Re: חזון אחרית הימים
נקודות חשובות, הדיון עדיין על השולחן, העדר הזמן לא ידחוק אותו הצדה כל כך מהר. נושא פרקטי ממשי שאני רוצה להעלות הוא התמיכה של Qimo (מערכת הפעלה ייעודית לילדים, כן, אני מודע לזה שהשם נוראי) בעברית. כרגע יש איזושהי בעיה ב־TuxType לא מאפשרת למהנדס התמיכה של Ecommunity להתקין אותה על מחשבים שהוא מוכר. רק כדי שלא תחשבו שאני מסייע לאיזה תאגיד מסחרי אז איקומיוניטי הוא בעצם סוג של מפעל מיחזור שאוסף פסולת אלקטרונית מחברות גדולות (חוסכת את דמי הפינוי) ובעזרת אנשים בעלי קשיים ומוגבלויות מפרקת, מסדרת ומרכיבה מחדש מחשבים עובדים או במקרה שזה לא ניתן אז מפרידה בין נחושת לפלסטיק למשל ושולחת למחזור, בעלי המוגבלויות מקבלים משכורת בעבור עבודתם והפסולת הופכת מנטל אקולוגי לנכס חברתי. על המחשבים שניתן לשחזר להם את הרישיון מותקנת מערכת ההפעלה שמצוינת על מדבקת הרישיון של Microsoft (באישורם כמובן) ובמחשבים שאין את המדבקה מותקנת הגרסה העדכנית ביותר של אובונטו (וכעת נבחנת אפשרות להתקין גם Qimo אבל יש את המגבלה ב־TuxType) כאשר ההבדל המחיר בין מחשב עם Windows למחשב עם אובונטו הוא 100 שקלים לטובת ה־Windows. אני אישית נוסע לבקר במפעל אחת לכמה חודשים, הקשר עם הקהילה מאוד חשוב להם וזה קצת קשה לקיים קשר כזה עם מפעל שנמצא 5 דקות מהבית שלי בחור בצפון ליד סכנין. בקיצור, זה לא יפתור את כל הבעיות שלנו אבל בשלב הראשוני אני חושב שחיזוק הקשר עם המפעל יכול לשרת נאמנה את שני הצדדים, האם יש לכם רעיונות ליצירת שת״פ מולם או איזו עזרה נוספת שאפשר לספק? בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator 2013/9/23 Agmon agm...@gmail.com רצב הנקודות שביקשתי ממכון המחקר של הכנסת להתייחס אליהן: רצב הנושאים שחשבתי עליהם (נתתי לעצמי דרור להציע שני מחקרים, אחד לכל וועדה). *וועדת הטכנולוגיה* היקף רכישת רשיונות תוכנה במגזר האזרחי ועלות רשיונות התוכנה במטבע חוץ. סקירת החסכון שנעשה בתעשיות הביטחוניות בזכות וויתור על תוכנה קנינית. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיית העילית ובמובייל. היקף השימוש בתוכנה חופשית ונגזרות שלה במערכות וירטואלויות וטכנולוגיות ענן. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיות ה- big data התבססות ענקי טכנולוגיה העולמיים (yahoo, facebook, google, twiiter) על תוכנה חופשית. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיית אבטחת המידע. היקף השימוש בתוכנה חופשית במשרדי מדינת ישראל. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיית החלל האמריקאית והישראלית. היקפו הכספי של השוק הקוד הפתוח, השחקנים המרכזיים בו. *ועדת החינוך* סקירת מצב התוכנה החופשית במערכת החינוך בישראל. סקירה של פרויקטי תוכנה חופשית בעלי ערך לימודי (edubuntu, raspberry pi) סקירת פרויקטי תוכנה חופשית שנעשו בארץ בתחום החינוך הגבוהה. סקירת רמת התיעוד של פרויקטי תוכנה והיכולת של בני נוער להשתתף בהם. סקירה של פרויקט התוכנה החופשית ברשת מכללות אורט. מאמר שכתבתי בנושא התועלת הכלכלית של התוכנה החופשית לכלכלה בארץ: http://www.haaretz.co.il/captain/software/1.2030113 2013/9/23 Micha Silver mi...@arava.co.il שלום עמיחי: אני יכול לעזור בעריכה מסמך כזה (ובהמשך אם הענין יתממש) בתחום ה-GIS : - איזה תוכנות קוד פתוח יש בתחום מערכות מידע גיאוגרפיות שאפשר לשלב בבתי ספר - התמעת השימוש ב- OSGeo Live * בלימודי גיאוגרפיה - החשיבות של Open Street Maps * DVD מבוסס xubuntu עם כ-50 תוכנות קוד פתוח בתחום ה GIS, ומידע גיאוגרפי חופשי, להדגמות ולימוד. http://live.osgeo.org/en/index.html בברכה, מיכה On 09/23/2013 01:04 PM, Amichai Rotman wrote: ביקרתי בכנס חיפה לחינוך האחרון והצלחתי להחליף כמה מילים עם אורלי וילנאי. ציינתי שאני עצמאי בתחום ייעוץ טכני בקוד מקור פתוח ואני מעוניין לקדם את הטמעת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית במערכת החינוך והייתי רוצה לבדוק אם נוכל לעבוד יחד להשגת המטרה. היא אמרה שזה נשמע מעניין ונתנה לי את המייל והטלפון הנייד הפרטיים(?) שלה להמשך קשר. היה זה ב-25 לאוגוסט. הייתי רוצה להכין, בעזרתכם, איזשהו מסמך / קול קורא וכדומה - שנוכל להגיש לה על מנת להזניק את העניין לפני שזה יתמוסס... מה דעתכם? עמיחי רוטמן. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
איך מתבצע תהליך ההתקנה? ניתן לבצע התקנה אוטמטית באמצעות cobbler. באובנטו זה דורש די הרבה משחקים עד שזה עובד כראוי, אבל בסוף זה מאפשר לחבר את המחשב לרשת, להגיד לביוס לבצע בוט מהרשת ויש לך מערכת מותקנת בלי הרבה שאלות. אני חושב שגם אובנטו נותנים כלי נוסף משלהם לבצע התקנה אוטומטית. זה כמובן במידה והמחשבים תומכים בבוט מהרשת. לא הבנתי, המערכות של חלונות עולות 100 שח יותר? כמה מחשבים הם מצליחים למכור/למסור בחודש? 2013/10/28 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com נקודות חשובות, הדיון עדיין על השולחן, העדר הזמן לא ידחוק אותו הצדה כל כך מהר. נושא פרקטי ממשי שאני רוצה להעלות הוא התמיכה של Qimo (מערכת הפעלה ייעודית לילדים, כן, אני מודע לזה שהשם נוראי) בעברית. כרגע יש איזושהי בעיה ב־TuxType לא מאפשרת למהנדס התמיכה של Ecommunity להתקין אותה על מחשבים שהוא מוכר. רק כדי שלא תחשבו שאני מסייע לאיזה תאגיד מסחרי אז איקומיוניטי הוא בעצם סוג של מפעל מיחזור שאוסף פסולת אלקטרונית מחברות גדולות (חוסכת את דמי הפינוי) ובעזרת אנשים בעלי קשיים ומוגבלויות מפרקת, מסדרת ומרכיבה מחדש מחשבים עובדים או במקרה שזה לא ניתן אז מפרידה בין נחושת לפלסטיק למשל ושולחת למחזור, בעלי המוגבלויות מקבלים משכורת בעבור עבודתם והפסולת הופכת מנטל אקולוגי לנכס חברתי. על המחשבים שניתן לשחזר להם את הרישיון מותקנת מערכת ההפעלה שמצוינת על מדבקת הרישיון של Microsoft (באישורם כמובן) ובמחשבים שאין את המדבקה מותקנת הגרסה העדכנית ביותר של אובונטו (וכעת נבחנת אפשרות להתקין גם Qimo אבל יש את המגבלה ב־TuxType) כאשר ההבדל המחיר בין מחשב עם Windows למחשב עם אובונטו הוא 100 שקלים לטובת ה־Windows. אני אישית נוסע לבקר במפעל אחת לכמה חודשים, הקשר עם הקהילה מאוד חשוב להם וזה קצת קשה לקיים קשר כזה עם מפעל שנמצא 5 דקות מהבית שלי בחור בצפון ליד סכנין. בקיצור, זה לא יפתור את כל הבעיות שלנו אבל בשלב הראשוני אני חושב שחיזוק הקשר עם המפעל יכול לשרת נאמנה את שני הצדדים, האם יש לכם רעיונות ליצירת שת״פ מולם או איזו עזרה נוספת שאפשר לספק? בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator 2013/9/23 Agmon agm...@gmail.com רצב הנקודות שביקשתי ממכון המחקר של הכנסת להתייחס אליהן: רצב הנושאים שחשבתי עליהם (נתתי לעצמי דרור להציע שני מחקרים, אחד לכל וועדה). *וועדת הטכנולוגיה* היקף רכישת רשיונות תוכנה במגזר האזרחי ועלות רשיונות התוכנה במטבע חוץ. סקירת החסכון שנעשה בתעשיות הביטחוניות בזכות וויתור על תוכנה קנינית. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיית העילית ובמובייל. היקף השימוש בתוכנה חופשית ונגזרות שלה במערכות וירטואלויות וטכנולוגיות ענן. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיות ה- big data התבססות ענקי טכנולוגיה העולמיים (yahoo, facebook, google, twiiter) על תוכנה חופשית. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיית אבטחת המידע. היקף השימוש בתוכנה חופשית במשרדי מדינת ישראל. