Re: נקודות לנייר עמדה עבור הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (אמ;לק: רשות החדשנות מבקשים לדעת איך "אוכלים" את עולם הקוד הפתוח)

2017-02-13 חוט Meir Maor 
הרשות לא מחזיקה מניות ואילו היא יכולה להכניס כל מיני התניות, למשל שאם החברה
מתפרקת והתמורה עבור הקניין הרוחני היא פחות מהשקעת המדען אז במקום למכור
ולצמצם במקצת הפסדים יש לשחרר כתוכנה חופשית.

אני לא חושב שהרשות תתלהב מלהוסיף תנאי מסוג זה, למרות שאני חושב שהוא ראוי.

2017-02-13 13:16 GMT+02:00 Yaniv Kaul :

>
>
> 2017-02-13 13:00 GMT+02:00 Tzafrir Cohen :
>
>> On Mon, Feb 13, 2017 at 12:54:47PM +0200, Yaniv Kaul wrote:
>> > 2017-02-13 12:04 GMT+02:00 Lior Kaplan :
>>
>> > > 2. חיוב חברות שנכשלו, לשחרר את התוצרים שלהן לציבור כקוד פתוח,וזאת
>> > > במטרה לנצל באופן מיטבי את כספי המדינה שהושקעו. לפחות שאם הכסף
>> > > ירד לטמיון, שהתוצרים לא.
>> > >
>> >
>> > זה יהיה קצת בעייתי, כי לפעמים (הרבה פעמים) מוכרים את ה-IP, שהינם לפעמים
>> > פטנטים שממומשים בקוד.
>>
>> כן, אבל השאלה היא האם הציבור היששראלי ככלל (שאותו מייצגת הרשות) יכול
>> להרוויח יותר מחשיפת הקוד מאשר מאובדן ההכנסות הפוטנציאלי.
>>
>
> אובדן ההכנסות הפוטנציאלי הוא לא של הציבור. למיטב ידיעתי, הרשות אינה
> מהנושים, במידע שחברה נכשלת. חבורת המשקיעים - כן.
>
>>
>> --
>> Tzafrir Cohen | tzaf...@jabber.org | VIM is
>> http://tzafrir.org.il || a Mutt's
>> tzaf...@cohens.org.il ||  best
>> tzaf...@debian.org|| friend
>> ___
>> Discussions mailing list
>> Discussions@hamakor.org.il
>> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
>>
>
>
> ___
> Discussions mailing list
> Discussions@hamakor.org.il
> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
>
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: נקודות לנייר עמדה עבור הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (אמ;לק: רשות החדשנות מבקשים לדעת איך "אוכלים" את עולם הקוד הפתוח)

2017-02-13 חוט Yaniv Kaul 
2017-02-13 13:00 GMT+02:00 Tzafrir Cohen :

> On Mon, Feb 13, 2017 at 12:54:47PM +0200, Yaniv Kaul wrote:
> > 2017-02-13 12:04 GMT+02:00 Lior Kaplan :
>
> > > 2. חיוב חברות שנכשלו, לשחרר את התוצרים שלהן לציבור כקוד פתוח,וזאת
> > > במטרה לנצל באופן מיטבי את כספי המדינה שהושקעו. לפחות שאם הכסף
> > > ירד לטמיון, שהתוצרים לא.
> > >
> >
> > זה יהיה קצת בעייתי, כי לפעמים (הרבה פעמים) מוכרים את ה-IP, שהינם לפעמים
> > פטנטים שממומשים בקוד.
>
> כן, אבל השאלה היא האם הציבור היששראלי ככלל (שאותו מייצגת הרשות) יכול
> להרוויח יותר מחשיפת הקוד מאשר מאובדן ההכנסות הפוטנציאלי.
>

אובדן ההכנסות הפוטנציאלי הוא לא של הציבור. למיטב ידיעתי, הרשות אינה
מהנושים, במידע שחברה נכשלת. חבורת המשקיעים - כן.

