הערה עקרונית: היום אנו בשנת 2017, לא בשנת 1983 (כשסטולמן הגה את רעיון ה-GPL והקים את ה-FSF), ואפילו לא בשנת 2003. אין צורך לשכנע את רשות החדשנות ביתרונות ה-GPL.
מה שאנו צריכים לשכנע אותם זה, שחברות שבוחרות ב-GPL עושות את זה בגלל יתרונות עסקיים, לא בגלל אידיאולוגיה ולא בגלל שעמותת המקור שלחה להם מיסיונרים בסגנון עדי יהווה שלא ירפו מהם עד שהם יראו את האור של התוכנה החופשית, ולכן כדאי לא לשלול מהן תמיכה בפרויקטי מו"פ, שאחרת היו זכאים לתמיכה. הם לא היו מוציאים פניה לציבור אם לא היו שמים לב שיש הרבה מקרים שבהם יש יתרון עסקי לתוכנה חופשית (בכוונה השתמשתי כאן במונח זה). הסיבה לפניה לציבור היא כדי לעזור לרשות החדשנות להבין איך אפשר לשנות דיסקט מתמיכה אך ורק בטיפוח הון אינטלקטואלי קנייני - לתמיכה גם בטיפוח הון אינטלקטואלי שהינו חופשי לכולם. מכיוון שיש עדיין מודלים עסקיים שבהם יש יתרון לקוד סגור, מה שרלבנטי לרשות החדשנות בדיון הנוכחי זה קוד פתוח, האחיין הפרגמטי של תוכנה חופשית. הם צריכים כלים כדי לבדוק אם חברה שמבקשת מענק למו"פ שקלה היטב את היתרונות והחסרונות העסקיים של פתיחת הקוד שהם יפתחו כחלק מפרויקט המו"פ. הם צריכים גם לבדוק אם הקוד הפתוח יעזור לפיתוח הכלכלה הישראלית ויתן לה יתרון תחרותי לא פחות מקוד סגור. לכן הסברים איך קוד פתוח יכול לסייע ליצור יותר חדשנות תמורת פחות כסף זה מה שהם צריכים מאיתנו. הם צריכים גם אנלוגיות בין שחרור קוד לאירועים עסקיים שיש להם כבר נסיון איתם. לדוגמא, הפיכת חברת היי-טק ישראלית לחברה רב לאומית, שזה גם כן תהליך שכרוך מן הסתם בשיבוט הון אינטלקטואלי מישראל לחו"ל. דעה אישית שלי. --- עומר זק On Mon, 2017-02-20 at 00:19 +0200, Oron Peled wrote: > On Sunday, 19 February 2017 13:24:18 IST Tomer Brisker wrote: > <> שלום חברי וידידי המקור, > <> מצ"ב טיוטת נייר העמדה בנושא היחס לקוד פתוח בפרוייקטי מו"פ שאנו <מעוניינים > <> להגיש לרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. > <> מועד ההגשה הוארך, ולכן נבקש לקבל את הערותיכם עד ליום חמישי, 23.2, <בכדי > <> שנוכל לקחת אותן בחשבון בניסוח המסמך הסופי. > > > <סה"כ עבודה מאוד יפה, אבל יש לי הערה לפסקאות העוסקות ברשיונות. > > > <התיאור של GPL עלול לחזק התרשמות שלילית עקב הניסוח: > <* הפרט הראשון, הוא השימוש במונח "מדבקים" הדומה בבעיתיות למונח האנגלי <viral (מי רוצה להדבק בווירוס?) > <* בפסקה הנוגעת ל־GPL מתואר כי "לא יכול לצמוח מתחרה..." > <* ובפסקה הנוגעת לרשיונות אחרים מתואר כי הם "מאפשרים למתחרה להכניס <שיפורים..." > > > <הבעיה אינה "בנכונות" האמירות, אלא בדימויים שהן מייצרות במיוחד אצל <אנשים שלא באים מהתחום. > > > <כדי לא רק לבקר, הנה דוגמא לניסוח חלופי (רק דוגמא, אפשר בטוח לשפר): > > > <"... שני סוגים כלליים לרשיונות תוכנה חופשית: > > > <רשיונות "חזקים" כמו GPL ונגזרותיו דורשים שאם מישהו מכניס שיפורים בקוד <ומעביר את > <השיפורים לצד שלישי - ישחרר אותם לכלל הציבור, כולל חברת ההיי-טק ששחררה <את הקוד המקורי. > <כך, מתחרה המשפר את המוצר, אינו יכול להסתיר את שיפוריו מהציבור <ומהמפתחים המקוריים של המוצר. > > > <רשיונות "מתירניים" כמו BSD או Apache ונגזרותיהם, מאפשרים למתחרים <להוציא > <גרסאות משופרות המבוססות על המוצר, תוך הסתרת הקוד המשופר מהציבור <וממפתחי המוצר המקוריים." > > > <ההבדל בין הניסוחים הינו בדגשים -- הניסוח שהצעתי מבליט גם יתרון עסקי <לרשיונות "חזקים". > <בעיני זה חשוב, כי לא חסרים גורמים עסקיים שמסבירים את החסרונות (לטעמם) <של רשיונות אלו. > > > <ושוב, תודה לכולכם על העבודה היומיומית והלא מובנת מאליה. -- Everyone needs a hug. My own blog is at http://www.zak.co.il/tddpirate/ My opinions, as expressed in this E-mail message, are mine alone. They do not represent the official policy of any organization with which I may be affiliated in any way. WARNING TO SPAMMERS: at http://www.zak.co.il/spamwarning.html _______________________________________________ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