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיית החלל האמריקאית והישראלית. היקפו הכספי של השוק הקוד הפתוח, השחקנים המרכזיים בו. *ועדת החינוך* סקירת מצב התוכנה החופשית במערכת החינוך בישראל. סקירה של פרויקטי תוכנה חופשית בעלי ערך לימודי (edubuntu, raspberry pi) סקירת פרויקטי תוכנה חופשית שנעשו בארץ בתחום החינוך הגבוהה. סקירת רמת התיעוד של פרויקטי תוכנה והיכולת של בני נוער להשתתף בהם. סקירה של פרויקט התוכנה החופשית ברשת מכללות אורט. מאמר שכתבתי בנושא התועלת הכלכלית של התוכנה החופשית לכלכלה בארץ: http://www.haaretz.co.il/captain/software/1.2030113 2013/9/23 Micha Silver mi...@arava.co.il שלום עמיחי: אני יכול לעזור בעריכה מסמך כזה (ובהמשך אם הענין יתממש) בתחום ה-GIS : - איזה תוכנות קוד פתוח יש בתחום מערכות מידע גיאוגרפיות שאפשר לשלב בבתי ספר - התמעת השימוש ב- OSGeo Live * בלימודי גיאוגרפיה - החשיבות של Open Street Maps * DVD מבוסס xubuntu עם כ-50 תוכנות קוד פתוח בתחום ה GIS, ומידע גיאוגרפי חופשי, להדגמות ולימוד. http://live.osgeo.org/en/index.html בברכה, מיכה On 09/23/2013 01:04 PM, Amichai Rotman wrote: ביקרתי בכנס חיפה לחינוך האחרון והצלחתי להחליף כמה מילים עם אורלי וילנאי. ציינתי שאני עצמאי בתחום ייעוץ טכני בקוד מקור פתוח ואני מעוניין לקדם את הטמעת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית במערכת החינוך והייתי רוצה לבדוק אם נוכל לעבוד יחד להשגת המטרה. היא אמרה שזה נשמע מעניין ונתנה לי את המייל והטלפון הנייד הפרטיים(?) שלה להמשך קשר. היה זה ב-25 לאוגוסט. הייתי רוצה להכין, בעזרתכם, איזשהו מסמך / קול קורא וכדומה - שנוכל להגיש לה על מנת להזניק את העניין לפני שזה יתמוסס... מה דעתכם? עמיחי רוטמן. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
למיטב הבנתי ידנית, הפתרון של cobbler הוא טוב ונחמד ואני אפילו חושב שהם ישמחו לקבל עזרה. רוב המחשבים הם די חדשים, כלומר נניח שחוזה ליסינג של מחשוב היום נגמר לאחר 3 שנים אז חברות הליסינג מוכרות את המחשבים לעובדים במחיר מצחיק (לפעמים אפילו שקל בודד) או לוקחות לעצמן ומוסרות/מוכרות ללא הכונן הקשיח (לכל חברת מימון/ליסינג הסכם שונה, לי יצא לעבוד עם one ועם מל״מ אך ציפור שמנה עם חצ׳קון באף מסרה לי שהן תחת אותו כובע). גילו של מחשב יכול לנוע בין 3 ל־7 לצורך העניין. חלק מהעובדים רוצים את המחשב וחלק מעדיפים להיפרד מזכרונות הנגיחה במקלדת/אגרוף במסך וכן הלאה… מהיכרות אישית אני יכול להגיד לך שאין להם עדיין מעבדים מסדרת i של אינטל אבל הסדרות האחרונות שיצאו קצת לפני ה־i יש. אני לא יודע ולא משוכנע שהם מעוניינים למסור מידע שכזה, מה שאני כן יכול לומר לך זה שהמפעל מתפקד יפה ויש שם ציוד רב וכמות נכבדת של עובדי מעטפת מסביב לבעלי הנכויות ולאחרונה המפעל אף עבר מיקום מיסעור לאזה״ת תרדיון שבמשגב. לחבר׳ה היותר „כבדים“ שבקבוצה, הם גם מקבלים שרתים בתצורת Rack, פיצות בעגה המקצועית ומשפצים ומרכיבים אותם לפי דרישות לקוח במחירים שווים לכל נפש (סליחה על הפרסומת). אני אציע להם בנוגע ל־cobbler ונראה איך מתקדמים משם. Yaron Shahrabani Hebrew translator 2013/10/28 Agmon agm...@gmail.com איך מתבצע תהליך ההתקנה? ניתן לבצע התקנה אוטמטית באמצעות cobbler. באובנטו זה דורש די הרבה משחקים עד שזה עובד כראוי, אבל בסוף זה מאפשר לחבר את המחשב לרשת, להגיד לביוס לבצע בוט מהרשת ויש לך מערכת מותקנת בלי הרבה שאלות. אני חושב שגם אובנטו נותנים כלי נוסף משלהם לבצע התקנה אוטומטית. זה כמובן במידה והמחשבים תומכים בבוט מהרשת. לא הבנתי, המערכות של חלונות עולות 100 שח יותר? כמה מחשבים הם מצליחים למכור/למסור בחודש? 2013/10/28 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com נקודות חשובות, הדיון עדיין על השולחן, העדר הזמן לא ידחוק אותו הצדה כל כך מהר. נושא פרקטי ממשי שאני רוצה להעלות הוא התמיכה של Qimo (מערכת הפעלה ייעודית לילדים, כן, אני מודע לזה שהשם נוראי) בעברית. כרגע יש איזושהי בעיה ב־TuxType לא מאפשרת למהנדס התמיכה של Ecommunity להתקין אותה על מחשבים שהוא מוכר. רק כדי שלא תחשבו שאני מסייע לאיזה תאגיד מסחרי אז איקומיוניטי הוא בעצם סוג של מפעל מיחזור שאוסף פסולת אלקטרונית מחברות גדולות (חוסכת את דמי הפינוי) ובעזרת אנשים בעלי קשיים ומוגבלויות מפרקת, מסדרת ומרכיבה מחדש מחשבים עובדים או במקרה שזה לא ניתן אז מפרידה בין נחושת לפלסטיק למשל ושולחת למחזור, בעלי המוגבלויות מקבלים משכורת בעבור עבודתם והפסולת הופכת מנטל אקולוגי לנכס חברתי. על המחשבים שניתן לשחזר להם את הרישיון מותקנת מערכת ההפעלה שמצוינת על מדבקת הרישיון של Microsoft (באישורם כמובן) ובמחשבים שאין את המדבקה מותקנת הגרסה העדכנית ביותר של אובונטו (וכעת נבחנת אפשרות להתקין גם Qimo אבל יש את המגבלה ב־TuxType) כאשר ההבדל המחיר בין מחשב עם Windows למחשב עם אובונטו הוא 100 שקלים לטובת ה־Windows. אני אישית נוסע לבקר במפעל אחת לכמה חודשים, הקשר עם הקהילה מאוד חשוב להם וזה קצת קשה לקיים קשר כזה עם מפעל שנמצא 5 דקות מהבית שלי בחור בצפון ליד סכנין. בקיצור, זה לא יפתור את כל הבעיות שלנו אבל בשלב הראשוני אני חושב שחיזוק הקשר עם המפעל יכול לשרת נאמנה את שני הצדדים, האם יש לכם רעיונות ליצירת שת״פ מולם או איזו עזרה נוספת שאפשר לספק? בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator 2013/9/23 Agmon agm...@gmail.com רצב הנקודות שביקשתי ממכון המחקר של הכנסת להתייחס אליהן: רצב הנושאים שחשבתי עליהם (נתתי לעצמי דרור להציע שני מחקרים, אחד לכל וועדה). *וועדת הטכנולוגיה* היקף רכישת רשיונות תוכנה במגזר האזרחי ועלות רשיונות התוכנה במטבע חוץ. סקירת החסכון שנעשה בתעשיות הביטחוניות בזכות וויתור על תוכנה קנינית. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיית העילית ובמובייל. היקף השימוש בתוכנה חופשית ונגזרות שלה במערכות וירטואלויות וטכנולוגיות ענן. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיות ה- big data התבססות ענקי טכנולוגיה העולמיים (yahoo, facebook, google, twiiter) על תוכנה חופשית. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיית אבטחת המידע. היקף השימוש בתוכנה חופשית במשרדי מדינת ישראל. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיית החלל האמריקאית והישראלית. היקפו הכספי של השוק הקוד הפתוח, השחקנים המרכזיים בו. *ועדת החינוך* סקירת מצב התוכנה החופשית במערכת החינוך בישראל. סקירה של פרויקטי תוכנה חופשית בעלי ערך לימודי (edubuntu, raspberry pi) סקירת פרויקטי תוכנה חופשית שנעשו בארץ בתחום החינוך הגבוהה. סקירת רמת התיעוד של פרויקטי תוכנה והיכולת של בני נוער להשתתף בהם. סקירה של פרויקט התוכנה החופשית ברשת מכללות אורט. מאמר שכתבתי בנושא התועלת הכלכלית של התוכנה החופשית לכלכלה בארץ: http://www.haaretz.co.il/captain/software/1.2030113 2013/9/23 Micha Silver mi...@arava.co.il שלום עמיחי: אני יכול לעזור בעריכה מסמך כזה (ובהמשך אם הענין יתממש) בתחום ה-GIS : - איזה תוכנות קוד פתוח יש בתחום מערכות מידע גיאוגרפיות שאפשר לשלב בבתי ספר - התמעת השימוש ב- OSGeo Live * בלימודי גיאוגרפיה - החשיבות של Open Street Maps * DVD מבוסס xubuntu עם כ-50 תוכנות קוד פתוח בתחום ה GIS, ומידע גיאוגרפי חופשי, להדגמות ולימוד. http://live.osgeo.org/en/index.html בברכה, מיכה On 09/23/2013 01:04 PM, Amichai Rotman wrote: ביקרתי בכנס חיפה לחינוך האחרון והצלחתי להחליף כמה מילים עם אורלי וילנאי. ציינתי שאני עצמאי בתחום ייעוץ טכני בקוד מקור פתוח ואני מעוניין לקדם את הטמעת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית במערכת החינוך והייתי
