2017-02-13 12:04 GMT+02:00 Lior Kaplan <kaplanl...@gmail.com>:
> היי,
>
> אני חושב שאנחנו קצת רגילים לנסות לשכנע אנשים בצדקת הדרך, ושוכחים
> שבמקרה הזה מדובר בעזרה כיצד להתמודד ולא בלשכנע ("הלגיטימיות של
> קוד פתוח כמודל עסקי").
>
> לטעמי, הנקודות שלנו הן:
> 1. עידוד שימוש בכלי קוד פתוח ככל האפשר על מנת להאיץ התקדמות החברה
> (לא להמציא מחדש את הכלים וכו'), מה שבמילא קורה בהמון חברות צעירות,
> אבל יכול לקבל משנה תוקף אם יהיה מדיניות של רשות החדשנות כחלק מהסכם
> התמיכה שלה בחברות.
>
> זה יכול להיות דברים פשוטים כמו Jenkins או יותר בליבת העשייה כמו להתבסס
> על מנועי בינה מלאכותית.
>
> 2. חיוב חברות שנכשלו, לשחרר את התוצרים שלהן לציבור כקוד פתוח,וזאת
> במטרה לנצל באופן מיטבי את כספי המדינה שהושקעו. לפחות שאם הכסף
> ירד לטמיון, שהתוצרים לא.
>
זה יהיה קצת בעייתי, כי לפעמים (הרבה פעמים) מוכרים את ה-IP, שהינם לפעמים
פטנטים שממומשים בקוד.
יניב.
>
> 3. בכובע של החדשות נטו - הבנה כי בניית תשתיות משותפות מאפשרת התקדמות
> מהירה מאוד מבחינת מחקר חדשני - ניתן לראות איך החברות הגדולות משחררות
> המון פרוייקטים פנימיים לציבור הרחב (לימוד מכונה, ביג דאטה וכו') במטרה
> להתמקד
> בשימושים הייחודיים שלהן.
>
> במקרים בהם נוצר בחברה ידע (בין אם בתכנון מראש או במהלך הפעילות) שאינו בהכרח
> במוקד הייחודיות שלה, יש לעודד שחרור של התוצרים כקוד פתוח. (ברור שצריך
> להגדיר
> את הדברים יותר טוב וכו' כדי שיהפכו למדיניות).
>
> דוגמה: https://engineering.linkedin.com/open-source
>
> וצריך לזכור, שבדיוק כמו עם חברות, כשיש פרוייקט תוכנה מוצלח, גם גדל eco
> system
> מסביבו. ולעיתים גם נוצרות חברות עם תחומי התמחות (בהמשך לדוגמה למעלה -
> confluent
> שנוצרה ע"י המייסדים של Kafka לאחר שפרשו מ-Linkedin).
>
> 4. השילוב של נקודות 1 +3 יוצר לולאה שמורידה את החסמים הטכנולוגיים של מחקר
> ופיתוח
> וכניסה לתחומים חדשים. כאן יש הרבה דלתות שנפתחות לכיוון האקדמיה.
>
> 5. החשש סביב קוד פתוח בחלק מהחברות מגיע לשיא לרוב כאשר עורכי הדין מתחילים
> לבקש
> בדיקות עומק כחלק מבדיקת נאותות לפני השקעה / מכירה וכו'. ואז מתחילים לרוץ
> לבדוק
> מה לקחו מאיפה, רישיונות וכו'. אני חושב שהרשות צריכה לעודד חברות לא לפחד
> מהנושא
> ולנהל אותו באופן יזום ומסודר - בין אם ע"י ייעוץ פורמלי, תגמול על מעקב שוטף
> או בקרה
> יותר אוטומטית על הקוד.
>
> ולפעמים גם להפך - אם אתה מפרסם במה אתה משתמש, זה גם יעזור לך באזורי פעילות
> אחרים (זיהוי שותפים, גיוס כ"א רלוונטי וכו').
>
> קפלן
>
>
> 2017-02-12 20:43 GMT+02:00 Omer Zak <w...@zak.co.il>:
>
>> אמ;לק: רשות החדשנות מבקשים לדעת איך "אוכלים" את עולם הקוד הפתוח.
