Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]
ניתן לראות את הנושא מזוית אחרת - פרסום היצירה ( מלשון הצגה לקהל הרחב ). זו בעצם סוג של תמורה לבעל הזכויות ( ראה ערך כלכלת רשת ). ללא רצון לפרסם את היצירה ( לאו דוקא מצד היוצר ) אין הרבה משמעות מעשית לכל הענין. מי שמקבל זוית ראיה זו, בהכרח יגיע לנושא התמורה מצד היוצר - העברת הזכויות לציבור תוך זמן כזה או אחר. עד היום, לא שמעתי על מתן זכויות בעין לעד. בנוסף, לפי עניות דעתי ( ואשמח אם מישהו יאשר / יסתור ) , איש אינו יכול לנכס אליו את היצירה - לאו דוקא בנושא כספי אלא למשל לומר ברבים שהוא יצר אותה או לקחת חלקים ממנה ללא ציון המקור - לתמיד. מויש -- This message has been scanned for viruses and dangerous content by MailScanner, and is believed to be clean. - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]
ביום ראשון 20 אוגוסט 2006, 05:54, נכתב על ידי Alon Altman: אין ספק שלאמנים מגיע להרוויח מיצירתם, אם הם רוצים בזה. כמו שחוקי זכויות היוצרים מתקדמים היום, אם דיסני היה חי לפני כמה מאות שנים, גם מוצאט ובטהובן היו מוגנים בזכויות יוצרים. מה ההגיון בלשלם תמלוגים לאחר שהיוצר, זה שאנו מנסים להגן על זכויותיו כבר מת? כמה כסף כבר ניתן לעשות ברוב הגדול של המקרים מיצירות של אמנים שמתו לפני 70 שנה? למה זכויות היוצרים צריכות להנתן אוטומטית, כאשר רוב רובו של החומר המיוצר, לא נועד למטרות רווח? האם מטה לחמך ייפגע אם זכויות היוצרים יחייבו רישום וינתנו לתקופה מוגבלת של (נניח) 20 שנה? אלון בטהובן אכן היה מוגן בזכויות יצרים, אך מוצארט לא היה מוגן. מרגע שמוצרת שמכר, ופרסם את גיליונות התווים שלו, הם הועתקו בלי שהמלחין קיבל פיצוי נוסף על ההעתקה הזאת. מסיבה זאת ועקב אופן חייו הפזרני, מת מוצארט בחוסר כל בגיל 36. מחד, אנחנו יכולים רק לנחש אלו יצירות היה כותב מוצארט לו היה חי 70 שנה. מאידך עצם העובדה שמוצארט לא נהנה מהגנה של זכויות יוצרים, הכריחה אותו לכתוב כל הזמן יצירות חדשות כדי להתפרנס. כך למרות שמת בגיל צעיר, כמות היצירות שכתב מרשימה ביותר.
[Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
Original Message Subject: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]] Date: Sun, 20 Aug 2006 11:06:05 +0200 From: Drora Bruck [EMAIL PROTECTED] To: Uri Bruck [EMAIL PROTECTED] References: [EMAIL PROTECTED] [EMAIL PROTECTED] [EMAIL PROTECTED] היצירה שלך שייכת לך זה נכון. את יכולה לשמור אותה לעצמך ולאיש לא תהיה זכות לגעת בה. אבל - ולזה אבל גדול - ברגע שאת מכרת את היצירה שלך, היא כבר לא שלך. אם את מייצרת מכונית ומוכרת אותה, אין לך שום רשות להגיד למי שקנה ממך את המכונית מה לעשות איתה. מותר לו להכנס איתה בקיר, מותר לו למכור אותה, ומותר לו לעשות ככל העולה על רוחו במה שמכרת לו. אז זהו שאתה צודק בערךמותר לך לקנות את היצירה שלי...אבל גם כשקנית אותה...ואגב לא קנית את זכויותי עליה (קרא בעיון מה שכתוב על כל דיסק שאתה קונה) - אלא מותר לך להשתמש בזה להנאתך האישית בלבד ולא למנוע מכירת עותקים נוספים על ידי DISTRIBUTION שלה. בכל דיסק כתוב - unauthorised copying, public performance, hiring, renting and broadcasting of this recording prohibited זאת אומרת שיש חוזה כתוב על כל מוצר ובעצם ברגע שקנית את המוצ ר אתה מסכים לתנאיו...רק שאתם נלחמים פה להפר את זה... לקנות דיסק של מישהו ואחר כך להפיץ TRACK אחד ממנו לא ישאיר צורך לאחרים לקנות ויפגע ישירות באפשרות של האומן למכור. אם רוצה לתת למישהו זכות שימוש מוגבלת ביצירה שלך, אז את לא יכולה למכור לו אותה, את חייבת להחתים אותו על חוזה, והוא גם חייב להסכים לזה. כמו שכמשכירים רכב אז יש חוזה שמגדיר בדיוק מה מותר לשוכר לעשות עם הרכב. מדוע מגיע לך למכור את אותה מכונית שוב ושוב? את לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - או שאת מוכרת את היצירה - ואז היא כבר לא שלך ואחרים יכולים לעשות בה שימוש, או שאת שומרת אותה לעצמך ואז אין לך מה לצפות לרווח ממנה, או שאת משכירה אותה בתנאים מגבילים - ואז צריך חוזה והשוכר צריך להסכים לתנאים. אלון , פעם הבאה שאתה קונה תקליטור, קרא מה שכתוב עליו. החוזה כבר כתוב שם. כשאתה בה לקונצרט, אתה לא קונה את היצירות שהושמעו שם. אין ספק שלאמנים מגיע להרוויח מיצירתם, אם הם רוצים בזה. כמו שחוקי זכויות היוצרים מתקדמים היום, אם דיסני היה חי לפני כמה מאות שנים, גם מוצאט ובטהובן היו מוגנים בזכויות יוצרים. מה ההגיון בלשלם תמלוגים לאחר שהיוצר, זה שאנו מנסים להגן על זכויותיו כבר מת? כמה כסף כבר ניתן לעשות ברוב הגדול של המקרים מיצירות של אמנים שמתו לפני 70 שנה? למה זכויות היוצרים צריכות להנתן אוטומטית, כאשר רוב רובו של החומר המיוצר, לא נועד למטרות רווח? האם מטה לחמך ייפגע אם זכויות היוצרים יחייבו רישום וינתנו לתקופה מוגבלת של (נניח) 20 שנה? אלון -- Thanks, Uri http://translation.israel.net - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
[Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
Original Message Subject: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]] Date: Sun, 20 Aug 2006 11:16:23 +0200 From: Drora Bruck [EMAIL PROTECTED] To: Uri Bruck [EMAIL PROTECTED] References: [EMAIL PROTECTED] [EMAIL PROTECTED] [EMAIL PROTECTED] ועוד משהו... כשמישהו קונה דיסק עם היצירה שלי - הוא לא קנה את היצירה שלי, הוא סך הכל קנה את הזכות לשמוע אותה. תראו - גם אני כאומנית מבצעת צריכה לשלם זכויות יוצרים...למשל כשאני מוציאה דיסק, אני משלמת למוציאים לאור של התוים...אני רואה בזה דבר הוגן, שכן לו הם לא היו שם...לא הייתי יכולה להגיע לתווים. המבצעים הם סוג של מתרגמים...אני למשל לא צריכה מתווך ביני ובים הפרטיטורה על מנת שאדע איך תוים נשמעים...מבחינתי אני גם לא חושבת שכל יצירה צריך לנגן...אני שומעת אותן היינו הך בתוך ראשי מקריאה של הפרטיטורה בעיני...אתם אלה שזקוקים למבצעים על מנת שתודעו איך משהו נשמע... איש אינו מונע מבעדכם להכנס לארכיון להוציא את כתב ידו של המלחין ולסמפל אותו במחשב...זו זכותכם הבלעדית... אבל זה עבודה...וזהל לוקח זמן...ובעצם אתם צריכים לזכור שיוצרים ואומנים משרתים צורך של הקהילה האנושית וכמו לכל איש שרות - גם להם זריך לשלם. בעניין הזכויות של מספר השנים שלאחר מכן...זה על אותו עקרון של ביטוח חיים, ושל פנסיה...שיש לכל אחד - ורבים מכם שנהנים מפיצויים שהגרמנים נתנו לניצולי השואה וליורשיהם...וכמה מכם - מעניין אותי, מתנגדים לפספורט גרמני או אירופיאי כלשהוא בזכות זה שהוריכם \ סביכם היו שם ונולדו שם? העיקרון הוא כזה...