Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
ואולי זה כל הסיפור... אם אפשר להגדיר את סטולמן ואת לינוס כנציגים המובהקים של שני השיטות (החופשי מול הפתוח) אז אני חייב להגיד שמה שאלי מתאר (וייתכן מה שתמיד היה מההתחלה) הוא שהפתוח הפרגמטי והכלכלי ״מנצח״. אבל הניצחון האמיתי של סטולמן בכלל קשור להשראה שהוא נתן לעולם טוב פתוח ושקוף - ניצחון השיטה והפילוסופיה שלו על פני הסגור והקנייני היא אב הטיפוס לכל התנועה הזו. ליאור 2015-11-13 0:24 GMT+02:00 Lior Kaplan : > תודה על המחמאה... > > האמת שזאת לא הבחנה שלי, אלא של סטולמן שמתייחס לקוד פתוח כמתודולגיית פיתוח > בלבד שטוענת שהתוצאה טובה יותר כאשר הפיתוח נעשה באופן מסויים. במובן זה, > הקוד > הפתוח הוא הצד הפרקטי (ולכן שווק לארגונים) בעוד התוכנה החופשית הוא הצד > הפילוסופי. > כך לפחות אני מתייחס לדברים. > > מתוך: https://www.gnu.org/philosophy/open-source-misses-the-point.html > > The two terms describe almost the same category of software, but they > stand for views based on fundamentally different values. Open source is a > development methodology; free software is a social movement. For the free > software movement, free software is an ethical imperative, essential > respect for the users' freedom. By contrast, the philosophy of open source > considers issues in terms of how to make software “better”—in a practical > sense only. > > ולכן קהילה פעילה נופלת אצלי בקטגוריה של "קוד פתוח". כי ביננו, אפשר לעשות > קוד פתוח > (מבחינת מתודולגיה) גם בלי רישיון מתירני. לא חסרים גופים שיוצרים קהילה סביב > המוצר > שלהם ומקבלים תרומות וכו' גם כאשר הרישיון סגור לחלוטין. > > קפלן > > 2015-11-12 21:41 GMT+02:00 Shai Berger : > >> On Thursday 12 November 2015 13:16:04 Lior Kaplan wrote: >> >> > > וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד >> > > פתוח). >> >> זו טרמינולוגיה מעניינת, פעם ראשונה שאני נתקל במישהו שמחלק ככה. >> >> החלוקה ההיסטורית בין תנועת הקוד הפתוח לבין תנועת התכנה החופשית היתה >> בהבחנה בין >> המטרות שהרשיון משרת: תנועת הקוד הפתוח דיברה על מתודולוגיה של פיתוח תוכנה >> („עם >> מספיק זוגות עיניים, כל באג הוא רדוד”) ואילו תנועת התוכנה החופשית דיברה על >> זכויות המשתמשים ומאזו הכוחות בין המשתמשים ליצרני התוכנה. >> >> בעיקרון, המושגים נקבעו ע״י הארגונים שטבעו אותם, לפי תנאי הרשיון: >> פרוייקט הוא „תוכנה חופשית” אם הרשיון שלו מבטיח למשתמשים את ארבע חרויות >> התוכנה >> של ה־FSF[1], והוא „קוד פתוח” אם הרשיון שלו עומד בעשרת התנאים של הגדרת >> הקוד >> הפתוח של ה־OSI[2]. בפועל, קשה מאד ליצור רשיון שעומד באחת ההגדרות האלו ולא >> עומד גם בשניה. >> >> שי >> >> >> [1] http://www.gnu.org/philosophy/free-sw.en.html >> [2] http://opensource.org/osd >> ___ >> Discussions mailing list >> Discussions@hamakor.org.il >> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions >> > > > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > -- Lior Kesos - http://www.linnovate.net Linnovate - Community Infrastructure Care mail: l...@linnovate.net office: +972 722500881 cell: +972 524305252 skype: liorkesos ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