>>
>> הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (לשעבר המדען הראשי, להלן "רשות החדשנות")
>> במשרד הכלכלה והתעשייה פרסמה פנייה לציבור לקבלת מידע בקישור:
>> http://www.economy.gov.il/RnD/PublicParticipation/Pages/opensource.aspx
>>
>> הסיבה לפרסום הפנייה לציבור היא, שידע שפותח עם עזרה של רשות החדשנות, אמור
>> להשאר בבעלות החברה הנתמכת ולשמש לקידום עסקיה לתועלת כלכלת מדינת ישראל.
>> ברשות מעוניינים לדעת מה עשו בעולם, האם ואלו מודלים עסקיים מתאימים לתמיכה
>> ע"י הרשות, איך אפשר לנצל קוד פתוח ליצירת תשואה עודפת למשק הישראלי.
>>
>> עמותת המקור מתכננת להגיש נייר עמדה בנושא זה וחשבנו על כמה נקודות. נשמח
>> אם קוראי מכתב זה יקראו את הפנייה לציבור ויוסיפו נקודות שאנו פספסנו והם
>> חשבו עליהן.
>> לשם הבהרה, מסמך זה אינו טיוטה של נייר העמדה אלא רק ריכוז של רעיונות
>> שהועלו עד כה.
>>
>> תאריך היעד להגשת נייר העמדה הוא 20.2.2017. אנו מבקשים ממי שיש לו מה
>> לומר, שיגיד את זה עד יום שלישי 14.2.2017 ואז נתחיל לכתוב את נייר העמדה
>> הסופי.
>>
>> ואלה הן הנקודות שחשבנו (לפי סדר א"ב של שמות המשפחה: שי ברגר, תומר
>> בריסקר, שי גובר, עומר זק, מאיר מאור) עליהן עד כה:
>>
>>
>> 1. הלגיטימיות של קוד פתוח כמודל עסקי.
>>
>> רשות החדשנות תומכים בחברות שמחדשות, והם תומכים בחברות עם מודל עסקי סביר.
>> לא רצוי להגביל את המודל העסקי להיות כזה שמבוסס על צבירת קניין רוחני.
>> בפועל חברות רבות עושות איזון ומשחררות הרבה או אפילו את כל הקוד שלהן, כי
>> זה נכון להן עסקית.
>> הרשות לחדשנות מעוניינים לשמר פעילות היי-טק לטווח ארוך בארץ. כיום הם
>> עושים זאת על ידי הטלת הגבלות על הוצאת קניין רוחני מהמדינה. אבל על קוד
>> פתוח אי אפשר להטיל הגבלות כאלה.
>> לכן צריך מכשיר אחר לשימור ערך בארץ.
>>
>> אנחנו צריכים להתמודד עם הטענה שפירות ההשקעה של רשות החדשנות צריכים להשאר
>> בארץ, ע״י הפרכתה -- אפשר לטעון שאם הבאנו ערך כלכלי למשק הישראלי, אין
>> בעיה בכך שייצרנו גם ערך לשאר העולם. „אור לגויים” וכל זה. אחת מהאפשרויות
>> היא שהרשות לחדשנות תעדיף להתמקד בפרוייקטים שהמרכז שלהם נמצא בארץ, כגון
>> yesod (תשתית web בשפת התכנות haskell), בסיס הנתונים redis (היוצר איטלקי
>> אבל היום מועסק ע״י חברה ישראלית שזה עיקר עיסוקה), PHP (של Zend) או
>> הפרוייקטים של Red Hat (מצד אחד תשתיות הוירטואליזציה, מצד שני Foreman
>> וכו).
>>
>>
>> 2. לוקליזציה עברית של קוד פתוח שעוזר ליותר מחברה ישראלית אחת.
>>
>> בעד:
>> - הרחבת השימוש בקוד פתוח בישראל. זה מחליף ייבוא של תוכנות קנייניות.
