Re: עסק פתוח
היי אייל, במהלך השבת קראתי את כל הלינקים שצירפת . אני לא חושב שיש לי בעיה עם ההבנה של איך כזה דבר יכול להתנהל אבל יש להבנתי סתירות עמוקות בין המודל הזה למודל הקפיטליסטי שבו המודל של עסק פתוח צריך לעבוד. בשלב ראשון עצם ההגדרה של עסק לתועלת הציבור יש בה בעיה עצומה. עסק, כמו שאני מבין אותו במודל הקיים כיום אמור לפעול לטובתו ולטובתו בלבד (כן דופק את הלקוחות או לא דופק את הלקוחות ... זה וויכוח אחר) האינטרס הציבורי או התועלת הציבורית יכולה להעשות עי 'מלכר' (מוסד ללא כוונת רווח) , אך צריך להבין כי זהו אינו עסק כהגדרתו. יתרה מזאת, על פי הבנתי את חוק החברות - קיימות בו הנחיות שסותרות את המודל של עסק פתוח (או עשויות לסתור). לדוג' : נושא משרה בעסק (חברה) אמור לדאוג לאינטרס של החברה , מה קורה כאשר האינטרס הזה סותר את האינטרס של הציבור ? האם הוא אמור לעבור על החוק (חוק החברות) או שהוא אמור לסתור את מסמך הייסוד של העסק שבו מן הסתם צריכה להיות ההגדרה של דאגה לתועלת הציבור. כאשר מדובר על תועלת הציבור בכל הנוגע לעסקים, הרי שישנם גופים בינל שמעודדים נושא של תקינה. תקינה במסגרת של ISO אמורה לספק סוג של שקיפות בתהליךכים העסקיים (לא במידע העסקי) על מנת ליצור את האמון בציבור ואת החובה של עסק כלשהו לעבוד עם סטנדרט מסויים. להבנתי, עם כל הרצון הטוב, אי אפשר כלל להתגבר אל הפערים שיש. נכון, תוכנה חופשית יכולה להיות מפותחת במודל פתוח, כך גם מוצרים ברי קיימה, אך עסק אינו יכול לעבוד (ואם יוקם עסק שכזה הוא מהר מאד ייסגר) במודל פתוח. שלא תבין לא נכון, אני בעד יצירת שקיפות מירבית, ואני בעד ליצור אמון בציבור דרך זה, אבל המודל העסקי לא יוכל להתקיים בתנאים שכאלו ומכוון שמודל עסקי אינו יכול להתקיים בתנאים שכאלו - אי אפשר יהיה להקים עסק יציב סביב זה. - דורון Eyal Levin wrote: שלום לכולם, לאחרונה אני בודק את המודל 'עסק פתוח http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A1%D7%A7_%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97' המקדם שקיפות בעסקים, ניתן לומר שזהו ניסיון ליישם את מודל הקוד הפתוח בעולם העסקים. מספר דיונים רלוונטיים: http://ubuntu-il.com/board/showthread.php?tid=2016 http://ubuntu-il.com/board/showthread.php?tid=2122 יש גם אתר: http://www.openbusiness-il.org בוויקי של האתר יש קצת חומר - לא מסודר במיוחד: http://www.openbusiness-il.org/wiki השאיפה היא להקים 'עסק פתוח לתועלת הציבור http://www.openbusiness-il.org/wiki/index.php?title=%D7%A2%D7%A1%D7%A7_%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8' כדי לבדוק היתכנות של המודל. אשמח לשמוע את דעתכם על היתכנות של פרוייקט מסוג זה, אייל ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions -- P Save a tree...please don't print this e-mail/ / ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: עסק פתוח
היי אייל, אני חושב שקיבלת עצות טובות משני אנשים טובים (אורי ושחר) . אני ממשיך לראות בעייתיות במודל. אגב, לא משנה באיזו צורה או שיטה תבחר, בסופו של דבר יש לא מעט הוצאות בהקמה של חברה , החל מעורך דין וכלה ברוח ... כך שגם אם לא תרצה להיכנס להשקעות , אני מניח שתצטרך. בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה. - דורון Eyal Levin wrote: לא ברור לי מה כוונתך, אך כמדומני לחברה לתועלת הציבור יש יתרונות במיסוי. אייל 2008/3/23 Ori Idan [EMAIL PROTECTED] mailto:[EMAIL PROTECTED]: לא ידוע לי על בעיה לשלם משכורות לעובדים. האוניברסיטה הפתוחה למיטב ידיעתי אינה חברה לתועלת הציבור, כך גם קופת חולים. אני הייתי מעורב בהקמה של ואיה ותאמין לי שהקמת חברה כזו הייתה כל כך קשה שבאמת לא נראה לי שווה לעשות את זה. אתה גם רוצה לוותר על החזרי מעמ? -- אורי עידן 2008/3/23 Eyal Levin [EMAIL PROTECTED] mailto:[EMAIL PROTECTED]: איני רואה מדוע לחברה לתועלת הציבור יש בעיה לשלם משכורות לעובדיה. האוניברסיטה הפתוחה וקופות החולים משלמות משכורות בהצלחה מרובה. כמו כן, למיטב ידיעתי, ואיה http://www.vaya.org.il/ הינה חברה לתועלת הציבור כך שאופציית הפעולה השנייה שהצעת, בלי להתייחס האם המודל הכלכלי איתן או לא, נראית סבירה בהחלט. 2008/3/23 Shachar Shemesh [EMAIL PROTECTED] mailto:[EMAIL PROTECTED]: Eyal Levin wrote: מכיוון שאין לי כוונה להשקיע סכומי כסף נכבדים בפרוייקט מסוג זה, מצאתי שההגדרה המשפטית של 'חברה לתועלת הציבור' תוכל להתאים להקמתו של עסק פתוח ראשוני, וזאת כיוון שתחת מודל זה לקהילה אינטרנס גדול אף יותר להצלחתו של העסק. למיטב הבנתי המשפטית (המועטה) אין מניעה מחברה לתועלת הציבור לפעול בשוק קפיטליסטי ולהצליח. הבעיה היא אחרת. חברה לתועלת הציבור היא, כמעט לכל צורך ועניין, עמותה. אין לה בעיה לפעול בשוק קפיטליסטי, אבל כן יש לה בעיה לשלם משכורות לעובדיה. כמו שאני רואה את העניין, יש פה אחת משתי אופציות פעולה: 1. מדובר בנסיון להרוויח כסף תוך עשיית דברים טובים למען הכלל (ולמען הסר ספק - אני לא רואה שום דבר שלילי בזה) - אם המודל הכלכלי שלכם נראה איתן מספיק, כדאי לפתוח חברה (לא לתועלת הציבור) שתפעל בכיוון. 2. מדובר במשהו שלא סביר שיהיה לו מודל כלכלי איתן, והתרומה לכלל היא המטרה המרכזית - כדאי לפעול במסגרת אחד מהמלכרים שכבר פועלים (אם זה עמותת המקור, ואיה או כל אמצעי אחר). זוהי רק דעתי האישית, כמובן. יש גם דרכים לשלב את השניים, אבל אני לא חושב שחברה לתועלת הציבור היא האמצעי. אפשר, למשל, לפתוח חברה בעמ שהיא בבעלות מלאה של עמותת המקור. מקבלים אז יצור שהוא למטרות רווח, ועל כן מרווח הפעולה שלו יותר גמיש משל עמותה או חברה לתועלת הציבור, אבל את הרווחים העודפים שלו הוא מעביר (בצורה של דיבידנד) לעמותה שהיא מלכר. מדובר פה על משהו שהוא מותר מבחינה חוקית (במגבלות מסויימות - החברה בעמ לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה), והוא, יכול להיות, יהיה יותר גמיש ממה שאתה מנסה לעשות. שחר ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il mailto:Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions -- ספרים וסיפורים שכתבתי: http://www.thestories.org ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions -- P Save a tree...please don't print this e-mail/ / ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: עסק פתוח