Re: חזון אחרית הימים
ביקרתי בכנס חיפה לחינוך האחרון והצלחתי להחליף כמה מילים עם אורלי וילנאי. ציינתי שאני עצמאי בתחום ייעוץ טכני בקוד מקור פתוח ואני מעוניין לקדם את הטמעת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית במערכת החינוך והייתי רוצה לבדוק אם נוכל לעבוד יחד להשגת המטרה. היא אמרה שזה נשמע מעניין ונתנה לי את המייל והטלפון הנייד הפרטיים(?) שלה להמשך קשר. היה זה ב-25 לאוגוסט. הייתי רוצה להכין, בעזרתכם, איזשהו מסמך / קול קורא וכדומה - שנוכל להגיש לה על מנת להזניק את העניין לפני שזה יתמוסס... מה דעתכם? עמיחי רוטמן. בתאריך 20 בספטמבר 2013 11:05, מאת Agmon agm...@gmail.com: אני מסכים עם שניכם. :) מצד אחד, ברמה הטכנית, התוכנה החופשית, הצליחה להגיע להישגים מעבר למה שאי פעם חלמנו. אבל למעשה, זו לא התוכנה החופשית, אלא הקוד הפתוח שניצח. כי תוכנה חופשית זה הרבה יותר מרק תוכנה. זה חופש, זה זכויות של המשתמשים על הקוד שרץ על המחשב שלהם, זה חופש ביטוי, הוגנות ומגוון רחב של ערכים. ובתחום הזה, לעת עתה, המצב לא מזהיר. אם בתקופה של מיקרוסופ, המשתמשים היו צריכים להגן על המחשבים שלהם מאיומים חיצונים, כיום, מערכת ההפעלה של גוגל היא למעשה פלטפורמה רוגלתית לנשיאת רוגלות. כמעט כל דבר שמתקינים על המכונות הללו הוא רוגלה, והתאגידים עושים כל מאמץ כדי שהמשתמשים לא יוכלו להגן על עצמם מהשיט הזה. אבל בסופו של דבר, המצב של התוכנה החופשית טוב. כי יש בסיס להתפתחות. לגבי הפעילות, אני חושב שאנחנו צריכים להתמקד פחות במשתמשים הפרטיים (למרות שזה כיף, ואישית אני חושב שהצלחתי להעביר כמעט 10 משתמשים !!1 ) אבל יש דרכים יעילות יותר לפעול. ההתמקדות צריכה להיות, לדעתי, במקבלי ההחלטות. אני בקשר כבר מספר חודשים עם חברת הכנסת זנדברג, ממרצ (הייתי בקשר עם דב חנין, ולא יצא מזה יותר מדי :). ואני מקווה שבקרוב נקבל מחקר ממכון המחקר של הכנסת, לגבי היתרונות של תוכנה חופשית. יש הרבה חברי כנסת שאפשר לפנות אליהם כדי לקדם את הנושא בנושא החוק. עוד משהו שאני מקווה לעשות, איה ואם יהיה לי כוח, זה לפעול ברמה המקומית. את זה אעשה אחרי הבחירות המקומית. אני מקווה להשתחל לוועדת החינוך בהוד השרון. לדעתי, החשוב ביותר כיום זה לארגן מצע ראייתי לכך שיש יתרונות למדינה ברמה הלאומית. ואנחנו צריכים לזכור את מוקדי הכוח שלנו. יש לנו הרבה חברים. התעשייות הצבאיות מאוד מרוצות מהתוכנה החופשית, וזה יביא בקרוב גם לשינוי באקדמיה (כי האקדמיה מכינה לתעשיה הצבאיות, וכל שאר התעשיות עוקבות אחריה. יחד עם זה, זה תהליך של שנים ארוכות). לדעתי, כדאי שנתמקד במציאות היתרון של התוכנה החופשית ברמה המערכתית, בעיקר, אני חושב, למערכת החינוך. (כי התעשיות הצבאיות והאקדמיה כבר במסלול). בכלל, אפשר לקחת את הדברים בפרופורציה ולהיות די מבסוטים. דרך התוכנה החופשית ניצחה. ובגדול. זה נכון שהצד השני אפילו לא מבין שהוא הפסיד, אבל זה לא כזה משנה. הדרך הוכחה כנכונה. תאגידים שיצעדו בדרך התוכנה החופשית, ילבלבו. כל השאר, יצטרפו למיקרוסופ. :) 2013/9/20 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com היי שי, אני נלחם איפה שאפשר, לא איפה שלא אפשר. אני לא יכול במשאבים שלי או במשאבים של העמותה לפתח מערכת הפעלה שתהיה חופשית וחינמית לחלוטין ויש לי יסוד סביר להניח שגם לך אין אפשרות כזאת. לגבי כל השאר: מערך תמיכה - דווקא זה הוא חלק מהמתרס המוניטרי של הקוד הפתוח כך שאני לא ממש מודאג (כל עוד יש שם כסף לאנשים יהיה אינטרס שאינו קשור ישירות לפעילות קוד פתוח, זה טכנאי עם סגולות נוספות). לנו יש את הכוח להתאגד ולהעלות דף בוויקי של כל נותני השירות ללינוקס בשולחן העבודה (החנות שאני בדרך כלל עובד מולה לא מטפלל בלקוחות שלה באופן ישיר אלא מעבירה אלי שזאת אחת הדוגמאות). בזמנו עם עמיחי חשבתי להקים ממש ספר טלפונים אבל לעת עתה זה סוג של overkill לעומת מה שאנחנו מנסים להשיג. בגלל שאני רואה את הכאוס הפוטנציאלי לדעתי יש ליצור דף נעול (תומר/רם און לכם יש גישת ניהול לוויקי, איך תוכלו לעזור לי בזה? האם תוכלו לתת לי הרשאות ניהול על הדף הזה כדי שאוכל לערוך בעצמי ולהוסיף הרשאות ניהול לעורכים אחרים?) מערכות ההפעלה Ubuntu Touch / Firefox OS: המדיניות של שתי החברות האלה הולכת קצת להשתנות בזמן הקרוב, על שתיהן לא הייתי בונה כחלופה פתוחה יותר לאנדרויד. לגבי פעילות בקוד הפתוח: אני לא רוצה כרגע להשליך את זה על קבוצה כזאת או אחרת באוכלוסיה הישראלית אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם שיש פה לא מעט תושבים במדינה שנפגעו קשות מקומוניזם בעברם וזה ניכר בפירוק הקיבוצים ובכלל בסביבה בה אנו חיים, זה לא אומר שאין אנשים כאלה אלא שזה פשוט הפך מצב לא טבעי בחברה הישראלית וצריך לחפור ממש עמוק כדי למצוא כאלה. הלוואי שהיה לנו את הכוח להנהיג שינוי קצת יותר מהותי בהתנהלות אבל זה לא יקרה, מגמה שכן נקלטה אצלי לאחרונה ולדעתי לא מספיק מנוצלת: סטודנטים שסיימו את התואר שלהם בתכנה ומחפשים פרויקטים להתעסק בהם כדי לצבור ניסיון ורזומה, אנחנו יכולים להיות אופטימיים שהם ימשיכו גם כשתהיה להם עבודה אבל הבעיה העיקרית היא שקשה להגיע אליהם או לחלופין אנחנו לא מספיק מנסים. להערכתי כתבות בנושא (אני מתנדב לפרסם בקבוצות המתאימות בלינקדאין אם צריך) וסדנאות חשיפה בקמפוס של גוגל יעשו את העבודה בטווח הקצר, כרגע אני מתנסה לראשונה בנושא חשיפה לקוד הפתוח עם ידידה טובה שלי שנמצאת בסמסטר האחרון של התואר שלה, אני יכול לתאר שיש עוד לא מעט מהנדסים צעירים ששמעו או יודעים וחסרים להם הכלים להשתלב בין שורות הקוד הפתוח. לגבי הפעילות שלי האישית: ברגע שנוכל לבנות מגמה מסוימת תהיה לי אפשרות להעריך כמה זמן זה יגזול ממני ואיך נוכל לחלק את העבודה בצורה נכונה. אם נחליט ללכת עם הרעיון של חשיפה למהנדסים צעירים אז מעבר ליחצ״נות ועזרה עם מערכות ניהול קוד ידי די כבולות. כצעד ראשון, אני פונה לכל
Re: חזון אחרית הימים
בתאריך 22 בספטמבר 2013 12:53, מאת Tomer Cohen tom...@gmail.com: * יישומי תוכנה חופשית מתוחזקות על ידי מפתח קשוב שאפשר לפנות אליו עם הצעות שיפור ובקשות תמיכה. בתוכנות חינמיות מגוגל מרקט לא פעם בכלל אין תמיכה. בכל שנותיי כמשתמש בתוכנת קוד פתוח וחופשי (מאז 1999) זו הנקודה הכי בולטת (פרט לעובדה הברורה מעליה שזה פשוט עובד). קרה לי לא פעם שפניתי ישירות למפתח עם שאלה וקיבלתי תשובה - תוך דקות עד יממה! שאלתי פעם את התמיכה של מיקרוסופט (חבורת ילדים שרק יודעים לבצע חיפוש ב-TechNet) ועד היום לא חזרו אלי... עמיחי רוטמן. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
שלום עמיחי: אני יכול לעזור בעריכה מסמך כזה (ובהמשך אם הענין יתממש) בתחום ה-GIS : איזה תוכנות קוד פתוח יש בתחום מערכות מידע גיאוגרפיות שאפשר לשלב בבתי ספר התמעת השימוש ב- OSGeo Live * בלימודי גיאוגרפיה החשיבות של Open Street Maps * DVD מבוסס xubuntu עם כ-50 תוכנות קוד פתוח בתחום ה GIS, ומידע גיאוגרפי חופשי, להדגמות ולימוד. http://live.osgeo.org/en/index.html בברכה, מיכה On 09/23/2013 01:04 PM, Amichai Rotman wrote: ביקרתי בכנס חיפה לחינוך האחרון והצלחתי להחליף כמה מילים עם אורלי וילנאי. ציינתי שאני עצמאי בתחום ייעוץ טכני בקוד מקור פתוח ואני מעוניין לקדם את הטמעת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית במערכת החינוך והייתי רוצה לבדוק אם נוכל לעבוד יחד להשגת המטרה. היא אמרה שזה נשמע מעניין ונתנה לי את המייל והטלפון הנייד הפרטיים(?) שלה להמשך קשר. היה זה ב-25 לאוגוסט. הייתי רוצה להכין, בעזרתכם, איזשהו מסמך / קול קורא וכדומה - שנוכל להגיש לה על מנת להזניק את העניין לפני שזה יתמוסס... מה דעתכם? עמיחי רוטמן. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