>> - ישראלים עושים הכרות עם הקוד הפתוח ויכולים בהמשך לתרום לפיתוחו ולא רק
>> להתאמתו לעברית.
>> נגד:
>> - לא מביא ישירות מכירות לחו"ל.
>>
>>
>> 3. חסכון בתקציבי פיתוח ביותר מחברה אחת שנתמכת ע"י הרשות לחדשנות.
>>
>> צריך להדגיש את זה שחברות ישראליות מבססות את מוצריהן על מוצרים בקוד פתוח,
>> ולכן צריך להיות ברור שקידום הקוד הפתוח מסייע ליצירת ערך כלכלי נוסף.
>>
>> מוצע לתמוך בפרוייקטים של קוד פתוח על פי מידת העניין שמגלות בהם חברות,
>> שנתמכות כבר ע״י רשות החדשנות. חברות שמקבלות תמיכה כזו ממילא ממלאות טפסים
>> ושאלונים עבור הרשות, נראה לנו שאפשר להוסיף שתיים־שלוש שאלות על פרוייקטי
>> קוד פתוח שתמיכה בהם תועיל לפרוייקט.
>>
>> אפשר, למשל, לקבוע כתנאי מספיק לתמיכה בפרויקט קוד פתוח, שהפרויקט יחסוך
>> תקציב פיתוח לפחות בשתי חברות שכבר מקבלות תמיכה מהרשות לחדשנות.
>>
>> כמו כן, אפשר להציע לחברות להצהיר על כוונות להשתמש בקוד פתוח בפרויקטים
>> שלהן ולכמת חסכון כספי אם מישהו אחר יתרום שיפורים לפרויקט. ככה הרשות
>> לחדשנות לא תצטרך "להפסיד" כסף בגלל קוד פתוח, ותהיה פשוט מתווכת בין מפתחי
>> וצרכני קוד פתוח בישראל.
>>
>>
>> 4. סוגים שונים של קוד פתוח
>>
>> ניתן להבדיל בין סוגים שונים של שימוש בקוד פתוח ע"י חברה נתמכת.
>> למשל, קוד פתוח שמשמש ככלי עבודה של החברה הנתמכת (כגון קומפיילר) והחברה
>> תרמה שיפורים לפרויקט יכול לקבל התייחסות שונה מאשר קוד פתוח שמשלבים אותו
>> במוצר שהחברה מוכרת.
>>
>> כמו כן, אם חברה נתמכת תרמה קוד פתוח תחת רשיון GPL/LGPL, מתחרים שלה אינם
>> יכולים לשלב אותו במוצר קנייני בלי לשחרר את השיפורים שהם הכניסו, במידה
>> והכניסו כאלה. רשיונות יותר "מתירניים" (BSD או Apache) מאפשרים הכנסת
>> שיפורים לקוד בלי שהמשפרים יהיו חייבים לשחרר אותם ולאפשר לחברה הנתמכת
>> להשתמש בהם.
>>
>>
>> 5. מודלים עסקיים לקוד פתוח
>>
>> יש כיום הרבה מודלים עסקיים לעשיית כסף מקוד פתוח. חלקם עשוי להיות רלבנטי
>> לרשות החדשנות ומטרותיה (עידוד מו"פ בארץ כך שניצול פירות המו"פ יחזק את
>> כלכלת ישראל). קישורים ישנים לדוגמא:
>> http://www.opensourcestrategies.org/
>> https://sites.google.com/site/opensourcecommercialmodules/
>> צריך לבדוק אלו מודלים עסקיים מנצלים קוד פתוח כדי להגדיל את ערכם של
>> פיתוחים (תוכנה, חומרה וכו') קנייניים, ואיך בדיוק הם עושים את זה.
>>
>> לדוגמא, צריך להגדיר איך לתמוך בחברה כמו Zend שנותנת ערך מוסף קנייני
>> לתוכנה חופשית, ככל שהם יפנו לקבלת תמיכה כזו.
>> למשל, האם לדרוש מהחברה להציג חוזים מלקוחות כדי להוכיח ביקוש לקוד פתוח
>> ולערך המוסף הקנייני, בהנחה שהתמיכה הדרושה היא גם לחלק הפתוח וגם לחלק
>> הקנייני.