לאומנים עצמאיים אין פנסיה, אים שכר קבוע וכל מיני דברים כאלה המקבעים את זכויותיהם הסוציאליות. הם לא מקבלים שכר קבוע וגלובלי - כמו שכירים רבים. הם מרויחים אך ורק בדיעבד - ויש מספר שנים שמוגדרים בחוק כנורמלים כפי שמוגדר ביטוח חיים ליורשים ורכוש ליורשים. ילדים שגדלו בבית שלא היה בו הרבה כסף משום שההורה האומן לא תוגמל כראוי מאלף ואחת סיבות, כשפתאום מגיעה רווחה (ואתם יודעים מה, לדאבוננו, רוב האומנים נעשים יקרי ערך לאחר מותם, משום שברגע שמתו אוצר יצירתם נעשה מוגבל ואנשים מבינים שלא יבוא משם עוד) הם אלה שזכאים להרויח מזה בראש ובראשונה ובטח לא כלל האנושות. ושוב - אני מעלה את עניין הפספורטלכמה מכם יש פספורט זר בעקבות משפחתכם? - Original Message - From: Uri Bruck [EMAIL PROTECTED] To: discussions@hamakor.org.il Cc: Drora Bruck [EMAIL PROTECTED] Sent: Sunday, August 20, 2006 5:16 AM Subject: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]] Alon Altman wrote: On Sun, 20 Aug 2006, Uri Bruck wrote: מה זאת אומרת שיצירה שלי שייכת למין האנושי? ואם אני לא רוצה? ואם אני לא רוצה שיצירה שלי תהיה נחלת הכלל? אלא רק נחלתו של מישהו שקונה אותה? אני לא מעוניינת שהמוסיקה שלי תסתובב חופשית. ולכן אין זכות לאיש להעתיקה, אלא אם כן קיבל רשות מפורשת ממני. היצירה שלך שייכת לך זה נכון. את יכולה לשמור אותה לעצמך ולאיש לא תהיה זכות לגעת בה. אבל - ולזה אבל גדול - ברגע שאת מכרת את היצירה שלך, היא כבר לא שלך. אם את מייצרת מכונית ומוכרת אותה, אין לך שום רשות להגיד למי שקנה ממך את המכונית מה לעשות איתה. מותר לו להכנס איתה בקיר, מותר לו למכור אותה, ומותר לו לעשות ככל העולה על רוחו במה שמכרת לו. אם רוצה לתת למישהו זכות שימוש מוגבלת ביצירה שלך, אז את לא יכולה למכור לו אותה, את חייבת להחתים אותו על חוזה, והוא גם חייב להסכים לזה. כמו שכמשכירים רכב אז יש חוזה שמגדיר בדיוק מה מותר לשוכר לעשות עם הרכב. מדוע מגיע לך למכור את אותה מכונית שוב ושוב? את לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - או שאת מוכרת את היצירה - ואז היא כבר לא שלך ואחרים יכולים לעשות בה שימוש, או שאת שומרת אותה לעצמך ואז אין לך מה לצפות לרווח ממנה, או שאת משכירה אותה בתנאים מגבילים - ואז צריך חוזה והשוכר צריך להסכים לתנאים. אלון , פעם הבאה שאתה קונה תקליטור, קרא מה שכתוב עליו. החוזה כבר כתוב שם. כשאתה בה לקונצרט, אתה לא קונה את היצירות שהושמעו שם. אין ספק שלאמנים מגיע להרוויח מיצירתם, אם הם רוצים בזה. כמו שחוקי זכויות היוצרים מתקדמים היום, אם דיסני היה חי לפני כמה מאות שנים, גם מוצאט ובטהובן היו מוגנים בזכויות יוצרים. מה ההגיון בלשלם תמלוגים לאחר שהיוצר, זה שאנו מנסים להגן על זכויותיו כבר מת? כמה כסף כבר ניתן לעשות ברוב הגדול של המקרים מיצירות של אמנים שמתו לפני 70 שנה? למה זכויות היוצרים צריכות להנתן אוטומטית, כאשר רוב רובו של החומר המיוצר, לא נועד למטרות רווח? האם מטה לחמך ייפגע אם זכויות היוצרים יחייבו רישום וינתנו לתקופה מוגבלת של (נניח) 20 שנה? אלון -- Thanks, Uri http://translation.israel.net - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
On Sun, 20 Aug 2006, Uri Bruck wrote: אז זהו שאתה צודק בערךמותר לך לקנות את היצירה שלי...אבל גם כשקנית אותה...ואגב לא קנית את זכויותי עליה (קרא בעיון מה שכתוב על כל דיסק שאתה קונה) - אלא מותר לך להשתמש בזה להנאתך האישית בלבד ולא למנוע מכירת עותקים נוספים על ידי DISTRIBUTION שלה. בכל דיסק כתוב - unauthorised copying, public performance, hiring, renting and broadcasting of this recording prohibited זאת אומרת שיש חוזה כתוב על כל מוצר ובעצם ברגע שקנית את המוצ ר אתה מסכים לתנאיו...רק שאתם נלחמים פה להפר את זה... לקנות דיסק של מישהו ואחר כך להפיץ TRACK אחד ממנו לא ישאיר צורך לאחרים לקנות ויפגע ישירות באפשרות של האומן למכור. כדי שיהיה חוזה, חייבת להיות הסכמה משני הצדדים פעולה של מכירה, אין בה, ואסור להיות בה כל מרכיב מעבר לחוזה מכירה מסטנדרטי. אני שילמתי כסף וקיבלתי מוצר. אני לא חתמתי בום שלב על ויתור על הזכויות במוצר שקניתי. בכל מקרה, אנחנו לא מנסים להתיר הפצה של טרק בודד מתוך דיסק שנרכש, אלא רק 1) להגביל את משך ההגנה לזמן סביר (למשל 20 שנה), 2) להתיר יצירת יצירות נגזרות סבירות, למשל סרט תיעודי שקטע מהשיר במקרה מופיע בו ברקע, או הזכות לנגן וריאצה על היצירה, או לדגום קטעים קצרים ממנה לתוך יצירה אחרת. בכל המקרים הנל, היצירה החדשה עומדת בפני עצמה ואף אחד לא יצרוך את היצירה החדשה במקום המקורית. למעשה, ייתכן שבזכות היצירה החדשה אנשים יתוודעו ליצירה המקורית וירכשו גם אותה. את בעצמך משתמשת ביצירות של אנשים אחרים, שעבדו קשה מאד על יצירתם. מה היית עושה היום אם מוצארט ובטהובן היו מוגנים בזכויות יוצרים והיית חייבת לשלים אלפי דולרים תמלוגים על כל ניגון של יצירה שלהם ועל כל עותק מיצירתך שנמכר. זה המצב אילו מגיעים זכויות היוצרים היום, עם הארכות רטרואקטיביות של תקופת ההגנה, לא סביר שגם בעוד 200 שנה מיקי מאוס(וכל מה שנוצר בתקופה זו) יהיה חלק חופשי מהתרבות, אלא יחייב תשלום תמלוגים לתאגיד מדיה זה או אחר. אלון -- This message was sent by Alon Altman ([EMAIL PROTECTED]) ICQ:1366540 GPG public key at http://8ln.org/pubkey.txt Key fingerprint = A670 6C81 19D3 3773 3627 DE14 B44A 50A3 FE06 7F24 -- -=[ Random Fortune ]=- Captain Penny's Law: You can fool all of the people some of the time, and some of the people all of the time, but you can't fool mom. - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
On Sun, Aug 20, 2006, Uri Bruck wrote about [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]: תראו - גם אני כאומנית מבצעת צריכה לשלם זכויות יוצרים...למשל כשאני מוציאה דיסק, אני משלמת למוציאים לאור של התוים...אני רואה בזה דבר הוגן, שכן לו הם לא היו שם...לא הייתי יכולה להגיע לתווים. פסקה זו מאוד הפתיע אותי. את רוצה להגיד לי שכשאת רוצה לנגן את בטהובן, את צריכה לשלם *תמלוגים* למדפיס התווים? מדוע בעצם שכמו כל מדפיס של ספר, עיתון, וכד', הוא לא ייתפק במחיר שהוא מוכר את התווים (למשל - חוברת תווים של בטהובן ב 50 שקלים) וייתן לך להשתמש בה כרצונך? לדעתי, מי שלוקח תווים של סימפוניה שבטהובן השקיע בה חודשים של זיעה, מדפיס אותם תוך שבוע, ואז חושב שמגיעות *לו*, ולא לבטהובן, תמלוגים, הוא פשוט רודף בצע, אין לי מילה אחרת לכך. מדוע שלא ייסתפק בכך שגבה ממך כסף על חוברת התווים שלא הוא הלחין (כי בטהובן עשה זאת) - מדוע הוא מרגיש את הזכות לקבל גם תמלוגים על כל פעם שאת מנגנת את התווים הללו? המבצעים הם סוג של מתרגמים...אני למשל לא צריכה מתווך ביני ובים הפרטיטורה על מנת שאדע איך תוים נשמעים...מבחינתי אני גם לא חושבת שכל יצירה צריך למה לא? בעצם, מישהו לימד אותך לקרוא תווים ולנגן. מדוע לא מגיעים גם לו תמלוגים? כפי שאת רואה, תמלוגים הם חרב פיפיות, כמעט כמו טיפים בארהב: לאט לאט, יותר ויותר אנשים חושבים שמגיעים להם תמלוגים על עבודתם של היוצרים האמתיים - בטהובן ואת. זה מתחיל ממדפיס התווים, אבל לא ייגמר שם. מה דעתך לשלם תמלוגים למורה למוזיקה שלך, ליצרן כלי הנגינה, למתכנן כלי הנגינה, למכוון הפסנתרים, ומי יודע לעוד אלו אנשים שעשויים לטעון שללא הם, הייצירה שלך לא הייתה קיימת? איש אינו מונע מבעדכם להכנס לארכיון להוציא את כתב ידו של המלחין ולסמפל אותו במחשב...זו זכותכם הבלעדית... אבל זה עבודה...וזהל לוקח זמן...