Re: אורי שבתאי: מצגות מכירת ק וד פתוח

2010-01-14 חוט Yaron Shahrabani
האמת שאני אישית חושב שיש מספיק חומר כדי להסביר מה זה קוד פתוח

אנחנו צריכים להסביר את המבנה הקהילתי/חברתי של קהילת הקוד הפתוח ומה המשמעות
הנגזרת מכך
אני חושב שבכל צעד שיווקי ישנה מתיקות מסוימת, האם מישהו מכיר הרצאה שבאמת
יכולה לשכנע משתמשי Win עם ניסיון לבוא ולהתנסות גם במערכות קוד פתוח?
מניסיוני באקדמיה אני יכול לומר שהרבה מאוד סטודנטים להנדסת תוכנה מכירים או
שכבר התנסו בעבר בגרסה כזאת או אחרת של לינוקס, חלק מהסטודנטים אף פנה אלי
באופן אישי (חלק קטן מאוד - מתוך 5000 איש פנו אלי פחות מ־10, האנטיפטים
שביניהם דאגו לזרוק לעברי הצהרות כמו אובונטו זה חרא ו־פדורה זה יותר טוב
כאילו הם בעצמם פיתחו את פדורה או את דביאן מ־0...) בעקבות חולצה עם רקמת הלוגו
של אובונטו שהזמנתי מהחנות המקוונת של קנוניקל

ישנה מודעות, אנשים מבינים מה זה אובונטו אבל אנחנו עדיין מצטיירים כקהילה של
חייזרים שמנסים להפיץ בשורה רעה לכדור הארץ
אני חושב שפרסום אפקט הקובייה הוא ללא ספק אחד המסרים המושכים ביותר את העין,
ובהקשר דומה אוכל להגיד שאני ראיתי איך אנשים מתלהבים ממחשבי המק שמוצבים
בסניפי אופיס דיפו, אם רק הייתה לנו את האפשרות לתת למשתמשים לשחק עם הקובייה
אני יודע שבפועל זה נשמע רדוד ושטחי אבל לדעתי קשה מאוד לחנך לאידאולוגיה אנשים
שחונכו באופן קפיטליסטי, צריך למשוך אותם עם צעצועים ועם פיתויים, מה שמסביר
למה הרבה מהם לא מתנסים במערכת על אף כי הם יודעים על קיומה (שמעתי המון תגובות
שאמרו לי - גם XP זה בחינם, הפירטיות הגיעה לרמה כל כך גבוהה שזה כבר לא נראה
לא חוקי או לא מוסרי...)
לעומת זאת כבר עסקתי בהסבות משרדיות לאובונטו (שעיקר מטרתן הייתה לדפוק את
מיקרוסופט), לאחר מספר שבועות נקראתי לאותה החברה כדי להתקין להם בחזרה XP עקב
חוסר תמיכה של אופן אופיס במצגות הקיימות שלהם (כמו גם מסמכים נוספים), אבל על
זה כבר אין לי ויכוח, אופן אופיס לצערנו עדיין לא עושה את העבודה, חלק באשמתה
וחלק לא אבל את המשתמש הפשוט זה ממש לא מעניין (שלא נדבר על המשתמש בה לצרכים
מסחריים)...

עוד עניין כאוב הוא נושא תמיכת המוסדות האקדמיים בפיתוח לינוקס, בטכניון מלמדים
הידור בסביבת לינוקס כבר מהקורסים הבסיסיים ביותר של תכנות, לכן גם לא נעשה שם
שימוש בספרייה הידועה לשמצה conio.h ופקודות מערכת ספציפיות
system(cls)/system(clear) וכו', אני כל פעם לפני הגשה של עבודה גדולה נאלץ
לחפש לי מחשב עם XP כדי לעשות עליו את ההידורים הסופיים (בבניית מנשק משתמש
בסביבת שורת פקודה לא מצאתי דרך לעשות PAUSE להודעה שעל המסך ולכן על אף
שההידור עבד והכל נראה לכאורה בסדר לא יכולתי להסתפק בבדיקה על גבי הלינוקס
לצורך הגשת העבודה)
כמובן שהמרצה לא מבינה בזה יותר מדי ולא יכלה לסייע לי, היא יודעת כיצד מתפקד
המהדר gcc אבל היא לא מכירה את סביבת העבודה יותר מדי טוב ובין היתר בדבריה
התייחסה לקורס המקביל בטכניון בו מלמדים כיצד להדר את התוכניות על לינוקס
והוסיפה שלא כדאי לנו ללמוד משם באופן עיוור כי זה עלול לבלבל אותנו בבחינה...
(שוב לא מאשים אותה זאת המדיניות של המכללה בעיקר שמלמדת לינוקס בשלב מסוים אבל
לא בשלבי הבסיס, וגם מתחזקת כיתת לינוקס די מפוארת ונוחה לצרכים הלינוקסיים של
הסטודנטים - מלבד העובדה שהמערכת החדישה ביותר שמותקנת שם היא אובונטו 9.04 על
מספר בודד של מחשבים ועל כל שאר המחשבים מותקנת RedHat באיזו גרסה מימי
הביניים...)
בין היתר זאת עוד סיבה שבגללה סטודנטים מהמכללה שלי לא יכולים לעבור ללינוקס גם
אם הם רוצים, לפחות לא בשנה וחצי הראשונות במכללה... (חכו עד שאביא את המסקנות
מקורס אסמבלי שאליו אגיע רק בסמסטר הבא...)

על תמיכת התקנים באתר המכללה אני לא רוצה לדבר כי ממש ברגעים אלה עובדים על כך
אנשים (שאינם קשורים במכללה) שעושים עבודת קודש כדי לאפשר לי ולחברי לגלוש באתר
בלא מפריע, אבל מדברי כבר עולה המסר - האתרים החינוכיים של המכללה אינם תומכים
בתקנים, שניים מהם אם נהיה מדויקים.

השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם זה
מלחמה בקפיטליזם ובין אם זה יישומיות ומעשיוּת, כל שנותר לנו הוא להראות אפקטים
מגניבים ולקוות שזה ימשוך אנשים... השיטה השנייה היא לנסות ולשכנע באופן אישי
דרך קשרים חברתיים/אקדמיים, בהפצה המונית תמיד יהיה מישהו שיראה לנכון לסנן
איזה מסר ארסי בין השיניים...

בברכה,
Yaron Shahrabani - CTO
The Campus
Web: http://www.hacampus.org.il/
Israeli Applicable Studies Institute
200 Hativat Yiftah St., Karmiel, Israel
Phone Number: +972 (4) 9988508


2010/1/14 Ori Idan o...@helicontech.co.il

 ההצעה שלי הייתה רק הרצאות.
 אתה צודק שנושא התמיכה הוא הנושא החשוב יותר והמורכב יותר.

 --
 אורי עידן


 2010/1/13 Lior Kaplan kaplanl...@gmail.com

 היי אורי,

 דבר ראשון, כל הכבוד על ההתנדבות במרכז.

