On Sunday 20 August 2006 20:09, Yosef Meller wrote:
> ציטוט Shlomi Fish:
> > On Sunday 20 August 2006 18:05, Yosef Meller wrote:
> >> ציטוט Shlomi Fish:
> >>> לקוחות משלמים היא פריביליגיה - לא זכות. זאת פריביליגיה שניתנת כתוצאה
> >>> מהסכם המונופול של זכויות יוצרים המעוגנת בחוק. כך שאי אפשר לטעון ש"אבד"
> >>> לקוח במידה שמישהו העתיק את היצירה.
> >>
> >> באותה מידה ששכר דירה הוא "פריווילגיה" של המשכיר - החוק מגן כאן על זכות
> >> מוסרית ומתוקף הזכות הזו הוא מעניק את מה שאתה קורא לו "פריווילגיה" - הגנה
> >> על זכות הקניין.
> >
> > כפי שאמרתי זכויות יוצרים אינם קניין, וקניין רוחני איננו קניין. מכיוון
> > שהמשכיר הוא בעל הדירה, הרי שהדירה היא רכושו (המוחשי) ולכן הוא יכול לקבוע
> > תנאים למכירתה או להשכרתה. אך בעל זכויות יוצרים על יצירה - היצירה איננו
> > רכושו, ואם הוא בחר להפיץ אותה ברבים, הרי שאין באפשרותו למנוע העתקה פרטית
> > ולא מסחרית שלה.
>
> על האם זכויות יוצרים הן קניין אנחנו מדברים בשרשרת אחרת, לא אגיב כאן.
> לגבי האפשרות למנוע פעילות לא מוסרית - היא לא הופכת פעילות לא מוסרית
> למוסרית.
נכון, אבל אם קשה לך למנוע פעילות כזאת וחלק גדול מהציבור (20% מהאמריקאים, אולי
אפילו אחוז גבוה יותר בישראל), שהוא מלבד זאת שומר חוק ומוסרי ביותר, מבצע אותה
וממשיך לבצע אותה, כדאי לשקול מחדש את ההנחה שהיא פעילות "בלתי-מוסרית".
אני כאמור:
1. אובייקטיבסט וככזה אינדיבודאליסט וקפילטיסט.
2. יוצר פורה.
3. תרמתי ותורם ממיטב זמני לקוד הפתוח.
4. עוזר לארגן פעילויות של קוד פתוח רבות בישראל.
ובכל זאת מוריד קבצים המוגנים בזכויות יוצרים מהאינטרנט ומאזין למוזיקה שהורדתי
(ועדיין לא קניתי) במחשב. האם לדעתך אני פושע?
אני בניגוד לאנשים רבים אחרים מאמין שגם לא צריך להרגיש אשמה על כך שהורדתי שירים
או שאני משתף אחרים בשירים שהורדתי, משום שזאת לא צריכה להיות עבירה על החוק. כך
אני יכול גם להמשיך לעשות את מה שאני עושה ממילא וגם לא להרגיש רגשות אשמה על
כך.
>
> >>> ולא דיברתי על ערך במובן הזה.
> >>>
> >>>> לגבי ערכה האומנותי, וודאי שהוא לא יורד, אבל אם אתה מכיר בכך
> >>>> שליצירה יש ערך אומנותי, אתה צריך לתת תמורתו ערך אחר (לפי דרישת היוצר),
> >>>> ואם לא, אז עזוב את היצירה בשקט, ממילא אין לה ערך בשבילך.
> >>>
> >>> ברגע שיצירה הפכה להיות פומבית בהחלטתו של יוצרה, הרי שזה לא נכון לאסור
> >>> על הפצה ושימוש לא מסחריים שבה. אין זו חובתי לשלם ליוצר כדי להשתמש בה.
> >>
> >> למה זה לא נכון? מי אמר שכשהיוצר משחרר את היצירה לפומבי הוא מחליט לשחרר
> >> אותה לכל דכפין? כפי שאני רואה את זה, היוצר משחרר את היצירה עבור אלו
> >> שמסוגלים לתת את הערך שלה בחזרה.
> >
> > לא נכון. היוצר שחרר אותה ברבים. הוא רשאי להרוויח ממנה כסף על-ידי הגבלת
> > ההפצה והשימוש המסחריים בה (מכירה בחנויות, שידור בתחנות רדיו/טלוויזיה וכו,
> > ציטוטים/סימפולים וכו מסחריים, וכיוצא בזה). מה שהוא לא יכול להגביל זה הפצה
> > ושימוש לא מסחריים. אם אני בבית שלי מוריד שיר או שומע שיר שהקלטתי או
> > הורדתי זה לא ענייינו של אף אחד, משום שאין אינטרס מסחרי למנוע ממני זאת.
> > כפי שאלון ציין זה לא פחות לקוח, אלא עוד מאזין, ובפוטנציה לקוח נוסף. לעומת
> > זאת חנויות שמוכרות בכסף עותקים לא חוקיים של דיסקים, זה בהחלט דבר שאפשר
> > לאסור עליו, מכיוון שזה שימוש מסחרי.
>
> אין לך שום זכות לקבוע מהו האינטרס המסחרי של בעל הזכות ביצירה.