>
> --
> Tzafrir Cohen | tzaf...@jabber.org | VIM is
> http://tzafrir.org.il || a Mutt's
> tzaf...@cohens.org.il ||  best
> tzaf...@debian.org|| friend
> ___
> Discussions mailing list
> Discussions@hamakor.org.il
> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
>
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: נקודות לנייר עמדה עבור הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (אמ;לק: רשות החדשנות מבקשים לדעת איך "אוכלים" את עולם הקוד הפתוח)

2017-02-13 חוט Tzafrir Cohen 
On Mon, Feb 13, 2017 at 12:54:47PM +0200, Yaniv Kaul wrote:
> 2017-02-13 12:04 GMT+02:00 Lior Kaplan :

> > 2. חיוב חברות שנכשלו, לשחרר את התוצרים שלהן לציבור כקוד פתוח,וזאת
> > במטרה לנצל באופן מיטבי את כספי המדינה שהושקעו. לפחות שאם הכסף
> > ירד לטמיון, שהתוצרים לא.
> >
> 
> זה יהיה קצת בעייתי, כי לפעמים (הרבה פעמים) מוכרים את ה-IP, שהינם לפעמים
> פטנטים שממומשים בקוד.

כן, אבל השאלה היא האם הציבור היששראלי ככלל (שאותו מייצגת הרשות) יכול
להרוויח יותר מחשיפת הקוד מאשר מאובדן ההכנסות הפוטנציאלי.

-- 
Tzafrir Cohen | tzaf...@jabber.org | VIM is
http://tzafrir.org.il || a Mutt's
tzaf...@cohens.org.il ||  best
tzaf...@debian.org|| friend
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: נקודות לנייר עמדה עבור הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (אמ;לק: רשות החדשנות מבקשים לדעת איך "אוכלים" את עולם הקוד הפתוח)

2017-02-13 חוט Omer Zak 
הרבה נקודות טובות.
עם זאת, נקודה 2 דורשת מחשבה נוספת.

On Mon, 2017-02-13 at 12:04 +0200, Lior Kaplan wrote:

 <2. חיוב חברות שנכשלו, לשחרר את התוצרים שלהן לציבור כקוד פתוח,וזאת 
 <במטרה לנצל באופן מיטבי את כספי המדינה שהושקעו. לפחות שאם הכסף
 <ירד לטמיון, שהתוצרים לא.

יש הרבה בעיות עם ההצעה הזו אם לא יילקחו בחשבון שיקולים נוספים:

א. תוכנה שמתממשקת עם תוכנה קניינית שבאה עם דרישות לשמירת סודיות של
הממשק.
ב. מתחרים מנוולים, שיודעים על התנאי, יפגעו בחברה בכוונה תחילה כדי לקבל
את התוכנה שלה.
ג. מה עם פטנטים שצריך עבורם רשיונות בשביל להשתמש בתוכנה?
ד. מה אם המייסדים רוצים לנסות עוד פעם בחברה אחרת (אחרי pivot
גדול) וצריכים את התוכנה הזו שתישאר קניינית?
ה. מוניטין: אם התוכנה נכתבה בצורה גרועה וזה מה שהכשיל את החברה? (יכול
להיות גם פלוס, יכריח את היזמים לפקוח עין על איכות התוכנה)

אם נלך על תמרוץ במקום על חיוב, איזה הטבות אפשר לתת ליזמים כדי לעודד אותם
לשחרר תוכנה במקרה של כשלון?

--- עומר זק


-- 
cal 09 1752
My own blog is at http://www.zak.co.il/tddpirate/

My opinions, as expressed in this E-mail message, are mine alone.
They do not represent the official policy of any organization with which
I may be affiliated in any way.
WARNING TO SPAMMERS:  at http://www.zak.co.il/spamwarning.html

___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: נקודות לנייר עמדה עבור הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (אמ;לק: רשות החדשנות מבקשים לדעת איך "אוכלים" את עולם הקוד הפתוח)

2017-02-12 חוט Yaniv Kaul 
ישנן מספר חברות היי-טק גדולות, מאד אפילו, שכיום תורמות במידה כזו או אחרת
לקוד פתוח.
לדוגמא: מיקרוסופט, אורקל, יבמ, גוגל, פייסבוק, אינטל, סמסונג, אפל,
דל/איאמסי, סוסה, רד האט, ...
קצת יותר קשה למצוא אחת שלא כ"כ תורמת (אמזון?).