תודה על המחמאה... האמת שזאת לא הבחנה שלי, אלא של סטולמן שמתייחס לקוד פתוח כמתודולגיית פיתוח בלבד שטוענת שהתוצאה טובה יותר כאשר הפיתוח נעשה באופן מסויים. במובן זה, הקוד הפתוח הוא הצד הפרקטי (ולכן שווק לארגונים) בעוד התוכנה החופשית הוא הצד הפילוסופי. כך לפחות אני מתייחס לדברים. מתוך: https://www.gnu.org/philosophy/open-source-misses-the-point.html The two terms describe almost the same category of software, but they stand for views based on fundamentally different values. Open source is a development methodology; free software is a social movement. For the free software movement, free software is an ethical imperative, essential respect for the users' freedom. By contrast, the philosophy of open source considers issues in terms of how to make software “better”—in a practical sense only. ולכן קהילה פעילה נופלת אצלי בקטגוריה של "קוד פתוח". כי ביננו, אפשר לעשות קוד פתוח (מבחינת מתודולגיה) גם בלי רישיון מתירני. לא חסרים גופים שיוצרים קהילה סביב המוצר שלהם ומקבלים תרומות וכו' גם כאשר הרישיון סגור לחלוטין. קפלן 2015-11-12 21:41 GMT+02:00 Shai Berger : > On Thursday 12 November 2015 13:16:04 Lior Kaplan wrote: > > > > וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד > > > פתוח). > > זו טרמינולוגיה מעניינת, פעם ראשונה שאני נתקל במישהו שמחלק ככה. > > החלוקה ההיסטורית בין תנועת הקוד הפתוח לבין תנועת התכנה החופשית היתה בהבחנה > בין > המטרות שהרשיון משרת: תנועת הקוד הפתוח דיברה על מתודולוגיה של פיתוח תוכנה > („עם > מספיק זוגות עיניים, כל באג הוא רדוד”) ואילו תנועת התוכנה החופשית דיברה על > זכויות המשתמשים ומאזו הכוחות בין המשתמשים ליצרני התוכנה. > > בעיקרון, המושגים נקבעו ע״י הארגונים שטבעו אותם, לפי תנאי הרשיון: > פרוייקט הוא „תוכנה חופשית” אם הרשיון שלו מבטיח למשתמשים את ארבע חרויות > התוכנה > של ה־FSF[1], והוא „קוד פתוח” אם הרשיון שלו עומד בעשרת התנאים של הגדרת הקוד > הפתוח של ה־OSI[2]. בפועל, קשה מאד ליצור רשיון שעומד באחת ההגדרות האלו ולא > עומד גם בשניה. > > שי > > > [1] http://www.gnu.org/philosophy/free-sw.en.html > [2] http://opensource.org/osd > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
On Thursday 12 November 2015 13:16:04 Lior Kaplan wrote: > > וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד > > פתוח). זו טרמינולוגיה מעניינת, פעם ראשונה שאני נתקל במישהו שמחלק ככה. החלוקה ההיסטורית בין תנועת הקוד הפתוח לבין תנועת התכנה החופשית היתה בהבחנה בין המטרות שהרשיון משרת: תנועת הקוד הפתוח דיברה על מתודולוגיה של פיתוח תוכנה („עם מספיק זוגות עיניים, כל באג הוא רדוד”) ואילו תנועת התוכנה החופשית דיברה על זכויות המשתמשים ומאזו הכוחות בין המשתמשים ליצרני התוכנה. בעיקרון, המושגים נקבעו ע״י הארגונים שטבעו אותם, לפי תנאי הרשיון: פרוייקט הוא „תוכנה חופשית” אם הרשיון שלו מבטיח למשתמשים את ארבע חרויות התוכנה של ה־FSF[1], והוא „קוד פתוח” אם הרשיון שלו עומד בעשרת התנאים של הגדרת הקוד הפתוח של ה־OSI[2]. בפועל, קשה מאד ליצור רשיון שעומד באחת ההגדרות האלו ולא עומד גם בשניה. שי [1] http://www.gnu.org/philosophy/free-sw.en.html [2] http://opensource.org/osd ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
רק הערה קטנה: הקורא התמים עלול לחשוב שאני שגריר אנגולר בארץ. ובכן, האמת היא שאני לא סובל את רוב הפריימוורקים, וביחוד את אנגולר. הוא מסובך, מכוער, מסורבל, עקומת לימוד בלתי סבירה, מפתחיו עשו כמה וכמה בחירות לא נכונות, ואני יכול להמשיך ואפילו לתת הרצאה של יום שלם על כל מה שדפוק בו. וגם כשהמפתחים שלו רצו לתקן (חלק קטן מהבעיות), הם עשו את זה בדרך הגרועה ביותר: ע״י פיתוח אנגולר חדש לגמרי, ששבר לחלוטין את התאימות של רבבות פרוייקטים שהספיקו להיכתב באנגולר המקורי. אם אכתוב פה את כל מה שיש לי בבטן על אנגולר, עוד עלולים שלא להכניס אותי למפגשי המיט-אפ הבאים ;-) (לרובם אני בכלל לא מספיק להירשם לפני שהם מתמלאים...) אבל חשוב היה לי להתערב בשיחה כדי שנדע שהתחום הזה לא רק חי ובועט, אלא אף מגמד בהיקפו את התחומים הקלאסיים של קוד פתוח, כמו לינוקס (שהיא כמובן המערכת העיקרית שלי, בעבר בהווה ובעתיד). 