Re: הפגנה מחר מול ביל גייטס (fwd)

2005-10-25 חוט Shai Berger 

אלעד, גסות הרוח שלך אינה תורמת לקידום עמדתך. עם זה שגם אני מבין את הודעתה 
המקורית של אורנה כמביעה תמיכה (אחרת, למה כללה את הטלפון של המארגן?), וגם אני 
חושב שלא ראוי ש"המקור" תתמוך בה,

א) לא כל הודעת דוא"ל של חבר ועד מבטאת את עמדת העמותה. מותר להם לבטא עמדות 
אישיות אפילו ברשימת התפוצה הזאת.

ב) הסגנון שלך אינו ראוי (ספציפית, הפסקה שאני לא מצטט).

ג) כן, אני חושב שכל הפגנה בעניינים שקשורים למטרות העמותה שווה הודעה ברשימת 
הדיוור, ואני, לפחות, אשמח אם תודיע לנו על כל הפגנה רלוונטית שתדע על קיומה.

שי.

On Tuesday, October 25 2005 21:40, Elad Efrat wrote:
> Orna Agmon wrote:
> > הידיעה קודמה לרשימת התפוצה לצורך ידיעה, כפי שיעידו האותיות FYI שבראשה,
> > שמשמעותן For You Information.
> >
> > אני משוכנעת שכל אחד ואחת
>
> אם את לא מראה עמדה, אני רוצה לדעת מעתה והלאה על כל ההפגנות שייערכו
> בישראל -- אני מוכן לסייע לך ולשלוח לרשימה מייל על כל הפגנה שאני אדע על
> קיומה אם לא אכפת לך.
>
> אלעד

Re: ISO-8859-8 [was Re: Open Source accessibility issues]

2005-11-23 חוט Shai Berger 
On Tuesday, November 22 2005 00:02, Mikhael Goikhman wrote:
> On 21 Nov 2005 20:00:01 +0200, Tzafrir Cohen wrote:
> > On Mon, Nov 21, 2005 at 05:22:50PM +, Mikhael Goikhman wrote:
> > >
> > > Can you show me a spec that says that "Content-Type: text/plain;
> > > charset=iso-8859-8" in email messages should be handled as Visual
> > > Hebrew?
> >
> > http://www.faqs.org/rfcs/rfc1556.html
> >
>
> This request for comments from 1993 discusses an unexisting nowadays
> concept, "Hebrew in Visual mode", so it is really irrelevant in 2005.
>

You may think it is irrelevant, but to convince others, you should show some 
spec which deprecates or supercedes it (that would only be fair, I think). 
The consensus on this list, as far as I can tell, is that the RFC is valid.

> There is only one standard Hebrew specific charset, ISO-8859-8.

Of course. But the single charset has two interpretations, or "encodings" if 
you like, associated with it.

> "iconv --list" and "fribidi --help" list this correctly. 

You'll also need other examples. iconv translates between encodings, but is 
oblivious to presentation, and therefore, for it, only the charset -- the 
mapping of codes to characters -- matters. As for fribidi, 

$ fribidi --help | head -3
Usage: fribidi [OPTION]... [FILE]...
A command line interface for the fribidi library,
Converts a logical string to visual.

> Everywhere 
> you see text in ISO-8859-8 encoding, this _always_ means logical Hebrew,
> in dozens of programs, including text editors.

Except fribidi output...

>
> I repeat, kmail is buggy. If it wants to show Hebrew incorrectly, from
> left to right, it may do this as an option, but by default iso-8859-8
> should be considered logical Hebrew.
>

I have to repeat Tzafrir, and others: KMail is ok. Evo is buggy.

Have fun,
Shai.

-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

Re: ISO-8859-8 [was Re: Open Source accessibility issues]

2005-11-24 חוט Shai Berger 
On Thursday, November 24 2005 02:45, Mikhael Goikhman wrote:
> On 24 Nov 2005 02:17:28 +0200, Shai Berger wrote:
> > On Tuesday, November 22 2005 00:02, Mikhael Goikhman wrote:
> > > This request for comments from 1993 discusses an unexisting nowadays
> > > concept, "Hebrew in Visual mode", so it is really irrelevant in 2005.
> >
> > You may think it is irrelevant, but to convince others, you should show
> > some spec which deprecates or supercedes it (that would only be fair, I
> > think). The consensus on this list, as far as I can tell, is that the RFC
> > is valid.
>
> It is exactly as valid as RFC-1555 that only allows iso-8859-8 for email
> transfer, not utf-8 nor windows-1255. Both are completely irrelevant now.
>

I repeat, since you ignored it the first time:

You may think it is irrelevant, but to convince others, you should show
some spec which deprecates or supercedes it (that would only be fair, I
think).

> > > Everywhere you see text in ISO-8859-8 encoding, this _always_ means
> > > logical Hebrew, in dozens of programs, including text editors.
> >
> > Except fribidi output...
>
> The fribidi output only proves my point, it works with ISO-8859-8 encoded
> text as logical Hebrew. Not ISO-8859-8-i or anything like this.
>

Fribidi *explicitly* treats all its input as logical and output as visual, and 
therefore, its charsets -- like iconv's -- are "pure mapping", with no 
presentation implications either way. It proves nothing. You still need more 
examples, besides fvwm, which -- I argue -- is just as buggy as Evo, 
according to your description.

>
> Let's see. What is earned by supporting this outdated rfc from the pre
> unicode bidi times? Absolutely nothing

You are cordially invited to write the new RFC which will say something like,

"From now on, ISO-8859-8 means logical hebrew, and is synonimous with 
ISO-8859-8-i; Visual hebrew is obsoleted; ISO-8859-8-e, which nobody ever 
used, is deprecated". Or some such. Until the time that this RFC is written 
and accepted, the buggy software is the one which does not follow the 
standards.

-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

Re: ISO-8859-8 [was Re: Open Source accessibility issues]

2005-11-24 חוט Shai Berger 
On Thursday, November 24 2005 11:02, Mikhael Goikhman wrote:
> On 24 Nov 2005 10:20:01 +0200, Tzafrir Cohen wrote:
> > On Thu, Nov 24, 2005 at 12:45:41AM +, Mikhael Goikhman wrote:
> > > It is exactly as valid as RFC-1555 that only allows iso-8859-8 for
> > > email transfer, not utf-8 nor windows-1255. Both are completely
> > > irrelevant now.
> >
> > RFC 1556 recommend ISO-8859-8 (visual Hebrew), but also suggests ways of
> > using logical Hebrew. One of the two ways it has suggested was
> > eventually used and became recommended.
>
> But you can't treat some parts of RFC-1556 valid, but the whole RFC-1555
> invalid, in the same time. Therefore the "we are working as specs say"
> argument is a nonsense.
>

1) From RFC-1555

Other methods to control
   directionality are supported and are covered in the complementary RFC
   1556, "Handling of Bi-directional Texts in MIME".

(only on second look I saw that you did not say 1555 forbade iso-8859-8-i).

2) Supporting encodings in addition to what the RFC says is ok (more so, 
considering that the RFC details the encodings it considered, which of course 
did not include Windows-1255 or unicode). Supporting encodings in a way that 
contradicts the RFC is not ok. Do you really not see the difference?

Shai.

-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

Re: ISO-8859-8 and ISO-8859-i

2005-11-25 חוט Shai Berger 
On Friday, November 25 2005 02:36, Mikhael Goikhman wrote:
> On 25 Nov 2005 04:03:59 +0200, guy keren wrote:
>
> > if people will just go with your method, we'll have messy transition
> > periods. in fact, the world of hebrew web sites was quite messy before
> > the introduction of iso-8859-8-i - and just when all browsers started
> > interpreting things in the manner dror described - hebrew in web sites
> > begun working for the users.
>
> Noone suggested to change the web rules, something that can't be easily
> deprecated. The situation with mail and iso-8859-8 is different however.
>
So you just suggest to break the connection between mail and web. There is no 
end to the breakage this can cause, mainly because most people are used to 
assume that the encodings have the same meaning in both contexts.


-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

Re: טיוטא 2 - סיכום דיון - וואלפדיה ויקיפדיה המקור

2006-01-09 חוט Shai Berger 
On Monday, January 9 2006 19:18, Ram-on Agmon wrote:

> מטרת סיכומי הדיונים ליצור בסיס מידע להתייחסות בעתיד. בשלב ראשון, תפורסם
> טיוטא. במידה ולא יתקבלו הערות והבהרות יפורסם סיכום סופי.

רעיון נאה, וביצוע נאה.


> במהלך הדיון, נטען שעמותת "המקור" לא הגדירה חלק ממטרותיה הגנה על תוכן
> חופשי, אלא התמקדה רק בקוד חופשי.

עד כמה שאני הבנתי, הטענה העיקרית (של אלי לוי, אם אינני טועה) לא היתה ש"המקור" 
לא צריכה להגן על תוכן חופשי, אלא שה-GFDL אינו רשיון חופשי. זו, דרך אגב, גם 
דעתה הרשמית של דביאן.

שי.

Re: ISOC-IL Kol Kore

2006-02-02 חוט Shai Berger 
שלום נדב,

On Wednesday, February 1 2006 21:53, Nadav Har'El wrote:
> אני מציע לכל יפי הנפש שנלחמו על זכותו של אלעד לנבל את הפה ברשימה זו,
> להתגאות ביציר כפיהם

בתור אחד מאותם יפי-נפש, אני רוצה להבהיר שהעמדה שלי אז היתה -- ועודנה -- 
שהסנקציה שהופעלה אז נגד אלעד היתה מוצדקת, והחלטת הועד להרחיק ניבולי-פה כאלה 
מהרשימה היתה ראויה בהחלט; הדבר היחיד שחשבתי שהוא לא בסדר היה הדרך, ההליך, שבו 
הופעלה המודרציה ללא התראה פומבית וספציפית. חשבתי שהדרך הנכונה לעשות זאת היא 
להבהיר (לכולם) את הצעד בו הולכים לנקוט, ולהרשות לאלעד להגן על עצמו -- ללא 
מגבלות -- בעוד הודעה אחת לרשימה.

לעניין המקורי של הפתיל הזה (לפני שהוא הדרדר לגמרי), אני מקבל את דעתך שהביקורת 
של אורי (ואחרים) היתה חריפה מדי, ואת ההסברים שלך על אופיו של התהליך והתפקיד 
שלך ושל אדי בו, אבל נותרה נקודה אחת שלדעתי עדיין דורשת הסבר: עם זה שברור שלא 
יכולתם להציע לדוביקס לקבל מימון כשהוא לא הגיש הצעה, עדיין די צורמת העובדה 
שהוא שמע על ההצעה הזוכה רק בהודעת הזכיה. אני מניח שכללי המכרז -- לפחות כפי 
שהבנתם אותם -- מנעו ממכם לפנות אליו, אבל את העניין הזה, לפחות עד כמה שאני 
ראיתי, לא הסברת בתגובותיך. על פני הדברים, ובמיוחד בהתחשב בעובדה שדוביקס לא 
הגיש הצעה, לא ברור מדוע פניה מוקדמת יותר אליו (תוך כדי תהליך בחירת הזוכים 
ולאחר סגירת המכרז להצעות) היתה פוגעת בכללי ניהול המכרז.

אני מקווה שתתפנה להסביר נקודה זו, שהיא לדעתי הגורם העיקרי לתחושת הפגיעה בקהילה 
שהביעו כמה מהמבקרים של פעילותכם, ובכך (אולי) יבוא לציון גואל -- לפחות בעניין 
הזה.

שי.

Re: איך חילקו את הכסף בקול הקורא?

2006-02-04 חוט Shai Berger 
On Saturday, February 4 2006 14:48, Alon Altman wrote:
>
> כנראה שמספר הפרוייקטים שהוגשו היה קטן, ונבחרו הראויים ביותר מתוכם. במקום
> להתווכח על ההצעות שהתקבלו, אולי תסתכלו על ההצעות שנדחו.

רעיון מצוין. מישהו יודע איפה להסתכל?

Re: Stallman's original intentions (was: Re: GMail is using

2006-03-12 חוט Shai Berger 
On Sunday, March 12 2006 13:30, Omer Zak wrote:
>
> 1. Suppose you use a WiFi card, which can be programmed to transmit also
> in frequencies not allotted to WiFi.  Suppose that the software which
> limits the card to legal frequencies is GPLed but burned into ROM in the
> card so that the end-user cannot modify it.  Only the card manufacturer
> can (freely) modify it.
> Do we nevertheless require the card manufacturer to allow users to
> modify the card's software, thereby causing interference with their
> neighbors and possibly with emergency services, which use those
> frequencies to communicate?
> Remember that in today's atmosphere, there are several juvenile-minded
> people, who are happy to abuse any system open for abuse (spam, script
> kidding, viruses, worms, etc.).
>
> 2. Suppose you are end-user of a critical medical instrument with
> embedded processor.  Should your hacker guest be free to modify ("tamper
> with") the software in the medical instrument and possibly harm you?
>
> In both cases, the public interest seems to be to allow manufacturers to
> use Free Software in preference to proprietary software in those
> instruments, but to prevent unauthorized people from actually replacing
> the software being used in those instruments.
>

In both cases, the public interest is served by means other than the software 
license. This is akin to the FSF refusing to include US government export 
limitations in its licenses: There is no value in adding the limitation to 
the license, as it is already in force by the law of the country; it can only 
cause legal problems, if and when these laws are changed.

> Before flaming me, please remember that those are questions which I am
> throwing into the debate to be discussed.  I do not currently have good
> answers.  Maybe good answers would emerge from our discussions.
>
I was not flaming you; I was flaming Jonathan, and I am sorry I did.

-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

Re: בקשה ממתחזק אתר המראה request from the admin of mirror.hamakor.org.il

2006-03-21 חוט Shai Berger 




Shachar Shemesh wrote:


  
  
  Eran Tromer wrote:
  
  
הי,

כמשמדובר בכתובת שהוזנה ל-2urpmi/up2date/apt/yum/smart/... במאות מחשבים,
כדאי אולי גם לשים HTTP redirect מהכתובת הישנה לחדשה.
  
  
לפחות apt לא מעכל 404 או 403 כמו שצריך. ניסיתי את זה עוד כשאני ניהלתי
את המראות.
  
אולי עדיף לאמר - apt לא עיכל 404 ו-403 כמו שצריך. אני לא יודע
איך המצב עכשיו.

איך הוא אמור לעכל 404 או 403? הקודים של redirect  הם 301, 302 ו-307.

Re: האם היה לכם קשר עם נוער מחשבים?

2006-06-04 חוט Shai Berger 
On Saturday, June 3 2006 23:04, Nadav Vinik wrote:
> נתקלתי בהודעה זו בynet על נוער מחשבים
> http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3021554,00.html
>
> בהתחשב בכך שהם תנועת נוער שכבר עובדת עם מחשבים,
> האם ניסיתם בשלב מסויים לשתף פעולה איתם?
>

http://www.whatsup.org.il/index.php?name=PNphpBB2&file=viewtopic&t=19680
http://www.whatsup.org.il/index.php?name=PNphpBB2&file=viewtopic&t=19714

תתרשם בעצמך.

Re: כיתת לינוקס ביר ושלים

2006-07-10 חוט Shai Berger 




Shachar Shemesh wrote:


  
אני אוסיף את דעתי לבליל.
  
שפת תכנות למתחילים, בעיקר בגילאים כל כך רכים, צריכה להיות אחת שמאפשרת
לתלמידים ללמוד מה זה תיכנות, עם כמה שפחות התעסקות עם שפת התכנות. לאור
זה שבייסיק נחשבת מיושנת בימינו (ובכל מקרה, עם הבייסיקים המודרניים קשה
מאוד להגיע לתכנות תכנות, כלומר תיכנות אלגוריתמי), אני בהחלט הייתי ממליץ
על פייתון. לא הייתי הולך על פרל, בגלל שהמבנה שלה הרבה יותר מידי מורכב.
  

אני אצטרף להמלצה של שחר, עם צמד הסתייגויות:

א. דותן כתב:

  כל שפה שמשלבת בתוכה
תפריטים גרפיים מגניבים, ואפשרות ליצור קופסאות מדליקות ותפריטים נגללים
בלחיצת כפתור, יקבל היענות חיובית מיותר תלמידים.

ואני חושב שהוא צודק,
אבל הסביבה שבאה עם הפצת פייתון הרשמית לא נותנת כלים כאלה; אם הולכים על
פייתון, צריך לבחור סביבה שכוללת כלים לפיתוח GUI. אני לא מכיר טוב את
האפשרויות, אבל אני יודע על קיומם של wxDesigner, PyGlade ו-eric3 לפחות
(בלי העדפה, כי, כאמור, אני לא מכיר).


ב. בהקשר של המשפט
הספציפי: 

שפת תכנות למתחילים [..] צריכה [לאפשר]
לתלמידים ללמוד מה זה תיכנות, עם כמה שפחות התעסקות עם שפת התכנות.
צריך לדאוג שהסביבה תגן על התלמידים מנושאי space-tab. אני מאמין שאת כל
הסביבות אפשר לקנפג לעבוד בלי tab, אם הן לא באות ככה "מהקופסה", אבל צריך
לשים לב ולעשות את זה.

Re: To OO or not to OO? This is the Religious War

2006-07-10 חוט Shai Berger 




Shachar Shemesh wrote:


  
  Omer Zak wrote:
  
  
On Mon, 2006-07-10 at 12:55 +0300, Ori Idan wrote:
  

  רק אל תיגע בכל השפות מוכוונות אוביקטים לדעתי הן פשוט לא טבעיות.



תוך סיכון גדול, מפני שזו מלחמת-דת על אמת בינינו, אני טוען שתכנות מונחה
אובייקטים זה טבעי.
קחו למשל את Turtle programming בשפת LOGO.
הצב הוא אובייקט שמקבל פקודות - זוז קדימה, הסתובב, צייר קו, וכו'.
  
  
הצב כן. מה שאתה עושה, לא.
  
הבעיה האמיתית עם שפות מכוונות אובייקטים היא שהן, כמעט ללא יוצא מין
הכלל, הרבה יותר מורכבות מאשר השפות הפשוטות (אפשר להשוות את הפשטות של C
למורכבות הנוראה של C++‎, אבל זו דוגמא קצת קיצונית). כמו שאמרתי קודם,
אני מאמין ששפה שבוחרים לילדים בגילאי היסודי צריכה לגרום להם להתעסק כמה
שפחות עם syntax וכמה שיותר עם התיכנות עצמו. שפה מורכבת באה בסתירה ישירה
לעקרון הזה.
  

אני מסכים עם שחר לגבי Logo, אבל לא לגבי ההכללה. אני חושב שהיא תופסת
לגבי שפות מוכוונות-אובייקטים "טהורות" יחסית (כמו Java, למשל) אבל לא
בהכרח לגבי שפות שכוללות תמיכה באובייקטים, אבל לא עושות מזה דת (כמו
פייתון, או, להבדיל, _javascript_).

Re: DMCA בארץ - עזרת הציבור

2006-08-17 חוט Shai Berger 
לפני ששלחתי את המייל הנזעם לכל חברי מרצ, רציתי לבדוק טיפה באתר הכנסת את מצבו 
של החוק. והפלא ופלא, הוא לא מופיע ברשימת הצעות החוק הפרטיות. אחרי הצעה 1127, 
תיקון לחוק המים של אחמד טיבי, מופיעה 1129, תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה של 
יעקב מרגי. 1128, כפי שמופיע במסמך ששחר קישר אליו, יוק.

אז למרות שצריך לוודא שחברי כנסת מודעים לנושאים, ולדאוג שלא יחקקו חוקים מופרכים 
כאלה -- והגרסה שם באמת מופרכת, היא הופכת כל גלישה באינטרנט להפרת זכויות 
יוצרים, שלא לדבר על ייצור דפדפנים -- יכול להיות שאת הקרב הקטן הזה כבר ניצחנו?

Re: DMCA בארץ - עזרת הציבור

2006-08-17 חוט Shai Berger 
On Thursday, August 17 2006 13:40, Shachar Shemesh wrote:
> Shai Berger wrote:
>
> יש לך, במקרה, קישור?

רשימת הצעות החוק הפרטיות:  http://knesset.gov.il/privatelaw/plaw_display.asp

לפחות בשועל שלי, החיפוש לא עובד, כך שצריך פשוט לדפדף איזה עשרה או חמישה-עשר 
עמודים עד שמגיעים לאזור.

שלחתי בכל-זאת מכתב לח"כים, ששואל אם הם משכו את ההצעה. הם בטח לא יענו היום, כי 
אחרי 400 תגובות ב-ynet, בטח מציקים להם מספיק בעניין הזה.

Re: DMCA בארץ - עזרת הציבור

2006-08-17 חוט Shai Berger 
On Thursday, August 17 2006 13:51, Assaf Gordon wrote:
> שלום לכולם.
>
> לפני שיוצאים לקרב, כדאי לבחור באילו תחומים אנחנו נלחמים.
> רוב הצעת החוק עוסקת באכיפת חוקי זכויות יוצרים על מדיות דיגיטאליות (הברה:
> אין לי שום הכשרה משפטית...).
> חוק "זכויות יוצרים" קיים כבר זמן רב, ואם עד היום התחום הדיגיטאלי היה
> "אפור" (במקרה הטוב), ומי שרצה יכול היה להוריד שירים וסרטים בלי להיענש,
> הצעת החוק הנ"ל באה לשים סוף להפקרות הזאת. מי שרוצה להילחם באכיפת החוק
> (הקיים) על התחום הדיגיטאלי - לדעתי מבזבז את זמנו וגם יפסיד.

לא, אסף, אתה טועה. הצעת החוק חורגת רחוק מאד מעבר לחוק הקיים בשני נושאים 
חשובים:

1) הטלת אחריות על המוריד, ודרישה ממנו להשיג הסכמה מפורשת מבעל הזכויות. כיום, 
מספיקה ההסכמה הנרמזת (implied) מזה שבעל הזכויות העלה בעצמו את התוכן לרשת. זה 
הופך כל גלישה שלך ל-ynet, למשל, להפרת זכויות יוצרים, אלא אם יש לך איזה הסכם 
מפורש אתם. ברור לי שלא זו כוונת המשורר, אבל זה מה שכתוב שם.

2) אחריות דומה על מי שמספק אמצעים להורדה והעלאה -- וזה, כמו שכבר העירו גולשים 
ב-ynet, כולל גם לקוח ftp או דפדפן. זה אפילו לא נושא של תוכנה חופשית -- לפי 
ההצעה הזו, אם  מיקרוסופט מציעה לציבור את explorer, היא מפירה זכויות יוצרים.
>

Re: הערה על "מס-קבוע" להורדות יצירות דיגיטליות

2006-08-17 חוט Shai Berger 
ערן:

ההצגה שבחרת להציג את דברי מעוותת לחלוטין את כוונתי. אני אקח על עצמי את האחריות 
לכך, ואניח שלא הצלחתי להסביר את עצמי קודם בצורה מספיק ברורה. אז ככה:

א. הטענה שלי שהמחיר גבוה יותר ממה שהצעת -- בסדר גודל -- לא נועדה "להתחיל 
להתמקח על המחיר", אלא להראות שהדרישות שיכולות לספק את רעבתנותם של בעלי זכויות 
היוצרים (ולא לבלבל אותם עם יוצרים, בבקשה) הן בלתי-הגיוניות כמס גלובלי. אני 
אומר שאין מה להתמקח איתם על חוקי זכויות היוצרים וכללי המימוש שלהן; החוקים 
הישנים טובים. בעניין הזה, יש נושא אחד שראוי לדעתי להסדרה בחוק, והוא 
המחויבויות של ספקי שירות ומארחי אתרים; לא כל כך בגלל הפגיעה בזכויות יוצרים 
במצב הקיים, אלא בעיקר כדי ליצור אחידות, ולא שכל ספק ימציא לו וריאציה משלו של 
נוהלי הטיפול בטענות על הפרות.

ב. הטענה שלי לגבי הזכויות על עבודות נגזרות לא אומרת "ומס אחיד זו הזדמנות לתקן 
את העיוות", אלא "ולכן גם מס אחיד לא יכול להביא לביטול זכויות היוצרים בהסכמה 
עם בעלי הזכויות כמו שאתה רוצה".

אלי:

ציטוט של מציעי החוק כאילו הם ברי-סמכא... נו, באמת. קרא את הטקסט של החוק שוב. 
באותה מדה היה יכול להיות כתוב שם: "אנו הח"מ לא מבינים כלום בנושא, אבל לא ניתן 
לזה לעצור אותנו".

נדב:

בעלי הזכויות לא יבינו את האמת הפשוטה שלך, מפני שהיא מנוגדת לחלוטין לכל צורת 
המחשבה והעבודה שלהם. אלו אותם אנשים וחברות שלא הבינו את גודל ההזדמנות שבקלטות 
וידאו, עד שבית-משפט אמריקאי הכריח אותם -- ולא ברור בכלל שכאן יש הזדמנות כזו 
גדולה; מאד סביר שכמו במקרים רבים קודם לכן, המהפכה הטכנולוגית תנפץ את המודל 
העסקי שלהם ואתו את מטה-לחמם (המוזהב). הם ימשיכו להילחם על קיומם, ואנחנו 
צריכים להבין שעם כל הרצון הטוב, זה כנראה "או הם או אנחנו". יש, כמובן, יוצאי 
דופן -- כמו חברת התקליטים MagnaTune או המו"ל ג'ים באאן (Baen, שהלך לעולמו ממש 
לא מזמן) -- אבל הם היוצאים מן הכלל המעידים על הכלל.

לגבי הרעיון לבטל את זכויות היוצרים בתמורה למס דיגיטלי:

יש ברעיון הזה שני חורים עצומים. האחד נוגע לשאר העולם: אני בטוח שישראל חתומה על 
שלל אמנות בינ"ל שלא מאפשרות צעד כזה, ושיהפכו אותנו למדינה מנודה אם ננקוט בו. 
השני הוא שזה ייצור "חור דיגיטלי" לגבי זכויות על יצירות שאינן דיגיטליות (תמונת 
ראי של  "החור האנלוגי" -- האפשרות להעתיק דיסק ע"י השמעתו והקלטת המוסיקה 
באמצעי אנלוגי, תוך התעלמות מכל מנגנון DRM שהוא). אני מדבר על ציורים, פסלים, 
מחזות-זמר וכולי.

לסיכום: את המלחמה על זכויות היוצרים צריך לנהל על בסיס עקרוני, לא על בסיס 
התפשרות עם גרגרני הזכויות. לא צריך לשפר את התנאים שלהם כדי שיהיו הוגנים -- הם 
כבר הוגנים, ואת הנסיונות שלהם להשיג יותר צריך לראות בדיוק ככאלה. ובאשר 
למרצ  -- איך אומרים בעברית cluebat?