לא מכיר הרבה, אבל open street map הוא פרויקט דוגמה לנושא. 2013/9/23 Micha Silver mi...@arava.co.il שלום עמיחי: אני יכול לעזור בעריכה מסמך כזה (ובהמשך אם הענין יתממש) בתחום ה-GIS : - איזה תוכנות קוד פתוח יש בתחום מערכות מידע גיאוגרפיות שאפשר לשלב בבתי ספר - התמעת השימוש ב- OSGeo Live * בלימודי גיאוגרפיה - החשיבות של Open Street Maps * DVD מבוסס xubuntu עם כ-50 תוכנות קוד פתוח בתחום ה GIS, ומידע גיאוגרפי חופשי, להדגמות ולימוד. http://live.osgeo.org/en/index.html בברכה, מיכה On 09/23/2013 01:04 PM, Amichai Rotman wrote: ביקרתי בכנס חיפה לחינוך האחרון והצלחתי להחליף כמה מילים עם אורלי וילנאי. ציינתי שאני עצמאי בתחום ייעוץ טכני בקוד מקור פתוח ואני מעוניין לקדם את הטמעת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית במערכת החינוך והייתי רוצה לבדוק אם נוכל לעבוד יחד להשגת המטרה. היא אמרה שזה נשמע מעניין ונתנה לי את המייל והטלפון הנייד הפרטיים(?) שלה להמשך קשר. היה זה ב-25 לאוגוסט. הייתי רוצה להכין, בעזרתכם, איזשהו מסמך / קול קורא וכדומה - שנוכל להגיש לה על מנת להזניק את העניין לפני שזה יתמוסס... מה דעתכם? עמיחי רוטמן. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
תודה מיכה, תוכל להכין את המסמך ולשלוח לי אותו ישירות (אין בעייה שתכתב את הקהילה, כמובן). רצוי לפתוח פתיל חדש עבור נושא זה. תודה! עמיחי רוטמן. בתאריך 23 בספטמבר 2013 13:27, מאת Micha Silver mi...@arava.co.il: שלום עמיחי: אני יכול לעזור בעריכה מסמך כזה (ובהמשך אם הענין יתממש) בתחום ה-GIS : - איזה תוכנות קוד פתוח יש בתחום מערכות מידע גיאוגרפיות שאפשר לשלב בבתי ספר - התמעת השימוש ב- OSGeo Live * בלימודי גיאוגרפיה - החשיבות של Open Street Maps * DVD מבוסס xubuntu עם כ-50 תוכנות קוד פתוח בתחום ה GIS, ומידע גיאוגרפי חופשי, להדגמות ולימוד. http://live.osgeo.org/en/index.html בברכה, מיכה On 09/23/2013 01:04 PM, Amichai Rotman wrote: ביקרתי בכנס חיפה לחינוך האחרון והצלחתי להחליף כמה מילים עם אורלי וילנאי. ציינתי שאני עצמאי בתחום ייעוץ טכני בקוד מקור פתוח ואני מעוניין לקדם את הטמעת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית במערכת החינוך והייתי רוצה לבדוק אם נוכל לעבוד יחד להשגת המטרה. היא אמרה שזה נשמע מעניין ונתנה לי את המייל והטלפון הנייד הפרטיים(?) שלה להמשך קשר. היה זה ב-25 לאוגוסט. הייתי רוצה להכין, בעזרתכם, איזשהו מסמך / קול קורא וכדומה - שנוכל להגיש לה על מנת להזניק את העניין לפני שזה יתמוסס... מה דעתכם? עמיחי רוטמן. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
רצב הנקודות שביקשתי ממכון המחקר של הכנסת להתייחס אליהן: רצב הנושאים שחשבתי עליהם (נתתי לעצמי דרור להציע שני מחקרים, אחד לכל וועדה). *וועדת הטכנולוגיה* היקף רכישת רשיונות תוכנה במגזר האזרחי ועלות רשיונות התוכנה במטבע חוץ. סקירת החסכון שנעשה בתעשיות הביטחוניות בזכות וויתור על תוכנה קנינית. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיית העילית ובמובייל. היקף השימוש בתוכנה חופשית ונגזרות שלה במערכות וירטואלויות וטכנולוגיות ענן. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיות ה- big data התבססות ענקי טכנולוגיה העולמיים (yahoo, facebook, google, twiiter) על תוכנה חופשית. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיית אבטחת המידע. היקף השימוש בתוכנה חופשית במשרדי מדינת ישראל. היקף השימוש בתוכנה חופשית בתעשיית החלל האמריקאית והישראלית. היקפו הכספי של השוק הקוד הפתוח, השחקנים המרכזיים בו. *ועדת החינוך* סקירת מצב התוכנה החופשית במערכת החינוך בישראל. סקירה של פרויקטי תוכנה חופשית בעלי ערך לימודי (edubuntu, raspberry pi) סקירת פרויקטי תוכנה חופשית שנעשו בארץ בתחום החינוך הגבוהה. סקירת רמת התיעוד של פרויקטי תוכנה והיכולת של בני נוער להשתתף בהם. סקירה של פרויקט התוכנה החופשית ברשת מכללות אורט. מאמר שכתבתי בנושא התועלת הכלכלית של התוכנה החופשית לכלכלה בארץ: http://www.haaretz.co.il/captain/software/1.2030113 2013/9/23 Micha Silver mi...@arava.co.il שלום עמיחי: אני יכול לעזור בעריכה מסמך כזה (ובהמשך אם הענין יתממש) בתחום ה-GIS : - איזה תוכנות קוד פתוח יש בתחום מערכות מידע גיאוגרפיות שאפשר לשלב בבתי ספר - התמעת השימוש ב- OSGeo Live * בלימודי גיאוגרפיה - החשיבות של Open Street Maps * DVD מבוסס xubuntu עם כ-50 תוכנות קוד פתוח בתחום ה GIS, ומידע גיאוגרפי חופשי, להדגמות ולימוד. http://live.osgeo.org/en/index.html בברכה, מיכה On 09/23/2013 01:04 PM, Amichai Rotman wrote: ביקרתי בכנס חיפה לחינוך האחרון והצלחתי להחליף כמה מילים עם אורלי וילנאי. ציינתי שאני עצמאי בתחום ייעוץ טכני בקוד מקור פתוח ואני מעוניין לקדם את הטמעת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית במערכת החינוך והייתי רוצה לבדוק אם נוכל לעבוד יחד להשגת המטרה. היא אמרה שזה נשמע מעניין ונתנה לי את המייל והטלפון הנייד הפרטיים(?) שלה להמשך קשר. היה זה ב-25 לאוגוסט. הייתי רוצה להכין, בעזרתכם, איזשהו מסמך / קול קורא וכדומה - שנוכל להגיש לה על מנת להזניק את העניין לפני שזה יתמוסס... מה דעתכם? עמיחי רוטמן. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
On Fri, Sep 20, 2013, Agmon wrote about Re: חזון אחרית הימים: בכלל, אפשר לקחת את הדברים בפרופורציה ולהיות די מבסוטים. דרך התוכנה החופשית ניצחה. ובגדול. זה נכון שהצד השני אפילו לא מבין שהוא הפסיד, אבל זה לא כזה משנה. הדרך הוכחה כנכונה. תאגידים שיצעדו בדרך התוכנה החופשית, ילבלבו. כל השאר, יצטרפו למיקרוסופ. :) לדעתי אתה צודק - לינוקס והתכנה החופשית נצחה באותו מובן ש Arm נצחו בתחום הטלפונים הסלולריים - המשתמשים הסופיים לא מודעים כלל מה נמצא בתוך הטלפון שלהם - לא איזה סוג מעבד יש לו, ולא איך נכתבה התכנה שלו, אבל בסופו של דבר ברוב בטלפונים שנמכרים היום תמצאו Arm, ותמצאו לינוקס ותכנה חופשית נוספת (אנדרויד). אבל, מה שלא הצליח הוא לגרום ללקוחות הסופיים *לבקש* תכנה חופשית גם כשהם (ולא בונה מערכת ההפעלה או המכשיר) בוחרים תכנה בעצמם. לדוגמה, רק חלק מזערי מאפליקציות אנדרויד היום הן תכנה חופשית, והלקוחות מסתפקים בתכנה חינמית ולא חופשית. לדעתי הסיבה לכך היא פרוזאית - המחשבה שניתן לעשות כסף בקלות מתכנה לא-חופשית באנדרויד. שאם רק תכתוב אפליקציה ותדליק את ביט הראה פרסומות, פתאום תרוויח מליונים (או לפחות אלפים...) מפרסומות. מה שקורה בסוף הוא שיש 17 בחנות האפליקציות אפליקציות פנס (למשל...), כולן מראות פרסומות, בכל אחד משתמשים 17 אנשים והמפתח מרוויח כמה גרושים בקושי. זאת במקום אפליקציית פנס אחת, תכנה חופשית, שעדיפה מכולן (ראו למשל http://code.google.com/p/search-light/). אבל לכולם חוץ מלמשתמשים - לגוגל ולכתבי התכנה - יש אינטרס לדחוף למשתמש דווקא את התכנה הלא חופשית. בראשית שנות התשעים הייתה תופעה דומה בעולם ה PC - הshareware - התכנה השיתופית. אז היה מדובר בתכנה שאתה יכול לקבל (ללא קוד מקור!) בחינם, אבל אם אתה רוצה להשתמש בה מעבר לזמן קצוב (למשל שבוע) או להפעיל תכונות שהוגבלו בגרסה החינמית, אתה אמור לשלם על כך. למיטב ידיעתי, כל השיטה הייתה כישלון חרוץ - רוב המפתחים לא הרוויחו סכומים רציניים, ורוב המשתמשים התעלמו מהתכנות המוגבלות או שפרצו אותן. בכל זאת, במשך כמעט שני עשורים - אלפי מתכנתים בזבזו את זמנם לכתוב תכנה לא-חופשית כזו. רוב התכנה החינמית ל PC באותה תקופה הייתה shareware, לא open source. היום, מכל העבודה הזו לא נשאר זכר. לעומת זאת, חלק גדול מהתכנה החופשית שנכתבה באותו זמן נמצאת עד היום בשימוש בדרך זו או אחרת. אם רק הייתה דרך להסביר לכותבי האפליקציות שלא, רובם לא יתעשרו מאפליקציות, כמו שרוב כותבי ה sharware לא יתעשרו, ועדיף פשוט לכתוב תכנה חופשית... -- Nadav Har'El| Sunday, Sep 22 2013, 18 Tishri 5774 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I'll doublecross that bridge when I come http://nadav.harel.org.il |to it (a politician about the future) ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
