Humankind Intellectual Heritage argument in the context of intellectual property

2006-09-16 חוט Omer Zak
לפני כמה שבועות היה, ברשימת תפוצה זו, ויכוח עתיר-פוסטים על זכויות יוצרים
בין אנשים שונים מהקהילה לבין מוסיקאית מקצועית.
המוסיקאית טענה לזכות בלעדית של יוצר על יצירתו, טענה שאני מכיר
מהפילוסופיה של איין ראנד.

אין ספק שאדם זכאי להנות מפירות עמלו.
ואין ספק שקבוצת אנשים שכולם עמלים - יפיקו יותר פירות מעמלם אם יגדירו
בצורה נבונה את ההסכמים, ברירות המחדל והתנאים, שלפיהם אדם א' יהיה רשאי
להנות מפירות עמלו של אדם ב', ומתי הוא רשאי לקחת פרי עמלו של ב' ולבנות
עליו וליצור משהו משופר שכולל חלקים מעבודתו של ב' עם תרומות מקוריות של
א'.

כאשר אנו מתרגמים את העקרונות הנל לפרקטיקה, יש לקחת בחשבון הרבה גורמים.
דרורה ברוק למשל טוענת, שיש לה זכות בלעדית על יצירות מוסיקליות שהיא
יוצרת.  בעולם, שבו היא היתה יוצרת הכל מאפס - מפתחת לבד את כלי הנגינה,
ממציאה את המוטיבים, מגלה לבד אלו צלילים משיגים איזה אפקטים באוזן - אז
היא היתה צודקת.  בעולם כזה גם לא היתה קיימת בעיה של יוצר א' שאינו יכול
ליצור את היצירה שהוא רוצה ליצור (למשל, פילם דוקומנטרי) מפני שהוא צריך
להתחשב בזכויות של יוצר ב'.
אבל במציאות, אנשים אחרים המציאו את כלי הנגינה.  יוצרים אחרים פיתחו את
הסולמות המוסיקליים שהיא משתמשת בהם.  ועוד יוצרים המציאו מוטיבים בסיסיים
שהיא משלבת ביצירותיה.  שלא לדבר על יוצרים כמו בטהובן ואחרים, שזכויות
היוצרים על יצירותיהם פגו מזמן.  עקרונית, הם זכאים לתמורה מדרורה ברוק על
השימוש שהיא עשתה ביצירותיהם.  מה שקורה היום זה, כאילו שהאמנים היום קיבלו
רשות משתמעת להשתמש בחומרים שנוצרו לפני מאות שנה ללא תשלום ליורשים של
יוצרי אותם חומרים - בתנאי שהם בעצמם יתנו רשות לאמנים אחרים בעוד מאות
שנים להשתמש בחומרים שלהם.  (ואגב, שימוש ב-DRM הינו גם הפרה של הסכם משתמע
זה.)

זו המשמעות האמיתית של הטענה שיצירה שייכת לכלל האנושות, ונותנים לאמן
זכויות בלעדיות רק לתקופה מוגבלת.  הוא משתמש בחומרים שקיבל בירושה מדורות
קודמים ללא תשלום, ותמורת זאת הוא חייב להעניק לדורות הבאים את האפשרות
להשתמש ביצירות שלו ללא תשלום (שימוש זא אפשרות לבסס עליהם יצירות חדשות).

בעולם הפטנטים מקובל שנותנים פטנט לתקופה מוגבלת.  למרות שמעורב בזה הרבה
כסף, אין לחץ להאריך את תקופת מתן הפטנט.  הסיבה לדעתי היא שברור שאנשים
ממציאים המצאות שבונות על המצאות אחרות.  אם לא יוכלו להשתמש בהמצאה קיימת
בגלל פטנט, הם לא יוכלו להמציא המצאה חדשה והתקדמות האנושית נפגעת.

בעולם התוכנה, כל הנושא של זכויות יוצרים ופטנטים הוא בעייתי בדיוק מפני
שהם מגבילים את האפשרות של אדם א' לפתח משהו שבונה על יצירתו של אדם
ב' (ראו את המקרה של דרייבר המדפסת של סטולמן - הוא היה צריך דרייבר משופר
ולא היתה לו דרך להגיע אל דרייבר משופר, כי הדרייבר שעליו הוא היה צריך
להתבסס, היה מוגן בזכויות יוצרים).

