On Sun, Aug 20, 2006, Uri Bruck wrote about "[Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]": > >>אם את מייצרת מכונית ומוכרת אותה, אין לך שום רשות להגיד למי שקנה ממך את > >>המכונית מה לעשות איתה. מותר לו להכנס איתה בקיר, מותר לו למכור אותה, ומותר > >>לו לעשות ככל העולה על רוחו במה שמכרת לו. > > > אז זהו שאתה צודק בערך....מותר לך לקנות את היצירה שלי...אבל גם כשקנית > אותה...ואגב לא קנית את זכויותי עליה (קרא בעיון מה שכתוב על כל דיסק שאתה > קונה) - אלא מותר לך להשתמש בזה להנאתך האישית בלבד ולא למנוע מכירת עותקים > נוספים על ידי DISTRIBUTION שלה. > בכל דיסק כתוב - > unauthorised copying, public performance, hiring, renting and broadcasting > of this recording prohibited > זאת אומרת שיש חוזה כתוב על כל מוצר ובעצם ברגע שקנית את המוצ ר אתה מסכים > לתנאיו...רק שאתם נלחמים פה להפר את זה...
לא כל מה שמוכר כותב ב"חוזה" אכן ניתן לאכיפה, מכיוון שהמחוקק הבין שבמעמד מכירה בו מוכר מוכר מוצר זהה למיליוני אנשים, אין לקונה את האפשרות לשנות את החוזה. חוזה כזה נקרא "חוזה אחיד", ובית משפט יכול לפסול אותו או סעיפים ממנו. במקרה המדובר, של CD, בית המשפט *לא* פסל את הטקסט שתיארת, ולכן הוא תקף בהחלט. אבל, זה לא "ברור" כפי שאתה מתאר שכל מה שכתוב על CD תקף רק משום ש"ראית את זה כשקנית את המוצר". גם לא ברור מדוע לדעתך יש בכלל היגיון ב"חוזה" שכרגע ציטטת. טוב, אז אסור להעתיק או לשדר את היצירה. בסדר, בוא נאמר שאני מסכים עם סעיפים אלו. אבל, אסור להשכיר את ה CD?? מה לעזאזל זה אמור להביע? אותי התנאי הזה פשוט מזעזע. מדוע אני יכול לשכור מכונית, לשכור דירה, לשכור כסא, לשכור מחשב, אבל לא יכול לשכור CD שהוא מוצר פיזי בדיוק כמו כל האחרים? אין בזה שום היגיון ואין בזה שום קשר לזכויות יוצרים (גם אם תנסה למצוא מתחת לאדמה סיבות למה זה קצת קשור). פשוט, יוצרים גילו שיוכלו להרוויח יותר כסף אם לא תהיינה ספריות דיסקים (כמו שיש ספריות ספרים) ולכן לא רוצים שיהיה כזה דבר. מה דעתכם שבשלב הבא גם מוכרי מכוניות יכתבו בחוזה ש"אסור לך להשכיר את המכונית או להסיע בה אחרים בתשלום" כי חברות מכוניות גילו שמוניות פוגעות בהכנסתם (אני מכיר מספר תל-אביבים שלא קנו מכונית כי יותר נוח להם ליסוע במוניות)? כפי שכבר ציינתי במייל קודם, אותי סעיף זה מעציב במיוחד בגלל שבשנות השמונים בספריה השכונתית שלי בארה"ב דווקא היו CD בדיוק כמו ספרים. ואני זוכר גם איך בהתחלת שנות התשעים הייתה בשכונה שלי (בישראל) ספריית וידאו מאוד זולה, שקנתה סרטי וידאו חוקיים (לא העתיקה סרטים באופן בלתי חוקי) והשכירה אותם - כנראה בניגוד לטקסט "אסור להשכיר קלטת זו..." שהופיע על הקלטות. לדעתי אין *שום* בעיה מוסרית בסידור זה. אסור לאנשים שלוקחים דיסק או סרט להעתיק אותם (בדיוק כמו שאסור למי שלוקח ספר בספרייה לסרוק או לצלם אותו), אבל המוסר שלי אומר שזה בסדר גמור להשכיר דיסקים או DVD-ים ללא גביית "תמלוגים" נוספים על מחיר המכירה המקורי של ה CD או ה DVD. אז חשוב לשמור על זכות היוצרים להתפרנס בכבוד. *אין זה חשוב* לשמור על "זכות" היוצרים לעשות ככל העולה על רוחם ולכפות על הציבור כללי התנהגות שהציבור לא מוכן לקבל אותם - כמו איסור זה להשכיר מוצר שקנית בכסף מלא. זאת בדיוק כמו שהחברה לא צריכה לקדש את "זכותם" של בעלי מכולת לא להציג מחירים או למכור חלב במחיר מופקע, את "זכותם" של מוכרים לנקוב מחירים בלירות מצריות או ללא מע"מ, את "זכותם" של מוכרים לכתוב סעיפים בגודל מיקרוסקופי למטה בחוזה, את "זכותו" של בנק לתת לך חוזה של 10 עמודים שבסעיף 174 שלו כתוב "אני מוכר את נשמתי לבנק", וכד'. החברה, על ידי חוקי ה"חוזים האחידים", קבעה שאין זה זכותו של המוכר לקבוע את החוזה באופן שרירותי, ושראוי ורצוי שהחברה תתערב בחוזים אלו במקרה שהצרכן הקטן נעשק. -- Nadav Har'El | Sunday, Aug 20 2006, 26 Av 5766 [EMAIL PROTECTED] |----------------------------------------- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |If you drink, don't park; Accidents cause http://nadav.harel.org.il |people. --------------------------------------------------------------------- To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
