On Tue, Feb 17, 2015, E L wrote about "Re: האם יש עדיין צורך בעמותת המקור":
> נמאס לי,
> אתם פשוט לא מבינים את האתגרים שעומדים בפני הקהילה היום.
אני לא יודע אם זה כבר משנה, אבל הנה מקצת מן האתגרים שלדעתי עדיין נשארו
בפנינו:
1. חוקים נגד תכנה חופשית. כן, צריך לעמוד על המשמר נגד חוקים בסגנון ה DMCA,
פטנטים, וכד', וכן חוקים שמדי פעם צצים שיכריחו אזרחים לעבוד עם תכנה
לא חופשית ("חתימה דיגיטלית", "אפליקציות") וכד'.
2. תכנה חינמית. כן, שמעתם נכון - לדעתי תכנה חינמית היא איום על תכנה
חופשית! כידוע, חינם וחופשי איננו אותו הדבר, ודווקא הטלפונים
הסלולריים - שמערכת ההפעלה שלהם לחלוטין מבוססת על תכנה חופשית (לינוקס
ו BSD) החזירה אותנו הרבה לאחור. זוכרים את שנות התשעים העליזות עם עולם
ה shareware? באותה תקופה אנשים רבים כתבו תכנה, שחררו אותה בחינם, אבל
לא באופן חופשי (ללא קוד מקור) אלא בתקווה שמישהו ישלח להם כסף בדואר.
קראו לזה shareware וזו מעולם לא הייתה הצלחה, אבל במשך יותר מעשור,
המון תכנה הייתה לא חופשית בגלל הטרנד הנלוז ההוא. היום, הטרנד התורן
הוא "פרסומות" - חנויות האפליקציות מלאות במאות אלפי אפליקציות חינמיות אבל
לא חופשיות - כי כותביהן חיים באשליה שיוכלו לעשות כמה גרושים מפרסומות.
חפשו למשל אפליקציית "פנס" טריביאלית - תמצאו מאה כאלו, בכל אחת רמת הפרסום
גועלית יותר מהשניה (חלקן גובלות במרמה), ותתקשו מאוד למצוא את "הצדיק האחד
בסדום" שהוא תכנה חופשית. קמה חנות אפליקציות חופשיות לאנדרויד - f-droid,
אבל היא רחוקה מאוד מההצלחה לה היא ראויה.
3. "מונופולים" בתחום התכנה: פעם מיקרוסופט הייתה "החשוב העיקרי" אבל היום
זו כבר בכלל לא הבעיה. אפילו לא אפל. לדעתי הבעיה החדשה היא פייסבוק,
ווטסאפ, ובמידה פחותה, גוגל. זוכרים כשפעם לדואר אלקטרוני היה פרוטוקול
(SMTP), וכל אחד יכל להתקין שרת לבחירתו (כולל תכנה חופשית) והשרתים
השונים היו מדברים בינהם? היום, "ווטסאפ" למשל הוא מונופול - מי שרוצה
להתכתב עם מנויי ווטסאפ חייב להצטרף גם הוא, ולא יכול להחליט שהוא מעדיף
להשתמש בשרת אחר או אפילו בתכנת לקוח אחרת. אם פעם כדי "להקים אתר" יכולת
לבחור אחת מעשרות חברות, תכנות שרת, וכד' - הרי בעידן הפייסבוק, פתאום
אם אתה לא לקוח של המונופול פייסבוק, אתה (לכאורה) לא יכול להקים אתר -
לפחות לא כזה שאחד ממילארד הלקוחות המכורים של פייספוק יזהה כ"אתר".
לאחרונה היו "סטטוסים מצייצים" בחדשות כדוגמה למשמעויות של זה.
4. "שירותים" במקום "תכנה" - בהמשך לסעיף הקודם, באופן כללי נוצרה תופעה
שיותר ויותר דברים הופכים ל"שירות" ברשת, במקום תכנה, והשאלה מה המשמעות
של תכנה חופשית בעולם החדש הזה. האם צריך לעודד סוגים חדשים של רשיונות
כמו agpl? האם עבר זמנו של סטלמן וחבריו משנות השמונים, וצריך ליזום
ולדחוף מושגים חדשים כמו "שירותים חופשיים" במקום "תכנה חופשית" -
מי יגדיר אותם, ואיך?
5. ובכלל, הגבולות בין תוכן חופשי, תכנה חופשית, שירותים חופשיים, וכד',
הולך ומטשטש.
--
Nadav Har'El | Tuesday, Feb 17 2015, 28 Shevat 5775
n...@math.technion.ac.il |-----------------------------------------
Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Thousands of years ago, cats were
http://nadav.harel.org.il |worshipped as gods. They never forgot.
_______________________________________________
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