אם נמשיך להתמקד בדיון באנדרואיד, נוכל למצוא רמזים למה שמתרחש בשוק המחשוב הביתי. אנדרואיד היא אמנם תוכנה חופשית, אבל מדובר בתוכנה שמפותחת במודל פיתוח חריג בעולם התוכנה החופשית, ויצרנית מכשירים וספקיות סלולר יוצרות גרסאות נגזרות שלה שלא תמיד עובדות בצורה מושלמת (בהשוואה לאובונטו, ואני מקווה שאף אחד פה לא נעלב). לעומת זאת, ישנן הפצות אנדרואיד איכותיות יותר המפותחות עם הקפדה יתרה על שקיפות וזמינות הקוד, ומציעות למשתמשים לטעום מיתרונות התוכנה החופשית (בהובלה של סיימוג׳נמוד ונגזרותיה, שהן הדבר הקרוב ביותר לדביאן באנדרואיד). גם ברמת היישומים יש נגיעות של תוכנה חופשית, בזכות המאגר של f-droid. מאגר זה אינו יכול להחליף את זה של גוגל וסובל מכמות מזערית של יישומים זמינים, אבל כל יישום בו הוא יישום תוכנה חופשית במלואו, ואפילו לא משתמש בספריות קיניניות כמו זו של גוגל אנליטיקס ואדסנס. כשאני מציע לאנשים להשתמש בשני אלו הם מסתכלים עלי בצורה מוזרה, ומתקשים להבין את יתרונות התוכנה החופשית, ממש כמו שקשה להסביר למשתמשי ווינדוס למה עליהם להשתמש בתוכנה חופשית. לעומת זאת, כאשר מדגישים בפניהם את היתרונות של יישומים אלו, הם מסתכלים על כך בצורה קצת יותר חיובית: * יישומים אלו לא תלויים בטוב ליבו של היצרן/הספקית - עדכוני מערכת זמינים גם עבור דגמים מוקדמים יותר, מה שמאפשר לי להריץ כרגע אנדרואיד 4.3 על גלקסי אס 2, בזמן שאנשים סביבי עם מכשירים מתקדמים יותר אינם יכולים לעדכן גרסה בסמוך לזמן ההוצאה שלה. * מבחר יישומים מצומצם שמקל למצוא את מה שמחפשים. בגוגל מרקט אין 17 יישומי פנס, אלא קרוב יותר ל-17,000. רובם דומים מאד אחד לשני, וחלקם מפותחים על ידי כלים אוטומטיים בכוונה להגיע למקסימום משתמשים. * מערכת נקייה בשליטת המשתמש - אם המשתמש נוהג להיעזר ב-Waze לניווט, אין לו צורך ביישום הניווט שמסופק על ידי הספקית בתשלום חודשי, תופס מקום יקר בזכרון המכשיר ולא ניתן להסרה. * יישומי תוכנה חופשית מגיעים ללא פרסומות מציקות ומבצעים בדיוק את מה שהם נועדו לבצע. בלי הגבלות זמן והגבלות אחרות. * יישומי תוכנה חופשית מסבירים למשתמש בדיוק לשם מה נחוצה להם כל הרשאה, לא מבקשים הרשאות מוגזמות שלא לצורך, ומשתמש מיומן גם יכול לבחון בקוד מה היישום מבצע בפועל. * יישומי תוכנה חופשית מתוחזקות על ידי מפתח קשוב שאפשר לפנות אליו עם הצעות שיפור ובקשות תמיכה. בתוכנות חינמיות מגוגל מרקט לא פעם בכלל אין תמיכה. Tomer Cohen http://tomercohen.com (Sent from a mobile device ) On Sep 22, 2013 12:17 PM, Nadav Har'El n...@math.technion.ac.il wrote: On Fri, Sep 20, 2013, Agmon wrote about Re: חזון אחרית הימים: בכלל, אפשר לקחת את הדברים בפרופורציה ולהיות די מבסוטים. דרך התוכנה החופשית ניצחה. ובגדול. זה נכון שהצד השני אפילו לא מבין שהוא הפסיד, אבל זה לא כזה משנה. הדרך הוכחה כנכונה. תאגידים שיצעדו בדרך התוכנה החופשית, ילבלבו. כל השאר, יצטרפו למיקרוסופ. :) לדעתי אתה צודק - לינוקס והתכנה החופשית נצחה באותו מובן ש Arm נצחו בתחום הטלפונים הסלולריים - המשתמשים הסופיים לא מודעים כלל מה נמצא בתוך הטלפון שלהם - לא איזה סוג מעבד יש לו, ולא איך נכתבה התכנה שלו, אבל בסופו של דבר ברוב בטלפונים שנמכרים היום תמצאו Arm, ותמצאו לינוקס ותכנה חופשית נוספת (אנדרויד). אבל, מה שלא הצליח הוא לגרום ללקוחות הסופיים *לבקש* תכנה חופשית גם כשהם (ולא בונה מערכת ההפעלה או המכשיר) בוחרים תכנה בעצמם. לדוגמה, רק חלק מזערי מאפליקציות אנדרויד היום הן תכנה חופשית, והלקוחות מסתפקים בתכנה חינמית ולא חופשית. לדעתי הסיבה לכך היא פרוזאית - המחשבה שניתן לעשות כסף בקלות מתכנה לא-חופשית באנדרויד. שאם רק תכתוב אפליקציה ותדליק את ביט הראה פרסומות, פתאום תרוויח מליונים (או לפחות אלפים...) מפרסומות. מה שקורה בסוף הוא שיש 17 בחנות האפליקציות אפליקציות פנס (למשל...), כולן מראות פרסומות, בכל אחד משתמשים 17 אנשים והמפתח מרוויח כמה גרושים בקושי. זאת במקום אפליקציית פנס אחת, תכנה חופשית, שעדיפה מכולן (ראו למשל http://code.google.com/p/search-light/). אבל לכולם חוץ מלמשתמשים - לגוגל ולכתבי התכנה - יש אינטרס לדחוף למשתמש דווקא את התכנה הלא חופשית. בראשית שנות התשעים הייתה תופעה דומה בעולם ה PC - הshareware - התכנה השיתופית. אז היה מדובר בתכנה שאתה יכול לקבל (ללא קוד מקור!) בחינם, אבל אם אתה רוצה להשתמש בה מעבר לזמן קצוב (למשל שבוע) או להפעיל תכונות שהוגבלו בגרסה החינמית, אתה אמור לשלם על כך. למיטב ידיעתי, כל השיטה הייתה כישלון חרוץ - רוב המפתחים לא הרוויחו סכומים רציניים, ורוב המשתמשים התעלמו מהתכנות המוגבלות או שפרצו אותן. בכל זאת, במשך כמעט שני עשורים - אלפי מתכנתים בזבזו את זמנם לכתוב תכנה לא-חופשית כזו. רוב התכנה החינמית ל PC באותה תקופה הייתה shareware, לא open source. היום, מכל העבודה הזו לא נשאר זכר. לעומת זאת, חלק גדול מהתכנה החופשית שנכתבה באותו זמן נמצאת עד היום בשימוש בדרך זו או אחרת. אם רק הייתה דרך להסביר לכותבי האפליקציות שלא, רובם לא יתעשרו מאפליקציות, כמו שרוב כותבי ה sharware לא יתעשרו, ועדיף פשוט לכתוב תכנה חופשית... -- Nadav Har'El| Sunday, Sep 22 2013, 18 Tishri 5774 n...@math.technion.ac.il |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |I'll doublecross that bridge when I come http://nadav.harel.org.il |to it (a politician about the future) ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list
Re: חזון אחרית הימים
