On Sun, 2017-02-26 at 09:10 +0200, Tomer Brisker wrote: < 2. עמ' 4: "בהתאם לתוכנית המו"פ הספציפית, ניתן לחייב שימוש < ברשיון כזה או < אחר בתואם למודל העסקי של החברה ועונה על מטרות הרשות.": אני לא < בטוח < שמתאים לדבר על חיוב בהקשר זה (וגם בתחילת עמ' 5 - "יש לדרוש כי < כספי סיוע < המיועדים לתוכניות מו"פ בתחום הקוד הפתוח אכן ישמשו למטרות < אלו"). < זה בניגוד למטרה של לאפשר לחברה ללכת לאן שהצרכים העסקיים שלה < מביאים אותה. < מה קורה אם החברה מגיעה למסקנה שהיא צריכה לעשות פיבוט ולשנות < לגמרי את < הכיוון שלה ומתייתר הצורך לתמוך בפרויקט קוד פתוח שהיא חשבה < לתמוך בו? כאן < ההתייחסות לשינויים בשימוש בכספי הסיוע צריכה להיות זהה לזו של < שינויים < בתוכנית הפיתוח של כל מוצר קנייני או קוד סגור. > > <התמיכה של הרשות היא לתוכנית מחקר ספציפית שהחברה מציעה, לא לחברה עצמה. <במידה והרשות החליטה לתמוך בתוכנית על סמך אמירה שהקוד ישוחרר באופן <פתוח, לא הגיוני לאפשר שינוי הרשיון לאחר מכן לדעתי. <הרשות יכולה לקבוע כל מני קריטריונים לפיהם היא מעניקה את התמיכה ולדרוש <דברים כאלו ואחרים מהחברות המבקשות אותה - מטרת הרשות היא לא לאפשר לחברה <ללכת לאן שהיא רוצה אלא לעודד חדשנות דרך תמיכה בתוכניות ספציפיות. <לצורך העניין, נניח שאני בעליו של מפעל בלוקים, ואני מבקש תמיכה בתוכנית <לפיתוח תערובת מלט חדשנית שתפחית את משקל הבלוק. אם אחרי קבלת התמיכה אני <מחליט "לעשות פיבוט" ושבעצם אני לא רוצה בלוקים חדשים, אלא מעדיף להשקיע <את הכסף ברכישת תבניות יציקה חדשות, הרשות תדרוש כספים שכבר הועברו בחזרה <ולא תעביר כספים נוספים לתוכנית.
מה קורה אם החברה, שקיבלה תמיכה לתוכנית מחקר ספציפית, מגיעה למסקנה שלא כדאי להמשיך עם תוכנית מחקר זו? בטח מגישים לרשות החדשנות בקשה מתאימה עם נימוקים לשינוי הכיוון. אז מה קורה אם הכיוון המקורי היה לפתח קונפייטרים שיימכרו תחת מודל עסקי של קוד פתוח, ואחר כך התברר שעדיף לפתח, עם אותה הטכנולוגיה, פרובניקטורים שיושכרו ללקוחות תחת מודל עסקי של קוד סגור? אם נחיל את העקרון של איפשור בחירה במודל עסקי בלי לחשוש מאובדן תמיכה בגלל המודל העסקי אז נצטרך לאפשר שינוי כיוון של הפרויקט מקוד פתוח לקוד סגור בהתאם לשיקולים עסקיים. כמובן שלא מדובר בפרויקטי תשתית או פרויקטי קוד פתוח, שמועילים לחברות רבות. > < 3. עמ' 6: תשואה עודפת - אני רואה שיש בכל זאת התעלמות מהעובדה < שבכל זאת < ידע שפותח במימון רשות החדשנות מגיע לחו"ל. הצעתי אנלוגיה לחברות < ישראליות < שהופכות להיות רב לאומיות (כמו טבע, צ'קפוינט או ישקר). ונראה < שהאנלוגיה < הזו נשמטה למרות שהיא חשובה כדי לסייע לרשות החדשנות ליישם נסיון < קיים כדי < לעזור להעריך אם תמיכה בפרויקט קוד פתוח תסייע, אחרי הכל, למשק < הישראלי. > > > <אני חושב שההשואה לצמיחה לחברות גלובליות לא מדויק כאן- החברות הללו <עדיין בשליטה ישראלית למיטב ידיעתי, פשוט פעולות בכל העולם. בכל מקרה, <החשש הוא שתוכנית שפותחה בכספי תמיכה תרכש יחד עם החברה הישראלית שפיתחה <אותה או שהפיתוח ימכר לחברה זרה והקנין הרוחני יעזוב את הארץ. אפשר לציין <שדווקא קוד פתוח מונע מקרה כזה מכיוון שהידע הוא פומבי (ואני חושב שעשיתי <זאת), אולי רק להוסיף שהידע אכן יכול לשמש גם מחוץ לארץ אבל אין בכך <פגיעה ביכולת שלו לשמש גם בתוך הארץ. אני התייחסתי למקרה, שבו חברה ישראלית פיתחה ידע שהיו אמורים ליישם אותו במפעל בישראל שנותן עבודה לעובדים ישראליים. ואחר כך החברה הפכה להיות חברה רב-לאומית והקימה מפעלים בארצות אחרות ולצורך זה העבירה ידע לחו"ל. המשקים בחו"ל מפיקים תועלת מהידע למרות שהחברה נשארה בבעלות ישראלית. רגע, מה עם מצב שבו החברה נרשמה לבורסה ומשקיעי חו"ל השקיעו כסף במניותיה? אני טוען שבמקרה כזה ידע מועיל זורם לארצות חוץ, כמו הידע הטמון בקוד פתוח שפותח בישראל. מבחינה כלכלית אין הבדל גדול. --- עומר זק -- Did you shave a yak today? My own blog is at http://www.zak.co.il/tddpirate/ My opinions, as expressed in this E-mail message, are mine alone. They do not represent the official policy of any organization with which I may be affiliated in any way. WARNING TO SPAMMERS: at http://www.zak.co.il/spamwarning.html _______________________________________________ Discussions mailing list [email protected] http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