היי שחר ואורי, מקודם , ממש הסכמתי עם מה שכתבתם .. אבל עכשיו, אני רואה לאיזה כיוון אתם ממשיכים ... וזה קצת נראה לי ויכוח מיותר . הרי שניכם יודעים מהן ההוצאות של גוף עסקי , 15 אחוז למעמ - הם לא הבעיה הגדולה. ההוצאה הגדולה היא (לדעתי) על כח אדם , עכשיו תנסו לחשוב על העסקים שאתם מכירים כאשר הם עובדים בסיטואציה של שקיפות מלאה (לא הגדרנו מלכתחילה מהי שקיפות כך שזה קצת בעייתי ) . האם תצליחו לשרוד בשקיפות שכזו ? אינני מדבר על שקיפות תהליכים מול הלקוחות - זה קיים אצל שחר, כמו שזה קיים אצל אורי כמו שזה קיים בהרבה עסקים אחרים שאני מכיר , אלא על שקיפות כלפי עובדים , כלפי הציבור הרחב ... כמו שכבר אמרתי , נראה לי קצת בעייתי . אולי אינני מבין למה אייל התכוון מלכתחילה .. אבל שקיפות של תהליך תמיכה, או של SLA , הם דבר סטנדרטי .. אם הכוונה היא לשקיפות יותר עמוקה ? אז לאן בעצם זה מוליך ? לחשיפה של מידע עסקי ? האם שקיפות שכזו כוללת חשיפה של עצעות מחיר בפומבי ? תראו לי עסק שיכול להתמודד בתנאים שכאלו ? פעם, גם אני חשבתי שלתת שירות זול ככל האפשר (אותה שקיפות שדובר עליה אמורה ליצור את זה) , זה טוב ללקוחות - בסופו של דבר הבנתי כי מהלכים שכאלו , פוגעים לאורך זמן בלקוחות מכוון שלספק לא תמיד כדאי לעבוד בתנאים שכאלו , ועקב כך הוא סוגר את הבאסטה .. עכשיו נשאלת השאלה , האם זה טוב ללקוחות או לא ? מצד אחד הוא סיפק שירות או מוצר ברמת רווחיות שהיתה כדאית ללקוח - כלומר זה טוב ללקוחות. מצד שני הוא פגע ברווחיות שלו עד כדי כך שהוא סגר את העסק - כלומר השאיר את הלקוחות ללא מה שהם צריכים , שזה רע ללקוחות ... בלי קשר לעולם התוכנה החופשית , אני חושב שבישראל כל רשתות הקמעונות חיים על הגבול בנושא הזה (חצי חינם , היפר נטו וכיוצב) , המציאות הוכיחה שכשאחד מהם נסגר (כי הוא רצה להיות ממש זול לטובת הלקוחות ) האחרים מעלים את המחירים לצרכן. - דורון Shachar Shemesh wrote: Ori Idan wrote: לא שידוע לי. לחברה לתועלת הציבור יש רק בעיות, לא שום יתרונות. יש גם מעט מאד עורכי דין בארץ ורואי חשבון שבאמת יודעים איך להתעסק עם גוף כזה. לגבי מעמ, נסביר בקיצור מה זה אומר. חברה בעמ או עוסק מורשה מזדכה על מעמ שהיא משלמת כך שנניח וקנית משהו ב 115.5 שקל, אתה מקבל חזרה 15.5 שקל. האם אתה רוצה לוותר על זה? בשביל מה? בשביל מס שגם כך לא תשלם? זה ממש ממש ממש לא מדוייק. ארגון שמזדכה על מעמ הוא בעצם ארגון שמחוייב בגביית מעמ. במילים אחרות, אם אני מעוניין למכור לך שירות, ואני מעוניין לקבל על השירות הזה 100 שקלים, אני גובה ממך 115.5 שקלים, ו-15.5 שקלים אני מעביר למדינה. אם גם אתה מזדכה על מעמ, אתה מגיש את החשבונית שקיבלת ממני, ומקבל חזרה את אותם 15.5 שקלים. אם אתה לא (למשל - בגלל שאתה לקוח קצה), אז אתה פשוט משלם את אותם 15.5 שקלים כמס למדינה (אלא שאני גביתי את המס בשביל המדינה). למעשה, מעמ זה מס על צריכה. ארגון שלא מזדכה על מעמ אכן לא מקבל חזרה את אותם 15.5 שקלים כאשר הוא מוציא כסף, אבל, וזה אבל חשוב, הוא גם לא מחוייב לגבות אותם. במילים אחרות, אם עמותה או חברה לתועלת הציבור צריכים לספק את אותו השירות באותו המחיר, הם יגבו 100 שקלים נטו (לעומת 115.5 שאני צריך לגבות). במידה ומוכרים את השירות לעסק זה לא באמת משנה, בגלל שהעסק מקבל את ההפרש חזרה, והשירות בשבילו באמת באותה עלות. במידה ומוכרים ללקוחות, מדובר על הוזלה של 13.5% בעלות של העסקה. שחר ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions -- P Save a tree...please don't print this e-mail/ / ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: מדוע חשוב לתת דברים ח ינם
רם - און, אני לא כל כך מבין מה אתה בעצם אומר. אני לא יודע מהן הסיבות של אחרים להתעלמות , אבל אני כן יודע שאני פשוט עסוק במליון דברים ולכן אני לא יכול למצוא זמן לסייע (ויש לי list לא קצר של בקשות לעזרה). אבל, לפני הכל צריך להבדיל בין בקשה אחת לאחרת, לא בגלל שיש למי שמבקש סיוע כסף או לא לשלם על זה , אלא בגלל הזמן הנדרש ממני כמישהו שרוצה לעזור . אם מדובר על עזרה של חצי שעה, שעה, שעתיים .. בכיף . אבל אם מדובר בסיוע של הרבה יותר שעות .. הרי שאני (כמו אחרים) צריך גם לעבוד ואנני יכול להיות רק פילנטרופ. בעיקרון , כמו שעשו הרבה גופים אחרים , גם אונ' חיפה המכובדת יכולה להקים שרת עם אחת ממערכות ה CMS , ופשוט לדחוף אליה את המידע , זה אולי משמעמם / סזיפי / או כל הגדרה אחרת , אבל ככה זה כשרוצים להימע מתשלום. אם הם רוצים א המערכת הכי יפה והכי טובה בעולם , ועם זאת שתהיה תקנית, למה דורון אופק (או כל אחד אחר ) צריך לממן זאת ? גם השקעה של מספר ימים פירושה מימון (אלא אם באוניברסיטה חושבים שהזמן שלנו אינו חשוב). מה שאני מנסה לומר הוא שכקהילה, וכאנשים פרטיים אנחנו בהחלט יכולים לסייע לפרה למצוא את דרכה אל השוקת - אבל איננו יכולים להכריח אותה לשתות. הסוגיה אינה החינמיות ... בכלל לא . נראה לי שאתה ויעל לא מבינים את השיקול שלי (כאחד מאותם אלו שפניתם אליהם) . אין דבר שבא בחינם . גם מה שקראת לו חינם , עולה כסף, הזמן שלי , אם אני לא יעזור לאונ' חיפה, הוא זמן שאני אוכל לעשות בו משהו לפרנסתי .. כך שבשבילי זמן זה אינו חינמי. אם הוא מוגדר כחינמי, הרי שאשמח לסייע לאלא שאין בידם לשלם , על פני סיוע למישהו שיש בידיו לשלם. בכל מקרה, התלונה שלי על כך שאתר כזה או אחר אינו נגיש כי אינו תקני, נובעת מהיותי הצרכן של המידע , צרכן שאליו אותו גוף (בעל האתר) פונה. זה לא אומר שאני הוא זה שצריך לסייע בידו. אם מחר בבוקר הטלפון שלך יפסיק לעבוד כי הוא לא עובד מול מרכזיה תקנית, האם תעמוד לך הזכות לפנות בתלנות לבזק .. וודאי שכן. האם אתה (ועוד 100 לקוחות) תצטרכו לשלם מכיסכם כדי לממן מרכזיה חדשה - וודאי שלא. כך שבסופו של דבר האינטרס של אתר להיות תקני הוא אינטרס שלי כצרכן, אבל גם אינטרס של בעל האתר. אין עוצמה בסוגיה הזו או בקו המחשבה הזה ולכן , לדעתי, נקודת המוצא שלך ושל יעל היא שגויה. להבדיל אלפי הבדלות מגופים אחרים כגון עמותת המקור, או קהילות המשתמשים שמרוכזים בפורומים שונים. - דורון Ram-on Agmon wrote: שוחחתי היום עם יעל והיא עלתה בפני סוגיה שחששתי שהיא קיימת, אבל לא הערכתי את עוצמתה. פניתי ברשימה זו בבקשת עזרה להנגשת אתר של אונ' חיפה, וזכיתי להתעלמות גורפת. יעל אמרה שהגיבו, אני לא ראיתי. זה לא עקרוני. הסוגיה העקרונית היא השאלה האם לעזור לגופים שיש להם כסף לעשות דברים שהם יכולים לשלם עבורם. ולעשות את זה חינם. בעיני, התשובה היא חד משמעית כן, ולא משום שאני חובב אוניברסטאות או תאגידים, נהפוך הוא. ולא משום שאני לא מעריך עבודה של אחרים. אלא משום שכדי למכור מוצרים חייבים שהלקוחות יהיו מודעים לעצם קיום המוצר ולחשיבתו. המצב בארץ הוא שיש התעלמות מוחלטת, חד משמעית וגורפת מהנושא של הנגשת אתרים לבעלי תוכנה חופשית. אתרים כמו ynet, וואלה, נענע, הארץ וכו' וכו' ממשיכים לפתח את עצמם תוך דריסה ברגל גסה של כל תקן. בעבר, אפשר היה להגיד שהם לא יודעים, עכשיו, אפשר להניח בביטחון, שפשוט לא אכפת להם. לא אכפת להם, כי הם כולם ביחד, עומדים יד ביד על המקפצה ומשתינים למים ואת המים הללו אנחנו שותים. כלכלת השוק מניחה שתחרות תאפשר שיפור השירות, אבל בתחום הזה, אין תחרות. וצריך ליצור תחרות, והדרך ליצור תחרות היא לגרות את בלוטות הטעם של הלקוחות. וכמו בסופר עושים את זה על ידי מתן דוגמיות חינם. הבעיה העיקרית שאין מישהו שישבור את השוק, אין מישהו שיגיד, תיקני אני. ולנו, כחובבי תוכנה חופשית אין מישהו להצביע עליו ולהגיד הוא תקני, לימדו ממנו, ככה צריך לכתוב אתר. אנחנו לא יכולים להוכיח הנה, האתר הזה הפך תקני ובעקבות כך הוא פופלרי אצל עוד ככה וככה אנשים. התנדבות על מנת להנגיש את אונברסיטת חיפה יש הרבה עבודה לשם שמיים, אבל יותר מכך, יש בעיקר קידום אינטרס כלכלי ואישי של כל מי שעוסק בתחום. ברגע שהמודעות לנושא התקינה תעלה, הדרישה בשוק לאנשים שמכירים את המלאכה מקרוב תהיה גבוהה. בדיוק כפי שברגע שהיתרונות של תוכנה חופשית התבררו לבעלי העסקים, אנשים המומחים לנושא הפכו לסחורה חמה. קשה למצוא גופים המעוניניים לשמוע לנו. אני כותב למנהלי אתרים כבר שנים ארוכות, וזו הפעם הראשונה שמצאתי מישהו שאומר רוצה אני. להערכתי, מדובר על עבודה לא גדולה, עם שורה קטונה ברזומה בצידה (והתייחסות נאה באתר המקור), ובעיקר, עם המון תמלוגים למשתמשי התוכנה החופשית. אני לא יודע את היקף העבודה, אבל אני בטוח שאם מישהו יגיע כמתנדב, יראה שהוא יודע לעשות את העבודה ואז יתברר שמדובר על פרויקט גדול, לא תהיה בעיה לשלם לו. כל מה שצריך זה קצת מוטביציה לעזור להם לעזור לנו. אתם חושבים אחרת? תבורכו. אבל בבקשה להפסיק לפנות אלינו בנוגע לאתרים בלתי תקניים. אם הקהילה לא מוכנה לעשות את הצעד הראשון, אין שום סיבה שהדברים ישתנו. כי להשתנות מכוח עצמם, לא נראה שזה יקרה בעתיד הקרוב. יום טוב ותודה על תשומת הלב. רם-און. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions P Save a tree...please don't print this e-mail/ / ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: קול קורא לעוסקים בתחו ם הקוד הפתוח
היי רם - און , בתחילה הפנו אותי לתקן ISO 9002 .. אח"כ טענו שדווקא יותר מתאים תקן ISO 9001.2000 .. בעיקרון , תקן ניהולי הכולל סעיפי שירות ..(וכולל פיתוח תוכנה) אם הבנתי נכון מדובר בתקן כללי, כך שאפשר להתאים אותו לצרכים שונים . ליוות על תקן של יועץ על מנת לעמוד בתקנים האלו ? - דורון Ram-on Agmon wrote: שלום. אני לא מבין על איזו תקינה בדיוק מדובר. קיים תקן הנוגע לפיתוח תוכנה (בעבר הוא היה ידוע כ- ISO9001 אבל בשנת 2000 הוא הפך להיות נגזרת מהתקן הכללית ISO9002 לנושא איכות כאשר מכלילים סעיפים מסויימים). ניתן להסמיך אירגון לתקינה ל- ISO9002 (שהיא הרלוונטית בכל הנוגע לאירגון הנותן שירות או מפתח) בלי קשר לטכנולוגיה שהוא עושה בה שימוש. בעבר ליוותי מספר אירגונים לתקנים הללו. יום טוב. רם-און. Ofek Doron [Ofek BIZ] wrote: ** לפני הכל תמיד רציתי להוציא "קול קורא" והנה יש לי הזדמנות. היי לכולם, מכוון שאין רשימה מאד מסודרת של מי שעוסקים בקוד פתוח בארץ אני מפנה את המייל שלי לרשימת תפוצה זו. אודה לכם אם תעבירו אותו לאנשים שאתם מכירים ואשר עוסקים בקוד פתוח. בלי קשר לדיון שהיה השבוע ברשימת התפוצה ולפעילות שתהה או לא תהה סביב זה רציתי להפנות את תשומת ליבם של מי שעוסקים בקוד פתוח לדברים הבאים. בימים אלו אני שותף לאיזשהו פרוייקט ממשלתי , ובמסגרת הפרוייקט עלו מספר נקודות שייתכן ומעניינות את מי שעוסקים בתחום. עד היום, לא היתה הסדרה של העבודה של אנשים בתחום הלינוקס. משרדי ממשלה וחברות גדולות דורשות עמידה בכל מיני תקנים . פניתי ל"מכון התקנים" והסתבר לי כי אין בארץ שום גוף שביצע תקינה לעבודה שלו כאשר הוא מתרכז סביב קוד פתוח / תוכנה