Re: A professional Musician's View

2006-08-19 חוט Shai Berger 
אורי,

האם המוסיקאית האלמונית (דרורה ברוק?) מעוניינת להיכנס לדיאלוג עם הקהילה, 
ולהתמודד ברצינות עם הטענות של הקהילה והבעיות הנובעות הן מגישתה שלה והן מגישות 
הפוכות?

אני שואל מפני שבעיניי, רוב הטענות שהיא מעלה סובלות מחוסר רלוונטיות, כשלים 
לוגיים, וקוצר-ראייה היסטורי, ואני יכול להכנס להפרכה שלהן אחת לאחת (ואני בטוח 
שבעניין הזה אני לא לבד), אבל ההפרכה הזאת לא תהיה קונסטרוקטיבית אם היא תשאר 
בגבולות הקהילה; היא לא תעזור לנו לייצר הצעות אלטרנטיביות שיתקבלו גם על דעת 
היוצרים, אלא רק לבצר עמדות.

On Saturday, August 19 2006 14:21, Uri Bruck wrote:
> This was written in response to some of the texts published here:
> http://www.iglu.org.il/wiki/index.php/Israeli_DMCA_Law
>
>
>  Original Message 
> Subject:  Re: copyright
> Date: Sat, 19 Aug 2006 14:12:59 +0200
> From: Drora Bruck <[EMAIL PROTECTED]>
> To:   Uri Bruck <[EMAIL PROTECTED]>
> References:   <[EMAIL PROTECTED]>
>
>
>
> הסברים מצד מוסיקאי מקצועי:
>
> לאחר שישבתי וקראתי את כל המסמכים באתר הויקי יש לי צורך עז כאשת מקצוע מתחום
> המוסיקה להסביר לכם מספר מושגים בסיסיים בטרם תמשיכו בדיונכם.
>

Re: A professional Musician's View

2006-08-19 חוט Shai Berger 
אני מתנצל על הניסוחים שלי, שלא היו ברורים מספיק. להלן מספר הבהרות:

On Saturday, August 19 2006 18:19, Uri Bruck wrote:
> Shai Berger wrote:
> > אורי,
> >
> > האם המוסיקאית האלמונית (דרורה ברוק?)
>
> קודם כל, היא רחוקה מלהיות אלמונית.

לא התכוונתי "אלמונית" במובן הזה -- למרות שלפני היום לא שמעתי עליה; פשוט, המכתב 
לא כלל חתימה. השם הופיע רק בכותרות ההעברה שלך, ואני אף החמצתי אותו בקריאה 
הראשונה.

>
> >  מעוניינת להיכנס לדיאלוג עם הקהילה,
> > ולהתמודד ברצינות עם הטענות של הקהילה והבעיות הנובעות הן מגישתה שלה והן
> > מגישות הפוכות?
> >
> > אני שואל מפני שבעיניי, רוב הטענות שהיא מעלה סובלות מחוסר רלוונטיות, כשלים
> > לוגיים, וקוצר-ראייה היסטורי,
>
> ועם גישה כזו אתה רוצה להתחיל דיאלוג?
>

כן, כי אין ברירה אחרת, אבל שוב, הניסוח שלי היה רע ולא העביר את כוונתי. מה 
שהייתי צריך להגיד מהתחלה הוא, שאני מרגיש שהתגובה של דרורה באה מעולם מושגים 
מאד שונה מזה שלי; כך שכשאני קורא אותה, קטעים בה נראים לי מופרכים ממש. ואני לא 
רוצה להשאיר את זה כך; ברור לי שיש לה איזשהו case, אבל מבחינתי, היא לא העבירה 
אותו, והייתי רוצה למצות את ההזדמנות להבין את הצד השני, כדי לנסות להציג פתרון 
שדואג לאינטרסים של שני הצדדים, כי בסופו של דבר, אנחנו באותה סירה, וכצרכן 
תרבות, אני בהחלט מעוניין לתת תמריץ ליצרנים.

> אני חושב שהטענות שלה מצויינות, רלוונטיות, לוגיות ומשקפות מציאות.
> התגובה נכתבה לאחר שהיא קראה את הטקסטים על הקישור שציינתי.
> והיוותה התמודדות רצינית עם הטענות שהועלו באותם טקסטים.
>

אני אביא דוגמא למה שטענתי לעיל. ואני שוב רוצה להזכיר: הטון הוא וכחני, כי, מה 
לעשות, אנחנו בויכוח; אבל המטרה שלי היא לא "לנצח" את דרורה, אלא להוציא ממנה 
ומכולנו טיעונים טובים יותר, מדויקים יותר וברורים יותר. אם כן, דרורה על הטענה 
שזכויות יוצרים אינן קניין אלא מונופול תרבותי:


> > למעשה - 'קניין-רוחני' איננו קניין ואינו רוחני. מדובר במונופול מוגבל שניתן
> > על-ידי המדינה. לא רכוש שמוענק למישהו, אלא זכות שנמנעת מכל שאר הציבור. זהו
> > מונופול על הפצה של חלק מהתרבות האנושית. מונופול-תרבותי, אפוא להבדיל
> > מקניין-רוחני, הוא דבר שיש לקצוב בזהירות, ולהגביל ככל הניתן.


> קניין רוחני אינו מונופול לחברות  - הוא בראש ובראשונה נועד להגן על האומן
> היוצר הבודד - וזכויות קניין רוחני, בכל העולם נהוגות עד 50-70 (משתנה מארץ
> לארץ)  עד לאחר מותו.

מי אמר משהו על חברות? בן אדם פרטי לא יכול להחזיק במונופול? חוץ מזה שזכויות 
יוצרים יש גם לחברות, כמעט באותה מידה שיש לאמן הבודד (כי מה לעשות, כשמפיקים 
סרט או משחק-מחשב, היחידה שיכולה באמת לטעון שהיא שיצרה אותו היא חברה). כהערה 
צדדית, השימוש במונח "קניין רוחני" בפסקה לעיל, במקום "זכויות יוצרים", הוא 
אי-דיוק משמעותי.
>
> אתה מדבר על זכות שנמנעת משאר הציבור. איזו זכות יש לך, למשל, אם יורשה לי
> לשאול, על יצירה שאני כתבתי, השקעתי בה זמן וכסף, שכרתי אולפן, הקלטתי נגנים,
> ערכתי והשקעתי בה...ועכשי אני נותנת לך למשל את המחיר האמיתי של הדיסק שאני
> מוציאה בדצמבר הקרוב - כולל שעות עבוד - 113,000 ש"ח...כן, כן...כללתי את
> עלויות כלי הנגינה, עלויות האולפן, שכר עבודה של החזרות וכו...)

פה אנחנו מגיעים באמת לשורש הבעייה. התפיסה המנחה את הקהילה -- ולמיטב ידיעתי, גם 
את כל מערכות החקיקה המערביות -- היא שכל הישג רוחני, מדעי, תרבותי, אומנותי, 
וכן, גם היצירה שאת כתבת, שייכים מרגע פרסומם למין האנושי כולו, ולא לאף אחד 
ספציפי. חוקי זכויות היוצרים מהווים התפשרות של התפיסה הזו עם טענה לפיה העושר 
התרבותי האנושי יגדל אם תהיה ליוצרים גם מוטיבציה כלכלית להשקיע; לכן, המדינה 
מוותרת, זמנית, על זכותם של כל אזרחיה לעשות שימוש ביצירה, כדי לאפשר לך להפיק 
ממנה רווח ולעודד אותך להשקיע בה. אבל הזכות העקרונית לא נשללת -- היא רק מושעית 
זמנית.

גודל ההשקעה שלך ביצירה, לכן, הוא, עם כל הכבוד, החלטה כלכלית (ורגשית) שלך, ולא 
טיעון מוסרי על זכויות; ולכן, הוא אינו רלוונטי.

> אז איזו זכות 
> יש לך להעתיק מאיפה שהוא חינם ולשמוע מוסיקה שלי מבלי שאו שהענקתי לך את הזכות
> הזו על ידי זה שנתתי לך מתנה דיסק, או שקנית אותו?
>
הנה דוגמה של קוצר-ראות (שמופיעה, אגב, גם בהצעת-החוק): יכולתי להשיג את החומר -- 
לקנות את ההקלטות -- בלי לקנות דיסק, למשל דרך iTunes. אני אוכל -- אני מקווה 
בשבילך -- לשמוע חלק מהיצירות, בלי לקנות כלום, למשל ברדיו. ואם קונצרט שלך 
משודר בטלויזיה, מותר לי להקליט את השידור, והחוק המוצע גם לא מציע לשנות את זה 
(כי הוא עוסק רק במדיה דיגיטלית).

[הערה מעבר להפרכה: וכל זה בגלל שכמו שאנחנו מנסים להגיד, זכויות-יוצרים אינן 
זכויות-יסוד מוחלטות, אלא מנגנון כלכלי שנועד לקדם מטרה אחרת, וככזה, הוא צריך 
להיות מידתי ולהמנע מלפגוע במטרות חשובות אחרות].
>
> האם היצירה שלי היא של העולם? לא, היא שלי בלבד.

חד, חלק, ופשוט, לא נכון. אם היא הייתה שלך, זכויות היוצרים לא היו פגות לעולם. 
היא של העולם, אבל הוא נותן לך בלעדיות עליה לתקופת-זמן מוגבלת.

> אם מישהו רוצה להנות ממנה - 
> הוא צריך לשלם לי בדרך זו או אחרת.

או לחכות.

> וכפי שאתה רואה - קניין רוחני הוא קצוב. אם 
> אתה רוצה היום לשמוע בטהובן...אתה יכול להוריד קבצי מידי של יצירותיו חינם.
>
> לגבי הקלטות של מבצעים - כן, למבצעים מגיע לקבל שכר.

אף אחד לא מתווכח על זה. השאלה היא לא אם מגיע להם שכר, אלא כמה שכר מגיע להם ועל 
מה; וחשוב מכך, מה מותר להקריב על מזבח זכותם לקבל את

Re: [Fwd: A professional Musician's View]

2006-08-20 חוט Shai Berger 
On Sunday, August 20 2006 13:15, Uri Bruck wrote:
>  Original Message 
> Subject: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]
> Date: Sun, 20 Aug 2006 11:06:05 +0200
> From: Drora Bruck <[EMAIL PROTECTED]>
> To: Uri Bruck <[EMAIL PROTECTED]>
> References: <[EMAIL PROTECTED]>
> <[EMAIL PROTECTED]>
> <[EMAIL PROTECTED]>
>

> אז זהו שאתה צודק בערךמותר לך לקנות את היצירה שלי...אבל גם כשקנית
> אותה...ואגב לא קנית את זכויותי עליה (קרא בעיון מה שכתוב על כל דיסק שאתה
> קונה) - אלא מותר לך להשתמש בזה להנאתך האישית בלבד ולא למנוע מכירת עותקים
> נוספים על ידי DISTRIBUTION שלה.
> בכל דיסק כתוב -
> unauthorised copying, public performance, hiring, renting and broadcasting
> of this recording prohibited
> זאת אומרת שיש חוזה כתוב על כל מוצר ובעצם ברגע שקנית את המוצ ר אתה מסכים
> לתנאיו...רק שאתם נלחמים פה להפר את זה...

נכון שיש כאן אנשים שנלחמים גם למען המטרה הזו. הם לא הרוב. המטרה שכולנו נלחמים 
למענה -- שלשמה נוצר העמוד שעליו הגבת -- היא ביטול הצעת החוק הרעה של מרצ.

Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]

2006-08-20 חוט Shai Berger 
On Sunday, August 20 2006 05:39, Uri Bruck wrote:
>  Original Message 
> Subject:  Re: Re: A professional Musician's View]
> Date: Sun, 20 Aug 2006 00:15:32 +0200
> From: Drora Bruck <[EMAIL PROTECTED]>
> To:   Uri Bruck <[EMAIL PROTECTED]>
> References:   <[EMAIL PROTECTED]>
>

> העניין תמריץ ליצרנים...הבה נדבר על משהו שקל להבין. מכונית חדשה היא גם סוג
> של יצירה שמסייעת למין האנושי. האם כשמישהו מייצר מכונית חדשה אתה מצפה שיהפוך
> אותה לנחלת הכלל?
> לא, ברור שלא...כי פה העניין על דבר מוחשי - אין ברירה אלא לשלם - ועל דבר
> שהוא לכאורה לא מוחשי אתם לא חשים צוך לשלם.
> אני לא חושבת שליצירה כלשהיא או שיצירה כלשהיא היא של האנושות.
> אם כך, לך למוזיאון תל אביב, הורד ציור מהקיר וקח אותו אליך למספר ימים - כי
> הוא גם שלך...
>
אני אגיד מה שאני, אישית, מרגיש; אני לא בטוח שזו עמדה משקפת בקהילה כאן, אבל היא 
מאד מתחברת לאידאלים של התוכנה החופשית. ואני מרגיש בהחלט צורך לשלם על "משאבים 
מתכלים" -- מוצרים פיסיים מצד אחד, וזמן עבודה מצד שני. מעבר לכך, אני מכבד את 
החוקים הקיימים.

> מה זאת אומרת שיצירה שלי שייכת למין האנושי?
> ואם אני לא רוצה?
> ואם אני לא רוצה שיצירה שלי תהיה נחלת הכלל?
> אלא רק נחלתו של מישהו שקונה אותה?
> אני לא מעוניינת שהמוסיקה שלי תסתובב חופשית.
> ולכן אין זכות לאיש להעתיקה, אלא אם כן קיבל רשות מפורשת ממני.
>
אני מבין את הטיעון הזה כטיעון אמוציונאלי, אבל אני לא יכול לקבל אותו כטיעון 
רציונאלי. הוא, באופן בסיסי, "מניח את המבוקש": אני ניסיתי להעמיד בספק את 
בעלותך המוחלטת על היצירה שיצרת, ואת מסרבת לשקול את הרעיון. על הטענה "היצירה 
לא שלך באופן מוחלט, ועל כך מעידה מגבלת הזמן" את מגיבה, בעצם, "היא כן שלי". אם 
את רוצה לשכנע, את צריכה לתמוך את הטענה הזו.

זה, עוד לפני שהגעתי אפילו לטענה שזכותה של כל האנושות נובעת מכך שהיצירה לא 
תיתכן בלי אלפי שנות יצירה שהיא מסתמכת עליהן במפורש ובנרמז, במודע ובתת-מודע.

> > גודל ההשקעה שלך ביצירה, לכן, הוא, עם כל הכבוד, החלטה כלכלית (ורגשית) שלך,
> > ולא טיעון מוסרי על זכויות; ולכן, הוא אינו רלוונטי.
>
> הוא רלוונטי לחלוטין ברגע שאין לי שום יומרה להוסיף מימד לתרבות
> האנושית הכללית, אלא אני עושה את עבודתי.
> ועל עבודתי אני רוצה תשלום.

כמה את רוצה לשעה? או שמא את מעדיפה לקבל תשלום בקבלנות? לא? זה לא עובד ככה? אז 
יש לי חדשות בשבילך. ככה זה עובד כשמקבלים תשלום על עבודה. מה שאת רוצה הוא 
שהעבודה שלך תייצר לך הכנסה פאסיבית -- שלאחר השקעה מסויימת, תוכלי לשבת עם 
הרגליים למעלה ולהמשיך לקבל הכנסות. החוקים הקיימים תומכים בכך במידה מסויימת, 
אבל אני לא רואה שום עוול עצום בכך שרק תקבלי שכר-עבודה; ובוודאי שאינני רוצה 
בחוקים שיקלו עלייך להשיג את המטרה הזו.


> >> האם היצירה שלי היא של העולם? לא, היא שלי בלבד.
> >
> > חד, חלק, ופשוט, לא נכון. אם היא הייתה שלך, זכויות היוצרים לא היו פגות
> > לעולם. היא של העולם, אבל הוא נותן לך בלעדיות עליה לתקופת-זמן מוגבלת.
>
> זכויות היוצרים הם שלי כל עוד אני חיה ומתפרנסת מהם וכל עוד יורשי (מדרגה
> ראשונה-שנייה) יכולים להתפרנס מהם.
>

נכון, אלו החוקים הקיימים. אבל שוב, זו לא זכות טבעית, אלא מדיניות כלכלית. את 
יודעת שכשזכויות היוצרים הוגדרו לראשונה בחוק, רק לפני כמאתיים שנה, הן הוגבלו 
לפחות מעשרים שנה?


> >> לגבי הקלטות של מבצעים - כן, למבצעים מגיע לקבל שכר.
> >
> > אף אחד לא מתווכח על זה. השאלה היא לא אם מגיע להם שכר, אלא כמה שכר מגיע
> > להם ועל מה; וחשוב מכך, מה מותר להקריב על מזבח זכותם לקבל את השכר הזה.
>
> סליחה
> מה זאת אומרת "להקריב על מזבח השכר?"
> אדם עשה עבודה - מגיע לו לקבל שכר. נקודה.

מוסכם.

> מגיע לו לקבל % מסוים מכל מי שמשתמש במוצר זלו.

לא מוסכם. אבל חשוב:

> מה זאת אומרת "להקריב על מזבח השכר?"

זאת אומרת שעל פי הצעת החוק החדשה, שלטענתך באה להבטיח את תשלום השכר הזה, יהיה 
אסור לעשות כל מיני דברים. למשל, ההצעה, לפי כל פרשנות שהיא, מוציאה מחוץ לחוק 
מנגנון (BitTorrent) שמשמש (גם)  להפצה קלה קלה של קבצים חוקיים למהדרין. אז 
הדיון הוא האם ראוי להקריב את ביט-טורנט על מזבח של תשלום שכר בצורה ספציפית 
לעובדים מסויימים.

שי.

Re: [Fwd: Re: [Fwd: Re: Re: A professional Musician's View]]]

2006-08-20 חוט Shai Berger 
On Monday, August 21 2006 01:16, Oron Peled wrote:
>
> רק לסיום:
> > איש אינו מונע מבעדכם להכנס לארכיון להוציא את כתב ידו של המלחין ולסמפל
> > אותו במחשב...זו זכותכם הבלעדית...
>
> לצערנו לא: למיטב ידיעתי, חוקי זכויות היוצרים הקיימים אוסרים לעשות זאת
>)אלא אם מדובר במלחין מלפני כ־150 שנה(.

בהקשר שבו הציטוט הופיע, הוא בבירור התייחס למלחינים קלאסיים (כמדומני אפילו 
בטהובן ספציפית), שיצירתם היא נחלת הכלל.

Re: Alternative proposal - preamble

2006-08-21 חוט Shai Berger 
חן, אתה עושה עבודה חשובה ויפה, וזה מעבר לביקורת הנקודתית שיש לי.


On Monday, August 21 2006 10:30, Levy, Chen wrote:
> ==הצהרת כוונות==
> מערכת זכויות־היוצרים אינה עובדת, או לכל הפחות אינה יעילה. מצד אחד היא אינה
> מתגמלת את היוצרים כראוי. מצד שני היא כופה מגבלות בלתי סבירות על הציבור.
> בנוסף לכך היא אינה תואמת מודלים חדשים של יצירה, שהדגש המסחרי אינו במרכזם.
>
מערכת זכויות היוצרים אינה אופטימלית, אבל לא הייתי  אומר שהיא לא עובדת; הייתי 
אומר:

במשך שנים תפקדה מערכת זכויות־היוצרים היטב, ועודדה יצירה תרבותית פורה ועשירה. 
אבל בשנים האחרונות, לאור התפתחויות טכנולוגיות בעולם המחשבים, בכללן האינטרנט, 
ולאור השינויים החברתיים שבאו בעקבותיהן, גוברת בקרב קבוצות שונות התחושה 
שהמערכת אינה משרתת עוד את ייעודה. יוצרים ומפיצים מסחריים מרגישים שההגנות על 
זכויותיהם אינן מספיקות, יוצרים למטרות שאינן מסחריות מרגישים מוגבלים מעבר 
למוצדק, ואילו הציבור הכללי מביע את דעתו השלילית ברשתות שיתוף־הקבצים.

> עד כה השינויים שחלו במערכת החוקים היו הקשחה של בהיקף ההגנה, במשך ההגנה,
> באכיפה ובענישה. שינויים אלו לא שיפרו את מצב היוצרים, אך פגעו בזכויות
> הציבור. חקיקה נוספת שינתה את מאזן הכוחות שבין היוצר והמפיץ לרעת היוצר. זאת
> ועוד. השינויים הללו מטילים מגבלות נוספות על השימוש במודלים אלטרנטיביים של
> יצירה, הפצה וצריכה של תרבות.
>

[הערות: אני מסכים שהשינויים לא שיפרו את מצב היוצרים, אבל צריך לתמוך את הטענה 
הזו; דרורה ברוק חושבת שכן. אני לא מכיר את החקיקה ששינתה את המאזן בין מפיץ 
ליוצר, ולא ראיתי אותה מוזכרת במסמך. השינויים, למיטב הבנתי, מטילים מגבלות 
נוספות על הפצה וצריכה, אבל לא על יצירה -- למעט הארכת תוקף זכויות היוצרים, 
שינוי כמותי אבל לא איכותי].

> הצעת החוק של מרצ, אף מגדילה ושמה מגבלות על מימוש טכנולוגי, ובכך לא רק שמקשה
> על ההתפחות התרבותית, אלא גם על ההתפתחות הטכנולוגית. היא אף עלולה להפוך
> מודלים מסוימים של פיתוח תוכנה לבלתי חוקיים.
>
> אנו קוראים, בתור שלב ראשון להשיב את האיזון שהיה הכוונה המקורית של חוקי
> זכויות היוצרים. אנו מאמינים שיש מקום לחשיבה מחדש על ההסדרים החברתיים שנועדו
> לתגמל את היוצרים. האינטרנט מאפשר קשר ישיר בין היוצר לקהלו. ישנן מספר
> דוגמאות שמעלות את האפשרות לנצל את הקשר הזה כדי למצוא דרך יעילה יותר לתגמל
> את היוצר, תוך הקטנת הנטל שהציבור מתבקש לשלם.
>
> אנו מאמינים שתגמול היוצרים הוא כלי חשוב כדי לאפשר המשך ושגשוג של היצירה
> והתרבות. למרות שאנו מחייבים לרעיון של תגמול היוצרים, אין לנו עניין לשמר
> דווקא מודל מסוים לתגמול היוצרים, או ארגונים קיימים שכל תפקידם לשרת מודל זה.
>
> אנו מודעים לאפשרות שלא כל המודלים עשויים לשרת את כל סוגי היצירה. אומנות
> פלסטית, המילה הכתובה, מוזיקה, קולנוע וכן הלאה. לכל תחום אתגרים משלו. אך אם
> נשים לעצמנו את קידום התרבות כמטרה, נוכל למצוא מערכת שתיתן מענה טוב יותר מזו
> הקיימת.

ארבע פסקאות מצוינות. כל מלה בסלע.

Re: Alternative proposal - preamble

2006-08-21 חוט Shai Berger 
On Monday, August 21 2006 13:10, Eran Tromer wrote:
> > השינויים, למיטב הבנתי, מטילים מגבלות
> > נוספות על הפצה וצריכה, אבל לא על יצירה -- למעט הארכת תוקף זכויות היוצרים,
> > שינוי כמותי אבל לא איכותי].
>
> חוקים כמו ה-DMCA משפיעים גם על האפשרות ליצירה נגזרת, משום שהם משפיעים על
> האפשרות לבצע שימוש הוגן באופן חוקי.

נכון. לא חשבתי על זה כשכתבתי.

> On Monday, August 21 2006 10:30, Levy, Chen wrote:
> > הצעת החוק של מרצ, אף מגדילה ושמה מגבלות על מימוש טכנולוגי, ובכך לא רק
> > שמקשה על ההתפחות התרבותית, אלא גם על ההתפתחות הטכנולוגית. היא אף עלולה
> > להפוך מודלים מסוימים של פיתוח תוכנה לבלתי חוקיים.
>
> איך קשורה הצעת החוק של מרץ ל-"מודלים מסוימים של פיתוח תוכנה"? להבנתי
> הצעת החוק מתייחס רק לפונקציונליות של התוכנה, ולא לאופן פיתוחה (או
> הפצתה). אפשר לטעון שקוד פתוח לא מאפשר ליישם אפקטיבית מגבלות על הפרת
> זכויות יוצרים בעזרת התוכנה, האם לזה כוונתך?
>
יש שתי פרשנויות (שאני מכיר) של הצעת החוק. לפי המחמירה יותר (שאני חושב שהיא 
הנכונה יותר), הדרישה לרשות *מפורשת* מבעל הזכויות, כפי שהיא מופיעה בהצעת החוק, 
משמעה שכל הורדה של חומר מוגן על סמך רשות משתמעת בלבד -- מה שקורה כשאתה מסתכל 
ברוב אתרי האינטרנט -- הופכת מיד להפרה; ופרסום תוכניות המאפשרות הפרה שכזו הוא 
כשלעצמו הפרה. לפי פרשנות זו, הצעת החוק חושפת את כל יצרני הדפדפנים לתביעות, 
ללא הבדל מין, דת או מודל פיתוח. לפי הפרשנות המקלה יותר (של הלמו, למשל), מי 
ששם חומר (שהזכויות עליו בידיו) ללא הגנה ברשת, כאילו נתן רשות מפורשת 
(במשתמע...) להוריד אותו, אבל עדיין אסור לאף תוכנית להתעלם מ-DRM. ואז, חן 
כותב:

> אנו ניצבים כעת בפני חקיקה שעלולה לגרום לכך שלא יהיה ניתן להפיץ תכנות
> מסוימות המופצות תחת רישיון ה־ GPL. אם קיימת חובה שהנגן VLC יכיל אמצעי DRM,
> ואסור יהיה בארץ לשנות את התכנה כך שאמצעים אלו יוסרו, הרי שמדינת ישראל
> מוספיה מגבלה לרישיון ה־ GPL, והדרך היחידה לעמוד בשתי המגבלות גם יחד היא
> להימנע כליל מהפצה ושימוש בתוכנה.

שזו, עם כל הכבוד, פרשנות שגויה לחלוטין. אין לבלבל בין מגבלות שמטילים חוקי 
המדינה, לבין נסיונות של בעל זכויות להוסיף מגבלות ברשיון. כבר כיום, יש הרבה 
מגבלות שחוקי המדינה מטילים עליך, מעבר למה שכתוב ב-GPL; למשל, אסור לך להשתמש 
במערכת שמריצה לינוקס כדי לפרוץ למחשב של מישהו אחר. ואם אתה חושב שאלו רק 
מגבלות על שימוש, ולא על פיתוח, אז הנה: אסור לך לכלול דברי הסתה בתיעוד של 
התוכנה שלך, או בכל דיאלוג שהיא מציגה.

אף אחד לא מעלה בדעתו שמגבלות כאלו עומדות בסתירה ל-GPL, ואם תחפש, אני חושב 
שתמצא התייחסות מפורשת של ה-FSF לנקודה הזאת (בעיקר מהכיוון של "אל תכלול את 
חוקי המדינה ברשיון שלך").