אני מציע לשקול, כאחת מהחלופות, את המדיניות החוקית הבאה:

לאפשר לבעלי זכויות יוצרים וקניין רוחני מסוגים אחרים להשתמש בטכנולוגיות
וחוקי DRM דרקוניים ככל שירצו, בתנאי שלא יהיו להם כל זכויות על יצירות
נגזרות.  לצורך זה, גם גניזת יצירה כדי שלא תלך לאיבוד בעוד 50 שנה תיחשב
כיצירה נגזרת.
(אם יש למישהו בעיה עם יצירה נגזרת טריביאלית, אז קודם כל יש כבר כיום מושג
של שינויים טריביאליים ביצירה מוגנת עי זכויות יוצרים.  ושנית, אפשר לקבוע
בחוק זכויות על יצירות נגזרות לתקופה מוגבלת, נגיד למשך שנתיים.)

  --- עומר
-- 
In civilized societies, captions are as important in movies as
soundtracks, professional photography and expert editing.
My own blog is at http://tddpirate.livejournal.com/

My opinions, as expressed in this E-mail message, are mine alone.
They do not represent the official policy of any organization with which
I may be affiliated in any way.
WARNING TO SPAMMERS:  at http://www.zak.co.il/spamwarning.html


-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]



Re: Humankind Intellectual Heritage argument in the context of intellectual property

2006-09-16 חוט Levy, Chen
עומר, קראתי בעניין את דבריך.

אני רואה את הדברים מעט אחרת. לשיטתי, כל עוד דרורה שומרת על היצירה שיצרה בד' 
אמותיה, אין לאיש זולתה כל חזקה על היצירה הזאת, אך ברגע שהיא מפרסמת את היצירה 
ברבים, היא חייבת לוותר על חלק של השליטה ביצירה. הבמה היא חלק מהיצירה, מאחר 
שהבמה שייכת לציבור. לציבור יש זכות על השילוב בין היצירה לבמה. אם נטען שליצירה 
אין ממשות ללא הבמה עליה היא מוצגת, הרי שלציבור יש חלק ביצירה.

המצב הטבעי הוא שכאשר אומן משחרר יצירה כלשהי, הוא מאבד כל שליטה ביצירה. זה 
היה המצב לפני שנחקקו חוקי זכויות היוצרים. חוקי זכויות היוצרים ראו חוסר איזן 
באבדן השליטה של היוצר, ובאו לשנות את המאזן הטבעי בין היצירה לבין הבמה. הם 
לקחו חלק מזכויות הציבור והעניקו אותן ליוצר.

אינני טוען שהמצב הטבעי הוא טוב דווקא, אך בה בעת שליטה מחולטת של האומן ביצירה 
איננה רצויה. אני סבור שהאיזון בין היצירה לבמה הוא איזון חשוב, שהפרה של האיזון 
הזה לכל צד אינה לטובה. אני מאמין שראוי שליוצר תהיינה זכויות מיוחדות על 
יצירתו. אני מאמין גם, שחלק מהזכויות חייבות להישמר לציבור.

אנחנו יכולים כמובן לדון מהו הדבר הצודק ביותר, והיכן צריך האיזון הזה לעבור, אך 
לדעתי, שאלה יותר עניינת היא: איזה איזון יניב יותר יצירה בעולם. לשמחתי זאת גם 
דעתו המקורית של המחוקק.

משמעות DRM במסגרת הדיון שלנו היא שינוי האופי הציבורי של הבמה. מבחינה זאת 
טכנולוגיה משנה את המצב הטבעי. כאשר ליוצר (או למפיץ) יש שליטה מחלטת על הבמה, 
אין יותר מקום לאיזון בין היצירה לבין הבמה, ובלי קשר לצדק או לחוסר הצדק שבדבר, 
יש כאן פגיעה בריבוי הצירה הזמינה לציבור.

אני סבור ש־ DRM היא טכנולוגיה טיפשית מרושעת. היא אינה מונעת הפרה של זכויות 
יוצרים. אין אפשרות טכנולוגית לבחון את הכוונה של המשתמש בתוכן, והכוונה הזאת 
היא חלק ממה שעושה שימוש בתוכן למפר או לבלתי מפר. זאת ועוד, האנשים שיוגבלו 
על־ידי DRM האם אלו שרכשו את התוכן באופן חוקי. מי שהשיג את התוכן תוך הפרה של 
זכויות היוצרים, וודאי השיג עותק שאינו מוגבל על־ידי DRM. ובנוסף על כך, אמצעי 
DRM שמים משכול בפני שחרור התוכן, בבוא העת לנחלת הכלל.