 קח בחשבון שפרוייקט שאתה מציע הוא לא קטן ודורש אחריות בה,
 בעיקר מאחר ואתה מציע משהו לאנשים וצריך לתמוך בהם לתקופה
 מסויימת הרי אנחנו לא רוצים לעשות שינוי ואז להעלם כי זה יעשה
 יותר נזק מתועלת.

 הרעיון הראשון שלי הוא קודם כל לנסות להעזר במועדון הלינוקס
 הירושלמי - יש שם אנשים נהדרים, ומניסיון קודם איתם בפרוייקט
 הם מוכנים להשקיע.

 מבחינת היקף הדברים - לדעתי קצת לקחת דברים צעד צעד, להתחיל
 מהמרכז הספציפי הזה ועל בסיס הצלחה לנסות להגיע לשאר המרכזים
 הקהילתיים בשכונות אחרות. לקפוץ גבוה מידי בהתחלה יכול להכשיל
 את כל הרעיון.

 מבחינת הדברים שאמרת שאתה צריך - כדאי לנסות ולכוון למשהו
 יותר ממוקד מבחינת מה רוצים להשיג. כאשר תוכנה חופשית היא
 האמצעי ולא בהכרח המטרה.

 דוגמה שנתקלתי בה היא לימוד אופן אופיס. אם תכניס את זה למסגרת
 של לימוד ניהול משק בית עם Calc אנשים יפיקו יותר תועלת מאשר
 אם תלמד אותם Calc בלבד. לדעתי גישה כזאת גם מתחברת יותר
 לרעיון שמאחורי המרכזים הקהילתיים האלה.

 אשמח לשמוע את 

Re: אורי שבתאי: מצגות מכירת קוד פתוח

2010-01-14 חוט Shai Berger
On Thursday 14 January 2010 10:07:47 Yaron Shahrabani wrote:
 
 השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם זה
 מלחמה בקפיטליזם

תוכנה חופשית לא מנוגדת לקפיטליזם, היא מנוגדת לתוכנה קניינית. הטענה שקפיטליזם 
הוא נגע היא מסוג הטענות הפוליטיות שהקהילה צריכה להתרחק מהן. מספיק אנשים כאן 
משתמשים בתוכנה חופשית ומפתחים אותה בעיקר מתוך אמונה שזה טוב לעסקים שלהם.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: אורי שבתאי: מצגות מכירת ק וד פתוח

2010-01-14 חוט Ram-on Agmon
ההצעה של ליאור היא יפה וחכמה. נצטט את חזל מה שאני שומע אני שוכח - מה שאני
רואה אני זוכר - מה שאני עושה אני מבין. עם כל הכבוד לרעיון של מצגות, אנשים
לא ישכתנעו בתועלת עד לרגע שהם יעשו זאת בעצמם ויבינו במו מוחותיהם הם את
היתרונות של התוכנה החופשית.

אם רוצים שאנשים יבינו את התועלת שבתוכנה החופשית, הם צריכים להתנסות בה
ולהתחבר אליה באופן בלתי אמצעי. נניח שמרימים מערך הרצאות (שזה פתרון חד פעמי
ופשוט) ונניח שאנשים משתכנעים ואומרים רוצה אני. כיצד אפשר לספק להם את
הסחורה? (אי אפשר).

אם נלך בדרך שליאור הציע - נניח שהמרכז מרים 30 מחשבים מתרומות ומצליח לתפעל
אותם במשך שנה(!) באופן שהתלמידים מרוצים מהם, והמדריכים מרוצים, וכולם
מבסוטים  - אז אם (!) יבואו 3 מרכזים נוספים יהיה כבר ידע מצטבר כיצד ליישם זאת
בצורה מוצלחת.

עם כל ההתלהבות מהתוכנה החופשית, אין פתרונות קסם, אין אפשרות להביא מספר
הרצאות ופתאום כולם ירוצו אל האופק, רכובים על סטולמן מאחורי לינוס מסוקס
ושרירי. הדברים פשוט לא עובדים ככה.

רם און.


2010/1/14 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com

 האמת שאני אישית חושב שיש מספיק חומר כדי להסביר מה זה קוד פתוח

 אנחנו צריכים להסביר את המבנה הקהילתי/חברתי של קהילת הקוד הפתוח ומה המשמעות
 הנגזרת מכך
 אני חושב שבכל צעד שיווקי ישנה מתיקות מסוימת, האם מישהו מכיר הרצאה שבאמת
 יכולה לשכנע משתמשי Win עם ניסיון לבוא ולהתנסות גם במערכות קוד פתוח?
 מניסיוני באקדמיה אני יכול לומר שהרבה מאוד סטודנטים להנדסת תוכנה מכירים או
 שכבר התנסו בעבר בגרסה כזאת או אחרת של לינוקס, חלק מהסטודנטים אף פנה אלי
 באופן אישי (חלק קטן מאוד - מתוך 5000 איש פנו אלי פחות מ־10, האנטיפטים
 שביניהם דאגו לזרוק לעברי הצהרות כמו אובונטו זה חרא ו־פדורה זה יותר טוב
 כאילו הם בעצמם פיתחו את פדורה או את דביאן מ־0...) בעקבות חולצה עם רקמת הלוגו
 של אובונטו שהזמנתי מהחנות המקוונת של קנוניקל

 ישנה מודעות, אנשים מבינים מה זה אובונטו אבל אנחנו עדיין מצטיירים כקהילה של
 חייזרים שמנסים להפיץ בשורה רעה לכדור הארץ
 אני חושב שפרסום אפקט הקובייה הוא ללא ספק אחד המסרים המושכים ביותר את העין,
 ובהקשר דומה אוכל להגיד שאני ראיתי איך אנשים מתלהבים ממחשבי המק שמוצבים
 בסניפי אופיס דיפו, אם רק הייתה לנו את האפשרות לתת למשתמשים לשחק עם הקובייה
 אני יודע שבפועל זה נשמע רדוד ושטחי אבל לדעתי קשה מאוד לחנך לאידאולוגיה
 אנשים שחונכו באופן קפיטליסטי, צריך למשוך אותם עם צעצועים ועם פיתויים, מה
 שמסביר למה הרבה מהם לא מתנסים במערכת על אף כי הם יודעים על קיומה (שמעתי המון
 תגובות שאמרו לי - גם XP זה בחינם, הפירטיות הגיעה לרמה כל כך גבוהה שזה כבר לא
 נראה לא חוקי או לא מוסרי...)
 לעומת זאת כבר עסקתי בהסבות משרדיות לאובונטו (שעיקר מטרתן הייתה לדפוק את
 מיקרוסופט), לאחר מספר שבועות נקראתי לאותה החברה כדי להתקין להם בחזרה XP עקב
 חוסר תמיכה של אופן אופיס במצגות הקיימות שלהם (כמו גם מסמכים נוספים), אבל על
 זה כבר אין לי ויכוח, אופן אופיס לצערנו עדיין לא עושה את העבודה, חלק באשמתה
 וחלק לא אבל את המשתמש הפשוט זה ממש לא מעניין (שלא נדבר על המשתמש בה לצרכים
 מסחריים)...