מעבר לכל זה, ה-GPL, עם כל חשיבותו, הוא רשיון, לא מודל פיתוח.

Re: חוק זכויות יוצרים

2006-08-21 חוט Shai Berger 
דותן שלום, 



On Monday, August 21 2006 18:35, Dotan Mazor wrote:

> מהי תגובה זו של חה"כ וילן? האם זו תגובה אשר נשלחה אוטומטית לכל מי ששלח
> לו דוא"ל בנושא החוק?

ככל הנראה. הטקסט זהה לזה שאני קיבלתי, וכתובת השולח אמנם איננה מהכנסת, אבל היא 
כתובת של התנועה הקיבוצית, כך שזה נראה אותנטי.

> האם היא עונה על משהו ספציפי? מהיכן היא הגיעה לרשימה?  

משה ציטט אותה במלואה.

שי.
>
> בברכה,
>
> דותן מזור
>
> Moshe Leibovitch wrote:
> > משתמשים פיראטיים ??? מה הקשר?
> >
> > אבו ווילן wrote:
> >> לכל הפונים בנוגע לחוק שלום רב,
> >>
> >>
> >>
> >> תודה על פנייתכם
> >>
> >> חוק זכויות יוצרים נולד בעקבות ועדה שישבה על המדוכה במשך שנתיים, כועדת
> >> משנה של ועדת הכלכלה.
> >>
> >> החוק הנוכחי מקורו בשנת 1906, עוד בתקופת הע'ותמאנים, כך שהמצב כיום -
> >> פרוץ לכל רוח.
> >>
> >> יש שתי דרכים עקרוניות לטפל בנושא.
> >>
> >> האחת- מס על קלטות- הצורה בה בחרו לטפל בסוגיה כמה ממדינות אירופה.
> >>
> >> השנייה- הגנה על זכויות יוצרים, ע"פ הצעתי.
> >>
> >> אני מבין את זעקת המשתמשים הפיראטים אך יחד עם זאת עליכם להבין כי יש
> >> להסדיר את הנושא.
> >>
> >> מטבע הדברים, הליך חקיקה כזה מורכב ומסובך, הוא רק בחיתוליו וייקח עוד
> >> זמן רב להשלימו.
> >>
> >> אני פונה לכל אחד מכותבי המכתבים להציע רעיונות חלופיים או שיפורים על
> >> מנת שהחקיקה תצא נכונה וטובה.
> >>
> >>
> >>
> >> בברכה,
> >>
> >> ח"כ אבשלום וילן

Re: A professional Musician's View

2006-08-21 חוט Shai Berger 
יוסף, 

לדעתי, אתה צודק בטיעונך שהנסיון להצדיק העתקות בלתי-מורשות בעזרת אלטרואיזם הוא 
נואל; יכולת גם להדוף אותו בקלות, בעזרת תיקון טכני להגדרות שלך (שיגדיר עסקה 
כמוסרית גם אם לא הוחלפו בה ערכים שווים, ובלבד שהצד שהעביר ערך גדול יותר עשה 
זאת מרצונו החופשי). ויחד עם זאת, אתה טועה בטיעון הכללי.

בעיניי, החור הבולט בטיעון שלך הוא שאתה מתייחס לכל טרנזאקציה של "החלפת ערך" 
כאילו יש לה שני צדדים בלבד, והם אלו המחליפים ערכים. זה לא נכון. לכל טרנזאקציה 
כזו יש שלושה צדדים: שני קושרי העסקה, והציבור. הציבור רשאי להתנות כל מיני 
תנאים -- למשל, שחלק מהערך המועבר בעסקה יעבור לציבור; זהו הבסיס לכל מערכות 
המיסוי בעולם. ובאמת, אם תעקוב אחרי הטיעון שלך, תראה שהוא הופך את רעיון 
המיסוי, כפי שהוא מיושם כיום, לבלתי מוסרי.

ההסתייגות "כפי שהוא מיושם כיום" חשובה. אפשר להעלות על הדעת מערכת מיסוי שמהווה 
בעצם מין עסקה בין הפרט והממשלה -- הפרט משלם מיסים, ובתמורה מקבל ערך (שירותים) 
מן הממשלה. אבל המערכות הקיימות לא עובדות ככה: הקורלציה בין גודל המס שאדם משלם 
לבין ערך השירותים שהוא מקבל מהממשלה היא הפוכה. זו התוצאה המצטברת של מיסוי 
פרוגרסיבי מצד אחד, וקיום שרותי רווחה מצד שני, והיא דווקא נחשבת בדרך-כלל 
למוסרית יותר מאשר מצב בו אף אדם לא מקבל דבר מבלי לשלם עליו (בצורה זו או 
אחרת).

חובבי איין ראנד אולי יאהבו את הרעיון של פסילת המיסוי (יש כמה טיפוסים בסלאשדוט 
שטוענים כל הזמן שמסים הם גניבה), אבל אני חושב שמסקנה כזו מהווה  רדוקציה אד 
אבסורדום.

שי.

Re: Alternative proposal - preamble

2006-08-22 חוט Shai Berger 
On Tuesday, August 22 2006 21:36, Dan Armak wrote:
>
> הבעיה הגדולה אף יותר בDRM היא האכיפה של החוק. פשיטות של המשטרה לבדיקת
> המחשבים שלך (והפושטים לא ידעו לתפעל מערכת שאינה חלונות)? דיווח חובה על
> המחשבים שאתה מחזיק? או האפשרות הכללית והנוראה יותר של דרישה חוקית לTPM בכל
> החומרה בשוק?

בבקשה לא להיכנס לפאניקה. אמנם הצעת החוק של מרצ כוללת רכיבים חשובים של ה-DMCA 
האמריקאי, שמגדירים את חובותיהם של ספקי שירות ואירוח הנתקלים ב(תלונות על) 
הפרות זכויות-יוצרים מצד לקוחותיהם, אבל (לפחות עד כמה שראיתי) המושג DRM לא 
מוזכר בה, ואין בה את הסעיפים הנוראים על מנגנוני עקיפה.

יש בה מספיק צרות להלחם בהן כמו שהיא.

Re: Alternative proposal - preamble

2006-08-23 חוט Shai Berger 
On Wednesday, August 23 2006 10:38, Ofir Carny wrote:
> סעיף 3 מדבר על העמדת אמצעים טכנולוגיים לרשות הציבור כהפרת זכויות יוצרים,
> איך ניתן לראות את זה כמשהו שאינו דרישה לDRM?

אם לא מניחים שהמונחים "יצירה המוגנת בזכויות יוצרים" ו"קובץ הכולל סימוני DRM" 
הם מונחים חופפים. גם מערכות שתומכות ב-DRM מסכימות להציג חומר המוגן בזכויות 
יוצרים אם הוא לא מסומן, וגם הן "חוטאות" בהנחה שמה שלא אסור -- מותר, בניגוד 
להצעת החוק (שדורשת אישור *מפורש* להצגת חומר מוגן בזכויות יוצרים). שים לב 
שההצעה לא כוללת הגדרה של "חומר מוגן" שתגביל אותו לחומר המוגן באמצעות DRM, 
ומסתמכת על ההגדרות הקיימות של זכויות יוצרים.


> שלא לדבר על סעיף 4 שמוציא כל פרוטוקול תקשורת שאני מכיר אל מחוץ לחוק.

עם זה אני מסכים.

>
> On 8/23/06, Shai Berger <[EMAIL PROTECTED]> wrote:
> > On Tuesday, August 22 2006 21:36, Dan Armak wrote:
> > > הבעיה הגדולה אף יותר בDRM היא האכיפה של החוק. פשיטות של המשטרה לבדיקת
> > > המחשבים שלך (והפושטים לא ידעו לתפעל מערכת שאינה חלונות)? דיווח חובה על
> > > המחשבים שאתה מחזיק? או האפשרות הכללית והנוראה יותר של דרישה חוקית לTPM
> >
> > בכל
> >
> > > החומרה בשוק?
> >
> > בבקשה לא להיכנס לפאניקה. אמנם הצעת החוק של מרצ כוללת רכיבים חשובים של
> > ה-DMCA
> > האמריקאי, שמגדירים את חובותיהם של ספקי שירות ואירוח הנתקלים ב(תלונות על)
> > הפרות זכויות-יוצרים מצד לקוחותיהם, אבל (לפחות עד כמה שראיתי) המושג DRM לא
> > מוזכר בה, ואין בה את הסעיפים הנוראים על מנגנוני עקיפה.
> >
> > יש בה מספיק צרות להלחם בהן כמו שהיא.

Re: Alternative proposal - preamble

2006-08-23 חוט Shai Berger 
On Thursday, August 24 2006 01:42, Eran Tromer wrote:
> On 2006-08-24 01:11, Dan Armak wrote:
> > אלא אם משנים את ההצעה לא לדרוש אישור מפורש. ואז התוכנה שלך יכולה להניח
> > שאם אין DRM אז מותר לה להציג את היצירה. מי שהסיר את הDRM עבר על החוק (אם
> > בישראל), והמשתמש שהוריד את היצירה למחשב עבר על החוק, אבל לא מפתח התוכנה.
>
> לא, מפתח התוכנה לא יכול להניח בתום לב שחוסר DRM משמעו היתר להצגה ולשינוע.
>
למה לא? ברגע שאתה מוריד את הדרישה להרשאה מפורשת, אתה נמצא במצב של היום: חומר 
שנמצא ברשת ללא הגנה, לגיטימי להניח שאתה מורשה לצפות בו -- שיש לך הרשאה משתמעת 
מעצם העלאתו לרשת בצורה כזאת  -- אלא אם יש סיבה לחשוב אחרת; ורב הסיבות לחשוב 
אחרת לא ניתנות לאוטומטיזציה.

Re: Alternative proposal - preamble

2006-08-23 חוט Shai Berger 
On Thursday, August 24 2006 01:11, Dan Armak wrote:
> On Thursday 24 August 2006 00:48, Eran Tromer wrote:
> > הי,
> >
> > On 2006-08-24 00:40, Dan Armak wrote:
> >
> > כל עוד הסכמה הנ"ל לא הצליחה ב-100% והוחלה ע"י כל בעלי זכויות היוצרים על
> > על היצירות, וברור שלעולם לא תצליח במידה זו, יצירות מוגנות יהיו זמינות גם
> > בפורמט נטול DRM. לכן, כמפתח תוכנה ישראלי (היפוטטי), גם על פי החוק המוחלש
> > אסור לי להציג או לשנע יצירות כלשהן אלא אם כן בדקתי אותן פרטנית מול
> > איזשהו רשם זכויות יוצרים.
>
> אלא אם משנים את ההצעה לא לדרוש אישור מפורש. ואז התוכנה שלך יכולה להניח שאם
> אין DRM אז מותר לה להציג את היצירה. מי שהסיר את הDRM עבר על החוק (אם
> בישראל), והמשתמש שהוריד את היצירה למחשב עבר על החוק, אבל לא מפתח התוכנה.
>
> הדיון בנקודה הזו הופך לחסר טעם, אנחנו מתווכחים על שינוי היפוטטי להצעה ואין
> סיבה טובה לחשוב שמגישי ההצעה יכניסו את השינוי מיוזמתם...

לדעתי, השינוי שבאמת צריך להתכונן אליו -- זה שמפיצי הסרטים והמוסיקה ידחפו אליו 
כשהם יבינו את האבסורד שבהצעה הנוכחית -- הוא להחליף את המינוח "חומר מוגן 
בזכויות יוצרים" ל"חומר מוגן באמצעים טכנולוגיים". או-אז, אנחנו באמת עלולים 
למצוא את עצמנו מול DMCA ישראלי.

אני חושב שהדרך האפקטיבית להלחם בהצעה כזו היא דווקא לא לדחות אותה לחלוטין, אלא 
לעקר אותה מהנזקים העיקריים ע"י דרישה שאמצעי-הגנה כזה יהיה מוגן בעצמו רק אם 
יפורסם מפרט שלו שיאפשר לכל בעל-מקצוע לייצר אמצעי-הצגה התומכים בו, 
כאשר "תומכים" פירושו "אוכפים את חוק זכויות-היוצרים" ותו לא. עדיין, DeCSS לא 
יהיה חוקי, אבל לא נצטרך אותו (כמו שכמה ממכם ודאי זוכרים, הוא נכתב במקור 
כהינדוס לאחור של  CSS); תוכניות הצגה ללינוקס ישארו חוקיות. תוכניות כאלו גם 
יאפשרו כל מיני סוגים של שימוש-הוגן שמפיצים שונאים  -- החל מציטוט קטעים קצרים, 
וכלה בדילוג על פרסומות.

האמת היא שבמצב כזה, להערכתי, מפיצי התוכן יוותרו על ההגנה החוקית, כי השיקולים 
שלהם הם כלל-עולמיים; ובא לציון גואל.

אבל צריך לשכנע גם את מרצ.

Re: הצעת חוק זכויות יוצרים(מדיה דיגיטלית),התשס"ו 2006

2006-08-23 חוט Shai Berger 
ח"כ אורון וגב' ביתן הנכבדים,

קיבלתי בתודה את תגובתכם. לצערי, היא אינה מספקת אותי, משום שקיבלתי גם את תגובתו 
של ח"כ וילן. משפט המפתח בתגובתו היה:

> אני מבין את זעקת המשתמשים הפיראטים אך יחד עם זאת עליכם להבין כי יש להסדיר
> את הנושא.

ומשפט זה גורם לי לחשוב שבלשכתו של אבשלום וילן ישנן דעות קדומות מסוימות בנושא, 
שמונעות מאנשי הלשכה להבין אותו על בוריו ולהתייחס כראוי לבעיות שבהצעה הנוכחית, 
או בהצעות דומות לה. המשתמשים הזועקים אינם -- בודאי לא כולם -- פיראטים; ישנן 
סיבות טובות מאד להתנגד להצעת החוק כפי שהיא, וכמה מהן אפרט בהמשך.

עוד כתב ח"כ וילן, 

> חוק זכויות יוצרים נולד בעקבות ועדה שישבה על המדוכה במשך שנתיים, כועדת משנה
> של ועדת הכלכלה.

מאחר וח"כ וילן לא הפנה לדו"ח של ועדת המשנה, אני סבור כי הכוונה לועדה לבדיקת 
הבעיות המשפטיות הכרוכות במסחר אלקטרוני, שהדו"ח שלה הוא 
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/YeutzVehakika/NosimMishpatim/MisharElektroni
ועדה זו עסקה באחריותם של ספקי שירותי אינטרנט להפרות זכויות יוצרים, שהיא  נשוא 
סעיף 5 בהצעת החוק, ואילו הקצף יצא על סעיפים 2-4, שאין להם דבר עם עבודת הועדה 
(שוב, אלא אם הכוונה לועדה אחרת, שאשמח לקבל הפניה לתוצאות עבודתה).

לגבי סעיפים 2-4 עצמם, הרי שהם לקויים בכל הרמות: הם באים לשרת מטרות לא-ראויות 
בדרכים פסולות, ומנוסחים בצורה כללית וגורפת הגורמת להם לפגוע פגיעה רחבה 
בפעילות לגיטימית. הבוטה מכולם בעניין זה הוא סעיף 4:

"העמדה לרשות הציבור של אמצעים דיגיטאליים לרבות תוכנת מחשב כהגדרתה בדיני זכויות 
יוצרים, שמיועדים להעלאה או להורדה או לניתוב של יצירות מוגנות ללא קבלת הרשאה 
מבעלי זכויות היוצרים, מהווה הפרת זכויות יוצרים, ובלבד שאותו אדם ידע או היה 
עליו לדעת כי אמצעים אלו מיועדים גם להעלאה או הורדה של יצירות מוגנות ללא הרשאת 
בעל זכויות היוצרים; סעיף זה לא יחול על העמדת מחשב כשלעצמו לשימוש הציבור."

מנסחי החוק ודאי לא התכוונו לכך, אך נוסח זה פוסל את כל דפדפני האינטרנט הקיימים, 
משום שדפדפן אינטרנט (כגון אינטרנט אקספלורר של חברת מיקרוסופט או פיירפוקס של 
קרן מוזילה) "מיועד גם להעלאה או הורדה של יצירות מוגנות ללא הרשאת בעל זכויות 
היוצרים", וכל מי שעיסוקו בתחום "יודע  או עליו לדעת" על כך; כן הוא גם לגבי 
תוכניות לקריאה ומשלוח של דואר אלקטרוני, ועוד מספר סוגים של תוכניות תקשורת 
נפוצות מעט פחות.

סעיף 3, ע"פ דברי ההסבר לחוק, נועד למנוע שימוש בקבצים פיראטיים להשמעה או הצגה 
פומבית (בבתי-קפה-אינטרנט); אבל המלה "פומבי" אינה מופיעה בנוסח הסעיף עצמו, וכך 
הוא נמצא חל גם על שימוש פרטי. הדרישה המופיעה בו, לקבלת הרשאה מפורשת מבעל 
הזכויות לצורך הצגה, גם מבטלת את  ההרשאה להציג יצירה המשתמעת מעצם העלאתה לרשת 
ע"י בעל זכויות היוצרים; בכך היא הופכת כל פעולת גלישה נורמלית להפרת זכויות 
יוצרים.  אבל מעבר לפרטים טכניים אלו, לפי דברי ההסבר, הסעיף כולו מיותר 
לחלוטין, מאחר והצגה פומבית של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, ללא רשותו של בעל 
הזכויות, היא הפרה של זכויות אלו, ואחת היא מה מקור העותק של היצירה.

סעיף 2, בדרישת הרשות המפורשת (בניגוד למשתמעת) מבעל הזכויות לצורך הורדה (ולא רק 
לצורך העלאה), "רק" מבטל את חזקת החפות של המוריד, ומטשטש את ההבדל בין המפיץ 
חומר מוגן לבין המקבל לידיו חומר כזה. יש לציין, שע"פ הצעת החוק, אם אשלח ללא 
רשות חומר מוגן לחברי-הכנסת של מרצ בדואר אלקטרוני, וחברי הכנסת יורידו את 
ההודעה למחשביהם -- אפילו בלי לדעת מה יש בה -- גם הם, ולא רק אני, יימצאו 
מפירים זכויות יוצרים. האיסור על העלאת חומר מוגן הוא, שוב, מיותר, שכן העלאת 
חומר היא סוג של הפצה, וככזו, אסורה כבר לפי הכללים הקיימים.

סעיף 3, וכן ההסברים לחוק, מנוסחים כאילו רוב החומר המוגן בזכויות יוצרים ונמצא 
על מדיה דיגיטאלית הוא מוסיקה וסרטים. זה אולי נכון אם סופרים את גודלם המצטבר 
של הקבצים, אבל אם סופרים יצירות מוגנות, הרי שרובן המוחלט של אלו הן טקסט פשוט, 
ורבים-רבים מיצרני התוכן המוגן הם אזרחים פשוטים העושים זאת בהשקעה מינימלית. 
אני רואה לנכון להזכיר זאת, כדי לנסות למנוע ניסוחים גורפים שלא יקחו בחשבון את 
צרכיהם של משתמשים אלו.

כמו-כן, ע"פ חלק מהפרסומים בעתונות, הצעת החוק נועדה לאסור על שיתוף-קבצים. אם זו 
המטרה, הרי ששוב, ההצעה (לפחות סעיפים 2-4 בה) מיותרת לגמרי, שכן משתפי-קבצים גם 
מעלים, ולא רק מורידים יצירות; הם בהחלט מפירים את זכויות היוצרים הקיימות, ללא 
כל צורך בחקיקה נוספת (ובכך נופל הרבה מטענתו של  ח"כ וילן ש"המצב כיום פרוץ לכל 
רוח").

להלן נוסח מכתבו המלא של ח"כ וילן:
> כל הפונים בנוגע לחוק שלום רב,
>  
> תודה על פנייתכם
> חוק זכויות יוצרים נולד בעקבות ועדה שישבה על המדוכה במשך שנתיים, כועדת משנה
> של ועדת הכלכלה. החוק הנוכחי מקורו בשנת 1906, עוד בתקופת הע'ותמאנים, כך
> שהמצב כיום - פרוץ לכל רוח. יש שתי דרכים עקרוניות לטפל בנושא.
> האחת- מס על קלטות- הצורה בה בחרו לטפל בסוגיה כמה ממדינות אירופה.
> השנייה- הגנה על זכויות יוצרים, ע"פ הצעתי.
> אני מבין את זעקת המשתמשים הפיראטים אך יחד עם זאת עליכם להבין כי יש להסדיר
> את הנושא. מטבע הדברים, הליך חקיקה כזה מורכב ומסובך, הוא רק בחיתוליו וייקח
> עוד זמן רב להשלימו. אני פונה לכל אחד מכותבי המכתבים להציע רעיונות חלופיים
> או שיפורים על מנת שהחקיקה תצא נכונה וטובה. 
> בברכה,
> ח"כ אבשלום וילן

בתודה ובברכה,
שי ברגר.




On Tuesday, August 22 2006 11:16, you wrote:
>  שי שלום רב,
>
> קיבלנו בתודה את פנייתך.
>
>   לאחרונה קיבלנו הערות רבות והצעות לשינוי חוק זכויות יוצרים (מדיה
> דיגיטאלית), שהונחה על שולחן הכנסת ה-17. מברור עם לשכתו של ח"כ אבשלום וילן,
> המוביל את הצעת החוק, עולה כי כל ההערות וההצעות נבחנות ומכיוון שהצעת החוק
> מצויה ע

קריאה להפסיק להתעסק בהצעה של מרצ

2006-08-30 חוט Shai Berger 

שלום לכולם,

היום היה לי קצת זמן, ועיינתי בהצעת חוק זכויות היוצרים הממשלתית 
(http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/55201144-7AE6-4A95-837A-FEC6FB558FAF/5164/196.pdf).
 
שם ראיתי איך נראית הצעת-חוק רצינית; ההצעה של מרצ, בעליל, אינה כזו. ההצעה של 
מרצ גם סותרת את ההצעה הממשלתית: זו האחרונה, בין השאר, מבחינה בין סוגי יצירה 
שונים והזכויות הקשורות בהם, ולמשל מבחינה בין יצירה ספרותית, יצירה מוסיקלית 
והקלטה של יצירה מוסיקלית, בעוד מבחינת מרצ חשובה רק דרך הייצוג הפיסי של 
היצירה.

הצעת החוק הממשלתית היא הצעה מעניינת הרבה יותר מזו של מרצ; היא מגדירה, למשל, 
שימוש פחות או יותר חופשי ביצירות במסגרת מוסד חינוכי כשימוש הוגן. היא מראה, 
כאמור, על השקעה של עבודה ומחשבה רציניים. סיכוייה, אפריורית, טובים הרבה יותר, 
בגלל שהיא נהנית מתמיכת הקואליציה. היא, לכן, "המשחק האמיתי"; ההצעה של מרצ היא, 
בהשוואה, תרגיל-הסחה לטוקבקיסטים ובלוגרים, לא יותר (כמובן, אני לא טוען שמרצ 
זוממת הסחה במתכוון, אבל זו התוצאה). מעיון בפרוטוקול הדיון בהצעה 
(http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/kalkala/2006-07-17-01.html) 
שהתקיים בועדת הכלכלה , עולה שכל מיני בעלי  עניין כבר רצו לדבר עם אנשי משרד 
המשפטים המטפלים בהצעה, וכמובן דאגו להזמין את עצמם גם לישיבות ועדת הכנסת; אבל 
כמו שזה נראה, לא היו שם נציגים של קהילת התוכנה החופשית או קהילות תכנים 
חופשיים אחרים. אגב, הדיון התקיים ביום בו הניחה מרצ את הצעתה על שולחן הכנסת 
(מעניין מה קרה קודם -- אבשלום וילן השתתף בדיון).

ההצעה הממשלתית כוללת מספר סעיפים שטובים לנו להפליא. כך, למשל, היא מתירה בפירוש 
יצירת "יצירה נגזרת" מעותק מורשה של תוכנית מחשב לצורך התאמתה לעבודה עם מערכת 
אחרת (סעיף 24 ב 1). אבל גם היא לא מושלמת. יש בה סעיף אחד שמזכיר את המגבלות 
הטכניות של DMCA (סעיף 52, עמוד 1136 שהוא עמוד 22 בקובץ ה-PDF); על-פי ניסוחו 
וההסברים הנלווים אליו, נראה כאילו הוא מוגבל לכלי-פריצה שנבנה עבור יצירה 
ספציפית, אבל לטעמי, הניסוח לא ברור מספיק, ולכן מסוכן. כמו-כן, לא עיינתי בה 
מספיק לעומק כדי לוודא אם יש בה השלכות שליליות על הרשיונות שאנו מקדמים (GPL, 
CC וכו'), וכמובן, בפעם האחרונה שבדקתי, לא הייתי משפטן כלל, ולבטח לא מתמחה 
בתחום. 

אבל, כאמור, ברור לי שזו ההצעה הרצינית שאותה צריך לבדוק, אליה צריך להתייחס, 
ומולה צריך להציב אלטרנטיבות; ההצעה של מרצ היא קריקטורה.

שי

Re: Food for thought for Firefox

2006-09-03 חוט Shai Berger 
Not a real problem -- the page is (mis)designed to work only as an inner frame 
in the main page (http://pilpel.iba.org.il/), where it works with no 
problems.

I expect you'll see the same problem in IE.

Have fun,
Shai.


On Sunday, September 3 2006 16:02, Gabor Szabo wrote:
> http://pilpel.iba.org.il/GoleshRecipes.asp
>
> does not seem to work in FireFox:
> Click on one of the menu icons (e.g. main course) opens
> a list of links but thsy don't work.
>
> If someone wants to pick up
>
> Gabor
>
> -
> To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
> For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

תביעה על הפרת GPL בארץ

2006-09-09 חוט Shai Berger 
שלום כולם,

אני עובר על סלאשדוט קצת באיחור, ומה אני רואה פתאום?

http://yro.slashdot.org/article.pl?sid=06/09/05/087224&from=rss

בארצנו הקטנטונת הוגשה תביעה על הפרת GPL, ופרקליטו של התובע הוא לא אחר מאשר 
מיודענו יהונתן קלינגר. לא ראיתי שום אזכור של זה בפורומים ואתרים ישראליים.

בגדול: יש תוכנית שחמט בשם jinchess, ויש גוף לימוד שחמט בשם International Chess 
University, ובקיצור ichessu. זה האחרון פיתח תוכנה שמשמשת מורים ותלמידים של 
שחמט, שמתבססת על jinchess (ששוחררה תחת GPL). התוכנה של ichessu כוללת גם רכיב 
של שיחת וידאו בין המורה והתלמיד; הם שיחררו את כל הקוד שלהם, כמתחייב, מלבד 
הספריה הזאת.

גם המפתח של jinchess, וגם אנשי ichessu, ישראלים.