אך עם כל האמור לעיל, עדיין מדובר באמצעי טכנולוגי, ואני סבור שחקיקה שדורשת או 
אוסרת על אמצעי טכנולוגי, היא בעייתית, ויש להשתמש בחקיקה כזאת רק כאשר נשקפת 
סכנה ממשית לציבור. לא DRM ולא הפרה של זכויות יוצרים יכולים להיחשב סכנה 
לציבור.

אני סבור עם זאת שיש להורות ליצרנים, לסמן באופן ברור ובולט מוצרים ושירותים 
שעושים שימוש ב־ DRM. מדובר כאן בחובת דיווח בסיסית, וחלק אלמנטרי בשמירה על 
זכויות הצרכן. אני מאמין שבהינתן המידע הראוי, השוק ידע למצוא האיזון המתאים 
שישמור על האופי הציבורי של הבמה.

החוק יכול לדרוש הפקדת עותק של יצירה, בפורמט פתוח ושאינו מוגבל על־ידי DRM 
למשמרת, כחלק מתהליך הרישום של יצירה כמוגנת על־ידי זכויות־יוצרים, וכן להבטיח 
שהצירה תשוחרר בבוא העת לנחלת הכלל.

תודה שקראתם,

-- חן.

בשבת 16 ספטמבר 2006, 17:39, נכתב על ידי Omer Zak:
 לפני כמה שבועות היה, ברשימת תפוצה זו, ויכוח עתיר-פוסטים על זכויות יוצרים
 בין אנשים שונים מהקהילה לבין מוסיקאית מקצועית.
 המוסיקאית טענה לזכות בלעדית של יוצר על יצירתו, טענה שאני מכיר
 מהפילוסופיה של איין ראנד.

 אין ספק שאדם זכאי להנות מפירות עמלו.
 ואין ספק שקבוצת אנשים שכולם עמלים - יפיקו יותר פירות מעמלם אם יגדירו
 בצורה נבונה את ההסכמים, ברירות המחדל והתנאים, שלפיהם אדם א' יהיה רשאי
 להנות מפירות עמלו של אדם ב', ומתי הוא רשאי לקחת פרי עמלו של ב' ולבנות
 עליו וליצור משהו משופר שכולל חלקים מעבודתו של ב' עם תרומות מקוריות של
 א'.

 כאשר אנו מתרגמים את העקרונות הנל לפרקטיקה, יש לקחת בחשבון הרבה גורמים.
 דרורה ברוק למשל טוענת, שיש לה זכות בלעדית על יצירות מוסיקליות שהיא
 יוצרת.  בעולם, שבו היא היתה יוצרת הכל מאפס - מפתחת לבד את כלי הנגינה,
 ממציאה את המוטיבים, מגלה לבד אלו צלילים משיגים איזה אפקטים באוזן - אז
 היא היתה צודקת.  בעולם כזה גם לא היתה קיימת בעיה של יוצר א' שאינו יכול
 ליצור את היצירה שהוא רוצה ליצור (למשל, פילם דוקומנטרי) מפני שהוא צריך
 להתחשב בזכויות של יוצר ב'.
 אבל במציאות, אנשים אחרים המציאו את כלי הנגינה.  יוצרים אחרים פיתחו את
 הסולמות המוסיקליים שהיא משתמשת בהם.  ועוד יוצרים המציאו מוטיבים בסיסיים
 שהיא משלבת ביצירותיה.  שלא לדבר על יוצרים כמו בטהובן ואחרים, שזכויות
 היוצרים על יצירותיהם פגו מזמן.  עקרונית, הם זכאים לתמורה מדרורה ברוק על
 השימוש שהיא עשתה ביצירותיהם.  מה שקורה היום זה, כאילו שהאמנים היום קיבלו
 רשות משתמעת להשתמש בחומרים שנוצרו לפני מאות שנה ללא תשלום ליורשים של
 יוצרי אותם חומרים - בתנאי שהם בעצמם יתנו רשות לאמנים אחרים בעוד מאות
 שנים להשתמש בחומרים שלהם.  (ואגב, שימוש ב-DRM הינו גם הפרה של הסכם משתמע
 זה.)