ובעצם אתם צריכים לזכור שיוצרים ואומנים משרתים צורך של הקהילה האנושית וכמו לכל איש שרות - גם להם זריך לשלם. נכון, אבל לאינסטלטור שלי אני משלם על שעות עבודתו, לא תמלוגים בכל פעם שאני הולך לשירותים. אחרי שעבד בשבילי ושילמתי לו, הוא לא מרגיש צורך לעקוב על איך אני משתמש בשירותים, כמה פעמים, וכד', או להרגיש מרומה אם הזמנתי עוד אנשים להשתמש בשירותים שלי. כך גם למשל בקניית חוברת תווים או CD: לדעתי, אחרי שקניתי חוברת תווים או CD, נגמרה הזכות של המוכר לומר לי מה לעשות בהם. בעניין הזכויות של מספר השנים שלאחר מכן...זה על אותו עקרון של ביטוח חיים, את מתעלמת מהעובדות שהעליתי במספר מיילים קודמים. הלוואי שהיה מדובר על פנסיה לאמנים הקטנים. למעשה, מדובר בתקופות הולכות ומתארכות, עד כדי כמעט מאה שנה אחרי מות היוצר, בו תאגידים השווים מליארדים סוחרים בזכויות קניין רוחני ותובעים יוצרים חדשים בכל פעם שנדמה להם שיצירה חדשה מזכירה ולו במעט את יצירתם בת יובל השנים. אגב, אם מעולם לא היית שכירה, כדאי שתדעי: יורשי שכירים *לא* מקבלים פנסיה. כשאמות, ילדי לא יקבלו גרוש מהכסף שחסכתי לפנסיה. פנסיה נועדה לאפשר חיים בכבוד לקשישים, לא ירושה לילדיהם. ילדים שגדלו בבית שלא היה בו הרבה כסף משום שההורה האומן לא תוגמל כראוי מאלף ואחת סיבות, כשפתאום מגיעה רווחה (ואתם יודעים מה, לדאבוננו, רוב האומנים נעשים יקרי ערך לאחר מותם, משום שברגע שמתו אוצר יצירתם נעשה מוגבל ואנשים מבינים שלא יבוא משם עוד) הם אלה שזכאים להרויח מזה בראש ובראשונה ובטח לא כלל האנושות. זה מזכיר לי את הסרט About a boy עם יו גרנט. בסרט נראה אדם בשנות האבעים לחייו, בטלן שמעולם לא עבד או לא עשה שום דבר יצרני משום סוג. כשהאנשים מסביבו שואלים איך הוא מתקיים, עולה העובדה הבאה: עשרות שנים מוקדם יותר, אביו (או סביו, או משהו) כתב שיר כריסטמס ידוע, ועכשיו מגיע זרם לא פוסק של תמלוגים שהפכו אותו (ולא את סביו או אביו, שמתו מזמן) לאיש עשיר. אז אמנם זה לא אסון, ויש הרבה אנשים אחרים שהתעשרו מירושות אחרות, אבל קשה להגיד שהחברה צריכה *לעודד* מקרים מעין אלו על ידי קביעת תקופת זמן ארוכה מאוד שבהם זכויות היוצרים נשמרות. ועוד יותר חשוב לשים לב לזה: למרבה הצער תופעות כמו אלו שמוזכרות בסרט כבר אינן נפוצות. מה שקורא לרוב היום הוא שהיוצר העני, שמחפש קצת כסף לאוכל (אם להקצין קצת את המצב), נאלץ למכור את הזכויות שלו לתאגידים או עשירים שמתמחים בקניית זכויות כאלו. אחרי עשרות שנים, כשערך היצירה לפתע עולה, מגלה האמן שהוא לא מרוויח ממנה דבר, כי הזכויות שייכות לאחרים. יש אין-ספור דוגמאות לכך, כשאולי המעניינת ביותר היא זו של סופרמן, יצירה של האמנים שוסטר וסיגל משנת 1932, שמכרו אותה בשנת 1938 לחברת קומיקס עבור 130 דולר (!). כשהחברה הנל עשתה מיליונים מקומיקס וסרטים של סופרמן, שוסטר וסיגל לא הרוויחו מכך אגורה. בשנת 1978 התברר לחברת וורנר (אז בעלת הזכויות על סופרמן) ששוסטר וסיגל חיים כעניין מרודים, ובתור טובה החליטה לתת להם פנסיה של $35,000 לשנה - סתם כמחווה של רצון טוב, לא בגלל שהיו חייבים. למרבה הצער, ברוב המקרים האמנים שמכרו את הזכויות לא מקבלים דבר אחרי הצלחת יצירתם. למרבה הפליאה, לא רק אמנים מסכנים כמו שוסטר וסיגל מוצאים עצמם מוכרים את הזכויות על יצירתם. גם הזמרים הכי מפורסמים שאי פעם חיו, הביטלס, מצאו עצמם מוכרים (לא ממש בכוונה, אלא תוך סדרה מסובכת של הקמת חברות ורכישות) את הזכויות לרוב יצירותיהם ל... מייקל ג'קסון... -- Nadav Har'El| Sunday, Aug 20 2006, 26 Av 5766 [EMAIL PROTECTED] |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |Willpower: The ability to eat only one http://nadav.harel.org.il |salted peanut. - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
Shachar Shemesh wrote: Uri Bruck wrote: Nadav Har'El wrote: On Sun, Aug 20, 2006, Uri Bruck wrote about [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]: אם את מייצרת מכונית ומוכרת אותה, אין לך שום רשות להגיד למי שקנה ממך את המכונית מה לעשות איתה. מותר לו להכנס איתה בקיר, מותר לו למכור אותה, ומותר לו לעשות ככל העולה על רוחו במה שמכרת לו. אז זהו שאתה צודק בערךמותר לך לקנות את היצירה שלי...אבל גם כשקנית אותה...ואגב לא קנית את זכויותי עליה (קרא בעיון מה שכתוב על כל דיסק שאתה קונה) - אלא מותר לך להשתמש בזה להנאתך האישית בלבד ולא למנוע מכירת עותקים נוספים על ידי DISTRIBUTION שלה. בכל דיסק כתוב - unauthorised copying, public performance, hiring, renting and broadcasting of this recording prohibited זאת אומרת שיש חוזה כתוב על כל מוצר ובעצם ברגע שקנית את המוצ ר אתה מסכים לתנאיו...רק שאתם נלחמים פה להפר את זה... לא כל מה שמוכר כותב בחוזה אכן ניתן לאכיפה, מכיוון שהמחוקק הבין שבמעמד מכירה בו מוכר מוכר מוצר זהה למיליוני אנשים, אין לקונה את האפשרות לשנות את החוזה. חוזה כזה נקרא חוזה אחיד, ובית משפט יכול לפסול אותו או סעיפים ממנו. במקרה המדובר, של CD, בית המשפט *לא* פסל את הטקסט שתיארת, ולכן הוא תקף בהחלט. אבל, זה לא ברור כפי שאתה מתאר שכל מה שכתוב על CD תקף רק משום שראית את זה כשקנית את המוצר. גם לא ברור מדוע לדעתך יש בכלל היגיון בחוזה שכרגע ציטטת. טוב, אז אסור להעתיק או לשדר את היצירה. אתה מתווכח עם פרטים ספציפיים בחוזה ולא עם עצם קיומו. גם הGPL הוא רשיון שימוש שיש בו מגבלות כלשהן. במקרה המגבלות ב-GPL הן מגבלות שרוב הקוראים של רשימה זו מסכימים איתן אך זכותו של מפתח תוכנה להפיץ את התוכנה שלו תחת ה GPL ולצפות שמשתמשי יישתמשו בה אך ורק על פי הGPL למשל שלא יפיצו אותה או תוכנה המבוססת עליה ללא קוד המקור (אני לא נכנס כאן לדקויות) אבל בתוך הדקויות שעליהן אתה מדלג יש הבדלים מהותיים. הדבר שגורם ל-GPL להיות ברמה אחרת של תקיפות מאשר רשיונות קניינים הוא דבר אחד חשוב - ה-GPL מתיימר להגביל אותך אך ורק בדברים שחוק זכויות היוצרים גורס שאתה חייב לקבל בו את רשות בעל הזכויות. הרשיונות הקניינים מתיימרים להגביל אותך בדברים שחוק זכויות היוצרים גורס שזכותך לעשות ללא בקשת רשות. ההבדל הוא עצום. ההבדל המהותי הוא מידת ההסכמה שלך עם רצונו של היוצר. הנקודה החשובה פה היא שאני מכבד את הGPL כיוון שאני מכבד את רצון היוצר. אני מכבד רצון היוצר לא רק כשבמקרה הרצון הזה תואם גם הרצון שלי. נדב, אתה פיתחת תוכנה מאוד יפה בשם hpsell אתה קבעת שאני יכול למי שאני רוצה, אבל אני חייב לתת לו גם את קוד המקור. אמרת שלא תיכנס לדקויות, ואז החלטת להכנס לדקויות תוך ציטוט לא נכון של מה שנדב אמר ברשיון של התוכנה שלו. אני מכיר אנשים שיש להם שימוש לתוכנה שלך ואין להם מה לעשות עם קוד המקור. בדיוק בגלל זה נדב אמר רק שאתה חייב *להציע* את קוד המקור, לא לתת אותו. למיטב זכרוני בהתכתבות פרטית שהיתה לי פעם עם נדב שנוגע לhspell הוא דווקא היה קרוב יותר לניסוח שלי. -- Thanks, Uri http://translation.israel.net - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