 עוד עניין כאוב הוא נושא תמיכת המוסדות האקדמיים בפיתוח לינוקס, בטכניון
 מלמדים הידור בסביבת לינוקס כבר מהקורסים הבסיסיים ביותר של תכנות, לכן גם לא
 נעשה שם שימוש בספרייה הידועה לשמצה conio.h ופקודות מערכת ספציפיות
 system(cls)/system(clear) וכו', אני כל פעם לפני הגשה של עבודה גדולה נאלץ
 לחפש לי מחשב עם XP כדי לעשות עליו את ההידורים הסופיים (בבניית מנשק משתמש
 בסביבת שורת פקודה לא מצאתי דרך לעשות PAUSE להודעה שעל המסך ולכן על אף
 שההידור עבד והכל נראה לכאורה בסדר לא יכולתי להסתפק בבדיקה על גבי הלינוקס
 לצורך הגשת העבודה)
 כמובן שהמרצה לא מבינה בזה יותר מדי ולא יכלה לסייע לי, היא יודעת כיצד מתפקד
 המהדר gcc אבל היא לא מכירה את סביבת העבודה יותר מדי טוב ובין היתר בדבריה
 התייחסה לקורס המקביל בטכניון בו מלמדים כיצד להדר את התוכניות על לינוקס
 והוסיפה שלא כדאי לנו ללמוד משם באופן עיוור כי זה עלול לבלבל אותנו בבחינה...
 (שוב לא מאשים אותה זאת המדיניות של המכללה בעיקר שמלמדת לינוקס בשלב מסוים אבל
 לא בשלבי הבסיס, וגם מתחזקת כיתת לינוקס די מפוארת ונוחה לצרכים הלינוקסיים של
 הסטודנטים - מלבד העובדה שהמערכת החדישה ביותר שמותקנת שם היא אובונטו 9.04 על
 מספר בודד של מחשבים ועל כל שאר המחשבים מותקנת RedHat באיזו גרסה מימי
 הביניים...)
 בין היתר זאת עוד סיבה שבגללה סטודנטים מהמכללה שלי לא יכולים לעבור ללינוקס
 גם אם הם רוצים, לפחות לא בשנה וחצי הראשונות במכללה... (חכו עד שאביא את
 המסקנות מקורס אסמבלי שאליו אגיע רק בסמסטר הבא...)

 על תמיכת התקנים באתר המכללה אני לא רוצה לדבר כי ממש ברגעים אלה עובדים על כך
 אנשים (שאינם קשורים במכללה) שעושים עבודת קודש כדי לאפשר לי ולחברי לגלוש באתר
 בלא מפריע, אבל מדברי כבר עולה המסר - האתרים החינוכיים של המכללה אינם תומכים
 בתקנים, שניים מהם אם נהיה מדויקים.

 השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם זה
 מלחמה בקפיטליזם ובין אם זה יישומיות ומעשיוּת, כל שנותר לנו הוא להראות אפקטים
 מגניבים ולקוות שזה ימשוך אנשים... השיטה השנייה היא לנסות ולשכנע באופן אישי
 דרך קשרים חברתיים/אקדמיים, בהפצה המונית תמיד יהיה מישהו שיראה לנכון לסנן
 איזה מסר ארסי בין השיניים...

 בברכה,
 Yaron Shahrabani - CTO
 The Campus
 Web: http://www.hacampus.org.il/
 Israeli Applicable Studies Institute
 200 Hativat Yiftah St., Karmiel, Israel
 Phone Number: +972 (4) 9988508


 2010/1/14 Ori Idan o...@helicontech.co.il

 ההצעה שלי הייתה רק הרצאות.
 אתה צודק שנושא התמיכה הוא הנושא החשוב יותר והמורכב יותר.

 

Re: אורי שבתאי: מצגות מכירת ק וד פתוח

2010-01-14 חוט E L
באוניברסיטה העברית במדעי המחשב אנחנו מנסים כבר שנים לעודד שימוש בתוכנה
חופשית.
ולמרות שספרתי על כך בפורומים שונים לאנשים שונים עדיין אף אחד לא טרח לשאול
איך אתם עושים את זה? מה הקשיים איתם אתם מתמודדים?
מה הייתרונות והחסרונות?
אם מישהו באמת מתעניין אתם מוזמנים לבא לביקור ולראות איך זה עובד.

אלי



2010/1/14 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com

 האמת שאני אישית חושב שיש מספיק חומר כדי להסביר מה זה קוד פתוח

 אנחנו צריכים להסביר את המבנה הקהילתי/חברתי של קהילת הקוד הפתוח ומה המשמעות
 הנגזרת מכך
 אני חושב שבכל צעד שיווקי ישנה מתיקות מסוימת, האם מישהו מכיר הרצאה שבאמת
 יכולה לשכנע משתמשי Win עם ניסיון לבוא ולהתנסות גם במערכות קוד פתוח?
 מניסיוני באקדמיה אני יכול לומר שהרבה מאוד סטודנטים להנדסת תוכנה מכירים או
 שכבר התנסו בעבר בגרסה כזאת או אחרת של לינוקס, חלק מהסטודנטים אף פנה אלי
 באופן אישי (חלק קטן מאוד - מתוך 5000 איש פנו אלי פחות מ־10, האנטיפטים
 שביניהם דאגו לזרוק לעברי הצהרות כמו אובונטו זה חרא ו־פדורה זה יותר טוב
 כאילו הם בעצמם פיתחו את פדורה או את דביאן מ־0...) בעקבות חולצה עם רקמת הלוגו
 של אובונטו שהזמנתי מהחנות המקוונת של קנוניקל

 ישנה מודעות, אנשים מבינים מה זה אובונטו אבל אנחנו עדיין מצטיירים כקהילה של
 חייזרים שמנסים להפיץ בשורה רעה לכדור הארץ
 אני חושב שפרסום אפקט הקובייה הוא ללא ספק אחד המסרים המושכים ביותר את העין,
 ובהקשר דומה אוכל להגיד שאני ראיתי איך אנשים מתלהבים ממחשבי המק שמוצבים
 בסניפי אופיס דיפו, אם רק הייתה לנו את האפשרות לתת למשתמשים לשחק עם הקובייה
 אני יודע שבפועל זה נשמע רדוד ושטחי אבל לדעתי קשה מאוד לחנך לאידאולוגיה
 אנשים שחונכו באופן קפיטליסטי, צריך למשוך אותם עם צעצועים ועם פיתויים, מה
 שמסביר למה הרבה מהם לא מתנסים במערכת על אף כי הם יודעים על קיומה (שמעתי המון
 תגובות שאמרו לי - גם XP זה בחינם, הפירטיות הגיעה לרמה כל כך גבוהה שזה כבר לא
 נראה לא חוקי או לא מוסרי...)
 לעומת זאת כבר עסקתי בהסבות משרדיות לאובונטו (שעיקר מטרתן הייתה לדפוק את
 מיקרוסופט), לאחר מספר שבועות נקראתי לאותה החברה כדי להתקין להם בחזרה XP עקב
 חוסר תמיכה של אופן אופיס במצגות הקיימות שלהם (כמו גם מסמכים נוספים), אבל על
 זה כבר אין לי ויכוח, אופן אופיס לצערנו עדיין לא עושה את העבודה, חלק באשמתה
 וחלק לא אבל את המשתמש הפשוט זה ממש לא מעניין (שלא נדבר על המשתמש בה לצרכים
 מסחריים)...