חופשית / לינוקס . פועל יוצא של זה הוא שאין סיכוי להיכנס למכרזים או פעילויות במסגרות של משרדי ממשלה / גופים גדולים ... וזו אולי אחת הסיבות שלא רואים הרבה מערכות לינוקס בחלק מהמגזרים האלו (כן רואים אם החברה היא פרטית ואין צורך בעמידה בתקינה כלשהיא). דיברתי עם מנהל האגף במכון התקנים, עם הסגנית שלו (או השד יודע מה תפקידה) , וכרגע הופנתי ליועץ חיצוני על מנת לאפיין את מה שדרוש על מנת לבצע תקינה של הדברים הללו. יודגש, כל חברה / עוסק , צריך לעשות את התקינה (אם הוא רוצה בכך), בפני עצמו ... כלומר אם גלעד (גלעד אני מתנצל שאני משתמש בך כדוגמה) עושה תקינה לנושא של ייעוץ בלינוקס .. זה לא פועל עליי או על שחר או על כל אחד אחר . עם זאת, כל שלב הייעוץ וההכנות יכול להתבצע במשותף. יש גופים שנותנים שרותים כאלו ואחרים , אולם או שזה נעשה ללא תקינה או שיש להם תקינה על נושאים אחרים. אין לי מושג לגביי עלויות של ביצוע ההליך - לפחות כרגע. בכל מקרה, אם זה מעניין מישהו , אם הוא רוצה פרטים , אם מספר אנשים רוצים לבצע את התהליך (או את עצם הבדיקה) במשותף - אפשר לפנות אליי במייל. אני מקווה שביצוע תקינה, יאפשר להיכנס לכל מה שקשור למכרזים ממשלתים על תוכנה חופשית. נושא אחר, שעלה בשיחות שהיו לי בשבועות האחרונים , והוא תולדה של מה שקרה בין חברת "נס" לחברת "הראל המשמר ביטוח" ו"הפניקס" (למי שלא מכיר , נס לא עמדה בפרוייט עד שהוא הגיע למצב של תביעות ובלאגן שלם) , הוא הנושא של אחריות ביטוחית לפעילות בתחום הלינוקס והקוד הפתוח. אני לא יודע כמה ממי שעוסקים בתחום , מבטחים את עצמם בביטוח מקצועי , אבל אני פניתי להראל המשמר (ככאלה שנפגעו מאי ביצוע של פרוייקט) .. ומסתבר כי עד היום (ויש להם נושא של ביטוח מקצועי לרופאים / עורכי דין וכו') , לטענתם, אף אחד לא פנה בכלל בבקשה לקבלת הצעת מחיר לנושאים של ביטוח מקצועי סביב עבודות ייעוץ, תמיכה, פיתוח וכו' בלינוקס וקוד פתוח. כמו בסעיף הקודם , אם מישהו מעוניין בפרטים, אשמח להעביר לו ... בעיקרון, אני אישית מנסה להעלות את סטנדרט העבודה על (הניהולית, לא המקצועית) , לפסים שמתאימים למה שקורה בענפים אחרים. - דורון -- http://www.ofek.biz P Save a tree...please don't print this e-mail ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions -- http://www.ofek.biz P Save a tree...please don't print this e-mail ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: רישום נותני שירותים ע ל בסיס קוד פתוח
היי אדי וכל השאר, אני לא יודע אם מה שאתה מציע הוא הצעד הנכון, ואני אסביר. גם אם לחברה (ואין לי בעיה להשתמש בכל חברה שהיא כדוגמה) אין קשר עם המקור, וגם אם היא לא מזוהה עם הפעילות הקהילתית, ברגע שהיא מספקת שרותים ללינוקס ו/או קוד פתוח, יש לה מקום במאגר מידע שכזה. בסהכ מאגר מידע כזה, הוא למען הצרכנים העסקיים שצורכים לינוקס וקוד פתוח ושלמות של המאגר - רק יעזור להם. יש הבדל מהותי בין חברה / עצמאי שמספקים שרותים ללינוקס, ואשר המקור יכול לסייע להם , ומורכבת מאנשים מהקהילה.. לבין חברה שיש לה רק אינטרס עסקי כלכלי. בהבנה שלי יש הבדל מהותי בין לינגנו / קודפידנס / דורון אופק כעצמאי (ועוד רבים וטובים אחרים) לבין אורקל ... חברות אשר פונות לשוק הישראלי כאשר הם מייצגות הפצת לינוקס , או מפיצות תוכנת קוד פתוח (הכוונה להפצה מסחרית) , משלמות עבור חשיפה שכזו בדוגמאות שיש לי , אני יכול לומר שכל חברה שהשתתפה כמציגה בכנסי לינוקס של אנשים ומחשבים הוציאה בין 7000$ ל- 14000$ ואף למעלה מזה לזמן חשיפה של 6-8 שעות. כאשר אני הייתי בפינגוין - שילמנו סכומים שכאלו מכוון שהמטרה היתה לחדור לאותם חברות שהגיעו אל הכנסים הללו עם סטים של מוצרי קוד פתוח (בעיקר מסחריים אבל לא רק). אני לא אומר שהמקור צריך לגבות סכומים שכאלו , אבל אם יש אופציה לגבות סכום כלשהוא (ואפילו סמלי) המקור יוכל לנצל את זה לפעילות שהיא הרבה יותר טובה (לתפישתי והבנתי) מאשר מימון של דירה לבן של במנהטן (הכוונה כאן היא לאלו שמרווחים מהחשיפות / כנסים). הבעיות שעולות סביב נושא שכזה , היא גם כמה לגבות ממי לגבות, ולמעשה הסדרה שתיהיה צודקת ונכונה של כל העיניין. ברור לי שכזה מהלך , לא בהכרח יהיה פשוט, לא בהכרח יהיה נטול צעקות ובכיות - ובגלל זה החשיבות הגדולה של שקיפות במהלך שכזה. תמיד , שמורה לנו האופציה לתת לכל דיכפין להיכנס למאגר כזה .. אבל אז, יטענו כלפי המקור שהוא לא רציני , שהוא לא מקצועי (אפשר לחשוב שאם אתה גובה סכום כלשהוא זה הופך אותך לרציני) ..ואז המקור לא יתפש בהכרח כגוף שאפשר להסתמך על המידע שלו (מנקודת ראותם של הצרכנים העסקיים שצורכים שרותים שכאלו) ובכל מקרה , גם אז יהיו בכיות על למה ההוא רשום ראשון, ולמה הלוגו של X גדול יותר / בולט יותר . ההנחה שלי היא שתמיד יהיה גן ילדים סביב נושא שכזה. בכל מקרה, אני כן חושב שנכון לעשות סוג כלשהוא של מהלך, אי אפשר להתעלם מכך שבשוק הישראלי יש צרכים לחברות בנושא של לינוקס ותוכנה חופשית - וקיים ואקום , שאם המקור או גוף אחר לא ממלא אותו , ממלאים אותו עסקים מסחריים שהמטרה שלהם היא לא המטרה של שימוש בתוכנה חופשית. אלו היו כמה נקודות למחשבה , שלי. אם עושים מהלך שכזה, צריך לעשות אותו בצורה צודקת , שקופה, ומסודרת. - דורון Edward Aronovich wrote: אני מציע לרשום את כל נותני השירותים לקוד פתוח. לא אכפת לי אם זה IBM או תלמיד כיתה יא. אנחנו כל הזמן פוחדים מנושא החברות ללא סיבה אמיתית. המגבלה היחידה למיטב זכרוני זה שהעמותה היא מלכר ואין לזה שום משמעות בהקשר זה. אפשר להתנות את הפרסום בכך שאיש הקשר יהיה חבר בעמותה. אם חברה מעסיקה מישהו שתרם לקוד הפתחות - מצויין. אולי תבוא מזה תועלת עקיפה. אדי -Original Message- *From:* [EMAIL PROTECTED] [mailto:[EMAIL