[Pkg-kde-extras] כי יצפנני בסוכו | סכנת נשק כימי | סיפור נס העין | מכתבים למערכת

[עתידנו - לעתיד נקי יותר]

Title: כי יצפנני בסוכו | סכנת נשק כימי | סיפור נס העין | מכתבים למערכת - עתידנו

אם אתה לא יכול לקרוא את המייל לחץ כאן

בס"ד   כי יצפנני בסוכו   כתוב במדרש, כי יצפנני בסוכו זה סוכות. מהי סוכה??? --- מקום מסתור!!! --- כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתרני בסתר אהלו, סוכה מלשון סכך וכיסוי. והשאלה צפה מאליה,  ממה מסתתרים בסוכה? איזה הצפנה יש כאן??? להיפך הרי הסוכה אנו עושים זכר לענני כבוד 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל', הסוכה מסמלת את הבטחון הגמור שיש לנו בזה שאנו חוסים בצלו של מקום, בני ישראל יצאו ממצרים למדבר שמם לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון, וכל וזה מבלי להכין שום אוכל 'וגם צידה לא עשו להם', ועם כל זה לא חסרת דבר, 'סיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה'. בקיצור, חג המסמל שיא השפע שאנו מקבלים מהקב"ה. חג הסוכות הוא 'חג האסיף', חג שאז יורד השפע  לכל השנה 'בחג נידונים על המים', אנו משליכים את יהבנו על השם בלי שום דאגה, אנו חוסים בצילא דמהימנותא. ודוקא בחג זה אנו צריכים להסתתר?? סכך מלמעלה ודפנות מהצדדים, על מה ולמה?? מ ?? יש מלחמה?? יש טילים??? התשובה היא: נכון שיש השפעה, נכון שיש ניסוך המים, נכון שזה חג האסיף, כלל ישראל מקבל מהקב"ה שפע. אבל כשיורד שפע לעולם יש עוד מישהו שמקבל וניזון מהשפע. הגויים!! בסוכות הקריבו גם שבעים פרים, כנגד שבעים אומות, נכון שהם כלים והולכים - אבל הם מקבלים, הם נהנים מהשפע. וכשהגויים מקבלים שפע יש להתגונן, צריכים להסתתר, חייבים להסתגר. כשמחלקים מיליוני דולרים לכל מדינה ומדינה נוצר גם פחד, זה עלול לשמש גם ליצירת כימי להשמדה המונית, או להפעלת פצצת אטום, ואז חייבים להיכנס לבונקרים, צריכים להסתתר במקלטים. כשיש שפע אדיר וזה זורם גם למקומות נמוכים ושפלים, אז קיימת סכנה שלא ניסחף עם השפע אל תהום הפתוח. ועל זה העצה להסתתר, להיכנס לתוך הסוכה. *  *  * בדורינו אנו חיים עם זרם של שפע, הטכנולוגיה הולכת ומתקדמת, ואפשר להשתמש בזה לעבודת ה', כמה ספרים יש היום רק בזכות הטכנולוגיה?! כמה חסד מקיימים דרך הטלפון?! המון דרשות ושיחות חיזוק מגיע אלינו רק בזכות הטכנלוגיה. אבל!!! השפע מגיע גם ל'שבעים פרים' הם יצרו מזה כל מיני מרעין בישין, די-ווי-די ומשחקים, סרטים ואינטרנט, הם הכניסו הכל בפלפון אחד, בקליק אחד אתה ברחוב, ולא ברחוב השכונה, אלא ב...איזה טינופת פריזאית. ולכן...יש פיתרון!!! להתגונן מהשפע השלילי... להיכנס לתוך הסוכה... להסתתר... להתגונן. לחסום את עצמו מכל הכיוונים, ולאפשר כניסה רק לשפע כשר ונקי, מאושר ומסונן. כי בלי זה השפע הוא לרעתינו. וכך... ורק כך... אפשר לבוא בשמיני עצרת ולעשות 'סעודה קטנה' עם הקב"ה וישראל לבד, בלי ה'שבעים פרים' אין לשפע הגויי זכות כניסה. אז אפשר לצעוק 'אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו'!!!   (מעובד עפ"י דברי ה'שפת אמת' - סוכות)        ------------------------------     עין תחת עין מכתבים למערכת   לכבוד המערכת הנכבדה ברצוני לשתף אתכם בסיפור שחוויתי ויש בזה לימוד עצום בנושא שמירת עיניים. כשהכנסתי את בני ל'גן' לא נראה עליו שום בעיה, הוא פיזם את האלף-בית מבין שפתיו בנעימות עד שזה הרחיק אפילו הוא אמינא של בעיה המתרחשת מתחת לפני השטח. ככה זה גם המשיך ב'מכינה', הוא הצליח בקריאת האותיות והנקודות, ידע להבדיל בין בי"ת לכ"ף בהצלחה, השמיע את הבהרת הקמץ והשווא למופת, והמשיך בתלם עד סוף השנה. עלה לכתה א' שם התחילו לקרוא ברצף מילים שלמים ואחר כך צירוף של כמה מילים, ו... בני נשאר תקוע באמצע, הוא לא הצליח לקרוא משפטים שלמים ברצף, התעייף במהירות, והגרוע מכל היה שלא ידעו מה הבעיה, המלמד לא הצליח להשים אצבע על בעיה מסיומת, אך משהו לא הריח טוב. חשבו על ריכוז, על שינה לא מספיקה, על חוסר מוטיבציה, ועל הצורך להשתחרר, ניסיתי אומגה שלש הכי יקר בשוק, תוספת שעות שינה, רפואה אלטרנטיבית, השכנים הציעו טרמפולינה לאיזון עצבי המוח, נסיתי גם כדורי מנטולין וקלמנרבין ומה לא, הכל עזר כמו מדרסים לכאבי שיניים. אחרי שגלגלתי חצי שנה עם כל הסיפור החלטתי שצריך לעשות משהו לעניין, אחרי בירור יותר עמוק הציעו לי לבצע בדיקת שמיעה וראיה, בדיקת השמיעה בת ה-10 בדיקות יצא ב"ה בסדר, כך שלא נשאר רק הספק של הראיה, וכאן החל לצוץ הבעיות. הרופא גילה משהו לא בסדר, והציע משקפיים עדשות מקטנת, אחרי כמה שבועות שלא ראיתי שיפור הלכתי לעוד רופא שהציע להגדיל המספר, השלישי הוסיף גם צילינדר, הרביעי אמר שחייבים דו-מספרי, החמישי הפנה למכון למיקוד עיניים שחוץ מלגרוף כסף לטיפול של שלושים פגישות ורק שבעים אחוזי הצלחה בקושי - אין להם מה להוסיף, ככה גלגלתי עוד חצי שנה מבלי לצאת עם פתרון ביד. התחלתי להילחץ בראותי שאין דרך מוצא באופק, התחלתי לברר אצל יודעי דבר, וקבלתי כתובת של פרופסור מומחה בתחום, ראש מחלקה, ממש מומחה בתחום, שהוא יוכל למצוא את הבעיה ופתרונה גם יחד. מיד הזמנתי תור וציינתי שזה דחוף, בהתחשבות במצבי דחפו לי תור לעוד חצי שנה, הרגשתי שעלי להשלים עם המציאות ככה עוד חצי שנה, אך קיוויתי שאולי יתפנה פתאום תור ואז אוכל להתקבל מוקדם יותר. וב"ה זה קרה למחרת יום כיפור, התקשרו אלי שהתפנה תור ועלי לבוא להמרפאה בעוד שעה, כך מצאתי את עצמי בבהילות פנים אל פנים מול הפרופסור. הוא בדק בפרצוף חמור, ולבסוף קבע שהעין השמאלית היא עין עצלה הגורמת לפזילה, וחייב להרכיב משקפיים עם עדשות מגדלת, והמשקפיים שבני הרכיב על כה רק הרס את עינו, וכדי להציל את מה שאפשר עלי להקפיד שירכיב המשקפיים תמיד בלי "חכמות", וגם בלילה ישן בעין מכוסה בתחבושת, אחרת יאבד את ראייתו, ח"ו. כמובן שמילאתי את כל ההוראות מצדי, אך לבני בן החמש לא היה קל לעקוב אחר ההוראות בדייקנות, ובנוסף לכך נולד לי באותו תקופה בן שהקשה עלי לעקוב אחריו וכך היה כמה תקופות שהזניח את עצמו. בביקור השני כשראה הרופא שזה עדיין לא בסדר תלה הסיבה