 עוד עניין כאוב הוא נושא תמיכת המוסדות האקדמיים בפיתוח לינוקס, בטכניון
 מלמדים הידור בסביבת לינוקס כבר מהקורסים הבסיסיים ביותר של תכנות, לכן גם לא
 נעשה שם שימוש בספרייה הידועה לשמצה conio.h ופקודות מערכת ספציפיות
 system(cls)/system(clear) וכו', אני כל פעם לפני הגשה של עבודה גדולה נאלץ
 לחפש לי מחשב עם XP כדי לעשות עליו את ההידורים הסופיים (בבניית מנשק משתמש
 בסביבת שורת פקודה לא מצאתי דרך לעשות PAUSE להודעה שעל המסך ולכן על אף
 שההידור עבד והכל נראה לכאורה בסדר לא יכולתי להסתפק בבדיקה על גבי הלינוקס
 לצורך הגשת העבודה)
 כמובן שהמרצה לא מבינה בזה יותר מדי ולא יכלה לסייע לי, היא יודעת כיצד מתפקד
 המהדר gcc אבל היא לא מכירה את סביבת העבודה יותר מדי טוב ובין היתר בדבריה
 התייחסה לקורס המקביל בטכניון בו מלמדים כיצד להדר את התוכניות על לינוקס
 והוסיפה שלא כדאי לנו ללמוד משם באופן עיוור כי זה עלול לבלבל אותנו בבחינה...
 (שוב לא מאשים אותה זאת המדיניות של המכללה בעיקר שמלמדת לינוקס בשלב מסוים אבל
 לא בשלבי הבסיס, וגם מתחזקת כיתת לינוקס די מפוארת ונוחה לצרכים הלינוקסיים של
 הסטודנטים - מלבד העובדה שהמערכת החדישה ביותר שמותקנת שם היא אובונטו 9.04 על
 מספר בודד של מחשבים ועל כל שאר המחשבים מותקנת RedHat באיזו גרסה מימי
 הביניים...)
 בין היתר זאת עוד סיבה שבגללה סטודנטים מהמכללה שלי לא יכולים לעבור ללינוקס
 גם אם הם רוצים, לפחות לא בשנה וחצי הראשונות במכללה... (חכו עד שאביא את
 המסקנות מקורס אסמבלי שאליו אגיע רק בסמסטר הבא...)

 על תמיכת התקנים באתר המכללה אני לא רוצה לדבר כי ממש ברגעים אלה עובדים על כך
 אנשים (שאינם קשורים במכללה) שעושים עבודת קודש כדי לאפשר לי ולחברי לגלוש באתר
 בלא מפריע, אבל מדברי כבר עולה המסר - האתרים החינוכיים של המכללה אינם תומכים
 בתקנים, שניים מהם אם נהיה מדויקים.

 השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם זה
 מלחמה בקפיטליזם ובין אם זה יישומיות ומעשיוּת, כל שנותר לנו הוא להראות אפקטים
 מגניבים ולקוות שזה ימשוך אנשים... השיטה השנייה היא לנסות ולשכנע באופן אישי
 דרך קשרים חברתיים/אקדמיים, בהפצה המונית תמיד יהיה מישהו שיראה לנכון לסנן
 איזה מסר ארסי בין השיניים...

 בברכה,
 Yaron Shahrabani - CTO
 The Campus
 Web: http://www.hacampus.org.il/
 Israeli Applicable Studies Institute
 200 Hativat Yiftah St., Karmiel, Israel
 Phone Number: +972 (4) 9988508


 2010/1/14 Ori Idan o...@helicontech.co.il

 ההצעה שלי הייתה רק הרצאות.
 אתה צודק שנושא התמיכה הוא הנושא החשוב יותר והמורכב יותר.

 --
 אורי עידן


 2010/1/13 Lior Kaplan kaplanl...@gmail.com

 היי אורי,

 דבר ראשון, כל הכבוד על ההתנדבות במרכז.

 קח בחשבון שפרוייקט שאתה מציע הוא לא קטן ודורש אחריות בה,
 בעיקר מאחר ואתה מציע משהו לאנשים וצריך לתמוך בהם לתקופה
 מסויימת הרי אנחנו לא רוצים לעשות שינוי ואז להעלם כי זה יעשה
 יותר נזק מתועלת.

 הרעיון הראשון שלי הוא קודם כל לנסות להעזר במועדון הלינוקס
 הירושלמי - יש שם אנשים נהדרים, ומניסיון קודם איתם בפרוייקט
 הם מוכנים להשקיע.

 מבחינת היקף הדברים - לדעתי קצת לקחת דברים צעד צעד, להתחיל
 מהמרכז הספציפי הזה ועל בסיס הצלחה לנסות להגיע לשאר המרכזים
 הקהילתיים בשכונות אחרות. לקפוץ גבוה 

Re: אורי שבתאי: מצגות מכירת ק וד פתוח

2010-01-14 חוט Ram-on Agmon
אנשים לא שואלים, כי זה לא מעניין אותם. אתה צריך להאכיל אותם בכפית. תתקין,
תוכיח שזה נותן יתרון על תוכנה קניניית, תעביר הדרכות, תפרסם ותקדם. אחרי הרבה
מאוד עבודה קשה, תשיג קצת אנשים.

אנשים זה לא דגים, תוכנה חופשית היא לא פתיון עסיסי בקצה חכה שרק מחכה שמישהו
ינגס בה. קשה לשנות הרגלים, וכדי לעשות את זה - צריך להראות יתרון מוחשי ולאורך
זמן.

רם און.

2010/1/14 E L nak...@gmail.com

 באוניברסיטה העברית במדעי המחשב אנחנו מנסים כבר שנים לעודד שימוש בתוכנה
 חופשית.
 ולמרות שספרתי על כך בפורומים שונים לאנשים שונים עדיין אף אחד לא טרח לשאול
 איך אתם עושים את זה? מה הקשיים איתם אתם מתמודדים?
 מה הייתרונות והחסרונות?
 אם מישהו באמת מתעניין אתם מוזמנים לבא לביקור ולראות איך זה עובד.

