שבירת הראש, אחד מהועדים הקודמים קיים דיון בנושא והגיע למסקנה שאכן צריך לתת ערך מוסף לחברי העמותה. אשמח לדעת מה היו הנימוקיםלכאן ולכאן לדעתי האישית (כחבר ועד לשעבר - מאוד לשעבר), העמותה צריכה לא רק להפיץ את הבשורה של התכנה החופשית (דבר שהיא כמובן צריכה לעשות) אלא גם לתת לחבריה הרגשה של ביחד, שייכות, גאווה. חשוב שחברים יוכלו לעשות דברים ביחד (ולריב ברשימת התפוצה לא נקרא לעשות דברים), ושירגישו שייכים לעמותה - ולא ירגישו כל שני וחמישי צורך לפצל את העמותה, ליצור עמותות אחרות דומות, וכן הלאה. אפשר לחשוב על כל מני דרכים להשיג זאת. אוגוסט פנגוין הוא כמובן דרך טובה - מארגנים ביחד כנס, נפגשים, וכן הלאה. לדעתי גם השרת השיתופי היא דרך טובה ליצור ביחד דברים, וכל משתמש השרת ירגיש קשור יותר לעמותה. האם היתה פניה לחברי וידידי העמותה בבקשה להציע רעיונות לשרותים שהעמותה יכולה לתת וארגונים אחרים לא?דוגמאות שחשבתי עליהן (קרוב לוודאי רעיונות מחורבנים, מסיבות שונות):- מפתחות דיגיטליים - ארגון מסיבות החלפת מפתחות במועדים הנוחים לך.- רישום שמות מתחם תוך אחריות שלא יהיה ניצול לרעה בגלל הצורך לעשות מזהכסף (בלי מלוא העלות של ארגון האינטרנט הישראלי ובלי הניצול לרעה של רשמיםמסחריים).- מאגר מרצים שתנו הרצאות ויעבירו השתלמויות על נושאים שיש להם ביקוש (אפשרלהתחיל מאלה שנתנו הרצאות במפגשים של מועדוני משתמשי לינוקס ו-Perl במקומותשונים). אולי מכניזם לתשלום למרצים שאינם רשומים כעוסקים פטורים/מורשים?אולי תשתית ארגונית שתאפשר למי שרוצה לארגן השתלמות בנושא מסוים להרים אתהפרויקט בקלות - קשרים להשגת מקום, רשימת מרצים לנושאים נוספים שיועברובהשתלמות, פרסום ההשתלמות המוצעת באתר של המקור וכו'? עומר, אתה עונה פה לעצמך: לכל אחד משירותים מעין אלו שמתנדב ירצה לקחת על עצמו, מה הוא יצטרך? כן, שרת! אולי המתנדב שירצה לנהל מפתחות דיגיטליים יצטרך תכנת GPG על השרת, המתנדב של שמות המתחם ירצה שרת DNS, המתנדב של רשימת המרצים ירצה ויקי (או משהו אחר), וכן הלאה וכן הלאה. באיזה שרת הם ישימו את כל הדברים הללו? כרגע, השרת של המקור די סגור, ולא כל מתנדב יכול להתקין עליו דברים כרצונו. לכן שרת שיתופי יכול מעוד להועיל!! אגב, מה שאנו כן צריכים בכיוון זה הוא מילון שיסייע לאלה שמגיירים תוכנות(יש פרויקטhttp://www.jlc.org.il/limon/ שאולי אפשר לשדרגו כך שיתאים למשימה זו).[מי שמעוניין גם כן לקדם משהו כזה - בבקשה לפנות אלי בפרטי ונארגן צ'אטב-IRC כדי להחליט מה מי מו לעשות.] עומר, שוב, תקשיב לעצמך. נניח אתה רוצה להתנדב לעשות פריקט לימון שכזה. מה חסר לך? נכון, שרת! שרת שתוכל להתקין עליו את הסריפקטים או אני-לא-יודע-מה שעומדים מאחורי הפרויקט הנל או משהו מסוגו. שוב, שרת כזה שכל מתנדב יכול להתקין (או לבקש מאחרים להתקין לו) תכנה כרצונו הוא מאפשר חשוב לפרויקטים התנדבותיים כאלו לקרות. כלומר, בעצם אפילו אתה מסביר מדוע שרת כזה הוא חיוני לקידום תכנה חופשית ולא רק מתנה או שוחד להירשם כחבר בעמותה. זו לא שאלה של סיבוך. זו שאלה של מחוייבות לטווח ארוך. אם יהיו 5 sytem admins ללא התחייבות אבל תמיד בסופו של דבר מישהו יעשה משהו, מה רע בכך? ראיתי את זה עובד בעבר, אבל כמובן שזה יכול גם לא לעבוד. זה *בטוח* לא יעבוד אם המתנדבים ירגישו שכל הזמן מבקרים אותם או שמים להם מקלות בגלגלים, אומרים להם מה לא לעשות, וכן הלאה. -- Nadav Har'El| Wednesday, Aug 11 2010, 1 Elul 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |The two rules for success are: 1. Never http://nadav.harel.org.il |tell them everything you know. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [against] ��¢� �§�× ��©��� ����¨� ��¢���×�
On Tue, Aug 10, 2010, guy wrote: של העמותה). אם מדובר על נפח אחסון למען מראות של הפצות, או פעולות דומות - אני מאד בעד, אבל בלוגים (מעבר לבלוג רשמי של העמותה) ואתרים אישיים - לדעתי זה לא חופף את מטרות העמותה. אני לא לחלוטין מסכים. בהרבה ארגונים, מנסה הארגון לתת צ'ופרים לחברים כדי לעודד אנשים שלא החליטו אם להיות חברים או לא להירשם - ובמיוחד - להמשיך להיות חברים. כך לדוגמה, מי שמסתמך על כתובת דואר אלקטרוני @hamakor.org.il או על שרת של המקור וכד', ויודע שאם יפסיק לשלם את דמי החבר יפסיק לקבל את הצ'ופר הזה, לא ישכח להמשיך לשלם את דמי החבר (מה ש, אגב, קרה לי...). אני מכיר, למשל, ארגון התנדבותי שמתרים כסף לקראת ראש השנה, ובתמורה שולח לך לוח שנה. בשנה הבאה, האדם ישים לב שנגמר לו לוח השנה וירצה עוד אחד, ו(הם מקווים) ייזכר לתרום שוב. ועוד יותר טוב, אם הצ'ופר קשור למטרות העמותה (ובמקרה זה אפשר לומר ששרת אכן כן יכול לעזור לפיתוח תכנה חופשית - ואני יכול להסביר מדוע) ואם לא גוזל משאבים רבים (על זה אפשר להתווכח, במקרה זה). כבר היום, אוגוסט פנגווין הוא צ'ופר כזה - כל קרואסון שאכלת בכנס ירד לא הלך לפיתוח תכנה חופשית. אז מה? אגב, אם אתה רואה את מטרת העמותה לא *לפתח* תכנה חופשית (כי הרי בתקציבים שיש לה, אי אפשר לממש שום פיתוח תכנה) אלא לתמוך בקהילה ולעודד אותה להיפגש, ליזום, ולהיות גאה בעצמה, אז כל פעילות שהקהילה אוהבת עומדת במטרות, לדעתי. -- Nadav Har'El| Tuesday, Aug 10 2010, 30 Av 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |What's the greatest world-wide use of http://nadav.harel.org.il |cowhide? To hold cows together. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Re:[against] ��¢� �§�× ��©��� ����¨� ��¢���×�
On Tue, Aug 10, 2010, Omer Zak wrote: הסיבה היא, שזה עולה כסף להשגיח על המערכות (אמיתיות או וירטואליות) מפניהתקפות מהחוץ וגם התקפות מבפנים (שימוש לרעה). הכול תלוי מה הן הציפיות שלך. גם לאבטח את אוגוסט פנגווין על-ידי פלוגה של שומרים חמושים בנשק אוטומטי ומסוק חג מעל הבניין היה עולה כסף רב, אך הוחלט שאין צורך ברמה כזו של אבטחה. בדומה, אם כולם יודעים ששרת מסוים הוא best effort ויש לו אבטחה סבירה (עדכוני מערכת אוטומטיים, root רק למספר סביר של אנשים שמבינים עניין) אז לא תהיה ציפייה שאפשר לשמור בו מידע סודי ולעולם לא לצפות לפריצה. זו משימה שדורשת שיהיהמישהו שיבצע אותה מיד כשמתעורר הצורך. זו גם משימה שלא מספיק לבצע אותהפעם בחודש או פעם בשנה. מכיוון