עוד פרטים: http://www.jinchess.com/ichessu/

האם, כקהילה, שמנו לב? האם מישהו בעמותה ניסה להתערב, לתווך, או להציע את עזרתו 
בצורה אחרת? האם היתה פניה מאנשי jinchess לעמותה בענין הזה? 

לא יכול להיות שאני היחידי שקורא כאן סלאשדוט...

שי.

Re: Accessibility implications of the new copyright law

2006-09-17 חוט Shai Berger 




Omer Zak wrote:


  ברצוני לנצל הזדמנות זו כדי לוודא שהצעת החוק החדשה, לכשתגובש, תתן מענה
נאות לנקודות הבאות הדרושות להנגשת יצירות לאנשים עם מוגבלויות:
1. שעתוק ספר לגירסא בכתיב ברייל או להקלטה של קריינות של הספר - חייבת
להמשיך להיחשב כשימוש הוגן ביצירה כתובה מוגנת.  מי שזוכר את פרשת Sklyarov
- המתכנת הרוסי שעוכב כמה חודשים בארה"ב בגלל הפרת חוק DMCA - הוא פיתח
כלים לפריצת הגנות של eBooks על מנת לאפשר שימוש הוגן בהם ע"י עוורים, שזו
חובה חוקית ברוסיה.
  

כל עוד זה לצרכים פרטיים, אני מניח, ולא להפצה.

  2. בעל זכויות יוצרים בסרטים וביצירות אחרות עם מרכיב קולי לא יוכל למנוע
הוספת כיתוביות על מנת להנגיש אותם ללקויי שמיעה ולאנשים שאינם דוברים את
שפת היצירה.  (הכיתוביות עצמן כמובן צריכות להיות זכאיות להגנה של זכות
יוצרים, כי הכנתן כרוכה במאמץ ועלות מסויימים.)
  

זו בעיה אמיתית? נתקלת במקרה כזה?

  
כמו כן, אני ממליץ להתייחס גם לנקודות הבאות:
1. הגנה על ספרים ויצירות אחרות שמופצות על מדיה שהציבור קונה - חייבת
להיות מותנית בכך שהציבור יוכל לקנות בתשלום עותקים.  כלומר ספרים שעברו
למצב של out of print - ההגנה עליהם תיחלש מאוד.
  

צריך לחשוב על ההשלכות של  כזה דבר על  היחסים ביו יוצרים ומו"לים, וכן על
האפשרות לחזק
בחזרה את ההגנה עם הוצאת מהדורה חדשה. זה רעיון מעניין, אבל בעייתי.

  2. אירועים של השמעת מוסיקה או הקרנת סרטים, שהעותקים שלהם אינם זמינים
לציבור, צריכים להיות בעצמם זמינים לכלל הציבור ז"א ליוצר לא תהיה למשל
הזכות להגביל את קהל הצופים/מאזינים לאנשים מהגזע הארי או העדה האשכנזית או
זכרים עם אברי רבייה מתפקדים.
  

אני לא חושב שיש כאן ענין מיוחד לזכויות יוצרים. חוקי אי-האפליה הרגילים
צריכים לטפל בזה.

  3. מכניזם שיאפשר רשיון בכפיה של הכנת תרגום לשפה אחרת של יצירות כתובות,
במידה שהיוצר אינו מאשר להפיץ תרגומים.  אפשר למשל לדרוש שכל עוד היוצר
אינו מאשר את התרגום (מן הסתם תמורת תשלום תמלוגים הוגן), כל מי שרוצה
להשתמש בעותק של תרגום - חייב להחזיק בצמוד לו עותק של היצירה המקורית (על
מנת לוודא שהיוצר זכה בתשלום עבור היצירה).

  

שוב, אני לא רואה בעיה אמיתית שההצעה הזו באה לפתור, ואני רואה בעיות שהיא
יוצרת (למשל --
איך תדאג לכך שהתרגום בכפיה יהיה נאמן ואיכותי?).

  המכנה המשותף להערות הנ"ל הינו ההשפעה שיש על הגנות טכנולוגיות שמונעות
סוגים רבים של שימוש הוגן ביצירות.
  

המכנה המשותף של ההערות שלי הוא שכמה שפחות חוקים, יותר טוב.

שי.

Re: עמדת עמותת המקור בנוגע להצעת חוק זכויות יוצרים-מדיה דיגיטאלית

2006-09-29 חוט Shai Berger 
שלום דותן,

קודם כל, אני רוצה לציין שנייר העמדה הזה, עד כמה שאני יכול להעריך אותו בהעדר 
השכלה משפטית, הוא מצויין בכל הקשור להצעת החוק -- מסביר היטב את הבעייתיות 
ומציע פתרון שהוא, בעיניי, מדויק ומנוסח בבהירות. רק נקודה אחת -- שולית למדי, 
ואולי אפילו קטנונית -- מטרידה אותי:

On Friday, September 29 2006 12:03, Dotan Mazor wrote:
>
> תוכנה חופשית היא תולדה של תפיסה זו, והיא מיישמת אותה באופן המלא ביותר:
> אנשים מכל רחבי העולם, משתפים פעולה דרך רשת האינטרנט, ויוצרים תוכנות אשר
> בהן יכול כל אחד להשתמש בצורה חופשית, להעתיק ולהפיץ אותן, להביט בקוד
> הפיתוח שלהן ולהוסיף לו בעצמו, כאשר ישנה "הגבלה" בסיסית אחת: הוא חייב
> "להעניק" למשתמשים העתידיים את הזכויות שהוא קיבל מהמפתחים המקוריים, ולתת
> להם קרדיט. דוגמא לתוכנה חופשית שכזו, היא התוכנה אשר "מניעה" את רוב שרתי
> האינטרנט בעולם: אפאצ'י.
>
נראה כאילו הפסקה הזו מבלבלת בין תכנה חופשית לתוכנה שהיא copylefted. יש הרבה 
מאד תכנה חפשית שבה כל אחד יכול להוסיף כראות עיניו, *בלי* לתת למשתמשים 
העתידיים את הזכויות שהוא קיבל מהמפתחים המקוריים; למעשה, הדוגמה בה בחרת, 
אפאצ'י, היא כזו.

ברור לי שבהקשר הנוכחי זה לא באמת משנה, אבל אני עדיין מרגיש קצת מוזר לראות את 
אי-הדיוק הזה יוצא דווקא מהגוף שאמור להיות בר-סמכא בנושא.

וכאמור, הנייר בכללו מרשים מאד.

גמר חתימה טובה,
שי.

Re: יחידת לימוד לבגרות ב- C#

2006-10-05 חוט Shai Berger 
אני רוצה להצטרף לדעתו של אלי בעניין הזה. ספר הלימוד אמנם כולל מדריך רק 
ל-Visual Studio (גרסת החינם), אבל מקריאה שטחית של פרק יחיד (9) נראה לי שהבעיה 
של התלמידים תהיה איכות ההוראה ולא lock-in.

לפחות עד סוף הספר הראשון (יש שניים, אבל כבר בסוף הספר הראשון מגיעים לשאלות 
שנשאלות בבגרות) אין שום תכנית שמתפרשת על יותר מקובץ אחד. במצב כזה, לסביבת 
הפיתוח לא הולכת להיות שום משמעות.

וכן, הרמה של הבגרות, לפי ספר הלימוד, היא עצובה מאד. ילד אינטיליגנטי בכיתה ח' 
יכול להגיע לרמה הזאת תוך שבוע (אבל לא עם הספר הזה, שמקדיש פרק של 70 עמודים 
להסביר מה זה if ומהם תנאים. הוא פשוט יעזוב את הנושא ביום הראשון מרוב שעמום).

On Thursday, October 5 2006 15:41, Meir Maor wrote:
> צפויה להיות בעיה, בעבר הייתה בחירה בין BASIC ל PASCAL
> ואז הוסיפו C. אבל בכל בית ספר לימדו שפה אחת
> ברוב מוחץ של בתי הספר לא ילמדו 2 שפות, אלא ילמדו שפה אחת בלבד,
> לבחירת המורה באותו בית ספר. מה שאומר שתלמידים רבים יאולצו
> לפתח בC#, שזה לעניות דעתי דבר שלילי.
>
> אני לא הייתי סומך על mono כתחליף, הן מבחינת התאימות המוטלת בספק
> והן מבחינת סביבת הפיתוח שצפויה להיות בעייתית.
>
> מאיר.
>
> On 10/4/06, E L <[EMAIL PROTECTED]> wrote:
> > לעניות דעתי אין סיבה למחות בגלל 2 סיבות
> > 1) mono יכול להריץ C# על לינוקס (מספיק בשביל הישומים הפשוטים שצריך
> > לבגרות) 2) הבחירה היא בין JAVA ל ב C#
> > למעשה זו אותה בגרות כאשר כל קוד בשאלה מופיע גם ב JAVA וגם ב C#
> >
> >  nakee
> >
> > On 10/4/06, David <[EMAIL PROTECTED]> wrote:
> > > שלום,
> > >
> > > ברצוני להעלות נושא שמציק לי ואולי יעניין את פורום עמותת המקור. משרד
> > > החינוך
> >
> > החליט השנה לשנות את תוכנית הלימודים במדעי המחשב ולעבור לשפות ג'ווה ו C# .
> > ראו
> >
> > > http://cse.proj.ac.il/new_lang/index.htm
> > >
> > > אני לא מכיר את C# אבל כמו שאני מבין זו שפה מסחרית של מיקרוסופט שמכריחה
> >
> > לעבוד בסביבה של מיקרופוסופט. לי זה נראה מאוד בעיתי אם זה המצב ותקנו אותי
> > אם אני טועה. האם לא כדאי שהעמותה תמחה בפי משרד החינוך על ההחלטה הזו.
> >
> > > לנו למשל זה מהווה בעיה רצינית, הבן שלי עובד מזה כשנתיים בסביבת Linux עם
> >
> > תוכנות חופשיות ומגיש את כל העבודות בבית הספר בתוכנות חופשיות בלבד. פתאום
> > בה משרד החינוך ומעמיד אותנו בפני חוסר יכולת ללמוד בסביבה שבה הוא רגיל
> > לעבוד בגלל ההחלטה לעבוד בסביבת מיקרוסופט. גם הפרויקטים במחשבים עוברים
> > לסביבה כזו היות וכל בית הספר עובר ללמד תוכנה זו כך שגם כאן הוא בבעיה.
> >
> > > דוד לוי חברוני

Re: יחידת לימוד לבגרות ב- C#

2006-10-05 חוט Shai Berger 
On Thursday, October 5 2006 20:18, David wrote:
> שלום,
> ראשית תודה על העזרה אני אנסה לבדוק את החלופה של mono. הבעיה היא שהמורים וגם
> משרד החינוך לא מציעים חלופה כזו, ולא תומכים בסביבה אחרת מאשר זו של
> מיקרוסופט, אולי הם לא מכירים סביבה כזו. אני הייתי מצפה לראות באתר של משרד
> החינוך דפי הסבר על עבודה בסביבה חופשית או לפחות בהשתלמויות שהם מארגנים
> למורים שיציעו את החלופה הזו.

אתה נאיבי. באתר של הספר יש קישורים עם backslash (\) במקום slash (/), שעובדים 
רק עם אקספלורר.

> נוצר מצב שבו התלמידים 'מארגנים' (או גונבים ליתר דיוק), את חבילת התוכנה
> הנדרשת [...]

לפני שיוצאים למלחמה, צריך לדעת על מה: מה שצריך "לארגן" זה רק Windows. את סביבת 
הפיתוח בגרסת Express (שהיא הגרסה המומלצת ע"י הספר) אפשר להוריד בחינם מאתר 
מיקרוסופט, http://msdn.microsoft.com/vstudio/express/visualcsharp. לרוב 
המוחלט של התלמידים שיש להם מחשב בבית יש, אני מנחש, Windows (חוקי שבא עם המחשב 
או לא חוקי, אבל בלי קשר לתוכנית הלימוד).

יכול להיות שאפילו windows לא צריך, ושאפשר להריץ הכל עם Wine. לא ניסיתי עדיין, 
כי זה דורש (לפחות) גם התקנה של ה-Microsoft.NET Framework תחת Wine, מה שנראה 
לי קצת "תיק" (http://wiki.winehq.org/MicrosoftDotNet קצת מפחיד אותי, והוא עוד 
מדבר על גרסה  1.1 של ה-Framework; אנחנו צריכים  את 2.0).

מה שכן, גם גרסת החינם של Visual Studio עדיין דורשת הרשמה, ומותר לתהות בקול רם 
למה משרד החינוך ממהר למסור לחברה מסחרית את פרטי התלמידים בלי לבדוק 
אלטרנטיבות; אבל דווקא הזמנה להפרת זכויות יוצרים אין כאן.

Re: יחידת לימוד לבגרות ב- C#

2006-10-07 חוט Shai Berger 
On Friday, October 6 2006 12:50, Oron Peled wrote:
> On Friday, 6 בOctober 2006 00:28, Amit Aronovitch wrote:
> > On 10/5/06, David <[EMAIL PROTECTED]> wrote:
> > > נוצר מצב שבו התלמידים 'מארגנים' (או גונבים ליתר דיוק), את חבילת התוכנה
> >
> > נראה שהשימוש הזה חוקי לגמרי (ואפילו מהווה "קהל יעד" טיפוסי לגרסה הזאת).
>
> רוב ההתייחסויות בפתיל עוסקות בשאלה האם יש כלים חופשיים להגשת תרגילים
> בקורס מעין זה. למרות ששאלת כלי העזר הנדרשים ללימוד היא חשובה, נראה
> לי ששאלת התכנים היא מרכזית יותר -- מדוע משרד החינוך עוסק בלימוד
> וקידום מוצרים של חברה מסחרית?

הוא לא. כלומר, הוא כן, אבל רק בשוליים (בתמיכה שלו ב-Visual Studio). הוא מלמד 
חומר ע"פ סטנדרט בינלאומי.
>
> צריך לזכור ששפת #C, וסביבת דוט-נט הדרושה עבורה, נשלטת באופן בלעדי
> ע"י חברת מיקרוסופט הקובעת את הגרסאות, התכונות וההתנהגות. קיום
> כלים תואמים במידה זו או אחרת (כמו מונו) אינו משנה עובדה בסיסית זו.
>
משרד החינוך, בכל רגע נתון, מלמד רק גרסה אחת, ולפחות כרגע, זו גרסה שמכוסה ע"י  
סטנדרטים של ecma. לכן, דווקא השאלה מי שולט בגרסאות העתידיות היא פחות 
רלוונטית.

[ההשואה עם Java לא רלוונטית, בייחוד בגלל שמלמדים גם אותה]

> יש לזכור ששליטה בשפת המחשב הראשונה אותה לומדים הילדים, משמעותה
> שליטה בדור שלם של מפתחי תוכנה עתידיים -- החלום הרטוב של כל חברה...

הרשה לי לא להסכים אתך. עד שתלמידי התיכון יגיעו להיות מפתחי תוכנה, ישתנו השפות 
הרלוונטיות; #C של היום שונה בדרכים חשובות מזו של לפני שנתיים, והגרסה הבאה 
ששלה תהיה שונה עוד יותר. חוץ מזה, במידה רבה, כל השפות השייכות לאותה פרדיגמה 
הן "אותו דבר"; מעברים בין #C, דלפי ו-Java, למשל, כרוכים בעיקר בלימוד הספריות 
ופחות בלימוד השפה. גם מעסיקים מבינים את זה; מתכנתי Java נשכרים למשרות #C 
ולהיפך. כהערת אגב, ברמה שמשרד החינוך מלמד, לא מגיעים כמעט לספריות.

רוב המתכנתים בני 30 ומעלה שנמצאים כאן, למדו כשפה ראשונה את Basic (לא VB), פסקל 
או פורטרן. מיעוט בטל מתוכם עדיין עובד איתן. השפה הראשונה שמלמדים חשובה לפיתוח 
של דרכי חשיבה -- כלומר, הפרדיגמה הראשונה היא חשובה מאד; אבל לחשוב שמי שלמד 
בתיכון #C כבר "נשלט" ע"י מיקרוסופט לנצח -- נו, באמת.

Re: יחידת לימוד לבגרות ב- C#

2006-10-07 חוט Shai Berger 
On Saturday, October 7 2006 14:52, Tzafrir Cohen wrote:
> אני מנסה להבין בדיוק מה אתה כותב...
>

אז אני אנסה להבהיר טוב יותר.

> On Sat, Oct 07, 2006 at 10:29:18AM +0200, Shai Berger wrote:
> > On Friday, October 6 2006 12:50, Oron Peled wrote:

> > משרד החינוך, בכל רגע נתון, מלמד רק גרסה אחת, ולפחות כרגע, זו גרסה שמכוסה
> > ע"י סטנדרטים של ecma. לכן, דווקא השאלה מי שולט בגרסאות העתידיות היא פחות
> > רלוונטית.
>
> השאלה מאוד רלוונטית. קרא שוב את מה שכתבת. האם אפשר בקלות לעבור לשפה
> אחרת? (לא: דורש הכשרה מחדש של מורים, החלפת ספרי לימוד, וכו')
>
השאלה הרלוונטית, לדעתי, היא מי שולט בגרסה הנוכחית; האם יש מישהו, למשל, שחייבים 
לעבור דרכו -- באיזשהו מובן של לעבור דרכו -- כדי ללמוד את השפה או להשתמש בה 
(ואין). מה שאני טוען הוא שמעבר לגרסה הבאה של #C יהיה, מבחינת משרד החינוך, קשה 
יותר מאשר מעבר מהגרסה הנוכחית של #C ל-Java (אם הם ירצו, כמובן, ללמד את השפה 
על בוריה), ולכן להמשכיות -- לעובדה שלשפת התכנות שמיקרוסופט תציג בעוד שנתיים 
יקראו C# 3 -- יש משמעות מועטה בלבד. אני מנחש, לכן, שלאחר שיצאו C# 3 ו-Java 
1.6 יצטרכו לחשוב שוב במשרד החינוך ממילא; וההחלטה הכי סבירה שלהם תהיה להמשיך 
ללמד את C# 1 ואת Java 1.4, שהן שפות תכנות Object-Oriented מוגבלות למדי.

ולכן, אני אומר שוב: מה שרלוונטי הוא מידת הפתיחות של הגרסה הנוכחית, וזמינות -- 
ובמיוחד, המשך הזמינות -- של כלים לעבודה אתה. בקריטריונים אלו, אני לא רואה שום 
בעיה עם #C.

מקווה שהבהרתי את עצמי,

שי.

Re: יחידת לימוד לבגרות ב- C#

2006-10-07 חוט Shai Berger 
On Saturday, October 7 2006 22:32, Oron Peled wrote:
> On Saturday, 7 בOctober 2006 17:28, Shai Berger wrote:
> > > > לכן, דווקא השאלה מי שולט בגרסאות העתידיות היא פחות רלוונטית.
>
> בתוכנה, השליטה בגרסאות העתידיות היא הדבר החשוב ביותר.

אבל כאן אין את המאפיינים של "תוכנה", אלא את המאפיינים של "ספר לימוד".

> > מה שאני טוען הוא שמעבר לגרסה הבאה של #C יהיה, מבחינת משרד החינוך, קשה
> > יותר מאשר מעבר מהגרסה הנוכחית של #C ל-Java
>
> מהזווית הטכנולוגית יתכן שאתה צודק, אבל החברה בעלת האינטרס המדובר תדאג
> שהמצב יהיה בדיוק הפוך:
>   * הכלים שלהם יספקו "שיפורים" לגרסה הרשמית ויהיה קשה "לוותר" עליהם.
>   * איך אפשר "לקפוא על השמרים" כאשר התעשייה מתקדמת קדימה. רק בגלל
> כמה נודניקים שרוצים סטנדרטים לא נשתמש בגרסה 3, 4, והלאה?
>   * הכלים שלהם מסופקים "בחינם" במסגרת ההסכם עם משרד החינוך. אבל הגרסה
> הנוכחית של הכלים מתאימה רק לספריות דוט-נט 2, 3, 4, וכו'. כבר
> לא ניתן לקמפל תוכניות #C גרסה 1.0.
>

כל הטיעונים האלה מסבירים למה יהיה, באיזשהו שלב, קשה להמשיך ללמד את הגרסה הישנה 
(לא כל כך מהר כמו שאתה חושב, משיקולים עסקיים קרים: מי שהקוד שלו יפסיק 
להתקמפל, לא ימהר לעבור לגרסה החדשה, ואלו, בניגוד לתלמידים, לקוחות משלמים). 
אני לא מתווכח עם הטענה היסודית -- היא תמיד נכונה בשימוש בטכנולוגיה -- אבל 
חוזר על האמירה שלא העלית שום טיעון נגדה, שכשהשלב הזה יגיע, עלות השדרוג תהיה 
מאד דומה לעלות של מעבר לטכנולוגיה מתחרה.

והערת דיוק: במקרה הספציפי, הכלים שלהם מסופקים "בחינם" (תמורת הרשמה, ובהנחה שיש 
לך windows) בלי שום קשר להסכם עם משרד החינוך.

> > > > משרד החינוך, בכל רגע נתון, מלמד רק גרסה אחת, ולפחות כרגע, זו גרסה
> > > > שמכוסה ע"י סטנדרטים של ecma.
[...] 
>
> מכיוון שהם ניסו את השיטה הזו על Java בעזרת ++Visual-J ונכשלו, הם
> מנסים אותה באופן מעט שונה -- לספק "סטנדרט" שלהם, אבל לדאוג כמובן
> שהוא תמיד יהיה מעט נכה יחסית למוצר הנוכחי שהם מוכרים.

זה אולי נכון. אבל אנא, לפני שאתה מעלה את הטענה, בדוק את חומר הלימוד, ותראה אם 
היא רלוונטית. http://www.tau.ac.il/~csedu/yesodotoop/yesodot_csh_main.html 
הוא ספר לימוד שמגיע עד "טיפול בסיסי במחרוזות", בערך. הסטנדרט מכסה את זה בצורה 
מספיקה בהחלט (וגם התאימות אחורה עם זה לא תישבר).

Re: יחידת לימוד לבגרות ב- C#

2006-10-11 חוט Shai Berger 
On Wednesday, October 11 2006 16:39, the-herod wrote:
> עוד לא חקרתי את הנושא לעומק, אבל עד כמה שהבנתי מונו מריץ c# אבל לא c#.net
> (אני לא ממש מכיר את השפה, אין לי מושג אם באמת קיים שוני כזה).

אין שוני כזה. 

> אני כנראה אלמד ברמה של הרבה יותר מחמש יחידות (בית ספר מיוחד. אתה בטח יודע,
> גם שחר כאן...), מונו מספק תמיכה טובה גם לרמה יחסית מתקדמת (יחסית לרמת
> הלימודים הרגילה, כמובן)?

זו לא שאלה של רמה, זו שאלה של מה מחליטים ללמד. מונו, עד כמה שידוע לי, מספקת 
תמיכה טובה לכל מה שמוגדר בסטנדרט. זה כולל דברים הרבה יותר מתקדמים מהחומר של 
חמש יחידות, כמו delegates ו-generics. אבל התמיכה של מונו קצת צולעת בדברים שהם 
לא חלק מהסטנדרט, וזה כולל את שתי סביבות ה-GUI העיקריות של #C: הספריה לבניית 
ממשקי חלונות, WinForms, והסביבה לפיתוח אתרים ושרותים מבוססי רשת, ASP.NET; 
הרבה מזה דווקא לא דורש להתקדם *בשפה* הרבה מעבר לרמה של חמש יחידות, ואני בטוח 
שמורים ירצו ללמד כתיבת ממשקים גרפיים, מכל מיני סיבות (גם טובות).

לכן, אתה יכול בהחלט להתחיל עם מונו, אבל צפה בעיות כשיתחילו לעבוד על GUI.
>
> אני לא יודע איך זה אצלך, אבל אצלי דורשים מהתלמידים להוריד VS.
> כשאמרתי למורה שיש לי רק לינוקס, ואני לא יכול, הוא אמר "תבדוק אם יש גרסה
> ללינוקס. אם לא, תתקין ווינדוז". כלומר, עקרונית הוא מכריח להשתמש רק בVS.
>
התגובה על זה תלויה בכמה "מיוחד" בית הספר שלך; בבית ספר רגיל, כמובן, זה בלתי 
קביל לחלוטין. האם יש בבית הספר מחשבים שנגישים לך לצורך הכנת עבודות? אם לא, 
אתה יכול לענות ב"תקנה לי ווינדוז או תסדר לי מחשב". לדעתי, אתה גם יכול להתעקש 
לא להירשם כמשתמש אצל מיקרוסופט, ולדרוש מבית הספר לפתור את הבעיה.

דרך אגב, ההתנהגות המצופה מבן-עשרה בקטעים האלה היא ללכת עם הראש בקיר. להליכה 
כזו יכולות להיות תוצאות חיוביות, גם ברמה האישית, אבל מה שבטוח, יהיו לה 
מחירים. ההמלצה שלי היא לעשות רעש מהענין, בשביל שאנשים ילמדו לא לקבל את 
מיקרוסופט כמובן מאליו, אבל בסוף להתגמש.

> חוץ מזה לדעתי זו בעיה עקרונית. זה שמלמדים שפה שנשלטת בידי חברה כזו או אחרת
> (בין אם זו ג'אווה או c#), מקביל לזה שילמדו תלמידים שיעור חינוך על פי תכנית
> דיונים שהכינה מפלגה כזו או אחרת.
>

אם מפלגה זו או אחרת מכינה תכנית דיונים, מגישה אותה לאישור, מקבלת את האישור, 
וסיעה גדולה במפלגה יריבה מקבלת גם היא את התכנית, אני לא חושב  שהבעיה כזאת 
חמורה.

שי.

Re: דרושה עזרת החברים - דיון בנושא חוק זכויות יוצרים - תוכנה

2006-12-17 חוט Shai Berger 
כדאי לשים לב שהדיון הוא ספציפית בסעיפים 24,26 הנוגעים להעתקות ויצירות נגזרות 
בתכנה. סעיף 26 אומר, בעצם, "שידור באינטרנט הוא שידור, לא העתקה", אבל סעיף 24 
הוא מרתק ויחודי.

בפרט, לפי סעיף 24 ב 2, מותר ליצור יצירה נגזרת מעותק מורשה לשם התאמת תוכנה אחרת 
לעבודה עם התוכנה המוגנת. אם מסתכלים על זה מהצד של Wine, זה משהו שאנחנו מאד 
נאהב וחברינו ברדמונד לא. אבל צריך לשים לב שבאותו הזמן, זה מבטל את הדרישה 
לפתוח קוד שמלונקג' מול קוד GPL-י.

אנחנו צריכים לחשוב טוב מה דעתנו על הסעיף הזה.