 אלי



 2010/1/14 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com

 האמת שאני אישית חושב שיש מספיק חומר כדי להסביר מה זה קוד פתוח


 אנחנו צריכים להסביר את המבנה הקהילתי/חברתי של קהילת הקוד הפתוח ומה המשמעות
 הנגזרת מכך
 אני חושב שבכל צעד שיווקי ישנה מתיקות מסוימת, האם מישהו מכיר הרצאה שבאמת
 יכולה לשכנע משתמשי Win עם ניסיון לבוא ולהתנסות גם במערכות קוד פתוח?
 מניסיוני באקדמיה אני יכול לומר שהרבה מאוד סטודנטים להנדסת תוכנה מכירים או
 שכבר התנסו בעבר בגרסה כזאת או אחרת של לינוקס, חלק מהסטודנטים אף פנה אלי
 באופן אישי (חלק קטן מאוד - מתוך 5000 איש פנו אלי פחות מ־10, האנטיפטים
 שביניהם דאגו לזרוק לעברי הצהרות כמו אובונטו זה חרא ו־פדורה זה יותר טוב
 כאילו הם בעצמם פיתחו את פדורה או את דביאן מ־0...) בעקבות חולצה עם רקמת הלוגו
 של אובונטו שהזמנתי מהחנות המקוונת של קנוניקל

 ישנה מודעות, אנשים מבינים מה זה אובונטו אבל אנחנו עדיין מצטיירים כקהילה של
 חייזרים שמנסים להפיץ בשורה רעה לכדור הארץ
 אני חושב שפרסום אפקט הקובייה הוא ללא ספק אחד המסרים המושכים ביותר את העין,
 ובהקשר דומה אוכל להגיד שאני ראיתי איך אנשים מתלהבים ממחשבי המק שמוצבים
 בסניפי אופיס דיפו, אם רק הייתה לנו את האפשרות לתת למשתמשים לשחק עם הקובייה
 אני יודע שבפועל זה נשמע רדוד ושטחי אבל לדעתי קשה מאוד לחנך לאידאולוגיה
 אנשים שחונכו באופן קפיטליסטי, צריך למשוך אותם עם צעצועים ועם פיתויים, מה
 שמסביר למה הרבה מהם לא מתנסים במערכת על אף כי הם יודעים על קיומה (שמעתי המון
 תגובות שאמרו לי - גם XP זה בחינם, הפירטיות הגיעה לרמה כל כך גבוהה שזה כבר לא
 נראה לא חוקי או לא מוסרי...)
 לעומת זאת כבר עסקתי בהסבות משרדיות לאובונטו (שעיקר מטרתן הייתה לדפוק את
 מיקרוסופט), לאחר מספר שבועות נקראתי לאותה החברה כדי להתקין להם בחזרה XP עקב
 חוסר תמיכה של אופן אופיס במצגות הקיימות שלהם (כמו גם מסמכים נוספים), אבל על
 זה כבר אין לי ויכוח, אופן אופיס לצערנו עדיין לא עושה את העבודה, חלק באשמתה
 וחלק לא אבל את המשתמש הפשוט זה ממש לא מעניין (שלא נדבר על המשתמש בה לצרכים
 מסחריים)...

 עוד עניין כאוב הוא נושא תמיכת המוסדות האקדמיים בפיתוח לינוקס, בטכניון
 מלמדים הידור בסביבת לינוקס כבר מהקורסים הבסיסיים ביותר של תכנות, לכן גם לא
 נעשה שם שימוש בספרייה הידועה לשמצה conio.h ופקודות מערכת ספציפיות
 system(cls)/system(clear) וכו', אני כל פעם לפני הגשה של עבודה גדולה נאלץ
 לחפש לי מחשב עם XP כדי לעשות עליו את ההידורים הסופיים (בבניית מנשק משתמש
 בסביבת שורת פקודה לא מצאתי דרך לעשות PAUSE להודעה שעל המסך ולכן על אף
 שההידור עבד והכל נראה לכאורה בסדר לא יכולתי להסתפק בבדיקה על גבי הלינוקס
 לצורך הגשת העבודה)
 כמובן שהמרצה לא מבינה בזה יותר מדי ולא יכלה לסייע לי, היא יודעת כיצד מתפקד
 המהדר gcc אבל היא לא מכירה את סביבת העבודה יותר מדי טוב ובין היתר בדבריה
 התייחסה לקורס המקביל בטכניון בו מלמדים כיצד להדר את התוכניות על לינוקס
 והוסיפה שלא כדאי לנו ללמוד משם באופן עיוור כי זה עלול לבלבל אותנו בבחינה...
 (שוב לא מאשים אותה זאת המדיניות של המכללה בעיקר שמלמדת לינוקס בשלב מסוים אבל
 לא בשלבי הבסיס, וגם מתחזקת כיתת לינוקס די מפוארת ונוחה לצרכים הלינוקסיים של
 הסטודנטים - מלבד העובדה שהמערכת החדישה ביותר שמותקנת שם היא אובונטו 9.04 על
 מספר בודד של מחשבים ועל כל שאר המחשבים מותקנת RedHat באיזו גרסה מימי
 הביניים...)
 בין היתר זאת עוד סיבה שבגללה סטודנטים מהמכללה שלי לא יכולים לעבור ללינוקס
 גם אם הם רוצים, לפחות לא בשנה וחצי הראשונות במכללה... (חכו עד שאביא את
 המסקנות מקורס אסמבלי שאליו אגיע רק בסמסטר הבא...)

 על תמיכת התקנים באתר המכללה אני לא רוצה לדבר כי ממש ברגעים אלה עובדים על
 כך אנשים (שאינם קשורים במכללה) שעושים עבודת קודש כדי לאפשר לי ולחברי לגלוש
 באתר בלא מפריע, אבל מדברי כבר עולה המסר - האתרים החינוכיים של המכללה אינם
 תומכים בתקנים, שניים מהם אם נהיה מדויקים.

 השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם זה
 מלחמה בקפיטליזם ובין אם זה יישומיות ומעשיוּת, כל שנותר לנו הוא להראות אפקטים
 מגניבים ולקוות שזה ימשוך אנשים... השיטה השנייה היא לנסות ולשכנע באופן אישי
 דרך קשרים חברתיים/אקדמיים, בהפצה המונית תמיד יהיה מישהו שיראה לנכון לסנן
 איזה מסר ארסי בין השיניים...

 בברכה,
 Yaron Shahrabani - CTO
 The Campus
 Web: http://www.hacampus.org.il/
 Israeli Applicable Studies Institute
 200 Hativat Yiftah St., Karmiel, Israel
 Phone Number: +972 (4) 9988508


 2010/1/14 Ori Idan o...@helicontech.co.il

 ההצעה שלי הייתה רק הרצאות.
 אתה צודק שנושא התמיכה הוא הנושא החשוב יותר והמורכב יותר.

 --
 אורי עידן


 2010/1/13 Lior Kaplan kaplanl...@gmail.com

 היי אורי,

 דבר ראשון, כל הכבוד על ההתנדבות במרכז.

 קח בחשבון שפרוייקט שאתה מציע הוא לא קטן ודורש אחריות בה,
 בעיקר מאחר ואתה מציע משהו לאנשים וצריך 

Re: אורי שבתאי: מצגות מכירת ק וד פתוח

2010-01-14 חוט E L
I think you misunderstood my email.
I was talking about people like Yaron or you who try to push opensource in
universities yet ignore the experience of places who already do that.
I have my hands full pushing it in huji I'm not going to spread all over
Israel.

Ely

2010/1/14 Ram-on Agmon agm...@gmail.com

 אנשים לא שואלים, כי זה לא מעניין אותם. אתה צריך להאכיל אותם בכפית. תתקין,
 תוכיח שזה נותן יתרון על תוכנה קניניית, תעביר הדרכות, תפרסם ותקדם. אחרי הרבה
 מאוד עבודה קשה, תשיג קצת אנשים.