שגם שאי אפשר לחכות עד שמישהו יואיל בטובולהתפנות ולהתנדב, אז זו משימה שאינה מתאימה למתנדבים. כלומר שהמקור יצטרכו לשלם משכורת למנהל תשתיות. אני לא מסכים, כי ראיתי שרתים משותפים כאלו פועלים פעמים רבות. בדרך כלל הנקודה החשובה היא שישנם אנשים שהשרת חשוב להם אישית (בדיוק בגלל שהם מריצים עליו משהו פרטי כמו בלוג או אימייל וכד') ושמבינים ב system administration. אם יהיו לנו 4-5 כאלו, לדעתי לא תהיה בעיה - רק צריך להחליט על שיטה לשיטוף פעולה בינהם (ויש לי ניסיון עם שיטה כזו שעבדה). אבל כידוע זה דיון שלא התחיל היום, ורלוונטי באותה מידה גם לשרת של העמותה. -- Nadav Har'El| Tuesday, Aug 10 2010, 30 Av 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |From the Linux getopt(3) manpage: BUGS: http://nadav.harel.org.il |This manpage is confusing. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: [against] ��¢� �§�× ��©��� ����¨� ��¢���×�
On Tue, Aug 10, 2010, Shachar Shemesh wrote about Re: [against] ?ענקת ?ש??? ???ר? ?ע??ת?: אלא שעמותות חוייבות על פי חוק שלא לחלק רווחים, ולא לפעול אלא למען מטרות העמותה. לאור זאת, זו לא רק שאלה של בעד או נגד, זו שאלה אם זה בכלל חוקי. אני לא מבין מדוע זה שונה ממימון כיבוד בכנס, לדוגמה. או חולצות. לדעתי, רוב העמותות שתקציבן בנוי מהמון דמי-חבר קטנים (ולא מעט תרומות גדולות) מוצאות עצמן מקדישות חלק מאותם דמי דבר למימון פיתויים קטנים שייגרמו לאנשים להתפתות לשלם דמי חבר שוב פעם, או בפעם הראשונה. אפשר היה לראות אפילו בכל הכנס אוגוסט פנגווין בתור פיתוי שכזה (אלא שבעבר, הכנסים הללו דווקא הכניסו כסף, לא עלו כסף). בכל מקרה, ברור שאם לצ'ופר לא היה שום קשר לכלום (למשל, חבילת מסטיקים בדואר לכל חבר!) השאלה הייתה גדולה יותר גדולה. אבל אם הוא דווקא כן קשור עקיפין לתכנה חופשית - כל מי שעוסק בתכנה חופשית מוצא את עצמו במוקדם או במאוחר זקוק לנוכחות מסוג זה או אחר ברשת - אני חושב שיותר קשה לפסול את הרעיון. -- Nadav Har'El| Tuesday, Aug 10 2010, 30 Av 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |echo '[q]sa[ln0=aln256%Pln256/snlbx] http://nadav.harel.org.il |sb3135071790101768542287578439snlbxq'|dc ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
August Penguin
לא יכולתי להגיע לאוגוסט פנגווין, אבל אני סקרן לשמוע רשמים, ובפרט - מי זכה הפרס המקור? הפתיע אותי מאוד לא הצלחתי למצוא שום רשמים בשום מקום - לא ברשימה זו, לא באתר המקור (שעדיין מדבר על הכנס כהתרחשות עתידית), לא בווטסאפ (זוכה הפרס לפני שנתיים) ולא בלינמגזין. גוגל הציל את המצב ומצא שני (!) אנשים שכתבו משהו על הנושא, וכך הבנתי (מבלוג של הזוכה) שצוות בלוגלי זכו בפרס על תרומה של מוסד או קבוצה, אבל לא מצאתי הסבר על למה ומדוע, והאם היו פרסים נוספים ואם כן, למי הם הלכו. לדעתי, המטרה של פרס המקור היא להוקיר את הזוכים (ואת המועמדים בכלל). אם זה כך, ראוי לתת קצת יותר תהודה לזהות הזוכים, ופועלם. המינימום שבמינימום הוא, לדעתי, אזכור ברשימה זו ובאתר העמותה. תודה, נדב הראל. -- Nadav Har'El| Sunday, Aug 8 2010, 28 Av 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |This signature was intentionally left http://nadav.harel.org.il |boring. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: August Penguin