2015-11-12 13:32 GMT+02:00 Eli Marmor : > אז זהו, שהמעורבות של הקהילה היא עצומה גם בתחום של תרומת קוד. > ואפשר לבדוק את זה בקלות, כי כמעט כל הפרוייקטים האלו מתנהלים ב-GitHub ושם > יש מספרים מדוייקים של קונטריביוטרים ושל פורקים. > זה נכון כמובן גם לאנגולר, למרות ששם יש חברה (גוגל) שמעסיקה עשרות אנשים > בשכר מלא, שכל מה שהם עושים זה לפתח קוד פתוח עבור אנגולר. > אז הקהילה היתה יכולה לומר ״אנגולר יכול להסתדר יופי בלעדינו״, אבל למיטב > ידיעתי בכל זאת יש מאות תורמי קוד נוספים (ואולי אף יותר). > > עם זאת, הנושא שהעלית, של מעורבות חברה מסחרית, חשוב מאוד. > מעורבות כזאת הינה חיונית מצד אחד, ואנגולר לא היה מגיע למה שהגיע ללא גוגל, > אך מצד שני טומנת בחובה סכנות. > מרתק לעקוב אחרי מה שקורה בחודשים האחרונים בקהילת מטאור, לדוגמא, ששם החברה > המובילה את הפיתוח ביצעה לאחרונה כמה פיתוחים שהינם הפוכים לחלוטין > ל״וויש-ליסט״ של הקהילה: זרקו את מימשק התצוגה האהוב כל כך על המפתחים (בלייז, > לטובת React), והקפיאו את פרוייקט הוספת תמיכה ב-SQL שתפס מקום ראשון בכל > הסקרים (כיום נתמך רק MongoDB). ואלו רק שתי דוגמאות מתוך רשימה ארוכה של > דברים שעשו בדיוק ההיפך מרצון הקהילה. > במקרים דומים בהיסטוריה של קוד פתוח, גם כאלו שלא היתה מעורבת בהם חברה > מסחרית, גרמו דברים כאלה לפורק, ובדרך כלל למיזוג מחדש לאחר שה״פורשים״ פיתחו > את מה שה״ענף המקורי״ סירב לעשות. לנו, ותיקי הקוד הפתוח, זכורה הפרישה של > egcs מ-gcc והמיזוג מחדש, לאחרונה כיכבו בכותרות פורשי ה-NodeJS (שקראו לעצמם > io.js) וכמובן המיזוג מחדש, ואנשי הפריימוורקים הותיקים זוכרים את הפרישה > והמיזוג מחדש של Rails ו-Merb. > אז בזכות העובדה שמדובר בקוד פתוח, יתכן שגם אם חברה תרצה להתעמר בקהילה > (ואני לא חושב שזה מה שקורה במטאור או בפרוייקטים האחרים שהזכרתי), היא לא > תוכל, ובמקרה הגרוע היא עלולה אף לאבד את הנכס העיקרי שלה. > > 2015-11-12 13:16 GMT+02:00 Lior Kaplan : > >> (והפעם גם לרשימה). >> >> 2015-11-12 13:15 GMT+02:00 Lior Kaplan : >> >>> היי אלי, >>> >>> כל עוד אתה כותב את השם שלי נכון, אתה מוזמן לצטט כמה שאתה רוצה (: >>> >>> אני מודע לפריחה של חלק גדול מתשתיות הקוד הפתוח, בעיקר בתחום הווב, ובוודאי >>> שעם JS אז גישה לקוד זה דרישה טכנית גם ללא קשר לרישיון (בניגוד לדברים בצד >>> שרת >>> לדוגמה). >>> >>> אבל, וכאן הנקודה העיקרית - שקהילת משתמשים גדולה לא בהכרח מעידה שזה >>> פרוייקט >>> קוד פתוח במובן של קהילה שתורמת בחזרה, מתקנת באגים וכו'. עם אנגולר אני >>> מניח >>> שזה קיים, אבל השאלה באיזה יחס לכמות המשתמשים (וכמו שציינת, זה נפוץ מאוד). >>> >>> מאחר ואני לא מעורה בתחום הזה של JS, אני לא יכול להעיד והשארתי את השאלה >>> של ירון פתוחה למי שכן מכיר את הפרוייקט מאחורי הקלעים. >>> >>> בנוסף, יש כאן אלמנט נוסף והוא האם כל הקהילה היא בעצם עובדים של חברה >>> מסויימת >>> וברגע שהחברה תרצה לשנות משהו הפרוייקט מת. זה גם עולה לפעמים ביחס לחלק >>> מהפרוייקטים שיש ל-RedHat שבהם רוב האנשים בסופו של דבר מקבלים שכר. >>> >>> וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד >>> פתוח). >>> >>> קפלן >>> >>> >>> >>> >>> >>> 2015-11-12 12:58 GMT+02:00 Eli Marmor : >>> אני לא יודע איך להגיד את זה בעדינות, אז אני אדבר דוגרי: חבר׳ה, אנחנו מנותקים! מנותקים! כל נושא הפריימוורקים של ג׳אווה-סקריפט (שאנגולר הוא הפופולרי שבהם) ממלא בשנתיים האחרונות כ-80% מכל הנפח של הסצנה של קוד פתוח, מכל בחינה שהיא, ואנחנו שמתיימרים להיות ״קהילת הקוד הפתוח״ בכלל לא מכירים את זה! חוקרים ומתפעלים מזה כמו אנתרופולוגים: ״זה נראה די פופולרי״, תוהים אם יש לזה בכלל קהילה (ליאור וירון, מקווה שאתם לא כועסים עלי, אתם פה השניים היחידים שאפשר לצטט, אל תקחו את זה אישית... ;-) ההיפך, אני מעריך אתכם מאוד על שהעליתם את זה לתודעת הרשימה). ובכן, כל הקהילה שלנו מתגמדת לעומת הקהילה של זה. בארץ לבד, קיימות הרבה (!) קבוצות של אנגולר (או של נושאים אחרים שאנגולר הוא עיקר העיסוק שלהן), שלפחות שתיים מהן מונות אלפי (!) חברים. לפני שנתיים-שלוש התחלתי לתעד את מפגשי המיט-אפ של הקבוצות האלה, אך הפסקתי כבר אחרי חודשיים-שלושה, כשעברתי את ה-40 (!) בארץ לבד. היה אפילו מקרה של שני מפגשים מקבילים, שאף קבוצה לא הסכימה לוותר על המועד. אני מעריך שמספר המפגשים, בארץ לבד, עבר מזמן את המאה (!) (ההגדרה שלי ל״כנס אנגולר״ דורשת שרוב הכנס, או לפחות מחציתו, יעסוק באנגולר; כך שאם למשל יש כנס של ״אנגולר מול אמבר: מי מנצח?