ציטוט Moshe Leibovitch:
ניתן לראות את הנושא מזוית אחרת - פרסום היצירה ( מלשון הצגה לקהל הרחב ). זו בעצם סוג של תמורה לבעל הזכויות ( ראה ערך כלכלת רשת ).
רק אם זו תמורה בעיני היוצר, וגם אז לא בטוח שזו *כל* התמורה ההוגנת עבור היצירה. והקובע בעניין זה צריך להיות היוצר.
ללא רצון לפרסם את היצירה ( לאו דוקא מצד היוצר ) אין הרבה משמעות מעשית לכל הענין. מי שמקבל זוית ראיה זו, בהכרח יגיע לנושא התמורה מצד היוצר - העברת הזכויות לציבור תוך זמן כזה או אחר.
אבל זכור שהמצב הזה הוא תוצאה של פשרה בין היוצרים לבין הציבור, שכן חוקי זכויות היוצרים התחילו את דרכם במדינות דמוקרטיות (בריטניה, ארה"ב) ולכן לעריצות הרוב היה משקל לא מבוטל בניסוחם.
עד היום, לא שמעתי על מתן זכויות בעין לעד. בנוסף, לפי עניות דעתי ( ואשמח אם מישהו יאשר / יסתור ) , איש אינו יכול לנכס אליו את היצירה - לאו דוקא בנושא כספי אלא למשל לומר ברבים שהוא יצר אותה או לקחת חלקים ממנה ללא ציון המקור - לתמיד. מויש
--------------------------------------------------------------------- To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
