Re: הצעת מועמדות לו עד העמותה

[Shachar Shemesh]

Orna Agmon wrote: On Thu, 2 Feb 2006, Shachar Shemesh wrote: שלום שחר, נכון שיש מה לשפר, אבל דברים הם לא שחור ולבן. אוקיי, הרשי לי לתקן רושם מוטעה מהאימייל שלי שאולי נרשם. האימייל הזה איננו תלונות על התנהלות הועד, או דברים שעושים את המערכת לא ראויה. אלו עיצות פרקטיות/טקטיות שלדעתי ראוי לעקוב אחריהם, אחרת אנחנו מוצאים את עצמינו יורים לעצמינו ברגל. מצד אחד אתה רוצה יותר שקיפות, ומצד שני אתה מציע שהוועד יחביא בעיות, יטייח, יאמר דברים שאינם אמת ואחר כך יתקן במקרה הצורך בהתחמקות והתנצלות. חלילה. אסור לטייח, אסור לשקר, אסור להגיד דברים שאינם אמת. מה שכן, מאוד רצוי גם לא לעשות החלטות בזק לגבי מהיא אמת ומה לא. היו דיונים בועד לגבי קבלת המניות של ויה. התוצאה הקבלה אושרה ע"י גלעד. זו האמת כפי שאלון הציג אותה (והיא אמת). את לא ראית את האישור של גלעד. זאת האמת כפי שאת מכירה אותה. גם היא אמת. כאשר אלון עומד על הבמה ומציג את הנושא, משהו שאת לא מכירה כנכון, יש כמה דרכים להתנהג. את יכולה להתחיל לנהל דיון/ויכוח על המקום לגבי האם יש דרך לגשר בין שתי האמיתות. התוצאה (כפי שאכן קרתה) זה שכל המהלך התחיל לקבל פנים של מהלך חתרני, שנוי במחלוקת, ואולי מסוכן. התחיל דיון על הנושא שבוא היו חסרים כל הרכיבים לדיון פרודוקטיבי: - לא היה לאף אחד את הרקע הדרוש. אף אחד, אפילו לא טל, לא מסוגל להגיד בשליפה את כל התנאים, ההגבלים והסייגים שמבדילים בין חברה בע"מ (מה שאפילו אני מכיר לא רע, בהיותי בעלים ומנהל של אחת), עמותה, ומה שויה עושה, שזה "חברה לתועלת הציבור". - לא היתה בהירות לגבי כמות המניות, ובפרט, לגבי האחוז מהחברה שהן מייצגות. לפחות בחברה בע"מ יש הבדל עצום בין קבלת חמש מניות מתוך מאה (חמישה אחוז - בעל עניין) לבין קבלת חמש מניות מתוך אלף. - מי שעשה את המחקר, ואף הכריע את הכף בעניין ההחלטה, לא נכח שם! במקום זאת, אם אחרי שאלת ההבהרה הראשונה שלך היית אומרת "אוקיי, אז אנחנו צריכים לדבר על זה", הדיון חסר הבסיס העובדתי היה נחסך, ואת היית יכולה לעלות את הנקודה למחרת ברשימת התפוצה מבלי שמישהו היה מחזיק את זה נגדך. אני חושב שתסכימי איתי שלא מדובר פה בשום טיוח, ושהבדל של 10 שעות הוא לא הדבר שעליו תשפוט אותך ההיסטוריה. ההליך כפי שבוצע עשה משהו שהיה דיי הרסני. הוא פגע באמינות של אלון והוא פגע באמינות של גלעד. תאמיני  או לא, הוא פגע גם באמינות שלך. חוק מספר אחת בזריקת רפש - כולם מתלכלכים ממנו. אם את מאמינה שהועד באמת קיבל פה החלטה שנוגדת את טובת העמותה, זוהי זכותך וחובתך להביא את הדבר לידיעת החברים. מה שאני מציע זה רק לעשות את זה בצורה מושכלת, אחרי שיש לך את כל העובדות ביד. אני חושב שתסכימי איתי שזה לא היה המצב באותו הערב. אני אציין שסעיף זה בביקורת שלי לחלוטין לא כוון רק אליך, אבל נתת דוגמא והתייחסתי אליה. לדעתך הוועד לא יודע לקבל ביקורת, על סמך הסירוב של חלק מן הנוכחים באסיפה (ואני בכללם) לשמוע חלק מדו"ח הביקורת. אוקיי, הניסוח לא היה הכי מוצלח