״, אז זה עומד בהגדרה). ולא מדובר במפגשים של שניים וחצי אנשים; כמעט תמיד הם overbooked עם רשימת המתנה מכאן עד להודעה חדשה. ב
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
אז זהו, שהמעורבות של הקהילה היא עצומה גם בתחום של תרומת קוד. ואפשר לבדוק את זה בקלות, כי כמעט כל הפרוייקטים האלו מתנהלים ב-GitHub ושם יש מספרים מדוייקים של קונטריביוטרים ושל פורקים. זה נכון כמובן גם לאנגולר, למרות ששם יש חברה (גוגל) שמעסיקה עשרות אנשים בשכר מלא, שכל מה שהם עושים זה לפתח קוד פתוח עבור אנגולר. אז הקהילה היתה יכולה לומר ״אנגולר יכול להסתדר יופי בלעדינו״, אבל למיטב ידיעתי בכל זאת יש מאות תורמי קוד נוספים (ואולי אף יותר). עם זאת, הנושא שהעלית, של מעורבות חברה מסחרית, חשוב מאוד. מעורבות כזאת הינה חיונית מצד אחד, ואנגולר לא היה מגיע למה שהגיע ללא גוגל, אך מצד שני טומנת בחובה סכנות. מרתק לעקוב אחרי מה שקורה בחודשים האחרונים בקהילת מטאור, לדוגמא, ששם החברה המובילה את הפיתוח ביצעה לאחרונה כמה פיתוחים שהינם הפוכים לחלוטין ל״וויש-ליסט״ של הקהילה: זרקו את מימשק התצוגה האהוב כל כך על המפתחים (בלייז, לטובת React), והקפיאו את פרוייקט הוספת תמיכה ב-SQL שתפס מקום ראשון בכל הסקרים (כיום נתמך רק MongoDB). ואלו רק שתי דוגמאות מתוך רשימה ארוכה של דברים שעשו בדיוק ההיפך מרצון הקהילה. במקרים דומים בהיסטוריה של קוד פתוח, גם כאלו שלא היתה מעורבת בהם חברה מסחרית, גרמו דברים כאלה לפורק, ובדרך כלל למיזוג מחדש לאחר שה״פורשים״ פיתחו את מה שה״ענף המקורי״ סירב לעשות. לנו, ותיקי הקוד הפתוח, זכורה הפרישה של egcs מ-gcc והמיזוג מחדש, לאחרונה כיכבו בכותרות פורשי ה-NodeJS (שקראו לעצמם io.js) וכמובן המיזוג מחדש, ואנשי הפריימוורקים הותיקים זוכרים את הפרישה והמיזוג מחדש של Rails ו-Merb. אז בזכות העובדה שמדובר בקוד פתוח, יתכן שגם אם חברה תרצה להתעמר בקהילה (ואני לא חושב שזה מה שקורה במטאור או בפרוייקטים האחרים שהזכרתי), היא לא תוכל, ובמקרה הגרוע היא עלולה אף לאבד את הנכס העיקרי שלה. 2015-11-12 13:16 GMT+02:00 Lior Kaplan : > (והפעם גם לרשימה). > > 2015-11-12 13:15 GMT+02:00 Lior Kaplan : > >> היי אלי, >> >> כל עוד אתה כותב את השם שלי נכון, אתה מוזמן לצטט כמה שאתה רוצה (: >> >> אני מודע לפריחה של חלק גדול מתשתיות הקוד הפתוח, בעיקר בתחום הווב, ובוודאי >> שעם JS אז גישה לקוד זה דרישה טכנית גם ללא קשר לרישיון (בניגוד לדברים בצד >> שרת >> לדוגמה). >> >> אבל, וכאן הנקודה העיקרית - שקהילת משתמשים גדולה לא בהכרח מעידה שזה פרוייקט >> קוד פתוח במובן של קהילה שתורמת בחזרה, מתקנת באגים וכו'. עם אנגולר אני >> מניח >> שזה קיים, אבל השאלה באיזה יחס לכמות המשתמשים (וכמו שציינת, זה נפוץ מאוד). >> >> מאחר ואני לא מעורה בתחום הזה של JS, אני לא יכול להעיד והשארתי את השאלה >> של ירון פתוחה למי שכן מכיר את הפרוייקט מאחורי הקלעים. >> >> בנוסף, יש כאן אלמנט נוסף והוא האם כל הקהילה היא בעצם עובדים של חברה >> מסויימת >> וברגע שהחברה תרצה לשנות משהו הפרוייקט מת. זה גם עולה לפעמים ביחס לחלק >> מהפרוייקטים שיש ל-RedHat שבהם רוב האנשים בסופו של דבר מקבלים שכר. >> >> וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד >> פתוח). >> >> קפלן >> >> >> >> >> >> 2015-11-12 12:58 GMT+02:00 Eli Marmor : >> >>> אני לא יודע איך להגיד את זה בעדינות, אז אני אדבר דוגרי: >>> >>> חבר׳ה, אנחנו מנותקים! >>> מנותקים! >>> >>> כל נושא הפריימוורקים של ג׳אווה-סקריפט (שאנגולר הוא הפופולרי שבהם) ממלא >>> בשנתיים האחרונות כ-80% מכל הנפח של הסצנה של קוד פתוח, מכל בחינה שהיא, >>> ואנחנו שמתיימרים להיות ״קהילת הקוד הפתוח״ בכלל לא מכירים את זה! >>> חוקרים ומתפעלים מזה כמו אנתרופולוגים: ״זה נראה די פופולרי״, תוהים אם יש >>> לזה בכלל קהילה (ליאור וירון, מקווה שאתם לא כועסים עלי, אתם פה השניים >>> היחידים שאפשר לצטט, אל תקחו את זה אישית... ;-) >>> ההיפך, אני מעריך אתכם מאוד על שהעליתם את זה לתודעת הרשימה). >>> >>> ובכן, כל הקהילה שלנו מתגמדת לעומת הקהילה של זה. >>> בארץ לבד, קיימות הרבה (!) קבוצות של אנגולר (או של נושאים אחרים שאנגולר >>> הוא עיקר העיסוק שלהן), שלפחות שתיים מהן מונות אלפי (!) חברים. >>> לפני שנתיים-שלוש התחלתי לתעד את מפגשי המיט-אפ של הקבוצות האלה, אך הפסקתי >>> כבר אחרי חודשיים-שלושה, כשעברתי את ה-40 (!) בארץ לבד. היה אפילו מקרה של שני >>> מפגשים מקבילים, שאף קבוצה לא הסכימה לוותר על המועד. >>> אני מעריך שמספר המפגשים, בארץ לבד, עבר מזמן את המאה (!) >>> (ההגדרה שלי ל״כנס אנגולר״ דורשת שרוב הכנס, או לפחות מחציתו, יעסוק >>> באנגולר; כך שאם למשל יש כנס של ״אנגולר מול אמבר: מי מנצח?״, אז זה עומד >>> בהגדרה). >>> ולא מדובר במפגשים של שניים וחצי אנשים; כמעט תמיד הם overbooked עם רשימת >>> המתנה מכאן עד להודעה חדשה. >>> בשיא (כן, אנגולר מדשדשת לאחרונה, הלוואי על כולנו כזה דשדוש), אני זוכר >>> מיטאפ בת״א שהוגבל ל-300 אנשים, שניסיתי להירשם אליו מספר דקות (!) לאחר >>> שנפתח, אך הוא כבר היה מלא עד כדי כך שלא היה אפילו טעם להירשם לרשימת ההמתנה. >>> >>> חלק מהכנסים הם של יום שלם, וחלק אפילו בתשלום. >>> כך למשל, ב-SDP של סלע לפני שנה, תוכנן יום על אנגולר, במחיר 4-ספרתי, >>> ולמרות המחיר, ולמרות האולם הענק, הם נאלצו לפתוח 3 (!) ימים נפרדים של זה >>> בעקבות הביקוש המטורף. >>> >>> ועדיין רוב המפגשים הם בחינם, ואצלי המבחן האמיתי הוא מבחן הכסף. דיבורים >>> הם בחינם (וגם מיט-אפס), אך כמו שדודינו שמעבר לים נוהגים לומר: >>> Put your money where your mouth is. >>> ובכן, אף אחד לא יודע להעריך את ה״שווי״ של אנגולר, אך אפשר לגזור אותו >>> משווי של פריימורקים ״מתחרים״. >>> מבחינתי המדד הוא שתי חברות שמפתחות פריימוורקים ״קיקיוניים״ (יחסית >>> לאנגולר), אחת נקראת ״מטאור״ ואחת נקראת ״Famous״ (אם כי שני הפריימוורקים >>> האלו לא מפורסמים, בוודאי יחסית לאנגולר). >>> לגמרי במקרה, בכל א
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
(והפעם גם לרשימה). 2015-11-12 13:15 GMT+02:00 Lior Kaplan : > היי אלי, > > כל עוד אתה כותב את השם שלי נכון, אתה מוזמן לצטט כמה שאתה רוצה (: > > אני מודע לפריחה של חלק גדול מתשתיות הקוד הפתוח, בעיקר בתחום הווב, ובוודאי > שעם JS אז גישה לקוד זה דרישה טכנית גם ללא קשר לרישיון (בניגוד לדברים בצד > שרת > לדוגמה). > > אבל, וכאן הנקודה העיקרית - שקהילת משתמשים גדולה לא בהכרח מעידה שזה פרוייקט > קוד פתוח במובן של קהילה שתורמת בחזרה, מתקנת באגים וכו'. עם אנגולר אני מניח > שזה קיים, אבל השאלה באיזה יחס לכמות המשתמשים (וכמו שציינת, זה נפוץ מאוד). > > מאחר ואני לא מעורה בתחום הזה של JS, אני לא יכול להעיד והשארתי את השאלה > של ירון פתוחה למי שכן מכיר את הפרוייקט מאחורי הקלעים. > > בנוסף, יש כאן אלמנט נוסף והוא האם כל הקהילה היא בעצם עובדים של חברה > מסויימת > וברגע שהחברה תרצה לשנות משהו הפרוייקט מת. זה גם עולה לפעמים ביחס לחלק > מהפרוייקטים שיש ל-RedHat שבהם רוב האנשים בסופו של דבר מקבלים שכר. > > וזאת הסיבה שעשיתי הבחנה הפעם בין התוכנה החופשית (הרישיון) לקהילה (קוד > פתוח). > > קפלן > > > > > > 2015-11-12 12:58 GMT+02:00 Eli Marmor : > >> אני לא יודע איך להגיד את זה בעדינות, אז אני אדבר דוגרי: >> >> חבר׳ה, אנחנו