On Sun, Aug 08, 2010, Lior Kaplan wrote about Re: August Penguin: הויקי של העמותה מעודכן במידע לגבי הזוכים, חשבתי לתומי שויקי הוא פשוט טכנולוגיית עדכון של מידע, ושהתוכן שאני רואה ב http://www.hamakor.org.il/ הוא-הוא הויקי. עכשיו אני מבין שזה לא כך, ושצריך להסתכל על הויקי הנפרד. אגב, אם הויקי הוא המקום בו ניתן למצוא את המידע הכי עדכני על העמותה, אולי צריך להבליט אותו יותר באתר? כנל גם דף העמותה בויקיפדיה. אכן הסתכלתי בויקדיה, אבל לתומי בשפה האנגלית, ושם המידע לא מעודכן. לא חשבתי לחפש בויקיפדיה בעברית :-) הייתי צריך לחשוב על כך... אתה צודק לגבי אתר העמותה וזה יעשה במהלך השבוע, אבל הבחור שמעדכן את האתר היה עסוק בלארגן את הכנס, ורצה לנוח קצת בסופש. זה בסדר. יותר הפתיע אותי השקט המוחלט ברשימה הזו. לולא המכתב של עומר היום שמודה לעוזרים בנושא הנגישות, הייתי חושב שהתבלבלתי, והכנס עוד לא היה :-) -- Nadav Har'El| Sunday, Aug 8 2010, 28 Av 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Microchips: what's left at the bottom of http://nadav.harel.org.il |the bag when it reaches you. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: Good Free Software projects for people who want to start or rejoin programming?
On Tue, Aug 03, 2010, Tomer Cohen wrote about Re: Good Free Software projects for people who want to start or rejoin programming?: אתה יוצא מנקודת הנחה שהחובבן שלנו מעוניין לשבת לקרוא כמויות של מסמכים, ושיש לו הבנה סבירה באנגלית. לצערנו בפועל המצב לא תמיד ככה, ולעיתים גם אנשים שאין אם אין לך הבנה סבירה באנגלית, לך תעבוד על זה לפני (או בזמן) שאתה מנסה ללמוד לתכנת. אנגלית הרבה הרבה יותר חשובה מתכנות, ואין מה לעשות - היום אי אפשר לעבוד בתכנות (ובהרבה תחומים אחרים) ללא אנגלית טובה. מה תעשה אם המעסיק שלך יבקש ממך לקרוא מאמר חדש? לקרוא פרסום של המתחרים? לקרוא ספר חדש על תחום חדש (שעוד לא תורגם לעברית)? לקרוא manual pages, או userguide או הוראות הפעלה של איזשהו מוצר? ואם תצטרך לעבוד עם קולגות בחול, לעבוד בחול או להיפגש עם לקוחות מחול? בקיצור - ילדים, אנגלית היא המקצוע החשוב ביותר מבית הספר. חשובה יותר גם ממתמטיקה (ואני אומר את זה בתור מתמטיקאי...). אם אמשיך את הסיפור האישי שלי מהמייל הקודם, אני למדתי אנגלית בד-בד שאני לומד לתכנת ביוניקס מספר באנגלית, ומניסוי וטעיה, וזה היה באמת מאוד קשה. לקח לי כמעט שנתיים לקרוא שני ספרים (The Unix Programming Environment, The C Programming Language). אבל זה היה שווה את זה. מצד שני, יש דברים שקל להרשות לעצמך כשאתה ילד בן 10, שיותר קשה להרשות לעצמך כשאתה אבא לילדים וחושב להחליף קרירה. אם היום הייתי צריך ללמוד שפה חדשה וקריירה חדשה באותו זמן, לא בטוח שהייתי מצליח -- Nadav Har'El| Wednesday, Aug 4 2010, 24 Av 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |From the Linux getopt(3) manpage: BUGS: http://nadav.harel.org.il |This manpage is confusing. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: ן�½ן�½ן�½ ן�½ ן �½� ן�½ ן�½ ן�½ ן�½ן�½ ן�½�ן�½�¨ן�½ ן�½ ן�½ ן�½�
On Fri, Jul 30, 2010, Gabor Szabo wrote: האם התרומות האלה יעברו דרך חשבון המקור או דרך עמותת הפרל הבין-לאומית, זאת שאלה משנית לטעמי.ורלוונטית בעקר מבחינה חשבונאית וחוקית. אתה צודק שזו שאלה ביורוקרטית ולא חשובה כשמדובר בפרל, שהיא לכל הדעות תכנה חופשית ולכן בוודאי שהמקור הייתה שמחה לתמוך בה, אבל מה עם אותם אנשים שיצטרפו לסדנה על חשבון המקור (גם חשבון כספי, אבל גם חשבון של מקומות - כפי שציין אסף) תוך שהם מציינים שיום אחרי הסדנה, הם בכלל ינסו להשיג כספים למטרות אחרות כמו חופש ברשת, תוכן חופשי, או חופש ליוסף? אלו אינן מטרות שלפי חוקי העמותה (שקבעה האספה) מותר לה לתמוך בהן, ולכן להמקור אסור להעביר כספים אליהן. אם כסף עובר דרך המקור אז לא רק שהוא לא מתבזבז (הרי אף אחד לא מקבל משכורת בעמותה, ולא לוקח אליו אחוזים מהתרומות), אלא רק כך אפשר להיות בטוחים שהוא הולך לתכנה חופשית נטו, ולא לשום מטרה אחרת דומה, משיקה, או סתם נחמדה. -- Nadav Har'El|Saturday, Jul 31 2010, 21 Av 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Preserve wildlife -- pickle a squirrel http://nadav.harel.org.il |today! ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: ���� �× ��� �� �×�¨����×
On Fri, Jul 30, 2010, Ram on Agmon wrote: האם לדרך המקור צריכה היתה להתנדב לשאת בעלויות המימון של הסנדא גם עבור הויקיפדים? רם און לדעתי, המקור צריכה לממן (אם בכלל...) רק אנשים שיגידו מראש שהסיבה שהם הולכים לסדנה היא כדי לגייס תרומות עבור המקור. מי שרוצה לבוא לסדנה כדי לגייס תרומות עבור עמותות אחרות, מוזמן לעשות זאת, אבל לא על חשבון המקור. גם מי שרוצה מימון עבור פרויקטים כמו ויקי, קנטינה ואובונטו שהוזכרו פה, יכול להשיג תרומות ל*המקור* ואז לבקש שהתרומות יופנו לטובת אותן פרויקטים. אני משוכנע שהוועד יסכים (זה לא שהוא ייקח את התרומות וישקיע אותם בבניית ארמון לחברי הוועד). אני ממש לא מבין מדוע כל המיזמים המבורכים הללו צריכים להיות כל אחד עמותה נפרדת. -- Nadav Har'El| Friday, Jul 30 2010, 19 Av 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Computers are like air conditioners. Both http://nadav.harel.org.il |stop working if you open windows. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: ��� ���� �
On Mon, Jul 26, 2010, Ram-on Agmon wrote about Re: ?ס ?ת?נ?: הי נדב. אתה לא מדייק בנתונים. רישיון לחלונות oem הוא בערך 70$. הנתונים לא ממש גלויים. האם זהו המחיר לצרכן? כאמור, המחיר שהוצע לי הוא 470 שקלים, יותר מהמחיר שאתה מציין (שהוא כ 310 שקלים, כולל מעמ), אך לא בהרבה. יש כיום מבצעים שמספקים אופיס ב- 150 שח עבור 3 מחשבים. או משהו בסגנון. (לא ממש עוקב). אתה יכול לספר לי היכן אתה קונה מחשבים, כדי שאעבור לקנות שם? :-) ברצינות, אני לא יודע איפה אתה מוצא מחירים כאלו. לפי המוכר בחנות שביקרתי, וגם לפי חיפוש ברשת (למשל http://it.themarker.com/tmit/article/11166), אופיס מגיעה בכמה גרסאות, כשהפשוטה ביותר (פשוטה יותר ממה שאנשים רגילים לגנוב) עולה 500 שקלים. זה יקר פי 10 מהמחיר שאתה מציין! המחירים שאתה ביררת הם לא oem אלא שידרוג, וכנראה שהמוכר שלך עילג מחשבה או לשון, ולא ידע להסביר לך את העלויות האמיתיות ברכישת מחשב חדש. יש כיום מחשבים עם חלונות הנמכרים ב- 2000 שח. דבר ראשון, לא נכון - המחיר שציינתי הוא *כן* ל OEM ו *לא* לשדרוג (מדובר במחשב חדש לחלוטין, לא שדרוג). כמו כן, לא מפתיע שאם ציינתי שמחשב חדש ללא חלונות עולה 1200 שח, הרי שמחשב עם חלונות יכול לעלות 2000 שח :-) כמו כן, האם המחשב עם חלונות כולל גם אופיס? -- Nadav Har'El| Monday, Jul 26 2010, 15 Av 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I put a dollar in one of those change http://nadav.harel.org.il |machines. Nothing changed. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
מס התכנה
לפני מספר ימים הלכתי לקנות לאשתי מחשב חדש. היא צריכה את המחשב לצרכים פשוטים - גלישה באינטרנט, קריאת דואר ועיבוד תמלילים - לא משהו כבד יותר. לכן בחרתי מחשב פשוט יחסית, אך עדיין מכובד (כלומר, טוב יותר מכל מחשב אישי שהיה בשוק לפני שנתיים). הופתעתי לגלות שמחשב כזה עולה היום (ללא מסך) בסביבות 1200 שח. הופתעתי עוד יותר לגלות שאם היא תרצה את מערכת ההפעלה הנפוצה היום בשוק (אתם יכולים לנחש איזו - לצערי זאת איננה לינוקס) ואת מעבד התמלילים הנפוץ ביותר בשוק, היא תצטרך לשלם עוד 1200 שח רק על התכנה. כלומר, הגענו למצב שתכנה לא חופשית (או בעצם, שתי תכנות בלבד) מהוות מחצית ממחיר מחשב חדש! אני חושב שזה נותן לנו פתח לקמפיין (או כרגיל, סתם דיון ברשימה...) בעד תכנה חופשית, כשיטה להוזיל מחיר מחשב בחצי. תמיד ידעתי ששימוש בתכנה חופשית מוזילה את המחשב, אבל רק עכשיו שמתי לב שהגענו לשוויון בין מחיר החמרה והתכנה. פעם זה לא היה כך. חיפוש קצר באינטרנט העלה את הנתונים הבאים: ב 1983, מחשב XT של IBM עלה $5000 ו DOS עלה $40, כלומר פחות מאחוז אחד. (כל המחירים בדולרים של אז - אם נתחשב באינפלציה, הרי שמדובר במעל 6000$ של היום!) ב 1990, PC *זול* עלה $2000, ו Windows 3.0 (כולל DOS) עלה $200. Word לחלונות, שיצא שנה לפני כן, עלה $500. סך הכול, 35% ממחיר החומרה. רוב האנשים לא הרגישו אז את הצורך החיוני ב Word, והסתפקו ב Windows שהווה 10% בלבד ממחיר החומרה. ב 2001, מחשב של דל עלה $1447 ו Windows 2000 עלה $319 ואופיס 2000 עלה $249, כלומר התכנה עולה 40% מהחמרה. היום, כאמור, מחשב זול עולה בדיוק כמו התכנה שרוב המשתמשים מתקינים עליו. -- Nadav Har'El| Monday, Jul 26 2010, 15 Av 5770 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Business jargon is the art of saying http://nadav.harel.org.il |nothing while appearing to say a lot. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
