כל הנושא של בתי ספר הוא רק חלק ממה שהעמותה עושה ומשום מה זה הפך לדיון
העיקרי...
לגבי נושא של תמיכה לבתי ספר כדאי לראות מה עושה יעל ויה שקיבלה לאחרונה
אישור לתמיכה של איגוד האינטרנט הישראלי לצורך הקמת מרכז תמיכה מקוון לבתי
הספר.

-- 
אורי עידן

Ram-on Agmon wrote:

>
>>
>>     הפעם דווקא אתה התחלת אתו :-)
>>
> שלום אלי.
> שמע, זה היה ממש בקטנה. אני לא רוצה לראות את עצמי עצבני.
>
>>     > זו דעתך.
>>     > המצב כיום הוא שלינוקס אטרטקטיבית עבור השוק בעיקר בגלל המחיר.
>>     > אם 3000 ש"ח הם כרטיס הכניסה של לינוקס לבית ספר, לדעתי זה מחיר
>>     זניח. ואם
>>     > המקור תקצה 10,000 ש"ח לנושא, אני לא רואה בזה בעיה.
>>     > אני גם לא מבין את הגישה המתנשאת כלפי הנזקקים. אם המקור היתה
>>     יכולה לעזור
>>     > לצמצם את הפער הדיגטלי
>>     > תהרוג אותי (מה שבטח תשמח) אבל אני לא מבין מה רע בזה.
>>
>>     יש משהו במה שאלעד אומר. אפשר לומר זאת במסגרת האמרה הידועה "תן
>>     לאדם דג והוא
>>     יהיה שבע ליום, למד אותו לדוג והוא יהיה שבע לכל החיים". אם אנחנו
>>     נממן לשלושה
>>     בתי ספר מחשבים, מה ייקרה אחרי שנה, שחלק מהמחשבים יתקלקלו? מה
>>     ייקרה בבית הספר
>>     הרביעי, שאין לנו כבר כסף לממן?
>>
>>     במקום זה, אולי עדיך צורת המחשבה הבאה: אנחנו לא מסוגלים לממן ציוד
>>     לבתי ספר,
>>     מלבד אחד או שניים "פרויקטי פיילוט" או "אתרי בטה". מה ש"אנחנו"
>>     (חברי העמותה)
>>     דווקא כן מסוגלים לעשות הוא לקחת בית ספר שכבר יש לו מחשבים ישנים,
>>     או בית ספר
>>     שמישהו אחר תרם לו מחשבים או מימן לו מחשבים, ולעזור לבית ספר זה
>>     לעבור לתכנה
>>     חופשית. לשם כך צריכים לארגן מתנדבים להדרכה, צריכים לארגן אוסף
>>     תכנות קל להתקנה
>>     ומדריכים כתובים (מעין "ספר הדרכה על איך לדוג" לבתי ספר חדשים
>>     ומתנדבים חדשים),
>>     וכד'. רק אם נשקיע את המאמץ בכיוון זה - ולוא דווקא בקניית שרת עבור
>>     N בתי ספר,
>>     נצליח להשפיע באמת על המדינה.
>>
>>
> מהניסיון שהצטבר בהוד השרון, אני חושב שבלי מישהו בבית הספר שלומד את
> תפעול המערכת, או יכולת השקעה של הרבה שעות תמיכה, אי אפשר להריץ פרוייקט
> שכזה. אני חושב שהפרויקט הזה צריך להאיץ, אבל חייב לקבל דחיפה כמה שיותר
> גדולה מההתחלה כדי ליצור מסה קריטית.
> מה שחשבתי זה לבנות מערך שיעור הכולל גם תחזוקת מחשבים ברמה בסיסית וגם
> התקנת לינוקס ושרת ltsp. דבר כזה יכול להיות חלק מתוכנית הלימוד בבית ספר
> תיכון, או חלק מתוכנית "פרח" באוניברסטאות. ברגע שתהיה תוכנית כזו קיימת,
> שיכפולה בהרבה בתי ספר יהיה דבר פשוט. כדי להפיץ את הבשורה, צריך לבנות
> קהילה.
> בתוך התוכנית הזו, הקצבה של שרתים יכולה להיות משהו חסר משמעות, אבל אם
> בוחרים בית ספר תיכון עם מורה שיוכל להכין תוכנית הוראה ומה שחסר לו זה
> שרת לינוקס, אז לדעתי המחיר שווה, אז זה יכול להיות להיט.
> אני גם חושב, שאם יש מתנ"ס (שמעתי על משהו נחמד בפלורנטין ויש גם כתבה
> ב-"הארץ" על הרצון של המשטרה להכין לילדי שכונת הרכבת מעבדת מחשבים)
> שצריכים שרת, אין סיבה שהמקור לא תעזור, כמו שעזרה בהוד השרון.
>
>
>
>
>> I agree with that, I think Hamakor should go more on things like
>> promotion
>> originizing volunteers, writing guides, originizing wikis and things
>> like that.
>> Hamakor is small, and I think it will always be rather small compare
>> to orginizations
>> who cares about sociaty. I think one of the main purposes of Hamakor
>> should be
>> communicating and originizing things together with those
>> orginizations. Which probably
>> doesn't have much knowladge in opensource.
>> BTW notice those are not only school related, but also old people
>> homes matnasim noar bemetzoka and the like. Another likely audiance
>> are adults which now suddenly need internet
>> for sending mail or chatting with the son and probably a lot easier
>> to convert to linux as they
>> don't care much about the computer beside 2-3 basic programs.
>>
>>     > אני מאוד שמח שהשקעת כל כך הרבה מחשבה ברעיון שהוא סה"כ הצעה
>>     לטיוטא להצעה
>>     > לטיוטא מה לעשות בכסף.
>>
>>     רם-און, שים לב שאתה כותב לקבוצת דיון, שמטרתה היא *לדון*. מדוע יש
>>     לך בעיה עם
>>     זה שאנשים דנים, ואפילו, רחמנה ליצלן, מתנגדים, לרעיונות שלך? נכון,
>>     העלת "הצעה
>>     לטיוטה", אבל יש מישהו שמתנגד להצעה שלך, ולא היה רוצה לראות טיוטה
>>     מסוג זה
>>     מתגבשת. מה רע בכך?
>>
> אני דווקא מאוד אוהב שמתנגדים לרעיונות שלי. הבעיה שלי היתה שמה שניסיתי
> לקדם זה החלטה על חלוקה של משאבים לפי נושאים, הנושא שהעליתי היה רק
> דוגמא, ואלעד החליט להפוך אותו למהות. לא ניסיתי לקדם החלטה על חלוקת
> משאבים לנושא מסויים.
>
>
>>     > חבל שלא התייחסת לשאלה כיצד אפשר לגבש כללים לחלוקת הכסף. מאידך,
>>     זו שאלה
>>     > שבאמת מצריכה מחשבה.
>>
>>     לי ממש לא ברור שצריך לגבש "כללים לחלוקת הכסף". מדובר פה בעמותה די
>>     חדשה שעדיין
>>     לא ברור מה יהיו כיווניה העתידיים, מדובר פה בעמותה שמסתמכת על
>>     מתנדבים בלבד,
>>     ובתקציב זערורי. מה זה יעזור אם נגבש כלל ש "30 אחוזים מהתקציב ילך
>>     לחינוך",
>>     אם בשנה אחת יש צורך ב 40% עבור הפרויקטים שיש להם מתנדבים, ובשנה
>>     אחרת אף אחד
>>     לא מתנדב ואין אפילו מה לעשות עם 10% מהתקציב?
>>
>>     אני חושב שהוועד הנוכחי פועל נכון כשהוא מנסה להעריך את הצרכים
>>     הצפויים בשנה
>>     הקרובה, ולא קובע סתם חלוקה אחוזית שלא יוכל לעמוד מאחוריה.
>>
>>
>
> ניהול הוא תקציב, תקציב זה ניהול. אי אפשר לנהל מבלי להגדיר יעדים, אי
> אפשר לנהל, מבלי להגדיר תקציבים.
> הרעיון הוא כזה:
> הגדר תקציבים, ניתן להגדיר תקציבים לפי נושאים, לפי דרישה, לפי מכרזים,
> לפי השד יודע מה. הגדר אותם באופן התואם את הצרכים לפי ניסיון העבר. הגדר
> גם תקציב שנועד לדברים בלתי ידועים. בצע הערכה תקופתית על אופן העמידה
> בתקציב, העבר מסעיף לסעיף לפי הצורך. בסוף השנה בדוק כיצד עמדת ביעדים,
> ובצע הערכה מחודשת לשנה הקרובה.
>
> ברור שהעמותה הגיעה למצב חדש, מצב בו יש כסף, וצריך להחליט מה לעשות
> איתו. בעיני, אם יש כסף והוא שוכב לו בקופה ומעשיר את הבנק, זה פשוט עצוב.
>
> ברור גם שאם לא עושים, אז לא מצליחים לעשות כלום. וגם צריך להיות ברור
> שאם עושים משהו, יהיו טעיות, ביזבוזים וכל מיני אנשים שיצעקו חמאס על מה
> שנראה להם כטעויות איומות של אחרים, וביזבוזי כספים.
> בנתיים, אין שום התקדמות בדיון. יש תקציב, לא יודעים מה לעשות איתו, ולא
> יודעים איך להחליט מה לעשות איתו.
>
>
> יום טוב.
> רם-און.
>
>
>


---------------------------------------------------------------------
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

לענות