מנותקים! >> מנותקים! >> >> כל נושא הפריימוורקים של ג׳אווה-סקריפט (שאנגולר הוא הפופולרי שבהם) ממלא >> בשנתיים האחרונות כ-80% מכל הנפח של הסצנה של קוד פתוח, מכל בחינה שהיא, >> ואנחנו שמתיימרים להיות ״קהילת הקוד הפתוח״ בכלל לא מכירים את זה! >> חוקרים ומתפעלים מזה כמו אנתרופולוגים: ״זה נראה די פופולרי״, תוהים אם יש >> לזה בכלל קהילה (ליאור וירון, מקווה שאתם לא כועסים עלי, אתם פה השניים >> היחידים שאפשר לצטט, אל תקחו את זה אישית... ;-) >> ההיפך, אני מעריך אתכם מאוד על שהעליתם את זה לתודעת הרשימה). >> >> ובכן, כל הקהילה שלנו מתגמדת לעומת הקהילה של זה. >> בארץ לבד, קיימות הרבה (!) קבוצות של אנגולר (או של נושאים אחרים שאנגולר >> הוא עיקר העיסוק שלהן), שלפחות שתיים מהן מונות אלפי (!) חברים. >> לפני שנתיים-שלוש התחלתי לתעד את מפגשי המיט-אפ של הקבוצות האלה, אך הפסקתי >> כבר אחרי חודשיים-שלושה, כשעברתי את ה-40 (!) בארץ לבד. היה אפילו מקרה של שני >> מפגשים מקבילים, שאף קבוצה לא הסכימה לוותר על המועד. >> אני מעריך שמספר המפגשים, בארץ לבד, עבר מזמן את המאה (!) >> (ההגדרה שלי ל״כנס אנגולר״ דורשת שרוב הכנס, או לפחות מחציתו, יעסוק >> באנגולר; כך שאם למשל יש כנס של ״אנגולר מול אמבר: מי מנצח?״, אז זה עומד >> בהגדרה). >> ולא מדובר במפגשים של שניים וחצי אנשים; כמעט תמיד הם overbooked עם רשימת >> המתנה מכאן עד להודעה חדשה. >> בשיא (כן, אנגולר מדשדשת לאחרונה, הלוואי על כולנו כזה דשדוש), אני זוכר >> מיטאפ בת״א שהוגבל ל-300 אנשים, שניסיתי להירשם אליו מספר דקות (!) לאחר >> שנפתח, אך הוא כבר היה מלא עד כדי כך שלא היה אפילו טעם להירשם לרשימת ההמתנה. >> >> חלק מהכנסים הם של יום שלם, וחלק אפילו בתשלום. >> כך למשל, ב-SDP של סלע לפני שנה, תוכנן יום על אנגולר, במחיר 4-ספרתי, >> ולמרות המחיר, ולמרות האולם הענק, הם נאלצו לפתוח 3 (!) ימים נפרדים של זה >> בעקבות הביקוש המטורף. >> >> ועדיין רוב המפגשים הם בחינם, ואצלי המבחן האמיתי הוא מבחן הכסף. דיבורים הם >> בחינם (וגם מיט-אפס), אך כמו שדודינו שמעבר לים נוהגים לומר: >> Put your money where your mouth is. >> ובכן, אף אחד לא יודע להעריך את ה״שווי״ של אנגולר, אך אפשר לגזור אותו >> משווי של פריימורקים ״מתחרים״. >> מבחינתי המדד הוא שתי חברות שמפתחות פריימוורקים ״קיקיוניים״ (יחסית >> לאנגולר), אחת נקראת ״מטאור״ ואחת נקראת ״Famous״ (אם כי שני הפריימוורקים >> האלו לא מפורסמים, בוודאי יחסית לאנגולר). >> לגמרי במקרה, בכל אחת מהחברות האלו הושקעו 31 מיליון דולר, במספר סבבים. >> כשבחברה מושקעים 31 מיליון, בשווי הולך ועולה מסבב לסבב, סביר להניח ששוויה >> עבר את ה-100 מיליון. >> אז מה יש לנו? >> שתי חברות, שמפתחות פריימוורקים שאפילו ביחד לא מגיעים לעשירית מהפופולריות >> של אנגולר, וששוות יחדיו כרבע מיליארד דולר (כמעט 1,000,000,000 ש״ח, כדי >> להמחיש). >> >> והכל פתוח לחלוטין! >> היום בעולם הג׳אווה-סקריפט, קיימות אלפי חבילות, והמשותף כמעט לכולן הוא >> הרשיון ה״פרמיסיבי״ >> (MIT, BSD, etc.) >> אגב, ה״מטאור״ שהזכרתי דווקא התחיל כ-GPL, אך מהר מאוד זה הוחלף גם ב-MIT. >> ואם כבר הזכרתי אותו בהקשר של אנגולר, אז אחד מפרוייקטי הקוד הפתוח החשובים >> ביותר שהתבצעו בשנה האחרונה, היה חיבור של אנגולר למטאור, ופרוייקט זה התבצע >> ע״י הישראלי אורי גולדשטיין. כשחיפשו מועמד לפרס המקור, הצעתי את שמו, אבל אף >> אחד לא הבין על מה אני מדבר. >> (אגב, ידידינו ליאור קסוס מעורה עמוק בקהילות האלה, ואף מוביל פיתוח של >> ״מחסנית״ MEAN - >> ר״ת של MongoDB, Express, AngulaJS, NodeJS. הפיתוח מבוצע בקוד פתוח, ורובו >> ע״י מתכנתות חרדיות, וכך ליאור מגשים כמה וכמה אידיאלים, ואפילו מצליח להרוויח >> מזה!). >> >> אז בואו נהיה פחות מנותקים ויותר פתוחים. הרי ״פתיחות״ היא הסיסמא שלנו. >> ואני מפנה את הביקורת הזאת גם לעצמי: >> אני זוכר לפני 8 שנים ששלומי פיש רצה לארגן הרצאה על jQuery, ולא הבנתי מה >> כל כך חשוב בזה. >> כבר אחרי שנה היה ברור שטעיתי. >> לכולנו קל להיצמד לאותם נושאים שהעסיקו את הקהילה לפני 20 שנה (לינוקס >> למשל), אבל הם מתגמדים לעומת פרוייקטי הקוד הפתוח החדשים. לא שלינוקס הצטמצם >> (אדרבא, אם סופרים את הסמארטפונים ואת האפלייאנסים למיניהם, לינוקס היא מערכת >> ההפעלה הנפוצה בעולם), אבל היא מתגמדת לעומת היקף העיסוק בפרוייקטי קוד-פתוח >> חדשים. וזה ההבדל בין הרשימה הזאת, לבין רשימת התפוצה של לינוקס ישראל, שעוסקת >> רק בלינוקס. >> >> 201