On Sun, Aug 20, 2006, Uri Bruck wrote about Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]: נדב, אתה פיתחת תוכנה מאוד יפה בשם hpsell אתה קבעת שאני יכול למי שאני רוצה, אבל אני חייב לתת לו גם את קוד המקור. אמרת שלא תיכנס לדקויות, ואז החלטת להכנס לדקויות תוך ציטוט לא נכון של מה שנדב אמר ברשיון של התוכנה שלו. אני מכיר אנשים שיש להם שימוש לתוכנה שלך ואין להם מה לעשות עם קוד המקור. בדיוק בגלל זה נדב אמר רק שאתה חייב *להציע* את קוד המקור, לא לתת אותו. למיטב זכרוני בהתכתבות פרטית שהיתה לי פעם עם נדב שנוגע לhspell הוא דווקא היה קרוב יותר לניסוח שלי. אני לא חושב שהדקויות הללו חשובות. אומרים שברומא התנהג כרומאי. ה GPL באה להילחם בתכנה הקניינית תוך שימוש בדיוק באותם כלים משפטיים (זכויות יוצרים) שעושה תכנה מסחרית. לו היו נחלשים הכלים הללו - וכך נחלשת ההגנה גם על תכנה קניינית וגם על תכנה חופשית באותה מידה, הייתי רק שמח. שחר הסביר יפה מדוע ה GPL הרבה יותר קרובה לחוק זכויות היוצרים המקורי מאשר רשיונות למיניהם שאנחנו רואים על תכנה (ודברים נוספים כמו מוזיקה): היא מדברת רק על זכות העתקה. לא על זכויות שימוש. צריך להסתכל גם על רוח החוזה, ולא רק על הכתוב בו (שהוא ממבו-ג'מבו משפטי שריצ'רד סטולמן כתב, ואני לא חושב שאי פעם קראתי מתחילתו ועד סופו). רוח החוזה הוא לקדם את הידע בחברה כולה, ולא לשלוט עליו. ה GPL לא מנסה לשלוט בתכנה, אלא פשוט לומר לך: קיבלת תכנה בלי שהמחבר דרש שליטה עליה, אז תעשה טובה - אל תנסה להשתלט עליה בעצמך. זה מאוד מאוד שונה מהכוונה של רוב החוזים האחידים שאנחנו נתקלים בהם, שכוונתם להגביל את המשתמש ולהגדיל את רווחי המוכר. וכן, יום אחד בית המשפט לחוזים אחידים יכול להתכנס ולהחליט שה GPL חוזה אחיד לא חוקי. אבל לא נראה לי שזה ייקרה, כל עוד חוזים עושקים ומפלים הרבה יותר עדיין קיימים. -- Nadav Har'El| Sunday, Aug 20 2006, 26 Av 5766 [EMAIL PROTECTED] |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |How long a minute depends on what side of http://nadav.harel.org.il |the bathroom door you're on. - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
Uri Bruck wrote: אבל בתוך הדקויות שעליהן אתה מדלג יש הבדלים מהותיים. הדבר שגורם ל-GPL להיות ברמה אחרת של תקיפות מאשר רשיונות קניינים הוא דבר אחד חשוב - ה-GPL מתיימר להגביל אותך אך ורק בדברים שחוק זכויות היוצרים גורס שאתה חייב לקבל בו את רשות בעל הזכויות. הרשיונות הקניינים מתיימרים להגביל אותך בדברים שחוק זכויות היוצרים גורס שזכותך לעשות ללא בקשת רשות. ההבדל הוא עצום. ההבדל המהותי הוא מידת ההסכמה שלך עם רצונו של היוצר. על מה אתה מבסס את המשפט המאוד החלטי הזה? אם אתה רוצה להגביל את הפעולות המותרות עם יצירה אתה צריך לדאוג שמי שמקבל את היצירה יהיה מחוייב בחוזה. יש לך, לכן, שתי משוכות לעבור. הראשונה היא לדאוג שחוזה ייחתם, והשניה היא להתמודד עם העובדה שהחוזה הוא חוזה אחיד, ולא כל דבר מותר בו. מצד שני, אם אתה רק רוצה לאפשר דברים שחוק זכויות היוצרים לא מכריח אותך לאשר, מספיק לשים מסמך איפושהו עם ההיתרים הנוספים (הסיבה שה-GPL לא כתוב בגדול עם "I Agree" בכל תוכנה). הנ"ל נשמע לי כמו: 1. הבדל מאוד מהותי. 2. הבדל שלא קשור במידת ההסכמה שלי עם הרשיון. על מה אתה מבסס את הטענה שלך, במטוטא? אני מכבד רצון היוצר לא רק כשבמקרה הרצון הזה תואם גם הרצון שלי. מה שאתה בוחר לכבד זה רצונך. אני, באופן אישי, בוחר לכבד את החוק. אם החוק לא מתיר למישהו להגביל אותי, והוא מנסה בכל זאת, אני לא רואה שום סיבה בעולם לכבד את זה. בדיוק בגלל זה נדב אמר רק שאתה חייב *להציע* את קוד המקור, לא לתת אותו. למיטב זכרוני בהתכתבות פרטית שהיתה לי פעם עם נדב שנוגע לhspell הוא דווקא היה קרוב יותר לניסוח שלי. יכול להיות, אבל העובדה נותרת בעינה שהרשיון שנדב נותן עם hspell, שהוא תקף הרבה יותר מאשר התכתבויות פרטיות איתך, אומר אחרת. הוא לא דורש ממך להפיץ את קוד המקור, רק לאפשר לכל מי שרוצה לקבל אותו. יכול להיות שנדב בחר בטעות רשיון שלא מתאים למה שהוא התכוון אליו, אבל זה הרשיון שהוא בחר. שחר
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
On Sun, 20 Aug 2006, Uri Bruck wrote: בכל מקרה, אנחנו לא מנסים להתיר הפצה של טרק בודד מתוך דיסק שנרכש, אלא רק 1) להגביל את משך ההגנה לזמן סביר (למשל 20 שנה), 2) להתיר יצירת יצירות נגזרות סבירות, למשל סרט תיעודי שקטע מהשיר במקרה מופיע בו ברקע, או הזכות לנגן וריאצה על היצירה, או לדגום קטעים קצרים ממנה לתוך יצירה אחרת. כל הדברים בסעיף שתיים מותרים גם היום. לא נכון. הדוגמאות שנתתי כאן הן לא היפטתיות. במאי סרטים תיעודיים נאלצו לחתוך מהסרט שלהם קטע של מספר שניות בו נראה ברקע בטלויזיה קטע מThe Simpsons, וקטע ארכיון בו שרו ילדים את השיר Happy Birthday to You בשל העלות הגבוהה שדרשו בעלי הזכויות. על Sampling כבר נדרשו אמנים לשלם פיצויים בבתי משפט. גם אם השימושים האלה הם חוקיים, עדיין יש לעורכי דין עילה סבירה לדרוש הסרה של יצירות כאלה לפי החוק המוצע ולכפות על היוצר של הסרט התיעודי תהליך משפטי ארוך ויקר שאין ביכולתו לממן. זאת משום שהחוק לא מגן על היוצרים מתביעות כאלה בצורה מפורשת, ולא נותן להם פיצוי במקרה של פעגיעה כזו. אלון -- This message was sent by Alon Altman ([EMAIL PROTECTED]) ICQ:1366540 GPG public key at http://8ln.org/pubkey.txt Key fingerprint = A670 6C81 19D3 3773 3627 DE14 B44A 50A3 FE06 7F24 -- -=[ Random Fortune ]=- There's no heavier burden than a great potential. - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
Nadav Har'El wrote: On Sun, Aug 20, 2006, Uri Bruck wrote about Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]: נדב, אתה פיתחת תוכנה מאוד יפה בשם hpsell אתה קבעת שאני יכול למי שאני רוצה, אבל אני חייב לתת לו גם את קוד המקור. אמרת שלא תיכנס לדקויות, ואז החלטת להכנס לדקויות תוך ציטוט לא נכון של מה שנדב אמר ברשיון של התוכנה שלו. אני מכיר אנשים שיש להם שימוש לתוכנה שלך ואין להם מה לעשות עם קוד המקור. בדיוק בגלל זה נדב אמר רק שאתה חייב *להציע* את קוד המקור, לא לתת אותו. למיטב זכרוני בהתכתבות פרטית שהיתה לי פעם עם נדב שנוגע לhspell הוא דווקא היה קרוב יותר לניסוח שלי. אני לא חושב שהדקויות הללו חשובות. אומרים שברומא התנהג כרומאי. ה GPL באה להילחם בתכנה הקניינית תוך שימוש בדיוק באותם כלים משפטיים (זכויות יוצרים) שעושה תכנה מסחרית. לו היו נחלשים הכלים הללו - וכך נחלשת ההגנה גם על תכנה קניינית וגם על תכנה חופשית באותה מידה, הייתי רק שמח. אני יודע מה מטרת הGPL עדיין - אם לא היה לי אכפת מרצון היוצר אז לא היתה לי סיבה לכבד את הGPL בלי קשר לתוכנו שחר הסביר יפה מדוע ה GPL הרבה יותר קרובה לחוק זכויות היוצרים המקורי מאשר רשיונות למיניהם שאנחנו רואים על תכנה (ודברים נוספים כמו מוזיקה): היא מדברת רק על זכות העתקה. לא על זכויות שימוש. חלק מהטקסטים בקישור שהמכתב המקורי הגיב עליו שללו גם התייחסות כלשי לרצונו של היוצר בזכות ההעתקה. צריך להסתכל גם על רוח החוזה, ולא רק על הכתוב בו (שהוא ממבו-ג'מבו משפטי שריצ'רד סטולמן כתב, ואני לא חושב שאי פעם קראתי מתחילתו ועד סופו). רוח החוזה הוא לקדם את הידע בחברה כולה, ולא לשלוט עליו. ה GPL לא מנסה לשלוט בתכנה, אלא פשוט לומר לך: קיבלת תכנה בלי שהמחבר דרש שליטה עליה, אז תעשה טובה - אל תנסה להשתלט עליה בעצמך. זה מאוד מאוד שונה מהכוונה של רוב החוזים האחידים שאנחנו נתקלים בהם, שכוונתם להגביל את המשתמש ולהגדיל את רווחי המוכר. וכן, יום אחד בית המשפט לחוזים אחידים יכול להתכנס ולהחליט שה GPL חוזה אחיד לא חוקי. אבל לא נראה לי שזה ייקרה, כל עוד חוזים עושקים ומפלים הרבה יותר עדיין קיימים. -- Thanks, Uri http://translation.israel.net - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