On Sunday, December 17 2006 21:20, Shachar Shemesh wrote:
> http://knesset.gov.il/agenda/heb/vaada.asp?vaada=3
> יום שלישי ב-10:15 בבוקר.
>
> מעבר על רשימת המוזמנים מראה הרבה מאוד מייצגים של בעלי זכויות (מיקרוסופט,
> חברת SAP, איגוד בתי התוכנה) ומעט נציגות לנציגי הצרכנים. יש להניח שצפוי
> שם מאבק.
>
> אני מגיע כנציג "המקור", להציג קצת את הצד הצרכני של העניין. אם מישהו
> מעוניין לעבור על חומר הרקע ולהוציא נקודות נוספות לאלו שאני מכיר, אני
> אשמח לשמוע שירשורים פה.
>
> הדברים שאני מתכוון להעלות כרגע (לפני שעברתי על החוק עוד פעם):
> - לא לאסור פעולות טכנולוגיות (העתקה של הביטים ממקום למקום), לאסור פעולות
> של משתמשים (העתקה והפצה של תוכנה ללא רשות)
> - החשיבות של לאפשר הינדוס לאחור, ללא תלות במטרה של ההינדוס (יש לי תקדים
> אחד של מיקרוסופט שחיבלה ב-DR DOS. עוד מקרים שבהם ללא הינדוס לאחור היו
> אובדות זכויות משתמשים בסיסיות יתקבלו בברכה).
> - החוק צריך לצאת מנקודת הנחה שהכל מותר למעט מה שאסור - אי אפשר לחזות מה
> ילד מחר.
>
> אני תוהה אם להעלות את הנקודה המעט מסובכת שאומרת שמטרת החוק היא לאזן בין
> התמריצים לייצור תוכנה, לבין הנזק המובנה במונופול (וכל זכויות יוצרים הם
> מונופול). האינסטינקט שלי אומר לי שזהו טיעון קצת מורכב מכדי שאפשר יהיה
> להעביר אותו בהקשר של ועדה של הכנסת בלי להראות כמו פנאטים עם רוק נוזל
> מזווית הפה.
>
> הצעות נוספות, כמו גם סימוכין נוספים לנקודות שכבר העלתי, יתקבלו בברכה.
>
> שחר

Re: עמדת העמותה לגב י נוסח סעיף 24(ב) לח וק זכויות היוצרים ה מוצע

2006-12-26 חוט Shai Berger 

העמדה ברורה, אבל יש לי כמה הערות:

א. שגיאות דפוס: ברשימת הארצות ("בין", כנראה צ"ל "סין"), ובפסקה שלאחר מכן 
("שלא ניו נולדים", צ"ל "שלא היו נולדים").


ב. סעיף 24 ב לא מזכיר במפורש הנדוס לאחור; הוא מזכיר במפורש יצירות 
נגזרות.  כלומר, ע"פ הסעיף, מותר, למשל, לייצר תוכנה שמתרגמת מסמכי אופיס 
לפורמטים פתוחים ע"י שימוש בקוד של אופיס עצמו (כלומר, ב-binaries), ללא 
אישור ממיקרוסופט. כמובן ש"המקור" עדיין צריכה להיות בעד, ובעצם חברות 
התכנה לא נפגעות ברמת המכירות (כי עדיין אסור להפיץ יצירה כזו), אבל הן כן 
נפגעות מבחינת השליטה שלהן על מה שהמשתמש עושה עם הקוד.


בפרט, סעיף 24ב' מבטל את הסעיף ב-EULA של ה-JDK של סאן, שאוסר להשתמש בו 
כדי ליצור תחליף לחלק מהרכיבים.


לעיון ודיון,
שי.


Shachar Shemesh wrote:

שלום לכלל חברי העמותה,

מצ"ב עמדת העמותה לגבי סעיף 24(ב) של חוק זכויות היוצרים המתהווה, ובפרט 
לגבי האישור לביצוע הנדסה חוזרת.


עזרתכם בהפצת המסמך לכל מי שעשוי לעשות בו שימוש טוב תתקבל בברכה.

שחר




-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]



-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

Re: טיוטא ראשונה - עמדת המקור לגבי DMCA

2006-12-30 חוט Shai Berger 
הטיויטא טובה, ויש לי הערה אחת משלי (מעבר להסכמה עם רוב ההערות הקודמות): לדעתי, 
כדי להוסיף מראי-מקום למקורות שמהם מובאים סיפורי האימה של ה-DMCA, ו\או להוסיף 
פרטים. אחרת, הסיפורים קצת נראים כמו מעשיות.

On Thursday, December 28 2006 17:56, Shachar Shemesh wrote:
> מצ"ב טיוטא ראשונית לחלוטין.
>
> הערותיכם יתקבלו בברכה.
>
> בתודה,
> שחר

Re: גרסה סופית

2006-12-30 חוט Shai Berger 
כמה הערות ניסוח:

פסקה 2, "מעמד גבוה יותר", אני חושב שעדיף "מעמד מוגן יותר".
פסקה 3, "כדי להגביל את המשתמשים‬ ‫לדברים שהיו, אחרת, חוקיים", צ"ל, לדעתי  "כדי 
למנוע מהמשתמשים מעשים שהיו, אחרת, חוקיים".

תחילת עמ' 2, "צ'ק פתוח" -- בעברית "משפטית" כותבים "שיק פתוח", אני חושב, וכדאי  
שהביטוי יופיע במרכאות.

ושוב, אני חושב שלא יגרע דבר, ותתווסף אמינות, אם תוסיף את  השמות יון יוהאנסן 
(הלא הוא Jon Johansen, "מתכנת נורווגי"), דמיטרי סקליארוב ו-elcomsoft ("מתכנת 
רוסי"), ואד פלטן (Ed Felten, "פרופסור  מפרינסטון").

לא קטסטרופות, ובכל זאת,

שי.

On Sunday, December 31 2006 00:14, Shachar Shemesh wrote:
> אלא אם תמצאו קטסטרופות, זו הגרסה שאני שולח מחר בבוקר לועדה.
>
> בתודה,
> שחר

Re: ועדת הטכנולוגיה בנושא תאימות אתרים לדפדפנים לא מיקרוס ופטיים

2007-02-20 חוט Shai Berger 

סתם אנלוגיה שימושית שהעליתי כשניסיתי לשכנע מישהו אחר בנושא הזה:

כשמשרד ממשלתי מעלה אתר שאיננו תואם (כלומר, שתואם אקספלורר בלבד), זה כמו 
שהוא יציע שירות טלפוני, וכל מי שמתקשר שלא דרך בזק יקבל רעשים והפרעות בקו.



Shachar Shemesh wrote:

שלום לכולם,

מייל זה הוא קצר כי אני בלחץ זמן היסטרי. יש מחר דיון לגבי הנושא. שמעתי על 
זה רק אתמול.


דיברתי עם האדם שאחראי על חומר הרקע לדיון. נתתי לו הסבר על סוגי אי 
תאימות, והתפלגות בין האתרים השונים. מה שמעניין אותו, כמובן, זה בראש 
ובראשונה האתרים הממשלתיים, אחר כך האתרים הציבוריים הגדולים, ולבסוף 
האתרים פרטיים הגדולים. אמרתי לו שדווקא בקבוצה שהוא לא ציין, האתרים 
הפרטיים הרגילים, המצב לא כל כך נורא.


אני אהיה בדיון מחר. אם למישהו יש משהו שהוא מעוניין שאני אעלה, שיגיב פה.

שחר



-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

Re: ב144 עשו שינוי באתר ולא ניתן להגיע למדריך הפרטי ב פיירפוקס

2007-03-14 חוט Shai Berger 

יש workaround: לפנות ישר לעמוד החיפוש הפרטי,

http://www.b144.co.il/n4n_dir/default.aspx?_private=1

אבל מהסתכלות קטנה ב-source, נראה לי שהם הכניסו אוסף שלם של זבל מיקרוסופטי-בלבד
(למשל, xmlscript ו-behaviors) ככה שנראה לי שיהיה קשה לשכנע אותם.

Nadav Vinik wrote:

http://www.b144.co.il/n4n_dir/default.aspx

עד לפני כמה ימים היה ניתן לחפש במדריך הפרטי בפיירפוקס במערכת החדשה שלהם.

לכן חשוב עכשיו לפנות אליהם שהנושא חם, ובתקווה שהם זוכרים את השינויים שהם 
עשו.


[EMAIL PROTECTED]

זה חשוב שכולם נפנה כדי שהם באמת יראו שיש כמות שמספיקה בשביל לטרוח מעט
ולתקן את התקלה.

בברכה
נדב



-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

Re: ב144 עשו שינוי באתר ולא ניתן להגיע למדריך הפרטי ב פיירפוקס

2007-03-14 חוט Shai Berger 

האפקטיביות המדהימה של פעולה קהילתית מהירה...

לפני שעה זה לא עבד, ועכשיו כן.

Ori Idan wrote:

אני לא מבין בדיוק מה הבעיה. איזה אתר בדיוק לא עובד?
אני נכנסתי ל http:/www.b144.co.il
עשיתי מספר חיפושים לטלפונים פרטיים והכל עבד תקין.
חוץ מאשר הדרישה המעצבנת למלא קפצ'ה הכל עובד תקין לחלוטין.
פיירפוקס 2.0 על לינוקס דביאן.

--
אורי עידן


On 3/14/07, *Ram-on Agmon* <[EMAIL PROTECTED] <mailto:[EMAIL PROTECTED]>> 
wrote:


אני שלחתי להם, עוד לפני שראיתי כאן.
גם אני חושב שזה קריטי שכמה שיותר מהר כמה שיותר אנשים ישלחו.
אני חושב שלא מספיק לרשום ברשימות תפוצה ויש לארגן משהו מאורגן.
שעמותת המקור תפנה לדובר החברה או משהו כזה.

יום טוב.
רם-און.


On 3/14/07, *Nadav Vinik* < [EMAIL PROTECTED]
<mailto:[EMAIL PROTECTED]>> wrote:

שלום

זה מאוד נחמד שיש פיתרון עוקף אבל הוא לא תחליף לפתור את הבעיה.

אני לא צריך להחזיק במועדיפים רשימה של קישורים עוקפים, במיוחד שלא
כולם
יודעים עליו וזה רק יקשה יותר את השימוש בפיירפוקס.

פרסמתי את זה גם בעוד הרבה פורמים, וזה חשוב שישלחו כמה שיותר אימלים.
אם יגיעו אליהם נגיד יותר מחמישים אימלים אולי משהו יזוז להם.

אחרת לא ממש אכפט להם מאיתנו.

נדב

    On 3/14/07, Shai Berger < [EMAIL PROTECTED]
<mailto:[EMAIL PROTECTED]>> wrote:
>  יש workaround: לפנות ישר לעמוד החיפוש הפרטי,
>
>  http://www.b144.co.il/n4n_dir/default.aspx?_private=1
>
>  אבל מהסתכלות קטנה ב-source, נראה לי שהם הכניסו אוסף שלם של זבל
מיקרוסופטי-בלבד
>  (למשל, xmlscript ו-behaviors) ככה שנראה לי שיהיה קשה לשכנע אותם.
>
>  Nadav Vinik wrote:
>  > http://www.b144.co.il/n4n_dir/default.aspx
>  >
>  > עד לפני כמה ימים היה ניתן לחפש במדריך הפרטי בפיירפוקס במערכת
החדשה שלהם.
>  >
>  > לכן חשוב עכשיו לפנות אליהם שהנושא חם, ובתקווה שהם זוכרים את
השינויים שהם
>  > עשו.
>  >
>  > [EMAIL PROTECTED] <mailto:[EMAIL PROTECTED]>
>  >
>  > זה חשוב שכולם נפנה כדי שהם באמת יראו שיש כמות שמספיקה בשביל
לטרוח מעט
>  > ולתקן את התקלה.
>  >
>  > בברכה
>  > נדב
>
>






-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

Re: GPL v3

2007-07-02 חוט Shai Berger 

Nadav Har'El wrote:


אחד השינויים שעוד לא הצלחתי להבין את המוטיבציה מאחוריו הוא נושא ה"tivozation":
חברת tivo משתמשת בתכנות GPL משופרות במכשירים שהיא מוכרת, והשיפורים ניתנים
להורדה מהאתר שלהם. לכאורה, התכנה חופשית לחלוטין, וחברה מתחרה, או סתם משתמש
חובב, יכולה להשתמש בה כדי ליצור מכשיר מתחרה ל tivo. מה שאיננו חופשי הוא
החמרה - tivo לא מרשה לך להריץ שום דבר חוץ מגרסות רשמיות שלה על החמרה שקנית
ממנה. זהו אמנם מצב לא מושלם, אך איך הוא קשור לחופש תכנה?


אתה זוכר שהטריגר להקמת תנועת התכנה החופשית היה דרייבר של מדפסת, נכון?

-
To unsubscribe, e-mail: [EMAIL PROTECTED]
For additional commands, e-mail: [EMAIL PROTECTED]

Re: ?רוצה גוף חטוב בהתחייבות

2007-09-19 חוט Shai Berger 
On Tuesday 18 September 2007, Nadav Har'El wrote:
>
> פיתרון טכני אפשרי, לדעתי, הוא ...

אפשר גם לנקוט בפתרון לא טכני. אני קורא לכל מי שעדיין יש ברשותו את ההודעה לעשות 
מה שאני עשיתי: להיכנס לאתר של המפרסם (שהוא לא הספאמר), להתקשר לטלפון שרשום 
שם, ולהשאיר הודעה שיתקשרו אליכם. כשהם יתקשרו, ספרו לנציג שלהם מה דעתכם על 
שיטות השיווק שלהם.

אם הם יקבלו איזה 200-300 "לידים" כאלה ביומיים, אולי הם יחשבו שוב.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: קוד פתוח בזירה העסקית

2008-03-25 חוט Shai Berger 
שלום דורון,

גם אני לא כל כך יודע על מה אתה מדבר, אבל אני חושב שיש לי נקודה מעניינת 
בכל-זאת: ממה שאני רואה, חלק גדול מהשוק של השירותים סביב לינוקס הוא "שקוף", כי 
השירותים מתבצעים in-house. כלומר, מעבר לחברות שמוכרות שירותים כאלה, יש המון 
לקוחות עסקיים שמקבלים שירותי לינוקס ממנהלי המערכת והמפתחים השכירים שלהם.

אם אתה לוקח את פלח השוק הזה בחשבון, אתה עדיין חושב שיש בעיה?


On Tuesday 25 March 2008, Ofek Doron [Ofek BIZ] wrote:
> שלום לכולם,
>
>
> די הרבה התלבטתי לפני שכתבתי את המייל הזה, ובסופו של דבר אני חושב שאני
> צריך את עצתם של כמה אנשים שמנויים על הרשימה הזו.
>
>
> השאלה, בצורתה הכללית היא האם _קהילת הלינוקס בישראל_ (בין אם דרך המקור
> ובין אם דרך דיון או מידע ש"לא לפרוטוקול" ) צ_ריכה להתערב במה שקורה בזירה
> העסקית בתחום של לינוקס וקוד פתוח._
>
> בעיקרון, להבנתי, אנו (בין אם על תקן של אנשים פרטיים ובין אם על תקן של מי
> שעובדים בתחום ובין אם על כך תקן אחר) צרכנים של לינוקס / קוד פתוח ושרותים
> סביב נושאים אלו.
>
>
> ממידע שיש בידי, נוצר מצב בעיתי מאד, בשוק של "שרותים" סביב מערכת ההפעלה
> לינוקס, בעיה שבסופו של דבר תתגלגל לפתחם של הצרכנים - כלומר בין השאר אנחנו.
>
>
> ייתכן, שבצורה עקיפה, אני וחלק מהאנשים העובדים בתחום, גם תרמנו למצב שקיים
> כרגע.
>
>
> על מה אני בעצם מדבר?
>
>
> טוב, מטבע הדברים, אני חושש לכתוב את בעיה בצורתה המדוייקת ברשימת תפוצה
> פומבית , מכוון שאני כבר יודע שאני "על הכוונת" של כמה חברות בארץ - וממש
> לא בא לי למצוא את עצמי מנהל איתם הליך משפטי.
>
> עם זאת, כמישהו שמאמין בחופש, מאמין בשקיפות ורוצה לראות פעילות עסקית סביב
> לינוקס - אני מוצא עצמי במצב שאני מאד רוצה שהמידע הזה ייצא לקהילת הצרכנים
> בישראל.
>
>
> זה לא שמישהו הפר את ה GPL או משהו כזה , אלא יותר דומה למה שקרה במשפט נגד
> מייקרוסופט על הדרך בה היא התנהלה.
>
> בכל מקרה, אני ו/או אנשים אחרים שבידהם יש את המידע שוקלים לפנות לממונה על
> ההגבלים העסקיים על מנת שיבדוק את המידע שיש לנו.
>
>
> מטבע הדברים , כמו שכתבתי , אני לא חושב שיהיה נכון להוציא את המידע as is
> ברשימת תפוצה פומבית, עם זאת הועד ומספר אנשים נוספים יקבלו ממני את המידע
> על מנת לשמוע את דעתם.
>
>
> - דורון


___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Fwd: OOXML: Your action is required: Contact SII now!

2008-04-01 חוט Shai Berger 
Hi Amit, List,

It seems there have been some developments -- a new vote, decided yesterday, 
cries of foul play in Norway, and announcements to be made tomorrow.

Amit -- do you know what SII voted this time?

Thanks,
Shai.


On Monday 10 December 2007 01:16:02 Amit Aronovitch wrote:
> Some updates/answers:
>
> * As of 4 Nov. 2007, yours truly is a registered "observer" member of
> SII ("Machon Hatkanim") for JTC1/SC34/WG1 (the relevant working group
> for OOXML), on behalf of "Hamakor" (members are normally registered as
> representatives of companies /organizations).
>
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: No more Friday+Saturday weekends for Israel!

2008-04-01 חוט Shai Berger 
On Tuesday 01 April 2008, Omer Zak wrote:
> According to http://www.openmalaysiablog.com/2008/03/the-last-lap.html,
> Israel supports OOXML (after changing its vote from Abstain).
>
This is sad indeed. However,

> Source for the weekend issue:
> 
http://www.fanaticattack.com/2008/a-deluge-of-facts-kos-ooxml-office-open-xml.html
>
> DISCLAIMER: I don't know if this issue was addressed during the BRM
> meeting.

According to http://www.dis29500.org/il-0022/, it was addressed even before 
the meeting; however, I could not find the final full text to make sure.



___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: No more Friday+Saturday weekends for Israel!

2008-04-02 חוט Shai Berger 
Hi Amit,

On Wednesday 02 April 2008, Amit Aronovitch wrote:
> I can post the version that I have if you want, but full version will
> soon be available on ISO site, and I guess you want the bottom line,

I know I want the full version posted (I'm not sure I'm going to do much about 
it myself, but having it available will make the chill down my spine a little 
less disturbing). However, before you put it up, do make sure that you can do 
so: the september draft is only available for a price (CHF 64), according to 
http://www.iso.org/iso/iso_catalogue/catalogue_tc/catalogue_detail.htm?csnumber=45515,
and so are other standards.

Don't get yourself into trouble, 
Shai.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Help Needed: דיסקים להתקנת לינוקס בהישג יד?

2009-07-14 חוט Shai Berger 
יש לי אחד של אובונטו־server-edition -- קיבלתי אותו מקומפיומדיה בכנס לינוקס־
ישראל־נט. אולי לקומפיומדיה יש עוד, תשאל אותם.

(אין לי קשר אליהם מעבר לדיסק+עט שקיבלתי מהם).

On Tuesday 14 July 2009, Mtk Kol wrote:
> שלום
> לכולם,
>
> יש
> למישהו בפורום הנכבד כמה עשרות בודדות
> של דיסקים מקוריים להתקנת לינוקס?
> (כאלה עם עטיפות יפות,
> הדפס וכו'). בעדיפות
> לאובונטו/פדורה,
> אבל אני פתוח להצעות...
> הייתי
> פונה כמובן לחבר'ה
> של רד-הט או אובונטו
> שישלחו לי, אבל
> האירוע שעבורו אני זקוק לזה הגיע די במפתיע
> ואני זקוק לדיסקים ליום חמישי הקרוב
> בבוקר...
>
> למסייע
> האדיב מובטחת תודה מקרב לב ומקום בהיכל
> התהילה האישי שלי לאבירי קוד-פתוח
> באשר הם (על הצלת
> עשרות מחשבים אישיים מטפרי
> מייקרוסופט)
>
> Help?
>
> תודה
> בכל מקרה,
> מתן.
>
> _
> More than messages–check out the rest of the Windows Live™.
> http://www.microsoft.com/windows/windowslive/


___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: New Essay - "FOSS Licences Wars"

2009-10-04 חוט Shai Berger 
On Sunday 04 October 2009 10:57:35 Oron Peled wrote:
> On Sunday, 4 בOctober 2009 00:42:39 Shlomi Fish wrote:
>
> > It's not as if the distributor encourages using it - it's
> > just part of giving a complete user-experience. Mandriva, Gentoo, Fedora,
> > Debian, Ubuntu, etc. are complete operating systems, and they should be
> > as comprehensive as possible.
>
> I can only speak about the distribution I use. Point to a single package
> with a non-free license in Fedora and I'll open the removal bug-report
> for you.
>

I usually use Debian. While Debian (except for the explicitly marked "non-
free" repository) only includes packages with free licenses (and by "free" I 
mean DFSG free, which is sometimes stricter than the FSF definitions), it 
includes the Linux kernel; and the Linux kernel in most versions (like 
Debian's) includes "binary firmware blobs" -- strings of bytes which are, 
basically, machine code for peripherals, with no source code. 

I don't know if Fedora removes all those bits, but I'll be somewhat surprised 
if they do.

In case you're wondering, bug-reports against the Linux kernel -- upto and 
including a call for its removal -- were opened. Debian then made a project 
decision that firmware removal was a "best-effort" only issue. It was a big 
deal last year. Google for "Debian binary blob Lenny" if you're interested.

This is not really a point for or against liberal licensing -- just a reminder 
that a fully-free operating system is not simple, and is not purely a 
licensing issue.

Have fun,
Shai.

___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: New Essay - "FOSS Licences Wars"

2009-10-04 חוט Shai Berger 
On Sunday 04 October 2009 15:02:23 Shachar Shemesh wrote:
> Just one factual correction, if I may.
>
> Shai Berger wrote:
> >  Debian then made a project
> > decision that firmware removal was a "best-effort" only issue.
>
> For Lenny! The decision was that it was too late to get all firmeware
> into non-free for Lenny, so non-free will be tolerated for this one
> release.
>

Well, technically, yes. Except that

A) The title of the chosen option in the vote was "Assume blobs comply with 
GPL unless proven otherwise" (see 
http://www.debian.org/vote/2008/vote_003#outcome).

B) There were similar decisions made for the two previous releases (Sarge and 
Etch); the vote on Lenny came only after the release managers applied the same 
principle to Lenny with no vote, and people cried foul (searching the list for 
the exact references is beyond me ATM). I think it fair to assume that, when 
confronted with the same dilemma for Squeeze, the Debian project will take a 
similar decision.

Shai.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: סמל העמותה

2009-10-31 חוט Shai Berger 
On Saturday 31 October 2009, doron wrote:
> 
> החיים הרבה יותר פשוטים ..
> 
> אפשר להשתמש בכל דבר , אבל לא כדי לנסות ליצור מראית עין של משהו שאינו
> אמיתי ..
> 
> כלומר , בא לך לשים לוגו של מישהו על הניירות שלך (במידה והוא נניח חופשי
> לחלוטין) , אתה יכול לעשות זאת - אבל זה לא אומר שמותר לך לייצר מראית עין
> כאילו אתה פועל בשמו, מטעמו , כאשר הדבר אינו נכון ..
> 
> כי אז הוא יוכל לתבוע אותך , לא על הפרת זכויות יוצרים , אלא על הונאה ,
> שזה לדעתי קצת יותר פלילי וקצת יותר בעייתי מבחינת הנתבע .
> 
דורון,

החיים הרבה יותר מסובכים -- מה שאתה אומר נשמע הגיוני, אבל גם נשמע כמו פרשנות 
משפטית, ובפעם האחרונה שבדקתי, לא היית עו"ד. אני לא יודע מה המשמעות המשפטית של 
אישור לכל דכפין להשתמש בלוגו העמותה, ואם האישור הזה לא מהווה הגנה מפני טענת 
ההונאה ומראית העין; מעבר לכך, כשאתה מדבר על הונאה, ועל פליליות, אתה צריך לזכור 
שעל עבירות פליליות אתה יכול להגיש תלונה, אבל לא תביעה.

בקיצור, זה מסוג הדברים שעליו שואלים עו"ד ולא מתווכחים באויר. אנחנו לא יודעים 
מה בדיוק ההשלכות.

שי.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: תעודת זהות חכמה - לא למשתמשי תוכנה חופשית

2009-11-24 חוט Shai Berger 
לא, כמו תמיד: כל מה שצריך זה spec־ים של החומרה שקוראת את הכרטיסים. אם הפרטים 
האלה יהיו גלויים, נוכל לדאוג לעצמנו -- גם אם אנחנו על as/400 או על ZX81. 