היי שי, אני נלחם איפה שאפשר, לא איפה שלא אפשר. אני לא יכול במשאבים שלי או במשאבים של העמותה לפתח מערכת הפעלה שתהיה חופשית וחינמית לחלוטין ויש לי יסוד סביר להניח שגם לך אין אפשרות כזאת. לגבי כל השאר: מערך תמיכה - דווקא זה הוא חלק מהמתרס המוניטרי של הקוד הפתוח כך שאני לא ממש מודאג (כל עוד יש שם כסף לאנשים יהיה אינטרס שאינו קשור ישירות לפעילות קוד פתוח, זה טכנאי עם סגולות נוספות). לנו יש את הכוח להתאגד ולהעלות דף בוויקי של כל נותני השירות ללינוקס בשולחן העבודה (החנות שאני בדרך כלל עובד מולה לא מטפלל בלקוחות שלה באופן ישיר אלא מעבירה אלי שזאת אחת הדוגמאות). בזמנו עם עמיחי חשבתי להקים ממש ספר טלפונים אבל לעת עתה זה סוג של overkill לעומת מה שאנחנו מנסים להשיג. בגלל שאני רואה את הכאוס הפוטנציאלי לדעתי יש ליצור דף נעול (תומר/רם און לכם יש גישת ניהול לוויקי, איך תוכלו לעזור לי בזה? האם תוכלו לתת לי הרשאות ניהול על הדף הזה כדי שאוכל לערוך בעצמי ולהוסיף הרשאות ניהול לעורכים אחרים?) מערכות ההפעלה Ubuntu Touch / Firefox OS: המדיניות של שתי החברות האלה הולכת קצת להשתנות בזמן הקרוב, על שתיהן לא הייתי בונה כחלופה פתוחה יותר לאנדרויד. לגבי פעילות בקוד הפתוח: אני לא רוצה כרגע להשליך את זה על קבוצה כזאת או אחרת באוכלוסיה הישראלית אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם שיש פה לא מעט תושבים במדינה שנפגעו קשות מקומוניזם בעברם וזה ניכר בפירוק הקיבוצים ובכלל בסביבה בה אנו חיים, זה לא אומר שאין אנשים כאלה אלא שזה פשוט הפך מצב לא טבעי בחברה הישראלית וצריך לחפור ממש עמוק כדי למצוא כאלה. הלוואי שהיה לנו את הכוח להנהיג שינוי קצת יותר מהותי בהתנהלות אבל זה לא יקרה, מגמה שכן נקלטה אצלי לאחרונה ולדעתי לא מספיק מנוצלת: סטודנטים שסיימו את התואר שלהם בתכנה ומחפשים פרויקטים להתעסק בהם כדי לצבור ניסיון ורזומה, אנחנו יכולים להיות אופטימיים שהם ימשיכו גם כשתהיה להם עבודה אבל הבעיה העיקרית היא שקשה להגיע אליהם או לחלופין אנחנו לא מספיק מנסים. להערכתי כתבות בנושא (אני מתנדב לפרסם בקבוצות המתאימות בלינקדאין אם צריך) וסדנאות חשיפה בקמפוס של גוגל יעשו את העבודה בטווח הקצר, כרגע אני מתנסה לראשונה בנושא חשיפה לקוד הפתוח עם ידידה טובה שלי שנמצאת בסמסטר האחרון של התואר שלה, אני יכול לתאר שיש עוד לא מעט מהנדסים צעירים ששמעו או יודעים וחסרים להם הכלים להשתלב בין שורות הקוד הפתוח. לגבי הפעילות שלי האישית: ברגע שנוכל לבנות מגמה מסוימת תהיה לי אפשרות להעריך כמה זמן זה יגזול ממני ואיך נוכל לחלק את העבודה בצורה נכונה. אם נחליט ללכת עם הרעיון של חשיפה למהנדסים צעירים אז מעבר ליחצ״נות ועזרה עם מערכות ניהול קוד ידי די כבולות. כצעד ראשון, אני פונה לכל הקוראים ומבקש לסייע לי בבחינת המגמה שהעליתי, יש לכם חברים/מכרים שסיימו תואר בהנדסת תכנה/מדעי המחשב ונראה לכם שהיד המסייעת הזאת תעזור להם? יש לכם איך להגיע לעוד אנשים כאלה ולבחון את המגמה? עוד מגמות שנתקלתם בהן? עוד תחומים שאפשר לפתח? בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator 2013/9/20 Shai Berger s...@platonix.com On Wednesday 18 September 2013 22:06:33 Steve G. wrote: I mean, we won ... אבל, זה ניצחון פירוס. כמו שכתב רם־און, כל העולם ואחותה משתמשות באנדרואיד, אבל הן מריצות עליה אפליקציות סגורות, שניגשות לשירותים סגורים כמו ג׳מאיל ופייסבוק. המפתחים של Ringya או Transmate לא טורחים אפילו להוציא את השירות שלהם בצורה שנגישה בלי אפליקציה יעודית. הפוסט המקורי של ירון מעיד על חוסר הבנה אסטרטגי – איזה חזון, ואיזה אחרית הימים: המלחמה פשוט עברה למקום אחר, ושם, מצבנו על הפנים. תוכנה חופשית על טלפונים? אה, כן, רוב מה שמגיע בקופסה של אנדרואיד הוא חופשי. מי שרוצה לצמצם את כמות התוכנה הלא־חופשית על הטלפון שלה, צריכה לוותר על שלל שירותים ורשתות חברתיות (אהממ *ווטסאפ* אהממ). המודעות לרעיון הרבה יותר נמוכה ממה שהיתה על השולחן, והיכולת שלנו לעשות משהו בעניין הרבה יותר קטנה. אפילו ב„ניצחון” על מיקרוסופט – אחת התוצאות של המעבר הזה היא שאר מה שציין Steve, לאף אחד כבר לא אכפת מה־Desktop. ומכיון שלא הספקנו לכבוש אותו, התוצאה היא שלאף אחד לא אכפת שהשליטה של מיקרוסופט שם תימשך. אני רואה המון לינוקסים על הלפטופים של מפתחים מסביבי, אבל פחות או יותר זהו. אם יש איזו תקוה, היא FirefoxOS. אבל גם שם, אני מצפה לאותה הדינמיקה: המערכת עצמה אולי תישאר חופשית, אבל האפליקציות יהיו סגורות. אין מוטיבציה לפתוח אותן. הן ממילא מחולקות בחינם או נמכרות בפרוטות, אף אחד לא רואה מה הוא מרויח מהפתיחה. עד שלא נפצח את הבעיה הזו, נישאר באותו מקום. חג שמח, שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
אני מסכים עם שניכם. :) מצד אחד, ברמה הטכנית, התוכנה החופשית, הצליחה להגיע להישגים מעבר למה שאי פעם חלמנו. אבל למעשה, זו לא התוכנה החופשית, אלא הקוד הפתוח שניצח. כי תוכנה חופשית זה הרבה יותר מרק תוכנה. זה חופש, זה זכויות של המשתמשים על הקוד שרץ על המחשב שלהם, זה חופש ביטוי, הוגנות ומגוון רחב של ערכים. ובתחום הזה, לעת עתה, המצב לא מזהיר. אם בתקופה של מיקרוסופ, המשתמשים היו צריכים להגן על המחשבים שלהם מאיומים חיצונים, כיום, מערכת ההפעלה של גוגל היא למעשה פלטפורמה רוגלתית לנשיאת רוגלות. כמעט כל דבר שמתקינים על המכונות הללו הוא רוגלה, והתאגידים עושים כל מאמץ כדי שהמשתמשים לא יוכלו להגן על עצמם מהשיט הזה. אבל בסופו של דבר, המצב של התוכנה החופשית טוב. כי יש בסיס להתפתחות. לגבי הפעילות, אני חושב שאנחנו צריכים להתמקד פחות במשתמשים הפרטיים (למרות שזה כיף, ואישית אני חושב שהצלחתי להעביר כמעט 10 משתמשים !!1 ) אבל יש דרכים יעילות יותר לפעול. ההתמקדות צריכה להיות, לדעתי, במקבלי ההחלטות. אני בקשר כבר מספר חודשים עם חברת הכנסת זנדברג, ממרצ (הייתי בקשר עם דב חנין, ולא יצא מזה יותר מדי :). ואני מקווה שבקרוב נקבל מחקר ממכון המחקר של הכנסת, לגבי היתרונות של תוכנה חופשית. יש הרבה חברי כנסת שאפשר לפנות אליהם כדי לקדם את הנושא בנושא החוק. עוד משהו שאני מקווה לעשות, איה ואם יהיה לי כוח, זה לפעול ברמה המקומית. את זה אעשה אחרי הבחירות המקומית. אני מקווה להשתחל לוועדת החינוך בהוד השרון. לדעתי, החשוב ביותר כיום זה לארגן מצע ראייתי לכך שיש יתרונות למדינה ברמה הלאומית. ואנחנו צריכים לזכור את מוקדי הכוח שלנו. יש לנו הרבה חברים. התעשייות הצבאיות מאוד מרוצות מהתוכנה החופשית, וזה יביא בקרוב גם לשינוי באקדמיה (כי האקדמיה מכינה לתעשיה הצבאיות, וכל שאר התעשיות עוקבות אחריה. יחד עם זה, זה תהליך של שנים ארוכות). לדעתי, כדאי שנתמקד במציאות היתרון של התוכנה החופשית ברמה המערכתית, בעיקר, אני חושב, למערכת החינוך. (כי התעשיות הצבאיות והאקדמיה כבר במסלול). בכלל, אפשר לקחת את הדברים בפרופורציה ולהיות די מבסוטים. דרך התוכנה החופשית ניצחה. ובגדול. זה נכון שהצד השני אפילו לא מבין שהוא הפסיד, אבל זה לא כזה משנה. הדרך הוכחה כנכונה. תאגידים שיצעדו בדרך התוכנה החופשית, ילבלבו. כל השאר, יצטרפו למיקרוסופ. :) 2013/9/20 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com היי שי, אני נלחם איפה שאפשר, לא איפה שלא אפשר. אני לא יכול במשאבים שלי או במשאבים של העמותה לפתח מערכת הפעלה שתהיה חופשית וחינמית לחלוטין ויש לי יסוד סביר להניח שגם לך אין אפשרות כזאת. לגבי כל השאר: מערך תמיכה - דווקא זה הוא חלק מהמתרס המוניטרי של הקוד הפתוח כך שאני לא ממש מודאג (כל עוד יש שם כסף לאנשים יהיה אינטרס שאינו קשור ישירות לפעילות קוד פתוח, זה טכנאי עם סגולות נוספות). לנו יש את הכוח להתאגד ולהעלות דף בוויקי של כל נותני השירות ללינוקס בשולחן העבודה (החנות שאני בדרך כלל עובד מולה לא מטפלל בלקוחות שלה באופן ישיר אלא מעבירה אלי שזאת אחת הדוגמאות). בזמנו עם עמיחי חשבתי להקים ממש ספר טלפונים אבל לעת עתה זה סוג של overkill לעומת מה שאנחנו מנסים להשיג. בגלל שאני רואה את הכאוס הפוטנציאלי לדעתי יש ליצור דף נעול (תומר/רם און לכם יש גישת ניהול לוויקי, איך תוכלו לעזור לי בזה? האם תוכלו לתת לי הרשאות ניהול על הדף הזה כדי שאוכל לערוך בעצמי ולהוסיף הרשאות ניהול לעורכים אחרים?) מערכות ההפעלה Ubuntu Touch / Firefox OS: המדיניות של שתי החברות האלה הולכת קצת להשתנות בזמן הקרוב, על שתיהן לא הייתי בונה כחלופה פתוחה יותר לאנדרויד. לגבי פעילות בקוד הפתוח: אני לא רוצה כרגע להשליך את זה על קבוצה כזאת או אחרת באוכלוסיה הישראלית אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם שיש פה לא מעט תושבים במדינה שנפגעו קשות מקומוניזם בעברם וזה ניכר בפירוק הקיבוצים ובכלל בסביבה בה אנו חיים, זה לא אומר שאין אנשים כאלה אלא שזה פשוט הפך מצב לא טבעי בחברה הישראלית וצריך לחפור ממש עמוק כדי למצוא כאלה. הלוואי שהיה לנו את הכוח להנהיג שינוי קצת יותר מהותי בהתנהלות אבל זה לא יקרה, מגמה שכן נקלטה אצלי לאחרונה ולדעתי לא מספיק מנוצלת: סטודנטים שסיימו את התואר שלהם בתכנה ומחפשים פרויקטים להתעסק בהם כדי לצבור ניסיון ורזומה, אנחנו יכולים להיות אופטימיים שהם ימשיכו גם כשתהיה להם עבודה אבל הבעיה העיקרית היא שקשה להגיע אליהם או לחלופין אנחנו לא מספיק מנסים. להערכתי כתבות בנושא (אני מתנדב לפרסם בקבוצות המתאימות בלינקדאין אם צריך) וסדנאות חשיפה בקמפוס של גוגל יעשו את העבודה בטווח הקצר, כרגע אני מתנסה לראשונה בנושא חשיפה לקוד הפתוח עם ידידה טובה שלי שנמצאת בסמסטר האחרון של התואר שלה, אני יכול לתאר שיש עוד לא מעט מהנדסים צעירים ששמעו או יודעים וחסרים להם הכלים להשתלב בין שורות הקוד הפתוח. לגבי הפעילות שלי האישית: ברגע שנוכל לבנות מגמה מסוימת תהיה לי אפשרות להעריך כמה זמן זה יגזול ממני ואיך נוכל לחלק את העבודה בצורה נכונה. אם נחליט ללכת עם הרעיון של חשיפה למהנדסים צעירים אז מעבר ליחצ״נות ועזרה עם מערכות ניהול קוד ידי די כבולות. כצעד ראשון, אני פונה לכל הקוראים ומבקש לסייע לי בבחינת המגמה שהעליתי, יש לכם חברים/מכרים שסיימו תואר בהנדסת תכנה/מדעי המחשב ונראה לכם שהיד המסייעת הזאת תעזור להם? יש לכם איך להגיע לעוד אנשים כאלה ולבחון את המגמה? עוד מגמות שנתקלתם בהן? עוד תחומים שאפשר לפתח? בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator 2013/9/20 Shai Berger s...@platonix.com On Wednesday 18 September 2013 22:06:33 Steve G. wrote: I mean, we won ... אבל, זה ניצחון פירוס. כמו שכתב רם־און, כל העולם ואחותה משתמשות באנדרואיד, אבל הן מריצות עליה אפליקציות סגורות, שניגשות לשירותים סגורים כמו ג׳מאיל ופייסבוק. המפתחים
Re: חזון אחרית הימים
אני אתן לך תמריץ: לקוחות. מה שקורה כרגע הוא שהדף הזה לא זוכה לחשיפה מסיבות שונות ומגוונות ואני משוכנע שמספר הפניות בהתאם. במילים אחרות: הדף הוא כביכול מסחרי אבל אם מסתכלים עליו בצורה אובייקטיבית די קל לראות שהוא לא מספיק בולט ונוח ביחס לעמודים אחרים שיש להם אינטרס להציג בפניך נותני שירות כאלה או אחרים. סתם כדוגמה לא מועילה במיוחד: ברור שיותר קל לחפש ב־144 מאשר ברשימה הזאת למשל. Yaron Shahrabani Hebrew translator 2013/9/20 Omer Zak w...@zak.co.il On Fri, 2013-09-20 at 09:55 +0200, Yaron Shahrabani wrote: עומר, אתן לך דוגמה: אני מקרית שמונה ואני מחפש מישהו בתשלום שיטפל לי בלינוקס וידריך אותי, איך אני אמור למצוא אותו ברשימה הזאת? ברור ששירותי VM ו־Cloud זה לא מה שאני מחפש, גם לא שירותי DevOps ובטח שלא שירותי הדרכה בתכנות, מתוך הרשימה הזאת אני יוצא יותר מבולבל מאשר ממוקד, אז מה עשינו? ככה לא נותנים שירות למשתמש קצה. כדי שתוכל למצוא תומך לינוקס בתשלום בקרית שמונה, קודם כל אדם כזה צריך להרשם ברשימה. (במידה והרשימה תהיה ארוכה, זו לא תהיה בעיה להעביר אותה למסד נתונים ולהוסיף חיפוש.) בוא נחשוב איך לעודד אנשים להרשם ברשימה כזו. הרעיון הראשון שלי הוא ליצור מכניזם שיקל על הלקוחות לבצע תשלום לאנשים כאלה במידה והם לא נרשמו כעוסקים מורשים. אולי עמותת המקור יכולה ליצור קשר עם שתי חברות שמתמחות בכך ולהמליץ עליהן? -- Kosher Cellphones (cellphones with blocked SMS, video and Internet) are a menace to the deaf. They must be outlawed! (See also: http://www.zak.co.il/tddpirate/2006/04/21/the-grave-danger-to-the-deaf-from-kosher-cellphones/and http://www.zak.co.il/tddpirate/2007/02/04/rabbi-eliashiv-declared-war-on-the-deaf/ ) My own blog is at http://www.zak.co.il/tddpirate/ My opinions, as expressed in this E-mail message, are mine alone. They do not represent the official policy of any organization with which I may be affiliated in any way. WARNING TO SPAMMERS: at http://www.zak.co.il/spamwarning.html ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
On Wednesday 18 September 2013 22:06:33 Steve G. wrote: I mean, we won ... אבל, זה ניצחון פירוס. כמו שכתב רם־און, כל העולם ואחותה משתמשות באנדרואיד, אבל הן מריצות עליה אפליקציות סגורות, שניגשות לשירותים סגורים כמו ג׳מאיל ופייסבוק. המפתחים של Ringya או Transmate לא טורחים אפילו להוציא את השירות שלהם בצורה שנגישה בלי אפליקציה יעודית. הפוסט המקורי של ירון מעיד על חוסר הבנה אסטרטגי – איזה חזון, ואיזה אחרית הימים: המלחמה פשוט עברה למקום אחר, ושם, מצבנו על הפנים. תוכנה חופשית על טלפונים? אה, כן, רוב מה שמגיע בקופסה של אנדרואיד הוא חופשי. מי שרוצה לצמצם את כמות התוכנה הלא־חופשית על הטלפון שלה, צריכה לוותר על שלל שירותים ורשתות חברתיות (אהממ *ווטסאפ* אהממ). המודעות לרעיון הרבה יותר נמוכה ממה שהיתה על השולחן, והיכולת שלנו לעשות משהו בעניין הרבה יותר קטנה. אפילו ב„ניצחון” על מיקרוסופט – אחת התוצאות של המעבר הזה היא שאר מה שציין Steve, לאף אחד כבר לא אכפת מה־Desktop. ומכיון שלא הספקנו לכבוש אותו, התוצאה היא שלאף אחד לא אכפת שהשליטה של מיקרוסופט שם תימשך. אני רואה המון לינוקסים על הלפטופים של מפתחים מסביבי, אבל פחות או יותר זהו. אם יש איזו תקוה, היא FirefoxOS. אבל גם שם, אני מצפה לאותה הדינמיקה: המערכת עצמה אולי תישאר חופשית, אבל האפליקציות יהיו סגורות. אין מוטיבציה לפתוח אותן. הן ממילא מחולקות בחינם או נמכרות בפרוטות, אף אחד לא רואה מה הוא מרויח מהפתיחה. עד שלא נפצח את הבעיה הזו, נישאר באותו מקום. חג שמח, שי. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
חזון אחרית הימים
היי חברים, בגדול הרעיון הוא די פשוט. באפריל 2014 מפסיקה התמיכה ב־XP, מיקרוסופט כנראה ערכה את השיקולים המתאימים והחליטה שזה מהלך ראוי שיגרום לרבים נוספים לגנוב לעצמם עותק של 7 או 8 או רחמנא לצלן לקנות אחד כזה. מועצת העיר במינכן מציעה להמונים דיסקים של אובונטו כדי להימנע מהכאוס הצפוי, מה שבעיקר מעניין אותי במהלך הזה הוא עד כמה זה ישים במדינת ישראל וכמה דיסקים של מערכות הפעלה פתוחות שונות יש לנו לחלק, לחבר׳ה של אובונטו יש כמה מאות דיסקים של גרסאות ישנות של אובונטו ולאחרונה הפסיק מנגנון הפצת התקליטורים של ההפצה, פדורה עדיין מייצרת תקליטורים אבל כל מה שראיתי זאת חבילה של כמה מאות שיושבת אצל אלעד וממה שזכור לי מדובר בפדורה 15 או משהו כזה כאשר הגרסה הממשמשת ובאה היא 20. אני מעלה את השאלה הזאת חצי שנה מראש כדי שכולנו נוכל להתארגן ושבחודש מרץ פחות או יותר כבר נוכל לתת מענה מתאים, בין אם זה באמצעות פורומים ובין אם זה מול אנשים ברחוב וכן הלאה. את הכתבה ניתן למצוא בכתובת הבאה: http://www.pcworld.com/article/2048897/munich-to-hand-out-ubuntu-linux-cds-to-ward-off-upcoming-windows-xpocalypse.html כרגע כל מה שמעניין אותי הוא מכלול הדיסקים בישראל, בשלבים הבאים נתמקד ביכולות ההפצה. עמיחי, אנחנו כבר דיברנו על אפשרות כזאת בעבר אבל כרגע נפתחת לנו הזדמנות טובה במיוחד להפיץ את הבשורה בהתאם לצורך חי בשוק. בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