רובן ככולן לא עושות את זה כצדקה, אלא מכיוון קוד פתוח הוא חלק אינטגרטיבי
מהמודל העסקי של חברה, ולכן יש לדון בו ככזה.

(כמובן שצריך לנסח את הטיעון טוב יותר. בקצרה - כולם עושים את זה).


יניב.

2017-02-12 20:43 GMT+02:00 Omer Zak :

> אמ;לק: רשות החדשנות מבקשים לדעת איך "אוכלים" את עולם הקוד הפתוח.
>
> הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (לשעבר המדען הראשי, להלן "רשות החדשנות")
> במשרד הכלכלה והתעשייה פרסמה פנייה לציבור לקבלת מידע בקישור:
> http://www.economy.gov.il/RnD/PublicParticipation/Pages/opensource.aspx
>
> הסיבה לפרסום הפנייה לציבור היא, שידע שפותח עם עזרה של רשות החדשנות, אמור
> להשאר בבעלות החברה הנתמכת ולשמש לקידום עסקיה לתועלת כלכלת מדינת ישראל.
> ברשות מעוניינים לדעת מה עשו בעולם, האם ואלו מודלים עסקיים מתאימים לתמיכה
> ע"י הרשות, איך אפשר לנצל קוד פתוח ליצירת תשואה עודפת למשק הישראלי.
>
> עמותת המקור מתכננת להגיש נייר עמדה בנושא זה וחשבנו על כמה נקודות. נשמח
> אם קוראי מכתב זה יקראו את הפנייה לציבור ויוסיפו נקודות שאנו פספסנו והם
> חשבו עליהן.
> לשם הבהרה, מסמך זה אינו טיוטה של נייר העמדה אלא רק ריכוז של רעיונות
> שהועלו עד כה.
>
> תאריך היעד להגשת נייר העמדה הוא 20.2.2017. אנו מבקשים ממי שיש לו מה
> לומר, שיגיד את זה עד יום שלישי 14.2.2017 ואז נתחיל לכתוב את נייר העמדה
> הסופי.
>
> ואלה הן הנקודות שחשבנו (לפי סדר א"ב של שמות המשפחה: שי ברגר, תומר
> בריסקר, שי גובר, עומר זק, מאיר מאור) עליהן עד כה:
>
>
> 1. הלגיטימיות של קוד פתוח כמודל עסקי.
>
> רשות החדשנות תומכים בחברות שמחדשות, והם תומכים בחברות עם מודל עסקי סביר.
> לא רצוי להגביל את המודל העסקי להיות כזה שמבוסס על צבירת קניין רוחני.
> בפועל חברות רבות עושות איזון ומשחררות הרבה או אפילו את כל הקוד שלהן, כי
> זה נכון להן עסקית.
> הרשות לחדשנות מעוניינים לשמר פעילות היי-טק לטווח ארוך בארץ. כיום הם
> עושים זאת על ידי הטלת הגבלות על הוצאת קניין רוחני מהמדינה. אבל על קוד
> פתוח אי אפשר להטיל הגבלות כאלה.
> לכן צריך מכשיר אחר לשימור ערך בארץ.
>
> אנחנו צריכים להתמודד עם הטענה שפירות ההשקעה של רשות החדשנות צריכים להשאר
> בארץ, ע״י הפרכתה -- אפשר לטעון שאם הבאנו ערך כלכלי למשק הישראלי, אין
> בעיה בכך שייצרנו גם ערך לשאר העולם. „אור לגויים” וכל זה. אחת מהאפשרויות
> היא שהרשות לחדשנות תעדיף להתמקד בפרוייקטים שהמרכז שלהם נמצא בארץ, כגון
> yesod (תשתית web בשפת התכנות haskell), בסיס הנתונים redis (היוצר איטלקי
> אבל היום מועסק ע״י חברה ישראלית שזה עיקר עיסוקה), PHP (של Zend) או
> הפרוייקטים של Red Hat  (מצד אחד תשתיות הוירטואליזציה, מצד שני Foreman
> וכו).
>
>
