On Wednesday 23 August 2006 21:00, Eran Tromer wrote: > On 2006-08-23 19:41, Dan Armak wrote: > > ההצעה דורשת הסכמה מפורשת של בעל הזכויות לכך שתוריד ותנגן או תשתמש ביצירה. > > DRM הוא אמצעי טכמולוגי שמוודא ואוכף בדיוק את זה (אם היה עובד...). ולכן > > החוק לא רק דורש כיבוד של DRM כאשר נמצא, אלא א דורש שימוש בDRM בכל מקום > > (בהעדר דרך אחדת להבטיח שיש לך רשות מפורשת מבעל הזכויות). > > > > לפי הצעת החוק, גם לנגן שאוכף DRM אסור לנגן מדיה שאינה מוגנת בDRM (כמו > > נגיד cdaudio קלאסי), כיוון שהפורמט לא מבטיח הסכמה מפורשת מצד בעל הזכויות. > > סעיף 3 של ההצעה - "העמדת אמצעים טכנולוגיים לרשות הציבור לצורך הצגת > > היצירה". > > לא נכון. DRM לא מוודא או אוכף הסכמה של בעל הזכויות, אלא רק אוכף מגבלות > שנקבעו ע"י מפיץ (לאו דווקא חוקי) של התוכן. טכנית, כל אחד יכול למצוא ברשת > יצירות מוגנות בפורמט חופשי מ-DRM, להמיר אותן לפורמט מוגבל ע"י DRM > ולהפיצן הלאה כך.
אתה צודק. הטענה שלי הייתה שגוייה, אין קשר ישיר מבחינה טכנולוגית בין DRM לבין ווידוא מתן רשות לשימוש ביצירה. DRM הוא מונח די כללי, אבל לא ממש קשור לתעודת הרשאה חתומה דיגיטאלית. מה שכן, התאגידים והחברות שמאחורי שיטות הDRM השונות תמיד מציגים אותם בפרופגנדה שלהם כטכנולוגיות להגנה על זכויות יוצרים (מה שלא נכון). כמו שכתבת, אין דרך ראלית לאכוף את סעיפים 3 ו4 של ההצעה. אבל אם מגישי ההצעה באמת לא מבינים את זה, אותם תאגידים עלולים לשכנע אותם להוסיף גם דברים כמו DRM לחקיקה או לנסיונות האכיפה. > > אני יכול להעלות על דעתי רק שתי דרכים לעמוד בדרישות סעיף 4 להצעת החוק, > ושתיהן לחלוטין בלתי סבירות. > > דרך ראשונה: תשתית DRM מגבילה מאד שבה לגופים מסוימים יש יכולת בלעדית > ליצור קובץ מוגן DRM "מאושר", והם מפעילים נוהל לבדיקה הזכויות על התוכן > לפני ה-"חתימה" עליו, בדומה ל-certificate authorities לחתימות דיגיטליות. מצב יותר פשוט ויותר ריאלי: אותם גופים לא יעשו שום בדיקה, אלא יחתמו רק על חומר שהזכויות עליו שיכות לאחד מאותם גופים. > תוכן שלא נבדק ונחתם ע"י גוף כזה, אסור שינוגן או ישונע ע"י אמצעי > טכנולוגי. כיוצר, אם תרצה להפיץ את יצירתך האחרונה (נאמר באתר האינטרנט שלך > ובחינם) תזדקק לחתימה כזו ולכן תאלץ לפנות לגוף מאשר, להוכיח כי יצירתך שלך > היא ואין בלתך, ולהיפרד מסכום נאה (בעבור דמי רישום, עמלת בדיקה,ורשיון > שימוש בפטנטים המגנים על טכנולוגית ה-DRM ודו"ח חנייה). מן הסתם תאלץ לבצע > רישום כזה אפילו כדי לנגן לעצמך קטע שזה עתה הקלטת בעצמך, כי מי יודע, אולי > ברקע נשמעה יצירה מוגנת מהרדיו - כותבי התוכנה בה אתה משתמש לא יטלו את > הסיכון. כל זה נכון ואולי, עם הרבה מאוד הנחות ודרישות, ישים לגבי יצירות ווידאו/אודיו. מה עם יצירות ספרותיות? לא