PROTECTED] *On Behalf Of *Ofek Doron [Ofek BIZ] *Sent:* Monday, February 04, 2008 10:40 AM *To:* Gilad Ben-Yossef *Cc:* Hamakor Discussions List; Ram-on Agmon *Subject:* Re: רישום נותני שירותים על בסיס קוד פתוח היי גלעד, במשפט הראשון כתוב : רישום של חברות ונותני שרותים במשפט השני כתוב לא יתבצע פרסום של חברות אני מניח שכוונת המשורר הינה כן לחברות מקומיות ... כי כמו שאתה אומר מה זה משנה בעצם אם אני חברה או עצמאי אבל לא לחברות כגון IBM, HP, מטריקס , נס (והשד יודע מי עוד). אני חושב שלכך הוא התכוון .. אבל מן הסתם הוא יוכל להסביר טוה ממני. - דורון Gilad Ben-Yossef wrote: Ram-on Agmon wrote: כחלק מעידכון אתר המקור אני מעוניין לבדוק את האפשרות של רישום חברות ונותני שירותים המבוססים על תוכנות ברישוי חופשי. כרגע, הרעיון הוא בשלבי גיבוש, ועל כן יוגבל לידידים וחברי המקור בלבד ששילמו את דמי החבר, כמו כן, לא יתבצע פירסום של חברות. אני לא כל כך מבין את ההבחנה שאתה עושה בין מי שעושה עסקים כאדם פרטי ומי שבחר להתאגד כחברה. למה זה משנה? הייתי חושב שההחלטה המעניינת היא האם לפרסם פרטים של עסקים או לא. זו החלטה לגטימית של הוועד, כך או כך. צורת ההתאגדות המשפטית לא נראית לי מאוד רלוונטית פה. וכן, למען הסר ספק, אני לכאורה בעל עניין (בעלים של חברה בתחום וכולי). תודה, גלעד ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions P Save a tree...please don't print this e-mail/ / P Save a tree...please don't print this e-mail/ / ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: רישום נותני שירותים ע ל בסיס קוד פתוח
תאמינו לי שהמקריות היא משהו מדהים .. בעודי כותב את המכתב הנל .. אני מקבל מייל שחברת ONE1 החליטה להקים קהילת קוד פתוח - אם מישהו מכם תוהה מה הקשר שלהם לקוד הפתוח, להבנתי קשר כזה לא קיים ... אבל זה לא מפריע כנראה לאף אחד (כמו אורקל שיש לה קהילת קוד פתוח... אנשים ומחשבים עם פעילות הקוד הפתוח הקהילתית שלהם ) . עוד קהילות כאלו ואבדנו. אבל זה ממש הוואקום שאפשר למצוא והנסיונות של חברות מסחריות לנצל את הוואקום לתועלת העסקית שלהן. - דורון Ofek Doron [Ofek BIZ] wrote: היי אדי וכל השאר, אני לא יודע אם מה שאתה מציע הוא הצעד הנכון, ואני אסביר. גם אם לחברה (ואין לי בעיה להשתמש בכל חברה שהיא כדוגמה) אין קשר עם המקור, וגם אם היא לא מזוהה עם הפעילות הקהילתית, ברגע שהיא מספקת שרותים ללינוקס ו/או קוד פתוח, יש לה מקום במאגר מידע שכזה. בסהכ מאגר מידע כזה, הוא למען הצרכנים העסקיים שצורכים לינוקס וקוד פתוח ושלמות של המאגר - רק יעזור להם. יש הבדל מהותי בין חברה / עצמאי שמספקים שרותים ללינוקס, ואשר המקור יכול לסייע להם , ומורכבת מאנשים מהקהילה.. לבין חברה שיש לה רק אינטרס עסקי כלכלי. בהבנה שלי יש הבדל מהותי בין לינגנו / קודפידנס / דורון אופק כעצמאי (ועוד רבים וטובים אחרים) לבין אורקל ... חברות אשר פונות לשוק הישראלי כאשר הם מייצגות הפצת לינוקס , או מפיצות תוכנת קוד פתוח (הכוונה להפצה מסחרית) , משלמות עבור חשיפה שכזו בדוגמאות שיש לי , אני יכול לומר שכל חברה שהשתתפה כמציגה בכנסי לינוקס של אנשים ומחשבים הוציאה בין 7000$ ל- 14000$ ואף למעלה מזה לזמן חשיפה של 6-8 שעות. כאשר אני הייתי בפינגוין - שילמנו סכומים שכאלו מכוון שהמטרה היתה לחדור לאותם חברות שהגיעו אל הכנסים הללו עם סטים של מוצרי קוד פתוח (בעיקר מסחריים אבל לא רק). אני לא אומר שהמקור צריך לגבות סכומים שכאלו , אבל אם יש אופציה לגבות סכום כלשהוא (ואפילו סמלי) המקור יוכל לנצל את זה לפעילות שהיא הרבה יותר טובה (לתפישתי והבנתי) מאשר מימון של דירה לבן של במנהטן (הכוונה כאן היא לאלו שמרווחים מהחשיפות / כנסים). הבעיות שעולות סביב נושא שכזה , היא גם כמה לגבות ממי לגבות, ולמעשה הסדרה שתיהיה צודקת ונכונה של כל העיניין. ברור לי שכזה מהלך , לא בהכרח יהיה פשוט, לא בהכרח יהיה נטול צעקות ובכיות - ובגלל זה החשיבות הגדולה של שקיפות במהלך שכזה. תמיד , שמורה לנו האופציה לתת לכל דיכפין להיכנס למאגר כזה .. אבל אז, יטענו כלפי המקור שהוא לא רציני , שהוא לא מקצועי (אפשר לחשוב שאם אתה גובה סכום כלשהוא זה הופך אותך לרציני) ..ואז המקור לא יתפש בהכרח כגוף שאפשר להסתמך על המידע שלו (מנקודת ראותם של הצרכנים העסקיים שצורכים שרותים שכאלו) ובכל מקרה , גם אז יהיו בכיות על למה ההוא רשום ראשון, ולמה הלוגו של X גדול יותר / בולט יותר . ההנחה שלי היא שתמיד יהיה גן ילדים סביב נושא שכזה. בכל מקרה, אני כן חושב שנכון לעשות סוג כלשהוא של מהלך, אי אפשר להתעלם מכך שבשוק הישראלי יש צרכים לחברות בנושא של לינוקס ותוכנה חופשית - וקיים ואקום , שאם המקור או גוף אחר לא ממלא אותו , ממלאים אותו עסקים מסחריים שהמטרה שלהם היא לא המטרה של שימוש בתוכנה חופשית. אלו היו כמה נקודות למחשבה , שלי. אם עושים מהלך שכזה, צריך לעשות אותו בצורה צודקת , שקופה, ומסודרת. - דורון Edward Aronovich wrote: אני מציע לרשום את כל נותני השירותים לקוד פתוח. לא אכפת לי אם זה IBM או תלמיד כיתה יא. אנחנו כל הזמן פוחדים מנושא החברות ללא סיבה אמיתית. המגבלה היחידה למיטב זכרוני זה שהעמותה היא מלכר ואין לזה שום משמעות בהקשר זה. אפשר להתנות את הפרסום בכך שאיש הקשר יהיה חבר בעמותה. אם חברה מעסיקה מישהו שתרם לקוד הפתחות - מצויין. אולי תבוא מזה תועלת עקיפה. אדי -Original Message- *From:* [EMAIL PROTECTED] [mailto:[EMAIL PROTECTED] *On Behalf Of *Ofek Doron [Ofek BIZ] *Sent:* Monday, February 04, 2008 10:40 AM *To:* Gilad Ben-Yossef *Cc:* Hamakor Discussions List; Ram-on Agmon *Subject:* Re: רישום נותני שירותים על בסיס קוד פתוח היי גלעד, במשפט הראשון כתוב : רישום של חברות ונותני שרותים במשפט השני כתוב לא יתבצע פרסום של חברות אני מניח שכוונת המשורר הינה כן לחברות מקומיות ... כי כמו שאתה אומר מה זה משנה בעצם אם אני חברה או עצמאי אבל לא לחברות כגון IBM, HP, מטריקס , נס (והשד יודע מי עוד). אני חושב שלכך הוא התכוון .. אבל מן הסתם הוא יוכל להסביר טוה ממני. - דורון Gilad Ben-Yossef wrote: Ram-on Agmon wrote: כחלק מעידכון אתר המקור אני מעוניין לבדוק את האפשרות של רישום חברות ונותני שירותים המבוססים על תוכנות ברישוי חופשי. כרגע, הרעיון הוא בשלבי גיבוש, ועל כן יוגבל לידידים וחברי המקור בלבד ששילמו את דמי החבר, כמו כן, לא יתבצע פירסום של חברות. אני לא כל כך מבין את ההבחנה שאתה עושה בין מי שעושה עסקים כאדם פרטי ומי שבחר להתאגד כחברה. למה זה משנה? הייתי חושב שההחלטה המעניינת היא האם לפרסם פרטים של עסקים או לא. זו החלטה לגטימית של הוועד, כך או כך. צורת ההתאגדות המשפטית לא נראית לי מאוד רלוונטית פה. וכן, למען הסר ספק, אני לכאורה בעל עניין (בעלים של חברה בתחום וכולי). תודה, גלעד ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions P Save a tree...please don't print this e-mail/ / P Save a tree...please don't print this e-mail
Re: רישום נותני שירותים ע ל בסיס קוד פתוח
אבקש מראש את סליחתכם על ההתבטאות ... גלעד, הנבלות שהיו אז , עדיין קיימות.. לפחות לאחד מהם היה את האומץ לזרוק לנו בפרצוף שטר של 100 שח (אם אתה ושחר זוכרים את זה) - אבל לזכותו אומר שהוא היה ישר בהבנה שלו ובדרך שלו .. האחרים , פשוט היו ערמומיים יותר. להבנתי הם לא השתנו ... אני עשיתי את שעורי הבית שלי ולמדתי ב 3 שנים האחרונות אותם . ההצעה שאתה מעלה של הקמת מועדון עסקים .. היא דרך מצויינת להפריד בין הפעילויות השונות .. - דורון Gilad Ben-Yossef wrote: Edward Aronovich wrote אנחנו כל הזמן פוחדים מנושא החברות ללא סיבה אמיתית. המגבלה היחידה למיטב זכרוני זה שהעמותה היא מלכר ואין לזה שום משמעות בהקשר זה. המגבלה היחידה היא שחברי הועד הראשון (כולל כותב שורות אלו) פחדו מאוד שהעמותה תהפוך לכלי לחברות מסחריות גדולות לקדם את האינטרסים הכלכליים שלהם ועל ידי כך תזניח את המטרות שלשמה הוקמה: ייצוג של כלל הקהילה, על הצד העסקי שבה כמו גם הצדדים האחרים. זה היה נראה הגיוני לאור התנהגות הגופים המסחריים שהיו מעורבים בנושא בזמנו. בפרספקטיבה היסטורית , נראה שהיינו צריכים לחשוש יותר מהפיכת העמותה ללא רלוונטית בעקבות התנוונות. אפשר להתנות את הפרסום בכך שאיש הקשר יהיה חבר בעמותה. אם חברה מעסיקה מישהו שתרם לקוד הפתחות - מצויין. אולי תבוא מזה תועלת עקיפה. הייתי עושה משהו אחר: מייסד מועדון עסקים כפעילות של העמותה שבו, בניגוד לעמותה, יכולים גופים מסחריים להיות חברים ומיועד באופן מפורש לקדם עסקים על בסיס ובהקשר קוד פתוח. חברות במועדון העסקים תהיה כלולה בדמי החבר (או הידיד) הרגילים לאנשים ותעלה סכום קבוע מסויים לחברה. הסכום צריך להיות קטן מספיק כדי שחברות ישקלו את זה. אולי אפילו לחלק לכמה רמות של חברות. חברות של חברה המועדון העסקים לא תגרור איתה זכות הצבעה, אבל כן זכויות פרסום כלומר אזכור באתר העמותה, פרסומיה וכנסיה, אפשרות להעביר פרסומים בצורה סבירה לחברי העמותה, בפיקוח ואישור מישהו שימונה לכך על ידי הועד (אלו יכולים להיות הצעות עבודה, כמו גם פרסומים מסחריים), אפשרות להשתמש בחברי העמותה שיביעו עניין בכך כקבוצת מיקוד שיווקית לתחום הקוד הפתוח וכולי. אם עושים את זה נכון, זה עשוי להוות מקור הכנסה לעמותה כדי שתוכל לקיים פעילות ממשית יותר. גלעד ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions P Save a tree...please don't print this e-mail/ / ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: רישום נותני שירותים ע ל בסיס קוד פתוח
המסקנה היחידה שאפשר כרגע להגיע אליה .. היא שכדאי לקשור לי ולגלעד את האצבעות (כדי שלא נוכל להקליד) .. (כי אז מתחיל גל של תגובות, ותגובות ולתגובות) :-) אני לא אצטט את כל מה שגלעד כתב.. אלא רק אומר שאני מסכים עם מרבית הדברים שהוא כתב ואני לא רואה סתירה בין מה שהוא כתב למה שאני כתבתי. - דורון Ram-on Agmon wrote: שלום לכולם. אני חושב שעדיף בשלב זה לא לרוץ קדימה מהר מדי. כפי שכתבתי, זה רק שלב ראשון, המטרה היא לראות כיצד הדברים מתגלגלים. בשלב השני, אני מעוניין להקים מעין מועדון שיאפשר לחברות לפרסם. עד אז, צריך לראות שבאמת יכולה להיות תועלת בנושא. המטרה הסופית היא למכור שטחי פירסום על מנת לאפשר למקור ליזום פרויקטים מעבר לאוגוסט פינגויין. יום טוב. רם-און. P Save a tree...please don't print this e-mail/ / ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: שינויים באתר המקור
א ... (דרכת לי על הבהונות) .. :-) האמת שרק רציתי לחזק חיזוק חיובי. שבת שלום לכולם. - דורון Ram-on Agmon wrote: שלום לכולם. לאחרונה ביצעתי מספר שינויים באתר. מאחר שכל שינוי עלול לגרום לדריכה על בהונות כאלו או אחרות, אשמח אם תפנו אלי בכל בעיה הנוגעת לשינויים שביצעתי, או הצעות שיפור כיד הדמיון וההיגיון הטובה עליכם. יום טוב. רם-און. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions P Save a tree...please don't print this e-mail/ / ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: דרוש מתרגם לתרגום הממ שק של eeepc