> 2. לוקליזציה עברית של קוד פתוח שעוזר ליותר מחברה ישראלית אחת.
>
> בעד:
> - הרחבת השימוש בקוד פתוח בישראל. זה מחליף ייבוא של תוכנות קנייניות.
> - ישראלים עושים הכרות עם הקוד הפתוח ויכולים בהמשך לתרום לפיתוחו ולא רק
> להתאמתו לעברית.
> נגד:
> - לא מביא ישירות מכירות לחו"ל.
>
>
> 3. חסכון בתקציבי פיתוח ביותר מחברה אחת שנתמכת ע"י הרשות לחדשנות.
>
> צריך להדגיש את זה שחברות ישראליות מבססות את מוצריהן על מוצרים בקוד פתוח,
> ולכן צריך להיות ברור שקידום הקוד הפתוח מסייע ליצירת ערך כלכלי נוסף.
>
> מוצע לתמוך בפרוייקטים של קוד פתוח על פי מידת העניין שמגלות בהם חברות,
> שנתמכות כבר ע״י רשות החדשנות. חברות שמקבלות תמיכה כזו ממילא ממלאות טפסים
> ושאלונים עבור הרשות, נראה לנו שאפשר להוסיף שתיים־שלוש שאלות על פרוייקטי
> קוד פתוח שתמיכה בהם תועיל לפרוייקט.
>
> אפשר, למשל, לקבוע כתנאי מספיק לתמיכה בפרויקט קוד פתוח, שהפרויקט יחסוך
> תקציב פיתוח לפחות בשתי חברות שכבר מקבלות תמיכה מהרשות לחדשנות.
>
> כמו כן, אפשר להציע לחברות להצהיר על כוונות להשתמש בקוד פתוח בפרויקטים
> שלהן ולכמת חסכון כספי אם מישהו אחר יתרום שיפורים לפרויקט. ככה הרשות
> לחדשנות לא תצטרך "להפסיד" כסף בגלל קוד פתוח, ותהיה פשוט מתווכת בין מפתחי
> וצרכני קוד פתוח בישראל.
>
>
> 4. סוגים שונים של קוד פתוח
>
> ניתן להבדיל בין סוגים שונים של שימוש בקוד פתוח ע"י חברה נתמכת.
> למשל, קוד פתוח שמשמש ככלי עבודה של החברה הנתמכת (כגון קומפיילר) והחברה
> תרמה שיפורים לפרויקט יכול לקבל התייחסות שונה מאשר קוד פתוח שמשלבים אותו
> במוצר שהחברה מוכרת.
>
> כמו כן, אם חברה נתמכת תרמה קוד פתוח תחת רשיון GPL/LGPL, מתחרים שלה אינם
> יכולים לשלב אותו במוצר קנייני בלי לשחרר את השיפורים שהם הכניסו, במידה
> והכניסו כאלה. רשיונות יותר "מתירניים" (BSD או Apache) מאפשרים הכנסת
> שיפורים לקוד בלי שהמשפרים יהיו חייבים לשחרר אותם ולאפשר לחברה הנתמכת
> להשתמש בהם.
>
>
> 5. מודלים עסקיים לקוד פתוח
>
> יש כיום הרבה מודלים עסקיים לעשיית כסף מקוד פתוח. חלקם עשוי להיות רלבנטי
> לרשות החדשנות ומטרותיה (עידוד מו"פ בארץ כך שניצול פירות המו"פ יחזק את
> כלכלת ישראל). קישורים ישנים לדוגמא:
> http://www.opensourcestrategies.org/
> https://sites.google.com/site/opensourcecommercialmodules/
> צריך לבדוק אלו מודלים עסקיים מנצלים קוד פתוח כדי להגדיל את ערכם של
> פיתוחים (תוכנה, חומרה וכו') קנייניים, ואיך בדיוק הם עושים את זה.
>
> לדוגמא, צריך להגדיר איך לתמוך בחברה כמו Zend שנותנת ערך מוסף קנייני
> לתוכנה חופשית, ככל שהם יפנו לקבלת תמיכה כזו.
> למשל, האם לדרוש מהחברה להציג חוזים מלקוחות כדי להוכיח ביקוש לקוד פתוח
> ולערך המוסף הקנייני, בהנחה שהתמיכה הדרושה היא