בעולם. יש שני חלקים. הראשון הוא עניין "קבלת ביקורת", והדוגמא הכי טובה לזה היא ההתנהגות הילדותית של אלון כאשר לא נבחר לנהל את האסיפה. זה חלק אחד, ולא עליו דיברתי. החלק השני הוא לדעת לתת לביקורת להשמע. מדובר פה בעיצה טקטית טהורה. לתת לאדיר לשפוך את כל מה שיש לו להגיד ואז להגיב משאיר רושם הרבה יותר אמין מאשר לזרוק רפש כצעד מקדים לזריקת הרפש שציפית לשמוע מאדיר. אני הייתי מציגה את הבעייה אחרת: נכתב דו"ח ביקורת על ידי שניים מחברי וועדת הביקורת. חבר הוועדה השלישי סרב לחתום עליו. הדו"ח לא פורסם כחומר מקדים להאסיפה. יש פה כמה תגובות, ואני לא בטוח אם בכלל כדאי להכנס אל התגובה הספציפית. התגובה האמיתית היא מה שעניתי לך בתשובה למעלה - כאשר את פותחת ויכוח מהבטן, את מורידה את האמינות של כולם, כולל עצמך. יש פה כמה תשובות ספציפיות. בניגוד לדו"ח הכספי, שחברי העמותה אמורים לאשר באסיפה, אני לא חושב שיש איזושהי חובה על חברי ועדת הביקורת לפרסם את הדו"ח לפני האסיפה (בניגוד לאחרי האסיפה). הכותרת שאליה אדיר הגיע, אשר גרמה להתפרצות, לקוחה ישירות מדו"ח לדוגמא שנמצא בנספח לחוק העמותות. בתור צופה מין הצד, אם עצם הכותרת גרמה להתפרצות, אזי אחד משני דברים. או שמצפונכם לא שקט בנושא זה, או שהיחסים שלכם עם וועדת הביקורת כל כך רעועים. בשני המקרים, הכתם הוא על כולם. בשלב כלשהו מולי שאל אותי אם אני באמת חושב שצריך שדבר כזה ישמע. תשובתי לו היתה מאוד פשוטה. איך אני יכול לדעת, אם עוד לא שמעתי אותו? עכשיו אני מבין שגם אתם לא שמעתם אותו, אני באמת לא מבין את ההתפרצות. אדיר עצמו החליט לצנזר חלקים מן הדו"ח בעת הקראתו, ומעולם לא נתן לוועד לקרוא את הדו"ח. כן, דו"ח וועדת הביקורת צריך להתפרסם אחרי שהוא מוצג. מצד שני, על זה שבזמן האסיפה הוא החליט לצנזר קשה לי להאשים אותו, לאור עוצמת ההתפרצות. למעשה, אני חושב שחטאתם כלפי אדיר באותו החטא שחטאו כלפיכם אורי שרף ואחרים. הבעתם ביקורת בצורה לא תרבותית, לא מידתית, ובלי שהיו בידיכם כל הנתונים. אני לפחות לא קיבלתי אותו מעולם. כפי שהוועד מפרסם את הדו"ח הכספי מראש, הייתי מצפה להיות מסוגלת לקרוא את דו"ח הביקורת מראש. או בכלל. כמו שאמרתי - בכלל, כן. מראש, אני לא יודע. לא מכיר את חוק העמותות מספיק. זה היה משפר את יכולתי לשמוע את הביקורת, והיה מפחית את החשש שלי ושל אחרים, שדו"ח הביקורת מכיל התקפות אישיות, שאין דבר ביניהן לבין דו"ח וועדת הביקורת כפי שהוא אמור להיות. אבל בואי, שניה, נניח שזה כל מה שמכיל הדו"ח. בואי נניח שהוא מבקר את אלון על שהוא לא מסוגל לפתור קוביה הונגרית, אותך על שאת לא יודעת להחליף ממיר תלת פאזי רב ערוצי בטלויזיה, ואת גלעד על זה שהחברה שלו עוד לא קנתה את IBM. התקפות לא רלוונטיות ואישיות. עדיין, אין לך שום בסיס לתקוף, ובפרט להתפרץ, לפני שנאמרו הדברים. את בעצם התפרצת על בסיס מה שאת חושבת שיש בדו"ח, ולא על סמך הדו"ח עצמו. כמו שאמרתי במייל הקודם שלי, ולו ברמה הטקטית הפשוטה, את היית יוצאת יותר טוב אם היית נותנת לדברים להאמר ורק אז תוקפת. אורנה. שחר