Alon Altman wrote: On Sun, 20 Aug 2006, Uri Bruck wrote: בכל מקרה, אנחנו לא מנסים להתיר הפצה של טרק בודד מתוך דיסק שנרכש, אלא רק 1) להגביל את משך ההגנה לזמן סביר (למשל 20 שנה), 2) להתיר יצירת יצירות נגזרות סבירות, למשל סרט תיעודי שקטע מהשיר במקרה מופיע בו ברקע, או הזכות לנגן וריאצה על היצירה, או לדגום קטעים קצרים ממנה לתוך יצירה אחרת. כל הדברים בסעיף שתיים מותרים גם היום. לא נכון. RTFM - Fair Use הדוגמאות שנתתי כאן הן לא היפטתיות. במאי סרטים תיעודיים נאלצו לחתוך מהסרט שלהם קטע של מספר שניות בו נראה ברקע בטלויזיה קטע מThe Simpsons, וקטע ארכיון בו שרו ילדים את השיר Happy Birthday to You בשל העלות הגבוהה שדרשו בעלי הזכויות. על Sampling כבר נדרשו אמנים לשלם פיצויים בבתי משפט. יש לך מקור לזה חוץ מפי השמועה? יש מקרים שבו השאלה אם השימוש מכוסה על ידי Fair Use מגיעה לשימועים וגם למשפטים. גם אם השימושים האלה הם חוקיים, עדיין יש לעורכי דין עילה סבירה לדרוש הסרה של יצירות כאלה לפי החוק המוצע ולכפות על היוצר של הסרט התיעודי תהליך משפטי ארוך ויקר שאין ביכולתו לממן. זאת משום שהחוק לא מגן על היוצרים מתביעות כאלה בצורה מפורשת, ולא נותן להם פיצוי במקרה של פעגיעה כזו. יש לך משהו מעבר לשמועות? אלון -- Thanks, Uri http://translation.israel.net - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
היו לי כמה הערות על תוכן ההודעה של אורי. אולם אז שמתי לב שמשהו קצת יותר חשוב מתפספס: לא למדתי כמעט דברים חדשים על עמדתו של ההצד השני. יש לי הרגשה שגם דרורה תטען טענה דומה. - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
הדוגמאות שנתתי כאן הן לא היפטתיות. במאי סרטים תיעודיים נאלצו לחתוך מהסרט שלהם קטע של מספר שניות בו נראה ברקע בטלויזיה קטע מThe Simpsons, וקטע ארכיון בו שרו ילדים את השיר Happy Birthday to You בשל העלות הגבוהה שדרשו בעלי הזכויות. על Sampling כבר נדרשו אמנים לשלם פיצויים בבתי משפט. יש לך מקור לזה חוץ מפי השמועה? יש מקרים שבו השאלה אם השימוש מכוסה על ידי Fair Use מגיעה לשימועים וגם למשפטים. אני גם ראיתי את זה, היה על זה ראיון אם היוצר שלו בערוץ הביוגפיה (משהו בסגנון) הקטע מהסרט האמור היה ביום ההולדת של מרטין לותר קינג. לרוע מזלו של הסרט והדרישות לתגמולים במשך עשרות שנים לא יכלו להקרין אותו, הוא הוקרן לתקופות יחסית קצרות ששילמו תגמולים.
Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]
On Sunday, August 20 2006 05:39, Uri Bruck wrote: Original Message Subject: Re: Re: A professional Musician's View] Date: Sun, 20 Aug 2006 00:15:32 +0200 From: Drora Bruck [EMAIL PROTECTED] To: Uri Bruck [EMAIL PROTECTED] References: [EMAIL PROTECTED] העניין תמריץ ליצרנים...הבה נדבר על משהו שקל להבין. מכונית חדשה היא גם סוג של יצירה שמסייעת למין האנושי. האם כשמישהו מייצר מכונית חדשה אתה מצפה שיהפוך אותה לנחלת הכלל? לא, ברור שלא...כי פה העניין על דבר מוחשי - אין ברירה אלא לשלם - ועל דבר שהוא לכאורה לא מוחשי אתם לא חשים צוך לשלם. אני לא חושבת שליצירה כלשהיא או שיצירה כלשהיא היא של האנושות. אם כך, לך למוזיאון תל אביב, הורד ציור מהקיר וקח אותו אליך למספר ימים - כי הוא גם שלך... אני אגיד מה שאני, אישית, מרגיש; אני לא בטוח שזו עמדה משקפת בקהילה כאן, אבל היא מאד מתחברת לאידאלים של התוכנה החופשית. ואני מרגיש בהחלט צורך לשלם על משאבים מתכלים -- מוצרים פיסיים מצד אחד, וזמן עבודה מצד שני. מעבר לכך, אני מכבד את החוקים הקיימים. מה זאת אומרת שיצירה שלי שייכת למין האנושי? ואם אני לא רוצה? ואם אני לא רוצה שיצירה שלי תהיה נחלת הכלל? אלא רק נחלתו של מישהו שקונה אותה? אני לא מעוניינת שהמוסיקה שלי תסתובב חופשית. ולכן אין זכות לאיש להעתיקה, אלא אם כן קיבל רשות מפורשת ממני. אני מבין את הטיעון הזה כטיעון אמוציונאלי, אבל אני לא יכול לקבל אותו כטיעון רציונאלי. הוא, באופן בסיסי, מניח את המבוקש: אני ניסיתי להעמיד בספק את בעלותך המוחלטת על היצירה שיצרת, ואת מסרבת לשקול את הרעיון. על הטענה היצירה לא שלך באופן מוחלט, ועל כך מעידה מגבלת הזמן את מגיבה, בעצם, היא כן שלי. אם את רוצה לשכנע, את צריכה לתמוך את הטענה הזו. זה, עוד לפני שהגעתי אפילו לטענה שזכותה של כל האנושות נובעת מכך שהיצירה לא תיתכן בלי אלפי שנות יצירה שהיא מסתמכת עליהן במפורש ובנרמז, במודע ובתת-מודע. גודל ההשקעה שלך ביצירה, לכן, הוא, עם כל הכבוד, החלטה כלכלית (ורגשית) שלך, ולא טיעון מוסרי על זכויות; ולכן, הוא אינו רלוונטי. הוא רלוונטי לחלוטין ברגע שאין לי שום יומרה להוסיף מימד לתרבות האנושית הכללית, אלא אני עושה את עבודתי. ועל עבודתי אני רוצה תשלום. כמה את רוצה לשעה? או שמא את מעדיפה לקבל תשלום בקבלנות? לא? זה לא עובד ככה? אז יש לי חדשות בשבילך. ככה זה עובד כשמקבלים תשלום על עבודה. מה שאת רוצה הוא שהעבודה שלך תייצר לך הכנסה פאסיבית -- שלאחר השקעה מסויימת, תוכלי לשבת עם הרגליים למעלה ולהמשיך לקבל הכנסות. החוקים הקיימים תומכים בכך במידה מסויימת, אבל אני לא רואה שום עוול עצום בכך שרק תקבלי שכר-עבודה; ובוודאי שאינני רוצה בחוקים שיקלו עלייך להשיג את המטרה הזו. האם היצירה שלי היא של העולם? לא, היא שלי בלבד. חד, חלק, ופשוט, לא נכון. אם היא הייתה שלך, זכויות היוצרים לא היו פגות לעולם. היא של העולם, אבל הוא נותן לך בלעדיות עליה לתקופת-זמן מוגבלת. זכויות היוצרים הם שלי כל עוד אני חיה ומתפרנסת מהם וכל עוד יורשי (מדרגה ראשונה-שנייה) יכולים להתפרנס מהם. נכון, אלו החוקים הקיימים. אבל שוב, זו לא זכות טבעית, אלא מדיניות כלכלית. את יודעת שכשזכויות היוצרים הוגדרו לראשונה בחוק, רק לפני כמאתיים שנה, הן הוגבלו לפחות מעשרים שנה? לגבי הקלטות של מבצעים - כן, למבצעים מגיע לקבל שכר. אף אחד לא מתווכח על זה. השאלה היא לא אם מגיע להם שכר, אלא כמה שכר מגיע להם ועל מה; וחשוב מכך, מה מותר להקריב על מזבח זכותם לקבל את השכר הזה. סליחה מה זאת אומרת להקריב על מזבח השכר? אדם עשה עבודה - מגיע לו לקבל שכר. נקודה. מוסכם. מגיע לו לקבל % מסוים מכל מי שמשתמש במוצר זלו. לא מוסכם. אבל חשוב: מה זאת אומרת להקריב על מזבח השכר? זאת אומרת שעל פי הצעת החוק החדשה, שלטענתך באה להבטיח את תשלום השכר הזה, יהיה אסור לעשות כל מיני דברים. למשל, ההצעה, לפי כל פרשנות שהיא, מוציאה מחוץ לחוק מנגנון (BitTorrent) שמשמש (גם) להפצה קלה קלה של קבצים חוקיים למהדרין. אז הדיון הוא האם ראוי להקריב את ביט-טורנט על מזבח של תשלום שכר בצורה ספציפית לעובדים מסויימים. שי.