On Tuesday 24 November 2009, Ram-on Agmon wrote:
> אולי לא לכולם, אבל אני מתקשה להאמין שיש הרבה משתמשי as400 או spark שממש
> צריכים גישה שכזו.
> 
> מאידך, אפשר ליצור בפייטון, או ג'אווה תוכנות שרצות נהדר על לינוקס, מאקאואיכס
> וווינדוס.
> 
> רם און.
> 
> 2009/11/24 Tomer Cohen 
> 
> > Following is the response  I
> > got from Boaz Dolev, chairman of Memshal Zamin (will leave this position
> > in a month and half) -
> >
> > *dolev *
> > @tomer  אי אפשר לייצר תוכנה לכל המחשבים ולכל
> > מערכות ההפעלה. הנושא באחריות המדינה ולא הספק. בטוח שלחלונות יהיה ממשק (-;
> >  about 4 hours ago  from
> > Echofon
> >
> >- 
> > Reply >506&in_reply_to=dolev> -  Retweet 
> >
> >
> > Well, I guess we can forget from accessible web, as it won't support
> > every browser and operating system, and no one will be able to access the
> > application from his mobile phone, his favorite operating system and
> > platform, and from his gaming console.
> >
> >
> > 2009/11/24 doron 
> >
> >>  בוקר טוב לכולם ..
> >>
> >> כמובן , כידוע לרבים, יש לי דעה מוצקה לגביי נושא החוק הביומטרי , ואני לא
> >> מסתיר אותה . עם זאת , אני לא בטוח שרשימת התפוצה הזו זה המקום לפרט את
> >> דעתי .
> >>
> >> ובכל זאת, ישנו צד כלשהוא של הדברים, שאמור להיות נוגע למשתמשי תוכנה
> >> חופשית.
> >>
> >> ברגע שתהיה תעודת זהות חכמה , יכולו אזרחים , להשתמש בשרותי gov.il ולבצע
> >> תשלומים באינטרנט .
> >> הדבר כבר מתבע כרגע בחברות שלהם הועברו כרטיסים חכמים שהונפקו ע"י משרד
> >> האוצר . הכוונה היא לאפשר (ואף לחייב) גם אזרחים לעשות כך (כרגע חייבות בכך
> >> חברות שיש להם הכנסות בסדר גודל מסויים , את תשלומי המע"מ הם צריכים לבצע
> >> דרך האינטנרט) .
> >>
> >>
> >> בעיה טכנולוגית ראשונה :
> >> על הכרטיס , יש את המפתח הפרטי , כידוע לכם , לא ייתכן שמישהו אחר ינפיק
> >> לצרכן מפתח פרטי ומפתח ציבורי - בעיקר כאשר אותו גורם הוא גם צד לעיסקה ..
> >> אמנם , לכאורה מבטיחים לנו שהם לא מעתיקים את המפתח הפרטי - מי שרוצה מוזמן
> >> להאמין להבטחה שלהם .
> >>
> >> בעיה שניה:
> >> התוכה שעושים בה כרגע שימוש על מנת לקרוא את הכרטיס בתחנת הקצה (בבית או
> >> בעבודה) על מנת להתחבר לבצורה מאובטחת לאתר תהילה , יאנה תוכנה חופשית (זה
> >> מילא) , אבל היא גם לא עובדת על לינוקס .. כלומר , אם יכפו על מישהו את זה
> >> , הוא ייאלץ לעבוד על windows .
> >> הנה ההסבר לגביי התוכנה שעושים בה שימוש כרגע :
> >> http://www.tehila.gov.il/Tehila1/TopNav/MimshalZamin/smartCardHelp.htm
> >>
> >>  לידיעתכם ודעתכם .
> >>
> >> - דורון
> >>
> >> --
> >>
> >> קורסי לינוקס וקוד פתוח - המסלולים
> >> החדשים
> >>
> >> Office +972-3-9533603
> >> E-Mail do...@ofek.biz
> >> http://www.ofek.biz
> >>
> >> Please don't send me Word or PowerPoint attachments. See
> >> http://www.gnu.org/philosophy/no-word-attachments.html
> >>
> >> P Save a tree...please don't print this e-mail* *
> >>
> >> ___
> >> Discussions mailing list
> >> Discussions@hamakor.org.il
> >> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> >
> > --
> > Tomer
> >
> > ___
> > Discussions mailing list
> > Discussions@hamakor.org.il
> > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> 

___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: A Weird Interpretation of the GPL

2009-12-11 חוט Shai Berger 
Shlomi,

Why do you bother those of us who are not subscribed to Linux-IL with an 
argument for which you have received (what appears to be) a satisfactory 
answer in the original forum -- 
http://www.mail-archive.com/linux...@cs.huji.ac.il/msg57007.html ?

One thing contributing to the strength of Tzafrir's comments there is that in 
three weeks, you never bothered to refute them. Instead, you chose to simply 
repeat your claims to a different forum. Why?

Sincerely,
Shai.


On Friday 11 December 2009, Shlomi Fish wrote:
> Hi Mikhael and all!
> 
> In the previous discussion about the FOSS Licences Wars, Migo has protected
> the GPL and the LGPL claiming they were the best strong copyleft and weak
> copyleft (respectively) licences , and that there was no point in phrasing
> shorter, easier to understand and shorter ones.
> 
> However, as I discovered based on this Linux-IL discussion:
> 
> http://www.mail-archive.com/linux...@cs.huji.ac.il/msg56993.html
> 
> NMAP added the following clauses of interpretation to the GPL (possibly
>  mis- interpretation) at the top here:
> 
> http://www.mail-archive.com/linux...@cs.huji.ac.il/msg57004.html
> 
> 
> * Note that the GPL places important restrictions on "derived works", yet *
>  * it does not provide a detailed definition of that term.  To avoid  
>  * * misunderstandings, we consider an application to constitute a 
>   * * "derivative work" for the purpose of this license if it does any of
>  the * * following:
>   * * o Integrates source code from Nmap   
>* * o Reads or includes Nmap copyrighted data files, such as
> * *   nmap-os-db or nmap-service-probes.   
>  * * o Executes Nmap and parses the results (as opposed to typical
>  shell or  * *   execution-menu apps, which simply display raw Nmap output
>  and so are  * *   not derivative works.)  
>   * * o Integrates/includes/aggregates Nmap into a proprietary
>  executable * *   installer, such as those produced by InstallShield.  
>  * * o Links to a library or executes a program that does
>  any of the above   * *
> 
> 
> Now this is not only not according to the commonly accepted interpretation
>  of the GPL (which allows one to execute GPLed programs from other
>  programs, and to re-use their output without restrictions), it also
>  violates the Free Software Definition that reads:
> 
> 
> The freedom to run the program, for any purpose (freedom 0).
> 
> 
> To his "defence", Fyodor (the nmap developer) said that:
> 
> <<
> Software can be considered free software without being straight GPL.
> The BSD licenses are one example of this.  Also, we don't claim that
> Nmap is plain GPLv2.  And to reduce confusion even further, we're
> planning to change to a license like this somday:
> 
> http://nmap.org/npsl/npsl-annotated.html
> 
> But we've been too busy coding to get it reviewed by an open source
> lawyer, and I believe that step is important as I'm a programmer and I
> don't pretend to be an expert in copyright law.
> 
> 
> So my question is, if the GPL allows such blatant misinterpretations of it,
> just so projects can wear the free software fig-leaf, what good is it? I
> download a GPLed program, use it in proprietary contexts, and then someone
>  say "Wait! I've interpreted it just like the nmap people", and then I'm
>  screwed.
> 
> There's also:
> 
> http://zgp.org/pipermail/linux-elitists/2009-February/012786.html
> 
> Can anyone really trust the GPL licences if they are so vague?
> 
> Regards,
> 
>   Shlomi Fish
> 

___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: A Weird Interpretation of the GPL

2009-12-11 חוט Shai Berger 
On Friday 11 December 2009, Shlomi Fish wrote:
> On Friday 11 Dec 2009 14:01:11 Shai Berger wrote:
> > Shlomi,
> >
> > Why do you bother those of us who are not subscribed to Linux-IL with an
> > argument for which you have received (what appears to be) a satisfactory
> > answer in the original forum --
> > http://www.mail-archive.com/linux...@cs.huji.ac.il/msg57007.html ?
> 
> 1. It's more on-topic here.
> 

Granted.

> 2. I didn't find the answer satisfactory - essentially Tzafrir said
>  "everyone can interpret the GPL as he sees fits" and there will be Chaos
>  across the land.
> 

No, he said that earlier. What he said this time was that everyone can 
interpret *any* license as they see fit. The intelligent reader may be 
expected to infer the missing "and be laughed out of court". Actually, there's 
no need for that.

For the actual matter at stake, it is my (non-lawyer) opinion that their 
interpretation is no more valid than an interpretation of the 3-clause BSD 
license that says the copyright holder is owed money for use of the program.

One more point about your argument there: You present it as if it were an 
attack on the {L,}GPL for invoking the undefined, "vague" notion of derived 
work. But what you end up with -- "just use a permissive license" -- is an 
attack on copyleft itself. That is you do not attack the instrument at hand, 
but the intention in its use. That is fine, if you're upfront about it.

> > One thing contributing to the strength of Tzafrir's comments there is
> > that in three weeks, you never bothered to refute them. Instead, you
> > chose to simply repeat your claims to a different forum. Why?
> 
> See above.
> 

The above answers "why you repeated your claims to a different forum", not 
"why did you fail to refute the counter argument" -- except, perhaps, that 
part of that message somehow escaped your attention.

> Thanks (not!) for top-posting.
> 
I stand corrected. I should have indeed removed the part of your message I was 
not responding directly to. Thanks for fixing that for me.

- Shai.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Fwd: Heads up: Israel software patents

2009-12-13 חוט Shai Berger 
Thanks, Shlomi,

The official call for opinions is:

http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/News/kol+kore.htm



On Sunday 13 December 2009 11:47:58 Shlomi Fish wrote:
> --  Forwarded Message  --
> 
> Subject: Heads up: Israel software patents
> Date: Sunday 13 Dec 2009, 09:42:46
> From: Oron Peled 
> To: "linux-il" 
> 
> Watch out, the land grab is heading our way...
> 
>  "The Israeli Patent Office (IPO) has launched a consultation on whether
>   or not to allow software patents, with a February 2010 deadline"
> 
>  http://news.swpat.org/2009/11/israel-in-danger-of-software-patents/
>  http://en.swpat.org/wiki/Israel
> 
> 
> 
> -
> 
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Fwd: Heads up: Israel software patents

2009-12-13 חוט Shai Berger 
הערה חשובה אחת: הפטנט של אמזון שאתה מדבר עליו הוא, באופן ברור, פטנט של "שיטה 
עסקית" (יש מונח עברי רשמי מתאים יותר ל-Business method?).

לרשם, כרגע, יש עמדה מוצקה כנגד פטנטים כאלה (וטוב שכך), והוא רואה גם קשר בין 
פטנטים על תוכנה לפטנטים על שיטה עסקית (ההערות האחרונות שלו על פטנטים של תוכנה, 
משנת 2006, באו בתגובה לבקשת פטנט על שיטה עסקית).

יכול להיות שבהנתן עמדות אלו, חיבור שני סוגי הפטנטים זה עם זה מועיל לעמדה 
המתנגדת לפטנטים על תוכנה מכל וכל. עדיין, אני חושב שלטובת דיון בהיר ומושכל 
יותר, ראוי להפריד ביניהם.

מעבר לכך, אני חושב שכדאי להדגיש את הטעמים הפרקטיים לההתנגדות לפטנטים על-פני 
הטעמים האידאולוגיים (אני גם חושב שאם היינו מדברים על פטנטים לתקופה סבירה, נאמר 
חמש שנים, עם מבחנים חמורים להתקדמות המצאתית והקפדה על תחולה צרה מספיק, פטנטים 
על תוכנה לא היו כל כך רעים). אבל יכול להיות שזה רק אני.

On Sunday 13 December 2009 16:56:07 Eyal Levin wrote:
> מסמך שהכין עו"ד יהונתן קלינגר:
> http://wiki.hamakor.org.il/index.php?title=Software_patents
> 
> הערותיכם,
> 
> אייל
> 
> On Sun, Dec 13, 2009 at 15:53, Shai Berger  wrote:
> 
> Thanks, Shlomi,
> 
> The official call for opinions is:
> 
> http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/News/kol+kore.htm
> 
> On Sunday 13 December 2009 11:47:58 Shlomi Fish wrote:
> > --  Forwarded Message  --
> >
> > Subject: Heads up: Israel software patents
> > Date: Sunday 13 Dec 2009, 09:42:46
> > From: Oron Peled 
> > To: "linux-il" 
> >
> > Watch out, the land grab is heading our way...
> >
> >  "The Israeli Patent Office (IPO) has launched a consultation on whether
> >   or not to allow software patents, with a February 2010 deadline"
> >
> >  http://news.swpat.org/2009/11/israel-in-danger-of-software-patents/
> >  http://en.swpat.org/wiki/Israel
> >
> >
> >
> > -
> 
> ___
> Discussions mailing list
> Discussions@hamakor.org.il
> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> 
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Fwd: Heads up: Israel software patents

2009-12-13 חוט Shai Berger 
On Sunday 13 December 2009 17:26:39 Jonathan J. Klinger wrote:
> הרחב. מהם הטעמים הפרקטיים לדעתך?
> 
עניין של גישה, הרבה פעמים של ניסוחים בלבד. למשל:

-- הייתי מנסח יותר עדין: לא "פטנטים אינם מקדמים חדשנות" וגו', אלא "למרות 
הפוטנציאל הגלום בהם לכאורה לקדם חדשנות, הוכח שפטנטים על תוכנה גורמים יותר נזק 
מתועלת".

-- בעניין "צורות הביטוי", לא צריך לטעון שבעולם התכנה צורות הביטוי מוגבלות יותר 
(שזה אפקטיבית מה שאומר הניסוח הנוכחי) ולכן פטנטים על תוכנה רעים, אלא שהנסיון 
מראה שהפטנטים הניתנים על תוכנה נוטים להיות רחבים יותר.

-- במקרה של TomTom, במקום להאשים את מיקרוסופט בנסיון פגיעה בצדדים שלישיים 
(האשמה לא נכונה לדעתי), עדיף להסביר למה עדיף לשוק שסטנדרטים יהיו פתוחים באמת, 
וש-TomTom יוכלו לפתח מכשירים (ולציין ש-Fat32, כטכנולוגיה בת 15, כבר היתה צריכה 
להיות שטח ציבורי).

-- הטענות על הרחקת הקהילה וצינון התלהבות המשתתפים צריכות להיות מגובות בנתונים 
(למשל, בציטוטים של מיגל דה-איקאזה על זה שהם מתעלמים מפטנטים כי אי-אפשר לפתח 
כלום בלי לדרווך על מישהו) אחרת הן נראות קצת כמו הפחדות באוויר.

-- בהקשר הזה, כדאי להבהיר למי שלא מכיר שרוב הפרוייקטים הגדולים של תוכנה חופשית 
מפותחים ע"י חברות למטרת רווח (ולהזכיר את נערי הפוסטר לינוקס ומוזילה), ויחד עם 
זאת פרוייקטים עצומים ומוצלחים מורמים גם בעיקר ע"י מתנדבים מהקהילה (ולגבות עם 
נתוני הקומיט של KDE, למשל).

במהלך השבוע אני מקווה שיהיה לי יותר זמן להשתתף בניסוח -- אני לא יודע מתי עדיף 
לשלוח להם מבחינת תשומת הלב שזה יזכה לה. מצד אחד, יש זמן עד פברואר; מצד שני, 
לקראת הסוף בטח יתעוררו הרבה אנשים והקול שלנו יטבע בין האחרים.

> 2009/12/13 Shai Berger 
> 
> > הערה חשובה אחת: הפטנט של אמזון שאתה מדבר עליו הוא, באופן ברור, פטנט של
> > "שיטה
> > עסקית" (יש מונח עברי רשמי מתאים יותר ל-Business method?).
> >
> > לרשם, כרגע, יש עמדה מוצקה כנגד פטנטים כאלה (וטוב שכך), והוא רואה גם קשר
> > בין פטנטים על תוכנה לפטנטים על שיטה עסקית (ההערות האחרונות שלו על פטנטים
> > של תוכנה,
> > משנת 2006, באו בתגובה לבקשת פטנט על שיטה עסקית).
> >
> > יכול להיות שבהנתן עמדות אלו, חיבור שני סוגי הפטנטים זה עם זה מועיל לעמדה
> > המתנגדת לפטנטים על תוכנה מכל וכל. עדיין, אני חושב שלטובת דיון בהיר ומושכל
> > יותר, ראוי להפריד ביניהם.
> >
> > מעבר לכך, אני חושב שכדאי להדגיש את הטעמים הפרקטיים לההתנגדות לפטנטים
> > על-פני הטעמים האידאולוגיים (אני גם חושב שאם היינו מדברים על פטנטים לתקופה
> > סבירה, נאמר
> > חמש שנים, עם מבחנים חמורים להתקדמות המצאתית והקפדה על תחולה צרה מספיק,
> > פטנטים
> > על תוכנה לא היו כל כך רעים). אבל יכול להיות שזה רק אני.
> >
> > On Sunday 13 December 2009 16:56:07 Eyal Levin wrote:
> > > מסמך שהכין עו"ד יהונתן קלינגר:
> > > http://wiki.hamakor.org.il/index.php?title=Software_patents
> > >
> > > הערותיכם,
> > >
> > > אייל
> > >
> > > On Sun, Dec 13, 2009 at 15:53, Shai Berger  wrote:
> > >
> > > Thanks, Shlomi,
> > >
> > > The official call for opinions is:
> > >
> > > http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/News/kol+kore.htm
> > >
> > > On Sunday 13 December 2009 11:47:58 Shlomi Fish wrote:
> > > > --  Forwarded Message  --
> > > >
> > > > Subject: Heads up: Israel software patents
> > > > Date: Sunday 13 Dec 2009, 09:42:46
> > > > From: Oron Peled 
> > > > To: "linux-il" 
> > > >
> > > > Watch out, the land grab is heading our way...
> > > >
> > > >  "The Israeli Patent Office (IPO) has launched a consultation on
> >
> > whether
> >
> > > >   or not to allow software patents, with a February 2010 deadline"
> > > >
> > > >  http://news.swpat.org/2009/11/israel-in-danger-of-software-patents/
> > > >  http://en.swpat.org/wiki/Israel
> > > >
> > > >
> > > >
> > > > -
> > >
> > > ___
> > > Discussions mailing list
> > > Discussions@hamakor.org.il
> > > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> 
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: אורי שבתאי: מצגות " מכירת" קוד פתוח

2010-01-14 חוט Shai Berger 
On Thursday 14 January 2010 10:07:47 Yaron Shahrabani wrote:
> 
> השיווק והפרסום עליו אנו דנים מורכב מחיסול נגעים בחברה הישראלית - בין אם זה
> מלחמה בקפיטליזם

תוכנה חופשית לא מנוגדת לקפיטליזם, היא מנוגדת לתוכנה קניינית. הטענה שקפיטליזם 
הוא "נגע" היא מסוג הטענות הפוליטיות שהקהילה צריכה להתרחק מהן. מספיק אנשים כאן 
משתמשים בתוכנה חופשית ומפתחים אותה בעיקר מתוך אמונה שזה טוב לעסקים שלהם.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: קול קורא לסיוע לפרוייקט - דרושה עזרתכם

2010-02-23 חוט Shai Berger 
On Tuesday 23 February 2010, Yaron Shahrabani wrote:
> סלחו לי אם אני מעט סוטה מהנושא

אתה סוטה הרבה מהנושא, ולכיוונים ש"המקור" לא צריכה להתעסק בהם.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: פה הג'ורה של רם-און הוא הייצוג של העמותה

2010-03-27 חוט Shai Berger 
On Sunday 28 March 2010, Ddorda wrote:
> קודם כל, מותר לו להתבטא איך שבא לו בבלוג האישי שלו, אף־אחד לא מחויב לקרוא.

לפני כמה שנים היה מקרה של חבר ועד שכתב, גם כן בבלוג האישי שלו, דברים שלדעתי 
היו (ועודם) שטויות מוחלטות כל כך, שמי שהיה מייחס אותם לעמותה היה מגיע למסקנה 
שזו עמותה של אנשים מנותקים לחלוטין מהמציאות. אז חשבתי כמו זוהר, וניסיתי "לחנך" 
(גם כן בתגובות בבלוג) את חבר הועד "הסורר". הוא לא התחנך, ולעמותה לא נגרם כל 
נזק משמעותי.

לכן אני חושב, זוהר, שאתה יכול להסיר מלבך את הדאגה לשלום העמותה.

זה לא אומר שאני תומך בהטחת עלבונות, אבל גם:

>שנית, כמו שהוא ניסה להסביר לך בבלוג, כך גם אני הבנתי מהפוסט, שכשהוא כתב
>"ימני פח הזבל" הוא התכוון לימנים שבאים ועושים בלאגן, לא שכל ימני הוא פח זבל
>או משהו בסגנון.

ואני הבנתי את זה אפילו בצורה יותר צרה, כהתייחסות לתגובות ספציפיות באתרים 
שאליהם הפנה הפוסט. אני טורח לציין את זה, כי הפוסט הופיע ברסס ה"נקי" של העמותה, 
שניתן לטעון (בדוחק) שהוא כן פורום של העמותה.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: המקלדת העברית ב־Ubuntu Touch

2013-10-02 חוט Shai Berger 
הי ירון,

On Tuesday 01 October 2013 16:09:43 Yaron Shahrabani wrote:

> שני דברים שישר קפצו לי לעין הם העובדה שאין גרש וגרשיים וגם שסימן השקל
> בעדיפות נמוכה מדי 

הדבר הראשון שקפץ לי לעין הוא המחסור המוחלט בניקוד. השני הוא שאין שם מקף עברי 
(המכונה מקף־כתף). 

העברתי את ההודעה לחברי בועדת מכון התקנים לעברית במערכות ממוחשבות (שהשלימה 
לאחרונה, סוף סוף, רוויזיה של תקן המקלדת העברית – המיועד למקלדות פיסיות, לא 
למסכי מגע). אני מצפה להערות נוספות מהם.

שי.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: שוב פטור ממכרז למייקרוסופט - בהיקף של 20 מליון

2013-10-17 חוט Shai Berger 
אי אפשר -- זה כבר עבר.

On Thursday 17 October 2013 17:31:53 Ira Abramov wrote:
> אבל חשבתי שאיציק כהן יושב...
> 
> On Thu, Oct 17, 2013 at 5:18 PM, Doron Ofek  wrote:
> > לא כדאי לעשות עם זה משהן ?
> > 
> > http://iframe.gov.il/Purchasing/Templates/Purchasing/TendersSearch/Single
> > FreeTenderDisplay_.aspx?idPniya=545990
> > 
> > 
> > --
> > Doron Ofek | www.ofek.biz | do...@ofek.biz |
> > 
> > |Silent Circle Phone (Anonymous and Secure line):
> > |1(408)609-5140(California) Office Phone IL: +972-3-9533603  UK:
> > |442070482630  US: 17204776263 |
> > 
> > ___
> > Discussions mailing list
> > Discussions@hamakor.org.il
> > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: שוב פטור ממכרז למייקרוסופט - בהיקף של 20 מליון

2013-10-23 חוט Shai Berger 
הי תומר וכולם,

הפתיל קצת נרדם, אבל אני לא רוצה שנעזוב את זה. אז אני מעיר אותו. קודם כל, אם 
מישהו כבר התחיל לפעול בעניין, אז סחתיין, תבורכו, ואני לפחות אשמח אם גם תעדכנו 
אותנו; ההמשך כתוב תחת ההנחה ששום דבר לא התקדם מאז יום ששי האחרון.

On Thursday 17 October 2013 17:09:45 Tomer Cohen wrote:

> בואו נתחיל בבקשת מידע לגבי הסיבות שהם טוענים שאין יכולת החלפה מבחינה
> טכנולוגית, ואחרי שנדע מהם אותם הצרכים נוכל להציג חלופה זולה יותר מבחינה
> כלכלית.

אתה צודק מאד.

למישהו כאן יש נסיון בהגשת בקשות כאלו?

מצאתי את http://ozar.mof.gov.il/ptzibur.htm, אבל הוא קצת מעופש... 

‏http://www.mof.gov.il/Pages/FreeIinfo.aspx נראה הרבה יותר מבטיח.

לפי
‏‏http://ecom.gov.il/Counter/general/homepage.aspx?counter=38&catalog=1&category=InfoPayments&language=he

זה גם יעלה איזה 200 ₪.

אני חושב שעדיף שהבקשה תוגש רשמית ע״י העמותה, אבל אני אומר את זה רק כחבר עמותה; 
כחבר ועדת ביקורת, אני אומר שבשביל זה צריך אישור ועד -- ודאי לגבי התשלום, אבל 
גם מינוי של נציג העמותה לצורך העניין (בהנחה שמי שיטפל בזה יהיה אחד המשתתפים 
בפתיל, ולא חבר ועד).

מישהו רוצה להיות הנציג הזה?

שי
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: הגשת בקשה להטמעת ת״י 1452 ב־xkb-configure

2013-11-10 חוט Shai Berger 

On Sunday 10 November 2013 18:14:00 Ira Abramov wrote:
> עובד על זה. בינתיים מבלה עם ”המקלדת החדשה“ שלי :)
> 
> שאלה – כמה מאוחר להוסיף סימנים לתקן? אני גדלתי על תרגומים ישנים של לא מעט
> ספרים שהשתמשו ב־«סימני ציטוט משולשים». אני יודע שזה סתם נוסטלגיה אישית של
> מעטים מאיתנו, אבל רמה שלישית של <,> פנויה. ג'אסט סיינג...

התקן נמצא בשלב של „הערות הציבור”, כך שאתה יכול להציע הצעות. יחד עם זאת, סימני 
הציטוט המשולשים אינם סימני פיסוק מקובלים בעברית, לא לפי האקדמיה ולא בציבור, 
לכן אני חושש שסיכויי הקבלה קטנים.

מצד שני, הרמה הרביעית פנויה כולה, וכמעט ממש מיועדת להרחבות פרטיות.

שי.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: הגשת בקשה להטמעת ת״י 1452 ב־xkb-configure

2013-11-11 חוט Shai Berger 
On Monday 11 November 2013 09:12:13 Yaron Shahrabani wrote:
> השפעה רוסית למיטב ידיעתי, בעכו יש מוזיאון בשם „אוצרות בחומה“, אחד האוצרים
> שם את ידיו על כרטיסי ברכה מלפני שנת 1900 חלקם ביידיש וחלקם בעברית
> באורתוגרפיה שונה לחלוטין מזו שלנו ושם השתמשו בעיקר בסוגריים המשולשים
> ובסימני ציטוט „כאלה“.

לא „כאלה“, „כאלה” (שים לב לכיוון של המרכאות הסוגרות). אין לי מראה מקום, אבל 
אמיר אהרוני אמר בועדת התקנים שאלו הן המרכאות התקניות, הנאות יותר, לפי האקדמיה; 
כלומר, השימוש במרכאות ה"מקובלות" אינו אלא פשרה, הנובעת בעיקרה ממגבלות טכניות 
(כלומר, של מערכות המיכון המשרדי הישנות – לא רק מחשבים, גם מכונות כתיבה).

אי לכך המרכאות „האלו” נמצאות בתקן החדש.

אגב, אותו־סיפור־עצמו עם-המקף.

שי.
> 
> Yaron Shahrabani
> 
> 
> 
> 
> 
> 2013/11/10 Ira Abramov 
> 
> 
> > אולי היום לא, אבל בשנות השלושים-ארבעים-חמישים-שישים הסימנים האלו שימשו
> > הרבה בספרים, למשל בתרגומים הישנים לקרל מאי, אריך קסטנר, ז'ול וורן ועוד
> > ספרי
 ילדות שלי, כאמור.
> >
> >
> >
> >
> > 2013/11/10 Shai Berger 
> >
> >
> >
> >>
> >>
> >> On Sunday 10 November 2013 18:14:00 Ira Abramov wrote:
> >> 
> >> > עובד על זה. בינתיים מבלה עם ”המקלדת החדשה“ שלי :)
> >> >
> >> >
> >> >
> >> > שאלה – כמה מאוחר להוסיף סימנים לתקן? אני גדלתי על תרגומים ישנים של לא
> >> 
> >> מעט
> >> 
> >> > ספרים שהשתמשו ב־«סימני ציטוט משולשים». אני יודע שזה סתם נוסטלגיה אישית
> >> 
> >> של
> >> 
> >> > מעטים מאיתנו, אבל רמה שלישית של <,> פנויה. ג'אסט סיינג...
> >>
> >>
> >>
> >> התקן נמצא בשלב של „הערות הציבור”, כך שאתה יכול להציע הצעות. יחד עם זאת,
> >> סימני
> >> הציטוט המשולשים אינם סימני פיסוק מקובלים בעברית, לא לפי האקדמיה ולא
> >> בציבור,
> >> לכן אני חושש שסיכויי הקבלה קטנים.
> >>
> >>
> >>
> >> מצד שני, הרמה הרביעית פנויה כולה, וכמעט ממש מיועדת להרחבות פרטיות.
> >>
> >>
> >>
> >> שי.
> >>
> >>
> >
> >
> >
> >
> > ___
> > Discussions mailing list
> > Discussions@hamakor.org.il
> > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> >
> >
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: הגשת בקשה להטמעת ת״י 1452 ב־xkb-configure

2013-11-11 חוט Shai Berger 
כמובן, לא דיברתי על מה שראית, אלא על מה ש(אמיר אמר ש)האקדמיה אומרת.