ברשלנותו וע"כ החמיר את הכללים, עדשות עם מספר יותר גבוה ולכסות העין כל היום ועוד רשימה של תרגילים, ופטר אותנו באיום כי אם נזניחו יאבד חלילה לגמרי הראיה בעין אחת. בחודש אייר הגעתי לביקור שלישי בדק אותו זמן רב ולבסוף הפטיר בכאב, "כנראה שיצטרך להתמודד בחיים רק עם עין אחת", הרגשתי שהתהום נפתח תחתי ונסיתי לשאול האם אין שום סיכוי לרפואתו ונעניתי בשלילה מוחלטת, לא יעזור שום טיפולים או ניתוחים זהו! והתחיל כאילו לנחם אותי "יש הרבה אנשים שמסתדרים מצוין רק עם עין אחת". יצאתי משם כשלבי פועם בקרבי ראיתי רק שחור מול עיני, ולבסוף התחזקתי והחלטתי לברר אצל עסקני רפואה בעלי שם, ולבסוף הפנה אותי איזה עסקן לפרופסור ברמת גן, הזמנתי תור, מתוך פחד מהול בתקוה, מי יודע מה הוא יוסיף, וקבלתי תור לסוף חודש אב, וקיוויתי גם עכשיו שאולי יתפנה תור, אל אף שכאן היו הסיכויים קלושים ביותר. *   *   * באותו תקופה נזדמן לי איזה פרנסה שלצורך כך היה עלי לנסוע לעיתים לשכונת רחביה, וכך יצא לי לנסוע בערב שבועות כמה פעמים לשם, והיה לי נסיון גדול אם ללכת רגלי ולחסוך עלות הנסיעה אבל יהיה עלי לעבור דרך טינופת השכונות החילוניות באזור. לבסוף חשבתי לעצמי מה ששמעתי בשם צדיקים, שכאשר אדם נמצא לבד ברחוב ואף אחד אינו רואהו ואינו מכירו ואומר להקב"ה שאע"פ שאין כאן שום אדם אעפ"כ הנני מתגבר רק למענך, אז הוא יכול לפעול ישועות. החלטתי שהרי אני צריך עכשיו ישועה, אף אחד לא ידע אם הלכתי רגלית או שילמתי למונית, אעשה זאת רק לכבוד ה', הזמנתי מונית ונסעתי, וככה באמצע קינג-ג'ורג' כשישבתי בעיניים מושפלות דברתי לעצמי ואמרתי "רבש"ע אני נמצא לבד, אני יכול להרים עיני אך אני מתאפק רק בשביל לקיים מצוותיך, רק אתה יודע, אנא! בזכות שאני שומר על עיני תציל את עיני בני שיוכל לראות בשני עיניו בבריאות". באותו יום נסעתי לאורך כל הרחוב ארבע פעמים הלוך וארבע פעמים חזור, כל פעם בעיניים מושפלות בלי להרים העיניים אפילו פעם אחד, וכל הדרך מיללתי הבקשה. באסרו חג שבועות קבלתי טלפון שהתפנה תור אצל הפרופסור, הצגתי בפניו את כל מסמכי הבדיקות מהפרופסור הקודם והוא התייחס לדבריו בשיא הרצינות, והתחיל לערוך סדרת בדיקות, ואחרי הפסקה של חצי שעה המשיך בעוד בדיקות, ולבסוף סיים בקורת רוח שאפשר לומר שהפרופסור הקודם צדק, היתה כאן פזילה, אך נכון לעכשיו אין כאן פזילה אין כאן עין עצלה, העין רואה מצוין במאה אחוז. בלבי ידעתי את הסיבה איך נעלמה הפזילה, הוא נשארה בתוך המונית באמצע קינג-ג'ורג'. כשחזרנו לביקורת אצל הפרופסור הקודם גם הוא התפלא כי מקודם היה פזילה ואיבוד ראיה כמעט מוחלט, ועכשיו הסתדר באורח פלא, אך אני ידעתי התשובה בני קיבל עין תחת שמירת עיניים. בהערצה ב.ש. אנא העבר מייל זה לכל כתובות המייל שברשותך

אם ברצונך לבטל את המנוי לרשימת התפוצה שלנו, לחץ כאן

_______________________________________________
pkg-kde-extras mailing list
pkg-kde-extras@lists.alioth.debian.org
http://lists.alioth.debian.org/cgi-bin/mailman/listinfo/pkg-kde-extras