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
On Sun, Aug 20, 2006, Uri Bruck wrote about Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]: Lots of text with three links about the copyright status of Happy Birthday, a fact which I did not challenge, but nothing about the story about that documentary film. The author of one of those links also writes: ניסית את גוגל? חיפשתי happy birthday copyright documentary והתוצאה הראשונה שמצאתי היא זאת: http://blogger.xs4all.nl/maja/archive/2005/10/25/64450.aspx ומצאתי שם הרבה תוצאות נוספות שמדברות על אותו סרט. אני לא בטוח שזה אותו סרט שאני התכוונתי אליו (כאמור, אני רק זוכר שראיתי כתבה על הנושא, אבל לא זכרתי על מי היה הסרט התיעודי). לא ניסיתי לחפש מספיק זמן כדי למצוא לינק מאתר חדשות רציני. אולי מישהו אחר יימצא. -- Nadav Har'El| Sunday, Aug 20 2006, 26 Av 5766 [EMAIL PROTECTED] |- Phone +972-523-790466, ICQ 13349191 |The 3 stages of sex: Tri-weekly, try http://nadav.harel.org.il |weekly, try weakly. - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
Nadav Har'El wrote: On Sun, Aug 20, 2006, Uri Bruck wrote about Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]: Lots of text with three links about the copyright status of Happy Birthday, a fact which I did not challenge, but nothing about the story about that documentary film. The author of one of those links also writes: ניסית את גוגל? אני אמור לדאוג לאסמכתות של אלון? חיפשתי happy birthday copyright documentary והתוצאה הראשונה שמצאתי היא זאת: http://blogger.xs4all.nl/maja/archive/2005/10/25/64450.aspx ומצאתי שם הרבה תוצאות נוספות שמדברות על אותו סרט. אני לא בטוח שזה אותו סרט שאני התכוונתי אליו (כאמור, אני רק זוכר שראיתי כתבה על הנושא, אבל לא זכרתי על מי היה הסרט התיעודי). לא ניסיתי לחפש מספיק זמן כדי למצוא לינק מאתר חדשות רציני. אולי מישהו אחר יימצא. -- Thanks, Uri http://translation.israel.net - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
On 8/20/06, Uri Bruck [EMAIL PROTECTED] wrote: Nadav Har'El wrote: On Sun, Aug 20, 2006, Uri Bruck wrote about Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]: Lots of text with three links about the copyright status of Happy Birthday, a fact which I did not challenge, but nothing about the story about that documentary film. The author of one of those links also writes: ניסית את גוגל? אני אמור לדאוג לאסמכתות של אלון?Yes, if you are trying to have productive discussion, and honestly intrested in knowing the truth about things.No, if you are trying to prove that you are right. חיפשתי happy birthday copyright documentary והתוצאה הראשונה שמצאתי היא זאת: http://blogger.xs4all.nl/maja/archive/2005/10/25/64450.aspx ומצאתי שם הרבה תוצאות נוספות שמדברות על אותו סרט. אני לא בטוח שזה אותו סרט שאני התכוונתי אליו (כאמור, אני רק זוכר שראיתי כתבה על הנושא, אבל לא זכרתי על מי היה הסרט התיעודי). לא ניסיתי לחפש מספיק זמן כדי למצוא לינק מאתר חדשות רציני. אולי מישהו אחר יימצא. --Thanks,Urihttp://translation.israel.net-To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]
E L wrote: On 8/20/06, *Uri Bruck* [EMAIL PROTECTED] mailto:[EMAIL PROTECTED] wrote: Nadav Har'El wrote: On Sun, Aug 20, 2006, Uri Bruck wrote about Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]: Lots of text with three links about the copyright status of Happy Birthday, a fact which I did not challenge, but nothing about the story about that documentary film. The author of one of those links also writes: ניסית את גוגל? אני אמור לדאוג לאסמכתות של אלון? Yes, if you are trying to have productive discussion, and honestly intrested in knowing the truth about things. No, if you are trying to prove that you are right. No. If Alon claims that something happened, he should provide his own citations. I pointed out the problems with the ones he provided so far, and clarified my question. חיפשתי happy birthday copyright documentary והתוצאה הראשונה שמצאתי היא זאת: http://blogger.xs4all.nl/maja/archive/2005/10/25/64450.aspx ומצאתי שם הרבה תוצאות נוספות שמדברות על אותו סרט. אני לא בטוח שזה אותו סרט שאני התכוונתי אליו (כאמור, אני רק זוכר שראיתי כתבה על הנושא, אבל לא זכרתי על מי היה הסרט התיעודי). לא ניסיתי לחפש מספיק זמן כדי למצוא לינק מאתר חדשות רציני. אולי מישהו אחר יימצא. -- Thanks, Uri http://translation.israel.net - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] mailto:[EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED] mailto:[EMAIL PROTECTED] -- Thanks, Uri http://translation.israel.net - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]
ציטוט Moshe Leibovitch: ניתן לראות את הנושא מזוית אחרת - פרסום היצירה ( מלשון הצגה לקהל הרחב ). זו בעצם סוג של תמורה לבעל הזכויות ( ראה ערך כלכלת רשת ). רק אם זו תמורה בעיני היוצר, וגם אז לא בטוח שזו *כל* התמורה ההוגנת עבור היצירה. והקובע בעניין זה צריך להיות היוצר. ללא רצון לפרסם את היצירה ( לאו דוקא מצד היוצר ) אין הרבה משמעות מעשית לכל הענין. מי שמקבל זוית ראיה זו, בהכרח יגיע לנושא התמורה מצד היוצר - העברת הזכויות לציבור תוך זמן כזה או אחר. אבל זכור שהמצב הזה הוא תוצאה של פשרה בין היוצרים לבין הציבור, שכן חוקי זכויות היוצרים התחילו את דרכם במדינות דמוקרטיות (בריטניה, ארהב) ולכן לעריצות הרוב היה משקל לא מבוטל בניסוחם. עד היום, לא שמעתי על מתן זכויות בעין לעד. בנוסף, לפי עניות דעתי ( ואשמח אם מישהו יאשר / יסתור ) , איש אינו יכול לנכס אליו את היצירה - לאו דוקא בנושא כספי אלא למשל לומר ברבים שהוא יצר אותה או לקחת חלקים ממנה ללא ציון המקור - לתמיד. מויש - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
[Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]
Original Message Subject:Re: Re: A professional Musician's View] Date: Sat, 19 Aug 2006 23:52:00 +0200 From: Drora Bruck [EMAIL PROTECTED] To: Uri Bruck [EMAIL PROTECTED] References: [EMAIL PROTECTED] אורי ורשימה, שלום, הדברים שנאמרים על ידי האמנית הם קשים, נוקבים, ואני מאמין שזה עושה טוב לרשימה לקבל דיעות שכאלה אל תוכה, מאנשים שאינם משוייכים לקהל הטבעי שלה. בהקשר הזה חשוב לציין, שהצעת החוק גרמה להרבה אנטגוניזם דווקא בגלל שהיא נכתבה בצורה מאוד קיצונית. למעשה, הצעת החוק לוקחת את המלצות הוועדה שדנה בנושא, ומותירה אותן כקליפה ריקה. תימצתתי את המלצות הוועדה בתוך הוויקי, עם השגות שלי (דותן מזור) על מסקנותיה. הוועדה, דרך אגב, עשתה עבודה מאוד יסודית, וניתחה את הממצאים בצורה מעמיקה: http://www.iglu.org.il/wiki/index.php/DMCA_committee_analyze יש בעצם 2 שאלות שעולות מהדיון הזה: 1. מהי קשת זכויות היוצרים שעליהן אנחנו מוכנים להגן, כחברה? 2. עד כמה אנחנו מוכנים לפגוע בזכויות של אנשים, כדי להגן על הזכויות של היוצרים? מדוע שמים זכויות של אנשים לחוד מזכויות יוצאים - אשר גם הם אנשים עם זכויות, לא? לעניות דעתי, הנוסח הנוכחי של החוק המוצע, מציע תהליכים שהם לא פרופורציונליים לפגיעה הקניינית שמתבצעת ברכושם של האמנים. ניתן לקרוא את הניתוח שלי של החוק המוצע, בעמוד זה: http://www.iglu.org.il/wiki/index.php/DMCA_law_analyze בברכת שבוע טוב, דותן מזור -- Dotan Mazor http://www.dotanmazor.com -- Thanks, Uri http://translation.israel.net -- Thanks, Uri http://translation.israel.net - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
[Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]
Original Message
Subject:Re: Re: A professional Musician's View]
Date: Sat, 19 Aug 2006 23:55:36 +0200
From: Drora Bruck [EMAIL PROTECTED]
To: Uri Bruck [EMAIL PROTECTED]
References: [EMAIL PROTECTED]
1. getting tamlugim by taxing downloader is something that akum already
does...
this needs regulating, and the whole article was against regulating.
2. If a person downlads a track from my cd, and hence will not buy it, i am
losing money.
3. the amount of time a person had studied is rellevant to the value of his
knowledge and abilities.
