זה אכן התקן של האקדמיה אבל ראיתי יותר מדי סימוכין סותרים כך שאני באמת לא מבין את מקור ההחלטה… כוונתי הייתה מאיפה זה חדר לעברית…
Yaron Shahrabani <Hebrew translator> 2013/11/11 Shai Berger <[email protected]> > כמובן, לא דיברתי על מה שראית, אלא על מה ש(אמיר אמר ש)האקדמיה אומרת. > > לגבי הסוגריים המשולשים – אני חושב שההשפעה הרוסית היא „מסדר שני”, והמקור > צרפתי; > אתה רואה את זה הרבה גם בטקסטים ערביים. > > שי. > > On Monday 11 November 2013 10:29:09 Yaron Shahrabani wrote: > > הסיבה שאני כופר במירכאות פתיחה פתיחה ומעדיף פתיחה סגירה (פונות זו אל זו > > במקום לאותו כיוון - לפעמים זה גם נקרא Double-9 וההפוכות Double-6) היא > > שסוגריים פונים אחד אל השני ואין שום משמעות לפתיחה פתיחה ברצף ואגב, > בכרטיסי > > הברכה האלה זה כתוב פתיחה סגירה ולא פתיחה פתיחה וכך גם בכתבי עת יהודיים > > עתיקים (במקרה משה נחמיאס גם קשור לזה איכשהו). > > > > Yaron Shahrabani > > > > <Hebrew translator> > > > > > > > > 2013/11/11 Shai Berger <[email protected]> > > > > > > > On Monday 11 November 2013 09:12:13 Yaron Shahrabani wrote: > > > > > > > השפעה רוסית למיטב ידיעתי, בעכו יש מוזיאון בשם „אוצרות בחומה“, אחד > > > > האוצרים > > > > שם את ידיו על כרטיסי ברכה מלפני שנת 1900 חלקם ביידיש וחלקם בעברית > > > > באורתוגרפיה שונה לחלוטין מזו שלנו ושם השתמשו בעיקר בסוגריים המשולשים > > > > ובסימני ציטוט „כאלה“. > > > > > > > > > > > > לא „כאלה“, „כאלה” (שים לב לכיוון של המרכאות הסוגרות). אין לי מראה מקום, > > > אבל > אמיר אהרוני אמר בועדת התקנים שאלו הן המרכאות התקניות, הנאות יותר, > > > לפי האקדמיה; > > > כלומר, השימוש במרכאות ה"מקובלות" אינו אלא פשרה, הנובעת בעיקרה ממגבלות > > > טכניות > > > (כלומר, של מערכות המיכון המשרדי הישנות – לא רק מחשבים, גם מכונות > כתיבה). > > > > > > > > > > > > אי לכך המרכאות „האלו” נמצאות בתקן החדש. > > > > > > > > > > > > אגב, אותו־סיפור־עצמו עם-המקף. > > > > > > > > > > > > שי. > > > > > > > > > > > > > > > Yaron Shahrabani > > > > > > > > > > > > > > > > <Hebrew translator> > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > 2013/11/10 Ira Abramov <[email protected]> > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > אולי היום לא, אבל בשנות השלושים-ארבעים-חמישים-שישים הסימנים האלו > > > > > שימשו > > > > > הרבה בספרים, למשל בתרגומים הישנים לקרל מאי, אריך קסטנר, ז'ול וורן > > > > > ועוד > > > > > ספרי > > > > > > ילדות שלי, כאמור. > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > 2013/11/10 Shai Berger <[email protected]> > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> On Sunday 10 November 2013 18:14:00 Ira Abramov wrote: > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> > עובד על זה. בינתיים מבלה עם ”המקלדת החדשה“ שלי :) > > > > >> > > > > > >> > > > > > >> > > > > > >> > > > > > >> > > > > > >> > שאלה – כמה מאוחר להוסיף סימנים לתקן? אני גדלתי על תרגומים ישנים > של > > > > > > לא > > > > > > > >> > > > > >> > > > > >> מעט > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> > ספרים שהשתמשו ב־«סימני ציטוט משולשים». אני יודע שזה סתם נוסטלגיה > > > > > > אישית > > > > > > > >> > > > > >> > > > > >> של > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> > מעטים מאיתנו, אבל רמה שלישית של <,> פנויה. ג'אסט סיינג... > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> התקן נמצא בשלב של „הערות הציבור”, כך שאתה יכול להציע הצעות. יחד עם > > > > > > זאת, > > > > > > > >> סימני > > > > >> הציטוט המשולשים אינם סימני פיסוק מקובלים בעברית, לא לפי האקדמיה > ולא > > > > >> בציבור, > > > > >> לכן אני חושש שסיכויי הקבלה קטנים. > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> מצד שני, הרמה הרביעית פנויה כולה, וכמעט ממש מיועדת להרחבות פרטיות. > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > >> שי. > > > > >> > > > > >> > > > > >> > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > _______________________________________________ > > > > > Discussions mailing list > > > > > [email protected] > > > > > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > > >
_______________________________________________ Discussions mailing list [email protected] http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