 זו המשמעות האמיתית של הטענה שיצירה שייכת לכלל האנושות, ונותנים לאמן
 זכויות בלעדיות רק לתקופה מוגבלת.  הוא משתמש בחומרים שקיבל בירושה מדורות
 קודמים ללא תשלום, ותמורת זאת הוא חייב להעניק לדורות הבאים את האפשרות
 להשתמש ביצירות שלו ללא תשלום (שימוש זא אפשרות לבסס עליהם יצירות חדשות).

 בעולם הפטנטים מקובל שנותנים פטנט לתקופה מוגבלת.  למרות שמעורב בזה הרבה
 כסף, אין לחץ להאריך את תקופת מתן הפטנט.  הסיבה לדעתי היא שברור שאנשים
 ממציאים המצאות שבונות על המצאות אחרות.  אם לא יוכלו להשתמש בהמצאה קיימת
 בגלל פטנט, הם לא יוכלו להמציא המצאה חדשה והתקדמות האנושית נפגעת.

 בעולם התוכנה, כל הנושא של זכויות יוצרים ופטנטים הוא בעייתי בדיוק מפני
 שהם מגבילים את האפשרות של אדם א' לפתח משהו שבונה על יצירתו של אדם
 ב' (ראו את המקרה של דרייבר המדפסת של סטולמן - הוא היה צריך דרייבר משופר
 ולא היתה לו דרך להגיע אל דרייבר 

Accessibility implications of the new copyright law

2006-09-16 חוט Omer Zak
ברצוני לנצל הזדמנות זו כדי לוודא שהצעת החוק החדשה, לכשתגובש, תתן מענה
נאות לנקודות הבאות הדרושות להנגשת יצירות לאנשים עם מוגבלויות:
1. שעתוק ספר לגירסא בכתיב ברייל או להקלטה של קריינות של הספר - חייבת
להמשיך להיחשב כשימוש הוגן ביצירה כתובה מוגנת.  מי שזוכר את פרשת Sklyarov
- המתכנת הרוסי שעוכב כמה חודשים בארהב בגלל הפרת חוק DMCA - הוא פיתח
כלים לפריצת הגנות של eBooks על מנת לאפשר שימוש הוגן בהם עי עוורים, שזו
חובה חוקית ברוסיה.
2. בעל זכויות יוצרים בסרטים וביצירות אחרות עם מרכיב קולי לא יוכל למנוע
הוספת כיתוביות על מנת להנגיש אותם ללקויי שמיעה ולאנשים שאינם דוברים את
שפת היצירה.  (הכיתוביות עצמן כמובן צריכות להיות זכאיות להגנה של זכות
יוצרים, כי הכנתן כרוכה במאמץ ועלות מסויימים.)

כמו כן, אני ממליץ להתייחס גם לנקודות הבאות:
1. הגנה על ספרים ויצירות אחרות שמופצות על מדיה שהציבור קונה - חייבת
להיות מותנית בכך שהציבור יוכל לקנות בתשלום עותקים.  כלומר ספרים שעברו
למצב של out of print - ההגנה עליהם תיחלש מאוד.
2. אירועים של השמעת מוסיקה או הקרנת סרטים, שהעותקים שלהם אינם זמינים
לציבור, צריכים להיות בעצמם זמינים לכלל הציבור זא ליוצר לא תהיה למשל
הזכות להגביל את קהל הצופים/מאזינים לאנשים מהגזע הארי או העדה האשכנזית או
זכרים עם אברי רבייה מתפקדים.
3. מכניזם שיאפשר רשיון בכפיה של הכנת תרגום לשפה אחרת של יצירות כתובות,
במידה שהיוצר אינו מאשר להפיץ תרגומים.  אפשר למשל לדרוש שכל עוד היוצר
אינו מאשר את התרגום (מן הסתם תמורת תשלום תמלוגים הוגן), כל מי שרוצה
להשתמש בעותק של תרגום - חייב להחזיק בצמוד לו עותק של היצירה המקורית (על
מנת לוודא שהיוצר זכה בתשלום עבור היצירה).

המכנה המשותף להערות הנל הינו ההשפעה שיש על הגנות טכנולוגיות שמונעות
סוגים רבים של שימוש הוגן ביצירות.
--- עומר
-- 
In civilized societies, captions are as important in movies as
soundtracks, professional photography and expert editing.
My own blog is at http://tddpirate.livejournal.com/

My opinions, as expressed in this E-mail message, are mine alone.
They do not represent the official policy of any organization with which
I may be affiliated in any way.
WARNING TO SPAMMERS:  at http://www.zak.co.il/spamwarning.html


-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]