לגבי הסוגריים המשולשים – אני חושב שההשפעה הרוסית היא „מסדר שני”, והמקור צרפתי; 
אתה רואה את זה הרבה גם בטקסטים ערביים.

שי.

On Monday 11 November 2013 10:29:09 Yaron Shahrabani wrote:
> הסיבה שאני כופר במירכאות פתיחה פתיחה ומעדיף פתיחה סגירה (פונות זו אל זו
> במקום לאותו כיוון - לפעמים זה גם נקרא Double-9 וההפוכות Double-6) היא
> שסוגריים פונים אחד אל השני ואין שום משמעות לפתיחה פתיחה ברצף ואגב, בכרטיסי
> הברכה האלה זה כתוב פתיחה סגירה ולא פתיחה פתיחה וכך גם בכתבי עת יהודיים
> עתיקים (במקרה משה נחמיאס גם קשור לזה איכשהו).
> 
> Yaron Shahrabani
> 
> 
> 
> 
> 
> 2013/11/11 Shai Berger 
> 
> 
> > On Monday 11 November 2013 09:12:13 Yaron Shahrabani wrote:
> > 
> > > השפעה רוסית למיטב ידיעתי, בעכו יש מוזיאון בשם „אוצרות בחומה“, אחד
> > > האוצרים
> > > שם את ידיו על כרטיסי ברכה מלפני שנת 1900 חלקם ביידיש וחלקם בעברית
> > > באורתוגרפיה שונה לחלוטין מזו שלנו ושם השתמשו בעיקר בסוגריים המשולשים
> > > ובסימני ציטוט „כאלה“.
> >
> >
> >
> > לא „כאלה“, „כאלה” (שים לב לכיוון של המרכאות הסוגרות). אין לי מראה מקום,
> > אבל
 אמיר אהרוני אמר בועדת התקנים שאלו הן המרכאות התקניות, הנאות יותר,
> > לפי האקדמיה;
> > כלומר, השימוש במרכאות ה"מקובלות" אינו אלא פשרה, הנובעת בעיקרה ממגבלות
> > טכניות
> > (כלומר, של מערכות המיכון המשרדי הישנות – לא רק מחשבים, גם מכונות כתיבה).
> >
> >
> >
> > אי לכך המרכאות „האלו” נמצאות בתקן החדש.
> >
> >
> >
> > אגב, אותו־סיפור־עצמו עם-המקף.
> >
> >
> >
> > שי.
> > 
> > >
> > >
> > > Yaron Shahrabani
> > >
> > >
> > >
> > > 
> > >
> > >
> > >
> > >
> > >
> > > 2013/11/10 Ira Abramov 
> > >
> > >
> > >
> > >
> > > > אולי היום לא, אבל בשנות השלושים-ארבעים-חמישים-שישים הסימנים האלו
> > > > שימשו
> > > > הרבה בספרים, למשל בתרגומים הישנים לקרל מאי, אריך קסטנר, ז'ול וורן
> > > > ועוד
> > > > ספרי
> >  
> >  ילדות שלי, כאמור.
> >  
> > > >
> > > >
> > > >
> > > >
> > > >
> > > > 2013/11/10 Shai Berger 
> > > >
> > > >
> > > >
> > > >
> > > >
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >> On Sunday 10 November 2013 18:14:00 Ira Abramov wrote:
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >> > עובד על זה. בינתיים מבלה עם ”המקלדת החדשה“ שלי :)
> > > >> >
> > > >> >
> > > >> >
> > > >> >
> > > >> >
> > > >> > שאלה – כמה מאוחר להוסיף סימנים לתקן? אני גדלתי על תרגומים ישנים של
> > 
> > לא
> > 
> > > >>
> > > >>
> > > >> מעט
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >> > ספרים שהשתמשו ב־«סימני ציטוט משולשים». אני יודע שזה סתם נוסטלגיה
> > 
> > אישית
> > 
> > > >>
> > > >>
> > > >> של
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >> > מעטים מאיתנו, אבל רמה שלישית של <,> פנויה. ג'אסט סיינג...
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >> התקן נמצא בשלב של „הערות הציבור”, כך שאתה יכול להציע הצעות. יחד עם
> > 
> > זאת,
> > 
> > > >> סימני
> > > >> הציטוט המשולשים אינם סימני פיסוק מקובלים בעברית, לא לפי האקדמיה ולא
> > > >> בציבור,
> > > >> לכן אני חושש שסיכויי הקבלה קטנים.
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >> מצד שני, הרמה הרביעית פנויה כולה, וכמעט ממש מיועדת להרחבות פרטיות.
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >> שי.
> > > >>
> > > >>
> > > >>
> > > >
> > > >
> > > >
> > > >
> > > >
> > > >
> > > > ___
> > > > Discussions mailing list
> > > > Discussions@hamakor.org.il
> > > > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> > > >
> > > >
> > > >
> >
> >
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: הגשת בקשה להטמעת ת״י 1452 ב־xkb-configure

2013-11-11 חוט Shai Berger 
On Sunday 10 November 2013 18:14:00 Ira Abramov wrote:
> אני יודע שזה סתם נוסטלגיה אישית של מעטים מאיתנו, אבל רמה שלישית של <,>
> פנויה. ג'אסט סיינג...

אוי, שכחתי: אתה כנראה עובד לפי טיוטה ישנה של התקן (האתר של שחר, בפעם האחרונה 
שבדקתי, לא היה לגמרי מעודכן). בגרסה הנוכחית (שיצאה להערות הציבור), ברמה 
השלישית של <,> נמצאות המרכאות הבודדות ‚היפות’ (בדיוק מתחת ל„כפולות”).

שי.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: הגשת בקשה להטמעת ת״י 1452 ב־xkb-configure

2013-11-11 חוט Shai Berger 
אתה יכול לראות גרסה מעודכנת באתר עריכת הפרישות שלי:

‏http://webkeys.platonix.co.il/layouts/show/system/si1452/‎

(אני צריך לסדר שם קצת את התצוגה של הניקוד, בעיקר בחירת־פונטים־למתקדמים).

לגבי הגשת הערות, בגדול זה במכון התקנים, אבל ההפניות לתקן הזה משום מה עדיין לא 
מופיעות באתר שלהם כמו שצריך. אני מברר את זה.

שי.

On Monday 11 November 2013 14:24:36 Ira Abramov wrote:
> טוב לדעת. איפה הגרסא הנכונה אם כך, ואיפה מגישים הערות?
> 
> 
> 2013/11/11 Shai Berger 
> 
> > On Sunday 10 November 2013 18:14:00 Ira Abramov wrote:
> > > אני יודע שזה סתם נוסטלגיה אישית של מעטים מאיתנו, אבל רמה שלישית של <,>
> > > פנויה. ג'אסט סיינג...
> > 
> > אוי, שכחתי: אתה כנראה עובד לפי טיוטה ישנה של התקן (האתר של שחר, בפעם
> > האחרונה
> > שבדקתי, לא היה לגמרי מעודכן). בגרסה הנוכחית (שיצאה להערות הציבור), ברמה
> > השלישית של <,> נמצאות המרכאות הבודדות ‚היפות’ (בדיוק מתחת ל„כפולות”).
> > 
> > שי.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: הגשת בקשה להטמעת ת״י 1452 ב־xkb-configure

2013-11-11 חוט Shai Berger 

On Monday 11 November 2013 14:59:32 Shai Berger wrote:

> לגבי הגשת הערות, בגדול זה במכון התקנים, אבל ההפניות לתקן הזה משום מה עדיין
> לא מופיעות באתר שלהם כמו שצריך. אני מברר את זה.
> 
אופס, פספסתי ישיבה ולא שמתי לב לפרוטוקול כמו שצריך: זה לא „עדיין לא”, זה „כבר 
לא”. תקופת הערות הציבור הסתיימה לפני חודשיים, התקן עומד להתפרסם.

לידיעת המתעניינים: 

א. יש כוונה להתחיל לעבוד בקרוב על תקן מקלדת חדש, שאיננו עדכון של הישן, אלא 
אלטרנטיבה. שם צפויות „מהפכות” – כלומר, שינויים ברמות 1 ו־2 שמטרתם לייעל את 
ההקלדה. כבר יש כל מיני הצעות, למשל להפריד בין ו׳ ל־ן׳, ולסדר שסימני הפיסוק 
יהיו באותו מקום בעברית ואנגלית.

ב. למי שרוצה להכניס שינויים במיפוי הקיים, רוויזיה של תקן נערכת בעיקרון כל חמש 
שנים.

שי.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: הגשת בקשה להטמעת ת״י 1452 ב־xkb-configure

2013-11-28 חוט Shai Berger 
שלומות,

התחלתי להכין את התיקון ל־Freedesktop.org. אתם יכולים לראות את העבודה כאן:
‏https://github.com/shaib/xkeyboard-config/commits/si1452-2013

עוד לא בדקתי כלום -- רק ערכתי את הקובץ של העברית -- אבל מי שמתעניין ורוצה 
לעזור יכול לנסות לבנות ולבדוק (או, אם אתם קצת מזוכיסטים, לבדוק בעין).

תודה מראש לכל מי שעוזר,

שי



___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: הגשת בקשה להטמעת ת״י 1452 ב־xkb-configure

2013-11-28 חוט Shai Berger 
בתקן זה לא ייכנס, כי אלה סימנים שגם לא רואים אותם וגם לא אמורים לבוא לבד (כל 
שימוש של אחד מהם אמור להסגר בתו PDF); ולכן יש קונצנזוס בועדה שהכנסתם למקלדת רק 
תעודד שגיאות שימוש מרובות. תהיה, כנראה, המלצה באיזשהו תקן, לאפשר איכשהו לסמן 
קטע ולהקיף אותו ב־LRE/RLE ו־PDF, אבל זה לא במיפוי המקלדת. מאותה סיבה, אני לא 
רוצה להכניס אותם למקלדת העברית גם כהרחבה של התקן.

כן נמצאים במקלדת (ובתקן) LRM ו־RLM (‏9 ו־0 ברמה 3, כלומר עם alt ימני).

שי.

On Thursday 28 November 2013 10:29:37 Yaron Shahrabani wrote:
> סתם שאלה כללית: יש תכנית להוסיף RLE/LRE באחת מהרמות או שזה מוגזם?
> 
> Yaron Shahrabani
> 
> 
> 
> 
> 
> 2013/11/27 Shai Berger 
> 
> > שלומות,
> > 
> > התחלתי להכין את התיקון ל־Freedesktop.org. אתם יכולים לראות את העבודה כאן:
> > ‏https://github.com/shaib/xkeyboard-config/commits/si1452-2013
> > 
> > עוד לא בדקתי כלום -- רק ערכתי את הקובץ של העברית -- אבל מי שמתעניין ורוצה
> > לעזור יכול לנסות לבנות ולבדוק (או, אם אתם קצת מזוכיסטים, לבדוק בעין).
> > 
> > תודה מראש לכל מי שעוזר,
> > 
> > שי
> > 
> > ___
> > Discussions mailing list
> > Discussions@hamakor.org.il
> > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: תרגום של xkeyboard-config

2013-11-29 חוט Shai Berger 
הי ירון וכולם,

קודם כל, קבל ח״ח. 
On Thursday 28 November 2013 09:30:42 Yaron Shahrabani wrote:
> היי חברים!

> כמה החלטות שלקחתי על עצמי:
> לכל אות יש סימון לפי תקן ISO ייחודי לסימון שפות בשתי אותיות (במקרים שזאת
> שפה פחות פופולרית אז 3 אותיות), האותיות של עברית הן he כאמור ובחרתי רק אותן
> לתרגם ל„עב“ בעוד שבכל השאר לא נגעתי, דעתכם?

לדעתי גם בעברית לא צריך לגעת –– זה נתון טכני.

> יש לי התלבטות לגבי תרגום המונח guillemets שאלו הסוגריים המשולשים שמשמשים
> לציון ציטוט בכל מיני שפות (« »), אשמח אם תוכלו להציע שם אם אתם מכירים.

סוגר מזוּוֶה (מלשון זווית) כפול ימני\שמאלי או מרכה מזוה כפולה, זה השם לפי התקן 
הישראלי ת״י 1489. אאל״ט הם „כפולים” כי יש גם יחידים. 

יש בתקן הזה שמות לכל מיני סימנים; אני חושש שאינני רשאי להפיץ את מסמך התקן 
בציבור, אבל אני יכול לברר, ובינתיים לשלוח אישית למי שמעוניין.

2 האגורות שלי, 

שי.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: עינב גנד גלילי

2013-12-29 חוט Shai Berger 
On Sunday 29 December 2013 22:44:57 yoel lion wrote:
> אני חירש כמו עומר. הבנתי שעינב עשתה פרודיה, לא?

התוכן פארודי, אבל היא הציגה את זה כהרצאה אמיתית לקהל נאיבי.

לא ברור עד כמה היא האמינה בעצמה בשטויות שהיא אמרה.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: עינב גנד גלילי

2013-12-30 חוט Shai Berger 
הממ, ההודעה הזו בפורום היא צינית (והמשך הדיון, בפרט הודעות נוספות של פותח 
השרשור, די מבהירים את זה).



On Tuesday 31 December 2013 00:15:55 Doron Ofek wrote:
> כן ראיתי .
> אבל כנראה שמישהו מנסה לנצל את ההמולה .. הלינקים מביאים לכנס שהיה לפני 9
> חודשים.
> 
> 
> On 12/31/2013 12:10 AM, Meir Kriheli wrote:
> ההודעה נשלחה לפורום לפני מספר ימים.
> 
> 
> 2013/12/30 Doron Ofek 
> 
> 
> אם אני לא טועה זה כנס שהיה במרץ האחרון ...
> האיגוד הסיר את ההרצאות שלה (את הצילום) ..
> 
> 
> On 12/30/2013 11:00 AM, Meir Kriheli wrote:
> לא ברור לי האם משהו מכל זה הגיע ל-isoc או אם אכפת להם - פרסמו בפורום
> ב־whatsup הזמנה לעוד הרצאה שלה:
> 
> http://whatsup.org.il/forum/61058
> 
> 
> 2013/12/30 Ira Abramov 
> כבר עשו את זה, לקחו פריים מההרצאה והוסיפו את המתורגמן האפריקני בחלון סגלגל
> למטה. היתה קבוצה נהדרת של ממים בפייסבוק (טפו!) בשם "פי אלף יותר ענב גנד
> גלילי!" אבל היא נמחקה, אני מניח שבשל איומים. אבל איפשהוא הממים האלו עדיין
> צפים באינטרנטים, אני מנחש.
> 
> אבל חזרה לטופיק...
> 
> 
> 2013/12/30 yoel lion 
> אוקיי, מסתמן שנולדה לנו הגרסה הגיקית של המתורגמן בדרום אפריקה
> 
> 
> בתאריך 30 בדצמבר 2013 בשעה 05:17, מאת Shachar Shemesh :
> On 29/12/13 22:44, yoel lion wrote:
> אני חירש כמו עומר. הבנתי שעינב עשתה פרודיה, לא?
> חפש ביוטיוב "צינור לילה ענב גלילי". יש להם לקט מתוך "המיטב" עם כיתוביות.
> 
> שחר
> 
> ___
> Discussions mailing list
> Discussions@hamakor.org.il
> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> 
> 
> ___
> Discussions mailing list
> Discussions@hamakor.org.il
> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> 
> 
> ___
> Discussions mailing list
> Discussions@hamakor.org.il
> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> 
> 
> 
> --
> Meir Kriheli
> http://meirkriheli.com
> 
> 
> ___
> Discussions mailing list
> Discussions@hamakor.org.il
> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> 
> 
> Doron Ofek | www.ofek.biz | do...@ofek.biz |
> 
> |Silent Circle Phone (Anonymous and Secure line): 1(408)609-5140(California)
> |Office Phone IL: +972-3-9533603  UK: 442070482630  US: 17204776263 |
> 
> ___
> Discussions mailing list
> Discussions@hamakor.org.il
> http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> 
> 
> 
> --
> Meir Kriheli
> http://meirkriheli.com
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: עינב גנד גלילי

2013-12-31 חוט Shai Berger 
On Tuesday 31 December 2013 08:22:52 Lior Kesos wrote:
> שי,
> אם תסתכל על מקור ההודעה והתוכן שלה תראה שהכוונה אינה צינית.

אנחנו מדברים על http://whatsup.org.il/forum/61058 ? ההודעה שקוראת ל־150 ₪ על 
הרצאה תשלום סמלי? ושכוללת בתוכה קישור לסרטון „ענב גלילי המיטב”, שמגחיך אותה 
לחלוטין? שהמשתמש האנונימי שלו לקח לעצמו, ככינוי, את אחד המושגים היותר מופרכים 
בהרצאה שלה (היא קשרה את „רומח הדרקון”, איכשהו, ל־red hat)?

או שאתה מתכוון להודעות כאן ברשימה? כי אני (בעקבות ההודעות של דורון ומאיר) 
התייחסתי רק לשרשור ב־whatsup.

שי
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

תקן המקלדת העברית החדש נכנס ל־xkeyboard-config

2014-01-14 חוט Shai Berger 
כרגע זה רק ב־master שלהם, אבל בקרוב תופיע פרישת מקלדת עם נִיקוּד במיקום הגיוני, 
מקף־כזה, „מרכאות משוכללות”, סימן ₪ על מקש ה־$ (עם alt) ועוד הפתעות – כברירת 
מחדל של הפרישה העברית, בהפצת הלינוקס הקרובה למקום מגוריכם.

שי.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: תקן המקלדת העברית החדש נכנס ל־xkeyboard-config

2014-01-15 חוט Shai Berger 
On Wednesday 15 January 2014 09:45:49 Yaron Shahrabani wrote:
> רוב תודות!
> 
> אני מנחש שזה אמור להופיע ב־Arch ובשלל ההפצות המתגלגלות באופן רשמי בקרוב או
> שזאת ירייה באפלה?

אני חושב שגם ההפצות המתגלגלות, ואפילו Arch, מחכים ש־upsrtream ישחררו גרסה ולא 
לוקחים קוד ישר מה־git. לפי ה־tag־ים של הגרסאות הקודמות, הגרסה הבאה של 
‏xkeyboard-config תצא בעוד כשבועיים עד חודש.

שי. 
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: תקן המקלדת העברית החדש נכנס ל־xkeyboard-config

2014-01-29 חוט Shai Berger 
אין לי שום ידע מעבר לקישורים שירון שלח, אבל שמתי לב ש:

א. לפי העקרונות שמופיעים שם, ההקפאה חלה על rules. קובץ הפרישה הוא ב־symbols;
ב. אין ענפים נפרדים לכל גרסה – כך שאם ההקפאה היתה אמורה להיות בתוקף, זה כנראה 
לא היה נכנס ל־master;
ג. לפי העקרונות, הגרסה אמורה לצאת ביום שלישי האחרון של החודש (שזה אתמול), אבל 
גם הגרסה הקודמת יצאה ביום שלישי הראשון של החודש הבא.

כך שאני אופטימי.

שי.

On Wednesday 29 January 2014 17:29:30 Yaron Shahrabani wrote:
> אנחנו בחריגה של יום מהמועד שהוכרז לגרסה החדשה, לצערנו השינוי נכנס אחרי
> ההקפאה כך שאי אפשר להתחייב שהשינוי אכן יופיע.
> להלן תיעוד השינויים האחרונים במאגר לרבות הוספת הפריסה:
> http://cgit.freedesktop.org/xkeyboard-config
> 
> להלן תכנית ההוצאה לאור של החבילה:
> http://www.freedesktop.org/wiki/Software/XKeyboardConfig/ReleaseSchedule
> 
> אם מישהו יודע משהו אשמח אם תשתפו.
> בברכה,
> 
> Yaron Shahrabani
> 
> 
> 
> 
> 
> 2014-01-15 עמיעד 
> 
> > ארץ׳ לא מכניסים גרסאות git למאגרים. ניתן להתקין גרסת גיט מ־AUR.
> > https://aur.archlinux.org/packages/xkeyboard-config-git/
> > 
> > עמיעד
> > 
> > ___
> > Discussions mailing list
> > Discussions@hamakor.org.il
> > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: תקן המקלדת העברית החדש נכנס ל־xkeyboard-config

2014-01-30 חוט Shai Berger 
תודה על הידיעה – אכן, שוחררה גרסה 2.11 הכוללת את הפרישה החדשה.

וכמאמר חז״ל – ייפי-קאי-איי, מא*ר־פא*ר.

שי.

On Thursday 30 January 2014 12:43:46 yoel lion wrote:
> הגרסה החדשה נכנסה כעת למאגרי ארצ'לינוקס
> 
> בתאריך 29 בינואר 2014 בשעה 17:41, מאת Shai Berger :
> > אין לי שום ידע מעבר לקישורים שירון שלח, אבל שמתי לב ש:
> > 
> > א. לפי העקרונות שמופיעים שם, ההקפאה חלה על rules. קובץ הפרישה הוא
> > ב־symbols;
> > ב. אין ענפים נפרדים לכל גרסה – כך שאם ההקפאה היתה אמורה להיות בתוקף, זה
> > כנראה
> > לא היה נכנס ל־master;
> > ג. לפי העקרונות, הגרסה אמורה לצאת ביום שלישי האחרון של החודש (שזה אתמול),
> > אבל
> > גם הגרסה הקודמת יצאה ביום שלישי הראשון של החודש הבא.
> > 
> > כך שאני אופטימי.
> > 
> > שי.
> > 
> > On Wednesday 29 January 2014 17:29:30 Yaron Shahrabani wrote:
> > > אנחנו בחריגה של יום מהמועד שהוכרז לגרסה החדשה, לצערנו השינוי נכנס אחרי
> > > ההקפאה כך שאי אפשר להתחייב שהשינוי אכן יופיע.
> > > להלן תיעוד השינויים האחרונים במאגר לרבות הוספת הפריסה:
> > > http://cgit.freedesktop.org/xkeyboard-config
> > > 
> > > להלן תכנית ההוצאה לאור של החבילה:
> > > http://www.freedesktop.org/wiki/Software/XKeyboardConfig/ReleaseSchedul
> > > e
> > > 
> > > אם מישהו יודע משהו אשמח אם תשתפו.
> > > בברכה,
> > > 
> > > Yaron Shahrabani
> > > 
> > > 
> > > 
> > > 
> > > 
> > > 2014-01-15 עמיעד 
> > > 
> > > > ארץ׳ לא מכניסים גרסאות git למאגרים. ניתן להתקין גרסת גיט מ־AUR.
> > > > https://aur.archlinux.org/packages/xkeyboard-config-git/
> > > > 
> > > > עמיעד
> > > > 
> > > > ___
> > > > Discussions mailing list
> > > > Discussions@hamakor.org.il
> > > > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> > 
> > ___
> > Discussions mailing list
> > Discussions@hamakor.org.il
> > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

כתוביות עבריות ל־a fair-y use tale

2014-02-08 חוט Shai Berger 
הי,

אני צריך להעביר הרצאה על זכויות יוצרים, שימוש הוגן, קופילפט וירקות מהסוג הזה, 
לילדים בכתה ו׳; חשבתי להציג להם את הסרטון a fair(y) use tale‏[1] אבל אבוי – 
אין לו כתוביות עבריות, והאנגלית של הנוער לא מספיקה.

למישהו יש במקרה כתוביות לסרטון הזה?

תודה,
שי

[1] http://cyberlaw.stanford.edu/blog/2007/03/fairy-use-tale
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: כתוביות עבריות ל־a fair-y use tale

2014-02-09 חוט Shai Berger 
תודה. לצערי, גם כתוביות באנגלית זה לא מספיק טוב. אני מניח שלא אוכל להספיק 
לתרגם עד יום שישי (שאז צריך להציג). אבל אני מניח שיותר כל לתרגם מכתוביות מאשר 
מהסרטון עצמו.

שי.

On Sunday 09 February 2014 12:08:28 Yaron Shahrabani wrote:
> מצאתי באנגלית באמארה:
> http://www.amara.org/en/videos/vuKh0drc3ZYS/info/a-fairy-use-tale/
> 
> בהצלחה! ☺
> 
> Yaron Shahrabani
> 
> 
> 
> 2014-02-08 19:15 GMT+02:00 Shai Berger :
> > הי,
> > 
> > אני צריך להעביר הרצאה על זכויות יוצרים, שימוש הוגן, קופילפט וירקות מהסוג
> > הזה,
> > לילדים בכתה ו׳; חשבתי להציג להם את הסרטון a fair(y) use tale‏[1] אבל אבוי
> > – אין לו כתוביות עבריות, והאנגלית של הנוער לא מספיקה.
> > 
> > למישהו יש במקרה כתוביות לסרטון הזה?
> > 
> > תודה,
> > שי
> > 
> > [1] http://cyberlaw.stanford.edu/blog/2007/03/fairy-use-tale
> > ___
> > Discussions mailing list
> > Discussions@hamakor.org.il
> > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: גילוי דעת לפני האסיפה השנתית

2014-05-09 חוט Shai Berger 
חברי וידידי העמותה, שלום,

‏On Thursday 01 May 2014 08:38:24 Doron Ofek wrote:‎

>  כידוע לכולם, בזמן הקרוב תתקיים האסיפה הכללית השנתית של עמותת המקור
>  [...]לצערי, מסיבות בריאותיות, לא אוכל להיות נוכח באסיפה.

גם אני אעדר מהאסיפה, מסיבות הרבה יותר שמחות (כנס Django בצרפת, שהתחייבתי אליו 
הרבה לפני שנקבעה האסיפה), וגם לי יש דבר או שניים להגיד.

קודם כל, אני רוצה לחזק מאד את דבריו של דורון בעניין תפקוד הועד היוצא, שבנטל 
שלו נשא אדיר, במשך חלק גדול מהשנה, כמעט לבדו; ובעניין הדרישות מחברי הוועד 
שייבחרו. אני מסכים עם הדברים כמעט ללא סייג.