נגיד שבתוך חצי שנה שוק משתמשי לינוקס בארץ מוכפל. האם יש לנו אפשרות לספק עבורם תמיכה טכנית בסיסית? אנחנו צריכים מערך תמיכה טכנית מכובד, שישאיר אצל המשתמשים טעם טוב. אם הם יגיעו לקבוצה הזו, למשל, הם יתחרפנו מדיונים אינסופיים שאנחנו מנהלים פה לפני שמגיעים לעיקר, ובמקומות אחרים המצב לא טוב בהרבה; ישנם פורומים בארץ שמרכזים בעיקר משתמשים שמשתמשים בלינוקס יומיים ואין בהם מענה מקצועי אמתי, אחרים שפונים לפלח שוק מקצועי שאינם נחמדים מספיק למשתמשים חדשים, פורומים שכמעט לא מתפקדים וגם כאלו שתרבות המגיבים האנונימיים בהם חוגגת ובמקרים רבים תחת מעטה האנונימיות אנשים מסוימים מבקרים ופוגעים באחרים. אם נפתח את תחום התמיכה עם מענה טוב יותר, ובמקביל גם נדאג למאמרים ותכנים איכותיים בעברית, אני בטוח שנוכל להגדיל את כמות המשתמשים בלינוקס בארץ בצורה מהירה יותר, ולהקטין את שיעור הנטישה. יחדיו אנחנו יכולים לעשות זאת. Tomer Cohen http://tomercohen.com (Sent from a mobile device ) On Sep 18, 2013 6:33 PM, Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com wrote: היי חברים, בגדול הרעיון הוא די פשוט. באפריל 2014 מפסיקה התמיכה ב־XP, מיקרוסופט כנראה ערכה את השיקולים המתאימים והחליטה שזה מהלך ראוי שיגרום לרבים נוספים לגנוב לעצמם עותק של 7 או 8 או רחמנא לצלן לקנות אחד כזה. מועצת העיר במינכן מציעה להמונים דיסקים של אובונטו כדי להימנע מהכאוס הצפוי, מה שבעיקר מעניין אותי במהלך הזה הוא עד כמה זה ישים במדינת ישראל וכמה דיסקים של מערכות הפעלה פתוחות שונות יש לנו לחלק, לחבר׳ה של אובונטו יש כמה מאות דיסקים של גרסאות ישנות של אובונטו ולאחרונה הפסיק מנגנון הפצת התקליטורים של ההפצה, פדורה עדיין מייצרת תקליטורים אבל כל מה שראיתי זאת חבילה של כמה מאות שיושבת אצל אלעד וממה שזכור לי מדובר בפדורה 15 או משהו כזה כאשר הגרסה הממשמשת ובאה היא 20. אני מעלה את השאלה הזאת חצי שנה מראש כדי שכולנו נוכל להתארגן ושבחודש מרץ פחות או יותר כבר נוכל לתת מענה מתאים, בין אם זה באמצעות פורומים ובין אם זה מול אנשים ברחוב וכן הלאה. את הכתבה ניתן למצוא בכתובת הבאה: http://www.pcworld.com/article/2048897/munich-to-hand-out-ubuntu-linux-cds-to-ward-off-upcoming-windows-xpocalypse.html כרגע כל מה שמעניין אותי הוא מכלול הדיסקים בישראל, בשלבים הבאים נתמקד ביכולות ההפצה. עמיחי, אנחנו כבר דיברנו על אפשרות כזאת בעבר אבל כרגע נפתחת לנו הזדמנות טובה במיוחד להפיץ את הבשורה בהתאם לצורך חי בשוק. בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
להדפיס דיסקים זה לא כזה סיפור (וכבר נעשה בעבר בעמותה), אפשר לארגן תקציב לעניין ולרוץ עם זה. צריך לחשוב מראש על נושא התמיכה כמו שתומר ציין, בין אם דרך פורומים או דרך גופים עסקיים שמוכנים להתעסק עם זה (ואולי להמשיך משם לשירות בתשלום). לדעתי פרטים בסיסיים צריכים להיות מודפסים על עטיפת הדיסק. בכל מקרה, אתה רק זורק רעיון או מתנדב להוביל אותו? קפלן 2013/9/18 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com היי חברים, בגדול הרעיון הוא די פשוט. באפריל 2014 מפסיקה התמיכה ב־XP, מיקרוסופט כנראה ערכה את השיקולים המתאימים והחליטה שזה מהלך ראוי שיגרום לרבים נוספים לגנוב לעצמם עותק של 7 או 8 או רחמנא לצלן לקנות אחד כזה. מועצת העיר במינכן מציעה להמונים דיסקים של אובונטו כדי להימנע מהכאוס הצפוי, מה שבעיקר מעניין אותי במהלך הזה הוא עד כמה זה ישים במדינת ישראל וכמה דיסקים של מערכות הפעלה פתוחות שונות יש לנו לחלק, לחבר׳ה של אובונטו יש כמה מאות דיסקים של גרסאות ישנות של אובונטו ולאחרונה הפסיק מנגנון הפצת התקליטורים של ההפצה, פדורה עדיין מייצרת תקליטורים אבל כל מה שראיתי זאת חבילה של כמה מאות שיושבת אצל אלעד וממה שזכור לי מדובר בפדורה 15 או משהו כזה כאשר הגרסה הממשמשת ובאה היא 20. אני מעלה את השאלה הזאת חצי שנה מראש כדי שכולנו נוכל להתארגן ושבחודש מרץ פחות או יותר כבר נוכל לתת מענה מתאים, בין אם זה באמצעות פורומים ובין אם זה מול אנשים ברחוב וכן הלאה. את הכתבה ניתן למצוא בכתובת הבאה: http://www.pcworld.com/article/2048897/munich-to-hand-out-ubuntu-linux-cds-to-ward-off-upcoming-windows-xpocalypse.html כרגע כל מה שמעניין אותי הוא מכלול הדיסקים בישראל, בשלבים הבאים נתמקד ביכולות ההפצה. עמיחי, אנחנו כבר דיברנו על אפשרות כזאת בעבר אבל כרגע נפתחת לנו הזדמנות טובה במיוחד להפיץ את הבשורה בהתאם לצורך חי בשוק. בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: חזון אחרית הימים
אני חושב שמה שצריך לעשות, זה קודם כל לדאוג לכך שכל מי שמשתמש בתוכנה חופשית, יבין את המשמעות של השימוש הזה. באופן כללי, אני חושש שהקהילה שלנו הולכת ונחלשת. רשימת התפוצה כמעט לא מתפקדת, אין פרויקטים של הקהילה. אין פירסום, אין מתנדבים. אין רוח של עשיה. במצב כזה, קצת קשה להתקדם הלאה. אני לא חושב שצריך לחפש או להפנות אצבע כלפי מישהו. אולי בישראל לא יכולה לקום קהילה שכזו. אולי, הישראלים לא מוכנים להבין את המשמעות של תוכנה חופשית, מעבר למה שזה עוזר להם באופן אישי ומיידי. אולי אנחנו לא מצליחים להצביע על יתרון כל שהוא למשתמש מהצטרפות לקהילה. אבל זה לדעתי המצב. יש לנו המון אנשים שעושים שימוש בתוכנה חופשית, ועדיין לא רואים שום סיבה מדוע להצטרף לקהילה. כדאי להתמקד בשאלה כיצד מייצרים ערך אמיתי ומוחשי למשתמשים שכבר קיימים לפני שמנסים להביא חדשים :). מספר משתמשי התוכנה החופשית הוא ענק. אנדראויד, טלוזייות סמסונג, נתבים, מודמים, בכל בית יש תוכנה חופשית. כך שמבחינת המספרים אנחנו בטופ. מבחינת הקהילה, לא משהו :) 2013/9/18 Lior Kaplan kaplanl...@gmail.com להדפיס דיסקים זה לא כזה סיפור (וכבר נעשה בעבר בעמותה), אפשר לארגן תקציב לעניין ולרוץ עם זה. צריך לחשוב מראש על נושא התמיכה כמו שתומר ציין, בין אם דרך פורומים או דרך גופים עסקיים שמוכנים להתעסק עם זה (ואולי להמשיך משם לשירות בתשלום). לדעתי פרטים בסיסיים צריכים להיות מודפסים על עטיפת הדיסק. בכל מקרה, אתה רק זורק רעיון או מתנדב להוביל אותו? קפלן 2013/9/18 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com היי חברים, בגדול הרעיון הוא די פשוט. באפריל 2014 מפסיקה התמיכה ב־XP, מיקרוסופט כנראה ערכה את השיקולים המתאימים והחליטה שזה מהלך ראוי שיגרום לרבים נוספים לגנוב לעצמם עותק של 7 או 8 או רחמנא לצלן לקנות אחד כזה. מועצת העיר במינכן מציעה להמונים דיסקים של אובונטו כדי להימנע מהכאוס הצפוי, מה שבעיקר מעניין אותי במהלך הזה הוא עד כמה זה ישים במדינת ישראל וכמה דיסקים של מערכות הפעלה פתוחות שונות יש לנו לחלק, לחבר׳ה של אובונטו יש כמה מאות דיסקים של גרסאות ישנות של אובונטו ולאחרונה הפסיק מנגנון הפצת התקליטורים של ההפצה, פדורה עדיין מייצרת תקליטורים אבל כל מה שראיתי זאת חבילה של כמה מאות שיושבת אצל אלעד וממה שזכור לי מדובר בפדורה 15 או משהו כזה כאשר הגרסה הממשמשת ובאה היא 20. אני מעלה את השאלה הזאת חצי שנה מראש כדי שכולנו נוכל להתארגן ושבחודש מרץ פחות או יותר כבר נוכל לתת מענה מתאים, בין אם זה באמצעות פורומים ובין אם זה מול אנשים ברחוב וכן הלאה. את הכתבה ניתן למצוא בכתובת הבאה: http://www.pcworld.com/article/2048897/munich-to-hand-out-ubuntu-linux-cds-to-ward-off-upcoming-windows-xpocalypse.html כרגע כל מה שמעניין אותי הוא מכלול הדיסקים בישראל, בשלבים הבאים נתמקד ביכולות ההפצה. עמיחי, אנחנו כבר דיברנו על אפשרות כזאת בעבר אבל כרגע נפתחת לנו הזדמנות טובה במיוחד להפיץ את הבשורה בהתאם לצורך חי בשוק. בברכה, Yaron Shahrabani Hebrew translator ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