היי נדב, 1. מזל טוב . עכשיו יהיו לכם צעצועים חדשים לשחק בהם ... שזה די כיף לפעמים. 2. לתרגם את כל הרכיבים, הוא לא תמיד דבר של מה בכך, מה גם שיש סיכוי סביר שאתם מבצעים fork של תרגום ... אני לא יודע על איזו הפצה הם מתבססים במערכת הזו , אבל מבחינתכם זה יהיה ביזבוז משאבים לתרגם משהו שכבר מתורגם (כחלק ממהפצה הבסיסית שעליה ההפצה שלהם בנויה). מצד שני .. זה יופי של job security .. כלומר כל עוד היבואן ייבא את זה לארץ הוא ימשיך להזדקק לשרותים שלכם .. 3. לו אני הייתי asus , ואני מניח שאין ב asus אנשים טיפשים , לא הייתי ממציא את הגלגל מחדש אלא עושה remaster להפצה קיימת (מן הסתם חופשית וחינמית) ומצרף את הדרייברים שרלוונטיים למכונה הזו .. אם זה המצב, אתם צריכים למצוא על איזו הפצה הם ביססו את מה שהם עשו .. להתקין אותה עם עברית ולבצע את אותו תהליך ה remaster שהם עשו (מן הסתם יש ב asus איזה howto על מה שהם עשו) . בצורה הזו, תוכלו להימנע מביזבוז משאבי זמן. במצב כזה, לא בטוח שאתה צריך מישהו שיתרגם , יכול להיות שאתה צריך מישהו מכיר את המערכת מספיק טוב כדי לבצע את התהליך כשהוא כולל מצד אחד עברית, ומהצד השני את ההגדרות / דרייברים שהיצרן הוסיף. 4. בכל מקרה, מאחל לכם שתהנו מהצעצועים שהיבואן יארגן לכם. - דורון Nadav Vinik wrote: שלום בחברה שלנו הולכים לתרגם את המחשב הנייד של אסוס eeepc ודרוש מתרגם לממשק הראשי שלו. מי שיש לו ניסיון קודם בתרגום מוזמן לשלוח קורות חיים למייל: [EMAIL PROTECTED] eeepc: http://eeepc.asus.com ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions -- P Save a tree...please don't print this e-mail/ / ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: אקטקום = בזק בינלאומ י :דרוש הנחיות מקהילת המקו ר - דחוף
נראה לי שקיימת אי בהירות מצידם של הכותבים השונים בקשר להגדרה תומכת בקהילה . האם הכוונה היא מארחת שרתים של הקהילה תמורת מחיר סמלי או שהכוונה היא מספקת קישוריות לחברי הקהילה במחיר סמלי. לדעתי כוונת המשורר היא מארחת שרתים של הקהילה .. מה שאומר שאין לנו להלין על המחיר שבזק בינלאומי גובה מהלקוחות שלה. כמו כל גוף היא רשאית לתמחר את השירות שהיא מספקת בצורה שמתאימה לה. יש אולי היבט צרכני של שוק שהופך אט אט להיות יותר מונופוליסטי מכוון שכמות הספקים קטנה ולמעשה כלל הצרכנים בין אם הם משתמשי לינוקס ובין אם לאו יכולים לטעון לקיומה של בעיה. בסופו של דבר, לדעתי, אנחנו נשלם את המחיר שהספקים ידרשו וזאת מכוון שאף אחד מאיתנו לא ירצה לוותר על שרותי אינטרנט. הספקים, אגב, מצויים בתחרות של אספקת רוחבי פס (המבצעים הנוכחיים כמו שאני יודע מדברים על 7M, 8M ו- 10M ) רוחבי פס שמרבית הצרכנים כלל לא צריכים - המחירים, כמובן, במצב שכזה לא ממש יירדו.. בכל מקרה, אני לא בטוח שיש כאן בעיה של קהילת הלינוקס אלא של כלל ציבור משתמשי האינטרנט בישראל, לצערי קהילת הקוד הפתוח יש לה הרבה מלחמות אחרות לעשות כך שהיא לא יכולה לבזבז משאבים על מלחמה ששיכת לציבור רחב יותר. - דורון Ori Idan wrote: בזק בינלאומי אכן תומכת היום בקהילה כמו שתמכה אקטקום בעבר. אבל זה לא קרה מיד. כשבזק בינלאומי החליטה לסגור את חוות השרתים של אקטקום בחיפה, היא הודיעה לכל בעלי השרתים שהחווה נסגרת ושאין יותר אכסון חינם. צעד זה עורר מחאה שעליה נכתבו לא מעט פוסטים בבלוגים את מה שאני כתבתי אפשר לראות בכתובת: http://www.oriidan.info/article/communitycontrib רק לאחר לחץ ציבורי, התקשרו נציגי בזק בינלאומי לעמותת המקור ולצוות ווטסאפ והציעו להם להמשיך לאכסן את השרת חינם כמו שהיה עד כה. -- אורי עידן On Dec 11, 2007 12:19 AM, allnet computers [EMAIL PROTECTED] mailto:[EMAIL PROTECTED] wrote: שלום רב, התחברתי לספקית האינטרנט אקטקום לפני 3 שנים ויותר, בעקבות תרומתה לקהילת הקוד הפתוח . אנוכי מנוי ל-3 חשבונות ISP מתוכם 2 לפי הסכם שנתי עם אקטקום. לפני מספר ימים יצרה קשר נציגת שירות לקוחות בזק בינלאומי על מנת לחדש מנוי ,לאחר תום התקופה, מדובר במנוי לפי הסכם שנתי. ביקשתי מהנציגה הצעת מחיר למנוי שנתי (לפי מסורת אקטקום) ,הנציגה ניסתה להסית אותי למנוי בבזק בינלאומי לפי תשלום חודשי. לאחר ההתעקשות למנוי לפי הסכם שנתי, התבקלה הצעת מחיר יקרה מזו של אקטקום. ביקשתי הבהרה מהנציגה : מדוע ההצעה יקרה מאקטקום ,מאחר שבזמננו היתה ירידת מחיר לפי סוג החבילה ?? להלן דברי הנציגה : הסכם שנתי,דורש יותר משאבים מבזק בינלאומי ,מאשר חיוב חודשי. לא קיימת ספקית אינטרנט אחרת שמיישמת הסכם שנתי, חוץ מאקטקום , למיטב זכרוני ביצעתי הסכמים שנתיים עם ספקית אינטרנט אחרת עם העברת המנוי מאקטקום לבזק בינלאומי לפי מנוי חודשי , אזכה למחירים נמוכים יותר מאקטקום. אקטקום החליטה על ייקור החבליה השנתי למיטב ידיעתי בזק בינלאומי התחייבה להמשיך במסורת אקטקום לקהילת הקוד הפתוח . אשמח לקבל הנחיות. תודה אבי חן ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il mailto:Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions -- ספרים וסיפורים שכתבתי: http://www.thestories.org ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions P Save a tree...please don't print this e-mail/ / ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: תקשיבו רעיון