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
אני לא יודע איך להגיד את זה בעדינות, אז אני אדבר דוגרי: חבר׳ה, אנחנו מנותקים! מנותקים! כל נושא הפריימוורקים של ג׳אווה-סקריפט (שאנגולר הוא הפופולרי שבהם) ממלא בשנתיים האחרונות כ-80% מכל הנפח של הסצנה של קוד פתוח, מכל בחינה שהיא, ואנחנו שמתיימרים להיות ״קהילת הקוד הפתוח״ בכלל לא מכירים את זה! חוקרים ומתפעלים מזה כמו אנתרופולוגים: ״זה נראה די פופולרי״, תוהים אם יש לזה בכלל קהילה (ליאור וירון, מקווה שאתם לא כועסים עלי, אתם פה השניים היחידים שאפשר לצטט, אל תקחו את זה אישית... ;-) ההיפך, אני מעריך אתכם מאוד על שהעליתם את זה לתודעת הרשימה). ובכן, כל הקהילה שלנו מתגמדת לעומת הקהילה של זה. בארץ לבד, קיימות הרבה (!) קבוצות של אנגולר (או של נושאים אחרים שאנגולר הוא עיקר העיסוק שלהן), שלפחות שתיים מהן מונות אלפי (!) חברים. לפני שנתיים-שלוש התחלתי לתעד את מפגשי המיט-אפ של הקבוצות האלה, אך הפסקתי כבר אחרי חודשיים-שלושה, כשעברתי את ה-40 (!) בארץ לבד. היה אפילו מקרה של שני מפגשים מקבילים, שאף קבוצה לא הסכימה לוותר על המועד. אני מעריך שמספר המפגשים, בארץ לבד, עבר מזמן את המאה (!) (ההגדרה שלי ל״כנס אנגולר״ דורשת שרוב הכנס, או לפחות מחציתו, יעסוק באנגולר; כך שאם למשל יש כנס של ״אנגולר מול אמבר: מי מנצח?״, אז זה עומד בהגדרה). ולא מדובר במפגשים של שניים וחצי אנשים; כמעט תמיד הם overbooked עם רשימת המתנה מכאן עד להודעה חדשה. בשיא (כן, אנגולר מדשדשת לאחרונה, הלוואי על כולנו כזה דשדוש), אני זוכר מיטאפ בת״א שהוגבל ל-300 אנשים, שניסיתי להירשם אליו מספר דקות (!) לאחר שנפתח, אך הוא כבר היה מלא עד כדי כך שלא היה אפילו טעם להירשם לרשימת ההמתנה. חלק מהכנסים הם של יום שלם, וחלק אפילו בתשלום. כך למשל, ב-SDP של סלע לפני שנה, תוכנן יום על אנגולר, במחיר 4-ספרתי, ולמרות המחיר, ולמרות האולם הענק, הם נאלצו לפתוח 3 (!) ימים נפרדים של זה בעקבות הביקוש המטורף. ועדיין רוב המפגשים הם בחינם, ואצלי המבחן האמיתי הוא מבחן הכסף. דיבורים הם בחינם (וגם מיט-אפס), אך כמו שדודינו שמעבר לים נוהגים לומר: Put your money where your mouth is. ובכן, אף אחד לא יודע להעריך את ה״שווי״ של אנגולר, אך אפשר לגזור אותו משווי של פריימורקים ״מתחרים״. מבחינתי המדד הוא שתי חברות שמפתחות פריימוורקים ״קיקיוניים״ (יחסית לאנגולר), אחת נקראת ״מטאור״ ואחת נקראת ״Famous״ (אם כי שני הפריימוורקים האלו לא מפורסמים, בוודאי יחסית לאנגולר). לגמרי במקרה, בכל אחת מהחברות האלו הושקעו 31 מיליון דולר, במספר סבבים. כשבחברה מושקעים 31 מיליון, בשווי הולך ועולה מסבב לסבב, סביר להניח ששוויה עבר את ה-100 מיליון. אז מה יש לנו? שתי חברות, שמפתחות פריימוורקים שאפילו ביחד לא מגיעים לעשירית מהפופולריות של אנגולר, וששוות יחדיו כרבע מיליארד דולר (כמעט 1,000,000,000 ש״ח, כדי להמחיש). והכל פתוח לחלוטין! היום בעולם הג׳אווה-סקריפט, קיימות אלפי חבילות, והמשותף כמעט לכולן הוא הרשיון ה״פרמיסיבי״ (MIT, BSD, etc.) אגב, ה״מטאור״ שהזכרתי דווקא התחיל כ-GPL, אך מהר מאוד זה הוחלף גם ב-MIT. ואם כבר הזכרתי אותו בהקשר של אנגולר, אז אחד מפרוייקטי הקוד הפתוח החשובים ביותר שהתבצעו בשנה האחרונה, היה חיבור של אנגולר למטאור, ופרוייקט זה התבצע ע״י הישראלי אורי גולדשטיין. כשחיפשו מועמד לפרס המקור, הצעתי את שמו, אבל אף אחד לא