On Sunday 20 August 2006 18:05, Yosef Meller wrote:
> > אז אני אוכיח את זה עכשיו.
> >
> > ראשית אני אשתמש באותו טיעון שאיין ראנד השתמשה בו כשניסתה להראות מדוע
> > האלטרואיזם (קרי ההנחה שאדם מחויב לתרום לזולת כדי שתהיה לו זכות קיום) אינו
> > נכון. היא שאלה "מדוע?". "תנו לי סיבה טובה שזה נכון".
> >
> > אז עכשיו אני שואל אותך - הוכח בעזרת לוגיקה צרופה שיש לאסור שימוש והפצה לא
> > מסחריים ביצירות תרבותיות. במאמר נתתי מספר רב של טיעונים שמראים עד כמה זה
> > רצוי לאפשר זאת ולא רצוי לאסור על כך. הפצה ושימוש לא מסחריים של יצירות
> > אומנות הם דבר יום-יומי, שקשה מאוד עד בלתי אפשרי לאכוף אותו, שמבוצע באופן
> > יום-יומי על ידי אנשים בכל הגילאים, ושמעולם לא הוכח שגורם להפסדים כספיים
> > אצל בעלי זכויות היוצרים (ולעיתים אף היו מקרים שהראו שהוא מועיל להם על-ידי
> > יצירת עניין ביצירותיהם, פרסום ויראלי וכו).
>
> טענה:  הורדת מוזיקה ללא הסכמת בעל הזכויות אינה מוסרית.
> * הערה: השתמשתי בטענה ובמספר מקומות בהוכחה בצמצומים כמו "מוזיקה" במקום
> "קניין רוחני", אבל אני חושב שטריוויאלי לבצע את ההרחבות המתאימות, בתנאי
> שההגדרות הנכונות מוסכמות.
>
> הוכחה:
> 1. הנחת יסוד: יחסים מוסריים בין אנשים (באופן כללי, ללא צמצום הדיון
> לצורות חברתיות ספציפיות כגון משפחה / קבוצה שיתופית) צריכים להיות מבוססים
> על מסחר הוגן של ערך תמורת ערך.

השאלה היא כמובן כיצד אתה מגדיר "הוגן". אני מסכים איתך שגניבה או לקיחה ללא 
ראשות הינם לא מוסריים. אבל אם אני תורם כסף לעני ברחוב רק כדי לקבל הרגשה טובה, 
האם זה "מסחר" הוגן? 

אני מסכים שכל פעולה תתבצע כל עוד אין הפעלה ראשונית של כוח, איום בהפעלת כוח או 
מרמה. בין אם זה מסחר הוגן או לא, זאת כבר סוגיה מוסרית (לא אתית!) שאינה 
מעניינת אותי.

> 2. הנחת יסוד: ערך של יצירה, בזמן יצירתה, שייך ליוצר שלה.

נכון.
>
> 3. הנחת יסוד: יצירה אינה חומרית בלבד, אלא יכולה להיות גם יצירה של הרוח
> האנושית.

אתה מבלבל כאן שתי הגדרות שונות של המונח יצירה. אם אני בונה כיסא, אז יצרתי 
יצירה חומרית. הסכמה של הכיסא יכולה להיות ידועה, ובכך לא תכננתי כיסא חדש אלא 
הרכבתי עותק מוחשי חדש של כיסא חדש קיים שאפשר להשתמש בו.

לעומת זאת אם כתבתי בעורך טקסט סיפור, ושמתי אותו על אתר באינטרנט - זאת יצירה 
רוחנית. לא קשה להעתיק אותה במספר רב של עותקים, ומצד שני יצרתי משהו שלא היה 
קיים עדיין.

לדעתי זאת אקו'יווקציה:

http://en.wikipedia.org/wiki/Equivocation

>
> 4. 2,3 -> ליצירות הרוח האנושית יש ערך השייך ליוצרן.

נכון.

>
> 5. 1,4 -> ליוצר של יצירה הנובעת מהרוח יש זכות להשתמש בה בסחר על בסיס ערך
> תמורת ערך, וזכות הקניין שלו ביצירה נותנת לו את הזכות להחליט על השימוש בה.

נכון.

>
> הגדרה: פעילות מסחרית - פעילות בה מתבצעת החלפה של ערך תמורת ערך בהסכמת כל
> הצדדים השותפים לפעילות.
>
> טענת עזר (6): הורדת מוזיקה שלא ברשות בעל הזכויות בה היא לא פעילות מסחרית.
> הוכחה: טריוויאלי - המוריד מקבל ערך ולא נותן את הערך שבעל הזכויות דורש.

אני לא בהכרח מסכים עם זה. בעל הזכויות של המוזיקה כן מקבל ערך תמורתה:

1. יותר אנשים נהנים מהמוזיקה שלו.

2. פרסום ויחצ"נות של המוזיקה ושל האומן.

3. הוא עשוי לקבל משוב על המוזיקה שלו מאנשים ששמעו אותה ונהנו ממנה.

4. במקרה הטוב יש אפשרות שמי שהוריד את המוזיקה יקנה אותה מתוך הערכה לאומן או 
כדי להשיג יצירות אחרות שלו.

כך שזאת לא פעילות לא מסחרית.

>
> 7. 5,6 -> המוריד מוזיקה ללא הסכמת בעל הזכויות ובעל הזכויות עצמו הם שני
> צדדים בפעילות לא מסחרית.
>
> 8. 1,7 -> הורדת מוזיקה ללא הסכמת בעל הזכויות אינה מוסרית.

יש מספר הנחות שגויות בהסקת המסקנות שלך:

1. ההנחה שפעילות לא מסחרית היא בהכרח פסולה מכיוון שכל דבר צריך להיות "ערך 
תמורת ערך". אך כפי שציינתי, כל פעולה היא אתית כל עוד שני הצדדים ביצעו אותה 
מבלי להפעיל כוח או מרמה על הצד השני או על רכושו (ואני כמובן לא מדבר על "קניין 
רוחני", שאיננו רכוש). 

2. יש הנחה סמויה שהדבר היחיד או העיקרי שמעניין יוצרים הוא כסף. אולם זה לא נכון 
כפי שדף זה מעיד:

http://xrl.us/qxwx

>
> הא לך!
>
> ועד שלא תפריך את זה כל שאר הטיעונים לא רלוונטיים.

לדעתי הפרכתי את זה.

בכבוד רב,

        שלומי פיש


---------------------------------------------------------------------
Shlomi Fish      [EMAIL PROTECTED]
Homepage:        http://www.shlomifish.org/

Chuck Norris wrote a complete Perl 6 implementation in a day but then
destroyed all evidence with his bare hands, so no one will know his secrets.

לענות