משנה איזה DRM תדרוש, ספר תמיד אפשר לייצג בפורמט פשוט מבוסס טקסט. מה יעצור אותי מלהפיץ טקסט באינטרנט בדרך כזו או אחרת? לא ניתן להפריד בצורה טובה בין האימיל שכתבתי לבין הספר שאת תוכנו העתקתי. וברגע שיש אפילו חור קטן, האוטומציה מעבר לפינה. כנ"ל לגבי תוכנה. המדינה לא תחלק רשיונות לשימוש בקומפיילרים, או תמציא גרסאות "בטוחות" של שפות כמו Java או Python שאינן מסוגלות לקמפל. ההצעה כפי שכתובה מתיחסת באופן שווה לכל יצירה שיש בה זכויות יוצרים, לכן כל פתרון שמוצע חייב להתאים לכל סוגי היצירות - ואין פתרון כזה, לא משנה על כמה זכויות תסכים לוותר. > דרך שנייה: בסיס מידע מקוון של יצירות מוגנות בזכויות יוצרים והרשות להשתמש > בהן. כל אמצעי דיגיטלי להצגה ושינוע של תוכן יאלץ לבדוק כל יצירה העוברת > דרכו מול אותו בסיס מידע, ואם היצירה לא בבסיס המידע (או שבסיס המידע אינו > זמין, או שפג מנוי השימוש שלך בבסיס המידע), האמצעי יסרב להציג או לשנע את > היצירה. כמובן גם כאן רישום יצירה בבסיס המידע יהיה תהליך מהנה ושווה לכל נפש. > > אכן, הזוי לחלוטין. האם יש איזשהו מנגנון קיים או סביר המספק את דרישות > הצעת החוק? האם התומכים בהצעת החוק מבינים זאת? > הנה רעיון לא-כל-כך ישים שלישי: אפשר להורות בחוק על שימוש בTPM בכל חומרה ותוכנה רלוונטית (במודל שבו לבעל המחשב החוקי אין שליטה על המפתח הפרטי של הTPM במחשב). אני מזכיר את זה כי הציעו פעם הצעת חוק כזו בארה"ב. דבר קצת יותר ישים, שהוליווד ושות' דוחפים, הוא שימוש בDRM שמסתמך על TPM. הרעיון הוא שאם לא תקנה מחשב עם TPM שהם שולטים בו, לא תוכל להציג את היצירה, והבחירה היא שלך. מבחינה טכנולוגית בלבד אין סיבה שזה לא יעבוד, השאלה איך השוק יגיב. כמובן שהם צריכים לטפל קודם בהדלפות הקבועות של סרטים לפני השחרור הרשמי... אבל אפילו אם תניף מטה קסמים ותהפוך בין לילה את כל המחשבים בארץ למבוססי TPM (או כל פתרון אחר לבעיה), יווצר נתק של האינטרנט נישראלי משאר העולם. בכל האתרים הקיימים היום באינטרנט אין שום הודעה רשמית על זכותך לצפות בתוכן - אפילו לא לגבי טקסט, שלא נדבר על מולטימדיה. (במיעוט של האתרים יש הצהרה מילולית בנושא, אבל לא משהו שמכונה תוכל לעבד ולוודא.) גם אם מרץ ימציאו ויישמו פתרון טכנולוגי מלא לבעיה שלנו, הדפדפן החוקי-ישראלי שלי לא יתן לי לצפות באף אתר באינטרנט שלא מותאם לאותה טכנולוגיה. המחשב שלי לא יתן לי לצפות בקבצים שיצרתי בעצמי לפני שהחוק עבר. כמה זמן וכסף לוקח כדי להמיר את האתרים באינטרנט וכל המדיה הדיגיטלית בעולם לשיטה החדשה של סימון זכויות יוצרים? הרעיון באמת הזוי והדיון בפתרונות היפוטטיים נראה די מיותר. אם מרץ יסירו מההצעה את הדרישה להסכם מפורש של בעל הזכויות , ההצעה תהיה יותר ישימה ולכן יותר מפחידה. -- Dan Armak
pgpi0QOuwC0EM.pgp
Description: PGP signature