הבין על מה אני מדבר. (אגב, ידידינו ליאור קסוס מעורה עמוק בקהילות האלה, ואף מוביל פיתוח של ״מחסנית״ MEAN - ר״ת של MongoDB, Express, AngulaJS, NodeJS. הפיתוח מבוצע בקוד פתוח, ורובו ע״י מתכנתות חרדיות, וכך ליאור מגשים כמה וכמה אידיאלים, ואפילו מצליח להרוויח מזה!). אז בואו נהיה פחות מנותקים ויותר פתוחים. הרי ״פתיחות״ היא הסיסמא שלנו. ואני מפנה את הביקורת הזאת גם לעצמי: אני זוכר לפני 8 שנים ששלומי פיש רצה לארגן הרצאה על jQuery, ולא הבנתי מה כל כך חשוב בזה. כבר אחרי שנה היה ברור שטעיתי. לכולנו קל להיצמד לאותם נושאים שהעסיקו את הקהילה לפני 20 שנה (לינוקס למשל), אבל הם מתגמדים לעומת פרוייקטי הקוד הפתוח החדשים. לא שלינוקס הצטמצם (אדרבא, אם סופרים את הסמארטפונים ואת האפלייאנסים למיניהם, לינוקס היא מערכת ההפעלה הנפוצה בעולם), אבל היא מתגמדת לעומת היקף העיסוק בפרוייקטי קוד-פתוח חדשים. וזה ההבדל בין הרשימה הזאת, לבין רשימת התפוצה של לינוקס ישראל, שעוסקת רק בלינוקס. 2015-11-12 11:10 GMT+02:00 Yaron Shahrabani : > זה נראה לי כמו מוצר די פופולרי (לפחות לפי תחושת בטן). > > Yaron Shahrabani > > > > > 2015-11-12 11:05 GMT+02:00 Lior Kaplan : > >> תוכנה חופשי זאת בטוח. >> >> https://github.com/angular/angular.js/blob/master/LICENSE >> >> לגבי קוד פתוח - תלוי כמה קהילה יש לזה (מצטער, אני לא מעורה בפרטים). >> >> קפלן >> >> On Thu, Nov 12, 2015 at 11:00 AM, Yaron Shahrabani >> wrote: >> >>> עד כמה אנחנו מחשיבים את אנגולר לקוד פתוח? >>> >>> Yaron Shahrabani >>> >>> >>> >>> >>> On Tue, Nov 10, 2015 at 12:01 PM, Lior Kaplan >>> wrote: >>> http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3673126,00.html קפלן ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions >>> >>> >> > > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
זה נראה לי כמו מוצר די פופולרי (לפחות לפי תחושת בטן). Yaron Shahrabani 2015-11-12 11:05 GMT+02:00 Lior Kaplan : > תוכנה חופשי זאת בטוח. > > https://github.com/angular/angular.js/blob/master/LICENSE > > לגבי קוד פתוח - תלוי כמה קהילה יש לזה (מצטער, אני לא מעורה בפרטים). > > קפלן > > On Thu, Nov 12, 2015 at 11:00 AM, Yaron Shahrabani > wrote: > >> עד כמה אנחנו מחשיבים את אנגולר לקוד פתוח? >> >> Yaron Shahrabani >> >> >> >> >> On Tue, Nov 10, 2015 at 12:01 PM, Lior Kaplan >> wrote: >> >>> http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3673126,00.html >>> >>> קפלן >>> >>> ___ >>> Discussions mailing list >>> Discussions@hamakor.org.il >>> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions >>> >> >> > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
תוכנה חופשי זאת בטוח. https://github.com/angular/angular.js/blob/master/LICENSE לגבי קוד פתוח - תלוי כמה קהילה יש לזה (מצטער, אני לא מעורה בפרטים). קפלן On Thu, Nov 12, 2015 at 11:00 AM, Yaron Shahrabani wrote: > עד כמה אנחנו מחשיבים את אנגולר לקוד פתוח? > > Yaron Shahrabani > > > > > On Tue, Nov 10, 2015 at 12:01 PM, Lior Kaplan > wrote: > >> http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3673126,00.html >> >> קפלן >> >> ___ >> Discussions mailing list >> Discussions@hamakor.org.il >> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions >> > > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: WordPress מפעילה 25% מכל האתרים באינטרנט
עד כמה אנחנו מחשיבים את אנגולר לקוד פתוח? Yaron Shahrabani On Tue, Nov 10, 2015 at 12:01 PM, Lior Kaplan wrote: > http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3673126,00.html > > קפלן > > ___ > Discussions mailing list > Discussions@hamakor.org.il > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