כשקראתי את זה בתחילה .. חשבתי שזה רעיון מוצלח מאד. אבל אם תחשבו על זה יש ברעיון מגוון של בעיות (שהם לא טכניות) שעשויות לצוץ. ברור כי אם צריך לתמוך במשתמש ביתי רגיל ... אני לא חושב שלמישהו תיהיה בעיה עם זה (ונראה לי שלזה שחר התכוון). אבל, מה שיקרה בפועל הוא שמחר בבוקר יתחילו להתקשר גם חברות ועסקים .. הרי מי בישראל לא ירצה תמיכה בחינם. הדבר ייצור תגובת שרשרת מכל החברות והעצמאיים שעובדים בתחום .. שמן הסתם יטענו שגוזלים להם את הפרנסה. לאורך זמן אני לא בטוח שזה יעשה טוב. לדעתי, המקור צריכה לדאוג לטיפוח של עסקים סביב תוכנה חופשית (ולא ליצור משהו שיזיק להם), על מנת למקסם ככל האפשר את הפעילות סביב תוכנה חופשית. מבחינת חברה שתתקשר, אם חלילה יקרה משהו (כמו פגיעה במחשב), הרי שאם אותו נזקק תמיכה היה פונה מלכתחילה לחברה מסחרית, הם היו צריכים לדאוג לו ולסייע לו.. עכשיו עשוי להתקיים מצב בעייתי שבו ייפגע הנזקק והוא יאשים את המקור בכך. כאמור לי אישית אין בעיה עם שירות שכזה באופן כללי ואני חושב שהוא יכול להיות מצויין לאנשים מן השורה, אני לא יודע איך להתייחס לכך שחברות (בהתחלה SMB ואחר כך אחרות ) יפנו לשירות שכזה. בכל מקרה, צריך להתייחס לדברים שלי בסייג מסויים מכוון שאני מסייע למספר חברות (ועצמאיים) שמספקות תמיכה עסקית לקוד פתוח. - דורון Shachar Shemesh wrote: אחת לכמה זמן מתקשר מישהו למספר הטלפון של המקור (כלומר - ללינגנו) ומבקש תמיכה טכנית על לינוקס. בדכ הוא מתקשר כשאני באמצע משהו, ואני בצער עונה לא שאני לא יכול לעזור לו, ומפנה אותו לפורומים. קצב הטלפונים משתנה, אבל הוא נע בין פעמיים בשבוע לבין שבועיים בלי אף פניה. כמובן שזה המצב כאשר המקור לא מפרסמת שהיא נותנת שירותים כאלו. הרעיון הוא כזה. לקנות למקור קו טלפון נפרד, ולתת למתנדבים להתחבר למרכזיה באמצעות טלפון תוכנה. כאשר מתקשר מישהו לקבל תמיכה טכנית, להפנות אותו למתנדב שמחובר. כמובן שהשירות יינתן לציבור הרחב בחינם. העלויות מבחינתנו: - קו טלפון (שיחות נכנסות בלבד) - כמה עשרות שקלים בחודש (בערך 30) לא כולל התקנה. - מרכזיית Asterisk (יש כבר בלינגנו, צריך לקנות עוד מתאם לטלפון) - 85 דולר - לקנפג את המרכזיה ולהרים CRM של בעיות נפוצות ותגובות להם - זמן (המשאב היקר ביותר) - מתנדבים (priceless) לדעתכם זה ישים? בעיות צפויות: - מישהו (הא!) צריך לנהל את המתנדבים. בפרט, לא כל מי שיודע איך להתקין ולפתור בעיות על לינוקס גם קשיר לתת תמיכה טכנית. זה דבר שדורש סבלנות, סבלנות ולא מעט סבלנות. זה משהו שאני מקווה שאני אוכל לעשות. סביר להניח שהקלטת השיחות ומעקב אחריהן יספק בהקשר הזה. - מה לעשות אם מתקשרים ואין אף מתנדב זמין? - מה לעשות אם מתנדב התחבר למערכת, אבל הלך מהמחשב? השאלות לקהל הרחב: א. האם יש פה אנשים שיהיו מוכנים לתפקד על תקן של תומכים טכניים על בסיס זמן פנוי? ב. אני קצת חדש ב-Asterisk, ואני אצטרך עזרה לקנפג את המערכת בהקשר הזה. כדאי יהיה לייצר מאגר של בעיות נפוצות, אבל אני חושב שוויקי יספיק לצורך העניין בשלב ראשון. הנושא עוד לא עבר דרך הועד, אבל לאור העלויות היחסית נמוכות, אני לא חושב שתהיה פה בעיה כספית. רעיונות? שחר ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: מכרז משרד החינוך
רם, אם אני לא טועה היה פרסום על זה באתר Ynet .. ויומיים אחרי זה היה פרסום על כך שהם ביטלו את דרישת הסף לאקספלורר האם יכול להיות שהפרסום התייחס למכרז אחר של משרד החינוך ? - דורון Ram-on Agmon wrote: שלום. למערכות למידה מרחוק. במכרז מוגדר שהוא יפעל רק על גבי אקספלורר. יום טוב. רם-און. Samion Rodov wrote: איזה מכרז ? On 10/23/07, Ram-on Agmon [EMAIL PROTECTED] wrote: שלום לכולם. שוחחתי היום עם עוד חיים רביה לגבי מכרז משרד החינוך. אני אפגש עימו ביום שני הבא. יום טוב. רם-און. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: מכרז משרד החינוך
. זה נכון .. :-) - דורון Lior Kaplan wrote: הם פרסמו שהם ביטלו... זה עדיין לא אומר שזה קורה בפועל. Ofek Doron [Ofek BIZ] wrote: רם, אם אני לא טועה היה פרסום על זה באתר Ynet .. ויומיים אחרי זה היה פרסום על כך שהם ביטלו את דרישת הסף לאקספלורר האם יכול להיות שהפרסום התייחס למכרז אחר של משרד החינוך ? - דורון Ram-on Agmon wrote: שלום. למערכות למידה מרחוק. במכרז מוגדר שהוא יפעל רק על גבי אקספלורר. יום טוב. רם-און. Samion Rodov wrote: איזה מכרז ? On 10/23/07, Ram-on Agmon [EMAIL PROTECTED] mailto:[EMAIL PROTECTED] wrote: שלום לכולם. שוחחתי היום עם עוד חיים רביה לגבי מכרז משרד החינוך. אני אפגש עימו ביום שני הבא. יום טוב. רם-און. ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il mailto:Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il mailto:Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
Re: I'm Feeling that I'm Under-utilised
זה הופך לסאגה / טלנובלה .. אולי כדאי כמו ששחר כתב כדאי להשאיר את זה לוועד , בסהכ יש שם אנשים שאפשר לסמוך עליהם ועל שיקול הדעת שלהם. - דורון Shachar Shemesh wrote: Ori Idan wrote: יש כאן שאלות שנוגעות לכל העמותה לדעתי. יכול להיות, אבל אלו בדיוק השאלות שלא נידונות בשירשור הזה. השאלות הרלוונטיות הן האם כמות שמות המתחם, כמות האתרים והצורה שהם היו מתוחזקים מביאה את מירב התועלת לעמותה מבחינת חשיפה ושירות לציבור? האם לא כדאי לנצל את העובדה שממילא אנחנו חייבים להעביר את החומר ממקום למקום כדי לעשות סדר? אני חשבתי שהפורום הנכון הוא דיון במסגרת הרשימה של הועד. לאור העובדה שאף אחד לא דן בשאלות האלו בפורום הזה, אין לי אלא להניח שצדקתי. אני לא רואה שום סיבה לשמור את הדיון בפורום הזה. עם כל הכבוד להצעות שהועלו, אף לא אחת מהן דנה בלב העניין. השאלות הן מה הם בדיוק השירותים אותם אמור שלומי לנהל אמור? אף אחד. ומדוע לשלומי אין גישה אליהם? יש לו גישה מלאה לשירותים שאותם הוא אמור לנהל. הבעיה היא הגישה לשירותים שאותם הוא *רוצה* לנהל. אז, זה נכון, לשלומי יש הרבה זמן פנוי והמון מוטיבציה, אבל הוא מוציא אותם כרגע על לנהל דיון בתפוצת נאטו רק בגלל שאמרו לו לא (או, לפחות, לא את הכן שהוא רצה). עם כל הכבוד, זו לא דרך להתנהל, ואין פה שום קשר לשום שאלה טכנולוגית. ועל כן אתה תאלץ לסלוח לי שאני לא ממשיך את הדיון המיותר הזה. -- אורי עידן שחר ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions ___ Discussions mailing list Discussions@hamakor.org.il http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