דווקא יש לי. אני, בתור מי שרוצה לשנות את החוק, יכול לומר שאת האינטרס המסחרי של
בעל זכויות היוצרים ניתן לממש בדרך כזאת ולא בדרך אחרת.
>
> הדוגמא שלך בעייתית: דיסקים מיועדים לקהל הביתי ולכן אתה פוגע באינטרס
> המסחרי של בעל הזכויות. אפשר לומר שזה בקטן ושהפושע האמיתי הוא מי שמפיץ את
> הקבצים, אבל עדיין אתה לוקח ערך ולא נותן ערך חזרה.
ובכל זאת - דיסקים מיועדים גם ל-:
1. מכירה (הפצה מסחרית).
2. שידור בתחנות רדיו, כולל רדיו אינטרנט (גם שימוש מסחרי)
3. יחצ"נות לאומן בשביל שאנשים יבואו להופעותיו, או יקנו דיסקים אחרים שלו.
4. וכו'
אני גם לא "לוקח" שום ערך, משום שהערך נשאר שלם כפי שהוא. אני מעתיק מידע
דיגיטלי - דלי של סיביות. זאת פעולה פשוטה, זולה, קלה, ולכן לא משהו שאפשר או
רצוי לאכוף.
>
> [ הורד הדיון השייך למחרוזת אחרת ]
>
> >>>>> כל זאת מבלי לרדוף ולהטריד ילדים בני 10, שכל חטאם הוא שהם אוהבים
> >>>>> להוריד ולשתף שירים או סרטים שהם אוהבים.
> >>>>
> >>>> נכון. צריך לרדוף את ההורים שלהם שלא לימדו אותם לכבד את הכשרון והיכולת
> >>>> של אחרים.
> >>>
> >>> אתה באמת חושב כך? סטאלמן אמר בהרצאה שלו שכשהוא היה ילד, המורה שלו ביקשה
> >>> מהילדים שישתפו אחרים בממתקים שהביאו מהבית כי "שיתוף זה כיף, וזה נחמד
> >>> לתת ולקבל.". והנה פתאום אתה צריך להגיד לילד "יוסי, אל תשתף אחרים
> >>> במוזיקה [1] שלך! זה אסור על פי החוק!". כמדומני היית בהרצאה של סטאלמן.
> >>
> >> וכשסטולמן הקדוש אמר את זה הוא כנראה שכח שהסוכריה שייכת לילד, המוזיקה לא.
> >
> > המוזיקה לא נכתבה על ידי הילד, אולם העותק שלה מוחזק על ידו. לכן, הוא רשאי
> > לעשות בו ככל העולה על רוחו.
>
> לא נכון. המוזיקה (במקרה של דיסק רגיל) נקנתה תחת תנאי מפורש המגביל את
> השימוש בה לשימוש שהוא "לא מסחרי" כהגדרת החוק (לא ההגדרה שנתתי במחרוזת
> אחרת).
אז מה? אפשר לכתוב מה שרוצים על עטיפה של דיסקים כפי שאפשר לכתוב ב-EULAs של
תוכנות. אבל קרוב לודאי אתה יודע שתנאי רישוי הם לא תמיד ברי-אכיפה ועל אחת כמה
וכמה מוסרי או אתי.
העתקה של דיסק ללא דרישת תשלום או בדרישת תשלום סמלי איננה שימוש מסחרי. זאת
זכותה המלאה של אנשים שברשותם עותק של שיר להעתיק אותו לחבריהם. אם הם מנסים
למכור אותו באופן מסחרי, זה כבר סיפור אחר.
>
> >> באותה צורה, כשאתה כותב תוכנה חופשית ומשתף אותה, זה לא אותו דבר כמו לצרוב
> >> לכל החברים שלך עותק פרוץ של חלונות.
> >
> > ייתכן שבתוכנות ראוי לאסור על העתקה לא מסחרית ללא ראשות, בשל המודל הכלכלי
> > שלהן. אולם, יש לציין שגם למיקרוסופט לא אכפת שאנשים ישתמשו בבתים שלהם
> > בעותקים פרוצים של חלונות, משום שאין להם אינטרס כלכלי לרדוף אנשים אלה.
> > להפך - ככל שיותר אנשים משתמשים בחלונות בבתים שלהם, כך יותר מהם יעדיפו
> > להשתמש בה במקומות העבודה, שם יש למיקרוסופט וחברות אחרות יותר שליטה.
>
> שוב, האינטרס המסחרי ושיטת קידום המכירות של בעלי הזכויות הם לא עניינך.
הם דווקא כן - כפי שאמרתי.
אם אתה רוצה לקרוא על עוד חוקים אבסורדיים של הגבלת השימוש במוזיקה אז תדע לך
שבארה"ב:
1. נאסר על שירת "Happy Birthday to You" לילד שלך ביום הולדתו.
2. נאסר על השמעת מוזיקה בקול בעזרת הרמקולים של המכונית שלך.
3. נאסר על בני ובנות הצופים לשיר שירים שמוגנים בזכויות יוצרים מסביב למדורה.
האם לדעתך חוקים אלא אינם אבסורדיים?
בברכה,
שלומי פיש
---------------------------------------------------------------------
Shlomi Fish [EMAIL PROTECTED]
Homepage: http://www.shlomifish.org/
Chuck Norris wrote a complete Perl 6 implementation in a day but then
destroyed all evidence with his bare hands, so no one will know his secrets.