>> אפשרויות נוספות הן לוודא שהחברה מתחייבת להמשיך לתמוך בחלק הלא הקנייני;
>> או במקרים של פיתוח עבור הממשלה - לתעדף הפצה של התוכנה כקוד פתוח.
>>
>>
>> 6. יתרונות נוספים לקוד פתוח
>>
>> יש גם אספקטים של הכשרת הדור הבא של מפתחי תוכנה (ע"י תוכניות דומות
>> ל-Google Summer of Code), וכן יישומים בטחוניים (החלפת ייבוא של תוכנה
>> קניינית עם רשיונות). בעולם העתידי, מה שישאיר את ההיי-טק בישראל לא יהיה
>> קניין רוחני אלא מפתחים מוכשרים שמכירים את התוכנות הקיימות ויכולים לשפר
>> אותן ולפתח תוכנות חדשות.
>>
>> לכן קריטריון אפשרי לתמיכה בפרויקט קוד פתוח זה הערכה של עד כמה מפתחי
>> תוכנה ישראליים ישדרגו את המיומנויות שלהם הודות לעבודה על פרויקט זה, ועד
>> כמה המיומנויות שלהם יתרמו לכלכלת ישראל בשנים הבאות.
>>
>>
>> 7. תוכניות נוספות לתמיכה בפרויקטי קוד פתוח
>>
>> אפשר לשקול להמליץ לרשות החדשנות לא להסתפק בתמיכה בפרוייקטי קוד פתוח בתוך
>> חברות מסחריות, אלא לשקול תמיכה ישירה בפרוייקטים, למשל באמצעות הפעלת
>> תוכניות בסגנון Google Summer of Code; תמיכה בעמותות שמייצרות ערך כלכלי
>> למשק בעזרת פיתוח תוכנה חופשית, כגון הסדנא לידע ציבורי; ותמיכות בפעולות
>> ספציפיות לקידום הקוד הפתוח בישראל, כגון PyCon או You Gotta Love Frontend
>> (עדיף שלא נתמקד רק בפעולות של עמותת המקור).
>> הדגש הוא, שבדרכים אלו, הסיכוי ליצירת ערך כלכלי לכלל המשק גבוה יותר מאשר
>> בתמיכה בפרוייקט קוד פתוח שהוא, במקרה, חשוב מאד לחברה אחת.
>>
>> כמו כן, אפשר לשקול תמיכה אקטיבית של רשות החדשנות (או רשות אחרת) גם
>> בפרוייקטים של קוד פתוח שמשרתים את הקהילה -- גם אם אין להם קשר לישראל.
>> Linux foundation הוא דוגמה מצויינת לגוף
>> שהרשות יכולה לתרום לו, וגם ReadTheDocs. עם זאת, לא יהיה נכון להעלות נושא
>> בנייר העמדה עד שהתודעה של שימוש בקוד פתוח תהיה מושרשת בישראל.
>>
>> צריך ללמוד מהנסיון של האיחוד האירופי בתמיכה בפרוייקטים של קוד פתוח
>> (מענקים שלהם הזינו, בין השאר, את PyPy ואת Nepomuk, וסביר שיש עוד).
>> מדיניות ממשלתית להעדיף קוד פתוח לפרויקטים שלה היא כנראה פחות רלוונטית
>> לפנייה לציבור זו.
>>
>> -סוף-
>> --
>> Sent from a PC running a top secret test version of Windows 97.
>> My own blog is at http://www.zak.co.il/tddpirate/
>>
>> My opinions, as expressed in this E-mail message, are mine alone.
>> They do not represent the official policy of any organization with which
>> I may be affiliated in any way.
>> WARNING TO SPAMMERS: at http://www.zak.co.il/spamwarning.html
>>
>> _______________________________________________
>> Discussions mailing list
>> Discussions@hamakor.org.il
>> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
>>
>
>
> _______________________________________________
> Discussions mailing list
> Discussions@hamakor.org.il
> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
>
_______________________________________________
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