- Original Message -
From: Uri Bruck [EMAIL PROTECTED]
To: drora Bruck [EMAIL PROTECTED]
Sent: Saturday, August 19, 2006 10:08 PM
Subject: [Fwd: Re: A professional Musician's View]
Original Message
Subject: Re: A professional Musician's View
Date: Sat, 19 Aug 2006 22:35:10 +0300
From: E L [EMAIL PROTECTED]
To: Uri Bruck [EMAIL PROTECTED]
CC: discussions@hamakor.org.il
References: [EMAIL PROTECTED]
On 8/19/06, *Uri Bruck* [EMAIL PROTECTED] mailto:[EMAIL PROTECTED]
wrote:
This was written in response to some of the texts published here:
http://www.iglu.org.il/wiki/index.php/Israeli_DMCA_Law
Original Message
Subject:Re: copyright
Date: Sat, 19 Aug 2006 14:12:59 +0200
From: Drora Bruck [EMAIL PROTECTED] mailto:[EMAIL PROTECTED]
To: Uri Bruck [EMAIL PROTECTED] mailto:[EMAIL PROTECTED]
References: [EMAIL PROTECTED]
mailto:[EMAIL PROTECTED]
הסברים מצד מוסיקאי מקצועי:
לאחר שישבתי וקראתי את כל המסמכים באתר הויקי יש לי צורך עז כאשת מקצוע
מתחום
המוסיקה להסביר לכם מספר מושגים בסיסיים בטרם תמשיכו בדיונכם.
בראש ובראשונה
עלינולהגדיר מספר דברים ואת ההבדל בין אנשים שמוסיקה מהווה עבורם תחביב
ואנשים
שמתפרנסים ממוסיקה:
ממה מתפרנס המוסיקאי היוצר והמוסיקאי המבצע - ואני מבהירה כאן שאני
פונה לא
לאנשים שזה מקצועם השני כפי שצוין על ידי מישהו או אנשים
שכתחביב כותבים שיר
מידי פעם - אני מתכוונת לאנשים שהשקיעו למעלה מ-10 שנים (במינימום)
ללימודים
מקצועיים של המוסיקה, ומתפרנסים מביצוע בקונצרטים ובהקלטות, מנגינה או
מהלחנה.
That is not really relevant, so breatny spears is not pro? (or any other
pop star?)
I don't see how much time someone learned or not relevant.
היוצר - המלחין -
למד קומפוזיציה ותיזמור וצורות והרמוניה וקונטרפונקט שנים - ומבלה שעות
עבודה
רבות (אני מפנה אתכם לספרו של עמוס עוז 'אותו הים' אשר מתאר כיצד עובד
יוצר,
כמה שעות הוא משקיע וכו)
אחרי היצירה - באה עת השכתוב, ההגהה, אחר כך התזמור, ההקלטה באולפן -
שכוללת
תשלום לאולפן ולנגנים.
הוצאת דיסק - אפילו סינגל כיום - עלות מינימלית היא כ- 15000 שח (וזה ללא
חישוב שכר המבצעים עצמם).
Ok.
So finally have a sum of money
ברגע הזה יש מוצר...ויש משהו שניתן לסחור בו. ועל המוצר הזה יש ליוצר
קניין -
ועל תוכן המוצר יש לו קניין רוחני.
המבצע -
המבצע השקיע שנים בלימוד הכלי, השקיע בכלי עצמו, התאמן, ערך חזרות
וכו...ורק אז
מגיע לאולפן - וזקוק לכ- 10 שעות הקלטה - בממוצע לדיסק בן שעה,
ושוב...אין איש שמשלם לו שכר על זה - בינתיים הכל זה השקעה שלו...ובסוף
- לאחר
עבודה רבה - יוצא מוצר...והמוצר הזה הוא הדיסק והשכר של המבצע על עבודתו
המקצועית היא או מקניית הדיסק על ידי לקוחות או מתמלוגים ש'אקום' אוסף
בשבילנו
Ok, again, how much does one expect to earn from 15k investment?
3 times as much? that like 50k?
.
עמותת עילם - שהיא העמותה הישראלית שדואגת למבצעים דואגת לאסוף
עבורנו רישום
של המקומות בהם השמיעו יצירה שאני מנגנת בה, ומשלמים לנו משהו כמו בין
50 אג'
ל-80 אג' לדקה מוסיקה, תלוי במדיה.
Fine, no one argue about that, if someone uses the work to make money he
should pay for its use.
More than that now she'll also get money when people download her songs.
Since there are more downloaders than radio station and since it will
allow easy way for her to get tamlugim from
online radio stations, her income will increase by much.
BTW notice she didn't mention CD selling as earning, I guess it's not a
big part of it?
More than that, downloading songs give you free advertisment making you a
lot less depended on publishers and the mood of radio stations.
It gives non mainstream music a much larger crowed than it could possibly
gain now.
האם יש למישהו זכות לגנוב - ואין לי מילה אחרת לתאר את האפשרות כמעט
היחידה של
אומן לקבל שכר עבור יצירתו?
And there is a good reason why there isn't a better word in hebrew for it.
It's because the idea is a modern invetion of money thirsty people.
I think the honorable lady did not see the suggestion to gain tamlugim by
taxing downloaders
I wonder what she will think about it.
Ely
--
Thanks,
Uri
http://translation.israel.net
--
Thanks,
Uri
http://translation.israel.net
-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
[Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]
Original Message Subject:Re: Re: A professional Musician's View] Date: Sun, 20 Aug 2006 00:15:32 +0200 From: Drora Bruck [EMAIL PROTECTED] To: Uri Bruck [EMAIL PROTECTED] References: [EMAIL PROTECTED] כן, כי אין ברירה אחרת, אבל שוב, הניסוח שלי היה רע ולא העביר את כוונתי. מה שהייתי צריך להגיד מהתחלה הוא, שאני מרגיש שהתגובה של דרורה באה מעולם מושגים מאד שונה מזה שלי; כך שכשאני קורא אותה, קטעים בה נראים לי מופרכים ממש. ואני לא רוצה להשאיר את זה כך; ברור לי שיש לה איזשהו case, אבל מבחינתי, היא לא העבירה אותו, והייתי רוצה למצות את ההזדמנות להבין את הצד השני, כדי לנסות להציג פתרון שדואג לאינטרסים של שני הצדדים, כי בסופו של דבר, אנחנו באותה סירה, וכצרכן תרבות, אני בהחלט מעוניין לתת תמריץ ליצרנים. העניין תמריץ ליצרנים...הבה נדבר על משהו שקל להבין. מכונית חדשה היא גם סוג של יצירה שמסייעת למין האנושי. האם כשמישהו מייצר מכונית חדשה אתה מצפה שיהפוך אותה לנחלת הכלל? לא, ברור שלא...כי פה העניין על דבר מוחשי - אין ברירה אלא לשלם - ועל דבר שהוא לכאורה לא מוחשי אתם לא חשים צוך לשלם. אני לא חושבת שליצירה כלשהיא או שיצירה כלשהיא היא של האנושות. אם כך, לך למוזיאון תל אביב, הורד ציור מהקיר וקח אותו אליך למספר ימים - כי הוא גם שלך... למעשה - 'קניין-רוחני' איננו קניין ואינו רוחני. מדובר במונופול מוגבל שניתן על-ידי המדינה. לא רכוש שמוענק למישהו, אלא זכות שנמנעת מכל שאר הציבור. זהו מונופול על הפצה של חלק מהתרבות האנושית. מונופול-תרבותי, אפוא להבדיל מקניין-רוחני, הוא דבר שיש לקצוב בזהירות, ולהגביל ככל הניתן. פה הטעות הגדולה..הזכות הטבעית היא של היוצר...המדינה באה להגן על הזכו ת הזו. . קניין רוחני אינו מונופול לחברות - הוא בראש ובראשונה נועד להגן על האומן היוצר הבודד - וזכויות קניין רוחני, בכל העולם נהוגות עד 50-70 (משתנה מארץ לארץ) עד לאחר מותו. מי אמר משהו על חברות? בן אדם פרטי לא יכול להחזיק במונופול? חוץ מזה שזכויות יוצרים יש גם לחברות, כמעט באותה מידה שיש לאמן הבודד (כי מה לעשות, כשמפיקים סרט או משחק-מחשב, היחידה שיכולה באמת לטעון שהיא שיצרה אותו היא חברה). כהערה צדדית, השימוש במונח קניין רוחני בפסקה לעיל, במקום זכויות יוצרים, הוא אי-דיוק משמעותי. אתה מדבר על זכות שנמנעת משאר הציבור. איזו זכות יש לך, למשל, אם יורשה לי לשאול, על יצירה שאני כתבתי, השקעתי בה זמן וכסף, שכרתי אולפן, הקלטתי נגנים, ערכתי והשקעתי בה...ועכשי אני נותנת לך למשל את המחיר האמיתי של הדיסק שאני מוציאה בדצמבר הקרוב - כולל שעות עבוד - 113,000 שח...כן, כן...