מעבר לכך, יש לעמותה בעיה עם ועדת הביקורת. במהלך השנה, התגלע ויכוח על תפקידיה 
וסמכויותיה של הועדה (שהוביל גם לפתיל[1] ברשימה זו). תוצאת הויכוח היתה החלטה של 
הועדה להסתפק בפעילות הדומה לפעילות הוועדה בשנים קודמות, מתוך הבנה כי, לפחות 
בטווח הקצר, פעילות ערה יותר תוביל בעיקר לעימותים עם הוועד, המתקשה לתפקד גם כך; 
וכי, בסופו של דבר, הביקורת אינה מטרה בפני עצמה, אלא רק כלי לשיפור התנהלות 
העמותה.

אבל הבעיה עם וועדת הביקורת עמוקה יותר, וקשורה לבעיה הממאירה ממנה סובלת העמותה 
כולה: לעמותה יש מעט מדי פעילים, כלומר, ידידים וחברים שעושים דברים. ועדת ביקורת 
שממלאת את תפקידה נאמנה, צריכה להיות מורכבת מחברים שאינם עושים שום דבר אחר 
בעמותה – לא ממלאים תפקיד, לא עוזרים בארגון, וודאי שלא מקבלים דבר – כדי שלא 
להקלע לניגוד עניינים. לעמותה, במצבה בשנים האחרונות, המחיר של „השבתת” שלושה 
חברים שמוכנים לפעול הוא גבוה מאד; אולי אפילו גבוה מדי.

בשנה האחרונה, לא עמדנו כמו שצריך בדרישה ל„הפרדת רשויות”. כבר בכנס המגזר 
הבטחוני, בתחילת השנה, סייענו משה ואני בניהול הרישום. משה עוד הגדיל לעשות, והיה 
מעורב עמוקות גם בארגון אוגוסט־פינגווין; ואפילו לדורון, הותיק והמנוסה בינינו, 
היו הרגעים שלו. כולנו, בסופו של דבר, הגענו לועדת הביקורת כי אכפת לנו מהעמותה 
ופעילותה; וכשראינו שחסרה יד, היה לנו קשה מאד שלא להושיט את שלנו.

יש לי כל מיני רעיונות לגבי איך־צריכה־להתנהל־ועדת‏־ביקורת; רובם מתאימים לעמותה 
שמתקיימת בה פעילות פחות־‏או־יותר רציפה, כמה מהם ישימים גם בעמותה מנומנמת יותר 
(ולמען הסר ספק: כולם מתבססים על הנוסח החדש של חוק העמותות, המרחיב את הסמכויות 
והתפקידים). אבל לנוכח מה שראיתי בשנה האחרונה, נראה לי שהעמותה זקוקה הרבה יותר 
לפעילים מאשר למבקרים נמרצים; אני אעדיף, לכן, להיות פעיל ללא תפקיד רשמי מאשר 
חבר בועדת הביקורת הבאה. אומר אפילו בצורה בוטה יותר: אם יש כאן אנשים שרוצים 
לתרום ואין להם טיפת זמן לזה – רוצו לועדת הביקורת. העמותה תתפקד טוב יותר עם 
ועדת ביקורת אנמית, כאשר יותר פעילים שיש להם קצת זמן משוחררים לנצל את הזמן הזה.

אני מקווה לראות מועמדים ראויים לכל התפקידים הנדרשים לקיום העמותה. כשלעצמי, כמו 
שאמרתי, אני מעדיף להיות פעיל מאשר מבקר, ויחד עם זאת, איני בטוח שביכולתי לעמוד 
ברף הנדרש מחבר ועד. מה שאני כן בטוח בו, הוא שאני רוצה לראות את העמותה ממשיכה 
להתקיים ואף משגשגת. לכן, אני מודיע שאני מוכן להיבחר לכל תפקיד, ועד או ביקורת, 
אם לא יהיו מספיק מועמדים אחרים לאותו תפקיד; ושאם אכן אבחר, אעשה כמיטב יכולתי 
למלא את התפקיד כנדרש.

אסיפה מוצלחת שתהיה לנו, ושבת שלום,

שי.

‏[1] http://hamakor.org.il/pipermail/discussions/2013-November/005219.html
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: גילוי דעת לפני האסיפה השנתית

2014-05-10 חוט Shai Berger 
On Saturday 10 May 2014 13:07:17 moshe nahmias wrote:
> עפ"י חוק התפקידים של ועדת הביקורת הם (העתקה ישירה):
> 30. אלה תפקידי ועדת הביקורת או הגוף המבקר:
> (1) לבדוק את תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה, לרבות התאמת פעולות העמותה
> למטרותיה;
> (2) לבדוק את השגת יעדי העמותה ביעילות ובחיסכון;
> (3) לעקוב אחר ביצוע החלטות האסיפה הכללית והוועד;
> (4) להציע לוועד דרכים לתיקון ליקויים בניהול העמותה;
> (5) לבדוק את עניניה הכספיים של העמותה, את פנקסי החשבונות שלה ואת תשלומי
> השכר בה, לרבות ייעוד כספי העמותה לקידום מטרותיה;
> (6) לבדוק כל נושא אחר הקשור לפעילותה של העמותה;
> (7) להביא לפני הוועד והאסיפה הכללית את מסקנותיה לאור בדיקה כאמור בסעיף זה.
> 
> סוף העתקת החוק.

אכן.
 
> 2014-05-10 12:29 GMT+03:00 Shachar Shemesh :
> 
> 


> > לוודא מול חברי העמותה שוועד העמותה מוציא את כספי העמותה על מטרות ראויות.
> > הביקורת של הוועדה אמורה להיות על העניינים הכספיים בלבד.

זה המצב ע״פ חוק העמותות הישן (1980).

> > במהלך חיי העמותה חלה תזוזה בתפיסה של תפקיד וועדת הביקורת. אני לא מעוניין
> > להכנס לשאלה האם התזוזה הזו מוצדקת או לא, אבל מה שבטוח זה שאם התזוזה הזו
> > מייצרת בעיה לתפקוד העמותה, לא צריכה להיות בעיה להחזיר את תפקידי וועדת
> > הביקורת לאלו שמוגדרים לה בחוק.
> >
> >
במהלך חיי העמותה (בשנת 2007) השתנה החוק, אך הרבה מחומרי ההדרכה לבעלי תפקידים, 
הנמצאים ברשת, איחרו להתעדכן; ונראה שגם פעילים מרכזיים למדי בעמותה לא היו לגמרי 
מודעים לשינוי.

כפי שעולה מנוסח החוק הנוכחי, ענייני הכספים אפילו לא צריכים להיות בראש מעייניה 
של ועדת הביקורת. עניינים אחרים באים קודם.

משה כתב:
> אני מניח שאם הפרשנות שלך נכונה אז ההחלטה בנושא צריכה להיות של האסיפה הכללית
> מן הסתם ולא של הועד/ועדת הביקורת.

האסיפה הכללית יכולה, בהחלטותיה, להנחות את הועד וועדת הביקורת במה להתמקד. 
בהיעדר הנחיות כאלה, המוסדות – כל אחד בנפרד – עצמאיים להחליט על כך. הרעיון 
שהועד (גוף מבוקר) יקבע לועדת הביקורת (הגוף המבקר אותו) במה לעסוק, נשמע לי 
אבסורדי למדי.

בסופו של דבר, הן הועד והן הביקורת הם שלוחי האסיפה, ואמונים לפעול לטובת העמותה 
ככלל.

עוד נקודה אחת ראויה להתייחסות: סעיף־קטן 7 למעלה מטיל על ועדת הביקורת להביא את 
מסקנותיה לפני הוועד והאסיפה הכללית, אך החוק אינו כולל פירוט כיצד צריך לעשות 
זאת. לפני כשבוע הציע ליאור קפלן שועדת הביקורת תכין דו״ח מסודר לקראת האסיפה, 
והוא צודק עקרונית – עדיף שיהיה דו״ח כזה כל שנה, גם אם אין בו הרבה „בשר” – אבל 
השנה זה לא יקרה. בעקבות ההחלטה לצמצם את פעילות ועדת הביקורת לסגנון השנים 
הקודמות, לא עבדנו קודם על דו״ח כזה; הכנת דו״ח מסודר מחייבת עבודה רבה של ועדת 
הביקורת וגם שיתוף פעולה עם הועד, וכשההצעה הגיעה כבר היה פשוט מאוחר מדי לזה.
ועדת הביקורת הביעה את דעתה בפני הועד בנושאים שונים במהלך השנה, ואני חושב שאנו 
יוצאים ידי חובתנו מול האסיפה בגילויי הדעת שפרסמנו.

שי.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

הצעה לסדר היום של האספה: ביטול תקנון פרס המקור

2014-06-05 חוט Shai Berger 
שלום,

לקראת האסיפה הקרובה, ובהנחה שהעמותה לא תפורק, אני רוצה להציע לסדר היום את 
הצעת־ההחלטה הבאה.

*ההצעה הפורמלית* :

תקנון פרס המקור לא יחייב עוד את מוסדות העמותה.

*הסבר* : 

א. לקראת כנס „אוגוסט פינגוין” האחרון, התגלו בעיות בתהליך בחירת הזוכים בפרס 
המקור. חלק מחברי הועד רצו להציע פתרונות יצירתיים, אך התברר שהתקנון הגביל זאת – 
מרגע שהוכרז על פרס המקור לשנה נתונה, אין שיקול דעת לוועד או לוועדת הפרס, והם 
חייבים לחלק את הפרס ע״פ הבחירות (גם אם הן לא תקינות); רק לוועדת הביקורת יש 
סמכות לעשות משהו אחר, וגם סמכות זאת מוגבלת לביטול הפרס (כפי שאכן נעשה).

אני מציע שניתן את הקרדיט לחברי הוועד ווועדת הפרס, שיעשו כמיטב יכולתם לנהל את 
הפרס בצורה תקינה, וניתן להם גם חופש לפתור בעיות שמתגלות כמיטב הבנתם. תקנון 
מפורט המגדיר את התהליכים לבחירת הזוכים בפרס שערכו הכספי זניח, הוא מיותר 
לחלוטין.

ב. תקנון הפרס קובע, למעשה, שלא יחולק פרס המקור אלא לאחר בחירות ציבוריות. יש 
מקרים שבהם זה לא מתאים – אני רוצה שנוכל להעניק את המקבילה ל„אוסקר על מפעל 
חיים”, פרס מיוחד שמוענק ע״פ בחירת וועדת הפרס ולא הקהילה כולה. אבל זה רק אני – 
בוודאי ישנם עוד אנשים, עם עוד רעיונות שאינם תואמים לתקנון.

ושוב, במקום לנסות להרחיב את ההגדרות המדוייקות כך שיוכלו להכיל את הרעיונות, אני 
מציע שהאסיפה תבטח בממלאי התפקידים שהיא בוחרת.

*הערת רקע* :

תקנון פרס המקור כפי שהוא מופיע בוויקי של העמותה [1] איננו מעודכן, שכן הוא אינו 
כולל שינויים שהוחלט עליהם באסיפה הכללית האחרונה [2]. למיטב זכרוני, תקנון הפרס 
נחשב כנספח לתקנון העמותה, ולכן כל שינוי בו טעון אישור רשם העמותות; איני יודע 
אם אישור כזה התקבל (או אפילו בוקש) בעקבות האסיפה הנ״ל.

בברכה,
שי.


[1] http://wiki.hamakor.org.il/files/Hamakor/תקנונים/תקנון פרס המקור.pdf
[2] http://wiki.hamakor.org.il/files/Hamakor/HamakorProtocol070313.pdf
___
Board mailing list
bo...@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/board
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

הצעה לסדר היום של האסיפה: שינוי תקנון – הודעה על הקפאת חברות

2014-06-05 חוט Shai Berger 
עוד הצעה לסדר, שוב בהנחה שהעמותה תמשיך להתקיים.

*ההצעה הפורמלית* :

סעיף 15(ד) בתקנון יוחלף לנוסח הבא:

‏   (1) במקרה של התקיימות הטעם האמור בתקנת משנה (ב)(1) תוקפא חברותו של החבר,
ללא צורך באישורה של האסיפה הכללית. חבר שמעמדו מוקפא, לא יכול לבצע כל
פעולה כחבר, ולא יחשב במניין הקולות הדרוש באסיפות הכלליות.
‏   (2) חבר שמעמדו מוקפא יסומן ככזה בפנקס החברים של העמותה, ויירשם תאריך
תחילת ההקפאה.
‏   (3) הוועד יודיע לחבר שמעמדו הוקפא על ההקפאה בהקדם האפשרי.
‏   (4) מעמד החבר יצא מהקפאה ללא שיקול דעת של ממלאי התפקידים בעמותה, ברגע
שבו ישלם החבר את דמי החבר שלו.

בנוסף לשינוי התקנון, הוועד יתבקש, באופן חד־פעמי, להודיע לכל החברים שמעמדם כבר
מוקפא על ההקפאה ולתקן את הרישום בפנקס החברים.

*הסבר* : 

סעיף 15(ד) הנוכחי:

במקרה של התקיימות הטעם האמור בתקנת משנה (ב)(1) תוקפא חברותו של החבר, ללא
צורך באישורה של האסיפה הכללית. חבר שמעמדו מוקפא, לא יכול לבצע כל פעולה
כחבר, ולא יחשב במניין הקולות הדרוש באסיפות הכלליות. מעמד החבר יצא מהקפאה
ללא שיקול דעת, ברגע שבו ישלם החבר את דמי החבר שלו

קובע הקפאת חברות אוטומטית, ללא צורך בהודעה, לחברים שלא שלמו את דמי החבר 
השנתיים; מאחר ונהוג לשלם את דמי החבר בכנס אוגוסט פינגווין, חברים שהחמיצו את 
הכנס מסיבות שונות נכנסו להקפאה, וחלקם אפילו לא יודעים על כך.

חוק העמותות[1] מקפיד מאד על כך שחבר־עמותה לא יוּצָא ממנה גם אם לא עמד בחובותיו, 
בלי 
שתנתן לו הזדמנות נאותה לתקן את המעוות. הקפאה היא אמנם לא בדיוק הוצאה מהעמותה, 
ולכן הסעיף הקיים חוקי, אבל הוא בוודאי מנוגד לרוחו של חוק העמותות. הסעיף המתוקן 
מתאים יותר לרוח החוק.

וחוץ מזה, באופן בסיסי, לשנות מעמד חבר בלי להודיע (כמו שבעצם עשינו בשש השנים 
האחרונות): ככה לא עושים.

*הערת רקע* :

תקנון העמותה כפי שהוא מופיע בוויקי של העמותה[2] איננו מעודכן, שכן הוא אינו 
כולל את השינויים שהוחלט עליהם באסיפה הכללית של 2008[3], ובפרט את סעיף 15(ד). 
חוסר־עדכון זה מוסיף על החוסר בהודעות פרטיות לחברים שמעמדם הוקפא. בכל האסיפות 
שמאז[4] לא שונה תקנון העמותה (למעט שינוי בתקנון פרס המקור באסיפה האחרונה).

בברכה,
שי.

[1] 
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RasutHataagidim/RashamAmutot/ChapesMeyda/ChokHaamutot.htm
[2] http://wiki.hamakor.org.il/index.php/עמותת_המקור/תקנון
[3] http://wiki.hamakor.org.il/files/Hamakor/פרוטוקולים/2008/פרוטוקול אסיפה 
כללית 2008.odt
[4] http://wiki.hamakor.org.il/index.php/עמותת_המקור/אסיפה_כללית
___
Board mailing list
bo...@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/board
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: הצעה לסדר היום של האסיפה: שינוי תקנון – הודעה על הקפאת חברות

2014-06-05 חוט Shai Berger 
הי ליאור,

On Thursday 05 June 2014 13:36:20 Lior Kaplan wrote:
> היי שי,
> 
> אתה מנסה למצוא פתרון בתקנון לבעיה טכנית - לא נשלחו הודעות לחבר בשנתיים
> האחרונות.
> 
> הפתרון הפשוט הוא לשלוח הודעות על סיום חברות / הקפאה ועל הצורך בחידוש חברות.
> זה נעשה על ידי בין 2010-2012 בשני מועדים כל שנה - אחד לקראת הצבעה על פרס
> המקור ואוגוסט פינגווין (חודש יולי) והשני לקראת סוף/תחילת שנה.
> 
לטעמי, הודעות כלליות כאלה אינן תחליף מספיק להודעה אישית לחבר שעומד להיכנס 
להקפאה, בזמן שבו ההקפאה עומדת להיכנס לתוקף. כמובן שגם הודעות כלליות כאלה הן 
רצויות, ועדיפות על אי־הודעה בכלל, אבל להגיד „כל מי שחידש בפינגוין האחרון צריך 
לחדש עכשיו אחרת יוקפא” זה לא כמו להגיד „ליאור קפלן, חברותך תוקפא בתאריך XYZ אם 
לא תעשה משהו בנידון”.

ניהול מעמד החברים בעמותה הוא, לדעתי, עניין עקרוני מכדי להשאיר אותו פתוח 
לפרשנויות של ועדים ספציפיים. גם אם הודעות אישיות אינן הפתרון, תקנון המאפשר 
לעמותה „להפתיע” חברים בצורה כזו, דורש תיקון לדעתי. אפשר בהחלט לדון על תיקון 
אחר מזה שהצעתי – זו, בסופו של דבר, המטרה של השליחה לרשימה הציבורית. ואפשר גם, 
כמובן, להתנגד ולטעון שלא דרוש שינוי. אני, מן הסתם, חושב שכן צריך.

שי.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: הגיע הזמן להגיד יפה שלום לעמותת "המקור"

2014-06-05 חוט Shai Berger 
שלום שלומי,

On Thursday 05 June 2014 17:33:17 Shlomi Fish wrote:

> העמותה לא ניצחה אבל בארץ יש פעילות קוד פתוח מסיבית. הקרב להשרשת הקוד הפתוח
> והתקנים הפתוחים לא נגמר לחלוטין, וצריך להיות ערניים ולשמור, אבל אנחנו בחלק
> גדול מהדרך (ַמשהו כמו 70-90 אחוזים).
> 

סליחה, אבל כדי להגיד דבר כזה ברצינות אתה צריך לחיות על הדסקטופ, כלומר, בעבר. 
הקרב להשרשת הקוד והתקנים הפתוחים נמצא בשנים האחרונות בנסיגה איומה, עם השתלטותן 
של אפליקציות סלולריות על עולם המחשוב – למעשה, הרבה מהן משמשות כתחליף לאתרי 
אינטרנט, וכמו שבאינטרנט התשתיות נעשו פתוחות, אבל לא האתרים הספציפיים, כך גם 
קורה בעולם הסלולרי. האדם המצוי משתמש היום בהרבה יותר תוכנה קניינית מאשר, נאמר, 
לפני שלוש או חמש שנים.

לינוקס נצחה, דרך אנדרואיד. בשביל הרעיונות שהעמותה הזו נועדה לקדם, זה היה 
נצחון־פירוס. במידה שאנחנו רוצים „לשחרר” את כולם, ולא רק את עצמנו, אנחנו צריכים 
להתחיל את המאבק כמעט מהתחלה.

שי.
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: הגיע הזמן להגיד יפה שלום לעמותת "המקור"

2014-06-11 חוט Shai Berger 
הי שלומי,
On Sunday 08 June 2014 15:07:44 Shlomi Fish wrote:

> מה שאני מנסה לומר שכרגע יש פריחה/ריבוי גדולים של יישומים קנייניים
> לאנדרואיד. זה צפוי שזה יקרה, אבל במוקדם או במאוחר מרבית היישומים הללו
> יכתבו כקוד פתוח אן שישוחררו ככאלה, ואני מאמין שבסופו של דבר הם יהיו יותר
> טובים וינצחו.

אתה מפספס את הנקודה העיקרית לגמרי. מה שאתה אומר נכון ותקף (כלומר, יש בסיס 
לתקווה) לגבי אפליקציות כמו פנס, קורא מסמכים ונגן מדיה. אלה, היום, מיעוט קטן 
מבין האפליקציות הסלולריות. האפליקציות שאני מדבר עליהן הן של בנק לאומי, פיצה 
האט, 10bis, ואפילו Trello. הן שייכות לקטגוריה אחרת לגמרי – פעם לא היו תוכנות 
כאלה; הן, כמו שכתבתי, מחליפות אתרי אינטרנט. הדפדפן הסלולרי, בניגוד לשולחני, 
כמעט ולא משמש לאתרים שהמשתמש גולש אליהם באופן קבוע – הוא מתקין את האפליקציות 
שלהם במקום זה.

שם הבעיה שלנו.

שי.

___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

ענב גלילי – התביעה

2014-06-11 חוט Shai Berger 
http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.2345944
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: Cron $HOME/rsync-run gentoo-portage

2014-06-24 חוט Shai Berger 
הי,

רם און: כן, הועד מתנגד.

ליאור: אני מתנצל בשמי ובשם כל הועד על חוסר התגובתיות; אנחנו עדיין קצת מתאפסים 
על עצמנו. העניין יסודר במהלך השבוע.

תודה,
שי.

On Tuesday 24 June 2014 10:20:45 Agmon wrote:
> יש לי הרשאות רוט על השרת הזה. תעביר לי את המפתח שלך ואני אוסיף אותו למפתחות
> של רוט. אלא אם הוועד מתנגד? :)
> 
> 
> 2014-06-24 10:10 GMT+03:00 Lior Kaplan :
> 
> 
> > מועבר לרשימת התפוצה הכללית מאחר ואין תשובה ברשימת הועד... (ניסתי פעמיים,
> > לפני שבועיים ולפני 3 ימים).
> >
> >
> >
> > קפלן
> >
> >
> >
> > -- Forwarded message --
> > From: Lior Kaplan 
> > Date: 2014-06-21 12:11 GMT+03:00
> > Subject: Fwd: Cron  $HOME/rsync-run gentoo-portage
> > To: Hamakor Board 
> > Cc: Adir Abraham , Amit Aronovitch <
> > aronovi...@gmail.com>, Shai Berger 
> >
> >
> >
> >
> > היי,
> >
> >
> >
> > אודה אם מישהו יוכל להסדיר את העניין (בעצמו או ע"י הרשאות עבורי), אני מקבל
> > בנתיים כמה עשרות מיילים כל יום על התקלה.
> >
> >
> >
> > קפלן
> >
> >
> >
> > -- Forwarded message --
> > From: Lior Kaplan 
> > Date: Thu, Jun 12, 2014 at 10:46 PM
> > Subject: Fwd: Cron  $HOME/rsync-run gentoo-portage
> > To: Hamakor Board 
> >
> >
> >
> >
> > גילתי שאין לי הרשאות למשתמש של אתר המראה על tux, אודה אם מישהו עם הרשאות
> > יתקן את העניין.
> > אפשר להוריד את הספרה 1 משם השרת.
> >
> >
> >
> > קפלן
> >
> >
> >
> > -- Forwarded message --
> > From: Cron Daemon 
> > Date: Wed, Jun 11, 2014 at 9:15 PM
> > Subject: Cron  $HOME/rsync-run gentoo-portage
> > To: mir...@tux.hamakor.org.il
> >
> >
> >
> >
> > rsync: failed to connect to rsync1.de.gentoo.org: No route to host (113)
> > rsync error: error in socket IO (code 10) at clientserver.c(104)
> > [receiver=2.6.9]
> >
> >
> >
> >
> >
> >
> > ___
> > Discussions mailing list
> > Discussions@hamakor.org.il
> > http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions
> >
> >
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

Re: הצעה: המקור צריכה: 1. לא לפחד מכסף. 2. לשכור מנהלים של הקופה, וכו במקום שהכל יהיה בהתנדבות.

2014-07-10 חוט Shai Berger 
שלומי,

אף חברה רצינית לא תתמוך בעמותת המקור לשם קיום העמותה עצמה. תרומות יגיעו לקידום 
איזשהן פעולות ספציפיות – וזה דבר ש„המקור”, כיום, לא עושה. „המקור” הוקמה 
וממשיכה לתפקד כגוף משפטי עם חשבון בנק עבור פעילי קוד־פתוח שצריכים אחד כזה.

לפעמים, עמותות שעושות דברים כאלה – מתפקדות בעצם כצינור כספים – לוקחות לעצמן 
„תקורה” מתוך התרומה, ומשתמשות בכסף כדי לקיים מנגנון כפי שאתה רומז. תקורות 
מקובלות מגיעות עד גודל של כ־20% מגובה התרומה. מנהל כמו שאתה רוצה, במשרה חלקית, 
ואם נשיג אותו[1] בזול, יעלה לפחות 40-50 אלף ₪ לשנה; כלומר, כדי לממן אותו, 
נצטרך
(א) להתחיל לגבות תקורות
(ב) לגייס תרומות עבור פעילות בהיקף של מעל 200 אלף ₪ לשנה.
(וכמובן שלעשות את זה באופן חד־פעמי זה לא מספיק -- אתה לא לוקח שכירים אם אין לך 
איזשהו ביטחון שתוכל להחזיק אותם).

לשם סיבור האוזן, בשנת 2013, שבה צינור הכספים היה עמוס מאי־פעם, עברו דרך העמותה 
תרומות באיזור 50-60 אלף ₪.

אנחנו, באמת, נשמח מאד לקבל כסף גם עבור העמותה עצמה. אבל לנסות לגייס עבור 
מנגנון טהור זה חסר־סיכוי, ואם זה ייעשה בשם העמותה, היא תתבזה לשווא.

אתה יותר ממוזמן לנסות לגייס תמיכות עבור פעילויות קוד־פתוח שאתה מעורב בהן – 
חובבי פרל, תלוקס אם הוא עוד פעיל, וכולי. אתה יכול לבנות על זה שאם תצטרך חשבון 
בנק כדי להחזיק בו את הכספים, „המקור” יכולה לספק לך חשבון כזה. אם אתה כבר מצליח 
לגייס, אתה יכול לשאול את התורמים מה דעתם על תקורות. ל„המקור”, כאמור, אין כיום 
כוונה לגבות תקורות, כי אנחנו לא רואים איך הן יוכלו לממן משהו משמעותי; אבל אולי 
תוכל להציג נתונים שישנו את דעתנו.

בברכה,
שי

[1] אם היתה כאן פניה, היא היתה מופנית לבני ובנות כל המינים והמגדרים, ומנוסחת 
בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד. 
___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

טוב, בחזית הזאת ניצחנו

2014-11-12 חוט Shai Berger 
http://news.microsoft.com/2014/11/12/microsoft-takes-net-open-source-and-cross-platform-adds-new-development-capabilities-with-visual-studio-2015-net-2015-and-visual-studio-online
-- 
Sent from my Android phone with K-9 Mail. Please excuse my brevity.___
Discussions mailing list
Discussions@hamakor.org.il
http://hamakor.org.il/cgi-bin/mailman/listinfo/discussions

  1   2   3   4   5   >