 אנשים זה לא דגים, תוכנה חופשית היא לא פתיון עסיסי בקצה חכה שרק מחכה שמישהו
 ינגס בה. קשה לשנות הרגלים, וכדי לעשות את זה - צריך להראות יתרון מוחשי ולאורך
 זמן.

 רם און.

 2010/1/14 E L nak...@gmail.com

 באוניברסיטה העברית במדעי המחשב אנחנו מנסים כבר שנים לעודד שימוש בתוכנה
 חופשית.
 ולמרות שספרתי על כך בפורומים שונים לאנשים שונים עדיין אף אחד לא טרח לשאול
 איך אתם עושים את זה? מה הקשיים איתם אתם מתמודדים?
 מה הייתרונות והחסרונות?
 אם מישהו באמת מתעניין אתם מוזמנים לבא לביקור ולראות איך זה עובד.

 אלי



 2010/1/14 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com

 האמת שאני אישית חושב שיש מספיק חומר כדי להסביר מה זה קוד פתוח


 אנחנו צריכים להסביר את המבנה הקהילתי/חברתי של קהילת הקוד הפתוח ומה
 המשמעות הנגזרת מכך
 אני חושב שבכל צעד שיווקי ישנה מתיקות מסוימת, האם מישהו מכיר הרצאה שבאמת
 יכולה לשכנע משתמשי Win עם ניסיון לבוא ולהתנסות גם במערכות קוד פתוח?
 מניסיוני באקדמיה אני יכול לומר שהרבה מאוד סטודנטים להנדסת תוכנה מכירים או
 שכבר התנסו בעבר בגרסה כזאת או אחרת של לינוקס, חלק מהסטודנטים אף פנה אלי
 באופן אישי (חלק קטן מאוד - מתוך 5000 איש פנו אלי פחות מ־10, האנטיפטים
 שביניהם דאגו לזרוק לעברי הצהרות כמו אובונטו זה חרא ו־פדורה זה יותר טוב
 כאילו הם בעצמם פיתחו את פדורה או את דביאן מ־0...) בעקבות חולצה עם רקמת הלוגו
 של אובונטו שהזמנתי מהחנות המקוונת של קנוניקל

 ישנה מודעות, אנשים מבינים מה זה אובונטו אבל אנחנו עדיין מצטיירים כקהילה
 של חייזרים שמנסים להפיץ בשורה רעה לכדור הארץ
 אני חושב שפרסום אפקט הקובייה הוא ללא ספק אחד המסרים המושכים ביותר את
 העין, ובהקשר דומה אוכל להגיד שאני ראיתי איך אנשים מתלהבים ממחשבי המק שמוצבים
 בסניפי אופיס דיפו, אם רק הייתה לנו את האפשרות לתת למשתמשים לשחק עם הקובייה
 אני יודע שבפועל זה נשמע רדוד ושטחי אבל לדעתי קשה מאוד לחנך לאידאולוגיה
 אנשים שחונכו באופן קפיטליסטי, צריך למשוך אותם עם צעצועים ועם פיתויים, מה
 שמסביר למה הרבה מהם לא מתנסים במערכת על אף כי הם יודעים על קיומה (שמעתי המון
 תגובות שאמרו לי - גם XP זה בחינם, הפירטיות הגיעה לרמה כל כך גבוהה שזה כבר לא
 נראה לא חוקי או לא מוסרי...)
 לעומת זאת כבר עסקתי בהסבות משרדיות לאובונטו (שעיקר מטרתן הייתה לדפוק את
 מיקרוסופט), לאחר מספר שבועות נקראתי לאותה החברה כדי להתקין להם בחזרה XP עקב
 חוסר תמיכה של אופן אופיס במצגות הקיימות שלהם (כמו גם מסמכים נוספים), אבל על
 זה כבר אין לי ויכוח, אופן אופיס לצערנו עדיין לא עושה את העבודה, חלק באשמתה
 וחלק לא אבל את המשתמש הפשוט זה ממש לא מעניין (שלא נדבר על המשתמש בה לצרכים
 מסחריים)...

 עוד עניין כאוב הוא נושא תמיכת המוסדות האקדמיים בפיתוח לינוקס, בטכניון
 מלמדים הידור בסביבת לינוקס כבר מהקורסים הבסיסיים ביותר של תכנות, לכן גם לא
 נעשה שם שימוש בספרייה הידועה לשמצה conio.h ופקודות מערכת ספציפיות
 system(cls)/system(clear) וכו', אני כל פעם לפני הגשה של עבודה גדולה נאלץ
 לחפש לי מחשב עם XP כדי לעשות עליו את ההידורים הסופיים (בבניית מנשק משתמש
 בסביבת שורת פקודה לא מצאתי דרך לעשות PAUSE להודעה שעל המסך ולכן על אף
 שההידור עבד והכל נראה לכאורה בסדר לא יכולתי להסתפק בבדיקה על גבי הלינוקס
 לצורך הגשת העבודה)
 כמובן שהמרצה לא מבינה בזה יותר מדי ולא יכלה לסייע לי, היא יודעת כיצד
 מתפקד המהדר gcc אבל היא לא מכירה את סביבת העבודה יותר מדי טוב ובין היתר
 בדבריה התייחסה לקורס המקביל בטכניון בו מלמדים כיצד להדר את התוכניות על
 לינוקס והוסיפה שלא כדאי לנו ללמוד משם באופן עיוור כי זה עלול לבלבל אותנו
 בבחינה... (שוב לא מאשים אותה זאת המדיניות של המכללה בעיקר שמלמדת לינוקס בשלב
 מסוים אבל לא בשלבי הבסיס, וגם מתחזקת כיתת לינוקס די מפוארת ונוחה לצרכים
 הלינוקסיים של הסטודנטים - מלבד העובדה שהמערכת החדישה ביותר שמותקנת שם היא
 אובונטו 9.04 על מספר בודד של מחשבים ועל כל שאר המחשבים מותקנת RedHat באיזו
 גרסה מימי הביניים...)
 בין היתר זאת עוד סיבה שבגללה סטודנטים מהמכללה שלי לא יכולים לעבור ללינוקס
 גם אם הם רוצים, לפחות לא בשנה וחצי הראשונות במכללה... (חכו עד שאביא את
 המסקנות מקורס אסמבלי שאליו אגיע רק בסמסטר הבא...)

 על תמיכת התקנים באתר המכללה אני לא רוצה לדבר כי ממש ברגעים אלה עובדים על
 כך אנשים (שאינם קשורים במכללה) שעושים עבודת קודש כדי לאפשר לי ולחברי לגלוש
 באתר בלא מפריע, אבל מדברי כבר עולה המסר - האתרים החינוכיים של המכללה אינם
 תומכים בתקנים, שניים מהם אם נהיה מדויקים.

 השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם
 זה מלחמה בקפיטליזם ובין אם זה יישומיות ומעשיוּת, כל שנותר לנו הוא להראות
 אפקטים מגניבים ולקוות שזה ימשוך אנשים... השיטה השנייה היא לנסות ולשכנע באופן
 אישי דרך קשרים חברתיים/אקדמיים, בהפצה המונית תמיד יהיה מישהו שיראה לנכון
 לסנן איזה מסר ארסי בין השיניים...

 בברכה,
 Yaron Shahrabani - CTO
 The Campus
 Web: http://www.hacampus.org.il/
 Israeli Applicable Studies Institute
 200 Hativat Yiftah St., Karmiel, Israel
 Phone Number: +972 (4) 9988508


 2010/1/14 Ori Idan 

Re: אורי שבתאי: מצגות מכי רת קוד פתוח

2010-01-14 חוט doron


אני באמת לא יודע מהיכן אתה גוזר את הנתונים שלך .

יש קצת יותר חברות מאשר קומפומדיה , ו redh hat שמוכנות יכולות ועושות 
הכנסה של תוכנה חופשית .



ממש במקרה, יש לי נסיון מעשי של למעלה מ 12 שנים רק בנושא הזה ספציפית (שלא 
נדבר על נושאים אחרים) .



עכשיו אני קצת לא מבין , אתה רוצה בעצם להקים פעילות מתחרה לפעילות של ג'ון 
ברייס ? מכללת הייטק ? מלם תים ?


אם כן , אני יכול לומר לך כמה עולה להם להקים כיתת לינוקס ולהוציא לדרך 
קורס (כולל הוצאות שיווק / פרסום  וכל השאר ) .



- דורון



Uri Shabtay wrote:

רם און, אני מסכים איתך, אבל המצב לא כזה (זו היה התכנון המקורי שלי: 
לגשת למקומות גדולים לאחר הוכחות בשטח). כאמור, למרכז אין אפשרות לקבל 
תרומה שכזאת, היות והגורם האחראי על רכישת *כל *המחשבים של המרכז מגיע 
מגורמי העירייה, בצורה כזו או אחרת. כך הבהיר לי יוחי רוטנברג, מנהל 
המרכז, אתמול.


ירון -- יש משהו במה שאתה אומר, הרי זה מה שמשך אותי ללינוקס מלכתחילה 
(אבל זה היה לפני שנים.. והתבגרתי מאז. נראה לי.) כשאנחנו פונים לקהל יעד 
מקצועי/עסקי הדרישות הם יציבות, שלדעתי זו המטרה כרגע.


יתרה מכך, יוחי חושב שיש מספיק גורמים בעירייה שיראו בכך מנוף נאה לקידום 
הפרויקטים שלהם. אני אישית חושב שאין לנו מה להפסיד, הרי בסופו של דבר זה 
עניין של זמן, אז אם יאמרו לנו לא עכשיו, יגידו כן אחר כך. אני מדבר, כמה 
אירוני שזה יישמע, מניסיון על משתמשים יחידים: חברים שלי מהקמפוס, או 
אפילו אמא שלי.
תאמינו לי שהיא הדוגמה הקלאסית לאשה קשה כמו בטון, קרי, משתמש קצה ישראלי 
טיפוסי. בתחילת הדרך התקנתי לה לצורך העניין את אובונטו, ומחקתי את 
המערכת באותה נשימה כמה שבועות לאחר מכן, מפאת קשיי ההסתגלות שלה והעובדה 
שאני לא בבית, אלא בירושלים. אחרי מספר חודשים, שנושא הקוד הפתוח לא עלה 
כלל בבית -- רק הבעיות בווינדוס -- היא ביקשה שאתקין את המערכת שוב, 
בתמורה לתמיכה טכנית טלפונית שלי. היום היא עובדת רק עם זה.


בנוגע לתמיכה ולהכשרה בפועל -- זה פרקטי. יש לא מעט חברות בארץ שמוכנות 
להטמיע את נושא הקוד הפתוח בארץ -- בין אם קומפיומדיה מחד 
(http://www.compumedia.co.il/office.html) או רד-האט 
מאידך(http://www.europe.redhat.com/about/contact/).

אני חושב שהן פשוט חושבות שהשוק לא בשל אז הן לא נוקטות בצעדים יחצניים.

בינתיים אני רוצה לנצל את ההזדמנות וללכת לפגישה עם יועצת ראש העיר ביום 
שלישי. אם לא ילך, אז השם שלי לא ירשם בפנתיאון הקוד הפתוח ולא יהיה לי 
ערך בויקיפדיה.


וברצינות, אני חושב שאין לנו מה להפסיד.
 
אודה על כל עזרה בבניית המצגת הזאת, כדי שתהיה תמציתית, מקצועית, עניינית 
ורלוונטית. אתחיל לעבוד עליה עוד הערב.


אשמח לעזרתכם, וכמובן שאם מישהו מעוניין לדבר איתי (אשמח לכל עצה נוספת 
מכל אחד מכם) אתם מוזמנים להתקשר

054-5427933

אורי

2010/1/14 Ram-on Agmon agm...@gmail.com mailto:agm...@gmail.com

ההצעה של ליאור היא יפה וחכמה. נצטט את חזל מה שאני שומע אני שוכח
- מה שאני רואה אני זוכר - מה שאני עושה אני מבין. עם כל הכבוד
לרעיון של מצגות, אנשים לא ישכתנעו בתועלת עד לרגע שהם יעשו זאת
בעצמם ויבינו במו מוחותיהם הם את היתרונות של התוכנה החופשית.

אם רוצים שאנשים יבינו את התועלת שבתוכנה החופשית, הם צריכים להתנסות
בה ולהתחבר אליה באופן בלתי אמצעי. נניח שמרימים מערך הרצאות (שזה
פתרון חד פעמי ופשוט) ונניח שאנשים משתכנעים ואומרים רוצה אני.
כיצד אפשר לספק להם את הסחורה? (אי אפשר).

אם נלך בדרך שליאור הציע - נניח שהמרכז מרים 30 מחשבים מתרומות
ומצליח לתפעל אותם במשך שנה(!) באופן שהתלמידים מרוצים מהם,
והמדריכים מרוצים, וכולם מבסוטים  - אז אם (!) יבואו 3 מרכזים נוספים
יהיה כבר ידע מצטבר כיצד ליישם זאת בצורה מוצלחת.

עם כל ההתלהבות מהתוכנה החופשית, אין פתרונות קסם, אין אפשרות להביא
מספר הרצאות ופתאום כולם ירוצו אל האופק, רכובים על סטולמן מאחורי
לינוס מסוקס ושרירי. הדברים פשוט לא עובדים ככה.

רם און.


