היי,
אני חושב שאנחנו קצת רגילים לנסות לשכנע אנשים בצדקת הדרך, ושוכחים
שבמקרה הזה מדובר בעזרה כיצד להתמודד ולא בלשכנע ("הלגיטימיות של
קוד פתוח כמודל עסקי").
לטעמי, הנקודות שלנו הן:
1. עידוד שימוש בכלי קוד פתוח ככל האפשר על מנת להאיץ התקדמות החברה
(לא להמציא מחדש את הכלים וכו'), מה שבמילא קורה בהמון חברות צעירות,
אבל יכול לקבל משנה תוקף אם יהיה מדיניות של רשות החדשנות כחלק מהסכם
התמיכה שלה בחברות.
זה יכול להיות דברים פשוטים כמו Jenkins או יותר בליבת העשייה כמו להתבסס
על מנועי בינה מלאכותית.
2. חיוב חברות שנכשלו, לשחרר את התוצרים שלהן לציבור כקוד פתוח,וזאת
במטרה לנצל באופן מיטבי את כספי המדינה שהושקעו. לפחות שאם הכסף
ירד לטמיון, שהתוצרים לא.
3. בכובע של החדשות נטו - הבנה כי בניית תשתיות משותפות מאפשרת התקדמות
מהירה מאוד מבחינת מחקר חדשני - ניתן לראות איך החברות הגדולות משחררות
המון פרוייקטים פנימיים לציבור הרחב (לימוד מכונה, ביג דאטה וכו') במטרה להתמקד
בשימושים הייחודיים שלהן.
במקרים בהם נוצר בחברה ידע (בין אם בתכנון מראש או במהלך הפעילות) שאינו בהכרח
במוקד הייחודיות שלה, יש לעודד שחרור של התוצרים כקוד פתוח. (ברור שצריך להגדיר
את הדברים יותר טוב וכו' כדי שיהפכו למדיניות).
דוגמה: https://engineering.linkedin.com/open-source
וצריך לזכור, שבדיוק כמו עם חברות, כשיש פרוייקט תוכנה מוצלח, גם גדל eco
system
מסביבו. ולעיתים גם נוצרות חברות עם תחומי התמחות (בהמשך לדוגמה למעלה -
confluent
שנוצרה ע"י המייסדים של Kafka לאחר שפרשו מ-Linkedin).
4. השילוב של נקודות 1 +3 יוצר לולאה שמורידה את החסמים הטכנולוגיים של מחקר
ופיתוח
וכניסה לתחומים חדשים. כאן יש הרבה דלתות שנפתחות לכיוון האקדמיה.
5. החשש סביב קוד פתוח בחלק מהחברות מגיע לשיא לרוב כאשר עורכי הדין מתחילים
לבקש
בדיקות עומק כחלק מבדיקת נאותות לפני השקעה / מכירה וכו'. ואז מתחילים לרוץ
לבדוק
מה לקחו מאיפה, רישיונות וכו'. אני חושב שהרשות צריכה לעודד חברות לא לפחד
מהנושא
ולנהל אותו באופן יזום ומסודר - בין אם ע"י ייעוץ פורמלי, תגמול על מעקב שוטף
או בקרה
יותר אוטומטית על הקוד.
ולפעמים גם להפך - אם אתה מפרסם במה אתה משתמש, זה גם יעזור לך באזורי פעילות
אחרים (זיהוי שותפים, גיוס כ"א רלוונטי וכו').
קפלן
2017-02-12 20:43 GMT+02:00 Omer Zak <w...@zak.co.il>:
> אמ;לק: רשות החדשנות מבקשים לדעת איך "אוכלים" את עולם הקוד הפתוח.
>
> הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (לשעבר המדען הראשי, להלן "רשות החדשנות")
> במשרד הכלכלה והתעשייה פרסמה פנייה לציבור לקבלת מידע בקישור:
> http://www.economy.gov.il/RnD/PublicParticipation/Pages/opensource.aspx
>
> הסיבה לפרסום הפנייה לציבור היא, שידע שפותח עם עזרה של רשות החדשנות, אמור
> להשאר בבעלות החברה הנתמכת ולשמש לקידום עסקיה לתועלת כלכלת מדינת ישראל.
> ברשות מעוניינים לדעת מה עשו בעולם, האם ואלו מודלים עסקיים מתאימים לתמיכה
> ע"י הרשות, איך אפשר לנצל קוד פתוח ליצירת תשואה עודפת למשק הישראלי.
>
> עמותת המקור מתכננת להגיש נייר עמדה בנושא זה וחשבנו על כמה נקודות. נשמח
> אם קוראי מכתב זה יקראו את הפנייה לציבור ויוסיפו נקודות שאנו פספסנו והם
> חשבו עליהן.
> לשם הבהרה, מסמך זה אינו טיוטה של נייר העמדה אלא רק ריכוז של רעיונות
> שהועלו עד כה.
>
> תאריך היעד להגשת נייר העמדה הוא 20.2.2017. אנו מבקשים ממי שיש לו מה
> לומר, שיגיד את זה עד יום שלישי 14.2.2017 ואז נתחיל לכתוב את נייר העמדה
> הסופי.
>
> ואלה הן הנקודות שחשבנו (לפי סדר א"ב של שמות המשפחה: שי ברגר, תומר
> בריסקר, שי גובר, עומר זק, מאיר מאור) עליהן עד כה:
>
>
> 1. הלגיטימיות של קוד פתוח כמודל עסקי.
>
> רשות החדשנות תומכים בחברות שמחדשות, והם תומכים בחברות עם מודל עסקי סביר.
> לא רצוי להגביל את המודל העסקי להיות כזה שמבוסס על צבירת קניין רוחני.
> בפועל חברות רבות עושות איזון ומשחררות הרבה או אפילו את כל הקוד שלהן, כי
> זה נכון להן עסקית.
> הרשות לחדשנות מעוניינים לשמר פעילות היי-טק לטווח ארוך בארץ. כיום הם
> עושים זאת על ידי הטלת הגבלות על הוצאת קניין רוחני מהמדינה. אבל על קוד
> פתוח אי אפשר להטיל הגבלות כאלה.
> לכן צריך מכשיר אחר לשימור ערך בארץ.
>
> אנחנו צריכים להתמודד עם הטענה שפירות ההשקעה של רשות החדשנות צריכים להשאר
> בארץ, ע״י הפרכתה -- אפשר לטעון שאם הבאנו ערך כלכלי למשק הישראלי, אין
> בעיה בכך שייצרנו גם ערך לשאר העולם. „אור לגויים” וכל זה. אחת מהאפשרויות
> היא שהרשות לחדשנות תעדיף להתמקד בפרוייקטים שהמרכז שלהם נמצא בארץ, כגון
> yesod (תשתית web בשפת התכנות haskell), בסיס הנתונים redis (היוצר איטלקי
> אבל היום מועסק ע״י חברה ישראלית שזה עיקר עיסוקה), PHP (של Zend) או
> הפרוייקטים של Red Hat (מצד אחד תשתיות הוירטואליזציה, מצד שני Foreman
> וכו).
>
>
> 2. לוקליזציה עברית של קוד פתוח שעוזר ליותר מחברה ישראלית אחת.
>
> בעד:
> - הרחבת השימוש בקוד פתוח בישראל. זה מחליף ייבוא של תוכנות קנייניות.
> - ישראלים עושים הכרות עם הקוד הפתוח ויכולים בהמשך לתרום לפיתוחו ולא רק
> להתאמתו לעברית.
> נגד:
> - לא מביא ישירות מכירות לחו"ל.
>
>
> 3. חסכון בתקציבי פיתוח ביותר מחברה אחת שנתמכת ע"י הרשות לחדשנות.
>
> צריך להדגיש את זה שחברות ישראליות מבססות את מוצריהן על מוצרים בקוד פתוח,
> ולכן צריך להיות ברור שקידום הקוד הפתוח מסייע ליצירת ערך כלכלי נוסף.
>
> מוצע לתמוך בפרוייקטים של קוד פתוח על פי מידת העניין שמגלות בהם חברות,
> שנתמכות כבר ע״י רשות החדשנות. חברות שמקבלות תמיכה כזו ממילא ממלאות טפסים
> ושאלונים עבור הרשות, נראה לנו שאפשר להוסיף שתיים־שלוש שאלות על פרוייקטי
> קוד פתוח שתמיכה בהם תועיל לפרוייקט.
>
> אפשר, למשל, לקבוע כתנאי מספיק לתמיכה בפרויקט קוד פתוח, שהפרויקט יחסוך
> תקציב פיתוח לפחות בשתי חברות שכבר מקבלות תמיכה מהרשות לחדשנות.
>
> כמו כן, אפשר להציע לחברות להצהיר על כוונות להשתמש בקוד פתוח בפרויקטים
> שלהן ולכמת חסכון כספי אם מישהו אחר יתרום שיפורים לפרויקט. ככה הרשות
> לחדשנות לא תצטרך "להפסיד" כסף בגלל קוד פתוח, ותהיה פשוט מתווכת בין מפתחי
> וצרכני קוד פתוח בישראל.
>
>
> 4. סוגים שונים של קוד פתוח
>
> ניתן להבדיל בין סוגים שונים של שימוש בקוד פתוח ע"י חברה נתמכת.
> למשל, קוד פתוח שמשמש ככלי עבודה של החברה הנתמכת (כגון קומפיילר) והחברה
> תרמה שיפורים לפרויקט יכול לקבל התייחסות שונה מאשר קוד פתוח שמשלבים אותו
> במוצר שהחברה מוכרת.
>
> כמו כן, אם חברה נתמכת תרמה קוד פתוח תחת רשיון GPL/LGPL, מתחרים שלה אינם
> יכולים לשלב אותו במוצר קנייני בלי לשחרר את השיפורים שהם הכניסו, במידה
> והכניסו כאלה. רשיונות יותר "מתירניים" (BSD או Apache) מאפשרים הכנסת
> שיפורים לקוד בלי שהמשפרים יהיו חייבים לשחרר אותם ולאפשר לחברה הנתמכת
> להשתמש בהם.
>
>
> 5. מודלים עסקיים לקוד פתוח
>
> יש כיום הרבה מודלים עסקיים לעשיית כסף מקוד פתוח. חלקם עשוי להיות רלבנטי
> לרשות החדשנות ומטרותיה (עידוד מו"פ בארץ כך שניצול פירות המו"פ יחזק את
> כלכלת ישראל). קישורים ישנים לדוגמא:
> http://www.opensourcestrategies.org/
> https://sites.google.com/site/opensourcecommercialmodules/
> צריך לבדוק אלו מודלים עסקיים מנצלים קוד פתוח כדי להגדיל את ערכם של
> פיתוחים (תוכנה, חומרה וכו') קנייניים, ואיך בדיוק הם עושים את זה.
>
> לדוגמא, צריך להגדיר איך לתמוך בחברה כמו Zend שנותנת ערך מוסף קנייני
> לתוכנה חופשית, ככל שהם יפנו לקבלת תמיכה כזו.
> למשל, האם לדרוש מהחברה להציג חוזים מלקוחות כדי להוכיח ביקוש לקוד פתוח
> ולערך המוסף הקנייני, בהנחה שהתמיכה הדרושה היא גם לחלק הפתוח וגם לחלק
> הקנייני.
> אפשרויות נוספות הן לוודא שהחברה מתחייבת להמשיך לתמוך בחלק הלא הקנייני;
> או במקרים של פיתוח עבור הממשלה - לתעדף הפצה של התוכנה כקוד פתוח.
>
>
> 6. יתרונות נוספים לקוד פתוח
>
> יש גם אספקטים של הכשרת הדור הבא של מפתחי תוכנה (ע"י תוכניות דומות
> ל-Google Summer of Code), וכן יישומים בטחוניים (החלפת ייבוא של תוכנה
> קניינית עם רשיונות). בעולם העתידי, מה שישאיר את ההיי-טק בישראל לא יהיה
> קניין רוחני אלא מפתחים מוכשרים שמכירים את התוכנות הקיימות ויכולים לשפר
> אותן ולפתח תוכנות חדשות.
>
> לכן קריטריון אפשרי לתמיכה בפרויקט קוד פתוח זה הערכה של עד כמה מפתחי
> תוכנה ישראליים ישדרגו את המיומנויות שלהם הודות לעבודה על פרויקט זה, ועד
> כמה המיומנויות שלהם יתרמו לכלכלת ישראל בשנים הבאות.
>
>
> 7. תוכניות נוספות לתמיכה בפרויקטי קוד פתוח
>
> אפשר לשקול להמליץ לרשות החדשנות לא להסתפק בתמיכה בפרוייקטי קוד פתוח בתוך
> חברות מסחריות, אלא לשקול תמיכה ישירה בפרוייקטים, למשל באמצעות הפעלת
> תוכניות בסגנון Google Summer of Code; תמיכה בעמותות שמייצרות ערך כלכלי
> למשק בעזרת פיתוח תוכנה חופשית, כגון הסדנא לידע ציבורי; ותמיכות בפעולות
> ספציפיות לקידום הקוד הפתוח בישראל, כגון PyCon או You Gotta Love Frontend
> (עדיף שלא נתמקד רק בפעולות של עמותת המקור).
> הדגש הוא, שבדרכים אלו, הסיכוי ליצירת ערך כלכלי לכלל המשק גבוה יותר מאשר
> בתמיכה בפרוייקט קוד פתוח שהוא, במקרה, חשוב מאד לחברה אחת.
>
> כמו כן, אפשר לשקול תמיכה אקטיבית של רשות החדשנות (או רשות אחרת) גם
> בפרוייקטים של קוד פתוח שמשרתים את הקהילה -- גם אם אין להם קשר לישראל.
> Linux foundation הוא דוגמה מצויינת לגוף
> שהרשות יכולה לתרום לו, וגם ReadTheDocs. עם זאת, לא יהיה נכון להעלות נושא
> בנייר העמדה עד שהתודעה של שימוש בקוד פתוח תהיה מושרשת בישראל.
>
> צריך ללמוד מהנסיון של האיחוד האירופי בתמיכה בפרוייקטים של קוד פתוח
> (מענקים שלהם הזינו, בין השאר, את PyPy ואת Nepomuk, וסביר שיש עוד).
> מדיניות ממשלתית להעדיף קוד פתוח לפרויקטים שלה היא כנראה פחות רלוונטית
> לפנייה לציבור זו.
>
> -סוף-
> --
> Sent from a PC running a top secret test version of Windows 97.
> My own blog is at http://www.zak.co.il/tddpirate/
>
> My opinions, as expressed in this E-mail message, are mine alone.
> They do not represent the official policy of any organization with which
> I may be affiliated in any way.
> WARNING TO SPAMMERS: at http://www.zak.co.il/spamwarning.html
>
> _______________________________________________
> Discussions mailing list
> Discussions@hamakor.org.il
> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
>
_______________________________________________
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