כללתי את עלויות כלי הנגינה, עלויות האולפן, שכר עבודה של החזרות וכו...) פה אנחנו מגיעים באמת לשורש הבעייה. התפיסה המנחה את הקהילה -- ולמיטב ידיעתי, גם את כל מערכות החקיקה המערביות -- היא שכל הישג רוחני, מדעי, תרבותי, אומנותי, וכן, גם היצירה שאת כתבת, שייכים מרגע פרסומם למין האנושי כולו, ולא לאף אחד ספציפי. חוקי זכויות היוצרים מהווים התפשרות של התפיסה הזו עם טענה לפיה העושר התרבותי האנושי יגדל אם תהיה ליוצרים גם מוטיבציה כלכלית להשקיע; לכן, המדינה מוותרת, זמנית, על זכותם של כל אזרחיה לעשות שימוש ביצירה, כדי לאפשר לך להפיק ממנה רווח ולעודד אותך להשקיע בה. אבל הזכות העקרונית לא נשללת -- היא רק מושעית זמנית. מה זאת אומרת שיצירה שלי שייכת למין האנושי? ואם אני לא רוצה? ואם אני לא רוצה שיצירה שלי תהיה נחלת הכלל? אלא רק נחלתו של מישהו שקונה אותה? אני לא מעוניינת שהמוסיקה שלי תסתובב חופשית. ולכן אין זכות לאיש להעתיקה, אלא אם כן קיבל רשות מפורשת ממני. גודל ההשקעה שלך ביצירה, לכן, הוא, עם כל הכבוד, החלטה כלכלית (ורגשית) שלך, ולא טיעון מוסרי על זכויות; ולכן, הוא אינו רלוונטי. הוא רלוונטי לחלוטין ברגע שאין לי שום יומרה להוסיף מימד לתרבות האנושית הכללית, אלא אני עושה את עבודתי. ועל עבודתי אני רוצה תשלום. אז איזו זכות יש לך להעתיק מאיפה שהוא חינם ולשמוע מוסיקה שלי מבלי שאו שהענקתי לך את הזכות הזו על ידי זה שנתתי לך מתנה דיסק, או שקנית אותו? הנה דוגמה של קוצר-ראות (שמופיעה, אגב, גם בהצעת-החוק): יכולתי להשיג את החומר -- לקנות את ההקלטות -- בלי לקנות דיסק, למשל דרך iTunes. אני אוכל -- אני מקווה בשבילך -- לשמוע חלק מהיצירות, בלי לקנות כלום, למשל ברדיו. ואם קונצרט שלך משודר בטלויזיה, מותר לי להקליט את השידור, והחוק המוצע גם לא מציע לשנות את זה (כי הוא עוסק רק במדיה דיגיטלית). נכון, ניתן להקליט אותי מהרדיו...אבל לכן הרדיו משלם לי תמלוגים על כל השמעה, ויחסית - תמלוגים גבוהים. (אותו עניין שספריות משלמות למולים) מותר לך לנקליט את השידור לצרכים פרטיים שלך . [הערה מעבר להפרכה: וכל זה בגלל שכמו שאנחנו מנסים להגיד, זכויות-יוצרים אינן זכויות-יסוד מוחלטות, אלא מנגנון כלכלי שנועד לקדם מטרה אחרת, וככזה, הוא צריך להיות מידתי ולהמנע מלפגוע במטרות חשובות אחרות]. האם היצירה שלי היא של העולם? לא, היא שלי בלבד. חד, חלק, ופשוט, לא נכון. אם היא הייתה שלך, זכויות היוצרים לא היו פגות לעולם. היא של העולם, אבל הוא נותן לך בלעדיות עליה לתקופת-זמן מוגבלת. זכויות היוצרים הם שלי כל עוד אני חיה ומתפרנסת מהם וכל עוד יורשי (מדרגה ראשונה-שנייה) יכולים להתפרנס מהם. אם מישהו רוצה להנות ממנה - הוא צריך לשלם לי בדרך זו או אחרת. או לחכות. וכפי שאתה רואה - קניין רוחני הוא קצוב. אם אתה רוצה היום לשמוע בטהובן...אתה יכול להוריד קבצי מידי של יצירותיו חינם. לגבי הקלטות של מבצעים - כן, למבצעים מגיע לקבל שכר. אף אחד לא מתווכח על זה. השאלה היא לא אם מגיע להם שכר, אלא כמה שכר מגיע להם ועל מה; וחשוב מכך, מה מותר להקריב על
Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]
On Sun, 20 Aug 2006, Uri Bruck wrote: מה זאת אומרת שיצירה שלי שייכת למין האנושי? ואם אני לא רוצה? ואם אני לא רוצה שיצירה שלי תהיה נחלת הכלל? אלא רק נחלתו של מישהו שקונה אותה? אני לא מעוניינת שהמוסיקה שלי תסתובב חופשית. ולכן אין זכות לאיש להעתיקה, אלא אם כן קיבל רשות מפורשת ממני. היצירה שלך שייכת לך זה נכון. את יכולה לשמור אותה לעצמך ולאיש לא תהיה זכות לגעת בה. אבל - ולזה אבל גדול - ברגע שאת מכרת את היצירה שלך, היא כבר לא שלך. אם את מייצרת מכונית ומוכרת אותה, אין לך שום רשות להגיד למי שקנה ממך את המכונית מה לעשות איתה. מותר לו להכנס איתה בקיר, מותר לו למכור אותה, ומותר לו לעשות ככל העולה על רוחו במה שמכרת לו. אם רוצה לתת למישהו זכות שימוש מוגבלת ביצירה שלך, אז את לא יכולה למכור לו אותה, את חייבת להחתים אותו על חוזה, והוא גם חייב להסכים לזה. כמו שכמשכירים רכב אז יש חוזה שמגדיר בדיוק מה מותר לשוכר לעשות עם הרכב. מדוע מגיע לך למכור את אותה מכונית שוב ושוב? את לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - או שאת מוכרת את היצירה - ואז היא כבר לא שלך ואחרים יכולים לעשות בה שימוש, או שאת שומרת אותה לעצמך ואז אין לך מה לצפות לרווח ממנה, או שאת משכירה אותה בתנאים מגבילים - ואז צריך חוזה והשוכר צריך להסכים לתנאים. אין ספק שלאמנים מגיע להרוויח מיצירתם, אם הם רוצים בזה. כמו שחוקי זכויות היוצרים מתקדמים היום, אם דיסני היה חי לפני כמה מאות שנים, גם מוצאט ובטהובן היו מוגנים בזכויות יוצרים. מה ההגיון בלשלם תמלוגים לאחר שהיוצר, זה שאנו מנסים להגן על זכויותיו כבר מת? כמה כסף כבר ניתן לעשות ברוב הגדול של המקרים מיצירות של אמנים שמתו לפני 70 שנה? למה זכויות היוצרים צריכות להנתן אוטומטית, כאשר רוב רובו של החומר המיוצר, לא נועד למטרות רווח? האם מטה לחמך ייפגע אם זכויות היוצרים יחייבו רישום וינתנו לתקופה מוגבלת של (נניח) 20 שנה? אלון -- This message was sent by Alon Altman ([EMAIL PROTECTED]) ICQ:1366540 GPG public key at http://8ln.org/pubkey.txt Key fingerprint = A670 6C81 19D3 3773 3627 DE14 B44A 50A3 FE06 7F24 -- -=[ Random Fortune ]=- untold wealth, n.: What you left out on April 15th. - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]
Alon Altman wrote: On Sun, 20 Aug 2006, Uri Bruck wrote: מה זאת אומרת שיצירה שלי שייכת למין האנושי? ואם אני לא רוצה? ואם אני לא רוצה שיצירה שלי תהיה נחלת הכלל? אלא רק נחלתו של מישהו שקונה אותה? אני לא מעוניינת שהמוסיקה שלי תסתובב חופשית. ולכן אין זכות לאיש להעתיקה, אלא אם כן קיבל רשות מפורשת ממני. היצירה שלך שייכת לך זה נכון. את יכולה לשמור אותה לעצמך ולאיש לא תהיה זכות לגעת בה. אבל - ולזה אבל גדול - ברגע שאת מכרת את היצירה שלך, היא כבר לא שלך. אם את מייצרת מכונית ומוכרת אותה, אין לך שום רשות להגיד למי שקנה ממך את המכונית מה לעשות איתה. מותר לו להכנס איתה בקיר, מותר לו למכור אותה, ומותר לו לעשות ככל העולה על רוחו במה שמכרת לו. אם רוצה לתת למישהו זכות שימוש מוגבלת ביצירה שלך, אז את לא יכולה למכור לו אותה, את חייבת להחתים אותו על חוזה, והוא גם חייב להסכים לזה. כמו שכמשכירים רכב אז יש חוזה שמגדיר בדיוק מה מותר לשוכר לעשות עם הרכב. מדוע מגיע לך למכור את אותה מכונית שוב ושוב? את לא יכולה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - או שאת מוכרת את היצירה - ואז היא כבר לא שלך ואחרים יכולים לעשות בה שימוש, או שאת שומרת אותה לעצמך ואז אין לך מה לצפות לרווח ממנה, או שאת משכירה אותה בתנאים מגבילים - ואז צריך חוזה והשוכר צריך להסכים לתנאים. אלון , פעם הבאה שאתה קונה תקליטור, קרא מה שכתוב עליו. החוזה כבר כתוב שם. כשאתה בה לקונצרט, אתה לא קונה את היצירות שהושמעו שם. אין ספק שלאמנים מגיע להרוויח מיצירתם, אם הם רוצים בזה. כמו שחוקי זכויות היוצרים מתקדמים היום, אם דיסני היה חי לפני כמה מאות שנים, גם מוצאט ובטהובן היו מוגנים בזכויות יוצרים. מה ההגיון בלשלם תמלוגים לאחר שהיוצר, זה שאנו מנסים להגן על זכויותיו כבר מת? כמה כסף כבר ניתן לעשות ברוב הגדול של המקרים מיצירות של אמנים שמתו לפני 70 שנה? למה זכויות היוצרים צריכות להנתן אוטומטית, כאשר רוב רובו של החומר המיוצר, לא נועד למטרות רווח? האם מטה לחמך ייפגע אם זכויות היוצרים יחייבו רישום וינתנו לתקופה מוגבלת של (נניח) 20 שנה? אלון -- Thanks, Uri http://translation.israel.net - To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED] For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