2010/1/14 Yaron Shahrabani sh.ya...@gmail.com
mailto:sh.ya...@gmail.com

האמת שאני אישית חושב שיש מספיק חומר כדי להסביר מה זה קוד פתוח

אנחנו צריכים להסביר את המבנה הקהילתי/חברתי של קהילת הקוד הפתוח
ומה המשמעות הנגזרת מכך
אני חושב שבכל צעד שיווקי ישנה מתיקות מסוימת, האם מישהו מכיר
הרצאה שבאמת יכולה לשכנע משתמשי Win עם ניסיון לבוא ולהתנסות גם
במערכות קוד פתוח?
מניסיוני באקדמיה אני יכול לומר שהרבה מאוד סטודנטים להנדסת
תוכנה מכירים או שכבר התנסו בעבר בגרסה כזאת או אחרת של לינוקס,
חלק מהסטודנטים אף פנה אלי באופן אישי (חלק קטן מאוד - מתוך 5000
איש פנו אלי פחות מ־10, האנטיפטים שביניהם דאגו לזרוק לעברי
הצהרות כמו אובונטו זה חרא ו־פדורה זה יותר טוב כאילו הם
בעצמם פיתחו את פדורה או את דביאן מ־0...) בעקבות חולצה עם רקמת
הלוגו של אובונטו שהזמנתי מהחנות המקוונת של קנוניקל

ישנה מודעות, אנשים מבינים מה זה אובונטו אבל אנחנו עדיין
מצטיירים כקהילה של חייזרים שמנסים להפיץ בשורה רעה לכדור הארץ
אני חושב שפרסום אפקט הקובייה הוא ללא ספק אחד המסרים המושכים
ביותר את העין, ובהקשר דומה אוכל להגיד שאני ראיתי איך אנשים
מתלהבים ממחשבי המק שמוצבים בסניפי אופיס דיפו, אם רק הייתה לנו
את האפשרות לתת למשתמשים לשחק עם הקובייה
אני יודע שבפועל זה נשמע רדוד ושטחי אבל לדעתי קשה מאוד לחנך
לאידאולוגיה אנשים שחונכו באופן קפיטליסטי, צריך למשוך אותם עם
צעצועים ועם פיתויים, מה שמסביר למה הרבה מהם לא מתנסים במערכת
על אף כי הם יודעים על קיומה (שמעתי המון 

Fwd: אורי שבתאי: מצגות מכירת קוד פתוח

2010-01-14 חוט Yaron Shahrabani
2010/1/14 Shai Berger s...@platonix.com

On Thursday 14 January 2010 10:07:47 Yaron Shahrabani wrote:
 
  השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם
 זה
  מלחמה בקפיטליזם

 תוכנה חופשית לא מנוגדת לקפיטליזם, היא מנוגדת לתוכנה קניינית. הטענה
 שקפיטליזם
 הוא נגע היא מסוג הטענות הפוליטיות שהקהילה צריכה להתרחק מהן. מספיק אנשים
 כאן
 משתמשים בתוכנה חופשית ומפתחים אותה בעיקר מתוך אמונה שזה טוב לעסקים שלהם.

הרשה לי לפתח את דבריך - גם מעבדות HP הן קפיטליסטיות אבל בגלל שיש רישיון שלא
מאפשר להן לעשות עם הקוד מה בראש שלהן הן שולחות את השינויים בחזרה למקור,
הרישיון הופך את המערכת לקומוניסטית אבל בוא נגיד שאם הם לא היו חשופים לתביעות
משפטיות קשה לי להאמין שכל תיקוני הליבה וכו' היו מגיעים בחזרה לקוד המקור, אני
לא רואה כאן אזרחות טובה וטהורה, אתה כן?

 ___
 Discussions mailing list
 Discussions@hamakor.org.il
 http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: אורי שבתאי: מצגות מכירת קוד פתוח

2010-01-14 חוט moshe nahmias

לדעתי זה לא ממש מדויק, יש חברות שמאמינות בקוד הפתוח, זה לא משפר להן את
המצב הכלכלי, תחשוב על רדהאט, הם מפיצים את הקוד והם לא חייבים לעבוד עם
לינוקס אפילו, הם יכלו לעשות תרגיל מהסוג של אפל ולעשות הון...



אמנם לא קראתי את כל ההתכתבויות בענין אבל אני מאוד תומך ברעיון של אורי,
אם נראה את היתרונות של המערכת ונסביר את האידיאולוגיה בסופו של דבר יהיו
כאלה שיאהבו את זה, מתוך המעט שקראתי ראיתי הצעות של איפשור לאנשים להשתמש
במערכת ולגרום להם להידלק תוך שימוש ואפשרות נוספת עי הרצאות שיסבירו בכלל
מה זה, לכל אדם יש את הדרך שלו להתחבר למשהו, לדעתי צריך ליישם את 2 הדרכים
וכך להגיע לכמה שיותר אנשים.


מעבר לזה, בסופו של דבר המטרה שלנו היא לקדם את הקוד הפתוח, יותר דרכים זה
אומר גם יותר חשיפה, לא כולם יכולים להגיע להרצאה או לנסות להשתמש במחשב עם
המערכת וכו', אבל יש את מי שיכול להגיע להרצאה ואנשים אחרים שיכולים להגיע
לנסות להשתמש במחשב

דבר אחרון, אם עשיתי משהו לא מקובל או כל בעיה אחרת אשמח שתעירו לי, אני
חדש בכל הנושא הזה של רשימת דיוור

בתודה, משה נחמיאס

___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: אורי שבתאי: מצגות מכירת ק וד פתוח

2010-01-14 חוט Ori Idan
2010/1/15 E L elyl...@cs.huji.ac.il

 נכון, החברות והמשתמשים מרויחים אבל לא המתכנתים.
 בעוד שבקוד סגור המתכנת יכול להרוויח כסף ממכירת התוכנה בקוד פתוח הוא צריך
 חברה מאחוריו
 שבאופן טיבעי שואבת חלק גדול מהכסף.
 מבחינה זו קוד פתוח הוא מאוד קפיטליסטי בעלי ההון מרוויחים את רוב הכסף
 והעובדים הרבה פחות.
 חוסר היכולת להרייוח באופן ישיר ממכירת התוכנה גורם לכך שבמקומות בהם הקוד
 עצמו הוא המוצר קוד פתוח יותר קשה ליישום.
 כמו למשל חברות המייצרות מנועים למשחקים או חברה כמו מטלב.

 אלי

 האם אתה טוען שבקוד סגור כל מתכנת יכול להרוויח כסף ממכירת התוכנה?

לדעתי המציאות מוכיחה את ההיפך. הרי ישנן מאות אלפי חברות תוכנה בקוד סגור,
חברות קטנות של מספר מצומצם של מתכנתים.
מי מרוויח כסף מקוד סגור? מעט חברות ענק כמו מיקרוסופט, אוראקל, סימנטק וכד'.
כך שזה לדעתי די מוכיח שקוד סגור אינו מודל עסקי רווחי.
לעומת זאת בקוד פתוח יש לכל אחד הזדמנות לרווח. אתה יכול להתפרנס משינויים בקוד
עבור לקוחות, מה שלחלוטין בלתי אפשרי בתוכנה קניינית.

כל פעם מדהים אותי מחדש לראות אנשי קוד פתוח שתומכים בצורה זו או אחרת במודל לא
הגיוני ולא כלכלי כמו תוכנה קניינית.
לדעתי הסיבה העיקרית שקוד פתוח עדיין לא הפך להיות המיינסטרים זה רק אנחנו
קהילת התוכנה החופשית שחושבת שיש הגיון בתוכנה קניינית.

-- 
אורי עידן
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions