On Thu, Aug 17, 2006, Eran Tromer wrote about "Re: DMCA ן?½??ן?½??ן?½?¨ן?½?¥ - ן?½?¢ן?½??ן?½?¨ן?½?? ן?½??ן?½?¦???????¨": > > Once this obvious fact dawns > > on copyright owners - that no matter what DRM they use, the same music will > > always be available from other "pirate" sources without DRM - they will > > see the futility of DRM and stop using it. > > Then what will they make money from, concerts and nice packaging? > In that case they'll be losing the revenue due to exclusiveness (a > nicely package CD of music you can download anyway has less economical > value than a nicely packaged CD of music you can't get otherwise) *and* > imposing restrictions on users. The worst of both worlds. Is this what > you aspire to?
כדי לשמח את שחר (שבניגוד ל"כלל" שלו דווקא לא רוצה שאענה באנגלית למייל באנגלית) עברתי לעברית. ערן, נראה לי שלא הבנת את הטענה שלי, שבמהותה היא פשוטה: מי שרוצה לעבור על החוק ולהעתיק מוזיקה ללא תשלום תמלוגים, יכול ותמיד יוכל לעשות זאת, ואפילו מאוד בקלות. מספיק שמישהו אחד באינטרנט השיג שיר או סרט מסוים ללא "הגנה" (על-ידי העתקה מדיסק, "פריצת" ההגנה, הקלטה מרדיו, או כל שיטה אחרת), ותוך כמה ימים יכולים להסתובב ברשת מיליוני עותקים של החומר הזה. לכן, למוכרי מוזיקה ברשת אין שום טעם להתאמץ עם שיטות DRM ואין שום צורך בחוקים חדשים: אין שום טעם (כזה המבוסס על ההיגיון, לפחות) "להגן" על שיר שאתה מוכר לקונה חוקי, כשאותו שיר - לא מוגן - בין-כה מסתובב ברשת. זה כמעט כמו לשים בבית עם עשר כניסות דלת רק על אחת אקראית, ולטעון שזה עוזר נגד גנבים. אז מדוע אפל ודומיהם בכלל מנסים שיטות DRM? כל מי שהתעסק פעם עם חברה גדולה, במיוחד אמריקאית, ברורה לו הסיבה. לא השכל, אלא "כיסוי התחת" שולטים שם. מי שפיתח DRM באפל לא באמת חשב שבכך הוא "מגן על היוצרים" ממשהו כי הוא ידע שאותם שירים, ללא הגנה, בין כה וכה מסתובבים ברשת. הוא אפילו לא האמין ששיטת ה DRM שלהם - או איזשהי שיטת DRM - באמת יכולה לעבוד. הוא פשוט האמין שאם פעם יבוא אליו הבוס וישאל אותו "מה עשית נגד העתקה", יהיה לו איך לכסות את התחת. עורכי הדין של החברה אמרו לו שאם תהיה תביעה בנושא נגד החברה שלו, אז הוא יהיה חייב להראות ש"עשה משהו" (due diligence) וזה בדיוק מה שהוא עשה. "עשה משהו". לא משנה אם יש איזשהו היגיון ב"משהו" שעשה. המחשבה כאילו מישהו עלול לקנות שיר בדולר מאפל ואז לתת אותו חינם ל 100 חברים היא מגוכחת. אם אותו אדם רוצה לעבור על החוק בצורה זו, אז הוא יכול לחסוך את הדולר שלו ולהשיג את אותו השיר בחינם. >.. > clients. Also, there's a lot of historical baggage. So I don't see how > the libraries analogy is relevant. And anyway, current e-Book DRM > schemes *are* preventing library use. >.. תראה, אני יכול להתווכח אתך שעות בנושא הזה. אבל לא ממש חשובים ההבדלים בין נושא הספריות למצב עם מדיה דיגיטלית. הדבר היחיד שחשוב לזכור הוא שספריות פשוט *עבדו*: אנשים נהנו, אחוזים גדולים מהאוכלוסיה קראו את *רוב* הספרים שלהם דרך ספריות במקום לקנות אותם, מו"לים וסופרים הרוויחו, אבל לוא דווקא בענק - הם יצאו כשרק חצי תאוותם בידם - הם לא הרוויחו עשרות שקלים בכל פעם שמישהו קורא ספר אלא אולי כמה אגורות - אבל זאת הייתה פרנסה לא רעה. בקיצור, השיטה עבדה. ולא רק זה, בסוף שנות השמונים, כשהייתי בארה"ב, הייתה בשכונה שלי ספריה ובה לא רק ספרים אלא גם... דיסקים! מה? דיסקים? אבל שוד ושבר - הרי אפשר להקליט אותם על קסטות (זה מה שהיה נפוץ אז!) ולתת לחברים? נו, באמת - הרי החברים שלך יכולים גם הם לקחת את אותו דיסק מהספריה... בכל אופן - החלפת דיסקים בספרייה עבדה אז היטב. היא הייתה יכולה לעבוד גם היום, אם אולפני ההקלטות לא היו רודפי בצע, ומעדפים ש 90% מהאנשים יעברו על החוק ומלבד ש 10% ייקנו מוזיקה בצורה שהם לא רוצים ובמחיר מופקע. > the tax money according to that. This obviously has a lot of problems > (e.g., how to do so with minimum invasiveness, what to do about derived > works), but seems basically fair. I'm sure you can think up better > schemes that don't follow the "channel 1" model. הבעיה היא שמעורבות ממשלתית ו "minimum invasiveness" כפי שאתה מתאר, לא הולכות ביחד. לממשלה יש כוח כמעט מוחלט (במיוחד בארץ), והיא אוהבת להשתמש בו. כך צמחה היכולת של רשות השידור לקבל ממשרד הפנים מידע על האזרחים שאף חברה לא הייתה מעיזה לבקש, כך צמח "חוק הצופן" שאומר לך שאסור לך להשתמש בפיירפוקס, וכד'. אני לא אתפלא אם אחרי המס המיוחד שהמצאתם (לשמחתי זוהי לא הצעת חוק אלא רעיון שלכם) יבוא גם חוק שמחייב אנשים להתקין "תכנת ניתור" מיוחדת על המחשב שלהם (וכמובן, היא תהיה קיימת רק על וינדוס דבר שיהפוך משתמשי לינוקס לפושעים), ואז כדי למנוע רמאויות יחוקק חוק (בדומה לזה שקיים עבור רשות השידור) שמאפשר לארגון הממונה על חלוקת התמלוגים להיכנס אליך הביתה ולבדוק שהתקנת את התכנה, ואז יתחיל ויכוח האם מכשיר X הוא מחשב וחייבים להתקין עליו את התכנה, ואז תהייה רשימה (כמו זו של משרד התקשורת) של מכשירים דמויי מחשב שמותר לייבא לארץ (כי יש בהם את התכנה) ואת כל האחרים יהיה אסור - בקיצור - אני צופה גיהנום שאי אפשר יהיה אפילו להילחם בו או להתחרות בו. אז אני מעדיף שהממשלה לא תשנה כלום במצב הישן. לא חוק חדש בנוסח DMCA ולא חוק חדש בנוסח אלי-ערן. כמו שהעתקת התכנה הלא חוקית לאט-לאט יורדת בישראל, זה ייקרה גם למוזיקה - וזה ייקרה רק אם יהיו פתרונות חוקיים נוחים ובמחיר סביר, כמו שיש בתכנה, שיהפכו את העברה על החוק ללא כדאית (למרות שעדיין מאוד קלה). וגם אם תוך כדי כך יירדו רווחי חברות המוזיקה והסרטים - לא נורא. אבל אני אפילו לא צופה שזה ייקרה - לדעתי יותר אנשים ישלמו פחות, והוצאות החברות על שיווק וייצור ייקטנו. -- Nadav Har'El | Thursday, Aug 17 2006, 24 Av 5766 [EMAIL PROTECTED] |----------------------------------------- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |As far as we know, our computer has never http://nadav.harel.org.il |had an undetected error. --------------------------------------------------------------------- To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
